היום לפני 44 שנה: ולריי בורזוב מנצח את ה-100 מ' ריצה באול' מינכן, 1972 / מנחם לס

(בורזוב מנצח את ה-200 מ' במינכן)

1924[29] 86 34 N/A N/A 86 34  Harold Abrahams (GBR) N/A
1928[30][31] 81 33 31 13 107 35  Percy Williams (CAN)  Betty Robinson (USA)
1932[32][33] 33 17 20 10 51 19  Eddie Tolan (USA)  Stanisława Walasiewicz (POL)
1936[34][35] 61 30 30 15 91 33  Jesse Owens (USA)  Helen Stephens (USA)
1948[36][37] 61 33 38 21 99 39  Harrison Dillard (USA)  Fanny Blankers-Koen (NED)
1952[38][39] 70 33 56 27 126 41  Lindy Remigino (USA)  Marjorie Jackson (AUS)
1956[40][41] 63 31 34 16 97 34  Bobby Morrow (USA)  Betty Cuthbert (AUS)
1960[9][42] 59 45 31 18 90 50  Armin Hary (EUA)  Wilma Rudolph (USA)
1964[10][43] 71 49 44 27 115 56  Bob Hayes (USA)  Wyomia Tyus (USA)
1968[44][45] 63 42 42 22 105 48  Jim Hines (USA)  Wyomia Tyus (USA)
1972[46][47] 83 55 47 33 130 68  Valeriy Borzov (URS)  Renate Stecher (GDR)
1976[48][49] 61 40 39 22 100 45  Hasely Crawford (TRI)  Annegret Richter (FRG)
1980[50][51] 63 41 40 25 103 46  Allan Wells (GBR)  Lyudmila Kondratyeva (URS)
1984[52][53] 80 59 46 33 126 68  Carl Lewis (USA)  Evelyn Ashford (USA)
1988[54][55] 100 69 64 42 164 85  Carl Lewis (USA)  Florence Griffith-Joyner (USA)
1992[56][57] 79 66 54 41 133 86  Linford Christie (GBR)  Gail Devers (USA)
1996[58][59] 104 75 56 38 160 89  Donovan Bailey (CAN)  Gail Devers (USA)
2000[60][61] 95 71 84 63 179 100  Maurice Greene (USA) Vacated[62]
2004[63][64] 80 62 63 51 143 89  Justin Gatlin (USA)  Yulia Nestsiarenka (BLR)
2008[65][66] 78 64 85 69 163 96  Usain Bolt (JAM)  Shelly-Ann Fraser (JAM)
2012[67][68] 72 61 79 65 151 92  Usain Bolt (JAM)  Shelly-Ann Fraser-Pryce (JAM)
2016  Usain Bolt (JAM)  Elaine Thompson (JAM)

 

תנו מבט במנצחי ה-100 מ' באולימפיאדות: ב-1928 ניצח הרולד אברמס הבריטי. ב-1972? הסובייטי Валерий Филиппович (אוקיי, ולריי בורזוב). ב-1980 הבריטי אלן וולס.

למה אני מייחד את השלושה? שלושתם לבנים. את האחרון – הרולד אבראמס אפשר להבין כי לפני כן האולימפיאדות היו בשליטה כמעט מחלטת של לבנים. ב-1980 ארה"ב (וכמה מדינות קריביות) החרימו את האולימפיאדה במוסקבה אז אלן וולס יכול היה לנצח בזמן הליכה של 10.25 שנ' (אני משוכנע כמעט שנחשון שוחט יוסיף – מה שנכון נכון – שאחרי האולימפיאדה הוא ניצח בתחרויות אירופאיות את טובי האצנים מארה"ב).

אבל 1972?

כולם היו שם. איך נגמר?

Medalists
Gold medal Valeriy Borzov   Soviet Union
Silver medal Robert Taylor   United States
Bronze medal Lennox Miller   Jamaica

המנצח היה ולריי בורזוב, אוקראיני שרץ עבור בריה"מ וניצח את כל הספרינטרים הטובים בעולם, מארה"ב וג'מאיקה. הוא ניצח גם את ה-200 מטרים!

הסיפור לא כל כך פשוט. מה שעזר לו ללא ספק היתה פאשלה שכל כך טיפוסית לאמריקאים: שני האצנים הטובים ביותר שלהם אדי הארט וריי רובינסון החמיצו את רבע הגמר. הם טענו שהיה בלבול בזמנים שנאמרו להם. מה שהתברר יותר מאוחר זה שהם נרדמו לפני רבע הגמר והתעוררו מאוחר מדי. גם בורזוב כמעט החמיץ את רבע הגמר כשהוא נרדם אף הוא באיצטדיון, ומאמנו העיר אותו בבהלה כמה דקות לפני הזינוק.

בגמר ריצת השליחים  100 כפול 4 בורזוב ואדי הארט קיבלו את המקל באותו זמן, ואדי הארט ניצח את בורזוב בשני מטרים. אבל מדליית הזהב ב-100 היתה שייכת לבורזוב.

 

גמר ה-100 במינכן:

 

אחרי האולימפיאדה בורזוב ניסה כוחו בכדורגל, בד בבד עם לימודים אקדמאים.

הוא היה אחד המרדנים הידועים שמשך שנים דיבר על זכותה של אוקראינה לעצמאות "כי אנחנו לא רוסים". היו שמועות על כמה נסיונות לרוצחו, ולאולימפיאדת מונטריאול ידוע שנילוו אליו שומרי ראש למנוע נסיון לבריחה ובקשת מקלט פוליטי.

ב-1974 הוא הספיק לנצח את אליפות אירופה, ובמונטריאול הגיע שלישי אחרי הרצים הקריביים האסלי דרופורד ודונלד קוורי עם זמן של 10.14 שנ'. הוא זכה במדליית ארד נוספת ב-100 כפול 4 שליחים.

בורזוב הפוליטיקאי:

 

 

הקריירה הפוליטית שלו החלה מיד אחרי הנצחון במינכן כשהוא חבר לועידה האוקראינית לפיתוח ספורט Komsomol of Ukraine.

ב-1991 הא ניבחר לועידה האולימפית של אוקראינה, ומ-1994 הוא חבר ב-International Olympic Committee

מ-1998 הוא שר בממשלת אוקראינה, ואחד הווקאליים הידועים נגד פוטין ורוסיה.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  3. אמנון

    1 ספט 2016 09:02:38

    בורזוב היה נוכח גם באולימפיאדה בריו. ראיתי אותו מעניק מדליות פעמיים. אם איני טועה אז לכל הפחות אחת הפעמים לא היתה קשורה לאתלטיקה.

    ולא קשור לנושא: קישור למבנים בשכונת בת גלים בחיפה.
    https://michaelarch.wordpress.com/2016/08/27/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%91%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D/
    סיבוב בשכונת בת גלים. צילומים של הקזינו, הטיילת, בית הקולנוע הנטוש ועוד.

  4. אהרון שדה

    1 ספט 2016 10:58:05

    תודה מנחם …כמובן שמעתי עליו …אך לא ראיתי אותו שכן הייתי בן מינוס 3 במינכן ובן שנה במונטריאול ☺

  5. אלעד אייל

    1 ספט 2016 11:38:55

    פינה נהדרת מנחם. מוסיפה המון צבע בפגרה.
    אם כבר אתלטיקה, מעניין אותי לשמוע התייחסות לגבי פייטרו מניאה ששיאו העולמי ב-200 מטרים היה בלתי מושג שנים ארוכות עד מייקל ג'ונסון, ובעוד שבועיים וחצי ימלאו 37 שנים לשיאו הסנסציוני.
    מצד אחד הוא היה שנים רבות מאד בצמרת העולמית 5 אולימיפיאדות ממינכן 72 עד סיאול 88 וזכה בשלוש מדליות, וזכה גם במדליות באליפות העולם הראשונה בהלסינקי ובאליפויות אירופה רבות.
    מצד שני שיאו האישי ב100 היא 10.01 שנקבעה בשנת 79. אמנם תוצאה יפה לאותם ימים אבל לא שיא עולמי שעמד על 9.95 של היינס מ-68. מה עוד ששיאו ב-100 נקבע בשיא הקריירה שלו ובאותה שנה בה שבר את שיא העולם ב-200. עד כמה שאני יודע השיא הקודם היה שייך לטובי סמית ועמד על 19.83 והשיפור של מניאה הוא מדהים במיוחד לגבי אדם לבן.
    אני לא שמעתי אף אחד שמפקפק בכשרות השיא שלו, למרות שהוא עצמו הודה (עפ"י ויקיפדיה) שהשתמש בהורמון גדילה בתקופה בה היה מותר לשימוש. בכל מקרה השיא שלו באמת חרג בהרבה מהתוצאות שהיו מקובלות בזמנו ומעניין אותי מה אחרים חושבים עליו.

    1. סומסום

      1 ספט 2016 13:21:26

      אללה ירחמו.
      אני מניח שאת השיא של מנאה אפשר לזקוף במידה רבה לתנאים הפנטסטיים של מקסיקו – כולל רוח חוקית מקסימלית, +1.8. פרט למקסיקו, הוא ירד רק פעם אחת מ-20 שניות בגובה פני הים (19.96). מעין קפיצת בימון, באופן יחסי.

    2. אהרון שדה

      1 ספט 2016 13:27:49

      אלעד …אני לא ידעתי על סיפור ההורמון גדילה.
      איני בר סמכא לתקופה…אך סיפור הסמים האמיתי ( ובעיקר המודעות )
      התרחש בשנות ה 80 88 בסיאול והרינונים ב 87.
      במובן זה ייתכן שמאניה …הקדים את זמנו 😊
      וכידוע להקדים הייתה המומחיות שלו 😊
      גם הפער לא כזה גדול .
      יש הרבה אצנים שבמאה הראשוו עושים תוצאה פחותה ביחס למאה השני עקב זינוק איטי או לקיחת זמן לפיתוח מהירות.
      ולכן מבחינה זו המאה הראשון לא כזה פקטור ביחס למאה השני …

      1. אלעד אייל

        1 ספט 2016 13:52:57

        סיפור הורמון הגדילה נלקח מויקיפדיה אני לא יודע מה רמת האמינות שלו ולכן צריך להתייחס בזהירות.
        בכל אופן התוצאה הזו היא חריגה גם היום 37 שנה מאוחר יותר ובטח לאותם ימים.
        סומסום כנראה שהתנאים החריגים תרמו לשיא יוצא הדופן. מעניין באיזו תוצאה סיים השני בתחרות באותו יום.

      2. shohat

        1 ספט 2016 20:20:01

        בריצת 200מ' המאה הראשון כמעט תמיד איטי מהמאה השני, לכולם.
        בשיא העולם של בולט המאה הראשון 9.92. המאה השני 9.27.
        בין ה50 ל150 יהיה המקטע המהיר ביותר. אצל בולט 8.84.
        (ליתר דיוק 40-140 המהיר ביותר, אבל זה ספליט שבדרך כלל לא זמין).

        מייקל ג'ונסון כשרץ 19.32:
        מאה ראשון 10.12. מאה שני 9.20.
        בין 50 ל150 מוערך 8.76.

        יוהאן בלייק כשרץ 19.26 ב2011.
        מאה ראשון 10.14. מאה שני 9.12!

        1. אלעד אייל

          1 ספט 2016 21:28:30

          זה הגיוני שהמאה הראשון יהיה איטי יותר, אבל לעניות דעתי במבט שטחי הפער בין השיא שלו ב100 לזה ב200 היה צריך להיות הגיוני יותר, למרות שאי אפשר באמת לקחת שתי ריצות שונות בתנאים שונים של התחרות מבחינת המיקום שלה והמוכנות של האצן ולהשוות ביניהן. למטר הצרפתי לשם השוואה מחזיק בשיא אישי ב-100 של 9.92, לעומת 19.80 ב- 200.
          מדהים לגלות שמייקל ג'ונסון רץ את החלק האמצעי מהר יותר מבולט, והכי מהיר היה דווקא בלייק.
          מעניין מה הייתה החלוקה אצל מניאה בריצת השיא? אני לא בטוח שניתוח כזה נעשה בזמנו.
          בכל אופן התוצאה שלו נפלאה גם היום ועד לפני שנים אחדות היה נדיר מאד לראות אצנים שמשיגים אותה. מה שמראה עד כמה היא הייתה יוצאת דופן. לדעתי הוא עד היום רץ ה-200 הלבן המהיר בהיסטוריה.

  6. פומה

    1 ספט 2016 11:44:42

    הוא רץ בקלילות מדהימה יכל לרדת בקלות מהזמן שקבע בגמר
    חבל שלא היתה לו תחרות.
    וכן הוא שר הספורט באוקראינה .

  7. עידו גילרי

    1 ספט 2016 14:20:56

    תודה על הסיפור ההזוי הזה על גמר ה-100 שלא הכרתי קודם. פשוט לא להאמין שדבר כזה יכול להתרחש. סקרנת אותי אז הלכתי לקרוא קצת.
    קודם כל אכן היה בלבול שנבע מהודעה שהאתלטים קיבלו על דחיית המקצים ב-40 דקות. האמריקאים החליטו לחזור לכפר האולימפי ובורזוב החליט להישאר לנוח באיצטדיון. בראיון עם דיוויד אואן מלפני 3 שנים בורוזוב מספר איך המאמן העיר אותו והוא פתאום רואה על המסך את המסלול שלו ריק. הוא רץ מיד למקום כשהמזניק נתן לו דקה להתארגן והשאר היסטוריה.
    בורוזוב סיפר גם שהוא לא תכנן לרוץ את ה-200 באולימפיאדה אבל המנהל של הנבחרת ביקש ממנו והוא הסכים.
    עוד פרט מעניין שבורוזוב חשף בראיון הזה הוא שהיה עד למתקפת הטרור על הספורטאים הישראלים. הוא לא הצליח להירדם אחרי הניצחון ב-200 ויצא החוצה באמצע הלילה. הוא ראה דמות עם קלצ'ניקוב מדלגת מעל מחסום וחשב שזה מישהו מכוחות הביטחון רק כדי להבין מאוחר יותר שהיה מדובר באחד הטרוריסטים.
    הנה לינק לראיון:
    http://www.insidethegames.biz/articles/1016222/a-trip-down-memory-lane-with-valeriy-borzov

    אני לא יודע מאיפה הבאת את הקטע האנטי רוסי, בשום מקום לא ראיתי עדות לכך. האיום במונטריאול והשמועות על העריקה הגיעו מתוך גל אנטי-קומוניסטי חזק שהיה סביב אולימפיאדת מונטריאול. מי שכן ערק היה קופץ למים צעיר שהרוסים דרשו את החזרתו ואף איימו לעזוב את המשחקים כתוצאה מכך. בורוזוב סיפר ש-20 דקות לפני הגמר הודיעו לו שיש צלף שמתכנן להרוג אותו אם ירוץ. הוא בחר לרוץ. לא ברור עד כמה האיום היה אמיתי או חלק מהגל האנטי-סובייטי. בכל מקרה לא ראיתי שום התבטאות שלו לגבי העימות הנוכחי או בכלל. ממילא כבר עשור שהוא לא מחזיק בתפקיד בממשלה או הפרלמנט האוקריאיני.

  8. shohat

    1 ספט 2016 20:59:53

    אחלה אחלה פוסט!
    לגבי אלן וולס נצטט את groundskeeper willy מהסימפסונס.
    There's nary an animal alive that can outrun a greased Scottsman.
    ארבע נקודות:
    1. בחצי הגמר רץ מהר מאשר בגמר 10.11.
    2. בגמר ה200 הפסיד בשלוש מאיות לפייטרו מנחאה והוסיף את הכסף.
    3. כאשר נשאל, כגיבור בריטי, אם הוא מעוניין להקדיש את הניצחון להרולד אייברמס, עמה כמו מלך ש no disrespect אבל הוא מעדיף להקדיש אותה אם לאריק לידל (הגיבור השני של מרכבות האש, שנאלץ להתחרות ב400 וזכה בזהב באותם משחקים של 1924).
    4. אכן כמו שמנחם כתב, פחות משבועיים אחרי הגמר האולימפי התייצבו 4 אמריקאים כדי לסמן כוכבית על הזהב של וולס. סטנלי פלויד, מל לטאני, בחור צעיר ומוכשר בשם קארל לואיס והארווי גלאנס. וולס ניצח את כולם.

    Alba gu brach

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט