בחירות הדראפט הטובות ביותר 13 / MBK

הידעת כי ?

13 הוא המספר הראשוני השישי.

13 הוא מספר בר מצווה כלומר בן מצווה, הגיע לבגרות.

בר מצווה – מצויין ע"י הנחת תפילין + עלייה לצורה + מסיבה מטורפת בגני טופ טוליפ רויאל או טיול לברצלונה עם אבא (שיבלה בקזינו, בבית במקדש המודרני קאמפ נואו ואולי ידגום לא עלינו נערה שלא בעירו).

13 לעומת זאת בנצרות הוא מספר חסר מזל לחלוטין! לפי האמונה הנוצרית ישו + 12 שליחו סעדו בסעודה האחרונה שנגמרה בכי רע.

טריסקאידקפוביה – היא פוביה כי המספר 13 מביא מזל רע! הלוקים בפוביה לא יצאו מהבית ביום שישי שחל ב 13 לחודש, כמו כן לא יעלו במעלית לקומה ה 13 ויתכן ולא יחגגו בר מצווה. ישנם מעליות ואף מטוסים ללא השורה 13.

בחירות הדראפט ה 13? באסה או קלאסה?

באופן יחסי הבחירה ה 13 טובה משמעותית מבחירות גבוהות ממנה (נתון לויכוח).

2 שחקנים מהטובים בתולדות המשחק נבחרו בבחירה הזו ב 2 מהדראפטים הטובים בהיסטוריה.

קצת קשה לסמן בחירה 13 כפלופ היא לא מספיק גבוהה אבל נמוכה מספיק בכדי לא לעורר ציפיות שווא.

לאורך השנים הבחירה הייתה על סף אוממלות בעיקר בשנים הראשונות.

הראויים לציון:

מיץ' קופצאק 1976-

PF /center שנבחק ע"י וושינגטון בולטס והיה שותף בכיר לאליפות היחידה בתולדותיה.

זכה באליפות נוספת במדי הלוס אנג'לס לייקרס (היה שותף לאליפות של 1982 אך היה פצוע ברוב בעונה), היה חבר ה US אולימפיק שזכתה בזהב במונטריאול 1976. כיום ה GM של הקבוצה הטובה בתבל (בפוטנציה) לוס אנג'לס לייקרס.

הוא אחראי לטריידים לא רעים כלל עבור הלייקרס ולבטח יותר מוצלח כ GM לעומת שחקן , הוא איבד את בתו שנפטרה בתחילת השנה.

דני שייס 1981

בנו של אגדת הכדורסל דולף שייס ופינה חמה בלב ליהודי התורן של הליגה.

נבחר ע"י יוטה ג'אז העביר את רוב הקריירה בדנבר ובעוד 5 מועדונים, 1138 משחקים. בשיאו היה היהודי הטוב בעולם (נו שיהיה).

אריק "סליפי " פלויד 1982

פוינט גארד שאף נבחר לאול סטאר ב 86-7. שיחק 13 שנים בליגה נבחר ע"י הנטס בה סיים את הקרירה.

העביר שנים יפות בגולדן סטייט וביוסטון.

1991 – דייל דייוויס

דראפט 91 היה בינוני משהו . הוא הוציא מתוכו את דייל דייוויס שנבחר ע"י אינדיאנה והיה שותף לדייוויסים יחד עם אנטוניו.

PF קשוח מהסוג שלא מייצרים יותר.

נבחר פעם אחת לאול סטאר ולגמר הליגה במדי הפייסרס.

דייל דוויס משמאל בפוזה אופיינית

1994 ג'יילן רוז

היה חבר לפאב פייב ממישגן. אחת מקבוצות הקולג'ים הטובות והמסקרנות בכל הזמנים שהפסידה פעם בגמר המכללות (כריס וובר, ג'ואן הווארד, ג'ימי קינג, ריי ג'קסון).

הוא בן של בחירה ראשונה בדראפט (1967 ג'ימי ווקר) שמועלם לא פגש את אביו.

את שנותיו הטובות עשה באינדיאנה לצד מילר, הדייוויסים ומרק ג'קסון. אול אראונד שמאלי. כיום פרשן נהדר ב TV.

קורליוס ווילאמסון 1995

SF לגיטימי שנבחר עי סקרמנטו . היה כוכב מכללות גדול בארקנסו.

זכה באליפות עם הפיסטונס על חשבון הלייקרס שגזלה ממנו ומסקרמנטו אליפות כמה שנים קודם לכן.

קורי מג'טי 1999

SF סקורר נבחר ע"י הסופרסוניקס הועבר לאורלנדו ופרח במדי הקליפרס.

ניפק עונת שיא של 22.2 למשחק והיה שחקן לגיטימי בליגה.

ריצ'ארד ג'פרסון 2001

נבחר ע"י הנטס עימה הגיע ל 2 גמרים . מה שמוכיח שלצד הרכז הנכון בשיאו (ג'ייסון קיד) גם ביירון סקוט יכול להיראות כמו מאמן.

שיחק גם בספרס.

אגדה מס 3  – האל גריר 1958

בחירה 13 בדראפט 1958 ע"י סירקיוז נשיואנל, 10 פעמיים אול סטאר MVP של משחק האול סטאר ואלוף פעם אחת בקבוצה הגדולה של ווילט צמברליין מ 67-8 בפילדלפיה.

מדובר על שוטינגארד שנכנס לאחד מ 50 האגדות מה שמוביל ללינק הבא של מנחם http://www.hoops.co.il/?p=16681

השחקן היה פנומן ותחת הראדר – (מהפוסט של הדוק):

"הוא היה בא, משחק, מספק את הסחורה היומית, והולך הביתה. או, סליחה, היה לו דבר מיוחד: היחיד בתולדות הנבא לזרוק ג´אמפ שוטס מקו העונשין!

יהיה מעניין מאד אם אחד הגולשים יוסיף בתגובות מה קרה איתו מאז סוף המתואר בפוסט הזה!

מה עלה בגורלו ? עבר שבץ מוחי ומתגורר עם אשתו באריזונה וגם זאת הודות ללינק שבתגובות לפוסט.

אגדה מס 2 קרל מלון דראפט 1985

קרל מלון נבחר בבחירה ה 13 בדראפט הסופר איכותי של 1985. דראפט שהוציא 10 אול סטארים.

יוטה ג'אז בחרה בבחירה ה 13 את "הדוור" קרל מלון.

דווקא המורמונים שיחקו נפלא עם הבחירה 13.

מי יצאה פראיירית ? איך לא, הקליפrס שבחרה במקום ה 3 את בנויט בנג'מין, אינדיאנה שבחרה בווימן טייסדייל ב  , פיניקס שבחרה באד פינקיני ב 10 והבולס שבבחירה ה 11 בחרה בקיט לי שהוטרייד עבור צ'ארלס אוקלי . אתה יכולים לדמיין את "הדוור" לצד מייקל? ההוקס שבחרה בג'ון קונקאק (דומיניק ווילקינס כנראה בוכה על כך עד היום) וסקרמנטו בחרה בג'ו קליין.

בבחירה ה 12 וושינגטון בחרה בקני גרין . מלון שהגיע מלואזינה טק היה 2.05.

קרל מלון היה איש הכמעטים מבחינתי ומבחינת רבים. PF של עבודה קשה, כמעט 37000 נקודות בקריירה (שני לקארים) וכמעט 15,000 ריבאונדים + כמעט 3 טבעות.

כשמדברים על צוות מסייע לטעמי הצוות המסייע של מלון וסטוקון ב 97 ו ב 98 היה מהחלשים בתולדות הגמרים, עם כל הכבוד להורנאסק מדובר על חבורת נגרים וחוטבי עצים בראשות גרג אוסטרטג, אוטין קאר, אדם קיף, ביירון ראסל, הווארד אייסלי. עם כל הכבוד להוד אווירותו אני כלל לא בטוח אם סטוקטון ומלון בבולס ומייקל ופיפן ביוטה התוצאות לא היו הפוכות.

קרל מלון הוא ה PF הטוב בהיסטוריה (כמעט, דנקן לפניו אולי בארקלי) אבל הוא דוגמה ומופת למוסר עבודה ומשחק מהסוג שאין כיום, לא נותר אלא להתגעגע.

אב של שריל פורד כדורסלנית WNBA שאף שיחקה בישראל ונהג משאית (כרכב פרטי). הוא כמעט ולא נפצע בקריירה ודווקא בעונותו האחרונה במדי הלייקרס נפצע מה שמנע ממנו אליפות ואת המקום הראשון בטבלת קלעי כל הזמנים, כמעט כבר אמרתי?
https://www.youtube.com/watch?v=BhPwejHtpJA

אגדה מס 1 קובי בריאנט 1996

הדראפט של 96 היה אגדי, לדעתי הוא לא נופל מזה של 84 ובטח לא מזה של 2003.

קובי הוא לא רק הבחירה ה13 הטובה הוא אולי גניבת הדראפט הגדולה בכל הזמנים. למעשה הוא גניבת הדראפט הטובה ביותר (יכול להיות שהסיפור בוסטון עם בירד לא פחות טוב).

דראפט 1996 עמוס פוינטגארדים ודורון שפר אחד (36 ע"י הקליפרס, לדעתי אם היה יוצא שנה קודם היה נבחר בסיבוב הראשון).

איברסון ראשון, קמבי שני, עבדול ראחים, מרבורי, ריי אלן, אנטאון ווקר עד כה יש היגיון (להוציא קמבי כולם אולסטארים).

ואז הגיע רצף בחירות מהגיהנום: לורנצו רייט, קרי קיטלס, סמאקי ווקר, אריק דמפייר, טוד פולר ויטלי פוטפנקו …

ואז שארלוט בחרה את קובי בריאנט שהגיע הישר מהתיכונים (מאוחר יותר נבחרו סטוקאביץ ונאש, גרמיין אוניל , איגלואקסקס, דרק פישר).

הג'י אם של הלייקרס באותם ימים הוא ג'רי ווסט שחוץ מהיותו השחקן על הלוגו של הליגה הוא התברר כגאון כדורסל. הוא האיש מאחורי השואו טיים והטריפיט של שאקובי, הניח את היסודות של הגריזליס המנצחת וכיום הוא יועץ לאלופת הליגה גולדן סטייט.

הסיפור הוא שהלייקרס הציעו את הטרייד לשארלוט ערב הדראפט ורק 5 דקות לפני הבחירה הורו לבחור בקובי. קובי שעוד לא היה בן 18 היה זקוק לחתימה של ההורים (ג'ו היה כדורסלן עם קריירה באיטליה, שחקן NBA בינוני).

שארלוט בולעת את הפתיון ומקבלת את ולדה דיבאץ' שהיה לא נחוץ כי שאק היה בדרכו לאל איי.

קובי סומן מהרגע הראשון ולמרות שפרח רק כעבור כשנתיים, הוא שיחק 19 עונות מאז בלייקרס והעונה ישחק את עונותו ה 20 שהיא שיא עבור שחקן במועדון כלשהוא (סטוקטון עם 19 בג'אז).

קובי היה לחלק מהלייקרס הגדולה יחד עם שאק הוא הופיע ב 7 גמרים וזכה ב 5 טבעות.

הוא אחד השחקנים הכי קשוחים בעלי התשוקה העזה הגדולה והשנויים במחלוקת בתולדות המשחק (פרשת אונס קטנה שהוחלקה לו).

תשנאו אותו תאהבו אותו הוא הכי קרוב שהיה למייקל ג'ורדן ויש שיאמרו הכי רחוק.

אחוזים גבוהים אחוזים נמוכים הוא אחד הווינרים הגדולים בתולדות המשחק והבחירה ה 13 מס 1 בכל הזמנים

תהנו, לא נותר עוד הרבה מהקובי ואל תשכחו לרדת עליו בעונת הפרישה (כנראה) שלו. בטח אם אתם אוהדי מיאמי.

ללייקרים האמיתים שבינינו, אנחנו עוד נתגעגע…

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 39 תגובות

    1. גיא

      13 יול 2015 06:38:01

      לא ברור ש – lucky number 13 הוא של הסאנס?

      הסאנס בחרו ב-SG דווין בוקר מקנטקי.
      יש לו יופי של ג'אמפ שוט. אבל חסרות לו הרבה שעות בחדר הכושר בשביל להגיע לאתלטיות הנדרשת ב-NBA.
      למזלו יש לו מאמן שיודע דבר או 2 על איך להצליח ב-NBA עם יד טובה והרבה חסרונות פיזיים.

  2. גיא

    13 יול 2015 06:42:48

    יופי של פוסט.
    בעיקר נחמד זה איך שאוהדי הלייקרס נשארים נאמנים לקובי גם כשהקבוצה מדשדשת בבינוניות (במקרה הטוב), בעיקר לנוכח יכולתו המרשימה למשוך כשרונות מהשוק החופשי.

    (בלי ציניות. באמת כל הכבוד לבסיס האוהדים שלא שוכח לקובי את התקופות הטובות. בניקס שחקן כמוהו כבר מזמן היה dog food)

  4. גל אל-איי

    13 יול 2015 06:55:20

    גיא – פעם לייקרס תמיד לייקרס. אוהד זה אוהד לא חשוב מה ואיך.
    אני כאן מ-88, האליפות האחרונה של צוות השואו טיים. אני זוכר את ההגעה של שאק ואת בואו של "הילד", כך קראנו לו אז. את האיירבולים בפלייאוף הראשון שלו וההדחה נגד יוטה, כשעלה כמחליף לאדי ג'ונס. ואת התעוזה להגיד כבר אז "הייתי עושה אותו דבר לו ניתנה לי הזדמנות שנייה". ומאז כאמור 5 אליפויות, 7 גמרים ותשוקה למצוינות שלא רואים מהרבה שחקנים.
    שווה כל סנט, ושימותו הקנאים.

    1. גיא

      13 יול 2015 07:11:06

      אין, לא היה, לא יהיה, לא יכול להיות, לא צריך להיות,
      ובעיקר באסה להיות – אוהד אובייקטיבי.
      מטבע היותנו אוהדים אנחנו מיידית רואים את העולם מבעד לזגוגיות בצבע קבוצתנו (במקרה שלך – זהוב סגול. במקרה של דובי – שחור כהה…)
      ולדעתי – טוב שכך.
      לכן לא מעניינים אותי "הקנאים"
      (לא שיש מה לקנא בסאנס עם 0 אליפויות. פתאום המצב של דובי נראה פחות שחור…)

      אני מאחל לאוהד כל קבוצה, שיחווה לפחות שחקן אחד כמו קובי (לי, אוהד הסאנס, זה KJ) לאורך קריירה שלמה,
      זה לחלוטין מעצים את ההנאה מהאהדה.

      ושימותו הקנאים!!!

    3. איש הערפל

      13 יול 2015 17:35:26

      מהרבה שחקנים? תשוקה כזאת נראתה רק אצל מייקל.
      מבחינתי הלייקר הגדול בכל הזמנים, כן יותר ממג'יק ששיחק בכל תקופתו בלייקרס עם שחקנים הרבה יותר טובים ובסופו של יום סיום הקריירה שלו היה לא פחות עגום אם לא יותר מזה של קובי.

  5. אמיר ל.

    13 יול 2015 07:21:59

    כל משחק שעוד נראה את קובי משחק זה רווח נקי. גם בשנים האחרונות כשהקבוצה קרסה בגלל ניהול כושל הוא לא ויתר, נתן הצגות וכשלא היה פצוע הביא אותם לפלייאוף במחיר של גיד אחד קרוע

  6. Berch

    13 יול 2015 07:58:05

    כמה גניבות במספר 13… אהבתי.
    עוד לא נגמרה הסדרה אבל בינתיים נראה ש 13 הוא מספר המזל לגניבה בדראפט.
    אפשר להעמיד חמישיה לפלייאוף מהבחירה הזו

  7. נתן

    13 יול 2015 08:00:15

    קובי לא היה בדיוק גניבה במקום ה 13 כי הוא פשוט לא הסכים ללכת לקבוצה אחרת. זה רק היה עניין של מי תסכים לטרייד.
    עכשיו כשללוס אנג'לס יש קבוצה אחרת והעיר בין כה לא מהווה מקור משיכה לשחקנים, הקארמה שהביאה את קובי ללייקרס גם מחריבה אותה לשנים ארוכות כשהוא ממלא תפקיד חשוב בהאצת התהליך.

    1. יניב

      13 יול 2015 09:10:45

      רואים נתן שאף פעם לא אהבת קבוצה ואתה אוהב רק שחקנים,זה בסדר גמור אבל אני אתן לך הסבר קטן על מה זה קבוצה בNBA.לכל קבוצה ולא משנה מי זאת (למעט סן אנטוניו שגם ברגע שהבסיס יעזוב נוכל לראות) יש מחזוריות,בNBA היא אפשר להשאר לעד כקבוצת צמרת.ומכל הקבוצות שיש בליגה הקבוצה שבונה בדרך הכי מהירה שוב קבוצה לאליפות היא הלייקרס ולא שום קבוצה אחרת.עכשיו לבוא ולהגיד קארמה שקארמה.קובי בסופו של דבר נתן לנו לאוהדי הלייקרס תקופה שבגדול מאוד מאוד מוצלחת משנת 2000 עד 2012 היינו קבוצה שכמעט תמיד רלוונטית.
      ומשהו לסיום גם אם יהיה לנו יותר קשה לחזור לצמרת,אני עדיין מעדיף שקבוצה תדע לשמור על נאמנות לסמל שלה ולא כמו ריאל מדריד וקסיאס למשל או אפילו בוסטון שבלי לחשוב פעמיים העיפה את הסמל הכי גדול שלה מאז לארי בירד.
      זה היה נתן בקצרה על להיות אוהד קבוצה ולא אוהד שחקן

      1. etayle

        13 יול 2015 09:34:55

        הכל טוב.אבל מה הקשר קסיאס? הוא פשוט לא רוצה להיות מחליף , והוא כבר לא ברמה .מה אתה הייתה עושה ?(משאיר אותו מפסיד את כל התארים ועל הדרך כמה עשרות מיליונים זה גם תשובה)

        1. יניב

          13 יול 2015 09:42:52

          להגיד שקסיאס לא רצה להיות מחליף ובגלל זה הוא עזב זה לחטוא למציאות ולקחת פרט קטן מהתמונה הכוללת.ריאל מאז מוריניו מחפשת דרך להיפטר מקסיאס. פרס רצה להיפטר ממנו וגם אם קסיאס לא אותו קסיאס הוא סהכ בן 34 ובהחלט יכול לשמש עדיין שוער ראשון של ריאל.תראה את התגובה החריפה של המשפחה של קסיאס.מעבר לכך שהמעודון זרק אותו לכלבים כאשם באי הצלחה של ריאל השנה.(וסתם שתדע אני הרבה יותר מחבב את ריאל מאשר את ברצלונה למשל)

          1. etayle

            13 יול 2015 10:46:11

            תאמין לי שאני לא חשוד באי אהדת ריאל.בתור אחד שראה הרבה משחקים השנה איקר לא היה במייטבו,לא השרה על ההגנה ביטחון .
            ברור שהתחושה שלו תיהיה קשה ,לא קל להודות בירידה ברמה.
            יכול להיות שהוא יכול להיות שוער ראשון , אבל זה יפגע בקבוצה.
            ריאל גם משלימה חלק מהשכר שלו בפורטו – מהלך ראוי בהחלט.
            השמועות אומרות שקסיאס עדייןצ חולם להיות שוער של ספרד ביורו הבא לכן חשוב לו דקות המשחק.זו ההחלטה שלו אף אחד לא רצה שיעזוב(בערך) רק שיהיה מחליף – ראה ערך צ׳אבי גיגס למפארד וכו׳)

      3. נתן

        14 יול 2015 04:53:25

        ההערכה שלך לקובי גבוהה מידי, התקופות הטובות קרו בגלל ניהול נכון וכוח משיכה של העיר. בתור אוהד פשוט שאוכל את מה שמגישים לו זה בסדר. ברגע שגם המנהלים בלייקרס התחילו להאמין בזה התחילה הנפילה והיא תימשך, יש סיכוי שלתמיד או להמון זמן כמו בבוסטון. בכל מקרה חוץ מיכולת לטריידים חכמים אין מה להעריץ בלייקרס, בניגוד לס.א. למשל. נאמנות לשחקנים? ראה מקרה שאק או אפילו מג'יק ג'ונסון.

    2. עידו גילרי

      13 יול 2015 09:51:38

      זה לא מדויק. צריך לזכור שאז זה ממש נחשב סיכון לקחת שחקנים ישר מהתיכון. גארנט היה תחילת הטרנד הזה והוא נלקח רק שנה קודם.
      קובי באמת רצה לשחק בלייקרס אבל זה לא שהוא הודיע שלא ישחק באף קבוצה אחרת. הוא היה בוורקאאוטס אצל מספר קבוצות – אתה לא עושה את זה אם את הלא מתכוון שיבחרו אותך.
      היחידים שבאמת התכוונו לקחת את קובי היו הנטס בבחירה ה-8. הסוכן של קובי למעשה עשה לנטס מניפולציה כדי ליצור את הרושם שקובי יעדיף ליסוע לאיטליה במקום לשחק אצלם. אם זה באמת היה המצב אז למה קובי נבחן אצלם ב-3 וורקאאוטס שונים לפני הדראפט? הנטס קיבלו רגלים קרות וגכמו שמיידן ציין שארלוט בחרו בו רק בגלל שהם עשו את העיסקה עם הלייקרס (לא היו להם שום ככונות לבחור בו).
      בקיצור בסופו של דבר זו גניבה אדירה בבחירה ה-13 שאכן נדרשו קצת מניפולציות עבורה אבל זה לא כאילו כל הקבוצות שלפני ויתרו על קובי בגלל שפחדו שלא ישחק עבורם.

      2. נתן

        14 יול 2015 04:55:33

        באותו זמן זה גם היה מאד לא מקובל ששחקן מהדראפט יצהיר שהוא מוכן לשחק רק בקבוצה מסויימת, בטח ששחקן מהתיכון. סיכוי סביר שללא זה היה נבחר גבוה יותר.

        1. עידו גילרי

          14 יול 2015 11:25:39

          קובי לא הצהיר זאת, וגם העובדה שנבחן אצל מספר קבוצות רומזת שזו לא הייתה כוונתו. הספין נעשה על ניו גרז'י בלבד וגם לא על ידי קובי באופן אישי.

  10. מנחם לס

    13 יול 2015 11:18:36

    משדה התעופה הדפוק של מינכן (2 ק"מ הליכה מ-GATE 12 ל-GATE 68, בלי CARTS ורק אולי 200 מ' של סרט נע; כבר רואים את ההבדל מארה"ב.בארה"ב גם בתי שימוש כל 200 מטר. כאן? כל קילומטר): כתבתי באתר הידשן סיפור של 3,000 מילה לפחות על האל גריר ומה קרה איתו. באתר הישן ישנם אוצרות שהלכו לאיבוד!

  11. רועי ויינברג

    13 יול 2015 13:20:10

    אני לא מסכים איתך בקשר לדראפט 1991, להוציא הרבה שחקני NBA לגיטימיים שיצאו משם ולא הגיעו למעבר (דיוויס, דרל ארמסטרונג, כריס גטלינג וטרל ברנדון) יצאו גם סטיב סמית' וקני אנדרסון, לארי ג'ונסון ודיקמבה מוטומבו.

    אחלה מאמר

    1. MBK

      13 יול 2015 14:09:24

      דראפט 91 היה בינוני משהו משהו
      אף אחד מהשחקנים שמנית הוא לא פיור סטאר קווליטי ( כריס גטלינג ? תעשה לי טובה – בינוני )
      דראפט ש LJ הבחירה הראשונה שלו הוא לא יותר מבינוני

  12. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    13 יול 2015 14:19:50

    אני מעולם לא הייתי עם 13 בחורות במקביל בגלל הטריסקאידקפוביה.

  13. אופיר נ

    13 יול 2015 14:59:16

    לג'יילן רוז, יש גם podcast מצויין יחד עם דיוויד ג'ייקובי,
    jalen and jacobi,
    באתר grantland. כמעט על בסיס שבועי.
    גירסת הוידאו שלו עולה גם לערוץ grantland בֹ-youtube.

  14. עגל

    14 יול 2015 19:04:37

    טור מעולה. לא זכרתי שמאלון היה בחירה כל כך נמוכה. אהבתי מאוד גם אותו וגם את קובי בזכות מוסר העבודה, הווינריות וההתמדה. שני אגדות אמיתיות. כמה חבל שמאלון נפצע דווקא כשהגיע אל הבאר והיה יכול לשתות . . .
    בהחלט ליהנות מקובי כל עוד אפשר. אפילו שהמשחק שלו אף פעם לא היה אהוב עלי, הוא פשוט יהלום. למעשה אני לא רואה כל הבדל אמיתי בינו לבין ג'ורדן. האחוזים קצת יותר קטנים וישנם עוד הבדלים זניחים אבל בגדול זה אותו שחקן. ההבדל בהישגים נובע מההבדל בנסיבות, כלומר אם תחליפו את המקום והזמן של ג'ורדן ואת קובי תקבלו אותה תוצאה (קובי עם 6 אליפויות עם שיקגו)

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט