אירופאים חיוורים-הערכת יתר או הערכת חסר? (חלק א')/אדר בר דוד

אירופאים חיוורים – הערכת יתר או הערכת חסר?

 

אז אחרי שנה בערך בתור קורא אדוק (הופס זה, כנראה, האתר הכי משומש שלי..) – פוסט ראשון, דווקא בנושא שאני לא שולט בו ממש. מקווה שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהצבתם.

אחרי שנים בהם השחקנים האירופאים לא נספרו בליגה הטובה בעולם הגיעו שנות ה-90 ולאט לאט ההכרה ביכולת של השחקנים מהיבשת הישנה התחילה לצבור תאוצה. זה התחיל בעיקר עם שחקני יוגוסלביה לשעבר  (פטרוביץ', דיוואץ', ראדג'ה, קוקוץ') ואירופאיים נוספים כמו סמית'ס, שרמפף וסבוניס והמשיך עם שחקנים ממדינות כמו פינלנד, יוון, טורקיה, גאורגיה ואפילו אנחנו הצלחנו להשחיל לשם לא נציג אחד אלא שניים.

סיקרן אותי לדעת האם אחרי שנים של קיפוח הגענו למצב הפוך, בו האירופאי נחשב ליותר ממה שהוא שווה באמת? הסקירה תתחיל מ-2000 ועד הדראפט של 2013 (כי את שנה שעברה עדיין מוקדם לשפוט), ותחולק לשני חלקים. הראשון יסקור כל הדראפטים מ-2000 עד 2006.

 

דראפט 2000 :

מקום 10 – ג'רום מויסו. ?? אין לי מושג מי זה. לדעתי הוא לא שיחק דקה בליגה ואם כן לא השאיר אפילו זנב של חותם. באסט גדול

מקום 16 – הידו טורקוגלו. בגילו המתקדם נראה כמו כלום ושום דבר אבל נתן 5-6 עונות יפות מאוד, בעיקר באורלנדו והיה שחקן מרכזי בקבוצה שהגיע עד הגמר ונכנעה לקובי ופאו. לדעתי היה השחקן השני בחשיבותו לדוויט באותה עונה. קיבל חוזה גדול בטורונטו ושם הגיעה צניחה חדה ביכולת שלו ומאז החץ שלו בכיוון אחד. בסה"כ הצלחה יפה.

מקומות 24-25,27 – דליבור בגאריץ', ג'ק צקלידיס ופרימוז ברזץ' – לא עשו כלום בליגה ואפילו באירופה לא ממש זכורים.נפילה

מקום 30 – מרקו יאריץ' – עשה מספר עונות סבירות עד שעזב לאירופה והפך לשחקן מצויין אבל פחות מאשר הפוטנציאל שלו.

בסיבוב השני נבחרו האנו מוטולה הפיני, יוסיפ ססאר הקרואטי האלמוני ואיגור רקוצביץ' שהיה רכז טוב מאוד באירופה.

סיכום: אחד הדראפטים החלשים בהיסטוריה. קניון מרטין (בחירה 1), מייק מילר (בחירה 5), ג'מאל קרופורד (בחירה 8), מייקל רד (גניבה ב-42) הם היחידים שבאמת שווים איזכור מהדראפט. ניתן כבוד גם לאדי האוס ודשון סטיבנסון שזכו באליפויות בבוסטון ודאלאס בהתאמה והיו שחקני רוטציה. טורקוגלו שווה חמישייה ראשונה אבל כל שאר האירופאים התאימו את עצמם לדראפט החלש. בקיצור, לא לפה, לא לשם.

 

דראפט 2001:

 

טוני פארקר ופאו גאסול.
שניים מגדולי האירופאיים בהיסטוריה שנבחרו באותו דראפט, 2001. פארקר וגאסול.

מקום 3 – פאו גאסול. אחד האירופאים הגדולים בכל הזמנים. רוקי העונה, אלוף פעמיים. אחד השחקנים הטובים בליגה ב-15 שנה האחרונות. אפילו העונה הוכיח שכוחו עוד במותניו.

מקום 12 – ולדימיר רדמנוביץ'. זכור בעיקר משנותיו בלייקרס. נתן כמה עונות כשחקן רוטציה בעיקר בגלל הקליעה היעילה מבחוץ.

מקום 24 – ראול לופז. בחירה מבוזבזת. גם באירופה הוא לא הראה יותר מדי בשביל להיבחר בסיבוב הראשון.

מקום 28 – טוני פארקר. איזה קריירה אדירה עשה הצרפתי הזה, שפופוביץ' זיהה בו משהו בגיל 18 וקיבל ממנו הרבה יותר ממה שחלם. 4 אליפויות עם הטריו של הספרס, יש לו אפילו MVP פיינלס. הגארד האירופאי הכי גדול ויסלח לי פטרוביץ' שהשאיר אותנו בעיקר עם השאלה: מה היה אם…

מקום 38 – מהמט אוקור. עשה קריירה של 10 שנים, לקח אליפות בדטרויט כשחקן ספסל ועבר ליוטה שם שיחק שש שנים ואפילו הגיע לאולסטאר.. בסה"כ היתה לו קריירה יפה מאוד שהוגבלה בגלל פציעות.

מקום 47 – אנטוניס פוטסיס היווני. שיחק עונה בממפיס לפני שחזר לאירופה בלי להשאיר חותם.

סיכום: הדראפט על שם קוואמי בראון (ומייקל ג'ורדן…) היה דראפט מצויין עם המון שחקנים שעדיין מתרוצצים בליגה. טייסון צ'נדלר (מקום 2), ג'ו ג'ונסון (10), זאק רנדולף (19), היום כולם שחקני חמישיות בקבוצות פלייאוף, ולצידם ג'ראלד וואלאס, שיין באטייה, ריצ'רד ג'פרסון וסמואל דלמברט שהיו שחקני חמישייה רוב הקריירה ואף לקחו אליפויות.

לדעתי אין ויכוח שפאו ופארקר הם שני הגדולים של הדראפט, הול אוף פיימרים עתידיים. רדמנוביץ' קצת גבוה לדראפט כזה ואוקור שווה מקום ב-15 הראשונים.

שורה תחתונההכדורסלן האירופאי אנדרייטד די משמעותי (בדראפט 2001).

 

שנת 2002:

מקום 5 – ניקולוז צקטישוילי . הגרוזיני הזה אחד הבאסטים הגדולים שאירופה יכולה להתגאות בהם. נתן עונה מלאה בדנבר ועוד שלוש שנים מרח את עצמו בליגה בלי להשאיר שום מזכרת.

מקומות 15/16 – בוצ'אן נאכבר ויז'י וולש. הראשון לקח לנבחרת העתודה מדליית זהב והשני עשה חיים קשים לנבחרת ישראל הבוגרת עם צ'כיה אבל ב- NBA לא הצדיקו את הבחירות שלהם באמצע הסיבוב הראשון.

מקום 24 –  ננאד קרסטיץ'. הסנטר הסרבי נתן כמה עונות יפות בניו ג'רזי ואחר כך באוקלהומה והיה שחקן יעיל בצבע. ממוצע קריירה של 10 נקודות ו-5.4 ריב'. עבר לאירופה אחרי 10 שנים בליגה ונתן כמה עונות יפות, גם לחשבון הבנק שלו.

מקום 40 – חואן קרלוס נבארו. אחד מגדולי האירופאים בכל הזמנים העדיף להיות מלך באירופה מאשר עוד שחקן ב-NBA. בעונה בודדת בממפיס נתן 10 נקודות ב-26 דקות, יכול היה להיות שחקן לגיטימי אבל עשה בחירה נכונה לדעתי.

סיכום: דראפט סביר מינוס ממנו יצאו יאו מינג (בחירה 1), אמארה סטודמאייר (9), ננה (7), טיישון פרינס (23), קרלוס בוזר (35) ועוד שחקני רוטציה נחמדים כמו מאט בארנס, מייק דנליבי, גודן, רסואל באטלר וסקולה.

שורה תחתונה: נבארו שווה מקום ב-15 ואולי גם קרסטיץ אבל בסה"כ, בגלל הגרוזיני, אוברייטד בקטנה.

 

דראפט 2003 –

דארקו מילצ'יץ'
כל קשר בין המציג לחפץ העגול שנמצא בתמונה מקרי בהחלט. מילצ'יץ'.

הכל כבר נאמר על הדראפט, הכל כבר נאמר על דארקו המתאגרף. 17 אירופאים נבחרו בדראפט הזה שבסוף הסיבוב השני שלו נבחרו שחקנים כמו קייל קורבר ומו וויליאמס – עד כדי כך עמוק ואיכותי הוא היה. יש להם כבר עכשיו איזה 50 משחקי אולסטאר משותפים, בלי אף אירופאי.

ניגש לעניין. חוץ מדארקו, אחת הבחירות הגרועות EVER, גם כריס קיימן נבחר 6, גבוה מאוד בשביל הדראפט הזה, מיקאל פיאטרוס הצרפתי 12, שני סרבים אלמונים (זארקו צ'בראקפה וסשה פאלוביץ') ב-17 ו-19. היחיד שהצדיק את הבחירה שלו זה בוריס דיאו במקום ה-21. גם זאזא פצ'וליה הגרוזיני בבחירה ה-42 עדיין איתנו.

שורה תחתונה: אוברייטד בענק.

דראפט 2004 –

עוד דראפט בינוני פלוס. החלטתי לא להחשיב את בן גורדון ולואול דנג, שני ה"אירופאים" הכי טובים במחזור כי גורדון עבר לארה"ב בגיל צעיר ודנג התגלגל מסודאן לאנגליה והגיע לאה"ב בגיל 14.

מקום 11 – אנדרס ביידרינס. נתן כמה עונות בגולדן סטייט. שחקן די נשכח אבל היתה לו עונה של 12 נק',11 ריב' ו1.5 חסימות ב-30 דקות. היו לו 5 עונות שהיה שחקן חמישיה אבל נאבק בהרבה פציעות והווריורס נפטרו מהחוזה הגדול שלו בעונה שעברה עם טרייד ליוטה. בסה"כ אכזבה לבחירה 11.

מקומות 21/22/23 – שלושה רוסים שלא עשו כלום בליגה (פאבל פודקוצין, ויקטור חראיפה וסרגיי מוניה).

מקום 27/28 – סשה וויאציץ' ובנו אודריך הסלובנים. הראשון נתן 9 שנים בליגה כשחקן רוטציה, בעיקר בלייקרס. בנו, שעבר אצל בלאט במכבי בצעירותו, עשה קריירה לא רעה בכלל בתור רכז מחליף ועדיין מסתובב איתנו ואפילו בקבוצה מהטובות בליגה (הגריזליס).

וסיליס ספנוליס – נבחר במקום ה-50 ולא השאיר רושם ב-31 משחקים שלו ביוסטון אבל מדובר בווינר הכי גדול בכדורסל האירופאי שהוכיח את הגדולה שלו גם מול האמריקאים באולימפיאדה. לעולם לא נדע איך הקריירה שלו היתה מתפתחת ב-NBA וחבל.

לסיכום: דוויט הווארד בחירה ראשונה, אמאקה אוקפור שני, איגי תשיעי, ליוינגסטון רביעי, דנג שביעי, אל ג'פרסון 15, ג'וש סמית' 17, אריזה נפל ל-43. על הדרך גם ג'אמיר נלסון, ג'יי אר, דורל רייט ואנדרסון וורז'או.

שורה תחתונה: אוברייטד בקצת. אודריך וביידרינס מאזנים זה את זה והרוסים היו מיותרים. כנראה אחרי השנה שלפני הג'י אמים נזהרו ובאמת היה מחזור אירופאי די שחון.

 

דראפט 2005-

קלייזה
שחקן סביר בליגה, לא מעבר. לינאס קלייזה.

עוד דראפט עם כמות אירופאים מטורפת, הפעם 16 לבנבנים – 11 מתוכם בסיבוב השני ועוד 3 בסוף הסיבוב הראשון. נתרכז בעיקריים:

פראן וואסקס הספרדי וירוסלאב קורולב הרוסי נבחרו 11/12 ולא עשו מאום בליגה.

לינאס קלייזה נבחר במקום ה-27 ועשה קריירה נחמדה של 7 עונות בדנבר וטורונטו וסיים את התקופה עם ממוצעים של 8.7 נק' ן-3.6 ריב' ב-20 דקות. נחמד. מקום אחריו נבחר יאן מהינמי שעדיין נמצא איתנו ונותן כמה עונות סולידיות סתור סנטר מחליף, תחילה בדאלאס ואז באינדיאנה. מקבל 15 דקות למשחק בקרירה בממוצע. גם רוני טוריאף נתן כמה עונות סבירות כגבוה מחליף בחצי מקבוצות הליגה והנתון הכי מדהים לגבי 2.1 חסימות ב-21 דקות!!! בגולדן סטייט ב-2009.

שני השחקנים הכי טובים במחזור הזה מאירופה הם ארסן איליאסובה שסוגר כבר 7 עונות במילווקי (ובקרוב יתחיל את השמינית בדטרויט) עם ממוצאי קריירה של 10 נק' ו-6 ריב' באחוזים יפים מהבחירה ה-35 ומרצ'ין גורטאט, הפולני המכוער, שנבחר 57 והתחיל כמחליף של דוויט באורלנדו והפך לסנטר לגיטימי לחלוטין ב-5 שנים האחרונות עם ממוצאים של 13 ו-9.5 למשחק בקבוצות טובות (סאנס והוויזרדס).

לסיכום: אחלה של דראפט עם כריס פול, דרון וויליאמס, בוגוט, דיוויד לי, אנדרו ביינום, מונטה אליס, גריינג'ר ושחקני משנה נחמדים כמו נייט רובינסון, צ'נינג פריי, פלטון, מרווין וויליאמס, צ'רלי וי, ג'ראלד גרין, באס, לו וויליאמס ואמיר ג'ונסון. אפשר להרכיב מהדראפט אחלה קבוצה עם חמישייה מצויינת וספסל עמוק.

שורה תחתונה: 2 הבחירות האירופאיות הגבוהות יחסית התאדו אבל גורטאט היה גניבה אדירה ואיליאסובה וקלייזה גם הפתיעו. סה"כ עמדו בציפיות.

דראפט 2006:

12 אירופאים לחצו יד לדיוויד סטרן במהלך הדראפט.

מקום 1 – אנדראה ברניאני. אחת הבחירות הראשונות הגרועות אי פעם. לא קוואמי אבל עדיין באסט ענק.

מקום 13 – תאבו ספולושה – שחקן הגנה מצויין בלי הגנה אבל שנים היה שחקן חמישייה בקונטנדרית. סה"כ בסדר.

עוד 3 בחירות סיבוב ראשון ו-7 בחירות סיבוב השני כולל אליהו והלפרין שלא הגיעו באמת לליגה.

סיכום: דראפט די בינוני עם הרבה בחירות גבוהות רעות. למרכוס אולדריג' שני, ברנדון רוי שישי, גיי שמיני, רונדו 21, רדיק 11, מילסאפ 57, לאורי 24. חוץ מהם אין עוד הרבה שחקני רוטציה.

שורה תחתונה: ברניאני שווה בחירה 10, ספולושה הצדיק פחות או יותר. כל השאר לא פקטור. אוברייטד די רציני.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 47 תגובות

  1. קשה להאמין שהדבר המוזר הזה שנצפה משוטט במגרש הכדורסל ב-L.A זה טורקוגולו.
    כבר מעונת הרוקי בסקרמנטו (שיחק בסקרמנטו ב-4 השנים הראשונות שלו ב-NBA) תרם המון ונתן המון אנרגייה מהספסל,
    באורלנדו הוא התפתח לפוינט פורוורד שתפקד נהדר עם דווייט בצבע.
    בשיאו באורלנדו הוא היה שחקן של 20, 5, 5 עם 40% מהשלוש.

  2. יופי של השקעה. קצת לא ברור לי לפי מה קובעים אובר או אנדר אבל זה לא כ"כ חשוב…
    כל דראפט הוא סוג של הימור ועוד יותר כשמדובר באירופאים לא מוכרים ( היום פחות מתמיד- כי ההיכרות גדלה מאוד עם השנים ). כך שאפשר לומר אם היה טרנד של "חיפוש מציאות" באירופה/רוסיה אבל לא באמת להשוות בין כל שנתון.

    מוסיף על רשימת אגדות מן העבר את מרצ'ולניס האגדי

  3. אחלה פוסט, מסכים עם רוב הכתוב.
    יש לי בעיה עם הבדיקה הזו כי היא משווה את האירופאים לעצמם, צריך מדד כללי מסוים כי אי אפשר לדעת האם "לא אירופאים" נחשבו אכזבה או לא, באופן כללי נראה שיש הטיה והרבה בחירות דראפט נראות באסט.
    נכון שצ'בראקאפה ב-2003 היה באסט אבל לפניו נבחרו מייקל סוויטני, טרוי בל וריס גיינס שאינם אירופאים ולא היו הצלחה גדולה.

    אם בא למישהו להשקיע ולהשוות נתונים של כל אחד או דוגמאות נבחרות מול הנתון לעמדה בכתבה הזו-
    http://www.82games.com/nbadraftpicks.htm
    יבורך

    לדעתי גם אוהבים לבחור אירופאים בשנים האחרונות כי זה מאפשר לבחור צעיר, לתת לו להתפתח עוד שנה שנתיים באירופה ואח"כ להביא אותו. זה יתרון לקבוצה שרוצה להיות לוטרי וגם לקבוצה טובה שלא מעוניינת לשלב בני 19 ברוטציה. זה נותן יתרון שלא קשור לאיכות משחק לאירופאים ויוצר יותר סיכוי לנפילות.

    1. הבדיקה לא משווה את האירופאים לעצמם אלא משווה את המקום שנבחרו בדראפט למקום הריאלי שלהם, בדיעבד, באותו דראפט. לכן, אם שחקן נבחר מקום 15 ובדיעבד היה בין עשרת הטובים באותו דראפט הוא ייחשב כאנדרייטד ולהיפך.

      1. דוגמה – ברניאני לא ראוי לבחירה ראשונה אבל עד כמה שקשה להאמין, הוא טוב יותר מהאמריקאים שנבחרו 3,4,5. אז מאד קשה לי להגיע למסקנה שיש קשר לכך שהוא אירופאי ולא שפשוט היה דראפט גרוע עם המון טעויות בלי קשר למדינת המוצא.
        בהנחה שמהבחירות ב- 50+ לא מאד רלוונטיות כי יש שם מעט גניבות באופן כללי, אז הייתי אומר שהאירופאים בדראפט הזה היו די מאוזנים באופן יחסי עם שאר הדראפט באותה שנה שהיה מלא בבאסטים ולא "אוברייטד די רציני".

        מאחר וכבר בדקתי לצורך ברניאני הייתי מוסיף שחקני ספסל כמו סרחיו רודריגז וג'ואל פרילנד (בחירות 27 ו-30).

        1. תעשה לי טובה. ברניאני זה פאקינג קקי שמגיע לו סטירה על המקום שאליו הוא הגיע עם הכישרון שלו, ולא רק בגלל החטאת הדאנק המגוחכת בהיסטוריה.
          עם גובה, טאצ' וראיית משחק כמו שלו הוא היה אמור להיות כוכב, לא משקולת.

          1. אז אתה טוען שזה צדק פואטי שהוא ואליהו באותו הדראפט?

            כרגע הוא סוג של משהו שיכול להיות שמיש במצבים מסוימים, על אדם מוריסון אני לא יכול לומר את זה. את שלדן וויליאמס אתה בטח מכיר טוב ממני, עם אקדח לרקה, מקום אחרון ברוסטר, הוא או ברניאני?
            לא טענתי שהוא שחקן, רק שכל הדראפט מפוצץ בבאסטים ובהתאמה גם ברניאני הוא באסט ולא איזה משהו חריג מבחינת אוברייטד או אנדרייטד.

          2. תשמע… מקום אחרון ברוסטר אפשר מצידי לשים את הפיליפינית של סבתא שלי.
            ולמען הסר ספק – כל מה שכתבתי על ברניאני לא היה לשם בוויכוח אלא הבעת תיסכול. משגע אותי שכזה פוטנציאל עושה עם עצמו שום דבר בריבוע. לא ברור לי אם זה חוסר מזל, או עצלנות, או חוסר התאמה.
            אם יש לך קצת מרץ לכתוב פוסט על חידת ברניאני אתה מוזמן.
            מבחינתי הוא היה ויישאר קקי של יונים.

        2. אתה משום מה מתרכז רק בבאסטים של אותו דראפט ושוכח את למרכוס, גיי, רונדו, מילסאפ וברנדון רוי שכולם הפכו לשחקני חמישייה בקבוצות טובות. ברניאני היה שחקן בינוני בקבוצה חלשה ולשחקן חלש בקבוצה מבישה. גם רדיק ולאורי שלקח להם זמן להיכנס לעניינים הפכו לשחקנים חשובים בקבוצות טובות.

  4. תודה רבה. האם התייחסת גם לארופאים ששיחקו בקולג'? כי אז הם לא לגמרי "זרים" כי האמריקאים הסנובים רואים אותם לפחות שנה לפני המקצוענים, ולרוב גם שונאים אותם פחות.

  5. יופי של טור, ברוך הבא !
    לא זכרתי שספאנוליס שיחק בכלל בליגה. גם אני מאוכזב מנבארו שהחליט לחזור הביתה להיות ראש לשועלים במקום להישאר בנב"א. עם מאמן שמכיר ביכולותיו היה יכול להיות סוג של מייק מילר.

  6. ברכות!
    פוסט כזה הוא עניין של כמה וכמה שעות לאיסוף החומר, מחשבה, כתיבה, עריכה … תענוג לראות השקעה כזאת, ולא פחות תוצאה כל כך משובחת. כן ירבו!

    ולגופו של עניין, הNBA חייבת שחקנים מבחוץ, שגדלו, התחנכו ולמדו לשחק מחוץ לארה"ב, וכל המרבה הרי זה משובח.
    תראו את מחלקת הסקאוטינג המשובחת של הניקס שמצאה את מוזגוב, כמה היא תרמה לקבוצה יימח שימה הזאתי.

  7. פוסט נהדר
    בשנות ה 90 ו 80 האמרקרים פספסו שחקנים מעולים כדיבאץ ( 26) סאבוניס (24)
    דארקו מיליציץ הוא הבאסט הכי גדול בתולדות הדראפטים בעיקר בגלל ה 3 שנבחרו אחריו ( כרמלו , בוש , וויד )

    1. גם אני מבולבל עתה ולא יודע את אתה שגיא או אדר.
      אחד הדברים שמעולם לא הבנתי זה מדוע אנשים מהססים להופיע בשמם האמיתי.
      מוזר. אבל לך תדע. לכל אחד ישנם שדים משלו.

  8. עוד אנחנו מתעסקים פה בעבר ודריל מורי כבר צעד אחד קדימה…
    יוסטון הציעה לסרג'יו יול 24 מיליון לשלוש שנים

      1. קוף או לא קוף, זה חוזה של 24 מיליון והסיכוי להיות רכז ראשון של קונטנדרית וונאבי.
        לא מוותרים על דבר כזה.

  9. למה?! שחקן נחמד אבל אם רייס והקימו עשו לו בית ספר במאני טיים אני לא רוצה לחשוב מה יעשו לו גארדים ברמת nba

  10. יול אחלה שחקן.במיוחד בקליעה שלו מה עוד שהוא יותר גבוה מרייס .מה שמוזר זה איך איך סרחיו רודריגז לא ב NBA לדעתי הוא לא פחות טוב מרוביו במיוחד בהתקפה.וגם יש לו וואחד זקן שיכול לבלבל שומרים בינו לבין הארדן.

  11. נהדר. ההשוואה מדוייקת (היכולת של השחקן ביחס למקום שהוא נבחר ביחס ליכולת של שאר הדראפט) תודה שגיא/אדר!

  12. פוסט ראשוני נהדר!!! ברוך הנמצא.
    אהבתי גם את תגובותיך המקצועיות אדר /שגיא
    נעים להזכר בשמרפף שמבחינת תוספת הגנה
    כנראה לא בהרבה פחות טוב מנוביסקי.
    גיא הנהדר גרם לי לחייך שוב עם ה"שוטטות הטורקית".
    כ"נל דובי עם ברניאני,
    ומנחם ועגל אמיצים להודות שיש לכל אחד שדים
    שאקרא להם ווסאנות: נטיה מנטלית מוגבלת
    שיש לי ולכל אחד שיסכים להודות.
    🙂
    תודה על האתר המופלא ועל כתבות ותגובות שלא הספקתי להודות.

    1. באמת חושב שדאטלף שרמפף לא מוערך מספיק, הביא בסיאטל אינסטנט אופנס מהספסל ברמה הגבוהה ביותר!!! קליעה,ריבאונד, מסירה, אתלט מצויין!! לדעתי אפי׳ בארופה לא הוערך מספיק, נדמה לי גם שנבחר לשחקן השישי של העונה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט