"דירוגים"(1): נבחרת הלגיונרים של 30 השנים האחרונות / אהרון שדה

 

בס"ד

דירוגים (1 ) נבחרת הלגיונרים של ה 30 שנה האחרונות 

אהרון שדה

הקדמה לפינה זו הקרויה בשם "דירוגים"

בתור אוהד ספורט שרוף כבר יותר מ 30 שנה (בעיקר כדורגל וכדורסל …אבל לא רק ) .חשבתי לכתוב מפעם לפעם פינה נוסטלגית שמתייחסת בפרספקטיבה כזו או אחרת בטווחים ארוכים ממה שקורה עכשיו .

לקחתי את הרעיון כשראיתי את הדירוגים השונים שנעשו כאן באתר על חמישיות העשור השונות בנ.ב.א והחלטתי להרחיב זאת לדברים אחרים.

יחד עם זאת בכוונתי להשתדל לקשור איכשהו את הנוסטלגיה עם האקטואליה ולקשר את הדירוגים לאירוע רלוונטי מימנו אנו .

ולכן רגע לאחר שנבחרת ישראל נכשלה  בעוד קמפיין מוקדמות יורו /גביע עולמי  רציתי להראות מי בכל זאת התאים ליבשת .

רוב רובם של הלגיונרים שיחקו באירופה במהלך ה 30 שנה האחרונות.

הייתי יכול להתאמץ לכלול את כלל הלגיונרים שהיו לפני תקופה זו ,אך החלטתי כמו בכל יתר הדירוגים שאתייחס רק למה שראיתי במו עיני (או לפחות חוויתי כאוהד בזמן אמת).

כמובן שהדירוג הוא סובייקטיבי אך השתדלתי להיצמד לכמה קריטריונים אותם אזכיר תוך כדי המאמר.

בכל זאת ראוי להזכיר כמה מלפני תקופה זו את  ויקי פרץ שכיכב בצרפת תחילה בשטרסבורג (71 משחקים ו 27 שערים).

ואז ברן (החל בליגה השנייה והעלה אותה לראשונה) (33 משחקים ו 17 שערים ).

וסה"כ 40 שערים ב 104 משחקים.

כן נזכיר את גיורא שפיגל שכיכב אף הוא בשטרסבורג (97 משחקים ו 23 שערים ) אליה הגיע מליון שם שיחק 43 פעם וכבש 9 .

 

סה"כ 32 שערים ב 140 משחקים (והרבה בישולים …אך לא מצאתי סט' לכך ).

ואולי גם כדי להזכיר את שמוליק רוזנטל שהיה הישראלי הראשון להשיג חוזה מקצועני בקבוצת הפאר של אותם ימים מנשנגלבאך .

כמובן שהדירוג מתייחס להישגי הכדורגלנים בקבוצה שלהם באירופה ללא קשר למה שהם עשו בארץ בקבוצה /נבחרת או אפילו ביבשת אחרת (שפיגלר למשל).

דבר אחרון התלבטתי אם להרכיב את הנבחרת לפי תפקידים או לדרג דירוג של טופ 10 .

לבסוף החלטתי …גם וגם.

 

אף לפני שנתחיל בדירוגים נתייחס לעוד כמה שמות.

  1. 1. לא ראויים לאזכור על מה שעשו באירופה (אבל בכל זאת מוזכרים כי היו כוכבים גדולים בבועה שלנו …ואולי זה מעיד על משהו ).

השמות הבאים יוכיחו שוב שלא מי שכוכב על בליגה שלנו בנוי מהחומרים שיאפשרו לו קריירה מזהירה ביבשת.

הנה השמות הבולטים .

איציק זוהר (6 משחקים בקריסטל פאלס עם החמצת פנדל ו…חזרה לישראל …שיחק עוד כמה באנטוורפן ).

יניב קטן (8 משחקים בווסטהאם וחוזה חדש אצל יענקלה ).

ניר לוין (מגנט …לגרנט ולהפועל פ"ת ).

אלון מזרחי (בארץ מלך השערים בכל הזמנים באירופה כמה הופעות מינוריות בניס מהליגה השנייה בצרפת ).

אבי נמני (בארץ הכוכב הגדול של מכבי ת"א בשנות ה 90. באירופה 7 הופעות באתלטיקו מדריד +4 בדרבי קאונטי (שער בודד ).

רונן חרזי (אצלנו שחקן העונה ב 1993 בחו"ל טיפה טורקיה וחזרה ארצה).

אליהם ניתן להוסיף את השמות הבאים.

דוד אמסלם (7 הופעות בפאלאס ) ,שי הולצמן (אוסטריה ) ,נגו'אן גרייב (5 משחקים בוילה) והחדשים יותר דגו , ורמוט ,יצחקי ,איתן טיבי ,אלירן עטר  וגדיר.

 

מי שעשה קצת יותר אבל ..לא יותר מדי הוא

אלון חזן (היה שותף בעליית ווטפורד מהליגה השלישית לליגת העל …אבל בפריימירליג לא שיחק ..סה"כ 32 מש' ו 2 שערים).

היו כמובן רבים שלא הטביעו כל חותם …אבל הללו שהוזכרו  היו שמות  גדולים  מאד בליגה שלנו.

ולמעשה הפכו באירופה משם דבר (כאן )  לשום דבר….(שם )

  1. לא שווים הרכב כל הזמנים אבל שווים מילה טובה.

רוברטו קולאטי (49 משחקים ו 9 שערים במנשנגלבך ועלייה לליגה הראשונה עם הקבוצה …איני מייחס חשיבות ל 32 משחקיו ו 13 שעריו באנורתיסס   הקפריסאית …כי למרות שהם ניצחו אותנו הליגה שלהם לא נחשבת יותר מדי ביבשת ).

ערן זהבי (לצד ביקורת עליו שהוא חזר ארצה אחרי קצת יותר משנה באיטליה אני לא שוכח שהוא בסה"כ הישראלי השני בהיסטוריה ששיחק בליגת האיטלקית הראשונה ומכאן המילה טובה ..23 משחקים עם 2 שערים בסה"כ במדי פאלרמו ).

ואליד באדיר (עוד אחד שוויתר מהר והוא בהחלט היה בנוי פיזית …אך בעונתו היחידה באנגליה שיחק 21 משחקים כולל שער אחד …שהיה נגד היונייטד האלופה ואחת הטובות ביבשת בזמנו ).

תומר חמד : (מבלי ששמנו לב יש לו כבר 125 הופעות במדי מאיורקה ואלמריה בשתי הליגות הבכירות בספרד ומאזן כיבושים יפה של 29 שערים …אך הוא כבר הספיק לרדת פעמיים ליגה …השנה הוא מנסה משהו חדש בליגת המשנה האנגלית בברייטון כרגע בהצלחה לא קטנה …אבל זו רק ההתחלה ).

עידן טל (מי שמגיע ל 29 משחקים ו 2 שערים באברטון ראוי לקבל מילה טובה …מצד שני טל מבטא תופעה של כאלו שהציצו היו לא רעים ..אך לא נלחמו על מקומם וחזרו מהר מדי …הוא אגב חזר לאירופה לסוג של הופעת אורח בריו וויקאנו הספרדית (6 הופעות ללא שערים).

 

 

תמיר כהן  : (בולטון 49 הופעות ו 6 שערים ).

בירם כיאל : ( שיחק בסלטיק 82 פעם כבש פעמיים והיה שותף לתארים רבים …אבל שותף זוטר לרובם בליגה בינונית מינוס ולא תחרותית כלל ).

איתי שכטר : (לצד אכזבה גדולה ממנו לאי מיצוי הכישרון הוא בכל זאת מציג 65 הופעות בליגות צרפת (נאנט 24 מש' 1 שער ) ,גרמניה (קייזוסלארטן 23 מש' ו 3 שערים) ואפילו אנגליה (סוואנסי 18 מש' 1 שער )  …בכל זאת שכטר היה כישרון על …שכנראה לא יחזור להיות מה שהיה וחבל ).

שלומי ארבייטמן : (גם הוא היה יכול יותר ובכל זאת 69 הופעות ו 23 שערים בבלגיה ).

גל אלברמן : (40 הופעות במנשנגלבך כולל כמה טובות מאד …רק פציעה החזירה אותו ארצה…לפני כן בצעירותו שיחק 12 פעם במדי טנריפה מהליגה הספרדית השנייה ).

אלמוג כהן : (בעיני ראוי להרבה יותר ממילה טובה שיחק 85 פעם וכבש 3 פעמים בשתי הליגות הבכירות בגרמניה ועלה ליגה עם קבוצתו הנוכחית. הוא לא וויתר לעצמו גם לא אחרי פציעות קשות ולא חזר ארצה לחממה …אולי הוא מעיד יותר מכל על התחלואים של הכדורגל שלנו …כי כבר בקדנציה הראשונה עם אלי גוטמן היה איזה תקל ביניהם ומאז גוטמן מחק אותו . איני יודע מה קרה בדיוק וייתכן שגוטמן צדק בהשעיה נקודתית.

אבל לא ייתכן שגוטמן התעלם ממנו כבר בערך 4 שנים רק בגלל אירוע אחד …בייחוד שהשחקן הפגין מקצועיות ומחויבויות מקצועיות באחת הליגות האיכותיות ביבשת …אולי יש בזה בכדי להעיד על בעיתיות הכדורגל שלנו …אלמוג כהן הוא לא שחקן של עיתונאים ומשרדי יחסי ציבור ואולי זה הקריטריון …אני אישית לא חושב שהמאמן הזר הוא בעל ידע יותר גדול מהמאמן הישראלי (כי לא נראה כאן את מוריניו או את אנצ'לוטי ) .אבל כשאני חש בכל הקומבינות מסביב אני בכל זאת חושב שאולי זה הפתרון המתאים ואלמוג כהן מוכיח זאת . ).

בן שהר : (כמובן שכגודל הצפייה גודל האכזבה שהרי חוקקו על שמו חוקים והוא כבר היה בצ'לסי ולא הטביע חותם של ממש על הכדורגל האירופי…הוא החליף קבוצות כמו שדי קראפיו מחליף בחורות אבל בכל זאת בשורה התחתונה מדובר בשחקן ששיחק באנגליה (בעיקר ליגות המשנה ) וכן בגרמניה (כנ"ל ) ,צרפת והולנד ובסה"כ 180 משחקים ו 48 שערים ואצלנו זה לא הולך ברגל ).

פניני בלילי : (ראוי מאד על ההתמדה בליגה הטורקית כולל עונות בצמרת הגבוהה..בקבוצות קטנות יחסית שזה הישג כפול …סה"כ 167 משחקים ו 44 שערים…כולל בתקופות מתוחות מאד בגלל הפוליטיקה וארדואן …מקצוען אמיתי ).

כן נזכיר את החדשים יותר

עדן בן בסט : (המושמץ ממכבי ת"א היה דווקא בכלל לא רע בליגה הצרפתית הראשונה כשכבש 20 שערים ב 82 הופעות במדי ברסט (48 הופעות ו 13 שערים ) וטולוז (32 מש' ו 7 כיבושים).

מאור מליקסון : (שותף לזכייה באליפות פולין שם היה כוכב גדול במדי קראקוב עם 42 הופעות ו 6 שערים אח"כ עבר לולנסיאן הצרפתית שם שיחק 52 פעם וכבש 4 שערים.סה"כ השלים 98 משחקים וכבש 10 שערים ).

אבי ריקן : (לפני שחזר למכבי השלים בדיוק 50 הופעות ו 10 שערים במדי ציריך עמה זכה גם בגביע השוויצרי ).

מאנוס דאבור : (מול קפריסין לא עשה כמעט דבר אבל בשוויץ הוא כוכב של ממש במדי גראסופארס עמה יש לו מאזן בלתי נתפס של יותר מחצי שער למשחק 0.54 ליתר דיוק עם 26 שערים ב 48 משחקים …אם ימשיך ככה אולי יאיים על צמרת הרשימה.).

ניר ביטון : משחק בסלטיק שנה שלישית זכה ב 2 אליפויות ובגביע הליגה הסקוטי .עד כה 54 הופעות ו 3 שערים בליגה .

הצפי שהוא יסיים בהרכב הראשון  של הלגיונרים בסוף הקריירה שלו  ..אבל בשביל זה חייב להתקדם לליגה בכירה.

 

ועוד כמה אחרונים.

סלים טועמה : (מצד אחד לא שיחק הרבה מצד שני היה שותף ל 2 אליפויות בליגה כשבאליפות הראשונה הוא היה פקטור משמעותי בתקופתו בליאז .סה"כ שיחק בקבוצה 30 מש' וכבש 5 פעמים משם עבר ללאירסה היוונית שיחק 23 פעם וכבש פעמיים יש לו גם 5 הופעות בליגה הטורקית הראשונה סה"כ 58 הופעות בטורקיה ,בלגיה ויוון ו 7 כיבושים ).

אבי תקווה : (האח של…בסוף שנות ה90 טרם אופנת הישראלים באירופה שיחק בשוויץ 119 משחקים וכבש 31 שערים במדי גראסופארס (76 משחקים +18 שערים ואליפות).

ויאנג בויס (43 משחקים ו 13 שערים ) בארץ לא החזיקו ממנו במיוחד (12 הופעות ושער במדי הנבחרת).

שלום תקווה : (האח הבכיר והמוכשר שיחק בליאז 63 משחקים בהם כבש 22 שערים שיחק גם קצת בצרפת (לאנס 10 מש' 3 שערים ) ובשוויץ (בום 9 מש' 1 שער ).

 

 

סה"כ 82 משחקים כישראלי טרם עידן בוסמן והזרים בהם כבש 26 פעם כקשר וזה יפה.).

בוני גינצבורג : (לא שיחק הרבה והיה שוער משנה בגלזגאו הסקוטית …אבל נתן הופעה הרואית במדי הקבוצה במסגרת שמינית גמר גביע האלופות מול מינכן הגדולה במשחק שהסתיים ב 0-0 מי שמשחק בכזה מעמד בכזו הצלחה ראוי למילה טובה ).

  1. שלושת המחליפים של הנבחרת של כל הזמנים.

השלושה הללו בהחלט עשו דברים טובים …אבל מסיבות שונות הם לא בהרכב הראשון ובכל זאת המאמן …הוירטואלי היה מעלה אותם כמחלפים .

טל בנין : שיחק בקאן עונה אחת עם 23 משחקים ו 2 שערים היה בורג מרכזי אצל העולה החדשה בצרפת שנתנה הרבה בזכותו עונה קסומה שהסתיימה במקום השישי ועם כרטיס למפעל אירופאי (גביע אופ"א ). הוא שיחק שם תחת לואיס פרננדס .

רק חבל שלאחר עונה בודדת הוא החליט לחזור לארץ להפועל חיפה.

בנין אמר אז "באתי להפוך את הפועל חיפה משום דבר לשם דבר " בפועל הוא לקח קריירה שיכלה הייתה להתפתח לשם דבר …וגמר לפחות בהפועל חיפה עם שום דבר .

אך בנין חזר פעם שנייה הפעם לברשיה האיטלקית ולמעשה היה הישראלי הראשון בליגה האיטלקית כשזו נחשבה לליגה הטובה ביותר בעולם …המשחק הראשון שלו למשל היה מול אינטר שבדיוק החתימה את רונאלדו (הברזילאי ) שהגיע לאחר עונת שיא בקריירה שלו ותואר כדור הזהב .בברשיה שיחק בנין 81 פעם הוא אמנם ירד עם הקבוצה ליגה אך דאג להיות שותף חשוב בעלייתה לליגה הבכירה.

באיטליה הוא כבש 3 שערים.

ובסה"כ שיחק באירופה 104 פעם וכבש 5 שערים.

חשוב לציין שאז התקופה הייתה אחרת ,כל קבוצה יכלה הייתה לשתף רק 3 זרים ולהגיע לזר לליגה כמו איטליה היה כבוד גדול.

רק הגדולים ביותר כיכבו אז באיטליה .

ליאור רפאלוב : עדיין בעיצומה של הקריירה האירופאית שלו .הסיבה המרכזית  שהוא לא ב 11 היא האיכות היוצאת דופן בתפקיד שלו בין הישראלים.

רפאלוב משחק בקלאב ברוז הבלגית ועד כה הופיע במדיה 123 פעם בהם כבש 30 שערים.

הוא אף כבש את שער הניצחון בתוספת הזמן בגמר הגביע הבלגי והיה שותף לסגנות אליפות ואלמלא הקיזוז היה זוכה בדאבל.

הוא גם נבחר לכדורגלן השנה בליגה הבלגית והיה שותף לקמפיין יפה באירופה שהסתיים ברבע הגמר.

 

 

אליניב ברדה : שיחק 6 עונות מלאות בגנק הבלגית סה"כ 165 משחקים בהם כבש לא פחות מ 57 פעם וזכה עם הקבוצה באליפות ושני גביעים .

היו לו גם הרבה מאד בישולים ….הנה חלוקה לפי עונות.

2008 (2007-2008 ).16 שערים.

2009 5 שערים ו 9 בישולים (וזכייה בגביע ).

2010 7 שערים +8 בישולים

2011 14 שערים (וזכייה באליפות ).

2012  9 שערים + 7 בישולים

2013 6 שערים ו 6 בישולים (וזכייה בגביע ).

בקיצור בכל עונה הוא מעורב במספר דו ספרתי של בישולים ו/או שערים ).

  1. ההרכב של כל הזמנים.

לפני כן קצת על הקריטריונים.

כמובן שעל פי רוב ככל ששחקן משחק יותר שנים ובליגה יותר נחשבת הוא בעדיפות להרכב.

אבל יש חריגים ואם מישהו עשה הישג ייחודי  במיוחד הרי שהוא יכול לקצר את הפז"מ משמעותית (כפי שנראה בהמשך ).

שוער : דודו אוואט .

אוואט סגר עשור שלם בליגה הספרדית הבכירה בעולם בתקופתו.

הוא שיחק שם סה"כ 308 משחקים מתוכם בדיוק 300 בליגה הראשונה.

במדי קבוצת ראסינג סנטנדר (78 משחקים ) ,לה קורוניה (66 ) ומאיורקה (164 ).

ברוב התקופה הוא היה שוער יציב מאד בצמרת השוערים בללה ליגה .

הוא אוזכר לא פעם כאופציה להחתמה של קבוצה גדולה בספרד ובאנגליה אך כנראה שהוא העדיף ללכת על בטוח כשוער ראשון .

בלם : אבי כהן ז"ל .

קצת התחכמתי לגביו מכיוון שאת עיקר תהילתו האירופאית הוא קנה טרם תקופתי.

בכל זאת מכיוון שדי חוויתי את התקופה ובנוסף הוא עשה סיבוב נוסף באירופה הוא נכלל ברשימתי.

אבי כהן שותף רק ב 51 משחקים באירופה בכל הקריירה שלו .

אבל מקומו כאן בזכות .

ראשית מכיוון שאבי כהן הגיע לליברפול בסוף שנות ה 70 .

צריך להבין שבתקופתו הליגה שלנו הייתה עוד יותר לא מוכרת מהיום כמו"כ לא הייתה כזו אינפלציה בשחקנים זרים ולמעשה רק הטובים ביותר הגיעו לאירופה.

ליברפול של אותם ימים הייתה הקבוצה הטובה ביבשת עם שתי זכיות ברצף בגביע אירופה לאלופות.

תחשבו למשל שברצלונה מחליטה להחתים היום את איתן טיבי  זה בדיוק הסיפור של אבי כהן ז"ל בליברפול .

אז אמנם הוא היה שם רק 2 עונות ושותף בסה"כ ב 36 משחקים .

אבל היה שותף (זוטר אמנם ובכל זאת ) לזכייה של ליברפול בגביע אירופה לאלופות בשנת 1981 ובכך היה לישראלי הראשון והיחיד שזוכה בתואר זה וכן שיחק במשחק ההכתרה שהקנה לליברפול את האליפות של עונת 79-80 .אגב הוא זכור מאד במשחק זה מכיוון שהבקיע שער עצמי שהיה עלול להחריב את החגיגות …אך הוא התעשת וכבש שער שוויון בדרך ל 1-4 של ליברפול.

 

אבי כהן ז"ל

לאחר שחזר ארצה הוא שב לאפיזודה קצרה בבריטניה הפעם בסקוטלנד יחד עם בוני גינצבורג הוא שיחק בגלזגאו 15 משחקים ( גלזגאו של סונס חברו מליברפול ).

הוא שיחק גם בגמר גביע הליגה בו זכתה גלזגאו .

ובסה"כ זכה בגביע האלופות ,אליפות אנגליה וגביע הליגה הסקוטי וזה מספיק להרכב אצלנו.

בלם : טל בן חיים .

טל בן חיים עבר המון באנגליה .

הוא שיחק שם יותר מעשור סה"כ  208 הופעות (בשתי הליגות הבכירות  ).

אמנם הוא דעך בשנים האחרונות אך לא ניתן לשכוח לו את ההתחלה.

הוא החל את הקריירה האירופאית בבולטון עימה שותף ב 88 (1 שער).

בעקבות יכולתו המרשימה זכה לחוזה בצ'לסי האלופה האנגלית דאז של מוריניו הגדול.

אבל מוריניו התפוטר ובן חיים שהיה שחקן רוטציה בקבוצתו לא ראה הרבה דקות מאז וזאת למרות שדווקא אברהם גרנט הגיע לקבוצה …בכל זאת הוא שותף ב 13 משחקי ליגה והיה שותף זוטר להעפלת צ'לסי לגמר ליגת האלופות (וסגנות אליפות אנגליה ).

לאחר מכן הוא כבר לא חזר לרמתו הטובה מבולטון .

בשנת 2009 הוא שותף ב 14 משחקי ליגה בסיטי (9 ) ובסנדרלנד (5 ).

לאחר מכן עבר לפורטסמות אבל זו ירדה ליגה והתפרקה .

בן חיים שותף במדיה ב 55 משחקי ליגה והעפיל עמה לגמר הגביע האנגלי.

אח"כ שיחק קצת בווסטהאם (8 מש') ובק.פ.ר (3 ) ולאחר אפיזודה קצרה בבלגיה של לוזון (ליאז 10 מש' וסגנות ) חזר לעונת פרידה בליגת המשנה במדי צ'רלטון (37 מש' ).

בשורה התחתונה היה יציב מאד בשנותיו הראשונות ,זכה לחוזה מיוחד..מהמיוחד והיה כפסע מהישגים קבוצתיים יוצאי דופן.

מגן רמי גרשון :

כאן אני מתחכם בקטנה כי גרשון משחק בעיקר כבלם…אבל בנבחרת שלנו  יוצב כמגן .

רמי גרשון ייחודי בכך שלא שיחק ולא משחק בודד בליגת העל שלנו .

אבל באמתחתו כבר 116 הופעות בליגה הבלגית (+ 3 שערים וכן 3 הופעות ושער בסלטיק הסקוטית ).

רמי גרשון שיחק רק בליגה השלישית בישראל (הארצית דאז) במדי הפועל ראשון לציון .

הוא היה שותף לעלייתה לליגת המשנה ואז קבוצת סטנדרד ליאז הבלגית החליטה להשאילו (מהפועל תל אביב אליה היה שייך ) ולאחר מכן לרוכשו .

גרשון שיחק בליאז 2 משחקי ליגה ועוד 3 בגביע ואז הושאל ממנה לקורטייק הקטנה .

במשך  עונה וחצי גרשון שיחק בקבוצה 43 משחקים (1 שער).

ואז קיבל את הצ'אנס בליאז אבל הצ'אנס היה מוגבל (15 משחקים)

בשנת 2013 הוא הושאל לסלטיק הסקוטית אך שיחק 3 משחקי ליגה (ושער כבר במשחקו הראשון בליגה) הוא שותף קצת גם בגביע ולמעשה היה שותף מינורי לדאבל של סלטיק.

אח"כ הוא נרכש ע"י בוורן ולאחר עונה אחת (18 משחקים ושער ) ומשם עבר לגנט

עימה היה שותף לאליפות היסטורית (38 משחקים ושער ).

גרשון היה שחקן השדה בעל הכי הרבה דקות משחק בגנט ולכן בניגוד לסלטיק חלקו בתואר היה משמעותי ביותר .

אז נכון שמצד אחד זה רק בלגיה ,אך תואר אליפות בבלגיה שמהווה אליפות היסטורית לקבוצתו כשהוא המנהיג הבלתי מעורער בהגנה  זה לא בא ברגל וזה מעניק לו את המקום בהרכב שלנו .

מגן דוד פיזנטי .

עוד התחכמות קטנה מכיוון שפיזנטי שיחק אמנם מגן …אבל שמאלי בדיוק כמו גרשון כשהאחרון משחק מגן (…שהמאמן הוירטואלי יסתדר).

פיזנטי שיחק רק 41 משחקי ליגה בסה"כ במדי קלן הגרמנית ו ק.פ.ר האנגלית.

אבל צריך לזכור שבתקופתו טרם עידן בוסמן לא היה פשוט כלל לשחקן זר לשחק באירופה ,בטח לא בליגה בכירה ובטח כשאתה מגיע מהליגה הישראלית.

ופיזנטי עשה זאת תחילה בקלן (19 משחקים ) ואז ב.ק.פ.ר ( 22 משחקים).

ב.ק.פ.ר אני זוכר לו שער יוצא דופן בגביע במסגרת אחד הסיבובים המוקדמים עם שער נפלא לחיבורים.

אך הישגו הגדול ביותר היה העפלה עם קלן לגמר גביע אופ"א ,למעשה פיזנטי היה השחקן הראשון ששותף בגמר אירופאי …ואף ניצח את הגמר …אבל לא זכה בגביע.

מכיוון שגמר גביע אופ"א באותן השנים היה בשיטת משחקי בית וחוץ.

וקלן של פיזנטי התמודדה בגמר מול ריאל מדריד האימתנית (של "העיט " אמיליו בוטרגניו ).

ריאל הביסה 1-5 במשחק הראשון וקלן שאמנם ניצחה 0-2 בגומלין שלא הספיק לגביע.

קשר : ביברס נאתכו .

נאתכו עדיין בעיצומה של הקריירה.

אבל כבר עכשיו הוא כ 6 שנים באירופה (5 ברוסיה).

סה"כ שיחק  154 משחקי ליגה ברוסיה וביוון וכבש לא פחות מ 38 פעם (אמנם הרבה פנדלים…אבל גם זה מעיד על מעמדו ).

נאתכו החל את הקריירה האירופאית בקאזאן (לאחר שזו פגשה בהפועל תל אביב ב 1/16 גמר הליגה האירופאית). בסה"כ הוא שיחק בקבוצה 104 משחקי ליגה וכבש 21 שערים והיה שותף לזכייה בגביע הרוסי (2012 ).

בשנת 2013 כבש ובישל 9 שערים ונבחר לזר המצטיין בליגה הרוסית.

בנוסף היה שותף להעפלה לרבע גמר הליגה האירופאית (הפסד לצ'לסי למרות צמד של נאתכו).

לפני תום חוזהו בקאזאן הוא חתם בהשאלה בפאוק סלוניקי היוונית (17 משחקי ליגה ו 3 שערים).

לאחר מכן חתם בקבוצת הפאר הרוסית צסק"א מוסקבה ( 33 הופעות ליגה ו 14 שערים).

נאתכו היה שותף אשתקד לסגנות אליפות ולהופעה ראשונה בשלב הבתים של ליגת האלופות.

השנה הוא מופיע בטורניר בפעם השנייה ברציפות.

קשר : אייל ברקוביץ.

ברקוביץ הטביע חותם של ממש כעשר שיחק כעשור באירופה .

את כל השנים עשה בבריטניה כשלמעט שנה אחת בסקוטלנד הוא שיחק רק בליגה האנגלית ובליגת המשנה באנגליה.

בסה"כ הוא שיחק באנגליה 184 משחקים וכבש 25 פעם (וכמובן אין ספור בישולים).

במדי סלטיק הוא שיחק 32 משחקי ליגה וכבש 9 פעמיים.

סה"כ 216 הופעות אירופאיות ו 34 שערי ליגה.

הוא הגיע לסאות’המפטון בקיץ 1996 וכבר במשחקו הראשון פגש במנצ'סטר יונייטד הגדולה.

ברקוביץ לא התרגש ופירק את קבוצתו של פרגוסון 3-6 עם צמד ושלושה בישולים.

איזו הופעת בכורה !

גם לאחר הופעה זו הוא נתן הופעות מענגות והיה בעל בית של ממש במרכז השדה …אבל את שיאו מהופעת הבכורה לא היה ניתן כנראה לשבור.

לאחר מכן הוא עבר לוסטהאם שם שיחק 3 עונות שותף ב 65 משחקים וכבש 10 שערים.

(איתו בקבוצה שיחקו לאמפרד ,ג'ו קול וריו פרדיננד ).

לאחר מכן הוא עבר לסקוטלנד בהעברת שיא  של הכדורגל הסקוטי בזמנו .

לסלטיק של בארנס וקני דיגליגיש.

ברקוביץ היה דוגרי כהרגלו ובאחד ההפסדים ליריבה השנואה גלזגאו הוא הודה בראיון שגלזגאו טובה יותר וראויה לזכות באליפות .לא עזר לברקוביץ צמד באותו משחק ולמעשה הוא הפך לשנוא האוהדים ולאחר שקני דלגליש עזב סיים למעשה ברקוביץ את תפקידו ועזב לבסוף לבלקבורן מליגת המשנה.

אייל היה שותף בהעפלתה לליגה הבכירה ( 11 מש'  2 שערים ) אך נדד לסיטי.

סיטי של קווין קיגו שיחקה אף היא בליגת המשנה וגם לה סייע ברקוביץ לעלות ( סה"כ 56 משחקים ו 7 שערים ).

דווקא כשעלתה הקבוצה ליגה העדיף ברקוביץ להמשיך בנדידות ועבר לפורטסמות מהליגה העליונה שם שיחק עונה אחת (24 מש' ו 2 שערים ) לפני שחזר לאפיזודה בישראל .

 

(אייל ברקוביץ' במכבי חיפה הגדולה)

 

 קשר : יוסי בניון .

בניון נועד לגדולות כבר בהיותו בנבחרת הנערים של ישראל (מדליית ארד בטורניר אליפות אירופה 96 ).

אבל למרות זאת הוא נבנה מלמטה .

מדימונה לבאר שבע משם למכבי חיפה ואז לקבוצה קטנה בספרד (סנטנדר ).

בניון לקח את הזמן שיחק בקבוצה 3 עונות (101 מש' ו 21 שערים) לפני שעבר לתחנה הבאה בקריירה ווסטהאם האנגלית גם שם שיחק שנתיים (63 מש' ו 8 שערים ).

ולאחר הופעה הרואית בגמר הגביע האנגלי של 2006 (הישראלי הראשון במעמד )

ושני בישולים והפסד בפנדלים לליברפול (לאחר 3-3 ב 120 דקות ).

הוא עבר לליברפול (92 משחקי ליגה ו 18 שערי ליגה ).

לאחר מכן הוא נרכש ע"י צ'לסי והספיק לשחק גם בארסנל.

בסה"כ שיחק 295 פעם בליגה העליונה באנגליה ובספרד וכבש 52 פעם.

בסיום הקריירה האירופאית ירד לליגת המשנה ל ק.פ.ר במדיה שיחק 16 פעם וכבש 3 פעמים והיה שותף קטן בעלייתה לליגה הבכירה.

נרחיב בו עוד בדירוג הטופ 10.

קשר : חיים רביבו .

רביבו הגיע בשנת 1996 לסלטה ויגו והוא למעשה השחקן היחיד בהרכב ששיחק בליגת העל ולא זכה באליפות בארץ.

בסלטה הוא כיכב בקבוצה שהייתה בתחתית לפני שהוא הגיע אך ביחד עם כוכבים גדולים שבעצם עלו לגדולה במדי סלטה הם העפילו לגביע אופ"א וסיימו באופן קבוע בצמרת הליגה הספרדית .

עמו שיחקו בין היתר מוסטובוי וקארפין הרוסים וכן מקאללה הצעיר ואף מאזיניו הוותיק (אלוף עולם עם ברזיל 1994 ואביו של תיאגו אליקנטרה ממינכן וראפיניה מברצלונה).

בסה"כ שיחק רביבו בקבוצה 123 משחקים בהם כבש 23 פעם והיה שותף עם הקבוצה להופעה ברבע גמר גביע אופ"א (הדיח את ליברפול בדרך ).

לאחר מכן עבר לטורקיה

תחילה לפנרבחצ'ה (סה"כ 65 מש' ו 29 שערים ) ואז ליריבתה העירונית גלא (13 מש' ו 3 שערים ).

בפנרבחצ'ה היה שותף לזכייה באליפות (1999-2000 ) בעונה נפלאה שכללה 16 שערים ו 22 בישולים ותואר זר העונה בטורקיה.

לאחר מכן הפך לישראלי הראשון בליגת האלופות כשעזר לקבוצתו לצלוח את המוקדמות ואף כבש שער מול לברקוזן.

סה"כ בטורקיה 78 משחקים ו 32 שערים.

ובסה"כ הקריירה האירופאית שותף ב 201 משחקי ליגה בהם כבש 55 שערים .

חלוץ : אלי אוחנה .

זה לא עניין של מספרים .

אוחנה שיחק רק 75 משחקי ליגה באירופה בהם כבש 13 שערים בלבד.

(51 משחקים ו 10 שערים במכלן ו 25 משחקים ו 3 שערים בבראגה)..

זו גם לא האליפות בבלגיה (היה שותף רק ב 7 משחקים בהם כבש שער בודד).

אלא זו בעיקר עונה אחת קסומה 1987-1988 בשנתו הראשונה במכלן קבוצה בינונית במונחים בלגים .

אוחנה מוביל את הקבוצה הזו כל הדרך לזכייה בגביע אירופה למחזיקות כשהוא כובש 4 שערים. בשמינית ,רבע וחצי הגמר.

(  בשמינית : צמד מול מירן הסקוטית בחוץ לאחר תיקו 0-0 ביתי במשחק שמסתיים 2-0 למכלן. ואז שער ניצחון במינסק הקפואה ברבע הגמר גם כן לאחר תיקו ביתי ושער באיטליה מול אטלאנה בניצחון מכלן 2-1 בחצי הגמר ).

בגמר הוא שיחק מול איאקס הגדולה (בלינד ,בוסמאן ,וינטר וויטסחה ).

ובישל שער פנטסטי בניצחון 0-1 .

אוחנה זכה בסוף אותה עונה בפרס בראבו לשחקו הצעיר המצטיין באירופה .

לאחר מכן הוא היה שותף בעלייה של מכלן לרבע גמר גביע האלופות בעונת 89-90 (בניגוד לליגה ובעיית הזרים באירופה הוא שיחק )

וגם בבראגה הוא שמר את המשחק הטוב שלו לרגע הנכון למחזור הסיום כשבראגה מתחילה את המחזור בסכנת ירידה ומחת לקו האדום אוחנה מתעלה כובש צמד ועוזר לקבוצתו לנצח 2-5 בדרך חזרה ארצה.

אבל בשורה התחתונה יש קונה את מקומו בנבחרת כל הזמנים בעבודה סיזיפית של עשור שלם.ויש בקמפיין אירופאי מוצלח אחד.

חלוץ : רוני רוזנטל

במשפט האחרון על אוחנה אמרנו שיש כאלו שבנבחרת בגלל עובדה סיזיפית של עשור ויש כאלו בגלל קמפיין אחד מוצלח …אבל יש אחד שגם וגם וזה רוני רוזנטל.

מצד אחד רוזנטל שיחק כ 14 שנה בבלגיה ובאנגליה

סה"כ של 289 משחקים ו 62 שערים.

אך מצד שני הוא תמיד ייזכר בגלל כמה שבועות קסומים .

הכל התחיל בכך שבליאז החליטו לשחרר אותו .

משום מקום דווקא ליברפול קבוצת הפאר האנגלית החתימה אותו .

ובשמונה משחקים הוא כבש 7 פעמים וסייע לליברפול לזכות באליפות צמודה מאד שלמעשה היא האליפות האחרונה בה זכתה הקבוצה.

בקיצור רוני בחודשיים עשה מה שג'ראד לא הצליח לעשות כל הקריירה …

עוד לפני כן כיכב רוזנטל בברוז הקבוצה הראשונה בה שיחק באירופה .

רוני היה שותף לזכייה של הקבוצה באליפות בלגיה ולהעפלה לחצי גמר גביע אופ"א (1988 ).

בסה"כ שיחק רוזנטל בקבוצה ב 43 משחקי ליגה וכבש 5 פעמיים.

משם עבר לליאז (54 משחקים ו 24 שערים והעפלה יחד עם שלום תקווה לגמר הגביע המקומי).

בליברפול הוא שיחק סה"כ ב 74 משחקי ליגה וכבש 21 פעם.

ואז עבר לטוטנהאם שם שיחק 88 פעם (וכבש 4 פעמים ועוד שלושער מפורסם במסגרת הגביע האנגלי ).

תחנתו האחרונה הייתה ווטפורד במדיה שיחק שנתיים (יחד עם אלון חזן ) והיה שותף בעלייתה מהליגה השלישית לליגת המשנה ואז לליגת העל (סה"כ 30 משחקים ו 8 שערים).

 

 

(רוני רוזנטל. לדעתי – מנחם לס – הלגיונר מס' 1 והמצליח מכולם)

 

  1. דירוג טופ 10 של כל הזמנים

דירוג זה לא דווקא על פי תפקיד ויכול למנוע כמה עיוותים.

כמובן שהדירוג סובייקטיבי או יותר נכון מושתת  על ידי פרמטרים מסוימים ובהינתן פרמטרים אחרים הדירוג ישתנה.

מקום 10 : אליניב ברדה.

אמנם להרכב לא נכנס בגלל אוחנה ורוזנטל.

אבל השנים הרבות שעשה בגנק לא הולכות ברגל.

הוא היה שותף בכיר ל 3 תארים יותר מכל אחד אחר ברשימה.

לחובתו העניין ששיחק בליגה בינונית יחסית ולא בליגות הבכירות של אירופה .

השאיר בחוץ בפוטו פיניש את רפאלוב …אך האחרון בעיצומה של הקריירה ואם לא יקרה משהו מיוחד יעבור את ברדה (ואולי עוד כמה שמות ).

מקום 9 : טל בן חיים.

לזכותו התמדה יחסית ארוכה באירופה.

גם הגעה לקבוצה גדולה כמו צ'לסי .

לחובתו  יותר מדי שנים בינוניות לאחר ההתחלה הטובה.

מקום 8 : ביברס נאתכו .

כבר עכשיו זכה בגביע הרוסי ,נבחר לזר העונה ברוסיה והופיע פעמיים בשלב הבתים באלופות.

לחובתו עדיין לא זכה בתואר האליפות ברוסיה וכן העובדה שבכל הכבוד לליגה הרוסית עדיין לא שיחק בליגה גדולה באמת.

מקום 7  : דודו אוואט.

מבחינת היציבות והקביעות ראוי למקום גבוה יותר אולי למקום הראשון .אבל מעבר ליציבות המרשימה כשלעצמה לא עשה איזה משהו גדול נוסף כמו זכייה בתואר ולכן למרות ששיחק בליגה הטובה  בתקופתו והיה טוב מאד יסתפק במקום הזה.

מקום 6.: אייל ברקוביץ.

מן הסתם יהיו הרבה שיתקוממו ויטענו שברקוביץ היה צריך להיות בראש הרשימה או לפחות בטופ 2-3.

אני בהחלט יכול להבין זאת אם בוחנים יכולת ,כישרון והשפעה על הקבוצה .כל זה היה לאייל בשפע בנוסף הוא היה הבוס הגדול קרי מנהל משחק מה שמכונה פליימייקר .

כמו"כ לא ניתן להתעלם מתצוגות על כמו משחק הבכורה שהוזכר לעיל.

ובכל זאת אייל מדורג אצלי קצת נמוך מכיוון שלא הביא איזה תואר כלשהו (זולת גביע הליגה הסקוטי ).

בסופו של יום הוא לא שיחק בקבוצות הגדולות באמת בפריימר ליג ולא הביא איזה הישג קבוצתי יוצא דופן. (לזכותו שותפות בשתי עליות ליגה).

ולכן למרות האסתטיקה לא בחמישייה הראשונה .

מקום 5 : חיים רביבו.

שיחק גם בליגה גדולה וגם זכה באליפות בליגה בינונית יותר.

הגיע גם לרבע גמר אופ"א והדיח את ליברפול וכן היה לישראלי הראשון בשלב הבתים.

ייתכן שמקופח במקום אחד או שניים מול אחרים שזכו לפקטורים גדולים על הישגים חד פעמיים .

בהשוואה לאיל אז מבחינתי הוא לא היה מנהיג  כמו אייל אך היה מוכשר בדרכו שלו וחשוב יותר הגיע להישגים קבוצתיים רבים יותר הן בסלטה והן בטורקיה.

 

מקום 4 : אבי כהן ז"ל .

אמנם רק 51 משחקי ליגה באנגליה ובסקוטלנד ועוד הרבה קטועים כמחליף או כמוחלף.

אבל לשחק בליברפול של אותם ימים זה תקדים.

להיות שותף בזכייה בגביע האלופות זה תקדים (גם אם תרומתו מינורית שכן לא שותף בגמר ובחצי הגמר ).

לקחת אליפות אנגליה ולכבוש …ועוד פעמיים זה תקדים  (עזבו שאחד עצמי…).

וכל זה בתקופה שהכדורגל שלנו הרבה פחות מוכר ויש מגבלה על הזרים באירופה (גם אם פחות באנגליה …עדיין יש לליגה יותר הצע ).

לכן התקדימים שלו וההישגים שהגיע ,נותנים לו מקום מכובד זה לפני כישרונות שעשו קריירות ארוכות בשנים ביבשת.

ולשלושת הגדולים.

מקום שלישי (כדור הארד) :  אלי אוחנה .

אוחנה נתן בעיני את העונה הגדולה ביותר של שחקן ישראלי.

אם הדירוג היה על השאלה מי נתן עונה אירופאית אחת הכי גדולה אוחנה מנצח ללא תחרות.

הבעיה שלו שזו הייתה רק עונה אחת והוא לא עשה הרבה מעבר לכך (ובכל זאת רבע גמר גביע אלופות ,שותפות מינורית לזכייה באליפות בלגיה וסיוע להישרדות בראגה בפורטוגל).

אבל בעונה הזו הוא עשה הכל בכל המסגרות.

בליגה מכלן נאבקה ראש בראש וסיימה כסגנית גם בגביע הגיעה לשלבים המאוחרים .אך גולת הכותרת הייתה באירופה במפעל גביע המחזיקות בו מכלן הקטנה עושה את כל הדרך לגביע .אוחנה היה אז השחקן הטוב בקבוצה.

באותה עונה הוא זכה בפרס בראבו כאמור שזה כדורגלן השנה באירופה עד גיל 23 .

(בזמנו בתנאי ששיחק בגביע אירופאי כלשהו לאותה העונה  ).

לסבר את האוזן לפני אוחנה זכו בתואר בין היתר אמיליו בוטרגניו הספרדי ומרקו ואן באסטן ההולנדי.

אחרי אוחנה לקחו את התואר הנ"ל בין היתר הרשימה המכובדת הבאה.

מאלדיני ,באג'יו ,פרוצינסקי ,גווארדיאולה ,גיגס ,פיאנוצי ,קלובירט ,רונאלדו (ברזיל) ,בופון ,קאסיאס ,רוני ,רונאלדו ,רובן ,פאברגס ,מסי ,בנזמה ,בוסקאטס ,מולר ,הזארד ,איסקו ,ופוגבה.

כל אחד כמובן אגדה בפני עצמה.

מה שמעיד על שני דברים.

  1. על הכישרון הגדול של אוחנה.
  2. על האכזבה ולאן הוא יכול היה להגיע אם היה יותר עקשן.

בכל זאת אצלנו זה שווה מקום שלישי .

מקום שני (כדור הכסף ) : רוני רוזנטל.

רוני אולי לא נתן עונה קסומה כמו אוחנה …אבל גם לו לא חסר סיפור הסינדרלה .

שלום תקוה מספר שיום אחד לפני פגרת ינואר החליט המאמן של ליאז לזרוק את רוזנטל מהקבוצה (ולהוריד את תקוה לספסל ..וזה קרה בדיוק לאחר ניצחון 1-4 של הקבוצה עם צמדים שלהם).

וכך נגמר הרומן של רוני בבלגיה והחלו שבועות קסומים בהם הוא היה השובר שוויון באליפות האחרונה עד כה של ליברפול.

אבל מעבר ל 7 שעריו בשמונה משחקים .

רוני רוזנטל שמר על יציבות ועל עקביות וזה מה שמפריד אותו מאוחנה.

זה לא עניין של מה  בכך לסיים קריירה עם 162 משחקי ליגה ראשונה בליברפול ובטוטנהאם .

עוד לפני כן רוזנטל היה פקטור משמעותי בזכייה של ברוז באליפות בלגיה.

ובטבלת הישגיו יש 3 תארי אליפות ב 3 ליגות אירופאיות שונות ("ישראל " ,בלגיה ואנגליה).

וכן חצי גמר אופ"א עם ברוז ,עליית ליגה עם ווטפורד והשתתפות בגמר גביע בלגיה במדי ליאז.

רוני היה השחקן הכי אירופאי שיש מבחינה פיזית .

היה לו כח ומהירות ממש כמו לאירופאים החסונים …אך איזו מהירות הייתה לו .

מקום ראשון : (כדור הזהב ) : יוסי בניון.

אני עוד זוכר שב1998 בפרויקט 50 שנה למדינה עשה עיתון מעריב פרויקט על כל מיני גדולים בתחומם וחזה איפה הם יהיו עוד 10 שנה.

מעריב חזה שבסוף 2008 יוסי בניון יהיה שחקנה של ריאל מדריד הגדולה (אלופת אירופה דאז ).

אז חלף עשור ויוסי אמנם לא הגיע לריאל מדריד אלא "רק" לליברפול .ובכל זאת באותה העונה יוסי שיחק עם ליברפול בחצי גמר ליגת האלופות (ריאל אגב הודחה כבר בשמינית)  …ואף בישל שער והודח מול גרנט וצ'לסי.

חלפה שנה ואותו יוסי כבש במדריד שער נגיחה שהיה גם היחיד במשחק שנתן מקדמה לליברפול בדרך להעפלה לרבע הגמר  ע"ח אותה ריאל מדריד הגדולה.

יוסי גם החזיק בליברפול בשיא מיוחד במינו כשהיה הכדורגלן היחיד לכבוש שלושער גם בליגה גם בגביע האנגלי וגם בליגת האלופות (מול בשיקטאש).

חוץ מליברפול הוא לבש גם את מדי צ'לסי וארסנל שני קבוצות פאר בפני עצמם.

רק בקבוצות הפאר הללו הופיע יוסי 135 פעם וכבש 23.

אך ליוסי היו עוד הישגים יוצאי דופן.

כבר דיברנו על שהוא היה לישראלי הראשון שהופיע בגמר הגביע האנגלי.

הוא גם הישראלי היחיד בהיסטוריה שרשם מעל 100 הופעות ליגה בשתי הליגות הבכירות ביבשת ספרד (101 ) ואנגליה (194 רק בליגה הבכירה ).

בניון רשם הישגים רבים כולל חצי גמר צ'מפיון ,סגנות אליפות אנגליה ואפילו עליית ליגה.

הדבר היחידי שקצת מקלקל לו …זה עניין התארים.

דווקא בערוב ימיו כשחקן אירופאי היה שותף לזכייתה של צ'לסי בליגה האירופאית לעונת 2011-2012 .אמנם הוא לא שותף בגמר אך נטל חלק בכמה מפגשי נוקאאוט בשלבים המתקדמים במפעל ובהחלט יכול להרגיש חלק בתואר הזה.

בכל זאת זו הנקודה בא לקה בחסר.

אבל בזכייתו בליגה האירופאית ממשיכתו של גביע אופ"א הוא השלים  סריה יפה של נבחרת הלגיונרים שלנו

 

להלן טבלת ההישגים שלה

גביע אלופות (אבי כהן )

גביע מחזיקות (אוחנה )

גביע אופ"א /אירופאית (בניון ).

בנוסף נזכיר כי בגביע האלופות

בן חיים היה שותף קטן לגמר של צ'לסי בשנת 2008 ,בניון היה שותף לחצי הגמר של ליברפול באותה עונה ואוחנה היה שותף לרבע הגמר עם מכלן 1990 .

בגביע אופ"א /אירופאית זכה בניון ,פיזנטי שיחק בגמר ,רוזנטל בחצי הגמר ורביבו ,רפאלוב ונאתכו שיחקו ברבע הגמר .

הנבחרת שלנו הייתה שותפה לאליפויות אנגליה (רוזנטל ואבי כהן ) ,בלגיה (רוזנטל ,אוחנה  וגרשון ) סקוטלנד (בקטנה גרשון ) וטורקיה (רביבו ) .

וכן לגביע הליגה הסקוטית(אבי כהן ז"ל ואייל ברקוביץ ) ,גביעי רוסיה (נאתכו ) ובלגיה  (רפאלוב וברדה ).

 

ותארים אישיים כמו פרס בראבו (אוחנה ) ,שחקן השנה בבלגיה (רפאלוב ) או זר העונה בטורקיה (רביבו ) ורוסיה (נאתכו ).

 

  1. לסיום שלושת המאמנים הגדולים בחו"ל.

לא הרבה מאמנים קיבלו צ'אנס ביבשת ובטח שלא בליגה נחשבת.

הרוב אימנו בקפריסין (מזרחי ,קלינגר וגוטמן למשל ).

אני זוכר שלושה מאמנים שקיבלו צ'אנס בליגות נחשבות מקפריסין  כולם בעיני הצליחו .

מקום שלישי : גיא לוזון .

אמרו שהגיע בקשרים ובפרוטקציות …אז אמרו. גיא סחף את ליאז שנכשלה עונה קודם לכן לסגנות האליפות כשרק הקיזוז מונע מקבוצתו את האליפות.

מאז פוטר ועבר לצרלטון מליגת המשנה האנגלית בהצלחה בינונית.

מקום שני : יצחק שום.

שום הגיע בזכות הקמפיין של מכבי חיפה בליגת האלופות 2002-2003 וכנראה בעיקר משום שחיפה הדיחה את אולימפיאקוס הגדולה מאירופה.

הוא נדרש לעשות משהו שלא קרה כמעט עשור לפניו וזה לקחת את אליפות יוון מאולימפיאקוס. זה מה שביקשו ממנו בפאו היריבה הגדולה .

אז שום הביא אליפות וכמתאבן הביא גביע בדרך לדאבל יווני מרשים שמספיק לו למקום השני בדירוג שלנו .

מקום ראשון : אברהם גרנט.

אמנם קסם אישי וקשרים הביאו אותו לצ'לסי .אבל הוא קיבל את הקבוצה במצב לא פשוט באירופה ובליגה וסיים עם גמר היסטורי בליגת האלופות ובמאבק אליפות עד הרגע האחרון .

הוא סיים לבסוף רק עם סגנות אליפות והפסד פנדלים אכזרי במוסקבה בגמר הצ'מפיונס .

בכל זאת היה המאמן הראשון שמביא את צ'לסי לגמר אח"כ לקח את פורטסמות הקטנה והמפורקת לגמר הגביע האנגלי.

לחובתו ירידות ליגה עם פורטסמות וווסטהאם והעובדה שלא זכה בתארים .

(מעניין שגם עם גאנה הגיע לגמר אליפות אפריקה …והפסיד בפנדלים ).

בכל זאת למרות שהגיע בנסיבות מעוררות מחלוקת הוא עשה את שלו בגדול.

מסקנה :

כשמדברים על מאמן זר לא מתכוונים כנראה ליכולת המקצועית של מאמנינו שיודעים להצליח גם בחו"ל .רוצים מאמן זר לא בגלל הכישורים של המאמן הישראלי אלא בגלל הקשרים שלו.

 

יצחק שום

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 64 תגובות

  1. מתן גילור

    14 אוק 2015 18:01:16

    מצוין אהרון. כל הכבוד.
    ברקוביץ' ערך את הופעת הבכורה כמחליף במשחק שהסתיים בתיקו 0:0. במשחקו השני פתח בניצחון ביתי 0:3 ונבחר למצטיין המשחק. המשחק השלישי הוא אותו 3:6 מפורסם.
    מסכים לגמרי לגבי בניון, שלדעתי גם גדול שחקני ישראל.

  3. מתן גילור

    14 אוק 2015 19:12:36

    מנחם, הבנתי בדיוק על מה מדובר. אינני מחויב להעדיף אוטומטית שחקני בית של מכבי. ראיתי את שניהם מספיק (אם כי את רוני אני זוכר טוב רק מאנגליה ולא מבלגיה. בכלל, לא זוכר שראיתי אותו בטלוויזיה במדי קבוצה בלגית.) ויש גם נתונים יבשים.

  4. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    14 אוק 2015 19:24:39

    יש לקבוצות העולם מזל שאהרון אמר לא יצא לשחק בחו"ל.
    השחקן הישראלי הכי צפון אפריקאי אי פעם !

    וברצינות – רוזנטל מקום ראשון אצלי. יותר אירופאי מאירופאי.

    1. מנחם לס

      14 אוק 2015 19:40:05

      לא רק הצפון אפריקאי מכל הישראלים, גם הטוב ביותר ביניהם.
      אתה יכול לצחוק כי לא ראית אותו משחק, רק שמעת את שמו ממני.

      אבל אני יודע על מה אני מדבר: גדול שחקני ישראל בכל הזמנים שהקריירה שלו נקטעה בגלל תאונת עבודה. היה קופי של זידאן ז'ידאן בגוף, גובה, צורת משחק, בכל. היית שם את אהרון אמר בנבחרת צרפת עם מסיכת פנים של ז'ידאן ולא היו מרגישים בהבדל!

  6. חתוליו

    14 אוק 2015 19:39:21

    אני זוכר איזה סקנדל שנגע לאוחנה, תקוה ורוזנטל שסירבו לעלות במדי הנבחרת עקב איזה כשל בירוקרטי שקשור לביטוח- אשמח אם תוכל לפרט.
    כמו כן אני זוכר החמצה מסחררת של מישהו במשחק הראשון נגד קולומביה, בבוגוטה, מול שער ריק (אולי יהודה עמר? היה שחקן כזה??)
    כרגיל אצלך אהרון, פוסט מפורט ומנומק שאי אפשר לקרוא בשום מקום אחר. אני לא כל כך מסכים עם הדירוג, בעיקר עם המיקומים של בניון, ברקו ואוחנה (שני האחרונים לדעתי ראשון ושלישי) אבל זה באמת עניין סובייקטיבי.

    1. אהרון שדה

      14 אוק 2015 21:48:55

      מילבו ענה לך למטה.
      בכל זאת בדיעבד כנראה אוחנה ,רוזנטל ותקווה ידעו מקצוענות מהי קצת לפני ההתאחדות לכדורגל.
      ודרשו שיבטחו אותם במקרה של פציעה (דבר מקובל היום …והיום ישנו מאבק מתמיד בין המועדונים הגדולים להתאחדויות ).
      בכל מקרה מה שאני זוכר זה שטל בנין לקח את המושכות והוביל את הנבחרת ל 2-3 סנסציוני מול ברה"מ או שמא רוסיה (בתקופת ההתפרקות ) .אני זוכר את הכותרות הרוסים באים ,הרוסים באים …הם הגיעו כסגני אלופי אירופה וכאלופי סיאול …אך נכשלו במונדיאל (נקראו כמדומני "חבר העמים ולא ברה"מ ) לאחר שנוצחו ע"י רומניה וארגנטינה כשגם ניצחון של 0-4 על קמרון לא עזר (אגב אם איני טועה אובארוב שיחק במשחק נגד קמרון ).

      כמו שמילבו כתב לרוסים היה כוכב גדול בשם מיכאלצנקו שהיה שותף גם לנבחרת שסיימה כסגנית אלופת היורו וגם למדליית הזהב האולימפית …הוא נפצע ולמעשה די גמר את הקריירה המזהירה שנצפתה לו.
      אשר לקולומביה -ישראל .איני זוכר את ההחמצה בבוגוטה.
      אני כן זוכר את יהודה עמר ששיחק כמגן בהפועל תל אביב .
      מה שאני זוכר הוא שבקולומביה בוני גינצבורג נתן הצגת עילאית בשער (0-1 קולומביה ) ובארץ ישבנו עליהם והחמצנו פעם אחר פעם (בעיקר רוזנטל…ואוחנה הפצוע עלה מהספסל במהלך המחצית השנייה ).

      1. אלכס דוקורסקי

        15 אוק 2015 01:22:07

        מסתבר שהסובייטים והרוסים היו הכבשה השחורה של קמרון. 4:0 במונדיאל 90, שהיה מוצלח מאוד עבור קמרון (עד שקראתי את דבריך לא ידעתי על התוצאה הזו) ו-6:1 בארה"ב 94 (שהיה מאוד לא מוצלח עבור שתיהן), במשחק בו נקבעו שני שיאים: הכובש המבוגר בתולדות משחקי הגביע העולמי, רוז'ה מילה, בגיל 42 (כמאמר הקלישאה, ספק אם יישבר אי פעם) ומספר השערים הרב ביותר שהובקע על ידי שחקן במשחק בודד – אולג סאלנקו עם חמישייה.

      2. איש הערפל

        15 אוק 2015 04:59:33

        נדמה לי שזה היה אופיר שמואלי עם ההחמצה, אני זוכר את המשחק ברמת גן נגד קולומביה כאילו זה היה אתמול, 50,000 צופים שכלכך רצו שהנבחרת תעלה, נדמה לי שזה היה המשחק האחרון שממש אהדתי את הנבחרת.
        אחלה רשימה, לגבי אוחנה – אכן עונה קסומה, נשבר לי הלב ב87 שהודיעו שהוא עוזב, כי בית'ר התמוטטה אחר כך, חבל באמת שלא עבר לאיטליה, מצד שני חזר ב92 והציל את בית'ר ואת המורשת שלו לנצח.

  10. מליבו

    14 אוק 2015 20:48:55

    זוכר את המקרה עם רוזנטל תקוה ואוחנה , לפני משחק הידידות עם ברית המועצות הקהל הופתע שהשלושה לא עלו לחימום הייתי ילד ואז נאמר בדרמטיות שהשלושה לא ישחקו בגלל הביטוח ! ביטוח ? לא הבנו מה הסיפור … הקהל שרק בוז ובמשחק נבחרת ישראל כרגיל במשחק שלא נותן כלום נתנה הצגה בכיכובו של ה׳ילד׳ טל בנין במשחק בכורה כבש שער! ישראל ניצחה 3-2! דבר נוסף שזוכר לי שכוכב ברית המועצות היה מיכאליצ׳נקו שנרכש ע׳י קבוצה באיטליה לא זוכר מי בסכום אדיר אז של 8 מיליון $ , תוקל ע׳י הבלם של בני-יהודה האלופה אז , רועי חדד . בעקבות התיקול הוא לא חזר לעצמו וגמר את ה׳קריירה׳….

  12. גיא

    14 אוק 2015 21:02:37

    סחתין על ההשקעה.

    קשה לי לשפוט (היות ואני לא צופה בכדורגל ישראלי ב-2 העשורים האחרונים) אבל מהשחקנים שכן יצא לי לראות משחקים בחו"ל, המיוחד מכולם היה ברקוביץ'. הוא הביא למגרש איכויות שבתקופתו, היו נדירות גם בקנה מידה בינלאומי (לצד לא מעט חסרונות שבלמו את התקדמותו)

    דבר אחד בטוח – מכל השחקנים שברשימה, ברקוביץ' הוא שחקן הכדורסל הטוב ביותר.
    בגיל העשרה אני זוכר אותו משחק במגרש בבית ספר וייצמן בנהריה. שחקן מוכשר בטירוף, עם קליעה יוצאת מן הכלל –
    מסוג הספורטאים שפשוט טובים בהכול.

  14. מולי

    14 אוק 2015 22:03:18

    חייבים להזכיר את רפי לוי, שלזכותו 17 הופעות בנבחרת ישראל בהן כבש 11 שערים.
    הוא שיחק במכבי תל אביב, בהכח סידני ובהיילנדס פארק יוהנסבורג.
    לדעתי יכול היה בקלות למצוא את מקומו בכל קבוצה מקצוענית בעולם.

  16. k_700

    15 אוק 2015 01:16:21

    לפי השיקולים שנכתבו פה בדירוגים אני סתם מבין שאפשר למתג את רוברט הורי כשחקן שגדול מהרבה מאוד כוכבים בעבר ובהווה וביל ראסל? הוא בכלל חייב להיות לפני מייקל ג'ורדן בפרמידה.

    די מגוחך לטעמי.
    ברוקביץ' הגדול ביותר מאלה שיצא לי לראות.
    (ואגב לא אוהד מכבי חיפה, לא אוהד כדורגל ישראלי, אין לו שום אמפטיה לברקוביץ' האדם לאלה שמחפשים להסיק משהו).

    1. אהרון שדה

      15 אוק 2015 07:34:38

      ההבדל בין הורי לאבי כהן ז"ל למשל.
      הוא שהראשון יכול היה לשחק באותה מידה בכל קבוצת נ.ב.א .
      לגבי אבי כהן זה לא נכון .ליברפול יכלה הייתה לבחור בכולם ובחרה דווקא בו.אמנם לתפקיד זוטר יחסית אבל בחרה בו.
      לכן ההופעה של אבי כהן בליברפול משולה בעייני אם כבר להופעת לייטנר בנבחרת הדרים טיים המקורית.
      אמנם תפקידו זוטר אבל הוא שם.
      אשר לברקוביץ.
      אז כתבתי כך.שאם הקריטריון שלך הוא מנהיגות ,ואסתטיקה אז אתה צודק.
      אך אם אתה מצרף לקריטריונים גם הישגיות .
      אז תגלה שברקוביץ לא עשה הרבה בחו"ל ,שיחק בקבוצות קטנות יחסית ללא הטבעת חותם.
      האם ניתן להשוות זאת לבניון שכיכב בליגת האלופות ? (ברקוביץ אף פעם לא שיחק שם ) ,שהיה חלק ממאבקי אליפות ? שלבש חולצות של קבוצות כמו ליברפול ,ארסנל וצ'לסי ?
      האם ברקוביץ הוביל קבוצה כמו ווסטהאם לגמר הגביע האנגלי ?

      1. k_700

        15 אוק 2015 08:11:28

        אז רגע, ג'ון אושיי שיחק בערך 13 שנים במנצ'סטר יונייטד, לכמה עונות אפילו היה שחקן הרכב,
        אז הוא האירי הכי גדול בהיסטוריה אחרי נניח ג'ון אושיי??

        לא מבין את החשיבה הזאת.
        הסעיף הראשון שקובע דירוג זה האיכות של השחקן.
        הסעיף השני שאמור לקבוע את מקומות של שחקן זה איכותו.
        הסעיף השלישי? האיכות.

        הרביעי? האיכות.
        בסעיף החמישי תשקלל לי הופעות בליגת אלופות ומה שאתה קורה "הישגיות".

        ברקוביץ' היה שחקן אגדי בפריימרליג, בכל קבוצה ששיחק כמעט הוא אגדה מבחינת האוהדים.
        באתרים מסוימים בחרו בו לאחד מעשרת הקשרים הכי גדולים ששיחקו בליגה מאז שהפריימרליג נוסדה.

        בניון?? אני לא בטוח שאוהדי ליברפול האמיתיים בכלל ילחצו לו את היד ואחרי שעזב וכרגיל פתח את הפה כמו עכבר שיצא מהחורים.

        בניון היה טוב בווסטהאם ששרדה ירידה ליגה בזכות הכוכב האמיתי שלהם- טבז.

        בניון היה טוב כמעט לאורך כל העונה בליברפול של 2009 שנראתה כמו מעומדת לאליפות(בזכות טורס, ג'רארד ואז מסצ'רנו וצ'אבי אלונסו).
        תתן לי לנחש שאם לליברפול של אותה עונה היה חתיכת פליימייקר ברמה של ברקוביץ' אז היא לא הייתה רק מעומדת.

        וזה ההבדל, בניון היה לפרקים שחקן סגל לא משמעותי באנגליה ולפרקים שחקן סגל יעיל וטוב, לא מילימטר קדימה.

        ברקוביץ' היה כוכב בליגה.

        לא זכה בתארים ולא שיחק באלופות?? גם מתיו לה טיסייה לא זכה בתארים ולא שיחק בליגת אלופות.
        בנבחרת ? כולה 8 הופעות היו לו(כרגיל באנגליה לא יודעים לזהות את הכשרון האמיתי בזמן).

        אז ווסלי בראון או קיירון דייר שחקנים יותר גדולים ממנו?? נו בחייאת דינעק.
        אתה יודע איפה עושים חמוצים?

        2. מתן גילור

          15 אוק 2015 08:22:33

          ברור שאין פרמטרים אחידים לגדולה, אבל לפחות לפי מה שאני מבין מאהרון (ואני לגמרי איתו בזה) שיש עוד פרמטרים רבים מעבר לאיכות.
          אתה גם שוב מתעלם מכך שבניון שיחק בווסטהאם גם בלי טבז ומסצ'ראנו והיה הכוכב של הקבוצה.
          אבי רן אגדה במכבי חיפה בעוד שולדאס הוא עוד שחקן בברצלונה הגדולה. בעיני, זה עדיין לא הופך את הראשון לגדול מהשני.
          אפשר לטעון שברקו גדול מיוסי, אני פשוט חושב שלהשאיר את הדיון במי איכותי יותר, כשאחד מהם שיחק בשיאו עם שחקן וולרד-קלאס, ויותר מאחד, זה קצת בעייתי. לדוגמא, אם אתה עם מסי בקבוצה, אין לך סיכוי להיות *הכוכב* שלה. זה לא אומר שאתה פחות גדול מהכוכב של אלמרייה או סוסיאדד.
          ד"א, עדיין לא הבנתי אם לה טיסייה זר או לאו 🙂

          1. k_700

            15 אוק 2015 08:30:48

            אם יש עוד פרמטרים בשקלול מעבר לאיכות אז זה מוביל אותי להודעה הראשונה שלי- רוברט הורי יהיה בפרמידה לפני המון כדורסלנים(נניח קארל מלון?) וביל ראסל צריך לפני הרבה לפני מייקל ג'ורדן.

            מצטער לא עובד עליי.

            המדד העיקרי בדירוג גדולה של שחקן זה באמת כמה טוב היה.
            ברקוביץ' היה אריה, כוכב בליגה.
            בניון לא היה כוכב, לא כשהיו לידו טבז, ג'רארד או טורס ולא כששיחק בלעדיהם.

            אבי כהן אותו כנל, לא היה כוכב בליגה בשום מצב, במקסימום שחקן סגל טוב בליברפול.
            ושלושתם היו גדולים, ברקוביץ' היה כוכב ולכן גדול יותר.

            הטיעון הזה שאם אתה ליד מסי אז אתה לא יכול להיות כוכב לא מרשים אותי.
            אם אתה מספיק טוב אתה תחשב לכוכב לעמדה שלך, גם אם תשחק ליד וורלד קלאסים.
            בניון לא היה כזה, ברקוביץ' כן.

            ולא תיסייה אנגלי, איפה רשמתי לך אחרת?? אולי לא הבנת.
            לה תיסייה דוגמא מצוינת, ALL OF FAMER של הכדורגל האנגלי ששיחק ברוב הקרייה בסאותהמפטון. לא זכה איתה בתארים ולא שיחק בליגת אלופות, אז אני שוב שואל, האם ג'רמיין פנט גדול ממנו??(שיחק אפילו עם בניון בליברפול וניצח בברנבאו).
            ומה עם פיטר קראוץ'? גם הוא גדול מלה תיסייה?

            אתה מבין כמה מגוחך זה נשמע?

          2. מתן גילור

            15 אוק 2015 09:29:18

            זה לא עובד ככה. אין או רק הישגים או רק איכות. אפשר להתחשב בשניהם ולשכלל הכל. להגיד שאו שאני בוחן רק לפי איכות או רק לפי אליפויות, בעיני, זו הסתכלות מעט שטחית על הדברים. יש הרבה פרמטרים לגדולה ואיכות היא אחד החשובים שבהם, אך לא היחידה.
            למשל, בעיני, למראדונה עדיין יש פער על מסי, כי יש לו מונדיאל. אבל זה לא אומר שקאניג'ה יותר גדול ממסי כי גם לו יש אחד.

        3. יניב

          15 אוק 2015 08:45:31

          קיי אתה לא מוותר.זה מה שיפה בך האמונה שרק אתה צודק ואף אחד אחר לא.בגדול זה עניין סוביקטיבי ואם ברצונך לחשוב שברקוביץ הוא הליגיונר הכי גדול שהיה כי הוא נתן 3 עונות טובות.אתה יודע מה הגזמתי 5 עונות(רק בפריימר ליג) טובות מתוך הקריירה שבמהלכן הספיק לדעתי לעבור 3 קבוצות לפחות שבאף קבוצה הוא לא מחזיק יותר מ3 שנים בלחץ וזה קצת מוזר כי למרות הפה הגדול שלו אוהדי ווסטהם/סיטי/פורטומוסת/סהומפטהון/בלקבולרן ואולי שכחתי עוד כמה משוכנעים שהוא אחד מעשרת הקשרים הכי טובים ששיחקו בליגה האנגלית.
          בויכוח הקודם השוות אותי ללה טייסיה כשחקן גדול שלא שיחק במועדוניםן גדולים ההבדל שלה טיסייה היה סמל בקבוצה שלו שסמלים עוד נחשבו משהו והוא קיבל הצעות מקבוצות צמרת שהוא או המועדון דחו לעומת ברקוביץ שלא קיבל אפילו הצעה מקבוצת מרכז טבלה.
          עוד נקודה לגבי בניון לפחות הפנמת(בכל זאת גם אתה לומד משהו) שזה כבר לא מסצ'ירנו וטבז אלא רק טבז ושוב אתה מתעלם מכך שהם שיחקו בעונה אחת ביחד,בעונה השניהה טבז כבר לא היה,ווסטהם נראתה הרבה יותר טוב והצליחה להגיע לגמר הגביע ובעיקר בזכות אותה עונה הוא קיבל חוזה בליברפול.כמובן כדי לגמד את הקריירה של בניון אתה לא מזכיר שהכל נדפק לו בגלל אותה פציעה בצ'לסי שממנה לא הצליח להתאושש ואלמלא הפציעה אי אפשר לדעת איך הקריירה שלו הייתה נראת בצ'לסי.
          אתה יכול להיות לא אופר4יה אסייג שברקוביץ אלוהים בשבילה אבל זה נראה לי שאתה פשוט מבולבל מהקסם שהיה לברקוביץ כשחקן(גם מבחינת היכולת וגם מבחינת העניין). לא נורא רבים וטובים ממך נפלו בזה 🙂

          1. יניב

            15 אוק 2015 08:48:26

            דבר נוסף לפי ההשוואת שלך אז קווין מרטין שהיום במיניסוטה שחקן ענק ואחד הטובים.תראה איזה ממוצע קריירה יש לו בערך 20 נקודות למשחק בליגה מאוד מאוד קשה.ואם תשאל אוהדי סקרמנטו/מיניסוטה/יוסטון ועוד קבוצות ששכחתי הם יגידו לך שהוא היה כוכב אדיר אצלהם ועד היום הם זוכרים אותו לטובה

          2. k_700

            15 אוק 2015 12:32:12

            אף אוהד מינוסוטה/סקרמנטו לא יסיק כמוך את השטות הזאת שקווין מרטין היה כוכב.

            אתה יודע במוח של בן אדם עם הגיון בריא יש את היכולת הפשוטה להבחין מתי עובדים עליך, כלומר נמצא שחקן שבסך הכל זורק הרבה וקולע טוב(בלי לעשות שום דבר שלוקח את הקבוצה קדימה, למשל ניק יאנג שהפסיד 73% ממשחקיו בליגה) לבין כוכב.
            לך קשה להבחין בזה, לאנשים אחרים לא.

            חוץ מזה שההקבלה שלך לדברים שלי מוטעית, אז אתה מוזמן לנסות שוב.

            לתגובה למעלה תקבל בערב תגובה שמפרטת למה גם שם אתה טועה.

  18. Berch

    15 אוק 2015 08:40:14

    מאמר מושקע ומצויין, אני אישית מת על היסטוריה 🙂

    בכל זאת בקשה לתיקון קטן… על אלמוג כהן אמנם הרחבת אבל לא כתבת היכן הוא משחק….

    לי ולשכמותי, שמעדיפים את ספר הציטטות של של אלון מזרחי על צפיה בשעריו הגדולים, אין מושג מיהם שחקנים שלא השאירו חותם כאלמוג כהן.

    בכל מקרה תודה על ההשקעה, מעניין אפילו לא חובב כדורגל כמוני (מאז שצפרירים חולון התפרקה איבדתי עניין : – )

  19. Yinon Yavor

    15 אוק 2015 09:49:49

    דבר ראשון תודה על המאמר והזכרת כל הגדויילים הללו.
    לטעמי אוחנה (בחו"ל) היה לגמרי אוברייטד ולא נכנס לחמישייה אצלי. שלא באשמתו הוא גם שותף לפיאסקו בראשות ש"ג (שניאור-גרונדמן) שהעדיפו להכניס אותו להרכב בגומלין נגד קולומביה למרות שהיה פצוע ובכושר לא טוב (ולא כפי שכתבת שנכנס כמחליף). זאת, כאשר היתה להם מכונת שערים בכושר שיא באותה תקופה בשם עופר מזרחי הגדול. זכרו לאוחנה חסד נעורים וגם בגלל זה פיספסנו את העלייה.
    בדרוג שלי בניון ראשון ואחריו אייל, רוזנטל ורביבו באיזה סדר שרק תרצו (בפוטו פיניש אייל, רוני ואז חיים).

  20. אהרון שדה

    15 אוק 2015 12:05:34

    תגובתי ל ,k 700.
    מה שאתה מביא במחילה קצת שטחי .
    מדוע ?.
    כי אף אחד לא חולק על העובדה שדורון שפר ייכנס להיכל התהילה של מכבי לפני בן שימול. …למרות שהאחרון לקח גביע אירופה במכבי ואף קלע בגמר …..
    דוגמה נוספת דניס בארקמפ ייכנס לספרי הימים שח הכדורגל ההולנדי לפני למשל קיפט ששיחק ואף כבש שער מכריע ביורו 88 בו זכתה הולנד.
    אבל יש דוגמאות אחרות שנותנות מקום ל ייחודיות ותקדימים על חשבון כישרון .
    הזכרת את רוברט הורי …אז לטעמי סיכוייו להיבחר להיכל התהילה גבוהים משחקנים אחרים שללא ספק מוכשרים ממנו …כי הורי היה הווינר האולטימטיבי …אז אולי זה לא עוזר להקדים בדירוגים את סטוקטון ומלון …אך לטעמי להורי יהיה סיכוי גבוה יותר להיכנס להיכל התהילה משחקן כמו מייק קונלי למשל שמוכשר ממנו ….דווקא בגלל אותו ערך מוסף של תקדימים והתעלויות .
    לכן במאמר אמרתי שבהינתן פרמטרים אחרים הדירוג ישתנה.
    ובהערת אגב …אם כבר הזכרת את אייל ברקוביץ וההנאה במשחקו….אני חייב לציין שבדיוק באותן השנים שיחק רביבו בסלטה ….אז נכון שהוא לא היה מנהל משחק כמו אייל …אך שיחק לא פחות טוב ומהנה ,אך היה יציב הרבה יותר וקבוצתו הצליחה יותר ….נכון שהיו לידו כמה שמות.
    אבל גם אייל שיחק עם שמות גדולים.

    דבר אחרון אייל רחוק מזרח ממערב בדירוגי 10 הקשרים הטובים באנגליה ….היו דירוגים של קבוצות שוליות יחסית ….כמו הסיטי של טרום עידן השיחים … אבל ברקוביץ רחוק מאד מהשמות הבאים.
    בקהאם ,גיגס,אינס ,קאנצלסיקס,סקולס , טורה,סילבה ,מאטה, לאמפרד, לה טיסייה ,הזארד, זינואלה , פאברגס וזולה למשל והאמן לי שלא התעמקתי יותר מדי

  21. holden

    15 אוק 2015 15:38:30

    רוני רוזנטל ואלי אוחנה אמנם שיחקו פה בארץ באותם השנים, אבל המשחק שלהם היה שונה בתכלית איש מרעהו,
    אלי אוחנה היה מיסטר אלגנט, חלוץ רחבה קלאסי עם מיקום מעולה וקור רוח מול השער,
    רוני החיפאי היה קרנף, היה אוסף את הכדור ושועט על הקו, היה קשה לעצור את רוני בדהירה שלו, שחקן גדל גוף ובריון,
    שניהם היו שחקנים מעולים, קשה לשים את האצבע מי מהם יותר טוב,
    החלוף שהכי מזכיר את אלי אוחנה זה בני טבק למרות שטבק היה מהיר הרבה יותר, אוחנה זה שילוב של בני טבק ועודד מכנס האגדי.

    שחקן בעל כח פריצה כמו לרוזנטל לא ראיתי בישראל או בכלל ,
    הכדור נדבק לו לרגל למרות שהוא לא היה שחקן טכני, החסרון שלו זה חוסר ריכוז מול השער,
    פשוט טנק שרמן שועט

  22. אלון

    15 אוק 2015 19:58:52

    1. תיקון קטן: רונן חרזי שיחק גם בסלמנקה הספרדיתץ

    2. חייב להפנות אתכם לכתבה מהגארדיאן שתורגמה לעברית ומתפרטת את תכנית האב הבלגית שהולידה את דור הזהב הנוכחי.
    ושמישהו ירים את הכפפה וישלח את זה לעופר עיני…
    http://www.hptnoar.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=968969

    3. לגבי ברקוביץ', אני (שוב) מסכים לחלוטין עם K700. אפשר להתווכח על זהות הלגיונר המצליח ביותר, אבל קשה לי להבין איך אפשר להתווכח על זהות השחקן הטוב ביותר. כל מי שעיניו בראשו (וחי בתקופה הרלוונטית) מבין שההשוואה לבניון היא פשוט מביכה.
    אני עוקב אחרי הכדורגל הישראלי כמעט שלושים שנה, ולפחות ממה שאני ראיתי, כל רשימה שכזו צריכה להתחיל בברקו, אחרי זה 9 מקומות ריקים ורק אז להמשיך במקום ה-11….
    נדמה לי שהסלידה מאישיותו (ובצדק) קצת מעוותת את התפיסה של חלק מהאנשים כאן.

  23. מתן גילור

    15 אוק 2015 20:15:09

    אלון, קודם כל הדיון פה הוא לא על השחקן או לגיונר הטוב ביותר, אלא הגדול ביותר.
    שנית, אני לוקח הימור מושכל (מוזמן לסתור אותי) שיש לי לא פחות דקות ברקוביץ' ובניון ממך ומ-K. ביחד. במגרש בטוח ומהמר שגם בטלוויזיה.
    אז אתה יכול לא להסכים, אבל לכתוב שזה מגוחך לטעון ששחקן לירבפול/צ'לסי/ארסנל יותר טוב משחקן ווסטהאם,סלטיק,סיטי זה מגוחך בפני עצמו.
    עצם זה שחלק מגדולי אנשי הכדורגל בדור האחרון היו מוכנים לבזבז לא מעט מתקציב קבוצתם כדי להביא את בניון, זה אומר דרשני.

    1. k_700

      15 אוק 2015 21:23:29

      שוב, אני חייב להכנס לראש שלך.

      כל שחקן שאי פעם שיחק במנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ארסנל הוא בהכרח גדול יותר מכוכב, פשוט כוכב שהיה בליגה??

      כלומר מייקל סילבסטרה למשל עם כמעט 8 שנים במנצ'סטר יונייטד+ארסנל או ג'ון אובי מיקל שניהם גדולים יותר מאטיו לה טיסייה(האהוב עליך)???

      אני חייב להבין את הלוגיקה שלך.
      בקבוצות כאלה כמו יונייטד, ארסנל, צ'לסי משחקים,שיחקו וישחקו גם הרבה שחקני סגל, חלקם ממש גרועים(למשל מיקל, ראמירז, לוקאס לייבה בליברפול), כל השמות האלה כמעט עשור בקבוצות האלה, אז כל אחד מהם גדול גם כן מברקוביץ'(שהיה כוכב בליגה!!)??

      בניון היה שחקן טוב ברמת הליגה רק בליברפול ובמשך עונה אחת שלמה(בשאר העונות שם היה באפס אנד דאון כולל בקשר למיקומו בסגל), בווסטהאם הוא לא היה כוכב, הוא היה אחד מהשחקנים הטובים בווסטהאם, זאת שאולי עשתה דרך יפה לגמר אבל גם סיימה בתחתית וכמעט ירדה ליגה בעונה אחת והמון תודות לקרלוס טבז.

      בניון עשה קריירה גדולה באנגליה במונחים של השחקן הישראלי, הוא מקצוען רציני ובהחלט שייך הרבה יותר לרמות של אירופה מלרמות של חירייה אהה סליחה הכדורגל בישראל.

      אבל הוא מעולם לא היה טוב כמו ברקוביץ', לא בעקביות ולא באיכות.
      זה ברור לכל מי שעקב אחרי כל הקריירה של ברקוביץ' ביבשת הבריטית.

      1. מתן גילור

        15 אוק 2015 21:57:51

        הסברתי לך למעלה לגבי ענייני הגדולה, אבל אתה מעדיף לחזור לחזור על מנטרות שחוקות במקום לקרוא את התגובות שלי.
        אתה כמובן לא חייב להסכים עם מה שאני כותב, אבל נסה לכל הפחות לקורא. אני חושב שכתבתי די ברור איך אני רואה גדולה ושאין רק קריטריון אחד לפיו הדברים נקבעים. אצלך זה רק קריטריון אחד, אז אתה חושב שכולם רואים זאת כך. ברוב הדעות להן אני נחשפתי זה דווקא מכלול של דברים.

        1. k_700

          15 אוק 2015 22:00:40

          אני תמיד קורא כל מילה ומילה ואני אשאל אותך שוב,
          ג'ון אושיי ומייקל סילבסטרה גדולים מלייטון ביינס למשל?? גדולים ממתיו לה טיסייה??

          שואל ומצפה לתשובה.

          כי מבחינתך הגדולה של בניון נמדדת קודם כל בזה ששיחק("שיחק) בשלושת המועדונים האלה.

          למרות שבאף אחד מהם לא היה באמת כוכב או אפילו טוב מאוד לאורך זמן.
          הינה אוהדי ליברפול אומרים לך.

          1. מתן גילור

            15 אוק 2015 22:22:14

            אז אני עונה לך שוב,
            גדולה נמדדת במספר קריטריונים, ביניהם גם איכות, גם הישגים ועוד כל מיני דברים. אז זה ששחקן X יותר איכותי משחקן Y לא הופך אותו לגדול יותר וזה ששחקן Y שיחק בקבוצות גדולות יותר לא הופך אותו לגדול יותר. אבל לשני הדברים יש משקל שצריך להתחשב בו.
            אם נגיד דיברת על הורי, אז אני חושב שריי אלן איכותי ממנו, אבל פחות גדול. מצד שני, לאלג'ואן יש פחות אליפויות אבל הוא יותר גדול.
            מבין מה אני בא לומר? שזה שקלול. עצם זה שבניון שיחק בקבוצות גדולות יותר והגיע לשיאים גדולים יותר לא הופך אותו אוטומטית לגדול יותר, אבל נותן לו לא מעט נקודות זכות. כשאני מערבב את כל הפרמטרים (לרבות משקלם), לדעתי, בניון גדול יותר.
            ד"א, אני לא חושב שזה משהו שאפשר לכמת. כלמור, אני לא יודע להגיד שזה 20% איכות ו-15% הישגים וכיו"ב וגם לא מה הציון של כל שחקן בכל קטגוריה. אבל ההרגשה שלי היא כזו.

          2. אלון

            15 אוק 2015 22:55:05

            מתן, אני sh בטוח שריי אלן גדול יותר מהורי בכל מדד גדולה שהוא.
            אלן הוא הול אוף פיימר עתידי, הורי לא.

            דבר שני, לגבי השקלול שהסברת, אני מבין את כוונתך, אבל כמעט כל דיון מסוג "מי היה יותר גדול" הוא דיון שנשען על מבט נוסטלגי, דעה והעדפות אישית, ולכן זהו דיון שנועד מראש לכשלון.

            לי ברור שברקו הוא הגדול ביותר בדיוק כמו שלמנחם ברור שאהרון אמר הוא הכי גדול ובדיוק כמו שאתה חושב שבניון הוא הכי גדול. וכל אחד מאיתנו חושב שהאחרים מטומטמים…

            אבל זה בדיוק מה שכיף בדיונים האלה… 🙂

          3. מתן גילור

            15 אוק 2015 22:59:04

            מסכים.
            ויודע מה, אולי הדוגמא של אלן לא היתה טובה. אבל יש אחרות. למשל, אנתוני דיווס כבר עכשיו טוב ממקהייל, אבל לבטח שלא גדול ממנו. (מאמין שיהיה, אבל עוד חזון למועד.)

  24. פוקו

    15 אוק 2015 21:32:29

    מתן כנראה שלא נצליח לשכנע אותך וזה בסדר,
    אבל.. ליוסי היה הרבה מזל, ואופי טוב, וסוכן טוב שהביאו אותו לליברפול בתקופת בניטז.
    בתור אוהד ליברפול, הוא אחד האכזבות הגדולות שלי משחקן, דווקא בגלל היכרות של שנים עם היכולות של יוסי (בניגוד לסתם אוהד ליברפול אנגלי), ודווקא בגלל הוא היה בשיא הקריירה שלו והוא היה טוב מינוס.
    וזאת הנקודה שלדעתי K מכוון אליה –
    מבחינת כישרון לתפקידו הוא היה טופ 10 בפריימר ליג בזמנו, והייתה שמורה לו הבלטה של השחקן היצירתי שמייצר הזדמנויות בקישור הקדמי לצד ג'רארד. כל כך הרבה משחקים, כולל משחקי סוף העונה ב-2009, כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לשחק עם ביצים, לנסות לכדרר ולחתוך את ההגנה ארבע פעמים, בשלוש פעמים לאבד ופעם אחת להצליח, היה לו את היכולות לזה, ולזה ציפו ממנו, ובמקום זה הוא בחר כמעט תמיד לשחק על בטוח – לא לאבד אבל גם לא ליצור.
    לדעתי ולדעת רוב האוהדים (מקריאה בפורומים), הוא לא הביא את התפוקה הנדרשת לשחקן בתפקיד שלו, וזה לא בגלל שהוא לא יכל אלא כי לא היה לו את המעוף וההבנה שהוא חייב להסתכן, בגלל זה הוא היה טוב מינוס ולא יותר מזה.
    ברקו היה טורף את הדשא, רב, תופס בביצים, מקבל בעיטות לפנים אבל בסוף בא לקבל כדור ובנגיעה מעמיד את החלוץ באחד על אחד.

  25. k_700

    15 אוק 2015 21:40:28

    ברקוביץ' בשנים הראשונות שלו היה כל כך קל וזריז עם הכדור.
    מסוג השחקנים האלה כמו מאטה שהם איטיים ברמות הפריימרליג בלי הכדור אבל תשים להם את הכדור ברגל והם נראים מהירים הרבה יותר.
    הוא היה מסוכן, הוא היה מוסר כל כך הרבה תוך כדי המשחק ובעמדה שלו המסירות שלו הלכו קדימה כל הזמן(היו לו עונות עם 88-85 אחוז השלמה של המסירות שלו שזה דבר מדהים לשחקן בתפקיד הזה).
    הוא היה רוצח הגנות על ימין ועל שמאל, אני כאוהד יונייטד פחדתי ממנו.
    מיוסי אף פעם לא פחדתי.

    הייתה לו עונה אחת שהוא נתן סטט' סבירה לשחקן בעמדה שלו, אבל סטט' לא מספרת את הסיפור האמיתי כי הוא אף פעם לא היה כוכב ברמת הליגה הזאת, בניגוד לברקו שפשוט היה.

    וזה מדהים כמה אוהדים ישראלים עוד לא קולטים את זה.
    תלכו תבקרו קצת באנגליה , תשאלו ותשמעו בעצמכם, כנסו לפורומים אנגלים, כנסו לפורום של אוהדי ווסטהאם, תשאלו מי היה גדול וטוב יותר ותראו שאין בכלל מקום להשוואה.

  26. k_700

    15 אוק 2015 21:49:10

    אגב בקשר לדירוג של הטיימס שב2010 או 2011 הכניס את ברקו להיות אחד מהטובים בהיסטוריה של הפריימרליג בקישור אז ברור לגמרי שמאז זה כבר השתנה:

    סקולס, גיגס, מודריץ' שלא היו אז ברשימה הם בטוח שם, יאיא טורה וסילבה כמובן יהיו שם.
    ברור שזה לא יהיה לנצח אבל הוא עדיין בחברה טובה מאוד ומקבל הכרה אמיתית וכשעבר מספיק זמן מאז ליהטט בליגה.

  27. מתן גילור

    15 אוק 2015 22:01:02

    רק שיהיה ברור – ברקוביץ' שחקן ענק ובהחלט אחד משלושת השחקנים הישראלים הגדולים ביותר לדעתי, כאשר לגבי מוטל'ה אני מסתמך על קטעי טלוויזיה בודדים, קריאה, נתונים ודעת חכמים.

    1. אלון

      15 אוק 2015 22:10:42

      לגבי מוטל'ה, לא ראיתי ולכן לא אביע דעה.
      מאלה שכן זכיתי לראות אני באמת לא מבין איך אפשר לחשוב אחרת.
      אני בהחלט מכבד את הדעה שלך, כל אחד רואה את הדברים אחרת וזה גם מה שיפה בדיונים כאלה.
      אבל שוב, לעניות דעתי הפרטית, להגיד שבניון היה יותר גדול או יותר כוכב מברקוביץ' זה כמו להגיד לי שהרגע מכבי פירקו את צסק"א ב-40 הפרש…

  31. יניב

    16 אוק 2015 07:53:42

    לאלון שוב הויכוח הוא לא מי יותר גדול או מי יותר כוכב. קיי טוען שברק ובקיץ היה יותר כוכב ולכן הוא גדול הליגיונרים.עכשיו כל הביסוס של קיי מסתמך על שלוש שנים גדולות של ברקו+ פורומים של אוהדים+ הפחד שלו מברק ובית כאוהד יונייטד. אני מסתמך על לאן הקיימה שלו הגיעה וקצת מוזר לי שגדול הקשרים האנגליים לפחות בתקופתו לא הצליח לתקוע יתד באף קבוצה והחליף קבוצות כמו מים. תבואו תגידו אופי חרא אני מסכים אבל עדיין גם אם אופי חרא אם הוא כזה גדול כמו שאתם מתארים קבוצות היו בולעות רוק וממשיכים איתו. קיי אתה כל הזמן נותן דוגמאות לא רלוונטיות ואני יסביר לא אני ולא מתן טוענים למשל שטל בן חיים ששיחק בצלסי הייתה לו קריירה יותר טובה ומרשימה מברקו כי עצם זה שהוא הגיע לשחק שם בלבד לא מספיקה אבל שרואים איך כל הקריירה של בניון התנהלה ולגברים שהוא הגיע אז מבחינת למי הייתה גיירה גדולה יותר זה בכלל לא נתון לוויכוח. ( מי היה גדול יותר בהחלט ניתן לוויכוח ).

  32. אהרון שדה

    16 אוק 2015 08:10:48

    כמה מילים על ברקוביץ .
    מבחינת כישרון היה אולי השחקן המוכשר ביותר בכדורוכזה
    בטח כפליימקייר .
    שזה תפקיד שלא קיים היום אבל היה החשוב ביותר כשהיה מיושם.
    כפי שכתבתי הוא נתן כמה הצגות בלתי נשכחות במהלך הקריירה שלו באנגליה .
    ועוד הרבה משחקים נחמדים אחרים.
    יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שלא זכה לשום הצעה מקבוצה גדולה באמת ….וכשהייתה הצעה כזו הוא לקח אותה ….הבעיה שזה היה בסלטיק וגם שם ללא הצלחה יוצאת דופן.

    כאן המקום לומר שכל ההקשר של 700 על כך שהיו שחקנים חלשים בקבוצות חזקות היא אולי נכונה בעקרון .
    אך פחות שייכת השחקן זר …בטח בכזה שמקבל 3 קבוצות גדולות. לא מדובר כאן במשחקים בודדים מדובר על מעל 120 משחקי ליגה בקבוצות הגדולות ביותר.
    נחזור לברקוביץ …ניתן לומר שמאז מעברו לסלטיק הוא כבר לא חזר להיות אותו שחקן הוא הסתובב בתפר של תחתית הליגה הראשונה לצמרת ליגת המשנה .
    בקיצור הוא נתן 4-5 עונות בקבוצות מרכז טבלה באנגליה .
    זה יפה ,זה מכובד ….אבל בעיני לפחות רחוק משחקן שנתן תצוגה בגמר גביע אנגלי ,שיחק בצ'ימפיונס בשלבים המתקדמים על בסיס קבוע וכבש ובישל במסגרת המפעל שערים מכריעים.
    אם הייתי בא לבחור את השחקן הנוצץ אז אולי היה מקום לברקוביץ.
    אך אני באתי לבחור את השחקן הטוב ביותר כשהקריטריונים מעבר ליכולת האישית הם הישגים קבוצתיים ו איכות הליגות והקבוצות בו אתה משחק .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט