September , 1972 Munich, West Germany
כולם מכירים את הרץ הפיני הגדול פאבו נורמי. אבל היה רץ פיני אחר שלפני 44 השיג הישג גדול כשניצח באולימפיאדת מינכן את ה-5,000 מ', והיום הוא התחיל את ריצת הגמר השנייה, ל-10,000 מ', ריצה שעמדה להסתיים ב-DISASTER עבורו.
בערך בחצי המרוץ – 5,650 מ' מתחילתו, לאסה וירן בן ה-23 היה חלק מתאונת ריצה שהיו מעורבים בה שלושה רצים, אבל רק שניים נפלו, אחד מהם לאסה. עד שהוא התרומם והיה מוכן להמשיך בריצה חבילת הרצים המובילים היתה כבר 60 מטרים לפניו.
לא רק שהוא הצליח להדביק את הרצים המובילים, הוא סיים בשיא עולמי של 27:38.3 דק'. בין הרצים היה הרץ האיתיופי הגדול מרוס ייפטר, הטוניסאי מוחמד גאמאודי, הבריטי דייב בדפורד, אמיאל פוטרמן הבלגי, ופרנק שורטר האמריקאי.
מה שהיה מיוחד מאד בנפילה ובהדבקת שאר הרצים היתה העובדה שוירן הדביק אותם די מהר במקום לקחת את זמנו הטוניסאי מצויין לפתע פרש מהריצה. הבריטי בדפורד, עם הפה הגדול שהצהיר לפני הריצה ש-"זאת הריצה למקום שני" החל לפגר.
הקצב היה מהיר מדי. לפתע הספרדי הארו לקח הובלה עם שני סיבובים לגמר. וירן עברו אחרח חצי סיבוב, ואז פוטרמן תפס את ההובלה עד הישורת האחרונה, כשוירן עבר אותו ובפיניש סיים ביתרון 8 מטרים, ושיא עולמי. יפטר היה שלישי והארו רביעי. שורטר סיים חמישי עם שיא אמריקאי של 27:51.4.
תארו לעצמכם מה היא שיאו ללא הנפילה.
וירן היה מנצח כפול ב-5,000 וב-10,000 גם באולימפיאדת מונטריאול, 1976.
זאת היתה השליטה האחרונה של הפינים בריצות ארוכות.
Berch
3 ספט 2016 09:37:18תודה על הסיפור
מעניין מה היה בפינלנד בימים ההם שהגיעו משם רצים מצויינים למרחקים הארוכים.
מתן גילור
3 ספט 2016 09:47:32הנה טור מופתי של נחשון שוחט על הפינים בחצי הראשון של המאה ה-20:
http://debuzzer.com/shohat/65483/
מדובר על סדרת טורים על ההיסטוריה של הריצה. הפרק האחרון שפורסם מתייחס לשנת 1965, אז אני מניח שהבא יכסה את התקופה הזו.
אני כבר אמרתי לנחשון שלדעתי הוא חייב לאגד אותם לספר בסופו של דבר.
רועי ויינברג
3 ספט 2016 10:41:451+
תודה על הכתבה מנחם
shohat
4 ספט 2016 09:27:40תודה רבה מתן.
ריצת ה10000מ' היתה הראשונה (מוקדמות וגמר). אחריה (וגם אחרי טבח הי"א) הגיעו ריצות ה5000מ'. גמר ה-5,000מ' היה אחת הריצות המפורסמות בהיסטוריה. סטיב פריפונטיין תכנן לרוץ את המייל האחרון בפחות מ-4 דקות וחשב שכך ינצח. בפועל וירן רץ את המייל האחרון ב-4:01, פריפונטיין נאבק אך כשהבין שוירן וגאמודי הכריעו אותו האט והפסיד גם את הארד (לאיאן סטיוארט).
הציטוט האהוב עליי מוירן: They can do whatever they want for 5 and a half miles, but the last half mile is mine.
מנחם, נהדרים הפוסטים האלו שלך של "היום לפני" והתזכורת לאירועים הללו. אני מאוד נהנה לקרוא.
Berch
3 ספט 2016 09:38:59אולי זה המרחקים הגדולים בין הבתים
ובגלל שקר אתה חייב לרוץ, שלא תיקפא
אבל אז
פיני חכם המציא את נוקיה
וכל הפינים החליטו להישאר בבית ולהפוך לבטטות כורסא
כמו שאר העולם המערבי
🙂
אפלטון
3 ספט 2016 15:09:09מעניין מאוד הקטע של הפינים וריצות ארוכות. בגלל פינלנד היא אימפריית אתלטיקה רצינית. בטח ביחס לגודל האוכלוסיה הזעום
אלעד אייל
3 ספט 2016 20:10:13וירן ניסה גם לשחזר את ההישג של זאטופק שזכה בטריפל מטורף של 5000, 10,000 ו- מרתון במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952. וירן סיים "רק" חמישי במרתון, אבל ללא ספק יזכר כאחד מגדולי הרצים בריצות הארוכות.
אהרון שדה
3 ספט 2016 20:21:12סיפור מקסים .
בכלל ה 10000 מלא סיפורים מיוחדים.
בשנות ה 60 היה סיפור עם רץ 10000 ממוצא אינדיאני שעבר דחיפות והפרעות ובכל זאת ניצח אולימפיאדה.
בברצלונה 92 היה עימות מרתק בין חאליד סקאח המרוקאי לבין צ'ילמו הקנייתי הצעיר.
לפני הריצה כולם ידעו שאם יגיעו שווים לסוף המרוקאי ספרינטר יותר טוב וינצח ( כמו פארח היום ).
אך צילמו שהיה בערך בן 20 היה יותר מוכשר אך חסר ניסיןן.
בכל זאת כמה הקפות לסוף הוא ניסה לפרוץ…אך נתקל במרוקאי אחר שהיה בפיגור הקפה….הכללים ברורים מאד במקרה שכזה והם אומרים שמי בפיגור חייב לפנות את המסלול הראשי.
אבל המרוקאי לא עשה כן ולא איפשר לצילמו לפרוץ.
בסוף הריצה הקנייתים ערערו ואכן פסלו את כל המרוקאים כולל סקאח …המרוקאים ערערו חזרה ובסופו של יום סקאח הנהנה העיקרי לא נפסל …שכן הוא לא היה אשם אבל ללא ספק חברו עשה זאת בשבילו.
סקאח הוכתר באופן מעורר מחלוקת צילמו המוכשר הסתפק בכסף….ולמרות שהיה צעיר אני לפחות לא שמעתי עליו בטח לא בריצות המסלול.
גם בתקופת השלטון האתיופית עם גברסילסי ולאחריו בקלה…תמיד הייתה להם נבחרת של שלישייה מתואמת שהכתיבה את הקצבים הנכונים ועזרה מאד למטאורים גברסילסי את בקלה ( אבל להבדיל מסיפור האנדיאני ומצילמו כאן הכל היה הוגן וראוי ).
אהרון שדה
3 ספט 2016 21:37:06וכמובן גם מנורמי מנעה ההתאחדות הפינית לרוץ 10000 בב1924 מסיבות מוזרות
…והוא בתקופה רץ בפריז מחוץ לתחרות וניפץ את שיא העולם.
אלעד אייל
3 ספט 2016 21:08:20ואי אפשר לשכוח את הגמר המרתק בסידני 2000 בין גברסילסי לפול טרגט עם הפיניש המטורף שם כשהיילה עבר את טרגט ב20 מטרים האחרונים בספרינט מסחרר ב150 המטרים האחרונים, או הגמר באתונה 2004 כשהעביר את השרביט לבקלה כשסימן לו לרוץ קגימה כשכוחו כבר לא עמד לו.
הריצות הארוכות הן כמו ספר שהולך ומתפתח והסיפור נבנה לאט בניגוד לריצות הקצרות שאתה לא מספיק למצמץ וכבר הכל הסתיים ונשאר רק לעכל את מה שהתרחש בדיעבד.
אהרון שדה
3 ספט 2016 21:38:34מכל הריצות כולם אני תמיד אוהב לרוץ את העשרת אלפיים באולימפיאדה /אליפות עולם