מאנדיי נייט פוטבול (4) / גיא רוזן

הקווטרבאקים –
the pissing contest!
דרוג העוצמה של הקווטרבאקים לקראת העונה החדשה.

לפני דרוג העוצמה הסובייקטיבי מאוד שלי, בהמשך לפוסטים הקודמים, כמובטח – תרשים של מיקום כל שחקני ההגנה וההתקפה בממגרש:


(הדיאגרמה מציגה הערכות של 4 – 3 בהגנה. על אסטרטגיות הגנה בפוסט נפרד)

מקום 10 – איליי מאנינג, ניו יורק ג'איינטס.
Total QBR 70.9 (מדורג 7 ב-NFL), 276 יארד מסירה למשחק, 30 TD, 14 INT.
נכון, עברו רק שנתיים מאז עונת ה-27 INT הנוראית, אבל מאנינג חזר לעצמו עם עונה של 4410 יארדים במסירה ו- 30 TD. השנה, הכוכב העולה אודל בקהאם ג'וניור בריא וגם ויקטור קרוז חוזר מפציעה, כך שיש למי למסור. אחרי עונת התאקלמות עם מתאם התקפה חדש (בן מאקדו), העונה יש מצב שאיליי רק ישתפר, וישאיר את זוועת ה-27 מאחוריו.

מקום 9. דרו בריס, ניו אורלינס סיינטס.
Total QBR 71.6 (מדורג 6 ב-NFL), 310 יארד מסירה למשחק, 33 TD, 17 INT.
בהשוואה לכמעט כל QB אחר, לבריס הייתה עונה מדהימה. אבל לא בסטנדרטים שלו. רק 48 יארד היו חסרים בשביל שיגיע ל-5000 יארד עונה 4 ברציפות. 17 ה- INT מדאיגים, כמו גם העובדה שאחרי שג'ימי גראהם עזב בטרייד (אחד הטייט אנדס הטובים בליגה) לא נשארו לבריס הרבה מטרות איכותיות למסירה. אבל בריס בן ה-36 כבר הוכיח שאסור לעולם להספיד אותו. בעיקר לנוכח העובדה, שה-NFC דרום היא כנראה הדיוויזיה החלשה ב-NFL.

מקום 8. ראסל ווילסון, סיאטל סיהוקס.
Total QBR 62.4 (מדורג 12 ב-NFL), 217 יארד מסירה למשחק, 20 TD, 7 INT, 53 יארד בריצה למשחק, 6 TD בריצה.
ראסל ווילסון, שינסה להעפיל לסופרבול 3 רצוף ונמצא בשנת חוזה, הוא ה-QB הדינמי ביותר ברשימה. 849 היארדים שהשיג בעונה האחרונה מדרג אותו במקום ה-16 בליגה בריצה. הוא QB!!!
התוספת של ג'ימי גראהם לקבוצה, לצד מרשון "החיה" לינץ' (אחד מ-4 הראנינג באקס הטובים בליגה) הופכת את סיאטל לאחת הקבוצות הקשות לעצירה ברד זון. יש יסוד להאמין שווילסון בדרך להצדיק חוזה ענק.

מקום 7. פיליפ ריברס, סן דיאגו צ'ארג'רס.
Total QBR 66.8 (מדורג 10 ב-NFL), 268 יארד מסירה למשחק, 31 TD, 18 INT.
גם ריברס בן ה-33 נכנס לשנת חוזה. ריברס שסבל מקו הגנה בינוני קיבל חיזוק בדמותו של אורלנדו פרנקלין, והעובדה שאנטוניו גייטס (טייט אנד. אחד הגדולים ששיחקו בעמדה) וכנען אלן (רסיבר צעיר ומבטיח) פותחים את העונה בקו הבריאות, מעודדת. כך שיש סיכוי שגם ריברס בדרך לחוזה גדול נוסף.

מקום 6. בן רות'ליסברגר (ביג בן), פיטסבורג סטילרס.
Total QBR 72.5 (מדורג 5 ב-NFL), 310 יארד מסירה למשחק, 32 TD, 9 INT.
שנה שעברה ביג בן הוביל את הליגה עם 4952 יארד מסירה (יחד עם דרו בריס) – הנתון הטוב בקריירה שלו. ביג בן, שהיה ידוע בחוסר יכולת לסיים עונה נקייה מפציעות, סיים עונה שנייה רצוף ללא להחסיר משחק. וכשלוקחים בחשבון את הצמד המצויין שמשחק לצידו בהתקפה – לבון בל (ראנינג בק) ואנטוניו בראון (רסיבר), יש סיכוי סביר מאוד שהעונה ביג בן שוב ישבור שיאי קריירה.

מקום 5. פייטון מאנינג, דנבר ברונקוס.
Total QBR 77.2 (מדורג 3 ב-NFL), 295 יארד מסירה למשחק, 39 TD, 15 INT.
את הרבע האחרון של העונה האחרונה (והפלייאוף), מאנינג עבר עם פציעה בשריר הארבע ראשי הימני (מה שהוביל לירידה דרמטית ביכולת), ובגיל 39, יש סיבה לדאגה.
אבל יש לזכור שמאנינג, זוכה ה-MVP 5 פעמים (יותר מכל שחקן אחר) סיים עונה 8 ברציפות עם 4000+ יארד מסירה ו-31+ TD.
הדרוג הנמוך הוא לאור העובדה שסימן שאלה גדול מרחף מעל ליכולתו להסתגל לעזיבתם של ג'ולייס תומאס (אחד הטייט אנד הטובים בליגה) וראיין קלאדי (תאקל שמאלי, שתפקידו היה להגן על הצד "העיוור" של מאנינג) ולהגעתו של מאמן חדש.

מקום 4. טוני רומו, דאלאס קאובויס.
Total QBR 82.7 (מדורג 1 ב-NFL), 247 יארד מסירה למשחק, 34 TD, 9 INT.
הוביל את כל הקווטרבאקים, כמעט בכל מדד (יארד למסירה, אחוזי השלמה, אחוזי השלמה לאנד זון)
בעונה שעברה, וכל זאת עם פציעה טורדנית בגב.
עם החתימה של דז בראיינט (רסיבר, הקובי בראיינט של הרסיברים. לפחות באופי…), ועם קו ההתקפה הטוב בליגה, הקאובויז בהנהגתו של רומו, שוב ינסו להעפיל לסופרבול.
רומו בעונה שעברה הוכיח שתווית ה-"צ'וקר" שהודבקה עליו, לא מוצדקת. יהיה מעניין אם העונה הוא יצליח להמשיך באותה מגמה.

מקום 3. אנדרו לאק, אינדיאנפוליס קולטס.
Total QBR 63.8 (מדורג 11 ב-NFL), 298 יארד מסירה למשחק, 40 TD, 16 INT, 17 יארד בריצה למשחק, 3 TD בריצה.
יורש העצר לתואר ה-QB הטוב בליגה, אותו חלקו בעשור האחרון מאנינג, בריידי ורוג'רס.
אחרי עונה שבה הצליח לטפס עוד שלב בפלייאוף, וחשוב יותר – לגרום לאוהדי הקולטס לא להתגעגע למאנינג, יש את הרושם שהקולטס מסוגלים לטפס שלב נוסף ולהגיע לסופרבול.
הגעתם לקבוצה של אנדרה ג'ונסון (רסיבר) ובעיקר פרנק גור (ראנינג באק) אחרי שנים שלקבוצה היה בדיוק 0 איום במשחק הריצה, בהחלט יעזרו לקדם את המטרה.
(וגם העובדה שהקולטס משחקים בבית ה-AFC דרום החלש לא תזיק…)

מקום 2. טום בריידי, ניו אינגלנד פטריוטס.
Total QBR 74.3 (מדורג 4 ב-NFL), 257 יארד מסירה למשחק, 33 TD, 9 INT.
למרות שיחמיץ את 4 המשחקים הראשונים של העונה בגלל חלקו בשערוריית ה-deflategate,
בריידי הוא עדיין אחד מהשחקנים התחרותיים ששיחקו ב-NFL בכל עמדה, ו-QB שיודע בעיקר איך לנצח. כמו ש-4 נצחונות בסופרבול מעידים.
גם העובדה שמסר לפחות 4000 יארד ב-5 מ-6 העונות האחרונות, למרות פציעות וחילופים בקרב השחקנים שמשחקים לידו, עוזרת להגיע למסקנה שהשנה, כשהפלייאוף יגיע, בריידי יהיה שם.
במיטבו.

מקום 1. ארון רוג'רס, גרין ביי פקרס.
Total QBR 82.6 (מדורג 2 ב-NFL), 274 יארד מסירה למשחק, 38 TD, 5 INT.
סמל היעילות. כמעט ולא טועה, מסוגל להאריך מהלכים ע"י ניצול יכולת מדהימה למסור תוך כדי תנועה.
גם בשנה הקרובה יהיו לרשותו צוות רסיברים מצויין בהובלתם של ג'ורדי נלסון ורנדל קוב, כאשר הראנינג באק הצעיר והמצויין אדי לייסי יעזור לשמור על התקפה מאוזנת.
אף אחד לא יופתע אם שוב הפקרס יהיו חזק בטבלת הסיכויים להעפיל לסופרבול
אחרי עוד עונה של 4000+ יארד מסירה, 30+ TD, וכמות מינימלית של INT מצדו של רוג'רס.

בשבוע הבא: גורילות בערפל – שחקני קו ההתקפה, הגורילות ששומרות על הקווטרבאק.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

        1. גיא

          20 יול 2015 18:55:27

          אישית, אני חושב שהביקורת כלפי 2 השחקנים לא מוצדקת.
          הדימיון שאני מוצא בין ה-2 הוא בעיקר באלגנטיות שבהתנהלות
          על המגרש, ומחוץ למגרש.

          3. גיא

            20 יול 2015 19:05:48

            ברשימת ה-QB הגדולים, לדעתי, הוא חולק את המקום השלישי עם דן מרינו אחרי בריידי (שני) ומונטנה (ראשון)

            בקרב כלל השחקנים – גם ג'רי רייס, ג'ים בראון, לורנס טיילור, וולטר פייטון ורג'י ווייט לפניו.

          5. גיא

            20 יול 2015 19:12:55

            אלווי שחקן ענק.
            אבל הוא בדרגה מתחת למאנינג. לאלוויי לא הייתה את היציבות של כל עונה להוביל קבוצה ל-11, 12 או 13 נצחונות. פייטון ובריידי הוציאו פטנט על איך להגיע כל עונה לפלייאוף.
            גם לא הייתה לו עונה דומיננטית כמו של מאנינג ב-2013.
            אחת מעונות ה-QB הגדולות.

  3. לחם מטוגן

    20 יול 2015 20:49:45

    בתור אוהד הפאקרס יש לנו את הכלים גם
    לעונה הבאה אבל השמרנות של מייק מקארת'י
    הורגת את הקבוצה ופוטבול זה משחק של מומנטום..

  4. מנחם לס

    20 יול 2015 20:53:06

    כמו בכדורסל, הפוטבול היום הוא אחר משהיה. אבל לא היה ווינר כמו ג'והני יונייטס, ולא היה שחקן של דקה אחרונה כמו מונטנה.
    אבל ייתכן מאד שתום בריידי גדול מכולם. תלוי לפי איזו אמת מידה מודדים.

  5. מנחם לס

    20 יול 2015 20:57:29

    אני הייתי מדרגךם כך: מונטנה, בריידי, יונייטס, ברט פארב, אלוויי, סטיב יאנג (מאד אנדרייטד!), טרי ברדשאו, ברט סטאר.

    אבל אולי דן מרינו היה הגדול מכולם אבל בעוכריו – לא ניצח סופרבול!

  6. עובר אורח

    20 יול 2015 22:30:02

    הייתי מחליף בין רומו למאנינג, היכולת של רומו היא יותר בגלל הקו ההתקפי הטוב בליגה.
    בכל מקרה אני מחזיק הרבה יותר מווילסון – הילד ענק!

  7. האביר שאומר ני

    20 יול 2015 23:00:02

    אתמול הפאקרס נפרדו רשמית מפארב. מעל 80,000 איש נוכחים באצטדיון אפילו כשאין משחק.

    (רוג'רס יעפיל עליו לפי דעתי)

  8. אפלטון

    20 יול 2015 23:44:28

    רומו צ'וקר בריבוע עד שיוכח אחרת. ויוכח אחרת זה אומר הרגע הזה שאוהדים יוכלו להתחיל רבע רביעי עם יתרון ולחייך, במקום להסתכל אחד על השני במבט של- 'הנה זה בא, מה הוא יעשה עכשיו לדפוק את זה?"

    ואנדרו לאק לעניות דעתי כבר הקוורטרבק מספר אחד בליגה אם שמים נוסטלגיה בצד.

  9. p

    20 יול 2015 23:45:54

    מעולה! תודה רבה גיא.

    אשמח לשמוע את הדירוג שלך לרנינג בקס. יהיה טור כזה גם?
    "הקובי בראיינט של הרסיברים. לפחות באופי…" לגמרי. כזאת דיווה…

    1. גיא

      21 יול 2015 02:38:23

      אני מנחש שמה שאכתוב זו לא הדעה הפופולרית, אבל מס' 1 כבר כמה שנים זה (לדעתי, כמובן) ג'אמל צ'ארלס. חוץ מעונת הרוקי ו-2011 אותה החמיץ כמעט לחלוטין, יש לו 1000+ יארד כל עונה.
      ומה שיותר מדהים זו העובדה שבכל העונות יש לו תמיד 5+ יארד לנסיון. ממוצע קרייה של 5.5 יארד. זה נתון מטורף.
      לצורך השוואה, ל-AP (אדריאן פטרסון) יש רק 2 עונות עם 5+, למרשון לינץ', יש רק עונה אחת עם 5+.
      ולדמרקו מורי יש המון מזל שהוא כבר לא בקאובויז. עוד עונה עם כזה עומס והפציעה היתה בלתי נמנעת.

  10. עגל

    21 יול 2015 08:43:16

    בפוטבול ל QB ישנה השפעה גדולה מאוד על המשחק אבל עדיין הוא לא משחק בהגנה והיכולת שלו מוגבלת, לכן אם שחקן כמו דן מרינו לא לקח אליפות זה פחות "באשמתו" לעומת שחקן נבא כמו בארקלי או מאלון. בכל זאת, בכדורסל אתה אחד מ-5 ובפוטבול אחד מ-11. מה שכן, QB יכול לחרב קבוצה שלמה בצורה יותר משמעותית משחקן כדורסל, אם הוא נניח חולה או פצוע

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט