דהויים/עידו גילרי

הווריורס מגיעים למשחק השביעי כפייבוריטים מתוקף היותם הקבוצה הביתית אבל כמעט כל דבר בקבוצה משדר פאניקה. החל מההתנהלות של הכוכבים ועד לתפקוד של שחקני המשנה על הפארקט. לכן שווה לדעתי לשים את האצבע על ההיבט החשוב ביותר על המגרש מבחינת הקבוצה לקראת המשחק המכריע. אני לא הולך לגלות פה את אמריקה רק להדגיש מה שרבים אמרו בפוסטים ובתגובות במהלך הסדרה – הגולדן בויס איבדו את הצבע. מזהוב בוהק הם הפכו לצהוב דהוי.

בואו נראה את הנתונים הרלבנטים לאורך הסדרה:

משחקנקודות בצבעקליעה במרחק של פחות מ-2.5 מטרשלשותנקודות במתפרצתנקודות מתפרצת בהגנה
1 W5429/49 (59.1%)9/27 (33.3%)918
2 W5027/45 (60%)15/33 (45.4%)1411
3 L3221/38 (55.2%)9/33 (27.3%)815
4 W2015/43 (34.8%)17/36 (47.2%)96
5 L3017/40 (42.5%)14/43 (32.5%)928
6 L3016/41 (39%)15/39 (38.4%)1019
שאר הפלייאוף42.424.2/47.3 (51.1%)12.5/30.9 (40.4%)16.814.6

התמונה המצטיירת היא מאד ברורה. הסדרה מתחלקת לשני חלקים: שני המשחקים הראשונים וכל מה שאחרי. הקאבס הגיעו עם תכנית הגנתית מאד ברורה לסדרה ויש לציין שהם עומדים בה בצורה מרשימה לכל אורכה. סעיף אחד היה לא לתת לקליי תומפסון וסטף קרי לנצח אותם וסעיף שתיים היה למנוע את הנקודות במתפרצת. הקאבס מחזיקים את סטף וקליי על 9 נקודות בממוצע פחות משאר הפלייאוף ומאפשרים לווריורס 7 נקודות בממוצע פחות במתפרצת.

אז איך גולדן סטייט עלתה כל כך בקלות ליתרון 0-2? התשובה פשוטה הם ניצלו את החולשה הגדולה של קליבלנד בפלייאוף עד לגמר – השמירה על הצבע. הקאבס אפשרו ליריבות עד לגמר לקלוע מולם ב-54% בזריקות מתחת ל-2.5 מטר. כפי שניתן לראות גולדן סטייט הלכו פעם אחר פעם פנימה ועשו נקודות בקלות בשני המשחקים הראשונים. אז הגיע משחק מספר 3 בו הם פשוט לא הופיעו בשום היבט למשחק. ייתכן שלמעבר של לברון לתפקד בעמדת הפאוור פורוורד היה חלק בכך אבל בפועל זה נראה הרבה יותר כשאננות.

האסון האמיתי מבחינת גולדן סטייט היה משחק 4 אותו ניצחו למרות יום נורא מבפנים. הם ראו שהשלשות נכנסות ולאט לאט קרה להם בדיוק מה שקרה לדטרויט, אטלנטה וטורונטו לפניהם. הווריורס התחילו להתפשר על יותר ויותר זריקות שלוש והפסיקו לעבוד על זריקות קלות מבפנים, כאלו שמצריכות יותר הנעת כדור מבחינתם. אמנם היו אלו זריקות שלוש פנויות בדרך כלל אבל רבות מהן הגיעו מבארנס, גרין ואיגואדלה. ברגע שהשלשות הפסיקו ליפול הם לא השכילו לחזור למה שניצח להם את שני המשחקים הראשונים.

חלק מהעניין היה העובדה שהקאבס הפנו את הנשק של הווריורס כנגדם. בשני המשחקים האחרונים קליבלנד מנצלת איבודים והחטאות (בעיקר שלשות) של גולדן סטייט כדי לצאת כמה שיותר למתפרצת ולהעניש את הווריורס במהירות. גם ההפרש המהיר שנוצר בשני המשחקים מפתה את שחקני גולדן סטייט להתפשר על שלשות שסוגרות את ההפרש יותר מהר.

צריך ללכת יותר לצבע ולא להתעקש על שלשות, כמו כל הווריורס. קרי.

לדעתי המפתחות העיקריים לניצחון של הווריורס בראשון בלילה יהיו התעקשות ללכת לצבע מוקדם ולא להתחיל את המשחק במטווח כפי שהיה בשני הקודמים. כדי למנוע את הנקודות במתפרצת הם יהיו חייבים גם לשמור על הכדור כפי שהיה בניצחון במשחק מספר 4. מכיוון שהכנסת הכדור פנימה מגיעה לאחר הנעת כדור אצל הווריורס יהיה קשה לשלב בין שני הגורמים אבל כמו תמיד אצלם זה בדרך כלל רק עניין של ריכוז. זו כבר העבודה של סטיב קר להוציא אותם מהלחץ ההיסטרי שבו הם בבירור נמצאים ולהביא אותם בחזרה אל המשחק הרגוע שמאפשר להם להביא לידי ביטוי את הסלוגן של הקבוצה בשנים האחרונות – "strength in numbers".

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  2. מתן גילור

    19 יונ 2016 10:27:30

    תודה עידו. אחלה טור.
    מסכים עם רועי שצריכים לפתוח עם סנטר ומוסיף שאיגי רענן יותר מלברון לאורך רבעים 2-4 שומר עליו הרבה יותר ביעילות מאשר הוא פותח ואז הוא ולברון בערך באותה רמת עייפות לאורך כל המשחק.

  3. עמרי

    19 יונ 2016 10:44:53

    יפה לראות איך מדברים על לפתוח עם וורזאו בגמר כשבתחילת השנה הוא חימם את הספסל אצל קליבלנד.
    זה יהיה מאוד אירוני אם הוא יתן משחק גדול ודווקא השחרור שלו הפסיד לקאבס את האליפות

  4. גיא

    19 יונ 2016 10:46:21

    יופי של פוסט.

    לדעתי, המון יהיה תלוי בכושר המשחק של איגודלה. פציעות כמו שלו, בגב, נוטות להחמיר אחרי טיסות ארוכות.
    היות ובדרך כלל הוא "זוכה" לקבל את המשימות הקשות ביותר בהגנה, ירידה ביכולתו האתלטית תפגע מאוד ביעילות שלו במשחק.

      1. כריסטופר מולטיסנטי

        19 יונ 2016 12:39:35

        הוא "רק" צריך לתפור איזה שתי שלשות בהתחלה כדי לשבור את כל התכנית ההגננתית של קליבלנד, ולגרום לטיירון לו לחשוב הרבה תוך כדי המשחק.
        גם קליי זה סימן שאלה – אמנם עשה קפיצת מדרגה בפלייאוף הזה, אבל גמר שעבר הוא לא תיפקד

  5. נמרוד

    19 יונ 2016 10:53:40

    מעולה עידו.

    עוד מהסדרה נגד אוק' אני טוען שקרי צריך להיכנס יותר לצבע, כולנו ראינו בעונה הרגילה שהוא אחד החודרים הכי טובים בליגה.

    במשחק מס' 4 אמנם כמות הנק' בצבע נמוכה אבל הסיבה למשחק הכי טוב בסדרה של קרי עד עכשיו היא העובדה שברבע הראשון הוא נכנס 3 פעמים לסל. בכל 3 הפעמים הוא הוריד כדור לשחקן גבוה שפעמיים הוציא החוצה לשלשה חופשית לחלוטין לאחר שכל ההגנה התכווצה ופעם אחת סיים בליי אפ(גרין).
    אחרי שקרי חודר ככה הרבה יותר קל לו להיכנס למשחק ולקלוע שלשות, ולראיה סיים עם 7/13 (אחרי שהחטיא שלשה קשה בדק' הראשונות לפני שהתחיל לחדור).

    גם קליי שהראה בפלייאוף שהוא הSG הטוב בליגה והראה העונה יכולת חדירה נהדרת (וגם עצירה לג'אמפ בדרך) חייב ללכת באגרסיביות.
    החדירות שלהם גם אם לא יסתיימו בזריקה לסל מחזירות את השטף ההתקפי של הלוחמים, עם יותר תנועה של הכדור ולגרום להגנה להתכווץ ולהוציא את הכדור החוצה ואז כשההגנה מתחילה לחפש את עצמה ברוטציות וקלוז אאוטים הרבה יותר קל להגיע לזריקות חופשיות.

    לגבי החמישייה הפותחת, דור ציין את זה בפודקאסט הקודם, רועי כבר הזכיר את זה בתגובות וגם אני ציינתי את זה באתר כבר כמה פעמים מאז ההפסד במשחק 6, קר חייב לפתוח עם סנטר (לדעתי אזילי דווקא), כדי לסגור את הצבע כבר בתחילת המשחק, להקשות על לברון כמה שיותר ואח"כ באמת להכניס את חמישיית הסמול בול שתייצר את הריצה (בתקווה שאיגי לא יהיה מוגבל מדי היום). במשחק 6 גם בתחילת המשחק וגם בתחילת המחצית השנייה הקאבס רצו פעמיים מול חמישיית הסמול בול ורק כשנכנס סנטר המצב התאזן אבל הדאבס כבר לא הצליחו לחזור.

    ונק' אחרונה באמת שלי לגבי המשחק- קר חייב להגיב מבחינה הגנתית. הגנת החילופים לא מתאימה לכל חמישייה. קודם כל עדיף להימנע ממנה כשקרי על המגרש ומביאים את השחקן שלו לכל פיק&רול, אבל אם זה עוד ניחא לפעמים אפשר להסתדר.
    אבל הוא באמת לא יכול לשמור הגנת חילופים עם ורז'או, אירווינג בכלל לא מתאמץ כדי לקלוע עליו וקר חייב בדק' האלה לעשות סוג של דאבל אפ או help and recover כדי לאתגר את אירווינג ולברון ולא לתת להם את החילופים הקלים שמהם הם עושים נק' קלות ומתחממים.

    1. עידו גילרי

      19 יונ 2016 11:59:53

      החדירות הם לאו דווקא הקטליסט למשחק הפנים של הווריורס אלא יותר לזריקות פנויות מבחוץ. כאלו כפי שאמרנו יש להם בשפע. בדרך כלל גולדן סטייט השיגה נקודות מבפנים כאשר קרי/גרין עם הכדור בחוץ ושחקנים שכל הזמן נמצאים בתנועה חותכים לסל. מבחינה הזו הנוכחות של אזילי תהיה עדיפה על של ורז'או (למרות שהוא היה די מחריד בסדרה עד עכשיו).
      רק לשם המחשה הנה נתוני החדירות של קרי ות'ומפסון:
      משחק 1: 8 חדירות, 4 נקודות
      משחק 2: 7 חדירות, 7 נקודות
      משחק 3: 11 חדירות 13 נקודות
      משחק 4: 12 חדירות 9 נקודות (ו-2 אסיסטים)
      משחק 5: 15 חדירות 8 נקודות
      משחק 6: 16 חדירות 12 נקודות

      בקיצור אני חושב שהמגמה ברורה.

    2. עידו גילרי

      19 יונ 2016 12:01:18

      ובנושא אחר: מעבר לזה שאתה נושא את מחמל נפשי על הגראבטר שלך אני אשמח לראות אותך מצטרף לצוות הכותבים בעונה הבאה. יש לך טביעת עין חדה שתוכל להעשיר את הקוראים רבות.

      1. נמרוד

        19 יונ 2016 12:26:01

        קודם כל תודה, הבחור מהגראבטר עדיין תלוי לי בחדר ולשמחתי (/לצערי?) זכיתי גם לראות אותו בלייב בשני משחקים בסדרה המדוברת נגד הספרס ב07' (המשחק החמישי בלי סטודמייר ודיאו היה שובר לב ממש).

        וכנראה לא הסברתי את עצמי מספיק טוב אבל זאת גם הייתה כוונתי, מעבר לנק' שהשניים האלה מסוגלים להשיג בחדירות לצבע החדירות מכווצות את ההגנה ומובילות לזריקות יותר חופשיות בהמשך (לאו דווקא אחרי מסירה אחת, אלא אחרי הנעת כדור).

        סיימתי עם צהל ממש לא מזמן אז אני צריך לראות איך תראה השנה הבאה שלי, בהנחה ויהיה לי זמן להמשיך לעקוב ככה אחרי הNBA זה יהיה כבוד גדול בשבילי לכתוב בשביל האתר.

        2. עידו גילרי

          19 יונ 2016 14:50:43

          וואוו, אני לא יודע אם לקנא או לרחם (אני חושב שבכל זאת לקנא).
          בכל מקרה אפשר לראות שבבירור ככל שהגארדים נכנסים יותר לסל הם עושים פחות נקודות בצבע. אני מסכים איתך שזו דרך מצויינת להתחיל את הנעת הכדור אבל הם צריכים לא להסתפק בשלשות כמו שקורה כמעט כל הסדרה אלא להמשיך ולחתוך לסל כדי לקבל נקודות קלות.
          או שפשוט יקלעו 25 שלשות היום.

      2. אחד העם

        19 יונ 2016 17:51:41

        מצטרף למסיבת הגעגועים לנאש (גם בגרווטר שלי מופיע מאותן סיבות. האהוב עלי אי פעם ) מ הפעילים מת על גינובלי (אולי זו סתם משיכה לחיוורים שלא יכולים לנתר (:…. )
        ואגב נאש ידע בדיוק לווסת את הזריקות מה 3 עם חדירה נהדרת לאסיסטים גדולים

    3. השרת

      19 יונ 2016 13:26:56

      תגובה מצויינת, מסכים עם כל הנקודות:

      1. חייבים לחדור יותר כדי להריץ את ההתקפה.
      2. לפתוח עם סנטר (אזילי) ולעבור בהמשך לסמול בול.
      3. להגיב טקטית הגנתית, החילופים האוטומטיים שמשאירים את קרי לשמור באחד על אחד על לברון/קיירי הרגו את גולדן במשחק האחרון.

  7. א.ב

    19 יונ 2016 11:15:26

    אותי מדהים איך האהדה הולכת עם המצליחים באופן מובהק.

    גולדן סטייט צמחו תוך שניות להיות הקבוצה הראשונה או השניה של כל אוהד, ברגע שנסדק השיריון על ידי אוקלהומה (ולא שגולדן סטייט נכשלו, הם פגשו קבוצה מדהימה שנתנה קפיצה מהעונה הרגילה וניצחו אותה) פתאום קארי מעצבן, גרין מלוכלך ויהיר קר מאמן שלא מגיב ומה לא. קליבלנד אחרי החלפת המאמן קיבלו קיתונות של בוז, שרק התגברו עם הצליעה בהתחלה, אבל בפלייאוף זה התחיל להראות טוב ופתאום לו גאון ולברון מלאך. 5 שנים אנשים מטפחים ללברון תדמית לוזר, 3-1 לגולדן סטייט וכולם מאששים לעצמם את ההנחות, שני משחקים טובים ופתאום עפים עליו.

    אותי הפכפכות הזו הפתיעה פה באתר שהמגיבים והכותבים בו מעולים בעיני למרות שלא הייתי צריך להיות מופתע, כשמדובר בהטיות מי שמקצועי ומבין מושפע רק קצת פחות מחסרי הבנה.

    1. עגל

      19 יונ 2016 13:56:15

      גם אני שמתי לזה לב, איך פתאום כולם רוצים שהעיר המסכנה קליבלנד תיקח אליפות ולא שוב ההייטקיסטים העשירים מהמפרץ.
      כשאמרתי שלברון משחק יפה ואלגנטי ותיקי ה-ללל עצרו את הזובור רק מחמת הכבוד לגילי המתקדם

  10. A.h

    19 יונ 2016 13:06:47

    לגבי התגובה של א.ב
    לדעתי ההגבות על לברון ברובן הומוריסטיות לא מאמין שיש כאן רפה הבנה אחד שלא מעריך את התרומה שלו למשחק.
    הביקורת נובעת מהיתנהלותו בלבד.שנאה נטו.
    לגבי הלוחמים ברור שיותר קל לאהוד קבוצה שמתבססת על שני גרדים לא גבוהים /אתלטים/חזקים במיוחד אלא על קליעה בעיקר לשלוש. משמע כל נער צעיר יכול להרשות לעצמו להיות סטפן קרי מקומי (מישהו אמר אמיר כץ?)
    מכאן לדעתי האהדה הגוברת אלהם ואת הבוז ללברון לפחות בארצינו הגם ככה קטנטונת אין צורך להסביר.
    משכן אני חייב לציין שהפציעה של לאב עזרה ללו לעלות על סגנון משחק שמקשה על הלוחמים ועדיין הוא מבצע את ההתאמות בצורה הטובה ביותר כי אין ספק שגם היום הלוחמים עדיין פייבוריטים.
    בכל משחק בשנתיים האחרונות עם הגב לקיר הם ניצחו.
    וקר עדיין גאון ולברון זה לברון רק לאב ירד בעיניי ותומפסון עדיין לא שווה 82 מיליון גם לאחר ההופעות בגמר.
    בקיצור לא צריך להתייחס לכל תגובה.

    1. א.ב

      19 יונ 2016 16:29:01

      העניין הוא בדיוק ההשפעה של ההצלחה על הביקורת על התנהלותו וה"שנאה" אליו.
      זה לא שפעם חשבו שהוא לא שחקן והיום כן, פתאום כל הכתיבה סביבו יותר "רכה" פחות גינויים, פתאום אם הוא מתחיל טראש טוק ולכלוך זה מראה על אופי ולא שהוא חרא, אם הוא היה עושה טראש טוק ועף ב- 4-1 הבייתה היו כותבים לדעתי שירים שלמים על איך הוא שוב גילה לוזריות על אותה פעולה בדיוק שהיום מהללים.
      גם האהדה ללוחמים, סבבה ובצדק ואפשר להתחבר לקארי, אבל פתאום כשהם לא בלתי מנוצחים קארי הוא לא המאמי הלאומי אלא אחד שמקבל ביקורת על התנועה המעצבנת עם המגן שיניים.
      בקיצור – יש לדעתי חיבור חזק בין ניצחון/הפסד לניתוח האופי שעושים לשחקן קבוצה.

      1. ידידיה

        19 יונ 2016 19:40:24

        אני מעלה השערה (שניתן לבדוק אותה עם קצת סבלנות) שזה לא שינוי עמדה של אנשים באופן קטגורי, אלא שהנצחונות באופן טבעי מחזקות את העמדה של התומכים, והפסדים באופן טבעי מחזקים את העמדה של ה׳שונאים׳ –
        כשעמדה של מישהו מחוזקת, הוא מרגיש יותר בנוח להביע אותה.
        ככה יוצא שכשלברון מצליח לעומת קרי, הכותבים התומכים בקרי מורידים את להט התגובות, והמתנגדים מעלים… (בדומה כמובן גם ללברון, וכל דיון אחר)

  12. עגל

    19 יונ 2016 13:58:03

    עידו ניתחת יפה מאוד את מה שאולי קרה ללוחמים פסיכולוגית – אט אט הם התחילו להתאהב בשלשות כמו שדטרויט וטורונטו עשו. אם לא יכניסו כדור לצבע הם יהיו בצרות. יאללה שיעלו את אזילי בחמישיה ויתנו לאיגי כמה דקות מנוחה

  14. מנחם לס

    19 יונ 2016 18:05:23

    היופי, הדראמה, והמסתוריות של משחק שביעי הם שכשמתחיל משחק שבע, אפשר לזרוק את כל מה שהיה לפניו ולהתחיל הכל מחדש.
    רוב מה שכתבת הוא נכון, אבל הלילה מאומה לא נתון לנבואה. אין לדעת כיצד העסק יתפתח. מספיקות שלוש שלשות מוקדמות מאחד כמו בארנס, או מקווין לאב (או ג'יי אר) וכל המשחק משנה כיוון.
    הלילה כולם יופיעו בשיא המוטיבציה. לכמה ל'שיא המוטיבציה' יתלווה "יום כדורסל טוב", ולכמה שיא המוטיבציה תיתקל ביום שהכדור מקפץ מתוך הטבעת החוצה ולא ניכנס.
    אף תוצאה לא תפתיע אותי הלילה.

  15. ישראל קרמר

    19 יונ 2016 19:31:12

    דווקא הם זרקו לשתיים בכמות דומה גם בשני ההפסדים האחרונים ובלשות נכנסו במשחק השישי באחוזים גבוהים יותר מאשר במשחק הראשון וגם יותר נקודות במתפרצת מאשר בראשון.
    ההבדל הוא באחוזים בקלעיות משתיים עד 2.5 מטרים שנכנסו באחוזים נמוכים יותר (מן הסתם כך גם באחוזים משתיים מכל מרחק של שתיים).

  16. ברבור שחור

    19 יונ 2016 20:29:49

    להערכתי קר יישאר עם הגנת החילופים ויגנוב שחקנים מהפינות לעזור בפנים..?לתת לקליבלנד לנצח אותך מהשלשות….החטאות של סוויש אמורות לתת ללוחמים את הכדורים למתפרצות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט