ממשיכים עם מספרי 3 הגדולים, (ובסוף אתגר) / מנחם לס

*

ב"עונת המלפפונים" – ניבון שהמצאתי בשנת 1961 כשנסעתי עם אשתי רינה ז"ל דרך שדות מלפפונים באוהיו  – וחשבתי "על מה אני יכול לכתוב ל-'חדשות הספורט' " כי הייתי חייב מאמר להוצאת יום ראשון, ואז יצאתי עם הכותרת "זה מה קורה בספורט בעונת המלפפונים הזאת" (המאמר הופיע ביום ראשון, ה-23 ביולי, 1961), ממציאים כל מיני דברים.

אגב, כשפעם כתבתי בדהבאזר על "עונת המלפפונים" היה שם איזה חכמולוג שכתב שאני שקרן, ושממציא המושג היה איזה הונגרי בשנות ה-1600 שהיה הראשון לצאת עם המושג. שיהיה. אבל "עונת המלפפונים" בספורט הוא דבר שבא לי בראש בשעת הנסיעה ההיא לאוהיו, וכמו אז גם היום – אני מנסה לחשוב על דברים מעניינים לכתוב.

אז כשכולם היללו את לברון ג'יימס בתור הסמול פורוורד הגדול מכולם, בא לי לכתוב על לארי בירד, שבפנקסי הוא הטוב מכולם. ואז חשבתי שמגיע גם להזכיר את הדוקטור. ועכשיו ניכנס בי הרעיון שאם כבר – אז כבר – ואכניס את כל מספרי ה-3 מ-"50 האגדות" לפי סדר יכולתם, כמובן לדעתי.

ואז ניכנס בי עוד רעיון: למה לא להשאיר גם את האתגרים שנתתי לקוראי הופס.קו.איל כשרק התחלתי, והעורכים ובעלי האתר היו סולומון ושגיא (לי זה קצת מוזר שמאז שקניתי מהם את האתר הם נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה, אם כי את סלומון אני רואה מדי פעם בפייסבוק). כשאני כבר לא אהיה כאן, ואת האתר יריצו מידן ורועי, תמשיכו לשמוע ממני אפילו כשאהיה קבור עשר אמות (גיא!) באדמה!

אז יאללה. הנה המאמר על השחקן שהוא אולי "הגדול ביותר בין הידועים הכי פחות", ובסוף האתגר!

***************


'איד הקרח' ג´ורג´ גרווין

אני יודע שהשם ג´ורג´ "ICEMAN" גרווין לא אומר הרבה לצעירים שביניכם, אז החלטתי לעשות רשימה שלי של 10 השוטינגים הגדולים בהיסטוריה, ואז אולי תבינו היכן הוא נמצא ברשימת הגדולים. אני לא מדבר על 'פיור שוטרס'. אני מדבר על GUNNERS. יוצרי נקודות מכל מצב ובכל צורה. הנה הם:

 

  1. מייקל ג´ורדן
    2.קובי בריאנט
    3.אוסקאר "ביג 0" רוברטסון
    4. ג´רי ווסט
    5. ג´ורג´ "אייסמן" גרווין
    6. קלייד פרייזר
    7. קלייד "דה גלייד" דרקסלר
    8. רג´י מילר

9."פיסטול" פיט מרביץ´
10. אירל "דה פירל" מונרו.
(מחכים בתור: אלן אייברסון, ג´ו דומארס, דוויין וויד).

=================================================
לפני שנבלעה ע"י הNBA, הייתה ליגה אחרת ונפלאה – ה-ABA
=================================================

 

ג´ורג´ גרווין היה השחקן השני בטיבו ב-ABA אחרי ד"ר ג´יי, וכשה-NBA גילתה מה יכול הגארד הפנומן הזה לעשות עם ה-2.00 מ´ שלו, היא החליטה לקנותו מהסן-אנטוניו ספארס (לפני שעברו לנבא). הייתה לנבא רק בעיה אחת קטנה: כדי לקנות אותו (ואת הד"ר) היא חייבת הייתה לקנות את כל הליגה. רק אחרי ש-ICE והדוקטור עברו לליגה הזקנה והכבדה, ה-NBA התחילה לרוץ במהלך חמישי.

ג´ורג´ נולד ב-1952 לאם חד-הורית (אביו עזב את הבית מיד אחר היוולדו) שגידלה אותו ואת חמשת אחיו ואחיותיו בשכונת הסלאם הגרועה ביותר בדטרויט. ז"א שאין הרבה מקומות אחרים בארה"ב יותר מסוכנים ועניים. הלימודים אף פעם לא עניינו אותו, ולמזלו הרב הוא מצא תחליף מצויין – כדורסל.

כבר בעממי ואח"כ בתיכון הוא היה ה-COOL בכל מצב. חברו הטוב ביותר היה ראלף סמפסון, כוכב NBA עתידי. הכל בא לו במין קלות וטבעיות, כמו לבנו ג´ורג´ גרווין ג´וניור (המכונה ג´יג´י) ששנים אח"כ במשחק דומה מאד לזה של האבא, היה ממצטייני ההארלם גלוב טרוטרס, ואח"כ כוכב בליגה השבדית. אחיו דריק, אגב, היה כוכב באוניברסיטת טקסס-סן אנטוניו, ובשנות ה-90 הוביל את הליגה הישראלית בקליעות כששיחק עבור קבוצת עמק יזרעאל-גבת.

אעבור בקצרה על הקריירה שלו. הוא היה שחקן מצויין בתיכון אך עם ציונים גרועים כל כך שאף מכללה לא התעניינה בו. מספרים שכשמאמנו סול בירץ´ בא איתו לראיון לנוטר-דאם, והמאמן שאל אותו כמה זה 15 ועוד 17 הוא ענה "34". מאמן נוטר-דאם פנה לבירץ´ ואמר: "נו, אתה רואה?". אז בירץ´ ענה "מה הסיפור? הוא טעה רק ב-1".

איך שהוא הוא התקבל ללונג ביץ´ סטייט (שם קלע 29.5 נק´ למשחק תחת מאמנו המפורסם ג´רי טרקניאן), אך ה-"CULTURAL SHOCK" של דרום קליפורניה היה אדיר כל כך עבור בן הגטו מדטרויט שהוא ביקש – וקיבל – אישור לעבור לאיסטרן מישיגן יוניברסיטי (שם קלע 26.8 נק´ עם 14.4 ריב´ למשחק), אך נאלץ לעזוב בגלל "בעיות שלא נדבר עליהן כאן" כפי שאמר מאמנו במישיגן (הבעיה הייתה אגרוף לפרצוף של ג´יי פיקולה מרואנוק יוניברסיטי שלא הפסיק להכניס לו מרפקים. הייתה לו זו הפעם הראשונה והאחרונה לאבד עשתונותיו).

אז הנה נער בן 19 צנום שלא יכול לשחק בנבא בגלל החוק שהיה אז שאסר על שחקן להיכנס לליגה לפני ששנתונו סיים 4 שנות לימודים במכללה. אז בלית ברירה הוא הצטרף לפונטיאק שפראלס, קבוצה חצי מקצוענית ששילמה לו 500$ למשחק. במשחק מסוים הוא קלע 58 נק´, ובמקרה הסקאוט של הוירג´יניה סקוויירס מה-ABA (ג´והני קאר, שחקן עבר מצויין) היה במשחק. הוא מיד הוחתם ע"י הסקוויירס ב-1972.

הוא שיחק עם ד"ר ג´יי שקלע אז 31.9 נק´ בממוצע, וה-"קיד" כמו שקראו לו קלע 14.1 נק´.הגארד השני של הסקוויירס "פאטי" טיילור סיים אז ספר אוטוביוגרפי שניכתב ע"י PIMP (רועה זונות) בשיקגו, ושמו של הפימפ היה ICEBERG SLIM. כך החל פאטי לקרוא לו, ואז "הקרחון" (ICEBERG) הפך ל-"איש הקרח" (ICEMAN).

 

*

בחצי העונה הוא הועבר לסן אנטוניו ספארס עבור 225,000$ – סכום גדול אז – ומאמנו החדש בוב באס העבירו מסמול-פורוורד לתפקיד שוטינג-גארד שם נשאר עד סוף הקריירה. הוא שיחק מאחור עם הפוינט-גארד ג´יימס "CAPTAIN LATE" סילאס, והשניים נחשבו לבק-קורט הטוב בליגה. לשניהם היה ממוצע של 20+ בעונת 1975-1976. המעבר מסמול-פורוורד לשוטינג-גארד עשה פלאות: ממוצע קליעותיו עלה, והוא הפך מ-"סמול-פורוורד עם ממוצע ריבאונדים בינוני" ל-"שוטינג-גארד עם ממוצע ריבאונדים גבוה".

ב-1976-1977 כשהוא כבר בספארס, הם הצטרפו ל-NBA וגרווין מיד עשה את האול-סטאר. הוא היה ´מלך הסלים´ של הנבא ב-1977-1978, ואז התחיל בשרשרת שלוש הובלות ה-NBA בנקודות (33.1 נק´ ב-1980 ואז עוד שני כתרי "מלך הסלים" ב-1981 ו-1982.), וב-1984 הוא עבר את אלג´ין ביילור ברשימת "קולעי הנקודות בכל הזמנים" כשהגיע למקום העשירי. אגב, הוא שני ברשימת הגארדים של כל הזמנים בגגות).

כאן החלה הירידה. ב-1983-1984 המאמן החדש קוטון פיצ´סימונס החליט להביא שוטינג-גארד חדש, צעיר, אלבין רוברטסון, וגרווין הועבר לשיקגו. הוא שיחק עונה אחת בבולס (העונה בה היה מייקל ג´ורדן פצוע), ואז פרש כשהוא אומר את משפטו המפורסם "אני רוצה לפרוש כשעדיין יש לי בריאות, יש לי כסף, ויכולת מנטאלית לספור אותו"!

הוא סיים קריירה ארוכה בנבא עם ממוצע של 26.2 נק´ למשחק וניבחר ל-"היכל התהילה" ב-1996 ואח"כ ל-"50 האגדות". אבל תרומתו הגדולה ביותר הייתה שהוא היה הגפרור שהבעיר את ה-MERGER (איחוד) בין ה-ABA וה-NBA כפי שאסביר למטה.

=================================================
המשחק המרתק ביותר בהיסטוריה של הנבא
=================================================

בנבא לא "יורדים ליגה" אפילו אם מסיימים 82-0 את העונה. לכן "ממציאים" כאן כל מיני סיבות למשחקים חשובים. כגון משחק קובע לעשיית הפלייאוף, או משחק קובע ליתרון בית בפלייאוף, וכו´.

ב-1977-1978 במשחק האחרון של העונה הוביל ג´ורג´ גרווין את רשימת "מלך הסלים" ב-NBA עם 27.22 נק´ למשחק, כשדייויד תומפסון מפגר בשש מאיות עם 27.16 נק´. אני זוכר היטב את היום האחרון הזה. מתמטיקאים מ-MIT ופרינסטון החלו לחשב כמה צריך תומפסון לקלוע, נגד כמה שגרווין יקלע, כדי לגנוב ממנו את התואר. הצרה הייתה שהם לא ידעו כמה גרווין צריך לקלוע עד סיום המשחק של תומפסון.
המשחק של תומפסון נגד דטרויט, בדטרויט, נערך ביום ראשון בשעה 1 בצהריים. תומפסון קלע 73 נק´. כל הפרופסורים מיד הוציאו סרגלי חישוב ומצאו שגרווין מפגר ב-58 נק´. זה המינימום שהוא צריך עבור החזקת הכתר.המשחק של גרווין נערך ב-8 בערב נגד ניו-אורלינס, בניו-אורלינס. אנשים חיכו למשחק זה כמו לגמר סידרת פלייאוף.

רבע ראשון: לאייסמן 20 נק´. אנקדוטה: גרווין החטיא והחטיא (8 החטאות רצופות) וביקש מחבריו שיפסיקו למסור לו כי אין לו יותר רצון לנצח את התואר. הם לא שמעו לו והמשיכו לפטם אותו בכדורים! רבע שני – 33 נק´ (אגב, במשחק הצהריים שבר תומפסון את מס´ הנקודות לרבע – 32 – שהחזיק מעמד כ-7 שעות עד ה-33 של אייסמן). יחד 53. צריך 58. אחרי 9 דקות של הרבע השלישי לגרווין כבר 63 נק´, והוא יורד לנוח כ-"מלך הסלים" של הנבא בקרב הצמוד ביותר בהיסטוריה.

שניהם – תומפסון וגרווין – נחשבו אז לקלעים הארסיים ביותר בליגה. תארו לכם משחק כזה כשלברון ג´יימס מפגר בריצה למלך הסלים לפני המשחק האחרון בשש מאיות. הוא עולה למשחק נגד הפיסטונס, וקולע שם 73 נק´. עכשיו מגיע תור קובי בריאנט שחייב לקלוע 58 כדי לקחת את התואר. יש לו משחק חוץ נגד ההורנטס. הוא קולע 63 נק´, ויוצא לנוח בדקה ה-33. תארו לכם משחק כזה, ואולי תבינו מה הלך שם לפני 30 שנה!

=================================================
´אייסמן´ היה הקטליסט באיחוד שתי הליגות
=================================================

 

ב-1973-1974, מיד אחרי משחקו הראשון של ´אייסמן´ באול-סטאר של ה-ABA, חוזהו נימכר לסן-אנטוניו ספארס (שעברו מדאלאס כששם הקבוצה היה שפאראלס). הייתה זו תקופה איומה של מלחמות בין שתי הליגות, ופתאום מוצא גרווין את עצמו כוכב של מלחמה משפטית שהפכה להיות הנושא המדובר ביותר בכדורסל של אז, כי כל גורל ה-ABA, והרבה מהרפיוטציה של ה-NBA, היו תלויות בתוצאות המשפט.

הנה צעיר צנום בן 21 שיכול להיות בקושי ג´וניור בקולג´, עם ניסיון מקצועני מינימאלי, בן שכונת גטו קשה בדטרויט (חברו הטוב ביותר בימי התיכון העליזים היה הענק סם סמפסון – 2.23 מ´, איתו יצא לגרווין לשחק בנבא), והילד הזה הוא במרכז מערבולת שלמה שהיו בה 2 קומישיונרים של שתי ליגות, עורכי דין, ראשי ערים, שופטים פדרלים, מה לא).

אז הנה הסיפור: ב-1970 יהודי בשם אירל פורמן קנה פרנצ´ייז של הליגה החדשה ABA באוקלנד, קליפורניה, עבור חצי מיליון דולר, שהיו חובות הקבוצה. הוא העביר את הקבוצה מיד לוושינגטון ושמה היה וירג´יניה סקוויירס. פורמן ניכנס אף הוא לקשיים כספיים והחליט למכור 5 משחקניו שהיו יכולים להרכיב "נבחרת כל הזמנים בכדורסל" לא רעה בכלל: דייב בינג וד"ר ג´יי מאחור, ריק ברי ובוב מקדו בעמדות הפורוורד, וסוון נייטר הענק (2.20 מ´) בסנטר. אני לא מתבדח. זאת אחת החמישיות הגדולות ביותר שאני יכול לחשוב עליהן.

השחקן האחרון בעל שם שהסקוויירס החזיקו היה ´אייסמן´. ב-1974 הם החליטו למוכרו לספארס. הקומישינר של ה-ABA מייק סטורן (יהודי אף הוא) היה נגד המכירה בטענה שבלי ´אייסמן´, הסקוויירס תהפוך לקבוצה לא אטרקטיבית, והיא לא תהיה זמינה למכירה. פורמן רצה למכור את הפרנצ´ייז אבל הוא קודם רצה לחלוב כמה שיותר כסף ממכירת שחקניו.

´אייסמן´ עצמו לא אהב את המעבר לספארס. תגידו אתם, אם יש לך חברי קבוצה כמו ד"ר ג´יי, מקדו, בינג, וריק ברי, הייתם רוצים לעבור לקבוצה אחרת? הכל עמד לקרות אבל לפתע פורמן שינה דעתו. הוא לא רוצה למכור את הקבוצה, ורוצה ש´אייסמן´ יישאר.

"NO WAY" אמר אנג´לו דרוסוס, בעל הספארס. פורמן התעשר בינתיים ממכירה כללית של כוכביו וכנראה קיווה שעם ´אייסמן´ ככוכב, ועוד כמה צעירים, הסקוויירס יוכלו להמשיך להתקיים עד שיהיה MERGER עם ה-NBA. אבל דרוסוס רצה את גרווין, ודרוסוס היה חבר במאפיה היוונית במערב. אז כשדרוסוס רוצה, לא כדאי להישחט עבור פרינציפ "קטן"!

לסטורן היה רעיון: החזירו את ´אייסמן´ לסקוויירס, קבלו חזרה את ה-225,000$, פלוס ג´ורג´ קרטר, שחקן לא רע.

"NO WAY" אמר דרוסוס.
סטורן קרא למסיבת עיתונאים בה הודיע ש´אייסמן´ נישאר בסקוויירס.
כשדרוסוס צעק לעבר סטורן שאין לו את היכולת הכספית או המשפטית, ואין לו אוטוריטה לעשות זאת, סטורן צעק לעבר המאפיונר/ביזנסמן:

“I'LL TAKE MY BEST SHOT AND YOU'LL TAKE YOUR BEST SHOT!”
מה אגיד לכם? ה-"בסט שוט" של דרוסוס היה הרבה יותר טוב.

לשופט ספירס נמאס מהתרגילים של הסקוויירס ומכל הליגה, והוא החליט שגרווין עובר לספארס, אבל הוא נותן 10 ימים לשני הצדדים להגיע להסדר כל שהוא. הספארס חששו שהסקוויירס יחטפו פיזית את ´אייסמן´ – אתם יודעים, כמו בסרטים ´בוני וקלייד´, והם החביאו אותו במלון המפואר "הילטון פלאציו" בסן-אנטוניו עם כמה מאפיונרים השומרים על הסוויטה שלו.

ספירס קרא לכל הצדדים להופיע ב-15 לאוקטובר ללשכתו, והוא שמע מכולם: מסטורן, מדרוסוס, מפורמן, וממאמן הספארס החדש טום ניסאלק. בסוף היום השופט אמר שהם ישמעו ממנו תוך עשרה ימים, ובינתיים התיר ל-´אייסמן´ להופיע בציבור ולשחק עבור הספארס. כעבור 10 ימים הגיע צו בית המשפט: ג´ורג´ גרווין הוא שחקן הספארס.

סוף דבר: ה-ABA אף פעם לא הגישה ערעור. גרווין החל לשחק בספארס ומיד יצר לעצמו ממוצע של 23.4 נק´. פורמן מכר את הסקוויירס שבלי גרווין סיימו את העונה 56-28.

הסקוויירס נעלמו מהמפה ב-1976 כשכמה קבוצות ABA הפכו להיות קבוצות NBA. הרבה מהאיחוד בין שתי הליגות – MERGER באנגלית, הוא בזכות שוטינג גארד מהיר הקולע 25 נק´ למשחק ומסוגל לקפוץ לשמיים. רק שנים אח"כ הבינו כולם כמה תרם גרווין (למעשה בלי שעשה דבר מלבד להיות כוכב כדורסל) לאיחוד בין שתי הליגות שכמעט מיד היה מוצלח, והיום אנחנו פשוט שוכחים שכמה קבוצות NBA היו קבוצות ABA רק לפני 30 שנה!

=================================================
אתגר היום*:
=================================================

 

אתגר היום: שלח לי את רשימת 12 השחקנים הטובים ביותר בנבא שמעולם לא זכו בתואר MVP: חמישייה לפי תפקיד, ואז הוסף 7 שחקני ספסל!

.

  • אותו אתגר נתתי לפני  8 שנים כשהמאמר המקורי הופיע!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. הטובים ביותר שלא זכו להיות MVP של הליגה
    PG – ג'ון סטוקטון , מחליפים : אייזה תומאס , כריס פול
    SG – ג'רי ווסט מחליף – קלייד דרקסלר , רג'י מילר
    SF – סקוטי פיפן מחליפים אלג'ין ביילור
    PF – אנתוני דיוויס מחליף – קווין מק'הייל בלייק גריפין
    C פטריק יואינג ( רוב הסנטרים הטובים לקחו MVP בהליכה )

  2. מנחם וואחד אתגר הבאת לנו .
    מכיוון שהיסטוריה רחוקה בנ.ב.א זה משהו שאני כבר שכחתי ומנסה ללמוד מחדש.
    אסתפק בנבחרת שנות ה 90 ומעלה.
    הנה החמישייה ואז הספסל.
    ——————
    חמישייה :
    סטוקטון
    מילר
    דמויניק וולקינס
    שון קאמפ
    ויאוינג
    מחליפים
    אזייה תומאס
    ג'ייסון קיד
    דווין וייד
    ג'יימס וורתי
    רוברט פאריש
    סקוטי פיפן
    ואלונזו מורנינג.
    בחוץ.
    ראסל ,פול ,פייטון ,טוני פארקר
    קרטר ,דומארס ,ריצמונד ,הארדוואי
    פירס ,אייגליש ,היל
    רודמן ,גאסול ,
    וגאסול 2.

  3. 2 שחקנים שלא זכו ב-MVP והציגו כדורסל שמכניס אותם לרשימה של ה-20 הגדולים בכל הזמנים – ג'רי ווסט (סיים 4 פעמים שני במרוץ ל-MVP)
    ואלג'ין ביילור (סיים פעמיים שני במרוץ ל-MVP), והם סוגרים את עמדות ה-SG וה-SF של החמישייה.
    עמדת ה-PG היא המעניינת.
    סטוקטון, מגדולי הרכזים בתולדות המשחק – הכי קרוב שהגיע ל-MVP היה מקום 7! ב-89'.
    אייזה תומאס, הסמל של הבד בויס, הצליח להגיע למקום ה-5 ב-84'.
    אז נכריע דרך מקום בחמישיית העונה – לסוקטון 2 הופעות, לתומאס 3.
    אז הרכז הפותח – אייזה תומאס.
    סנטר – בחירה די פשוטה. פטריק יואינג, היחיד מקבוצת סנטרי שנות ה-90 (אקים, רובינסון ובמידה מסויימת גם שאקיל) שלא זכה ב-MVP.
    אולי הסנטר הגדול היחיד לא לזכות בתואר.
    עמדת ה-PF לא ברורה כמו שניתן היה לחשוב. קווין מקהייל קופץ לראש מייד. אבל הוא מעולם לא הוביל קבוצה. יואינג, תומאס, ווסט וביילור – כולם היו השחקנים הכי טובים בקבוצתם. מקהייל היה שני ברור לבירד. לכן הבחירה שלי הוא אחד השחקנים הקשוחים ששיחקו בליגה – אלווין הייז.

    כך שהחמישייה:
    תומאס,
    ווסט,
    ביילור,
    הייז,
    יואינג.

    מחליפים:
    PG: סטוקטון.
    SG: דוויין ווייד, ג'ורג' גרווין.
    SF: סקוטי פיפן, ריק בארי.
    PF: קווין מקהייל.
    C: נייט ת'רומונד.

  4. ביהדות אין את משמעות ממשית לעומק הקבורה, ו10- אמות (4.5 מטר) זה ממש עמוק…
    כך שאני לא מכיר ביטוי כזה.
    אני כן מכיר six feet under שמקורו במגפת הדבר שהשתוללה בלונדון. ראש העיר החליט שחובה לקבור את חללי המגפה six feet under
    כדרך להתמודד עם המגפה.

  5. תוספת קטנה שקשורה אלינו
    דריק גרווין, אחיו של ג'ורג', שיחק בישראל שלוש עונות: בהפועל גבת ובקריית מוצקין והיה מלך הסלים של הליגה. גם הוא היה קלע מדהים

    1. קלע מדהים וגם ריבאונדר נהדר. תמיד שאלתי את עצמי איך הוא לא נחטף ע"י קבוצה גדולה כי על הליגה שלנו הוא היה גדול בכמה מספרים.

    2. אני זוכר. זה היה בתקופה שאחותי הייתה עדיין בחיים, וכמובן חברת קיבוץ גבת, ובביקורי הרבים פגשתי אותו.

  6. מתוך ויקימילון:

    "מקור המונח במונח Sauregurkenzeit, עונת המלפפונים החמוצים, בגרמנית. מקור המונח בדיאלקט של העיר ברלין, שבה הוא אותר לראשונה בכתובים במאה ה-18. מקורו במדויק אינו ידוע והייתה קיימת סברה כי הוא קשור לעיסוק בכבישת מלפפונים בעונה זו. הסופרת היהודיה סלסיה לנדמן טענה כי למונח אין קשר למלפפונים חמוצים, אלא הגיע (כנראה דרך שפת העולם התחתון) מיידיש ומעיוות של המונח "צורעס ויאקרעסצייט", זמן צרות ויקרות.
    על פי רשימה שכתבה ראומה יצחקי, היועצת הלשונית של הרשות השנייה, מקור המונח בפולנית, והוא הופיע לראשונה בעברית בשנת 1887, אז הופיעה רשימה בעיתון הצפירה (אשר יצא לאור בוורשה), "ושמה "עת האבטיחים" וביידיש: גוּרקֶען צַיְיט, כלומר: זמן המלפפונים. ובאמת, יש שפירשו את האבטיחים שבתנ"ך- מלפפונים". יצחקי לא מביאה תימוכין לטענה זו, אשר סותרת טענות של בלשנים אחרים שמקור המונח בגרמנית; ואת טענתה של לנדמן כי מקור המונח ביידיש ומשם הגיע לגרמנית."

  7. חמישייה:

    PG- ג'ון סטוקטון
    SG- קלייד דרקסלר
    SF- סקוטי פיפן
    PF- קווין מקהייל
    C- פטריק יואינג

    מחליפים:
    אייזאה תומאס
    רג'י מילר
    ג'רי ווסט
    אלג'ין ביילור
    ג'ורג' גרווין
    דומיניק ווילקינס
    אנתוני דיוויס

  8. הקרב על ראשות הסלים שאתה מתאר מאד מזכיר את מה שהיה בין שאק לדיוויד רובינסון. זו הייתה העונה השנייה של שאק והוא הוביל על רובינסון בפער יותר קטן אפילו לקראת המשחק האחרון.

    שני המשחקים התקיימו לדעתי במקביל כשזה של שאקיל התחיל קודם. השחקנים של הספרס דאגו שלא ישאר ספק ורובינסון קלע באותו יום מעל 70 נקודת כששאק מסתפק במנה הקבועה שלו סביב ה-30. הכתר הלך בפעם היחידה בקריירה לרובינסון.

    היה מקרה דומה גם בעונת השביתה בין קובי לדוראנט אבל הם לא עשו מזה עניין וקובי אפילו לא שיחק את המשחק האחרון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט