מלכת הספורט: ההיסטוריה של אליפויות העולם בא"ק (1)/ אלעד אייל

מלכת הספורט : ההיסטוריה של אליפויות העולם באתלטיקה

בקיץ הקרוב תתקיים אליפות העולם ה- 15 באצטדיון האולימפי בבייג'ין  במספר ולכבוד המאורע החלטתי לערוך פרויקט סיכום של האליפויות שהתקיימו עד כה. החל בראשונה שהתקיימה ב-1983 בהלסינקי והיוותה הכנה למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס שהתקיימו כעבור שנה, ועד האליפות האחרונה שהתקיימה לפני שנתיים במוסקבה.

הרעיון לקיים אליפות נפרדת לאתלטיקה נבע מהצורך והרצון לתת במה נפרדת וייחודית לענף שנחשב בעיני רבים לגולת הכותרת וליהלום שבכתר של המשחקים האולימפיים.  זו גם הסיבה שהאליפות נקבעה להתקיים שנה אחת לפני האולימפיאדה, והיוותה הן הכנה למשחקים והפגנת כוח לאתלטים, וגם העניקה תואר יוקרתי למלכי האתלטיקה למשך ארבע שנים. שלוש האליפויות הראשונות התקיימו במתכונת של ארבע שנים בין אליפות אחת למשנה, והיו שיא של ממש עבור האתלטים ותואר שלא נפל בהרבה מחשיבות מדליה אולימפית. החל מהאליפות הרביעית הוחלט לקיים את האליפות במתכונת דו שנתית, במעין "בחירות של אמצע הקדנציה". החלטה זו גרעה הרבה מהיוקרה של התחרות, ובמקום ציפייה של ארבע שנים והצהרת כוונות לקראת המשחקים האולימפיים, כל אליפות שנייה מתקיימת שנה לאחר המשחקים ומהווה מעין ריצה במורד לאחר השיא האולימפי. נקודה כואבת נוספת שפוגעת ביוקרה ובחשיבות האליפות היא הספורטאים הרבים שנתפסו/נחשדו בשימוש בסמים ממריצים, או חומרים שונים משפרי ביצועים. גם הירידה במספר שיאי העולם בשנים האחרונות פוגמת בחוויה וברמת התחרות. על כל מקרה הקסם של האתלטיקה נובע כנראה מאיזה צורך אנושי בסיסי להיות הכי מהיר, הכי גבוה, והכי חזק מכל השאר, לא פלא שהענף הזה הפך לזירה מרכזית של מאבק בין גושי במשחקים האולימפיים לאחר מלחמת העולם השנייה, כששרידי המאבק הזה באו לידי ביטוי בשתי אליפויות העולם הראשונות.

אחרי ההקדמה הארוכה הזו הגיע הזמן לצאת למסע. אז כמו שאומר דודו ארז "תנו לנו אפקט זול של נסיעה בזמן"…

התחנה הראשונה במסע בזמן היא הלסינקי פינלנד בחודש אוגוסט 1983. אליפות העולם הראשונה באתלטיקה קלה יוצאת לדרך. 1355 אתלטים ואתלטיות מ-153 מדינות עומדים להתחרות ב-41 תחרויות.  במוקד התחרויות המאבק בין ארצות הברית לבין המעצמה המובילה בגוש המזרחי מזרח גרמניה על הבכורה במשחקים. מזרח גרמניה היא מעצמת ספורט במיוחד בקרב הנשים (אחרי התפרקות הגוש המזרחי ונפילת החומה, התגלו מסמכים המעידים על תכנית אימרוץ והונאה שיטתית). המזרח גרמניות שולטות לחלוטין בריצות הקצרות, כשהן זוכות בזהב מרליס גר ב-100, מריטה קוך ב-200 100משוכות ובשתי ריצות השליחים. האמריקנית היחידה שהצליחה על המסלול היא מארי דקר שכונתה מארי דקר הקטנה (משקלה היה 40 ק"ג) שניצחה בריצות ל-1500 ו-3000 מטרים והצילה מעט מכבודן של האמריקניות.  אצל הגברים  הסיפור היה שונה לחלוטין, כשהאמריקאים הציגו לראווה חלק מהכוכבים הגדולים של העשור בראשם קרל לואיס שעתיד להפוך לאתלט הגדול ביותר בעשור הזה, וקלווין סמית וכמובן אדווין מוזס.

*

100 מטר גמר, הלסינקי 1983

*

אירועים בולטים

*הזכייה בדאבל נדיר בריצות -400 ו-800 מטרים של לודמילה קרטוכווילובה הצ'כית כשב- 400 היא קובעת שיא עולם פנטסטי שנשאר עד היום התוצאה השנייה בכל הזמנים לנשים במקצוע.

* הדאבל של מארי דקר ב-1500 ו-3000 שהציל מעט מכבודן של האמריקניות.

* זכייה אמריקנית משולשת בריצת ה-100 מטרים גברים זהב, כסף וארד. לואיס , סמית, וקינג בהתאמה.

אתלטים מצטיינים

נשים

 

בתמונה: מרי דקר

מריטה קוך- 4 מדליות 3 זהב

ירמילה קרכטוכווילובה  2 זהב

מרליס גר 2 זהב

מארי דקר 2 זהב.

גברים

קרל לואיס 3 זהב

קלווין סמית 2 זהב 1 כסף.

שיאי עולם

שני שיאי עולם, אחד כבר הוזכר של קרטכווילובה  ב-400 ושיא נוסף בשליחים 4×100 גברים 37.86.

*

שיא עולמי – 4X100, הלסינקי, 1983

*

ראויים לאזכור

הייקה דרקסלר- קופצת לרוחק מהטובות בהיסטוריה, ואצנית מצטיינת שהחלה את דרכה בגיל 18 באליפות העולם. זכתה בזהב בקפיצה לרוחק.

סעיד אוויטה- מגדולי הרצים למרחקים בינוניים שהחל את הקריירה בהלסינקי כשזכה בארד.

גרג פוסטר- מגדולי הרצים ל-110 משוכות, זכה בזהב ראשון מתוך 3 באליפות עולם, כשבתווך זכה גם בזהב אולימפי בל"א 84.

סרגיי בובקה- 6 פעמים אלוף עולם בקפיצה במוט זו זכייתו הראשונה בתואר.

ואחרון חביב – דיילי תומפסון פעמיים ברציפות אלוף אולימפי בקרב 10 ואלוף עולם. שבר 4 פעמים את שיא העולם.

עד כאן הקפה ראשונה. בפרק הבא במסע נפגוש כמה מהדמויות היותר שנויות במחלוקת בהיסטוריה של האתלטיקה וכמה תחרויות דרמטיות שהסתיימו בפוטו פיניש.

 

Men's results

Track

1983

Games Gold Silver Bronze
100 m
details
Carl Lewis
 United States
10.07 Calvin Smith
 United States
10.21 Emmit King
 United States
10.24
200 m
details
Calvin Smith
 United States
20.14 Elliott Quow
 United States
20.41 Pietro Mennea
 Italy
20.51
400 m
details
Bert Cameron
 Jamaica
45.05 Michael Franks
 United States
45.22 Sunder Nix
 United States
45.24
800 m
details
Willi Wülbeck
 West Germany
1:43.65 Rob Druppers
 Netherlands
1:44.20 Joaquim Cruz
 Brazil
1:44.27
1,500 m
details
Steve Cram
 Great Britain
3:41.59 Steve Scott
 United States
3:41.87 Saïd Aouita
 Morocco
3:42.02
5,000 m
details
Eamonn Coghlan
 Ireland
13:28.53 Werner Schildhauer
 East Germany
13:30.20 Martti Vainio
 Finland
13:30.34
10,000 m
details
Alberto Cova
 Italy
28:01.04 Werner Schildhauer
 East Germany
28:01.18 Hansjörg Kunze
 East Germany
28:01.26
Marathon
details
Rob de Castella
 Australia
2:10:03 Kebede Balcha
 Ethiopia
2:10:27 Waldemar Cierpinski
 East Germany
2:10:37
110 m hurdles
details
Greg Foster
 United States
13.42 Arto Bryggare
 Finland
13.46 Willie Gault
 United States
13.48
400 m hurdles
details
Edwin Moses
 United States
47.50 Harald Schmid
 West Germany
48.61 Aleksandr Kharlov
 Soviet Union
49.03
3,000 m st.
details
Patriz Ilg
 West Germany
8:15.06 Bogusław Mamiński
 Poland
8:17.03 Colin Reitz
 Great Britain
8:17.75
20 km walk
details
Ernesto Canto
 Mexico
1:20:49 Jozef Pribilinec
 Czechoslovakia
1:20:59 Yevgeniy Yevsyukov
 Soviet Union
1:21:08
50 km walk
details
Ronald Weigel
 East Germany
3:43:08 José Marín
 Spain
3:46:42 Sergey Yung
 Soviet Union
3:49:03
4×100 m relay
details
Emmit King
Willie Gault
Calvin Smith
Carl Lewis
 United States
37.86
(WR)
Stefano Tilli
Carlo Simionato
Pierfrancesco Pavoni
Pietro Mennea
 Italy
38.37
(NR)
Andrey Prokofyev
Nikolay Sidorov
Vladimir Muravyov
Viktor Bryzgin
 Soviet Union
38.41
4×400 m relay
details
Sergey Lovachov
Aleksandr Troshchilo
Nikolay Chernetskiy
Viktor Markin
 Soviet Union
3:00.79 Erwin Skamrahl
Jörg Vaihinger
Harald Schmid
Hartmut Weber
 West Germany
3:01.83 Ainsley Bennett
Garry Cook
Todd Bennett
Phil Brown
 Great Britain
3:03.53
WR world record | AR area record | CR championship record | GR games record | NR national record | OR Olympic record | PB personal best | SB season best | WL world leading (in a given season)

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. השיא העולמי ב-4X100 היה אז שיא לא יאומן ממש!
    מרי דקר המשיכה, אבל תמיד היתה חסרת מזל עד סוף הקריירה שלה.

  2. הייקה דרקסלר האגדית. באליפות אחר כך (87') התחילה אחת מהיריבויות הספורטיביות הגדולות של האתלטיקה –
    הייקה דרקסלר נגד ג'קי ג'וינר קרסי.
    2 מגדולות האתלטיות, שהשיבו הרבה אמון לענף.

    (בעיקר לנוכח העובדה שדרקסלר השיגה את מרבית הישגיה אחרי נפילת "משטר הסמים" המזרח גרמני)
    (וגם בגלל שהיא מהבודדות מבין המזרח גרמניות שלא גדלה זקן)

  3. איזה סגנון ריצה נהדר היה ללואיס. כשהאמריקאים לא מפשלים עם החלפות המקל הם בד"כ מנצחים. (כלומר כשבולט לא בסביבה) 🙂

  4. משום מה הריצה הזכורה לי ביותר מהאליפות הזו היתה של גרג פוסטר שאיכשהו עד היום אני זוכר את סגנון הריצה שלו.
    לך תבין את הזיכרון האנושי…

  5. אין על הריצה של קרל לואיס , אחרי הפתיחה היחסית האיטית כשהוא פותח מבערים וספק רץ ספק מרחף על המסלול, היו ימים!

  6. לואיס היה אגדה.
    אותי עניין השיאים העולמיים מבאס כי כשקורים את השיא של בולט חושבים בטעות שהוא עולה על לואיס.
    אבל לא היה כמו לואיס .
    ממש איילה שלוחה ספורטאי רב גוני ואתלט של ממש.
    תראו לי עוד אחד שמצד אחד לקח 4 מדליות זהב אולימפיות באולימפידה בודדת .
    ומצד שני לקח 4 מדליות זהב אולימפיות בטווח של 12 שנה כשהגן פעם אחר פעם על תארו בקפיצה חרוחק.
    בעיני לואיס הגדול מכולם ללא תחרות ! (אולי ג'סי אוואנס …בגלל המשמעות שבהישגיו ).

  7. מדהים כמה התוצאות, לפחות.של הגברים, רחוקות שנות אור מהשיאים של ימינו. אומנם 30 שנה אבל הזהב של לואיס בקושי מספיק היום לגמר אולימפי שלא לדבר על הכסף והארד. אני לא זוכר בעל פה את כל שיאי העולם אבל גם ב100 משוכות התוצאה רחוקה ביותר מחצי שנייה מהשיא כיום. אגב, איך זה שהאמריקאים עם זוכי הכסף והארד, לא זכו בשליחים של ה400 באף מדליה? ממתי פוסלים בשליחים של 400?

  8. באמת מעניין מה קרה שם, גם מוזס שזכה ס400 משוכות זכה בזהב, למרות שלא נראה לי שהוא רץ שליחים זה מראה איזה עומק היה להם. אולי מנחם זוכר מה קרה שם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט