על אקסיומות בכדורסל / מולי

על אקסיומות בכדורסל / מולי

איינשטיין מצביע על מגרש כדורסל במוחו
איינשטיין מצביע על מגרש כדורסל במוחו

 

בפסקה השנייה של ספרו של אלברט איינשטיין "על תורת היחסות הפרטית והכללית" הוא כותב את המילים הבאות:

"נקודת המוצא של הגאומטריה היא מושגי יסוד מסוימים, כמו "מישור", "נקודה", "קו ישר", שלהם אנו מסוגלים לייחס תיאורים ברורים פחות או יותר, וכן משפטים מסוימים (אקסיומות), שאנו נוטים לקבל כ"אמיתיים" על יסוד אותם תיאורים. כל שאר המשפטים חוזרים אל אותן אקסיומות, כלומר מוכחים באמצעותן בשיטה המבוססת על תהליך לוגי שאת הצדקתו אנו חשים מחויבים לקבל."

ההבדל בין גיאומטריה אוקלידית לגיאומטריות אחרות הוא באקסיומות, באותן הנחות יסוד שאינן ניתנות להוכחה שמהוות את אבני היסוד לכל הבניין המפואר של הגיאומטריה. בגיאומטריה אוקלידית ישנן חמש אקסיומות הקובעות:

  1. אפשר להעביר קטע ישר בין שתי נקודות.
  2. אפשר להמשיך קטע ישר ללא גבול.
  3. אפשר לתאר מעגל על-פי מרכז ורדיוס.
  4. כל הזוויות הישרות שוות ביניהן.
  5. אם שני ישרים נחתכים על ידי ישר שלישי באופן שסכום הזויות הפנימיות שייווצרו באחד הצדדים קטן מסכום שתי זוויות ישרות, אזי אם יוארכו הישרים מספיק באותו צד הם ייפגשו. (השקולה לטענה: דרך ישר כלשהו ונקודה שאיננה על הישר, ניתן להעביר ישר אחד ויחיד שלא ייחתך עם הישר הנתון.)

גם בכדורסל אפשר לנסח מספר אקסיומות, למשל :

  1. ניתן לקלוע לסל מקרוב ומרחוק, אך ככל שמתרחקים מן הסל – קטן הסיכוי לקליעה מוצלחת.
  2. ניתן להתקדם באמצעות כדרור.
  3. ניתן להתקדם באמצעות מסירה.
  4. קל יותר לקלוע בהצלחה כשהקולע פנוי.
  5. כל שחקן בנוי פיזית לתפקיד מסויים.

ככל שעבר הזמן, החלו היסודות להתערער ואז החלו להיווצר מה שמכונה "גאומטריות לא אוקלידיות". כדי להגיע לגיאומטריות אלו ננקטו מספר אסטרטגיות לביצוע: הראשונה היא העיקרון שניתן להחליף את אחת האקסיומות באקסיומה אחרת. כך למשל, גאוס (המכונה "נסיך המתמטיקאים" שהיה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני וחי בין השנים 1777 ל 1855), הגיע ראשון לרעיון שניתן להחליף את אקסיומת המקבילים באקסיומה אחרת.

מאג'יק ג'ונסון, לדוגמה, גם הוא היה מי שבעצם קרא תיגר על האקסיומות המקובלות עד זמנו. לא רק שלמרות גובהו הוא החליט לשחק בתפקיד הפוינט גארד, הרי כשקארים נפצע הוא החליף אותו בהצלחה ובכך הוכיח לעולם שהאקסיומה החמישית היא מיושנת ולא בהכרח תקפה. אפשר בהחלט לומר שהוא לקח את האקסיומה החמישית והחליף אותה. אולי לאקסיומה הקובעת:

  1. גובה הוא כמעט תמיד יתרון.

אסטרטגיה אחרת להתמודדות עם אקסיומות היא לגרוע אחת או יותר מרשימת באקסיומות הקיימת ולנסות לבנות מבנה חדש אך ורק על אלו שנותרו.

נניח למשל שהמאמן יחליט ליצור שיטת משחק שתוותר לחלוטין על האקסיומה השנייה (ניתן להתקדם באמצעות כדרור.) וייצור שיטת משחק המבוססת אך ורק על התקדמות בעזרת מסירה (אקסיומה 3). התוצאה תהיה משחק שונה לחלוטין, מהיר הרבה יותר, מבוסס הרבה יותר על תנועה בלי כדור של שחקנים וכמעט ללא חדירות שכן הדרך היחידה לחדור תהיה באמצעות צעד וחצי. היעדר המסירה יעביר את הכדור להתקפה במהירות רבה מאשר באמצעות כדרור, ולכן סביר שההגנה עדיין לא תהיה מוכנה ולכן ייתכן שעדיף לזרוק לסל באופן מהיר הרבה יותר מהמקובל. מזכיר לכם תפישת משחק של אחד המאמנים?

אסטרטגיה שלישית היא להוסיף אקסיומה שאיש טרם חשב עליה (עיין ערך מאניבול).

אז הנה האתגר שלי עבורכם: נקטו נא בתגובות באחת משלוש האסטרטגיות כדי להמציא שיטת משחק חדשה ומנו את יתרונותיה ואת ההשלכות שסביר שיהיו לה על המשחק.

נ.ב.

אם יש לזה קשר כיצד לגרום לקבוצה כלשהי להשתפר – מה טוב.

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  2. IDO

    2 דצמ 2015 07:31:22

    אקסיומת הקצב מבוסטון.

    האקסיומה : לשחקן יש 5 עבירות לתת שב-6 יצא מהמשחק.

    הפיתוח לאקסיומה של קלי מבוסטון.

    על כל עבירה שאני נותן גם השחקן היריב ייצא. הרחבה. בא'סיומת קלי. צריך בדיוק 2 שחקנים בשביל להוציא 10 שחקני יריב לתקופה בלתי מוגבלת.

    מאמן שניסה את השיטה. דוק ריברס ופופ בצורה חלקית ולא רצינית, בחלקים אסטרטגים במשחק

  3. IDO

    2 דצמ 2015 07:35:07

    אקסיומה: השופט תמיד צודק.

    פיתוח לאקסיומה: השופט לא תמיד צודק.

    דוגמא. אם לא נשרקה עבירה לא היתה עבירה. דוגמא (שימוש באקסיומה 1. ככל שמתקרבים לסל אחוזי הקליעה לסל עולים) "שאקיל אוניל קולע צעד לתוך קו העונשין מול הקינגס במשחק 6 ומעלה את אחוזי ההתלחה שלו מ 45% ל 75%, כיוון שהשופט לא שרק הרי ששאקיל זרק את הכדור באופן חוקי.

    מ.ש.ל

  4. מנחם לס

    2 דצמ 2015 07:46:28

    לפי שאני הולך לישון:

    אקסיומה: ככל שהבסיס יותר STATIONARY וככל שפחות מפרקים פעילים (DEGREES OF FREEDOM קטן) – הדיוק משתפר.
    כן? אז למה קולעים ב-JUMP SHOT בדיוק גדול יותר מאשר בעמידה?

    אקסיומה: ככל שהמרחק קטן בין שתי נקודות, הדיוק בפגיעה יותר גדול.
    כן? אז למה הגבוהים כמו שק, האווארד, ודיאדרה ג'ורדן (שהם קרובים עם היד לסל הרבה יותר מקרי) לא מסוגלים לקלוע?

  5. גיא

    2 דצמ 2015 07:47:02

    אקסיומה: אסור לצעוד עם הכדור.
    המציאות: למעט לאול סטארים שנבחרו בדראפט 2004.

    אבל ברצינות, אחלה פוסט.
    בשנים האחרונות ישנם לא מעט פרות קדושות (אקסיומות) שנשחטו:
    חייבים סנטר בשביל לזכות באליפות.
    אי אפשר לזכות באליפות מהג'אמפ שוט.

    דוגמה לאקסיומה חדשה שתחליף (לדעתי) קודמת –
    אצל שחקנים משלימים, ורסטיליות והתאמה למרקם קבוצתי חשובים מכישרון נטו.
    (ע"ע שיין באטייה, דריימונד גרין)

      1. גיא

        2 דצמ 2015 14:59:17

        צודק. דראפט 2003, הרוקים של 03/04.
        (זה ממש נראה שהם מתחרים אחד בשני מי מצליח לעשות יותר צעדים לפני סל. כרגע כרמלו מוביל, אבל אני סומך על לברון שימצא את הדרך לקחת מחדש את היתרון…)

  8. etayle

    2 דצמ 2015 09:18:04

    אקסיומה סטפן קרי לא הכי טוב בעולם.
    תיקון להיסטוריה : לראות את סטפן קרי
    עכשיו ברצינות
    אקסיומה לכל שחקן בקבוצה צריך להיות תפקיד מוגדר ( סנטר , פפ וכו')
    תיקון לאקסיומה: עדיף כמה שיותר שחקנים דומים בגודל ( שחקנים חסרי עמדה )
    הוכחה : גולדן סטייט לא משחקים סמול אלא כדורסל מלא פוורדים , כנ"ל מילווקי . מי שלדעתי פיתח את השיטה זו בכלל מיאמי של לברון , חמישיה של בוש לברון בטייה אלן וויד זו פשוט חמישיה שיותר קל לעשות בה חילופים אוטומטיים ולחסל את הנשק הכי יעיל בכדורסל , פיק אנד רול…

  9. אוהד ס"א

    2 דצמ 2015 10:27:48

    אני רוצה להרים לכם עוד אקסיומה שאולי ניתן לערער עליה:
    אליפות לוקחים דרך ההגנה
    בפליאוף, קבוצות ההתקפה מבריקות קורסות נגד קבוצות הגנה.

    בשנה שעברה, למרות שלגולדן סטייט היה את שחקן ההגנה הטוב בליגה (טוב יותר מקאווי ואני הראשון להודות), היא לא היתה קבוצת הגנה מבריקה.
    השנה, המגמה הזאת ממשיכה ביתר שאת. גולדן היא קבוצת התקפה מבריקה, אבל חלשה הגנתית.
    מולה ניצבת האנטיתזה שלה: ספרס עם משחק התקפה חלש ומשחק הגנה טוב.
    האקסיומה אומרת שאם הן תיפגשנה בפליאוף הספרס מנצחים (ראה דוגמת פניקס עם נאש).
    אפילו אני מאד מפקפק היום באפשרות הזאת.
    האם האקסיומה לא נכונה?

  10. אוהד ס"א

    2 דצמ 2015 10:35:41

    עוד כמה אקסיומות מעניינות ששוות דיון:
    1. אליפות לא לוקחים עם כוכב אחד
    2. שופטים תמיד ייטו לטובת הקבוצה עם שוק הטלוויזיה הגדול יותר
    3. משחק קבוצתי תמיד עדיף לאורך זמן ובפליאוף על הברקות סוליסטיות

    ואגב הדגמה מאד יפה לשבירת אקסיומה הנדסית (ע"י שימוש בגיאומטריה לא אוקלידית):
    האם 2 קווים מקבילים לא ייפגשו לעולם?
    קווי האורך של כדור הארץ מקבילים זה לזה (ניצבים לקווי הרוחב) ולמרות זאת יוצאים מנקודה אחת (קוטב צפוני) ונפגשים בנקודה אחרת (קוטב דרומי)

  12. kami

    2 דצמ 2015 11:42:35

    אחלה פוסט! חסרים לי אקסיומות על הגנה.. למשל:
    1- יש פונקציה שחקן_מגן(גובה, משקל וזריזות) כך שהוא יוריד לשחקן_תוקף(גובה, משקל וזריזות) את אחוזי הקליעה.
    2 – ידיים ארוכות תמיד יתרון.
    3. שחקן אחד לפחות שיכול גם לשמור על גבוהים וגם על נמוכים (בשביל פיקאנדרול) זה תמיד יתרון.

  13. עגל

    2 דצמ 2015 14:09:43

    יכולת ניתור – יתרון
    שכל בקודקוד – יתרון
    כפות ידיים גדולות – יתרון
    קואורדינציה – יתרון
    היכרות בין השחקנים – יתרון (למעט בגידה של שחקן א' עם אשת שחקן ב')

  14. ינון יבור

    2 דצמ 2015 14:45:54

    תודה מולי – נחמד.
    עם זאת, בלבלת בין אקסיומות ממש, שהן חלק מהחוקים ("ניתן להתקדם באמצעות כדרור", "ניתן להתקדם באמצעות מסירה") לבין "תוצרי" המשחק ("ניתן לקלוע לסל מקרוב ומרחוק, אך ככל שמתרחקים מן הסל – קטן הסיכוי לקליעה מוצלחת").
    למעשה, האחרון אפילו לא נכון תמיד, שכן אם תיתן לילד בן 7 לקלוע ממרחק אפס (מתחת לסל ממש), יהיה לו קשה יותר מאשר לקלוע ממרחק של 30 ס"מ.

  15. טיפה סרוחה

    2 דצמ 2015 19:59:42

    אקסיומה – זריקת עונשין זה פרס
    סתירה- ילד בן שלוש כלוא בגוף של דיאנדרה גורדן.

    אקסיומה -בכדורסל השאיפה היא הנצחון
    שלילה-סם הינקי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט