היום לפני 25 שנה: "THE "UNBREAKABLE RECORD נישבר / מנחם לס

August 31, 1991                                                                                             Tokyo

 

השיא "הבלתי שביר" של בוב בימון נשבר (ולא ע"י קרל לואיס) / מנחם לס

 

 

משך שני עשרות שנים השיא בקפיצה לרוחק של בוב בימון – 8.90 מ' – נחשב לבלתי שביר. הוא השיג את שיאו כשבקפיצה אחת במכסיקו סיטי הוא דילג כמעט '2 (FEET; רגלים) מהשיא הקודם שהיה '27  ומשהו ל-'29  ומשהו. ז"א שאיש בהסטוריה לא יתגאה בשיא עולם בקפיצה לרוחק העומד על '28.

בוב בימון שבר בקפיצה אחת את השיא של 8.35 מ' של- Igor Ter-Ovanesyan בריה"מ  ל-8.90, שיפור של 55 סנטימטרים!!!

השיא של בימון נישבר כמובן באוויר הדליל של מכסיקו סיטי, בגובה של מייל מעל גובה הים.

ובכלל, אמרו שאם קרל לאיס לא הצליח לשבור אותו אז FORGET IT. אף אחד לא ישבור אותו.

ב-31 לאוגוסט, 1991, בטוקיו, בפני שופטים יפאנים שמדדו, מדדו, ושוב פעם מדדו, מייק פאול מאלטה לומה, קליפורניה, ריחף 8.95 מ' לשיא עולמי חדש. היה זה 15 דקות אחרי שקרל לואיס קפץ  באותו איצטדיון אולימפי בטוקיו 8.92 מ', שהיה שיא עולמי חדש אילולא הרוח שנשבה מעל המותר. בעת קפיצתו של פאול, מד  הרוח הראה 1.7, חוקי לחלוטין.

באותה תחרות קרל לואיס שבר '29 (8.8392 מ') פעמיים נוספות אחרי השיא שקבע פאול, אבל לא הצליח לשבור את שיאו החדש.

מיד בסיום התחרות פאול תפס את השופט הראשון שנקלע בדרכו והחל לרקוד איתו, תמונה שהפכה לאחת המפורסמות. קרל לואיס נראה כאילו שבלע מטאטא כי היה זה הפסדו הראשון בקפיצה לרוחק אחרי 65 ניצחונות רצופים ביותר מעשר שנים.

קרל לואיס ומייק פאול התחרו 15 פעמים נוספות אחרי תחרות זו, והתוצאה היא 0-15 לטובת קרל לואיס.

אבל השיא העולמי הוא של פאול, ועד היום לא היה מי שיסכנו, מלבד קרל לואיס של אז!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 75 תגובות

  1. Berch

    31 אוג 2016 06:38:57

    לא הבנתי משהו
    אם בימון קפץ 8.90
    ופאול עשה 8.95 אז איך זה נשבר ?
    אני חושש שיש תקלה במספרים 🙂

    תודה על הסיפור על בימון. לא ידעתי שזו הפעם היחידה שניצח את לואיס…. 🙂

    1. מנחם לס

      31 אוג 2016 07:54:23

      בימון קפץ 8.90 ב-1968. קרל לואיס קפץ 8.92 בטוקיו ב-1991 אבל היתה רוח והשיא לא נישבר. 10 דקות אחריו פאול קפץ 8.95 באותה תחרות עם רוח מותרת.

  4. Berch

    31 אוג 2016 07:07:09

    א. בוב בימון שיחק בהמשך בפיניקס סאנס ? זה סיפור שנשמע מעניין.
    ב. במה שבדקתי בוויקיפדיה גם על פאוול וגם על בימון כתוב שבימון עם 8.90 ופאוול שבר את השיא בטוקיו עם 8.95. WTF ?
    וקר לואיס הפסיד עם 8.87
    לא ברור בכלל….

    לך תסמוך על ויקיפדיה…. יש למישהו עדיין את האינציקלופדיה העברית ויכול לבדוק ?

    1. מנחם לס

      31 אוג 2016 08:00:56

      בוב בימון היה תלמיד שלי (קינזיולוגיה) ב-1970 או 1971, ושיחק כדורסל באדלפי (זה אחרי שלמד שנתיים בטכסס ווסטרן נידמה לי לפני האולימפיאדה),.ה-B.A שלו הוא מאדלפי. ואז בחרו אותו ל-ABA (נדמה לי) ואחרי שנה הוא ניפלט

      ברץ', מה אתה לא מבין? בימון עשה 8.90 ב-1968 באולימפיאדה. ב-1991 בטוקיו קרל לואיס קפץ 8.92 אבל עם רוח גבית לא מותרת. מיד אחריו פאול קפץ (באותה תחרות) 8.95 כשהרוח שקטה וההקפיצה אושרה.

      מה לא מובן כאן?

      1. Berch

        31 אוג 2016 08:44:13

        סליחה, יצאתי מפגר לגמרי !!!!!
        אני כל הזמן חושב שכמו באתלטיקה המספרים צריכים לרדת…. הרי כל הזמן "מגלחים" מהשיא העולמי ככה וככה…
        בקפיצה לרוחק כמה שיותר יותר טוב. הסתכלתי הפוך, יופטפויומאט 🙂

        פעם כשעבדתי במוסך במיאמי הייתי צריך לקחת רכב ללקוח.
        הוא נתן לי בטלפון את ההסברים האמריקאים המקובלים
        איסט שני רמזורים
        נורת' שלושה רמזורים
        ווסט עד הכיכר וכדומה….
        לקחתי מפה ויצאתי לדרך.
        אחרי כ 90% מהדרך פתאום ההוראות לא הסתדרו עם הכביש. הייתי אמור להמשיך ישר במקום שלא היה ישר.
        בדקתי במפה שוב ושוב ולא הבנתי מה עשיתי לא בסדר….
        עד שפתאום קלטתי שבמיאמי הים נמצא במזרח…. וכל הזמן הזה החזקתי את המפה הפוך !!!
        הייתי צריך לחזור חזרה למוסך ואז לנסוע שוב את הדרך לצד השני 🙂

        תודה
        בבקשה
        וסליחה

  6. מנחם לס

    31 אוג 2016 08:06:20

    נכנסתי עכשיו לויקיפידיה. התאור שם לא מושלם. אולי הוא ניבחר בדראפט ע"י פיניקס סאנס אבל לא שיחק שם. הוא שיחק עבור אדלפי ב-1970-1971 (ואז לקח ממני קורס בקיניזיולוגיה כי רצה לדעת יותר על הביומכניקה וכו' של קפיצה לרוחק. אחרי שקיבל את ה-B.A מאדלפי הוא שיחק באיזו שהיא קבוצה ב-ABA עד שניפלט.

  7. Berch

    31 אוג 2016 08:47:33

    הידעת ?

    The Suns picked him in the 15th round of the draft, but he went back to school and graduated with a sociology degree from Adelphi University.

    בגללך לא הייתה לבוב בימון קריירת NBA !!!

  8. אלעד אייל

    31 אוג 2016 09:30:29

    זו הייתה תחרות הקפיצה הכי מותחת ומרתקת שהייתה.
    אגב בימון, במקסיקו כמעט קרתה לו תקלה שמנעה מכולנו את השיא המדהים שלו.
    הוא היה הקופץ הכי טוב באותה שנה וכמעט ולא הפסיד, אבל היה גם מאד לא יציב, ובמוקדמות הוא פסל כמה פעמים ונשארה לו קפיצה אחת לקבוע מרחק מספיק בשביל לעלות לגמר. בימון היה בלחץ והתקשה להתרכז, אבל אז ניגש אליו רלף בוסטון קופץ אדיר בפני עצמו שהיה אלוף אולימפי ושיאן עולם, שהיה גם סוג של מאמן וחבר לבימון, הרגיע אותו באומרו שהמינימום לגמר שהיה 7 ומשהו מטרים, הוא מרחק שהוא אמור לעבור בקלות גם אם יוותר על קפיצה מסוף הקרש.
    בימון הקשיב לעצה, לקח מרחק ביטחון ועלה לגמר בקלות, ושם גמר את התחרות כבר בקפיצה הראשונה שלו.

    אגב מד המדידה שבו השתמשו השופטים לא היה מסוגל למדוד את הקפיצה של בימון, כי איש לפניו לא קפץ כה רחוק, והשופטים השתמשו לבסוף בסרט מדידה ידני כזה המתגלגל שמורי הספורט בביה"ס מודדים אתו. בימון גם לא ידע את שיטת המדידה המטרית, והיה צורך לתרגם לו את התוצאה לשיטה האמריקאית.

    1. אהרון שדה

      31 אוג 2016 12:25:32

      אלעד אני מכיר את הסיפור הזה אבל על אוואנס בברלין 36….דווקא יריבו הגרמני נתן לו עצה זו …( עם מגבת שיקפות עלייה לפני הקרש ).
      אוואנס עשה זאת השופטים לא יכלו לפסול והצורר ברח מהאיצטדיון.

        1. אלעד אייל

          31 אוג 2016 14:09:55

          אגב גם בסרטון שצירפתי אפשר לראות שמי שמנסה להרים את בימון מהמסלול אחרי שהתמוטט מהתרגשות הוא רלף בוסטון.

  13. יניב

    31 אוג 2016 10:09:05

    אני זוכר את התחרות הזאת ואיך התבאסתי בשביל קארל לואיס.
    משום מה אני זכרתי שבאותה תחרות לואיס קפץ קפיצה חוקית של 8.91 אבל כנראה שהזכרון שלי כבר לא משהו

    1. סומסום

      31 אוג 2016 10:33:30

      לואיס עשה בקפיצה החמישית 8.91, אבל עם רוח. מספיק לנצחון בתחרות, לא לשיא עולם. פאוול הגיב עליה בקפיצה של חייו, 8.95 ורוח חוקית, על הקצה (1.7).

      עכשיו לואיס נתקל בדבר שהוא עוד לא נתקל בו – לפגר בתחרות רוחק, ואחרי שיא עולם! עם קפיצה אחת בלבד שנותרה לו. הוא הצליח להתעלות עם 8.84 (רוח חוקית), שזו גם תוצאה דמיונית. אבל זהו, לא נותרה עוד הזדמנות לתקן.

      היו צריכים להאריך את התחרות הזו – מי יודע מה שניהם היו מוציאים.

  15. סומסום

    31 אוג 2016 10:27:58

    המלך היה ונשאר קרל לואיס.
    באותה תחרות הוא שבר את שיא העולם ב-100 מטר. והיה גם המקל האחרון ברביעיה האמריקאית, ושוב שיא עולם בשליחים 4X100.

    הרבה כבוד לשיא של פאוול, ה-וואן-אוף של חייו. אבל לאיש אין ספק שאם לואיס היה משקיע את עצמו יותר ברוחק, הוא היה גם חוצה את ה-9 מטר (הרבה עדויות שבאימונים היה עובר את הקו הזה). מקבץ התוצאות שלו (כאשר סופסוף הסכים לקפוץ) היה דמיוני – עד היום הוא מחזיק ב-15 מ-30 התוצאות הטובות בהיסטוריה, ובנוסף, שיא מטורף בקפיצה באולם (8.79).

    הבעייה שלואיס, בשנות השיא, היה כל-כולו במאבקים בספרינטים, בן ג'ונסון וכו'. הוא כ"כ התרגל לנצח בקפיצה אחת ברוחק (כמו באולימפיאדה), שפשוט לא ראינו את המיטב שלו, למעט הקרב הזה בטוקיו – וקצת חבל. לא רואה מישהו שידגדג את השיא הזה עוד הרבה שנים.

    נ.ב. מה התוצאה של בולט ברוחק?

    1. אלעד אייל

      31 אוג 2016 10:50:58

      מסכים אתך לגמרי. גם אני חושב שה- מקצוע של לואיס היה הרוחק.
      אם אני לא טועה הוא גם לא רצה להתחרות בגבהים כמו של מקסיקו ורצה לשבור את השיא בגבהים רגילים.
      אגב גם איבן פדרוסו קופץ אדיר בפני עצמו קבע פעם 8.96 עם רוח מעל המותר
      למרבה הצער חלפו הימים של הקופצים הגדולים, וכיום מספיקות תוצאות שהיו מצחיקות את לואיס ופאוול כדי לזכות בזהב.

      1. עידו גילרי

        31 אוג 2016 10:59:27

        הקפיצה של פדרוסו לא הייתה עם רוח מעל המותר. זה קטע די מפגר, מישהו עמד מול מד הרוח והפריע למדידה תקינה מה שמנע מהשיא (שהיה בגבהים דומים לאלו של בימון) להיות מאושר.

        2. סומסום

          31 אוג 2016 11:14:48

          סיפור מעניין. אכן פדרוסו היה נהדר – כמה אני מתגעגע לקובנים האלה, שהיו מגיעים פתאום וטורפים את הקלפים (היום כולם משחקים בייסבול, עוברים לאמריקה ועושים מיליונים).

          2. סומסום

            31 אוג 2016 11:33:52

            חחח. אומרים לאנסאדור, אבל גם זה הולך. הפיצ'ארדו הקובני האחרון בכותרות הוא ארולדיס צ'פמן, קלוזר אימתני עם הפאסטבול הכי מהיר שנמדד אי פעם (משהו כמו 106 mph), שהגיע כדי לחזק עוד יותר את שיקגו קאבס.
            והם גם משדרים בייסבול מגניב לאללה – הפניתי לזה אתמול. שים לב לסוף הווידאו הקצר, מה זה שדרן לטיני. הום-ראן של חובט קובני מהולל, יואניס סספדס של הניו יורק מטס:
            http://m.mlb.com/news/article/198395296/cespedes-walk-off-hr-lifts-mets-over-marlins/

          4. סומסום

            31 אוג 2016 11:45:18

            בייסבול, פיצ'ר, פיצ'ארדו – זיכיתי אותך בהתחכמות לשונית.
            בגלל דברים כאלה צה"ל הפציץ את טריפולי בלוב, במקום בלבנון! אומר לך.

  16. עידו גילרי

    31 אוג 2016 10:29:36

    מד הרוח בקפיצה של פאוול הראה רק 0.3 מה שהופך את ההישג למרשים עוד יותר.
    לואיס ופאוול לא התחרו 15 פעם אחרי התחרות הזו אלא לפניה. כלומר זו הייתה הפעם הראשונה שפאוול ניצח את לואיס (טוב זה לא רק הוא אף אחד לא ניצח את לואיס באותן שנים בבור הקפיצה). אחר התחרות הזו התחילה הדעיכה של לואיס ופאוול ניצח אותו שוב אבל לא על הבמה הגדולה. בברצלונה שוב היה קרב צמוד ביניהם כשלואיס מנצח ב-3 ס"מ.
    פאוול גם קפץ בהמשך הקריירה 8.99 אבל עם רוח מטורפת.

    1. סומסום

      31 אוג 2016 10:37:41

      צודק, טעות שלי בנתונים.
      פאוול עשה 8.95 עם +0.3 רוח.
      לואיס עשה 8.87 עם -0.2 רוח.

      למותר לציין שפרט לקפיצה הזו, פאוול (ברוח חוקית) לא עשה מימיו יותר מ-8.70. ידע להתעלות בקפיצה אחת בסוף הגמר.

  17. יניב

    31 אוג 2016 11:12:01

    מעניין למה דווקא במקצועות כמו קפיצות (רוחק/גובה) התוצאות שהאתלטים משיגים נמוכים משמעותית ממה שהיה בעבר(בגובה קצת פחות אבל עד כמה שאני יודע אין סיכון אמיתי לשיא של סטודמאייר).
    בעוד הספורטאים הרי צריכים להיות חזקים יותר,מאומנים יותר מודעים יותר לגופם ולתזונה וכל המסביב,ועדיין התוצאות שלהם נמוכות משמעותית מהעבר

  18. אלעד אייל

    31 אוג 2016 11:29:39

    שאלה במקומה.
    מנחם אמר פעם שרוב האתלטים האמריקאים הולכים לפוטבול או כדורסל.
    סיבה נוספת שעולה בדעתי היא שמדובר במקצועות מאד טכניים שדורשים דיוק רב והמון עבודה מעבר לכישרון. מה עוד שהתהילה נמצאת יותר בריצות הקצרות.
    למרות זאת יש מחזוריות במקצועות האלה כמו בקפיצה משולשת שבה אחרי שנים רבות של שיממון מאז ג'ונתן אדוארדס הגיעו בשנים האחרונות קופצים נפלאים שעברו את ה18 מטרים.
    גם בקפיצה לגובה היו שנים רעות מאז שיוברג וסוטומאיור והיום יש עדנה מחודשת

  19. אהרון שדה

    31 אוג 2016 12:21:56

    מנחם אני זוכר זאת….אמנם התחרות הייתה בשבת וראיתי רק את השידור החוזר בערוץ הראשון…..המדהים הוא שלואיס עשה אז חתיכת מקבץ 8.86, 8.89 ולדעתי 8.91 מכל המותר וייתכן שהייתה לו עוד קפיצה של 8.80 +….ככה שהקופץ הגדול בכל הזמנים הפסיד דווקא בתחרות הטובה בהיסטוריה שלו ….וללא ספק לואיס ביצע את המקבץ הטוב בכל הזמנים ברוחק ולדעתי בכל תחרות קפיצות / הטלות ,זריקות ,הדיפות וידויים ….ובכל זאת זכה רק בכסף.
    לואיס התנחם במקצוע הזה ב 4 מדליות זהב אולימפיות ….אך אם השיא של פאוול היה רשום על שמו הוא עד היום היה קורא תיגר על האתלט הטוב בכל הזמנים….שכן השיא של פאוול מחזיק מעמד כבר 25 שנה והוא נשבר אחרי 23 שנה…(..מי האמין שהשיא של פאוול יחזיק יותר מבימון )…..
    ועם 4 זהב אולומפי ברצף במקצוע +אליפויות העולם + ההישגים הגדולים במיואצים היו מקבעים את לואיס כגדול האתלטים …כולל בולט .
    המגרעה היחידה של לואיס לטעמי בקריירה שאין לו איזו תוצאה שחקוקה על שמו
    ..אמנם הוא החזיק בשיא העולם לתקופה קצרה ב 100….אבל היה זה אחרי שהעולם ראה ריצה מהירה יותר של בן גונסון שנפסל…וגם זה החזיק מעמד לזמן קצר עד שבא בורל.
    ב 200 לואיס לא היה השיאן וב 100 כפול 4 הוא היה אחד מקבוצה.
    ברוחק היה מתבקש שהשיא יהיה על שמו …ואם היה מצליח לשבור את שיאו של בימון …ומחליף את הספרות ל 9.00 מטר הוא היה הגדול מכולם.
    אשר לפאוול ….הוא כלל לא היה קרוב ללואיס בתחרות עד הקפיצה המדהימה הזו….הוא זכה ברגע אחד גם באליפות העולם וגם בשיא העולמי….אך באולימפיאדה לא זכה בזהב…..
    אגב שיאים בקפיצות היום או בטווח שבוע לכאן או לכאן ימלאו / מלאו 29 שנה לשיאה של קוסטדינובה הבולגריה האגדית בגובה שקפצה 2.09 באליפות העולם רומא 87.
    אני זוכר בחי את השיא הזה …ולדעתי זה השיא העתיק ביותר שאני ראיתי בחי ….ועדיין לט נשבר….הייתי אז בן 12 לפני בר מצווה..עולה לכיתה ז'…בדיוק הגילשל בני שעלה היום לכיתה זו.

    1. סומסום

      31 אוג 2016 13:16:12

      צודק.
      עדיין אני חושב שלואיס ייזכר כגדול מכולם גם בגלל הקוואדרופל. על משקל הטריפל של בולט.
      4 זהב באולימפיאדה אחת – 100, 200, שליחים ורוחק.
      ו-4 זהב רצוף ברוחק.

  20. אהרון שדה

    31 אוג 2016 13:38:59

    סומסום …לגבי הגדול בכל הזמנים…היה לי דיון עם אלעד אייל אחד מאנשי האתלטיקה וחובבי האתלטיקה באתר ….
    תשמע שנינו גדלנו על לואס והוא היב אולי ספורטאי המאה הקודמת שלי בוודאי שהאתלט.
    בכל זאת לדעתי ועם כל הצער שלי בדבר…ריו העלתה את בולט לפסגה.
    מעבר לכך שהוא 9/9 באולימפידות….הרי שהוא האצן היחידי לקחת יותר מריצה בודדת ברצף …ובכלל הרץ היחידי ….עד פארח .
    בולט עשה זאת 3 פעמים ברצף במקצועות הכי יוקרתיים.
    עוד לזכות בולט העובדה שמאז באייג'ינג' הוא גם בלתי מנוצח באליפויות עולם ( למעט הפסד טכני אחד בגלל פסילה במאה ).
    ובניגוד ללואיס הוא חתום על שיאי עולם אגדיים גם במאה וגם ב 200 (מבלי להתייחס לשליחים ).
    כל אלו נותנים לו יתרונות ברורים על כולם כולל לואיס.
    נכון ללואיס יש שני דברים שאין לבולט .
    1. 4 זהב באולימפיאדה אחת.
    2. 4 זהב ב 4 אולימפידות ברצף בעוד בולט רק עם 3.
    בכל זאת הסה"כ הכללי לטובת בולט ….לצערי

    בלי קשר לדעתי בולט בהחלט מסוגל להתמודד בלונדון.
    .וכמו שפלפס התמודד בריו אחרי שפרש גם הוא יוכל.
    ולכן הוא עוד מסוגל להשלים זכייה רביעית ברצף ב100 ו / או ב 200 .
    יש לח תחושה שאם היה רוצה הוא היה יכול להתמודד. בעיד מקצוע .

    .( סקפטי לגבי 400 …כי זה משהו אחר לגמרי לדעתי ..אך מאמין שיכול ברוחק….מסקרן אותי אם ניסה באימונים.
    אם כבר הזכרנו את בולט והדירוגים אז .

    1. חבל שלא עשינו דיון מי הגדול ביותר בריו בולט / פלפס ….עוד נוכל לדון בכך בדירוג של ספורטאי השנה 2016….
    אני בוכל אופן אבחר / בחרתי בפלפס.
    2.המירוץ המסקרן ביותר יכול להיות בין בולט לשיאן הדרום אפריקאני ב 300 מטר ( דה קארק ?) .
    אך בדבר אחד אני משוכנע ב 400 מטר בולט לא ידגדג את דה קארק
    …ב 200 אני כלל לא בטוח …בטח בשנים הבאות שבולט מזדקן והאפריקני משתבח …

    1. עידו גילרי

      31 אוג 2016 15:18:48

      רועי, מה שאתה אומר נכון בעיקר לגבי הקפיצה לרוחק. שם גם בגברים וגם בנשים אף אחד לא מתקרב לשיא אפילו. אני מניח שזה בעיקר עניין תקופתי. יש גם כשרונות צעירים שמעוררים תקווה לעתיד. לדוגמא לוסון האמריקאי שמראה גרף התקדמות יפה למרות ההופעה החלשה באולימפיאדה.
      בגובה ברשים ובונדרנקו מפלרטטים עם השיא כבר כמה שנים וגם במשולשת יש עכשיו קבוצה של קופצים מאד איכותיים שגורמת לי להרגיש שעוד נראה את השיא של אדוארדס נופל.

  23. shohat

    31 אוג 2016 14:19:35

    אתה יודע כשרגע בספורט הוא מיוחד כאשר הוא מייצר מילה עם הגדרה מילונית חדשה.
    beamonesque – adjective used to describe an athletic performance that so dramatically surpasses any previous one that it completely overwhelms the imagination by its seeming impossibility.

    הטרגדיה של לואיס היתה שהוא היה "המיועד" לשבור השיא של בימון לפי כל קנה מידה ופאוול נטל ברגע אחד את פיסת התהילה הנצחית היחידה שחסרה לו. עד היום 8 מ-15 הקפיצות הטובות בכל הזמנים (ללא סיוע רוח, תוצאות מוכרות שלא נפסלו) הן שלו, כולן מעל 8.71. שבעת הנוספים קפצו למרחק כזה פעם אחת בלבד.

    ועוד דבר, הוא משוכנע עד היום שביום ההוא באינדיאנפוליס, ב1982, הוא לא פסל.
    https://www.youtube.com/watch?v=r8-CJpQmvOk

    הטרגדיה של פאוול היתה 3 ס"מ שחסרו לו לזהב בברצלונה – it was so close it felt like dying – כאשר בכל תקופה אחרת כמעט היה זוכה בזהב.

    איזה יום מופלא היה היום ההוא בטוקיו. תודה על הפוסט.

    2. יניב

      31 אוג 2016 14:28:42

      וואו איזה קפיצה.לא הכרתי אותה.
      בכלל אני חושב שכמה שמצחיק לומר את זה על גדול האתלטים של המאה הקודמת יש בו מעט מן הטרגדיה.גם כמו שכתבת בקפיצה לרוחק שזה באמת אבסורד שהוא ללא ספק הקופץ הטוב בהיסטוריה אבל שיא העולם לא שלו וגם בן ג'ונסון גנב לו את התהילה בסיאול(למרות שהוא קיבל את הזהב אחרי שתפסו) הוא עדיין בכל הוידאוים שמשדרים הוא יוצא מקום שני

  24. Ori88

    31 אוג 2016 15:00:55

    מקבץ הקפיצות שלואיס עשה ב – 1991 לא ניתן להבנה (אהרון שדה גם כתב על זה).
    השיאים של סוטומאיור בגובה ופאוול ברוחק נראים רחוקים מאד לשבירה.

    בריו, אילו תוצאות הביאו זהב ברוחק וגובה ?

    1. אהרון שדה

      31 אוג 2016 15:46:39

      ברוחק 8.38 בגובה נראה לי 2.35 או 2.37.
      בכל אופן בגובה קרובים מאד לשבירת השיא בדור הנוכחי בגברים….בנשים לא מתקרבות …מאז פציעת ולסיץ הקרואטית המצויינת .
      ברוחק לא מתקרבים …גברים ונשים .

    2. shohat

      31 אוג 2016 16:03:17

      אהרון צודק.
      ב-2014 ששה קופצים קפצו בין 2.40 ל-2.43, בארשים הקטארי ובונדרנקו גם הגיעו לניסיונות לגיטימיים לשיפור השיא. בשנתיים האחרונות התחושה ש"אוטוטו שיא" מעט צוננה. הרמה מאוד גבוהה וזה ההתעלות הנוספת – הגרוש ללירה – שהיתה חסרה. שבירת השיא מאוד מאתגרת אך לא מאד תפתיע ביחס לשיאי עולם אחרים. אין מה להשוות למצב בקפיצה לגובה.
      גם בקפיצה המשולשת כריסטיאן טיילור התקרב לקפיצה ה"בימונסקית" של אדוארדס.
      בקפיצה לגובה לנשים הרמה מאד ירדה מאז 2011 (2.07מ' לצ'יצ'רובה, ס"מ אחד פחות משיאה האישי של ולאסיץ' שנקבע ב2009).

  27. אלעד אייל

    31 אוג 2016 16:10:12

    גם פיצ'ארדו עבר בשנה שעברה מעל 18 מטר 18.08 אם אני זוכר נכון, וגם עם פוטנציאל להתקרב לשיא של אדוארדס.
    בקפיצה לגובה צריך לזכור שהרף מועלה כל פעם עפ"י התקדמות הקופצים, ובתחרויות גדולות בד"כ לא נשברים שיאים כי כולם קופצים כדי לנצח ולהימנע מפסילות מיותרות.
    היו גם קופצים רוסיים נהדרים כמו אוחוב ששיאו אם אינני טועה 2.40 שיכלו לאיים על השיא

  29. אוהד ס"א

    31 אוג 2016 16:58:01

    כולם מסתובבים סביב הפיל בחדר ואף אחד לא מדבר עליו:
    בואו נראה את הנתונים:
    – ללואיס היו תוצאות חריגות מכל ספורטאי אחר בקפיצה לרוחק במשך 15 שנה.
    – לפאול היתה סטיית תקן עוד יותר גדולה. למעשה התוצאות שלו היו חריגות למשך פרק זמן קצר של שנתיים שלוש, עם אותה קפיצה מפורסמת ב- 91 שהיתה חריגה בפני עצמה ומאז נעלם אל תהומות הנשייה
    – היום התוצאות נמצאות שוב מתחת ל8.5 ורובן מתחת לשיא העולם הקודם של הרוסי 8.35.

    ועכשיו לעוד כמה רמיזות מכוערות:
    – יש עוד כמה ענפי ספורט שלא מצליחים בהם לשחזר את השיאים שנקבעו בזמן האימפריות הסובייטיות. יודעים למה?

    – יש ענפים שכן (משקולות) וכולם גם יודעים את התשובה

    – יש גם אחת שקראו לה פלו ג'ו. גם היא שברה שיאי עולם מטורפים, בזמן קצר, תוך שיפור מטורף ונעלמה לתמיד

    – היום בדיקות הסמים הרבה יותר קשוחות. יש אימפריה שהורחקה מריו.
    אף אתלט או ספורטאי לא יכול להרגיש מוגן אחרי מה שקרה ללאנס ארמסטרונג

    – יש היום רק אתלט על אחד שהשיאים שלו אינם נגועים בחשד. הוא שולט בענפים שלו 3 אולימפיאדות רצופות ועמד בכל בדיקות הסמים.
    לכאורה, לא ניתן לחשוד בו.

    1. עידו גילרי

      31 אוג 2016 17:31:19

      מעבר לזה שחשדות לסמים בכל מה שנוגע לאתלטיקה יש ויהיו כל הזמן ובצדק מה שאתה אומר פשוט לא מדויק.
      פאוול עשה תוצאות מצויינות של 8.50 + לאורך תקופה ארוכה מאולימפיאדת סיאול וכמעט עד הפרישה.

  30. אלעד אייל

    31 אוג 2016 17:01:20

    נחשון אתמול התחלתי לקרוא את הסדרה המצויינת שלך על ההיסטוריה של הריצה. מאד מעניין וכתוב נהדר. ממליץ לכל מי שחובב ריצות ואתלטיקה.

      1. מנחם לס

        31 אוג 2016 17:45:04

        נחשון (זה שמך הפרטי, לא?) היכן אתה כותב זאת?

        אם בדהבאזר, אז אתה יכול באותו זמן להכניס גם לכאן. יש לנו שני כתבים שכותבים גם להם וגם לנו, ואני בזמנו הכנסתי המון כתבות גם להופס וגם לדהבאזר.

          1. אהרון שדה

            31 אוג 2016 21:36:04

            נחשון אני קראתי אותך בדה באזר….ונכנסתי פעם גם לאתר….אשמח מאד שתכתוב כאן….
            זו תהיה ברכה גדולה מאד לאתר .
            ….אגב נחשון הספקת עם כל הנסיעות לעקוב אחרי האתלטיקה בריו ?
            הייתה שם תוצאה נדירה מאד לרעה ב 1500 מטר גברים ….

          3. shohat

            31 אוג 2016 23:00:20

            תודה!
            בוא נעזוב את התוצאה לרגע. ההישג של מאט צנטרוביץ ג'וניור (גם אביו היה רץ מעולה, שיאן ארה"ב ל-5,000מ') הוא פשוט ענק.
            תחשבו על זה שבפעם האחרונה שרץ אמריקאי זכה בזהב ב1500 אולימפי, טדי רוזבלט היה הנשיא והשיקגו קאבס ניצחו בוורלד סיריס. הרצה הקודמת שזכתה זהב בכל מרחק מ800מ' ומעלה היתה ג'ואני בנויט בלוס אנג'לס 1984, ובין הגברים שורטר ווטל ב-1972.
            נעזוב את התוצאה כי היא לא ממש רלוונטית לאור הריצה שהתפתחה, תוצר של החלטות טקטיות של הפייבוריטים (חלקן תמוהות). צנטרוביץ הוא רץ של 3:30.40. והוא סגר הקפה אחרונה של 50.6שנ', אחרי ששלט בריצה בכל שלב. הוא כבר זכה בעבר בכסף באליפות העולם והשנה גם בזהב באליפות העולם באולמות. וביצע הכנה בדיוק לסוג הריצה (נהג להתחרות ולהמשיך לאימון אינטרוולים מייד בסיום התחרות). נכון שהקצב של הריצה מאכזב מאוד (אני לא אוהב ריצות כאלה) אבל במקרה הזה אני מוצא סיפור עיקרי אחר.

            אלן ווב היה התקוה הלבנה הגדולה, המיועד, שיחד עם ריאן הול ועם דייתן ריצנהיין – class of 2001 – הרים את הריצה למרחקים בארה"ב מן האשפתות. ווב כשל בכל הניסיונות שלו באליפויות הגדולות. בעצם לצנטרו יש בדיוק את מה שהיה חסר כל כך לווב – האינסטינקט התחרותי והתזמון. זה כל ההבדל. שימו לב מה היה לווב להגיד על הניצחון של צנטרו. פשוט כיף לקרוא:

            “He’s got something that I’ve never seen anybody else have. You can see he can increase his pace at will. The gas pedal control is what I think about when I see that, being able to push on the gas pedal and go faster when he wants to. He put that on display last night while everyone else was tripping themselves trying to keep up,” Webb began. “At first when I saw he was leading I thought that may be a disadvantage, but it wound up being an advantage because he was probably the only guy who ran 1500m. It was amazing to watch.
            “I don’t know the words that came out of my mouth but I was overcome with pride to see an American do that. To watch Matt progress over the years and culminate with that moment, I was speechless. It was overwhelming.”
            Precisely picking his words, as if each one painted a picture recreating the moment, Webb was nostalgic. In Centrowitz, he saw a combination of America’s all-time greatest runners, so few who’d attained Olympic medals and even fewer Olympic gold.
            “He’s the only one that didn’t make any mistakes. He ran his race and nobody else did. He was the best man in the field, physically, tactically, mentally. He was mentally there. If you do all those things right you’re going to win,” he said.

            מקור: http://www.letsrun.com/news/2016/08/rrw-alan-webb-says-matt-centrowitzs-gold-represents-century-dedication/

  31. אהרון שדה

    1 ספט 2016 00:08:09

    נדב ….ב 1992 בברצלונה זכה גם לבן …באסו וגם הוא היחידי שלא ירד מ 3.40 …..אבל הריצה של 3.50 . הייתה ממקמת את הזוכה במקום 32/35 במוקדמות
    …רחוק 9 שניות משיא ישראל ….ולא מעלה אותו על שום פודיום מאז ברלין 36.
    בטבלת האיכות הריצה הזו מקבילה ל.
    א. 10.71 במאה.
    ב. 21.64 ב 200
    ג. 14.51 ב 110 משוכות.
    ד. 53.22 ב 400 משוכות….
    התכתבתי עם מולי אפשטיין ואמרתי לו שלדעתי זו התוצאה האולמפית הגרועה ביותר באתלטיקה ( בכל מקצוע ספורט אתלטי ) שהביאה זהב ב 40 שנה האחרונות.
    מולי תיקן אותי ואמר לי שלדעתו ב 80 השנה האחרונות….
    כך שקשה לי מאד מהסיפור על המנצח מבלי להתייחס לקטסטרופה בריצה…..יותר מזה לענ"ד זה שם בפרופרוציה את ההישג של המנצח …דרך משל ( קצת קיצונית …אבל בשם ההמחשה ).
    נניח שאני רץ מרתון עם אלופי העולם במרתון ….ונניח ואני רץ בקצב שלהם כי ….הקצב גרוע כמו ב 1500…ואז אני מנצל את העובדה שאני רץ מאה טוב מהם …וב 100 האחרונים נותן ספרינט ומנצח….זהו ניצחון שמוטל במחלוקת שכן אמנם ניצלתי הזדמנות …אבל אם הם היו רצים בקצב רגיל לא הייתי בר סיכוי.
    ככה אני מרגיש כלפיי ההישג של האמריקאי ….מבלי לקחת לו את הישגי העבר שלו היפים לכשעצמם.

    1. shohat

      1 ספט 2016 00:35:41

      הכל בסדר רק לא קוראים לי נדב.
      ככה התפתחה הריצה. להסיק מזה שזו הרמה של הרצים זו כמובן טעות.
      להתאכזב שכך התנהלה הריצה, בפחדנות, ולסרב להתלהב, זה בסדר גמור.
      בריצה הזו, כפי שהתפתחה, התוצאה היתה לגמרי חסרת משמעות.
      צנטרוביץ הוביל כל הדרך (לכאורה זה פועל לרעתו, יכלו לשבת עליו). כשהתחילו להתחרות וניסו לעקוף אותו לא הצליחו.
      מנצח ה1500 בברצלונה היה הספרדי פרמין קאצ'ו.
      אין מה לעשות. זו ריצת 1500 כשאין מושכי קצב. כדי לנצח צריך לקבל החלטות נכונות ולנצל יתרונות.

  32. אהרון שדה

    1 ספט 2016 00:45:54

    נחשון סליחה
    זו השעה ☺
    לגבי הספרדי …מסתבר שאני יותר חזק בתוצאות מאשר בשמות☺
    בכל מקרה מי שניצח ניצח בזכות ומבחינתו עשה את הדבר הנכון וכל הכבוד לו.
    אבל קשה להתרשם מכך שאם היו רצים באמת בלי משחקים הוא לא יה שם….
    כשפארח למשל לקח את ה 5000 נתנו לו פייט יפה והיה קצב סביר בהחלט .
    כנ'ל בריצות הבנוניות בתקופת הלבנים אברט וקו הבריטים….כאן זה לא קרה לצערי .
    דבר נוסף שמסקרן אותי ואשמח לתובנה…..הוא עניין הנשים ב 10000 ו 5000.
    ב 10 הייתה אתיופית ששברה שיא עולם מדהים ולא ראתה אף אחת ממטר ( ת"מ ).
    ב 5 היא פתאום התפרקה….ולמיטב זכרוני זה לא שרצו שם בקצב הרבנ יותר מהיר מ ה 10 ….ולכן זה מוזר ותמוהה בעיני …האם יש לך הסבר ?.

    1. shohat

      1 ספט 2016 09:18:10

      1. פרמין קאצ'ו היה רץ מאוד רציני. מלבד הזכיה המפתיעה בזהב בברצלונה (נורדין מורסלי היה פייבוריט מובהק), הוא גם זכה בכסף באטלנטה ופעמיים נוסף סיים שני באליפות העולם. הוא גם החזיק בשיא אירופה משך 16 שנה (3:28.95 – מהיר מקו, אובט וקראם). גם הוא, כמו צנטרוביץ', היה רייסר והצטיין באליפויות הגדולות. אלו תכונות של רץ.

      2. שוב, ברור שריצת ה-1500מ' בריו היתה מאוד מאכזבת. הפייבוריט הברור היה אסבל קיפרופ שהוא רץ נהדר ששולט במקצוע בשנים האחרונות, ואין לי הסבר מדוע הוא רץ גרוע כל כך. חוץ מקיפרופ, הריצה היתה די פתוחה וצנטרוביץ היה מועמד למדליה בכל תרחיש. ניצל הזדמנות? גם את זה צריך לדעת לעשות.

      3. לגבי איינה, אנסה להסביר קודם כל במונחי "הופס" – יש מגבלה להשוואה ובכל זאת היא תעזור. ברור שמדובר בהסבר בדיעבד, לא חכמה גדולה כל כך. תחשוב על סדרת גמר שבה האם.וי.פי של הליגה נותן משחק חייו – 55 נקודות ברטיפל דאבל והקבוצה משיגה ניצחון בהפרש גדול. במשחק הבא הוא ממשיך בקצב מצוין עם 28 נקודות ברבע השלישי והקבוצה מובילה, ואז הוא קצת מתעייף, הג'אמפ שוט קצר קצר, 3-4 קליעות פוגעות בחלק הקדמי של הטבעת. אז באה ריצה של 16-2 של הקבוצה השניה ונגמר הסיפור. יכול לקרות?
      אז גם בריצה למרחקים לא ניתן להניח שהרץ או הרצה החזקים על הנייר, לפי תוצאה ויכולת אבסולוטית, ינצחו. איינה נתנה את ריצת חייה ב-10,000 (תוצאה מאוד מאוד מפתיעה באיכותה). בגמר ה-5000 כמה ימים אחר כך (בין לבין רצה גם חצי גמר 5000), מול מתחרות מעולות, היא עשתה מהלך נועז כשרצה מהר מאוד – קצב שיא עולם – בין ה-1800 ל-3400 ופתחה פער. בשלב הזה היא החלה לשלם על העייפות, ואם במרתון מדברים במונחים של "קיר", אז ב-5000 זהו ה"דב" the bear של חומצת החלב שלא פחות קשה להתמודד איתו. איינה נאלצה להאט, ובשלב הזה זה בלתי-נמנע. מצד שני ויויאן צ'ריוט, רצה מעולה בזכות עצמה, הגבירה מאוד את הקצב ורצה 3000 אחרונים ב-8:24 (גם זה מהר מקצב שיא עולם ל5000). מה שאני מנסה להסביר הוא שריצה למרחקים היא כמו כל ספורט אחר, במובן שלא מספיק להיות הרץ הטוב ביותר ביכולת שיא, אלא יש הבדלים מיום ליום, יש חשיבות לרמת התאוששות ולבקרה פנימית, יש חשיבות להרגשה ביום נתון, כמובן לניהול הקצב ולקבלת החלטות נכונות. וכן, יש גם דרמה. ריצת ה5000 בריו לא השתוותה לרמה (הדמיונית ממש) של ריצת ה10000, ובכל זאת היתה ברמה מאוד גבוהה (נזכיר שתוצאתה של צ'ריוט היתה גם שיא אולימפי, לא פחות).

  34. ישראל קרמר

    1 ספט 2016 11:30:14

    קרל לואיס בגלל מהירותו היה מתקשה לנצל את כצ הקרש ואם היה מנסה כל הזמן ללכת על כל הקרש היה פוסל פעמים רבות וגם כך פסל לא מעט. אם היה מנצל את כל הקרש בקפיצותיו הטובות ביותר הוא היה השיאן וייתכן שהיה עובר תשעה מטרים ופאוול היה יכול לחלום לנצח אותו.

  35. אורן

    14 יונ 2018 01:18:27

    לואיס עשה 8.91 בקפיצתו הטובה ביותר בטוקיו. בשיאו היה שובר ללשון בעיה את השיא של סימון אם לא היה מתעקש לא לקפוץ בגבהים. עד היום רבים סבורים שנעשה לו עוול גדול באינדנאפוליס בקפיצה המפורסמת ההיא.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט