מאנדיי נייט פוטבול, סיקור המחזור השלישי + פריוויו סיינטס נגד הפלקונס/ גיא רוזן

 

תוצאות משחקי יום א' (בסוגריים, מאזני הקבוצות)

באפלו בילס (1 – 2) 33 – אריזונה קרדינלס (1 – 2) 18

טנסי טיטנס (1 – 2) 10 – אוקלנד ריידרס (2 – 1) 17

מיאמי דולפינס (1 – 2) 30 – קליבלנד בראונס (0 – 3) 24 (אחרי הארכה)

ג'קסונוויל ג'אגוארס (0 – 3) 17 – בולטימור רייבנס (3 – 0) 19

גרין ביי פקרס (2 – 1) 34 – דטרויט ליאונס (1 – 2) 2719

סינסנטי בנגלס (1 – 2) 17 – דנבר ברונקוס (3 – 0) 29

קרולינה פנתרס (1 – 2) 10 – מינסוטה ויקינגס (3 – 01) 22

ניו יורק ג'איינטס (2 – 1) 27 – וושינגטון רדסקינס (1 – 2) 29

טמפה ביי באקנירס (1 – 2) 32 – לוס אנג'לס ראמס (2 – 1) 37

סיאטל סיהוקס (21 – 1) 37 – סן פרנסיסקו פורטיניינרס (1 – 2) 18

קנזס סיטי צ'יפס (2 – 1) 24 – ניו יורק ג'טס (1 – 2) 3

אינדיאנפוליס קולטס (1 – 2) 26 – סן דיאגו צ'ארג'רס (1 – 2) 22

פילדלפיה איגלס (3 – 0) 34 – פיטסבורג סטילרס (2 – 1) 3

דאלאס קאובויז (2 – 1) 31 – שיקגו ברס (0 – 3) 17

 

 

כמה משפטים על המחזור שהיה:

 

מי היה מאמין?
מי היה מאמין שהויקינגס, ללא טדי ברידג'ווטר, וללא אדריאן פטרסון,
יהיו אחרי 3 מחזורים במאזן 3 – 0? (ואלו לא נמושות שהם ניצחו בשבועיים האחרונים. גרין ביי וקרולינה.)
מי היה מאמין שהאיגלס יהיו עם מאזן 3 – 0 עם קרסון וונץ' הרוקי, כקווטרבאק הפותח?
(ולא סתם 3 ניצחונות, כל אחד מהניצחונות, בדאבל פיגרס)
מי היה מאמין שהלוס אנג'לס ראמס תוביל את הבית המערבי של ה-NFC אחרי 3 מחזורים?
(ועוד אחרי השפלה מול הניינרס בשבוע הראשון)
מי היה מאמין, ששוב, קליבלנד תמצא דרכים חדשות ומקוריות להפסיד?
(כולם…)

 

ראיין פיצפטריק וקרסון פאלמר. 2 קווטרבאקים שהפתיעו לטובה בעונה שעברה. האחד (פלמר) נתן עונת שיא, והוביל את הקרדינלס עד למשחק אחד לפני הסופרבול,
השני (פיצפטריק) נתן עונת שיא והוביל את הג'טס למרחק ניצחון אחד מהפלייאוף (יחסית למה שרקס ראיין הרגיל את הג'טס, זה קצת כמו לזכות בסופרבול…)
הלילה ה-2 מסרו ביחד 0 טאצ'דאונס, איבדו 9 אינטרספשינס (6 לפיצ'פטריק, 3 לפאלמר), ופימבלו את הפוטבול 3 פעמים (2 פאלמר, 1 פיצפטריק).
אחרי שראיתי את התקציר של משחקיהם, מחשבה אחת עברה לי בראש –
מכאן אפשר רק להשתפר…

 

האיגלס. עבורי – הפתעה אדירה. קווטרבאק רוקי, וקבוצה שבשנה שעברה נראתה לא מחוברת בכלל,
פתאום נותנת, שבוע אחרי שבוע, את הפוטבול הכי שלם ב-NFL.
ההתקפה שמובלת על ידי קרסון וונץ' מצליחה להשים מספיק נק' בשביל להשיג 3 נצחונות רצופים בדאבל פיגרס (וונץ' מדורג 7 בין הקווטרבקים בליגה בפאסר רייטינג),
וההגנה – נהדרת. הלילה הם החזיקו את הסטילרס על 3 נק', 54% הצלחה במסירה, 29 יארד ריצה.
אלו מספרים שההגנות הטובות בליגה יודעות להציג.
אז האיגלס יכולים להתחיל לפנטז על סופרבול?

 

דווקא הויקינגס לא מפתיעים אותי. מייק זימר עושה עבודה נהדרת בקבוצה. כבר בעונה שעברה הם היו על סף ניצחון בפלייאוף, והעונה – ההגנה שלהם רק השתפרה.
ואז טדי ברידג'ווטר נפצע. ואחריו – גם אדריאן פטרסון.
בדרך כלל כשלוקחים לקבוצה את הקווטרבאק הפותח, ואת הראנינג באק שהיה הכוכב ההתקפי של הקבוצה, היא מתפרקת.
אבל אולי מינסוטה היו צריכים להשתחרר מהתלות בפטרסון. אולי הם היו צריכים לדעת שזו ההגנה שלהם שתביא את הניצחונות.
ואיזו הגנה אדירה –
8 סאקס על קאם ניוטון. 3 אינטרספשינס שהם חטפו לו. 10 נקודות בלבד לקרולינה במשחק שלם.
וכשההגנה משחקת בכזו רמה גבוהה –
כל מה שסם ברדפורד היה צריך לעשות זה לא לטעות, לקחת את מה שההגנה של היריבה נותנת, ולאפשר לקבוצה לנצח.
ולזכותו חובה לומר – זה בדיוק מה שהוא עשה. 64% מסירה, טאצ'דאון, 0 אינטרספשינס, 09 פאמבלס. מול קרולינה בחוץ, קבוצה שמצטיינת בפאס ראש. שאפו!

 

לפני המשחק כתבתי על הקבוצות שהיו על סף אבדן העונה –
הבילס והרדסקינס. 2 הקבוצות היו שותפות למשחקים בהם הם יכלו לאבד יתרון ברגעים האחרונים של הרבע הרביעי של מישחקיהן, 2 הקבוצות השיגו אינטרספשינס שהכריעו את תוצאות המשחקים.
2 הקבוצות עדיין בחיים.

 

אנדרו לאק – גם הוא פתח את המחזור עם מאזן 0 – 2, והוא כמעט ואיבד לקבוצתו את העונה (פאמבל שלו הוחזר לטאצ'דאון, אינטרספשין שלו הפך לשער שדה), אבל מסירה לטאצדאון של 63 יארד, דקה לסיום, השיגה לקולטס את הניצחון המיוחל.
רק שבמקרה של הקולטס, אין סיבה למסיבה. הם בקושי ניצחו בבית את הצ'ארג'רס הפצועים, כאשר שוב ההגנה לא ממש מתפקדת, ושוב לקבוצה הרבה יותר מדי איבודים.
אישית, אני חושב שהניצחון יעשה לקבוצה רק רע. אולי הם צריכים להפסיד בשביל לקבל את ההחלטה ששוברים את הכלים, ומנסים לבנות את הקבוצה מחדש.
לאיגלס זה עבד.

 

יש 3 – 0 , ויש 3 – 0 .
הרייבנס השיגו את ניצחונם השלישי העונה, והם במאזן מושלם.
רק מה, הם ניצחו את הבילס, הבראונס, והג'אגוארס בהפרש מצטבר של 13 נקודות.
פלקו, הקווטרבאק של הרייבנס שחזר מפציעה, סיים את המשחק מול הג'גוארס עם 0 טאצ'דאונס ו-2 אינטרספשינס.
למזלו, ברוטלס ממש השתדל שלא לנצח, ומסר 3 אינטרספשינס.
לתחושתי, לא לאורך זמן ישארו הרייבנס עם מאזן מושלם.
(למזלם יש להם לו"ז קל במיוחד – בשבוע הבא הם מארחים את אוקלנד, ובעוד שבועיים את הרדסקינס. זה יוצא 5 משחקים ראשונים לעונה, ללא אף מפגש מול קבוצה שסיימה את העונה שעברה עם מאזן גבוה מ-50%)

 

זה שלברונקוס יש הגנה, כולם יודעים. אבל הלילה פגשנו לראשונה הופעה רצינית מהקווטרבאק הצעיר, טרבור סימיין.
סימיין סיים את משחק החוץ מול הבנגלס עם 312 יארד, 4 טאצ'דאונס (כולל טאצדאונס ל-40 ו-50 יארד), 0 אינטרספשינס, 0 פאמבלס.
(דרך אגב, ב-2015, עונת האליפות של הברונקוס, לא היה אפילו משחק אחד עם 4 מסירות לטאצ'דאון. לא של מאנינג, לא של אוסוויילר)
אז מסתבר (שוב) שג'ון אלווי יודע מה שהוא עושה.

 

מי שממש חסר לברונקוס, הוא שחקן קו ההגנה מהעונה שעברה, מאליק ג'קסון.
(חתם בג'קסונוויל)
ג'קסון לא זכה לכותרות שלהן זוכים וור ומילר, אבל הוא היה השחקן המשמעותי ביותר בעצירת משחק הריצה של היריבות.
אתמול, הברונקוס אפשרו לבנגלס 143 יארד על הקרקע, כולל 2 טאצ'דאונס של הראנינג באק המצוין של הבנגלס, ג'רמי היל.

 

להפסיד בדגלים.
הבנגלס נתנו לברונקוס 5 דאון ראשון בגלל עבירות של ההגנה,
הג'איינטס איבדו את המשחק בגלל עבירה לא מחויבת של שחקן קו ההתקפה, אחרי שבקהאם ג'ונייר במהלך אדיר, הביא אותם יארדים בודדים מהאנדזון,
גם ג'קסונוויל הפסידו בגלל העבירה הטיפשית מכולן – התגרות.
לדעתי (מעבר לעובדה שהליגה חולה ב-"דגלת עצבנית"), כמות העבירות שקבוצה סופגת זה מבחן נייר הלקמוס לשליטה של המאמנים בקבוצותיהם.
לא סתם הפטס לעד בצמרת,
והבנגלס פעם אחר פעם, מפסידים בגלל דגלים.

 

 

ניו אורלינס סיינטס (מאזן 0 – 2) מארחים את אטלנטה פלקונס (מאזן 1 – 1)
(יום ג', 03:30 לפנות בוקר)
משחק מול 2 קווטרבאקים וותיקים שפתחו מצוין את העונה –
דרו בריס מהסיינטס, ומאט ראיין מהפלקונס.
ההבדל הגדול בין ה-2?
לראיין יש קבוצה מסביבו…
התחזית:
ניצחון לפלקונס.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  2. עידן

    26 ספט 2016 15:29:24

    ראיתי אתמול את כל המשחקים ששודרו והכי התלהבתי מפילדלפיה איגלס.הם לא נתנו לסטילרס לנשום וגם משחק ההתקפה שלהם מול ההגנה של הסטילרס נראה קל מידי.

    1. גיא

      26 ספט 2016 15:38:05

      הגנה נהדרת,
      והתקפה מפתיעה באיכותה.

      מעניין איך הם יתמודדו כשוונץ' יתקל בקצת יותר קשיים (כמו כל קווטרבאק רוקי)

        1. מנחם לס

          26 ספט 2016 19:09:45

          הייתי יותר מדי בענייני בייסבול, אבל הספקתי לראות, ולהתייאש, מסינסינטי ומהפנתרס. לא מאמין שדנבר ומינסוטה ניצחו.

  4. יוסי ברקלי

    26 ספט 2016 19:29:38

    תודה על הסיכום גיא!
    מאנינג עשה אילי שוב והחזיר את הג'אינטס למקום שהם אוהבים שכולל בעיטה בדלי וחוסר יציבות.
    הקרדינלס מאכזבים עד עכשיו, במקום להמשיך את היכולת משנה שעברה, שוב צריך לכוון את העסק.
    הריידרס התאפסו על ההגנה ועכשיו, משחק של הצהרת כוונות.
    פתיחת עונה מאוד משונה יש לנו, ובכלל, נראה שהק"ב מאבד ממעמדו, נראה עד כמה זו תופעה.

    1. גיא

      26 ספט 2016 20:20:04

      כן, היה עידן הגאנרים (2006 – 2011 זכיות של: פייטון, איליי, ביג בן, דרו בריס, רודג'רס, איליי)
      2012 – 2015 , כולן אלופות שמתאפיינות בהגנות אדירות, כאשר בכל הסופרבולים אלו ההגנות שמנצחות/עושות את המהלכים המכריעים.

      (לא שאפשר להאשים את בריידי בבינוניות…)

      השנה, יש את הרושם שהתהליך שהתחיל עם סיאטל, והמשיך אצל הברונקוס, תופס תאוצה –
      ההבנה שבחשיבות של פאס ראש דומיננטי (עדיף ללא בליץ'), לצד סקנדרי שעושה מהלכים גדולים.

      לא סתם לברונקוס, לויקינגס ולאיגלס יש מאזן 3 – 0 :
      כולן בטופ של טבלת הסאקס, ושל טבלת האינטרספשינס.

      1. עידו גילרי

        26 ספט 2016 22:12:35

        לדעתי זו חלוקה מעט מלאכותית כי לדוגמא ניו אינגלנד הייתה הרבה יותר קבוצת התקפה כמו גם בולטימור עם הגאנר האולטימטיבי, כשמהצד השני אלופות כמו פיטסבורג והג'ייאנטס היו קודם כל קבוצות הגנה.. החשיבות של הגנות עם פאס ראש וסקנדרי חזקים נובע ישירות מכך שאנחנו בשיא של עידן המסירה ולכן מעמדו של הק"ב עדיין בשיא. גם בעונה הנוכחית אנחנו עדיין רואים תלות עצומה ביכולת של הק"ב. דנבר של העונה שעברה היא סוג של מקרה קיצוני ומעיד רבות על עוצמת ההגנה הנ"ל.

        1. גיא

          27 ספט 2016 05:27:08

          הזכייה של סיאטל הייתה הראשונה מזה הרבה זמן עם קווטרבאק רוקי,
          כזה שתפקידו זה לא להרוס.
          ובזכיה של הברונקוס, זה היה למרות פייטון, לא בגללו.
          (דווקא פלקו ששיחק בקבוצה הגנתית מובהקת, היה מכריע לזכיית קבוצתו. כאוהד הברונקוס אני זוכר היטב…)

          רשימות הן תמיד מלאכותיות, קוביות דומינו בדרך כלל לא נערמות בצורה מסודרת כשהן נופלות,
          אבל יש מגמות –
          זה כבר לא קווטרבאק בכל מחיר.

          1. עידו גילרי

            27 ספט 2016 09:29:13

            העובדה שווילסון היה רוקי היא אנקדוטלית זה לא שונה בהרבה מבריידי או רות'ליסברגר. העובדה היא שקשה מאד להגיע לסופרבול בלי ק"ב מוביל. כשה קורה זה תמיד מלווה בהגנה מאד חזקה. ראה בולטימור של 2000 וטמפה ביי של 2002 או שיקגו עם רקס גרוסמן. כל מה שקורה בליגה בשנים האחרונות מעיד על כך שמשחק המסירה דומיננטי מתמיד ולכן ק"ב הוא המרכיב הכי חשוב לקבוצת פוטבול מצליחה בימינו. מהצד השני כשיש לך הגנת ברזל שיודעת לעצור כל ק"ב שבוע אחרי שבוע גם היא תהיה קבוצה דומיננטית- אבל שוב זה מעיד בעיני על עד כמה מעמדו של הק"ב הוא גבוה.
            למינסוטה יהיה קשה מאד להצליח בהמשך עם בראדפורד לדעתי ופילדלפיה מאד תלויים בעד כמה וונץ' יציג את אותה יכולת בהמשך. דנבר של העונה שעברה הייתה מקרה מאד חריג כפי שציינתי ולדעתי יהי להם מאד קשה ללכת רחוק עם סימיאן לא יתגלה כמעל הממוצע.

  5. מוטי

    26 ספט 2016 20:41:30

    אני מקווה ,לטובתך גיא, שסיימת את הרומן שלך עם טמפה ביי והקוורטרבק שלה ווינסטון. הוא גרוע ויביא לך רק כאב לב והפסדים בתחזיות. כמה עשית אתמול, אגב?
    המשדר רד זון, ש ה נ.פ.ל. עצמה מפיקה התמקד אתמול ב2 המשחקים שהיו בהפרשי ענק, פילדלפיה ו סיאטל, ומעט מאד מהמשחקים הצמודים בטמפה ואינדיאנה. משונה מאד לדעתי.
    השיא שנשבר ששבה את ליבי אתמול היה: פעם ראשונה אחרי 62 שנה שפילדלפיה ופיטסבורג שיחקו כששתיהן במאזן מושלם. (2:0 למי ששכח.) PERFECT SCORE. הייתם מאמינים?

    1. גיא

      26 ספט 2016 20:49:53

      עזוב רד זון. בוחרים משחק, ומתמקדים בו.
      אני כמובן הלכתי על הקבוצה שלי – הברונקוס.
      לא התאכזבתי.
      גם המשחק של הויקינגס היה נהדר.

      9 מ- 15 . פחות גרוע מבשבוע שעבר.

    2. עידו גילרי

      26 ספט 2016 22:14:05

      נו מדובר בצירוף מאד ספציפי של מקרים . זו סטטיסטיקה אמריקאית במיטבה. בימינו הקבוצות נפגשות רק כל ארבע שנים ואז זה גם תלוי באיזה שבוע ועד כמה הקבוצות חזקות .

  7. גיא

    27 ספט 2016 05:35:41

    במה דרו בריס שונה מפייטון מאנינג?
    כשה-2 בשיאם, זו חוויה אסתטית אדירה לצפות בהם מנהלים משחק.
    אחד הגדולים.
    הסיבה שהוא אף פעם לא נכח בדיונים שכללו את מאנינג/רודג'רס/בריידי זה PR גרוע.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט