מעורב הופס ליום שלישי בערב: תנו מבט בשיא הגיחוך באי שיפוט צעדים / מנחם לס

(אנדרו ויגינס היה נפלא!)

  1. 1. הת'אנדר רועמים שוב

נצחון בריא ומחלט על יוטה המשתפרת 89-111..

שוב ראינו ת'אנדר רועמים, ומשחקים כקבוצה הראוייה לאליפות. קווין דוראנט חזר מפציעתו וללא כל היסוס או בושה קבר 27 והוביל את כל קלעי המשחק. איך הוא עשה זאת? אם מומי היה משחק נגד קבוצה שלאף אחד בה אין את היכולת והאורך שלו – לא, אני לא מדבר על חצילו – גם הוא היה משלשל 27. אין כאן כל סודות או פלאים.

וראסל? נהיה לי אחראי הבנאדם. מצמצם את מספר זריקותיו, מראה באצבעו לשחקנים לאן ללכת ולאן לנוע כאילו היה פאקן כריס פול, וכדרך אגב משלשל 20 ב-50% דיוק (שעבור ראס זה שווה-דבר ל-80% דיוק). הוא היה גם פרפקט מהקו עם 10 מ-10 וחילק 9 סוכריות מתוקות ביותר. בקיצור – יום עבודה נקי של 8 שעות של פועל חרוץ ואחראי, ונקי כפיים.

הת'אנדר גם קיבלו עזרה רצינית מצוות העוזרים סרג' איבקה, אנת'וני מורו, ודיון ווייטרס. שימו לב לווייטרס הזה: הוא נמצא בנסיקת משחק כלפי מעלה כשהוא משתפר ממשחק למשחק ממש. כשהמאמן בילי דונובן מסוגל להכניס שחקנים כמו אדאמס, קלטר, קוליסון, ווייטרס מבלי לאבד רבע צעד – כהוא-זה – בהגנה, אתה יושע שהגעת.

הצרה של הת'אנדר שהם קבוצה המגיעה היום, ונעלמת מחר. הבה ונראה אם עם דוראנט בריא (טפו-טפו! רק שיישאר כריא!), הת'אנדר מסוגלת להתחיל לנוע כלפי גולדן סטייט שהיא – הת'אנדר – בפרוש טובה ממנה 'מאנו א מאנו' גם בחמישייה וגם בספסל!

ותסתכלו איך אחרי תחילת משחק שקול,  דוראנט לא מסוגל להחמיץ נגד יוטה אפילו אם הוא רוצה!

 

 

 

  1. 2. סקרמנטו הפסידה כי היא פראיירית

לסקרמנטו חסרים כמה דברים חשובים:

  • אסטרטגיה
  • לדעת מה לעשות בסוף המשחק
  • מאמן

 

היי, אמרתי שסקרמנטו לא השתפרה מאז התחילה 7-1? לא אמרתי. היא השתפרה, ואתמול אפילו נראתה כגדולה עד לפני סוף המשחק.

הרבע הראשון היה "הצגה ראשונה של נפלאות דמרכוס קאזנס בהתקפה". ההורנטס לא יכלו להזיזו מהצבע גם אם הביאו בולדוזר. הוא סיים את הרבע עם ה-14 כשהוא מבייש את אל ג'פרסון וגורם לו כמעט לפרוץ בבכי. כששמו את ספנסר האוז לשמור עליו, זה נעשה אפילו יותר גרוע.

אבל את קאזינס לא מצליחים ללמד כיצד להימנע מפאולים, וכבר בחצי הרבע השני הוא הוצא לנוח עם 3 "F" וקוסטה קופוס הובא במקומו. הקוסטה הזה היה טוב מאד ולא הרגשת שהכוכב יצא והקירח ניכנס. בנוסף, רודי גיי מכל האנשים החל לקבור אותן. מרקו בלינלי ובן מקלמור עזרו מאד. וגם דרן קוליסון היה OK. בהורנטס לג'רמי לין היה מין OFF NIGHT ואז הג'רמי השני – למב – בא להציל את המולדת.

בכניסה לשלישי השתיים היו שוות עם 60 אבל אז רודי גיי החל לצלוף כמו בימים הטובים בשעה שההורנטס לא היו מסוגלים לפגוע באוקיאנוס שאין להם, ולפני שאמרת "שרלוט פנת'רס הם 0-10 בפוטבול" הקינגס מובילים ב-17.

מגיע הרבע הרביעי. קמבה וולקר ופרנק קמינסקי – אותו פרנק שכולם החלו לומר עליו 'תהילים' ואני אמרתי 'חכו וראו; תנו לילד זמן' – החלו לקבור ג'אמפים ALL OVER THE PLACE עד שהגיע שוויון, והארכה. משך כל הרבע האחרון ג'ורג' קרל פשוט ישב ולא היה לו מושג מה לעשות כשיתרון 17 מתמסמס לנגד עיניו. על זה מאמר ניפרד.

בהארכה ההורנטס הידקו את החבל על צוואר סקרמנטו, וולקר קבר שלשה, ובלינלי החמיץ זריקה לשוויון.

נצחון מתוק נוסף למזרח!

 

  1. 3. אוקפור (הניבחר השלישי) עשה בי"ס לטאונס (הניבחר הראשון)

 

ההרגשה שוב היתה שפילדלפיה הולכת TO PULL IT OFF. במשחק נגד מיאמי זה היה רבע לפני הסוף שנדמה היה שהסיקסרס מנצחת. אמש זה היה 2 דקות לפני הסוף.

ההרגשה שלי מזופתת. פילדלפיה היתה טובה יותר והגיע לה לנצח. הלב כאב בסוף. כאילו הקוף יושב על כתפיהם ומסרב לרדת.

מה היה הכיף שבמשחק? נבחרי הדראפט מספר 1 ו-3 ניגחו ראשים. "מאנו א מאנו". ראשון נגד שלישי.

השלישי ניצח. אוקפור DOMINATED THE MATCH, לא סתם ניצח אותו. לא יודע אם הוא רצה TO PROVE A POINT אבל העובדה היא שהוא שלט בעניינים באופן מחלט בהגנה ובהתקפה, וכל מה שבין ההגנה וההתקפה (מה יש ביניהן? חשבתם פעם?).

החוכמה, ה-SAVVY, וכל ה-MOVES של הניבחר השלישי  ג'היל אוקפור הכניסו את הניבחר הראשון קרל אנטוני טאונס לפאול טראבל, והוא – אוקפור – תמיד נראה צעד אחד לפני טאונס. להיות בן 19 עם כל ה-MOVES האלה לסנטר? זה ממש מטמטם חושים. מה יהיה איתו עוד שלוש שנים?

בתיכון תמיד דיברו על אוקפור – BIG JAH כפי שמתחילים לכנותו על הג'אהיל שלו – כמספר אחד. במכללות זה עבר לטאונס. ב-NBA  זה DEFINITELY שוב אוקפור. הליין שלו אמש? נסו 25 חיצים ב-10 מ-15, 12 קרשים (5 בהתקפה(, ושתי חסימות. אפילו החלום היה מקבל ברצון ערב משובח כזה!

 

  1. 4. מספר אחד של השנה הקודמת הוא מספר אחד

בזמן שהמאבק המעניין היה אוקפור VERSUS טאונס, הניבחר הראשון של הדראפט הקודם ניצח את המשחק ברבע הרביעי. הוא היה מצויין משך כל המשחק (10 מ-21 ל-32 נק'),  וסנסציוני בסיום. מה שאהבתי אצלו יותר מכל היא האגרסיביות והדינמיות במשחקו שכה חסרו בעונה הקודמת (והרבה יותר מזה בקנזס, שם היה לא יותר מ-'רכרוכית'). הוא היה סופר-נייד, קפיצי, מעורב, חודר, החלטי. במילה עברית טהורה אחת – "קנון!".

*

*

  1. 5. השופטים היו ברוטלים ממש נגד פילדלפיה

 

מה הזיברות רוצים מהקבוצה הצעירה הזאת? כמה שריקות נגדם היו ברוטאליות ממש, ובעיקר שני גול-טנדינגים שניתנו לטובת הוולבס שלא היו ולא נבראו. כנראה שקווין גארנט נותן לצעירי מינסוטה שעורים ב-ILLEGAL PICKS כי הם עשו לפחות 3 כאלה ללא תגובה מהשופטים.  מה אגיד לכם? אולי גארנט לא תורם להם הרבה כדורסל אבל הוא תורם הרבה ליכלוך ו-MOVES אסורים שהזיברות או לא רואים או עושים את עצמם שהם לא רואים.

אלה החיים ב-NBA: אתה צריך להרוויח את השריקות. הסיקסרס הצעירה עדיין לא שילמה את שכר הלימוד.

 

  1. 6.RIDICULOUS OFFICIATING

    תנו מבט  בשיפוט של ה-NBA של כוכבים כמייקל ג'ורדן, מג'יק, ואתמול…כרמלו אנטוני

 

 

 

כמה צעדים הוא עשה נגד מיאמי? 4? 5? אולי 6? בקיצור הוא הלך לטייל עם הכדור והזיברות בלעו משרוקיותיהן. תראו, יש מגוחך ויש מגוחך. זה סופר מגוחך!

שיא הגיחוך: בכדורסל ילדים גיל 10 שורקים על זה צעדים. אבל לא ב-NBA במיאמי נגד הניקס!

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. וואלה כרמלו! השכנה הסקסית הבלונדינית שגרה מולי , אוהבת לרוץ חצי מרתון, אפילו היא לא עושה כל כך הרבה צעדים.
    לרגע נדמה היה לי שאני רואה מסטר שף לא קטע של כדורסל.

  2. מה על הקינגס לעשות. ? מאוד פשוט לכו לטבלות משחקי קליבלנד, תסתכלו בטבלאות הסטטיסיטיקה.
    לברון שחקן טוב יותר מקזינס מנפק 13 אסיסטים, קולע כמה שהקבוצה צריכה לפעמים פחות מ 20 למשחק. לאב תורם, מו ויליאמס תורם, סמית תורם. לרוב אף אחד לא מגזים , ואף אחד לא בא להציל את המולדת.
    הקינגס זה וואן מן שאו. הקבוצה מכורה לקזינס כמו השכנה הלא סקסית שגרה מולי מכורה לסוכר.
    אפשר להשאיר את כולם , אבל מומלץ להחליף את הדיסקט.חבל יש להם את רונדו , מנהל משחק בחסד עליון.

      1. ברור שלגבי כל דבר הזמן יגיד, רק אמרתי שהדרפט של השנה מלא בשחקנים כישרוניים לא 1-2 , מה שעשה את של לברון לכזה מיוחד זה לברון עצמו , אם האוורד נגיד היה במקום לברון באותו דרפט אז לא היו מדברים על הדרפט הזה ככזה גדול , אני רואה לפחות 8 אולסטארים בדרפט של השנה

  3. אוקלהומה לא יגיעו לשום מקום כל עוד ווסטברוק בקבוצה, צריכים רכז אמיתי כמו וול רונדו רוביו, ווסטברוק שחקן מכוכב אחר אבל איאפשר לדעת על איזה יום נפלת איתו , פילי כל כך לוזרים שזה פשוט דוחה , צריך להעניש קבוצות מהסוג של פילי שאם לא משפרים מתאזן של שנה לפני ב20% הם מקבלים אוטומטית תבחירה האחרונה בלוטורי בחירה 14

  4. לגבי וויגינס, בהחלט עשה שיפור עצום לעומת האנמיות לפרקים שהיתה לו בשנה שעברה (אבל מקבל הנחת רוקי).
    בכל זאת, בנאדם עם האתלטיות הפסיכית שלו, הייתי מצפה ליותר מ-3.6 ריבאונדים, 0.6 חטיפות ו-0.7 חסימות למשחק. נראה כי בצד ההגנתי ו/או בקרשים הוא לא ממצה את הפוטנציאל שלו.
    בנוסף 2 אסיסטים למשחק מלמדים על כך שהבנאד לא כל כך יוצר לחבריו לקבוצה (אם כי מדובר במינסוטה).

    1. זה מאוד מטעה.
      אם תראה משחקים שלהם תשים לב שכשהוא מתמקד על שחקן(בדרך כלל בדקות שהוא לוקח על הגב משחקים) הוא כמו סטופר בהגנה.
      אי אםשר לחדור עליו, אי אפשר להגיע לטבעת ובקושי השחקן מסוגל לראות את המגרש כשהוא נותן גם הגנת פרימטר טובה.

      את זה לא תראה בסטט' של החטיפות והחסימות רק בעיניים.

  5. 1. אוקלהומה מסריחים ויישארו מסריחים. וייטרס זה אחד המסריחים הגדולים

    3. ההבדל בין אוקפור לטאונס? אוקפור – שחקן לסטטיסטיקה בקבוצה נחשלת, טאונס – שחקן שיביא לך נצחונות

    4. השיפור הגדול של וויגינס הוא בהחלט מנטלי – נהיה קשוח והולך חזק עד לפי הטבעת. מוביל את הקבוצה

    6. זה קטע קבוע. השיפוט בליגה הזאת זה בדיחה אחד ענקית עצובה

    7. שוב תודה על התמונה של הבלונדה עם הבובס, הלך ישר לוולפייפר

  6. יצא לי לצפות במספר משחקים של הקינגס, דבר אחד מאוד בלט: קאזינס משחק יותר מידי זמן.
    בדקות האחרונות של המשחק הוא גמור ולוקח החלטות לא טובות : איבודים וזריקות קשות.

  7. אחלה מעורב כיפי.
    הסאונד בשם זאזא פצ'וליה, גהיל אוקפור, קוסטה קופוס
    פורגיזינס, נשמע מבטיח, יש שמות שמצלצלים לי טוב ואני
    מצפה (בטעות) שהשחקן יהיה יותר טוב.
    מסכים עם האשך וויטרס מאז שלא רצה לעמוד בטקס הזיכרון
    האמריקאי ועוד.. הוא רעל לכל קבוצה.
    לא היו צעדים זה היה מסע.באמת קורע.
    תודה למנחם ולמגיבים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט