ליבו של אלוף /MBK

ב 29 ליוני מלבד יום הנישואין ה 7 שחגגתי מלאו 30 שנה לזכיתה של ארגנטינה בגביע העולם.

אם הייתי כותב את הפוסט ביום ה 30 לזכייה כנראה שלא הייתי מגיע לחגוג 8 …

הזכיה של ארגנטינה הגיעה בשבוע בו ליאו מסי מפסיד בפעם ה 4 בגמר במדי ארגנטינה ומחליט לפרוש מהנבחרת הלאומית.

לא מעט אנחנו מנהלים דיונים באתר על גדולה וטוענים שבספורט קבוצתי אין שחקן מעל המשחק ( פיפן היה שם בשביל ג'ורדן , וויד וקיירי עבור לברון , קארים וורת'י למג'יק וכו וכו )

יש מקרה אחד של הד קייס סופר רציני ולטעמי הגאון האחרון של ענף הכדורגל , בימים של יורו וגביע עולמי הכוכבים הגדולים ( מסי , רונלדו , זלטאן , ניימאר ) לא מושכים את הנבחרות הלאומיות שלהן להישגים ( הישג = גביע )

בכלל להוציא צרפת של זידאן ב 98 וברזיל 2002 של רונאלדו ( AKA השמן ) אלופות אירופה והעולם היו כאלו שרוח הקבוצה הייתה מעל כשרונו של היחיד . ( מלך השערים של איטלה במודיאל 2006 הבקיע 2 שערים בלבד )

מארדונה והכשרון שלו היו שנויים במחלוקת אבל על דבר אחד אין עוררין מדובר באלוף אמיתי,האלוף האמיתי האחרון.

דייגו ארמנדו מארדונה (על קוקאין או לא) הצליח ב 1986 למשוך נבחרת בינונית להחריד לזכייה בגביע העולם . הסגל של ארגנטינה כלל מלבד מארדונה את חורחה ואלדנו מריאל מדריד , דניאל פאסרלה מפיורנטינה לא היו שחקנים מהליגות הבכירות של אירופה ( באותה תקופה היו עד 3 זרים בקבוצה ) , רוב הנבחרות כללו סגלים על טהרת הליגות המקומיות והסגל של ארגנטינה היה סביר ומטה.

מארדונה כשל בטונריר של 1982 כאשר ארגנטינה האלופה המכהנת הודחה מול ברזיל במשחק בו הורחק ,לטורניר ב 86 הוא הגיע חדור מוטביציה עם רצון להוכיח ולהצליח

ארגנטינה עברה את שלב הבתים עם תיקו מול איטליה ו 2 ניצחונות קלים על דרום קוריאה ובולגריה

ארגנטינה עוברת בשלום את ה"דרבי" הדרום אמרקיאי עם ניצחון 0-1 על אורוגוואי בשמינית הגמר

רבע הגמר מול אנגליה היה משחק של אש ותמרות עשן בעיקר לאור היחיסם העכורים בין המדינות בעקבות מלחמה על איי פוקלנד ( קבוצת איים קטנה בריבונות בריטית באפריל 82 ארגנטינה כבשה את האי והברטים כבשו אותו מחדש ביוני ) , המדינות היו ללא יחסים דיפלומטים עד ל 1990.

זה היה אחד אחד המשחקים הראשונים שראיתי בטלווזיה ( הייתי בן 9 והמשחק שודר בערב קיבלתי אישור מיוחד לצפות במשחק ) , זה משחק של פעם בחיים 2 השערים הכי גדולים בתלודות המשחק באותו המשחק , שער יד האלהים והסלאלום הכי גדול שנראה אי פעם ברמות האלו של המשחק , אני לא אשכח את מילותיו של יורם ארבל בשער השני – 100 אחוז חוקי ! אלף אחוז חוקי !

בשלב חצי בגמר דייגו מופיע שוב עם צמד בלתי נשכח מול הבלגים

הגמר היה משחק בלתי נשכח כאשר ארגנטינה פתחה נהדר עם 0-2 , הגרמנים כמו הגרמנים איזנו ל 2-2 ( שיווין 2-2 יא רבי יאי באבי !!! ) דייגו סידר כדור לבורצ'גה וארגנטינה הניפה את הגביע המשימה הושלמה הילד מ ויז'ה פיוריוטו עשה זאת .

במונדיאל של 1990 דייגו סחב נבחרת ארגנטינאית מזעזעת לגמר אותו הפסידו לגרמניה מפנדל של ברמה בדקה ה 85 . ארגנטינה פתחה את הטורניר עם הפסד לקמרון ( סנצסיה עצומה ) ועלתה לשלב שמינית הגמר שם ניצחה את ברזיל החזקה בדרבי הדרום אמרקאי הקלאסי ( גול של קאניג'ה בישול של דייגו )

את רבע הגמר היא עברה בקושי מול יוגסלביה ( 0:0 ופנדלים דייגו פספס אגב ) , חצי הגמר מול איטליה נערך בנאפולי זה היה המשחק שפילג את איטליה ל 2 , דרום וצפון הקהל המקומי היה חצוי בין הכוכב המקומי הגדול דייגו שהוביל את נאפולי ל 2 תארי אליפות וזכיה בגביע אופ"א . צריך לזכור שבאותן שהים הליגה האיטלקית הייתה הליגה הטובה בעולם כאשר מילאן עם השלישיה ההולנדית ( חוליט , ואן באסטן , רייקארד ) אינטר עם ה 3 הגרמנית ( קלינסמאן , מתאוס , ברמה ) יובנטוס שסימנו את הצפון העשיר והמתנשא . הקהל הנפלוטיני ביקש שדייגו יבקיע 3 ושאיטליה תבקיע 4 ( בקשה לא ריאלית בעליל , הטורניר היה חלש מאוד )

לפני מספר שנים הייתי ברומא , ירדתי לארוחת הבוקר בחולצה מס 10 של מארדונה עם הלוגו מ 86 ( חולצה שאחי קנה לי בטיול לדרום אמריקה ) רב המלצרים ניגש אליי ושאל אם אני ארגנטיני אמרתי שלא אבל אני אוהד של דייגו , הוא חיבק אותי חיבוק יותר חזק מהחיבוק שמרקו קיבל מאמא שלו כשהם נפגשו , הוא סיפר לי שהוא מנאפולי והגיש לי אישית את ארוחת הבוקר דיברנו על כדורגל והוא סיפר לי עד כמה דייגו היה גדול עבורו ועבור העיר הוא סימן לצוות במלון לדאוג לי כמו לבן שלו.

ארגנטינה מנצחת בפנדלים  ומארדונה מבטיח לפני הגמר – שיצטרכו לעקור את לבו כדי לקחת ממנו את גביע העולם

במשחק הגמר ארגנטינה איבדה 2 שחקנים בכרטיס אדום והייתה הראשונה שלא להבקיע בגמר ( מאז איטליה וברזיל בגמר 94 , ברזיל ב 98 , גרמניה ב 02 , הולנד ב 2010 ושוב ארגנטינה ב 2014 לא כבשו בגמר )

גרמניה ניצחה כאמור ומארדונה … בכה כמו ילד והאשים את השופט המכסיקני ואת פיפא  בקונספרציה ( למרות שיש את אגדה שאומרת שהארגנטינים סיממו את בראנקו עם חומר מרדים באחת מהפסקות המים , סיפור שדייגו אישר ואף התגאה בכך ) .

בשנים שלאחר מכן מארדונה הסתבך עם התמכרות לקוקאין , חזר ב 1994 וגורש בבושת פנים מהטורניר ( נמצא אפדרין בדמו ) ובעקבותיו ארגנטינה עפה , מאז ארגנטינה מגיעה לכל טורניר כשהיא בטופ 3 והגרמנים שולחים אותה הבייתה ( 2006 , 2010 ו 2014 הפסד בגמר ) . נבחרות עמוסות כשרון עם שלל כוכבים.

מסי שפרש מהנבחרת שיחק לצד שחקנים בטופ העולמי כאנחל די מריה , היגוואין , קון אגוורו , טבס , מסצארנו לבאצי ועוד … ונכשל שנה אחר שנה

אם רק היה לו את הלב של דייגו – לב של אלוף

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. גיא

    3 יול 2016 20:23:03

    כמו שאומר המשפט הידוע –
    "מאחורי כל אלוף גדול מסתתר קוון טוניסאי…"

    אני זוכר היטב את מונדיאל 86', המונדיאל הראשון שממש עקבתי אחריו.
    ובגלל שבערוץ המזרח התיכון, היו משדרים משחקים מהליגה האנגלית, זה רק טבעי שהייתי בעד אנגליה, ובעיקר בעד גארי ליניקר.

    אני גם זוכר את הזעם על "יד האלוהים", ואת ההשתאות מאולי גדול הגולים בתולדות המונדיאלים, אותו סללום מדהים.

    ציניות בצד – כישרון כל כך גדול, כל כך בוהק, לא יצא לי לראות מאז אותו משחק.

  2. רעש של התזה

    3 יול 2016 20:25:47

    לדעתי, כמובן שאין ספק שמסי הוא וירטואוז אדיר ושחקן משכמו ומעלה, אך יחד עם זאת, שחקן שמאז שנות התבגרותו משחק עם שחקנים שעתידים להיות בטופ של הטופ העולמי ומתאים את עצמו לקבוצה מצוינת ומכונה משומנת העונה לשם ברצלונה.

    מסי, על אף רצונו להביא לארגנטינה גביע, הוא יותר שחקן של ברצלונה מאשר ארגנטינאי, הוא רגיל למערכת שסביבו בברצלונה, וזר, באופן יחסי, לנבחרת הארגנטינאית.

    לצד זאת, מסי מעולם לא חווה שנים בקריירה בהן היה צריך לסחוב קבוצה לבד על גבו, בניגוד לנפלאות שמראדונה עשה בנאפולי ובנבחרות הארגנטינאיות בהן שיחק.

    ההשוואה בין השחקניפ של אז לאלה של היום מעט לא הוגנת, מכיוון שהשחקנים היום גדלים בעידן בו הכסף והאינדיווידואליזם מדברים.
    ערכים קבוצתיים משמעותיים יותר מאלה של נבחרת, בטח ובטח עבור שחקנים שנעקרו מסביבתם הטבעית בגיל מאוד מוקדם.

    בעיני, כפי שרואים כבר עתה, נמשיך לראות בשנים הקרובות דעיכה בעניין סביב כדורגל נבחרות מסיבות אלה.

  3. מתן גילור

    3 יול 2016 20:27:33

    יצא לי לראות את מראדונה באצטדיון. משחק הכנה למונדיאל 1994 כשארגנטינה ניצחה את ישראל 0:3. לא נסענו לראות את ישראל נגד ארגנטינה – נסענו לראות את דייגו ארמנדו מראדונה.
    הארגנטינאים שנסעו איתנו (GMC מהקיבוץ) היו על סף דמעות רק מלראות אותו מתחמם.
    אנקדוטה נחמדה מאותו משחק היא שברקוביץ' ביקש ממנו להחליף חולצות ומראדונה ביקש מיליון דולר בתמורה.
    אני לא יודע להגיד עם יש גדולים מדייגו או לא. אני יודע להגיד שמה שדייגו לארגנטינאים שהיו בקיבוץ לא ראיתי מאף ספורטאי לשום אומה.

    1. Mbk

      3 יול 2016 22:00:54

      ארגנטינה שיחקה מול ישראל לפני כל מונדיאל מ 86 עד 98
      ב 98 ישראל ניצחה 1:2
      זה היה המפגש האחרון בין הנבחרות
      ב86 ארגנטינה ניצחה 2:7 , מלמיליאן עם צמד לישראל

  4. סומסום

    3 יול 2016 20:47:01

    מבחינת אישיות, כריזמה, מנהיגות, אייקון של מרד דרום אמריקאי, משמעות חברתית ותרבותית – שום דבר לא מתקרב למראדונה. אולי-אולי מתקרב אליו זה יוהאן קרויף, הקדוש, איפשהו בשנים שהביא למותו של פרנקו, עשה את ברצלונה לאימפריה, וגם הוכיח אופי – סירב לשחק במונדיאל הארור של 78', בזמן שאלפים עונו בבתי הכלא ליד האיצטדיון. וכן, זה מונדיאל שהנבחרת שלי לקחה.

    מבחינת היותו גאון כדורגל – מסי בוודאי שחקן טוב ממנו. ההישגים של מסי לא ניתנים להשוואה עם מראדונה, זה יהיה מעליב, ובעונה אחת של מסי יש יותר היילייטס מכל הקריירה של מראדונה כפול שלוש.

    עניין גביע העולם הוא טריקי. כי מדובר בטורניר מזליקי במיוחד של פנדלים והגרלות וטעויות שיפוט. אנשים כמובן זוקפים לזכות מראדונה את מונדיאל 86' המיתולוגי, אבל בואו רגע נעצור: האיש רימה, באופן בוטה, בדרך לגביע. אז אנחנו בעד זה או נגד זה?

    האם עצם הזכיה בגביע, לא חשוב איך, הופכת אותו גם לגדול מכולם מבחינה ספורטיבית?

    מונדיאל לפני, 82', הוא הורחק במשחק מול ברזיל, הנבחרת קרסה. מונדיאל אחרי, 90', הוא היה שותף לקנוניית סימום הבקבוקים של ברזיל. עוד משהו שאנחנו בעדו? ובמונדיאל 94' הוא החריב את הנבחרת הכי טובה של ארגנטינה, אי פעם, עם הנסיך רדונדו וסימאונה ובאטיסטוטה ובאלבו וקאניג'ה וצ'אמוט ורוג'רי וסנסיני וגויקו הקדוש בשער, בגלל שימוש בחומרים אסורים. הרס נבחרת שהיה רשום עליה גביע עולמי.
    ואיפה זה נמדד?

    אז אנשים אוהבים להשתמש במד הזה, זכה או לא זכה במונדיאל, כפרמטר ל"גדולה". נכון, למסי היה באד לאק – במונדיאל עם נבחרת הכי טובה, 2006, פקרמן השאיר אותו על הספסל (כדי להפסיד בפנדלים לגרמניה). 2010 היה מונדיאל רע עם מראדונה כמאמן לא טוב (שוב גרמניה), ומונדיאל שעבר, מסי לקח אותם עד לגמר – ושוב ההם. האם זה צריך לעמוד כנגדו בהשוואה ההיסטורית? האם מישהו זקף לחובת אותו קרויף את ההפסד בגמר 74', כדי להוציא אותו מהקאנון?

    ועוד דבר קטן לגבי מסי: בגיל צעיר היתה לו בחירה, נבחרת ספרד או ארגנטינה. למרות העוינות מבית, הוא בחר בארגנטינה – במקום ללכת לנבחרת פי כמה יותר מצליחה, שהיתה מביאה לו לפחות 2 יורו ומונדיאל, וגם עושה את ההישגים האלה הרבה יותר בסטייל. נקודה למחשבה.

    מה שכן, אין לו טיפה מהאישיות של דייגו. על זה לא יהיה ויכוח. לאף כדורגלן אין.

      1. p

        3 יול 2016 21:19:35

        מתן, אתה יודע שאני מעריך כל מילה שנכתבת לך על המקלדת, פה אני לא מסכים.
        הוא היה הטוב ביותר בארגנטינה והוביל אותם לגמר.
        לא מסכים בכלל שהיו שני שחקנים שהיו טובים ממנו.
        מצד שני אני סופר לא אובייקטיבי.
        אני לא אדבר על מראדונה (ב86 הייתי בן שנתיים) וקודמיו, כי מה שלא ראיתי לא אדע, אבל מאז שאני רואה כדורגל, לא היה כדורגלן שבעיניי התקרב ולו במעט ליכולת של מסי.
        הביקורת על מסי מזכירה לי קצת את הביקורת על לברון (שולט בענף לתקופה של פלוס מינוס עשור, מאזן מחריד בגמרים ,אצל מסי הכוונה רק בנבחרת כמובן).

        1. מתן גילור

          3 יול 2016 21:46:30

          אני חושב שאני כן אובייקטיבי לעניין (אין לי משהו בעד/נגד מסי ואני חושב שהוא שחקן טופ היסטורי) והשחקן הטוב בארגנטינה במונדיאל, לדעתי, היה מסצ'ראנו. יודע מה? קשה מאד להשוות בכדורגל בין תפקידים שונים. זה לא כדורסל שכולם עושים הכל. אבל התחושה שלי שמסצ'ראנו היה המשמעותי ביותר וגם הנהיג את הנבחרת.
          גם לעניין השליטה – כדורגל זה לא כדורסל וההשוואה בין תפקידי ההתקפה להגנה מאד בעייתית (נניח לרגע שאנחנו מחריגים שוערים).
          בכל מקרה, לא ראית אותי מבקר את מסי ולהגיד שהוא לא היה הטוב ביותר בנבחרת גמר מונדיאל זו ממש לא ביקורת.

          1. הדוס

            3 יול 2016 22:30:29

            מתן אתה תמיד בדיונים מעיין אלו מבכר את הבלמים על פני החלוצים.
            אולי אתה צודק אולי לא, אבל אתה לא כזה אובייקטיבי 🙂

        2. Mbk

          3 יול 2016 22:07:08

          מסי היה מצויין בשלב הבתים
          ארגנטינה הבקיעה 2 שערים ב 450 דקות בשלב הנוק אאוט
          זה מעט …
          הדרך שלו לגביע הייתה סלולה אבל הוא פשוט נעלם ברגעי האמת ,אצל מארדונה ב 86 זה היה הפוך הוא התעורר בשלב הנוק אאוט עם הצגות גדולות
          להוציא המשחק מול הולנד בחצי הגמר היא לא שיחקה מול נבחרות מהטופ
          מסי גם קיבל את ה MVP של הטורניר בהחלטה תמוהה

    2. אלעד אייל

      3 יול 2016 20:55:28

      סומסום מסכים על על מילה שלך כאדם בוגר. כילד ראיתי רק את החוויה המופלאה דל גאון כדורגל שאין שני לו. הכדורגל השתנה מאד מאז אותם ימים וקשה לראות עוד שחקן כל כך דומיננטי מוביל לבדו נבחרת לזכיה. בכל אופן חשוב להציג גם את הצדדים הפחות נעימים של גאון הכדורגל הזה שאולי משקפים במובן מסוים גם את המציאות העגומה של ארגנטינה כולה באותם ימים

      1. סומסום

        3 יול 2016 22:50:18

        הנבחרות הגדולות (לטעמי) הן 94 ו-2006 (וכמובן 78 המיתולוגית של קמפס, לוקה, פסרלה, טרנטיני, פיליול ואוסי ארדילס, אבל היא כ"כ מוכתמת ושלא לגמרי בטובתה). ב-86' דייגו באמת העמיס על הגב קבוצה עם 2-3 שחקנים וכמה אנשי מלאכות כבדות.

        94' היתה חלומית, עם קישור של רדונדו (בשיאו, אח"כ פרש מהנבחרת ולא הסכים לחזור), דייגו, ואחד בשם סימאונה, והתקפה מדהימה, באטי-קניג'ה-באלבו.

        2006 היתה גם מאומנת מעולה, פקרמן הגאון והרכב נהדר (כשמסי הילדון וטבז עולים מהספסל ומבקיעים כ"א בסוף המשחק), נבחרת שנפלה על פחדנות ברבע מול גרמניה, מאמן שהעדיף לשמור על 0:1 נגד גרמניה בגרמניה, ולא ידע מה יקרה – כמובן שוויון, הארכה ופנדלים. ומסי לא ראה דקה. החלטה שתרדוף את פקרמן לנצח, זו היתה נבחרת של גביע.

        הנה רגע השיא של 94', כ"כ מוקדם, ומייד אח"כ באה הבדיקה של דייגו והקריסה. נסה להגיד מי מוסר למי:
        https://www.youtube.com/watch?v=xfwFg7n92Ck

        והנה הרגע של 06' – אולי השער הקבוצתי היפה ביותר בתולדות המונדיאלים. ובעברית!
        https://www.youtube.com/watch?v=q5W6vBI3mGE

        1. Mbk

          4 יול 2016 01:48:23

          סומסום
          אני חושב שהנבחרת של 98 הייתה אדירה הפסד כואב להולנד מכדור גדול של דה בור לברקאמפ על מגרש שלם
          ב 2002 ארגנטינה הגיעה כפיבוריטית ולא עברה את שלב הבתים מול אנגליה ושבדיה בהגרלה רצחנית
          הייתה הגנה נורמלית עם סמואל , אלמיידה , סורין
          ורון , אורטגה , גזארדו , איימר , קילי גונזלס , באטי גול , קלאודיו לופז
          זאת הייתה קבוצה עמוקה והכשלון היה צורב
          ב 2006 ההפסד הוא על פקרמן , ניסה לשמור על ה 1-0 וקיבל בראש
          ארגנטינה הייתה גדולה בטורניר ההוא

    4. אמנון

      3 יול 2016 23:57:17

      לסומסום.
      לדעתי, מראדונה שחקן יותר טוב ממסי. הם שחקו בתקופות שונות בליגות שונות. אם ניתן לעשות אנלוגיה לכדורסל ב-NBA אז מראדונה זה מייקל ג'ורדן ומסי זה מג'יק ג'ונסון. שני שחקנים עצומים אך שונים זה מזה באופי משחקם והאישיות שלהם. מראדונה היה אינדיבידואל ענק שאין שני לו בעוד שמסי הוא סולן מדהים בתוך קבוצה.

      לגבי מונדיאל 82 אז מראדונה היה בן 22 והוא הורחק במשחק נגד ברזיל שלא מעט מחשיבים אותה כנבחרת הטובה בכל הזמנים (כן, אפילו זו של 1970). לארגנטינה לא היה סיכוי במשחק הזה והם הובסו והושפלו ע"י הברזילאים. מראדונה אבד שליטה והורחק.

      לגבי הנבחרת האיכותית של 1994: הבה ניזכר בטורניר המוקדמות שבו ארגנטינה קרטעה ולא היה רחוק שהיא לא תעלה למונדיאל. מראדונה חזר לנבחרת והוליך אותה לטורניר. בטורניר עצמו אכן שיחקו שחקנים איכותיים, אבל שוב פעם, הוא היה הבולט. ועוד משהו: מדוע שחקנים כל כך איכותיים לא הסתדרו בלעדיו? להזכירך, הם קרסו במשחק נגד רומניה של גיאוגי האג'י. הטענה לאורך השנים נגד השחקנים הארגנטינאים כאשר הם משחקים בנבחרת שהם לא חזקים מבחינה מנטלית.

      במונדיאל 2006 הוא היה בן 19 והיו שחקנים טובים וראויים ממנו. עד היום טוענים כי הסיבה להפסד במשחק נגד גרמניה היתה כישלון בניהול המשחק מצדו של פקרמן שהחליף את ריקלמה הכוכב הגדול של הנבחרת.

      איך ניתן להשוות את ברצלונה של תקופתנו לנאפולי בתקופתו של מראדונה? הרי ברור שברצלונה היא אחת משתי הקבוצות העשירות והמפורסמות בעולם בעוד שנאפולי היתה קבוצה לא גדולה בליגה שונה לחלוטין מהליגה הספרדית.

      לגבי הרמאויות של מראדונה אז אלה חלק מהתרבות הדרום אמריקאית בכלל והכדורגל בפרט (ראה מצב התאחדות הכדורגל הארגנטינאית היום והחקירות הפליליות שמתנהלות כנגד אנשי התאחדות הכדורגל הדרום אמריקאית).

      והנה קישור. השחקן הגדול ביותר נגד השוער הגדול ביותר. השאלה שנשאלת היא האם זה עוף או ציפור?
      https://www.youtube.com/watch?v=NGRbMk_v6ns
      בסוף הראשון מוחא כפיים לשני ולאחר מכן הם לוחצים ידיים.

  5. אלעד אייל

    3 יול 2016 20:48:14

    מונדיאל 86 היה הראשון שראיתי ולשמחתי זה היה גם אחד הגדולים בהיסטוריה. אני זוכר שהמשחקים היו בשעה מאוחרת מאד עקב הפרשי השעות, וכל השכנים בבנין (הגברים) היו מתכנסים על פעם בסלון אחר וצןפים ביחד במשחק. במשך חודש הרעידו שאגות את כל הבנין ערב אחרי ערב כשחבורת הזומבים ואני ביניהם דבוקה למסך הטלוויזיה. מה שדייגו עשה בטורניר הזה היה באמת בלתי יאומן, ואני עדיין מתקשה להבין איך הוא עמד בלחץ הלא אנושי שרבץ על כתפיו. הטורניר הזה הייה חוויה בלתי נשכחת, וחווית הכדורגל הכי גדולה של ילדותי בצוותא עם יורו 88 של ואן באסטן וחוליט.

  7. סומסום

    3 יול 2016 21:00:40

    בערב המשחק מול איטליה, שיצא – איך לא – בנאפולי, מראדונה התייצב מול הקהל ואמר:

    "במשך 364 יום בשנה, אתם נחשבים זרים במדינה שלכם, ויום אחד אתם חייבים לתמוך בנבחרת הלאומית, כמו שהם מבקשים. אבל אני בן נאפולי 365 יום בשנה".

  9. עגל

    3 יול 2016 22:10:42

    לא היה שחקן כמו מראדונה, לא על המגרש ולא מחוץ לו. אני יכול להתחייב רק על מה ראיתי שמראדונה עשה על הדשא. עד 1986 שנאתי את השחקן הזה השחצן, המלוכלך שאין לו שום אינטגריטי, וכנראה שהרגשתי שהסוף שלו לא יהיה טוב (אז עוד הערצנו את יוהן קרויף וחשבנו שההולנדים אוהבים את ישראל). אחרי שראיתי מה שהוא עשה הבנתי שאין שום שחקן כמוהו. הצורה שבה הוא הזיז קבוצה שלמה היא פי 1000 יותר מרשימה ממסי, וזו לא אשמת מסי, זה בגלל שיש להם תפקידים שונים. אבל למראדונה היתה גם כריזמה אדירה. הוא היה חשוב לקבוצה כמו שלברון חשוב לקליבלנד, פשוט מדהים וכ"כ נדיר לשחקן כדורגל.

  10. מנחם לס

    3 יול 2016 22:49:17

    תודה מידן. אני זוכר הכל. אני עדיין בדיעה שפלה היה הגדול מכולם כי שלא כמרדונה, הוא היה גם אתלט מצויין – מהיר ביותר, חזק מאד, גמיד, בעל התמדה יוצאת מין הכלל שיכול היה לרוץ 90 דקות ללא הפסק – ובנוסף גם מגן מצויין, מנהיג קבוצתי, הכל. אולי למרדונה ומסי היתה ויש גאוניות שלפלה לא היתה, אבל להתחיל קבוצה? פלה לפני כל אחד אחר.

    1. Mbk

      3 יול 2016 22:55:42

      ראיתי את פלה בסרטים בלבד בעיקר בכאלו מגביע העולם
      לדעתי הוא היה אתלט אדיר אבל תמיד היה מוקף בשחקנים ברזילאים אדירים דוגמת טוסטאו וגארינצה
      מארדונה ב 86 הוא הדוגמא היחידה שיש לי לשחקן שלקח תואר לבדו כי הנבחרת סביבו הייתה בינונית ומטה
      ב 90 כבר לא היה סביבו אף אחד

  11. LJ

    3 יול 2016 22:53:18

    לא יודע
    אני אישית אוהב את האלופים שלי הגונים.
    ואם הם מרמים לפחות שלא יעשו סמים.
    ואם הם עושים סמים לפחות שיראו יציבות.
    ואם הם לא מראים יציבות…אמממ הם כבר לא אלופים.

    להישאר בטופ כל כך הרבה זמן, זו גדולה נדירה. לא לתת טורניר בלתי נשכח.

    1. Mbk

      3 יול 2016 22:58:12

      מארדונה היה בשיא מ 85 עד 90
      האליפויות וגביע אופא עם נאפולי הם הישגים לא פחות מבוטלים

      הוא היה טראבלמייקר לא קטן

  12. מליבו

    3 יול 2016 23:58:51

    מראדונה בשבילי תמיד מספר 1 ב86׳ לקח נבחרת של חוטבי עצים לזכייה מופלאה ב90׳ זה המונדיאל הראשון שעקבתי במלואו והכי גרוע שהיה בו הצליח להגיע שוב לגמר לטעמי השוער גאויקאצ׳ה היה הכוכב לדעתי למסי חסר את ה׳רעב ׳ שהיה למראדונה , מסי עם כל סיפור חייו המופלא וטיפולי הגדילה עדיין גדל במשפחה יותר מבוססת ממשפחתו של מראדונה שגדל בפחונים..למסי חסר נטל ההוכחה להשתוות למראדונה . ולטעמי דייגו גדול מפלה.

  13. אמנון

    4 יול 2016 00:06:13

    כמה הערות:
    1. לגבי מונדיאל 1986. לדעתי היו לנבחרת ארגנטינה די הרבה שחקנים טובים באמות המידה של התקופה הנדונה.
    הבלמים היו אוסקר רוג'רי וחוסה לואיס בראון. שוער נרי פומפידו. קשר/חלוץ חורחה בורוצ'אגה וכו. ככלל, רוב השחקנים לא היו מוכרים באירופה, אבל הם היו שחקנים בהחלט טובים.

    2. לגבי השערים של מראדונה במשחק נגד אנגליה דעתי הפוכה מן הדעה הנפוצה. שער הסלאלום הוא זה שאינו חוקי בכך שהוא נוגד את חוקי הטבע והכדורגל-לא נראה דבר כזה. ושער היד היה חוקי. לא ברור לי מה רע בו. לפי מראדונה זו היתה נקמה באנגליה נגד התבוסה של ארגנטינה במלחמת פוקלנד/מלווינאס. זה לא היה השער היחידי שמובקע ביד בטורנירים.
    לדוגמה: השער של טוליו החלוץ הברזילאי (זוכרים אותו?) נגד ארגנטינה בטורניר קופה אמריקה 1995.
    http://www.ole.com.ar/copa-america-centenario-2016/Revivi-gol-mano-Tulio_3_1594670519.html

    3. הקוקאין שמראדונה הסניף בנאפולי לא עזר לביצועים שלו. אני סבור שבסך הכל זה הזיק לרמת המשחק שלו. אילו הוא היה משחק ללא לקיחת קוקאין סביר להניח שרמתו הייתה יותר גבוהה.

    4. בטורניר הגביע העולמי ב-1990 באיטליה אכן הנבחרת הארגנטינאית הייתה לא טובה. אמנם הטורניר בכללותו גם כן לא התעלה לרמה גבוהה, אבל אני סבור שהוא לא היה הגרוע ביותר מסך הכל טורנירי הגביע העולמי.
    ועוד הערה: הפנדל שנשרק נגד ארגנטינה במשחק הגמר היה שגוי. זו היתה נפילה ברחבה של השחקן הגרמני (או מולר או פלר).

    5. לפי הסטטיסטיקה היבשה מסי הפסיד בארבעה משחקי גמר בטורנירים, הראשון היה בטורניר הקופה אמריקה בשנת 2007. הוא היה צעיר ולא שותף כמעט ע"י אלפיו באסילה. כך שנטו מדובר בשלושת הטורנירים האחרונים.

    6. היום פורסמה כבר ידיעה שמסי לא פרש אלא רק לא ישחק בטורניר קדם הגביע העולמי בדרום אמריקה (elimitorias) בשני המשחקים הקרובים נגד אורוגוואי וונצואלה ולאחר מכן יחזור.

  15. איש הערפל

    4 יול 2016 01:33:42

    זוכר בבירור את מונדיאל 86 ושער היד מאוד מקלקל, אני דווקא סבור שב90 ההופעכ של ארגנטינה היתה הרבה יותר מרשימה למרות שהם לא זכו. אני זוכר ראיון שלו לפני המונדיאל של 90 שהוא אמר שיצטרכו לעקור את הגביע מהלב שלו ואשכרה ככה זה הרגיש, הם היו עם נבחרת חלשה הרבה יותר והפסידו רק 0-1 בגמר (נדמה לי פנדל של מתיאוס?).
    מאז 98 אני מתעב את ארגנטינה על הפרובוקציה שעשו לבקהאם והעפו את הנבחרת האגלית הכי מלהיבה אולי מ66.

    1. Mbk

      4 יול 2016 01:38:29

      ברמה בעט את הפנדל
      מתאוס פחד לבעוט אגב קראתי לפני כמה שנים כתבה על כך שברמה ירד מנכסיו והוא עובד כמנקה , עצוב בעיקר לאור הסכומים שרצים כיום בספורט
      המשחק של אנגליה מול ארגנטינה ב 98 היה אחד הגדולים במונדיאל , מי אם לא דייגו סימאונה עם הפרובוקציה

      1. ישראל קרמר

        4 יול 2016 15:13:57

        פלה הוא הגדול ביותר והוביל את ברזיל בגיל 17 לזכייה הראשונה בגביע העולמי ב-58' כשהוא מבקיע שני שערים בגמר בניצחון 2-5 על שבדיה. מראדונה בגיל 22. לא היה טוב בגביע העולמי.

  16. נדב

    4 יול 2016 09:12:56

    1. הצמפיונס הוא הטורניר ברמה העולמית הגבוהה ולא המונדיאל. מסי לקח 4 תארים כאלה.
    2. ארגנטינה של 86 לא היתה נבחרת בינונית, זאת גניבת דעת.
    3. אם לא גול אחד עם היד, היום אף אחד לא היה מדבר על מראדונה
    4. שחקן שלא הצליח להשאר בטופ יותר מ4 שנים לא יכול להחשב באמת אלוף
    5. האמירה שלמסי אין לב של אלוף היא רדודה ושיטחית. שחקן שלקח כל כך הרבה תארים בקריירה לא אלוף? בדיחה.
    6. מראדונה לא הצליח בבארסה ולא בסביליה, זה אלוף זה?
    7. הרומנטיקה סביב מראדונה, שהיה שחקן ענק, היא מוגזמת ומביכה.

    2. יניב

      4 יול 2016 09:20:59

      ואם כבר אתה נותן הצהרות אז בברצלונה מראדונה לא נכשל,כיסחו לו את הצורה האחת העבירות הגסות ביותר שנעשו בכדורגל(לדעתי רק העבירה של שומאכר למגן הצרפתי הייתה חמורה יותר)שברו לו את הרגל ואחרי זה ברצלונה מכרו אותו לנפולי.

  17. יניב

    4 יול 2016 09:18:40

    תודה מידן.המשחק מול אנגליה זה ללא ספק אחד הרגעים הכי גדולים שכל אוהד ספורט שראה בזמן אמת יזכור וינצור את הרגע הזה.אני הייתי בן 11 והדבר שאני הכי זוכר זה שלא הצלחתי להירדם אחרי זה ופשוט שיחזרתי את הגול שוב ושוב ושוב.
    אם נתייחס למה שסומסום אומר אז יש בזה טיפה מן האמת כי המציאות היום השתנתה,היום הקבוצות הרבה יותר חשובות מהנבחרת,בתקופה ההיא המונדיאל והאולמפיאדה היו 2 אירועי הספורט היחידים שבהם כל העולם צפה.היום הליגה האנגלית/גרמנית/ספרדית ואפילו הסינית שלא לדבר על יורו וקופה אמריקה וליגת האלופות.משודרות בכל העולם.(משחקים בליגה הספרדית משוחקים בצהריים בשביל שיוכלו לראות את זה בשעה נורמלית במזרח).בגלל זה אני חושב שמי שראה את מה שמראדונה עשה ב86 בזמן אמת יודע שזאת ההופעה הכי גדולה של כדורגלן מעולם ועל הבמה הכי גדולה שהייתה אז.
    ולסיום גם אני הייתי באצטדיון ר"ג ב7-2 וגם זכיתי לראות את מראדונה וגם את מלמליאן כובש מול ארגנטינה.זה היה יום מושלם בשבילי

  18. Ori88

    4 יול 2016 12:44:56

    מידן תודה רבה.
    ה – 7:2 לטובת ארגנטינה במשחק נגדנו היה יחסית טוב. למיטב זכרוני השוער הנפלא אבי רן הציל עוד כמה גולים באותו משחק

  19. ישראל קרמר

    4 יול 2016 15:16:38

    פלה הגדול ביותר והוביל בגיל 17 את ברזיל לזכייה הראשונה ב-58' כשבגמר הבקיע שני דערים בניצחון 2-5 על שבדיה.
    מאאדונה בגיל 21 לא היה טוב בגביע העולמי ב-82'..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט