בחירות הדראפט הטובות 14# / MBK

14 הוא הסימון הכימי של צורן. צורן (סיליקון) הוא היסוד האהוב על מומי.

חוץ מזה הבחירה ה 14 היא לא בחירה עם ציפיות יתר אבל בכל זאת אפשר להעמיד חמישייה מכובדת מאוד.

לחיזוק הספסל השחקן ה 7/6 :

מייקל קייג' (1984) PF ששיחק בסופסוניק את שנותיו היפות נבחר ע"י הקליפרס.

הרב ווילאמס (1981) באופן נדיר גבוה סביר שנפל למקום ה .14

Center מוריס "לוק" לוקאס

הבחירה ה 14 בדראפט 1974. נבחר ע"י הבולס אך שיחק שנתיים ב ABA ( אולסטאר פעם אחת). שיחק את עונתו הראשונה במדי סנט לואיס והועבר בטרייד לקרולינה קוגרס. בשנת 1976 כשה- ABA אוחדה עם ה- NBA הוא נבחר לפורטלנד (שחקני סנט לואיס וקרוליינה נבחרו ע"י קבוצות הליגה).

לוקאס היה לשחקן מוביל בפורטלנד ונבחר 4 פעמיים נוספות לאולסטאר. יחד עם ביל וולטון הוביל את הבלייזרס לאליפות היחידה בתולדתיה (77).

במשחק 2 של סדרת הגמר מול פילדפיה נכנס לקרב אגרופים מול לא פחות ולא יותר מדרל דוקינס "בייבי גורילה", שניהם הורחקו מהמשחק והארוע סומן כמשנה מומנטום. הבלייזרס מחקו 0-2 כל הדרך לטבעת.

הוא נבחר להרכב כל הזמנים של ה ABA (גרווין, איסל, ד"ר ג'יי, ריק בארי, קוני הוקינס).

לוק נכנע לסרטן ומת בשנת 2010 . גופיתו (20) הופרשה ע"י הבלייזרס ושחקני הקבוצה שיחקו עם סרט עם המספר 20 בעונות 2010-1 לזכרו. שימש כעוזר מאמן הבלייזרס.

פורוורדים

דן מארלי SF 1988

נבחר ע"י הסאנס ואני בטוח שכל אוהד סאנס שומר לו פינה חמה בלב.

מארלי היה חבר לנבחרת האמריקאית באולפיאדת סיאול שפשלה וזכתה רק בארד.

3 פעמיים אולסטאר, פעמיים בחמישית ההגנה של העונה ושותף בכיר לקבוצה הנהדרת של הסאנס שטעמה את גמר הליגה ב 92-3 (אל תתפסו אותי במילה אבל היא האב-טיפוס של קבוצות מסוג גולדן סטייט העכשוית ולא פחות מוכשרת. בארקלי היה לועס את גבוהי ג"ס ולא משאיר עצמות).

קלעי שלשות ענק שהקדים את זמנו (היה בין הראשונים לקלוע סביב 200 שלשות בעונה עם דניס סקוט).

דראפט 88 הוציא את דני מאנינג , ריק סמית', מיץ ריצמונד, הרשי הוקינס,  רוד סטריקלנד ודן מארלי.

פרדרג סטוקביץ 1996

חמישייה של בחירות 14 בלי פז'ה זה פשע!

אחד הקלעים הטהורים הגדולים שידע המשחק (ברמה אחת של ריי אלן, קארי, מילר).

מומצע קרירה של 90% מהקו ו 40% משלוש.

נבחר ע"י סקרמנטו והיה חלק מאחת הקבוצות הכי מוכשרות אי פעם שלא הגיעה לגמר הליגה, שלא לדבר על לזכות באליפות. יחד עם דיבאץ, וובר, דאג כריסטי ומייק ביבי.

נבחר 3 פעמיים לאול סטאר וניצח פעמיים את תחרות השלשות.

פז'ה מחזיק בשיא יוצא דופן להיות השחקן היחיד אי פעם לקלוע את 20 הנקודות הראשונות של קבוצתו.

אלוף אירופה עם יוגוסלביה (או מה שנשאר ממנה) ב 2001 ואלוף עולם ב 2002.

הוא חלק מהדראפט המדהים של 1996. אגדה ונכנס ללא ספק גם לחמישית האירופאים הטובים ביותר בליגה.

בעונתו האחרונה, כשהיה כבר למוד פציעות, זכה באליפות עם דאלאס.
https://www.youtube.com/watch?v=nDtYeF2IsXg

גארדים

העסק הולך ומתחמם

טים הארדווי 1989

האיש והקרוסאובר נבחר ע"י גולדן סטייט והיה חלק לשלישיית run TMC המיתולגית.

5 פעמים אולסטאר (3 במדי גולדן סטייט, פעמיים במדי מיאמי היט).

זכה במדליית זהב בסידני .2000

אחד הרכזים הכי מגניבים בליגה עם קרוסאובר מושלם מעל 15 אלף נקודות ו 7 אלפים אסיסטים.

תום ציימברס לא לבד, הארדווי מחזיק בשיא ליגה שלילי של 0 מ 17 מהשדה.

גופייתו (10) הופרשה ע"י מיאמי היט. הוא אב של הג'וניור שמשחק בניקס ועוזר מאמן של הפיסטונס.
https://www.youtube.com/watch?v=V0HRPIu02Xo

זה רבותי דוגמא לקרוסאובר

קלייד דרקסלר 1983

איזה בחירה אדירה. ללא ספק ה 14 המוצלחת בכל הזמנים. למרות שהוא הסיבה שבואי נבחר לפורטלנד ולא ג'ורדן.

קלייד דה גלייד היה אחד הרחפנים הגדולים בתולדות המשחק וגיבור הפרוייקט, גם ללוזרים מגיע גרסת הבלייזרס.

דרקסלר שהיה חלק מהקבוצה האדירה של פורטלנד שהפסיד 2 גמרים לפיסטונס ולבולס הגדולות.

הוא החליק בדראפט למרות קריירת מכללות אדירה ביוסטון (2 פיינל פורים רצופים) אבל הפסד בגמר לNC STATE באחת מהפתעות הטורניר הגדולות אי פעם (תגגלו ג'ם ולוונו).

דרקסלר היה חבר לדרים טים המקורית והוכחה לכך שכשפורטלנד בוחרת נמוך היא בוחרת נכון.

כשנראה היה שיפרוש ללא טבעת, עבר בטרייד ליוסטון רוקטס וזכה באליפות המדהימה של 1995 לצד החלום, חברו למכללת יוסטון. אליפות מהמדהימות אי פעם, 4 סדרות ללא יתרון ביתיות.

10 פעמים אול סטאר, חבר לחמישיית העונה, אופי נהדר וניתור נהדר לא פחות. חבר היכל התהילה ואחד הגדולים בתולדות המשחק (ה SG ה-4 בטיבו אחרי מייקל, קובי וג'רי ווסט) והבחירה ה 14 הטובה בכל הזמנים.
https://www.youtube.com/watch?v=FemXo57pJrk

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 68 תגובות

  1. כשמארלי נבחר האוהדים בפיניקס אשכרה שרקו בוז (איפה בדיוק זה סנטרל מישיגן?). הדברים השתנו שם מהר מאד במערכת היחסים הזו.
    באותו הדראפט לסאנס היו 4 בחירות בשני הסיבובים הראשונים:
    7 -טים פרי
    28- אנדרו לאנג
    שתי בחירות שלא עשו הרבה אבל בעלות חשיבות אדירה מכיוון שהיו חלק מעסקת צ'ארלס בארקלי.
    50 -סטיב קר
    היחיד מביניהם שלקח אליפות רק שלא עם הקבוצה הנכונה.

  2. פשששש איך החזרת אותי 20 שנה אחורה – כשהייתי לד הייתי מתרגל כל הזמן את הקרוסאובר של טימי הארדווי, אחד המהלכים הכי יפים שיש.
    הכנסת את פז׳ה בכזאת קלות לחמישיית האירופאים של כל הזמנים? אפשר להסכים שגאסול הגדול, נוביצקי ופארקר בפנים? את פטרוביץ גם יהיה קשה להשאיר בחוץ? פז׳ה סוגר את החמישייה? אולי בעמדה שלו הוא נכנס אבל לא חושב שהיה גדול מסבוניס ודיבאץ למשל.

    1. הוא בפנים רק אם הולכים על סמול-בול (אם כי בודירוגה בשיאו היה טוב יותר). אחרת זה חייב להיות הרכב גבוה של סבוניס-פאו-דירק-דראזן-פרקר.

      על הספסל הלטבי של הניקס!

    2. סאבוניס ופטרוביץ יתכן יותר טובים ממנו
      כשמשווים קריירת אן בי איי סטיוקביץ לפניהם
      טוני פארקר , פזה , פטרוביץ , גאסול ונוביצקי
      מרק גאסול קורא תיגר רציני ועוד יתפוס פרק בפרוייקט

  3. הרדאווי נתן פעם הצגה באולסטאר ולמזרח פשוט לא היתה יכולת לשמור עליו.
    קלייד היה השומר האישי הכי טוב שראיתי על מייקל.

  4. קלייד. איזה שחקן תותח.
    יציבות מדהימה לאורך 15 עונות. PER יציב של 19-22 לאורך כל הקריירה.
    שחקן חזק במיוחד. מצליחים לראות קצת מההיי לייטס איך תמיד הוא מגיש את הגוף קודם לפני ההטבעה ובכך מונע את הנסיון לחסום אותו.
    גם היה שומר נהדר, בחצי הראשון של הקריירה היה קבוע אחד מ-5 הראשונים בליגה בחטיפות.

    למי שלא מכיר, מזכיר מאוד את ווייד. רב גוניות, כוח, אינטיליגנציה.

  5. קו אחורי של הארדווי, דרקסלר וסטויקוביץ' יכול ביום נתון לנצח כל קו אחורי אחר של בחירות אחרות. מדהים שכאלו תותחים נשארו פנויים בבחירה ה-14.

  6. איזה כיף! כתוב נהדר.

    לגבי דרקסלר מצד אחד מגיע לו יותר קרדיט בהיסטוריה של הליגה. מצד שני הוא לא טופ 4 בעמדה לטעמי. ג׳ורדן קובי ווסט דווין וויד ובעיני מי שסוגר את החמישייה הוא ג׳ו דומארס שאייזיה גנב לו את התהילה אבל בעיני היה חשוב יותר לפיסטונס בעיקר בהגנה אבל גם בהתקפה. דרקסלר מגיע שישי כי תמיד היה חסר לו קצת מנהיגות ורוע חיובי.

  7. שנות נעוריי היו ללא ספק השנים היפות של בחירה מספר 14.
    דן מארלי (ליבי הלך אחרי בארקלי לפיניקס)
    פחה סטויאקוביץ' (אי אפשר היה שלא לחבב את הקבוצה ההיא מסקרמנטו)
    טים הארדווי שהיה שותף לאלונזו "גוד" מורנינג שגם אותו סימפטתי…
    וכמובן
    קלייד דה גלייד, שהצליח עם האקים לקחת טבעת. איזה שחקן….
    את מיסטר לוקאס לא הכרתי, אבל דווקא דרל "בייבי גורילה" דוקינס מצלצל מוכר….

    איזה סדרה נהדרת !!!

  8. הטופ טן של קלייד זה מעדן נדיר. יש לו בניתור איזה חצי שנייה שבה הגוף שלו לא עולה ולא יורד- פשוט דואה. מעניין מה הוא היה עושה עם טכנולוגיית הנעלים של היום, אז שיחקו עם חתיכת צמיג משומשת בתור סוליה. נראה שבחירה 14 מעמידה חמישייה שלא נופלת מבחירות גבוהות ממנה בהרבה.

  9. אתה בוחר את קלייד לפני ווייד או שסתם שכחת ברשימת הש"ג? בחירה לגיטימית אבל בטוח שנוייה במחלוקת. שלוש האליפויות של וויד, כולל אחת כסופרסטאר די בודד ובסדרת גמר מהגדולות מכולן, נותנות לו את הבכורה לדעתי.

      1. אני עם אדר במקרה הזה. וויד הנהיג את פקקטה מיאמי לאליפות, דרקסלר לא לקח את פורטלנד לאותו מקום עם סגל עדיף.
        זה בהתעלמות מהעובדה שלמשוכה של וויד קראו נוביצקי, ואצל דרקסלר זה היה ג'ורדן.

          1. אפילו לא מצחיק. שאקיל עוד היה שחקן ראוי בגיל 34, והאסלם היה שחקן לגיטימי במצב נסיעה. חוץ מהם היו שם מורנינג ופייטון המיועדים לגריטה, ג'יימס פוזי שנולד בן 40, אנטואן ווקר שכבר היו לו הזמנות לבר מצוות של היפופוטמים וג'ייסון וויליאמס.
            אתה משווה אותם לחמישיה של פורטר, דרקסלר, קרסי, באק וויליאמס ודאקוורת בשיאם.

  10. תמיד חושבים מה היה קורה אם פורטלנד במקום בואי היו בוחרים בג'ורדן,אני שואל אחרת מה היה קורה אם לפורטלנד היייתה את הבחירה הראשונה ולא השנייה והיו בוחרים בהאקים.קמצוץ של זה ראינו ביוסטון אבל תארו לכם אותם בשנות השיא של שניהם לאורך תקופה.יש מצב שג'ורדן לא היה ג'ורדן במקרה כזה

    1. עוד משחק אפשרי של "אם":
      יוסטון מחליטים לבחור בבחירה הראשונה בכוכב העולה ג'ורדן, כי כבר יש להם את סמפסון בעמדות הפנים.
      פורטלנד, שכידוע חיפשו גבוה כמובן בוחרים את האקים.
      שיקגו נתקעים עם סם בואי…

      תוצאה: קרבות אימתניים במערב, בניגוד לחולשה שהיתה לו יחסית למזרח בשנות ה-80

  11. חמישייה מעולה, לדעתי כל אחד מהשחקנים פה יכול להכנס כשחקן חמישייה בכל קבוצה בליגה היום.

    אבל דרקסלר לפני וויד? לוויד יש 2 אליפויות יותר, וגם באליפויות שהשיג עם לברון היה יותר משמעותי ממה שדרקסלר היה באליפות עם חאכים (והגלאקטיקוס שלו עם בארקלי ודה דרים גם לא הגיעו רחוק)

      1. אני לא בטוח. דרקסלר נהנה מהנוסטלגיה בעוד שוויד עדיין משחק.
        בסה"כ זו נראית תחרות די צמודה בין שני שחקנים נפלאים.
        במה לדעתך דרקסלר יותר שלם מווייד?

        1. יותר שלם ( פחות פצוע ? 😆)
          הוא זכור כמוסר ריבואנדר ושומר טיפה יותר טוב מוייד
          הוא היה עושה את השחקנים שלידו טובים יותר
          חוץ מזה היתה לי הנעל של קלייד ( AVIA ) בתור נער זה מנצח לא ?

          1. אני לא יודע עד כמה זה נכון. למיטב זכרוני אחרי שגיל 30 גם דרקסלר התחיל להיפצע די הרבה בדיוק כמו ווייד (נכון שהוא היה נפצע גם קודם).
            אני לא חושב שהוא היה מוסר טוב יותר.
            לגבי הריבאונד אני מסכים אבל יש לו בין 5 ל-10 ס"מ גובה עליו.
            וויייד שחקן הגנה טוב יותר לדעתי.

            ולגבי להפוך את השחקנים שלידו ליותר טובים – תראה מה וייד עשה לאחד לברון ג'יימס.

          2. ניצחת עם הטיעון של לברון
            שח-מט
            הנוסטלגיה לעיתים קודמת להגיון
            וייד של 2006 היה מדגדג את מייקל , דרקסלר ניסה לדגדג ולא הצליח

          3. דרקסלר סקורר יותר טוב. וקלעי יותר טוב מבחוץ.
            ולטעמי אמין יותר מבחינת רמת המשחק ואספקת הנקודות.
            וסגנונו אולי יותר שקט (ופחות מלוכלך), אבל הוא לא פחות מנהיג.

        2. הסטטיסטיקה של שניהם די דומה. פר משחק בקריירה לוויד יש יותר נקודות וריבאונד, דרקסלר יותר טוב משלוש במעט

          1. מעניין מה מנחם חושב
            לפעמים הדיונים האלו על מי יותר טוב ממי דווקא שלא מדובר על הסולת והשמנת ( מייקל , מג'יק בירד ) בעלי ערך מוסף מנצח

            דובי – בארקלי או מלון ?

          2. פשוט כי אחד יותר גדול משתיים.
            מלון היה משנה בנשמתו. תמיד היה צריך מישהו שיפעיל אותו, שימסור לו, שיוביל בשבילו.
            בארקלי לקח את הכדור ואת המשחק ואת האחריות אליו.

  12. שמתי לב שבכל הייליטס של כל שחקן גדול מהתקופה ההיא יש דאנק רצחני על דויד רובינסון
    חפשו ביוטיוב שאק על רובינסון
    גם לקרל מלון היה דאנק לא נורמלי עליו

      1. אני חושב שבגלל שבשיא הקריירה של ווסט (כולל בעונת האליפות) הוא שיחק PG, כאשר גודריץ' היה ה-SG, אז סופרים אותו כ-PG.

  13. כתבה נהדרת כרגיל. דרקסלר והרדאווי מהשחקנים האהובים, המהנים לצפייה והמוערכים בזמנם.
    לגבי סוגיית דרקסלר את וייד אני הולך עם דרקסלר. וייד כבודו במקומו מונח, שחקן ענק בכל קנה מידה אבל מספר האליפויות הכולל הוא לא המדד המרכזי מי יותר גדול בראי הזמן.

  14. אם רק בוחנים את הסטטיסטיקות, אז יתרון קל לווייד, גם בממוצעי קריירה, גם בממוצעים בעונות השיא, גם בממוצעי הפלייאוף.

    ברמת ההישגים, שוב יתרון לווייד. 3 אליפויות, MVP פיינלס, 5 פיינלס.
    לדרקסלר אליפות אחת, 3 פיינלס.

    ההבדל הגדול בין השחקנים הוא כאשר בוחנים מה הם עשו בפיינלס כהם היו השחקן המוביל של קבוצתם.
    דרקסלר נתן 2 סדרות גמר יפות מבחינה אישית נגד דטרויט ושיקאגו.
    ההבדל הוא שהפיינלס של ווייד נגד דאלאס הוא לפנתאון. 34.7 נק'. 7.8 רב'. 3.8 אס'. 2.7 חט'!
    וכאשר לוקחים בחשבון את הצוות ששיחק ליד ווייד (היחידים בדאבל פיגרס חוץ מווייד היו שאקיל ואנטואן ווקר עם 13 נק' כל אחד)
    בעוד שההרכב של פורטלנד היה הרבה יותר מוכשר (חוץ מדרקסלר היו עוד 4 שחקנים בדאבל פיגרס בראשות טרי פורטר וג'רום קרסי)

    כך שלדעתי, גם הסטטיסטיקה וגם הרושם שווייד השאיר ב-2006 מכריעים את הכף לטובתו.

      1. זה היופי בדיון אקדמי על נושא שלא ניתן להגיע אליו להכרעה. הקרב.
        בלי שתשאל השאלה "מי יותר טוב?" לא היה כל הדיון המעניין אחר כך.

    1. מאד אוהב את דרקסלר אבל ווייד לדעתי טוב יותר, אם כי במעט. היתרון הגדול שלו היה ביכולת לייצר לעצמו זריקות המשחק עומד ובפוסט. דרקסלר היה טוב יותר באופן קורט ובהגנה.

  15. לדרקסלר היתה תנועה חתולית שהיתה רק לד"ר ג"יי. שחקן מאוד מגוון וטוב בהכל. גם את טימי הארדוואי מאוד אהבתי, היתה להם קבוצה גדולה. היה שחקן עם ביצים בגודל של שור.

    1. אני ממש מסכים שלדרקסלר הייתה את התנועה החתולית, אן אולי פנתרית, שרק למעט יש. כמו שאמרת -ל ד"ר ג'יי, אבל צריך להוסיף לרשימה את ג'יימס וורת'י.
      שלשה שחקנים עם המון אלגנטיות במשחקם, רב גוניות ויכולת אדירה להגיע לטבעת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט