לרגע לא היה ספק / מנחם לס

 eee

 נצחון ברור ואליפות לקבוצה הטובה בליגה

כבר מההתחלה היה ברור כמעט ללא ספק מי הקבוצה הטובה יותר, ומי הקבוצה שתנצח.

סן פרנציסקו היתה הקבוצה הטובה ביותר משך כל העונה, והיא ניצחה את קליבלנד ללא ספק קטן שבקטנים. אין צורך לדבר שוב על חסרונם של קווין לאב וקיירי אירוינג. הם היו שחקנים חשובים יותר מדי לאבד.

הווריורס נשארה עם הסמול בול שלה, כששבעה שחקנים תורמים 25, 25, 16, 10, 10, 9, ו-9. הכדור נע בין כולם כשהטובים ביותר הם ה-MVP של סידרת הגמר, ודריימונד גרין עם טריפל דאבל מצויין. הכל בטבלה המצורפת.

לקליבלנד לא היה צ'אנס מתחילה. כאן חובה להלל את לברון ג'יימס שהערב שוב היה השחקן שהוטל עליו לנצח כמעט לבד את הווריורס, ולי הוא נראה עוד לפני שהמשחק החל עייף וסחוט. למזלו היתה לו עזרה משני שחקנים גבוהים, מוזגוב עם 17 נק' ב-5 מ-8 ותריסר ריבאונדים, וטריסטן תומפסון עם 15 נק' ב-7 מ-16 ו-13 ריב'.

הבעייה של קליבלנד היתה שכל שחקניה 'הנמוכים' היו יותר גרועים מגרועים. ה-19 נקודות של ג'יי אר הן בלוף. הן נקלעו בסוף כשהמשחק היה גמור, והוא-הוא השחקן המטורף שדווקא במצבים הבלתי אפשריים ביותר זורק זריקות ללא תפילה והן איכשהו ניכנסות. אבל בדקות המשחק האמיתיות, עד דקה וחצי מהסוף בה הוא קלע איזה 4 שלשות מאזור חיוג אחר ובחוסר שיווי משקל – הוא היה אפסי, ממש כמו שומפרט ודלבדובה.  שומפרט היה 1 מ-7 ל-8 נק' ודלבדובה 0 מ-3. שחקן חמישייה שמשחק 25 דקות זורק שלוש זריקות לסל? ג'יימס ג'ונס שהחליף אותם לא היה טוב יותר כשב-27 דקות קלע 5 נקודות. לברון חייב היה שוב לעשות הכל,  32 נק', 18 ריב', ו-9 אסיסטים. אבל רק 13 מ-33 וכמה זריקות מ-3 שאסור היה לו לזרוק.

לא היתה לו ברירה. לא היתה לו עזרה. שני האול סטארס שהיו לו פעם ישבו באזרחי, פצועים.

בצדק או לא, הפסדיו המתווספים בסידרות הגמר מתחיל להוות בעייה, וללא ספק ייפגע במורשתו.  הוא עכשיו 2 מ-6 סדרות גמר. תמיד יזכירו את מייקל שהוא 6 מ-6 וללא אף משחק שביעי באף סידרה.

הנצחון נראה למעשה כמעט קל מדי עד השלשות המטורפות של ג'יי אר סמית – שהיה אחד הגרועים על הפארקט משך כל המשחק – שהוא כנראה מסוגל לקלוע רק כשהוא בחוסר שיווי משקל, מנתר בסיבוב, ונשמר ע"י שני שחקנים והוא לא רואה את הסל. במשך המשחק כשהוא חופשי לשלשות הן לא ניכנסות. הוא חייב להיות בטרוף המיוחד שלו, ולכמה שניות בסוף כשההפרש ירד לארבע, פתאום היתה תקווה.

אבל היתה זאת תקווה שיקרית שלא שיקפה את המשחק כולו.

אז הטלנט והעומק של הווריורס ניצחו כמצופה. הערב דווקא ההגנה המצויינת של הווריורס ניצחה להתקפה שלה – שהיתה ביום של פאנק – את המשחק. ההגנה גרמה לקאבס 16 איבודי כדור שהובילו ל-22 נקודות (לעומת 9 איבודים לווריורס).

אם לקאבס היו קלעים, היתרון בריבאונד – יתרון עצום – של 56 נגד 39 היה בטוח מביא נצחון. אבל כשיש לך ארבעה נגרים כדלי, שומפרט, איי ג'יי, וג'ונס הקולעים 6 מ-24 היתרון בריבאונדים הולך לאיבוד. כשכולם מחלקים 5 אסיסטים ביחד (לברון לבדו חילק 9!) אז אין על מה לדבר. הם אינם טובים מספיק לשחק על במה כזאת.
עכשיו טענותי נגד בלאט: מה פתאום הוא הוציא את מוזגוב (שהיה כה מצויין בסתימת אזור תחת הסל כל אימת ששיחק) כמעט כל הרבע הרביעי, בזמן הקריטי ביותר? עד הסלים המטורפים של ג'יי אר הווריורס הובילה ב-14 כשאיגודלה והאחרים קולעים חופשי תחת הסל כשאין שם אף גבוה לעוצרם. אני לא אומר זאת בדיעבד. צרחתי ממש בבלוג החי "הכנס את מוזגוב! הכנס את מוזגוב!" והוא לא הוכנס. ברבע האחרון הקאבס נראו כעדר כבשים המובל לטבח כשהווריורס מובילים ב- 12-14 נק' ובלאט לא משנה דבר אחד משמעותי.

טענתי בשני משחקי ההפסד האחרונים שכשאין ברירה חייבים לנסות דברים דראסטיים. לא אחזור יותר על עצמי מה הצעתי. כנראה שבלאט הוא לא האדם לכך. הוא יותר מדי שמרן  – ולדעתי -פחדן. אז הוא הפסיד מבלי להיות מובס, אבל הוא הפסיד. אני על בטוח הייתי מנסה את שון מריון, מייק מילר, פרקינס, ואפילו האריס.

תגידו "אבל אתה הוא לא המאמן". אני יודע. אבל אני מכיר גם את אופיי. אני מהמר כשישנה תקווה במצבי ביש. בלאט אינו כזה.

עלי לסיים עם הרגשה מוזרה מאד שישנה לי עכשיו אחרי ששמעתי את לברון ביציע העתונות: אני למעשה מרגיש את כאבו. הבנאדם עשה את כל מה שיכול היה לעשות, ואפילו יותר. הוא לא התלונן ולא בכה אף פעם. הדבר היחיד שאמר היה שהוא סטודנט של המשחק והוא לא זוכר קבוצה שהגיעה לגמר וניצחה ללא שני שחקני 'אול סטאר' שהיא הפסידה לפציעות. אף שחקן לא נאלץ אף פעם לעשות מה שהוא עשה – לא רק לקלוע, אלא לקלוע, ליצור, לסדר קליעות לאחרים, ולקחת ריבאונדים. היה עליו לעשות הכל. אף שחקן אף פעם בסידרת הגמר לא היה צריך לעשות מה שלברון עשה, לא מייקל, לא בירד, לא מג'יק. וגם אף פעם, אף שחקן, לא לקח את קבוצתו כה רחוק עם כל כך מעט כפי שלברון עשה עם צוות השחקנים שהיה לו.

לברון לא השתמש בזה כתרוץ. זאת עובדה. הוא הוכיח את גדלותו לא רק כשחקן, אלא גם כאדם.

 

 

Golden State Warriors (67-15)
field goalsrebounds
pos min fgm-a 3pm-a ftm-a +/- off def tot ast pf st to bs ba pts
A. Iguodala F 36:21 9-20 3-8 4-10 +14 1 4 5 5 4 2 0 0 1 25
H. Barnes F 35:27 3-8 3-4 0-0 -2 0 2 2 2 3 1 0 0 1 9
D. Green C 41:28 6-13 2-5 2-4 +11 1 10 11 10 5 3 3 1 1 16
K. Thompson G 24:40 2-7 1-3 0-0 +2 0 5 5 2 6 0 2 1 0 5
S. Curry G 43:06 8-19 3-11 6-8 +14 0 6 6 8 3 3 3 0 2 25
S. Livingston 32:19 4-6 0-0 2-2 +3 1 2 3 0 3 0 0 1 0 10
F. Ezeli 10:56 3-6 0-0 4-5 +5 3 1 4 0 2 0 1 1 1 10
L. Barbosa 14:30 2-5 1-3 0-0 -9 1 2 3 1 1 2 0 0 1 5
D. Lee 01:13 0-1 0-0 0-0 +2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
A. Bogut DNP – Coach's Decision
J. McAdoo DNP – Coach's Decision
B. Rush DNP – Coach's Decision
M. Speights DNP – Coach's Decision
Total 240 37-85 13-34 18-29 7 32 39 28 27 11 9 4 7 105
43.5% 38.2% 62.1% team rebs: 10 total to: 9
Cleveland Cavaliers (53-29)
field goalsrebounds
pos min fgm-a 3pm-a ftm-a +/- off def tot ast pf st to bs ba pts
L. James F 46:42 13-33 2-10 4-8 -3 3 15 18 9 3 2 6 0 0 32
T. Thompson F 37:27 7-12 0-0 1-2 -15 4 9 13 0 2 0 1 1 0 15
T. Mozgov C 32:31 5-8 0-0 7-8 -6 7 5 12 2 3 0 3 4 1 17
I. Shumpert G 35:58 1-6 0-3 6-8 -8 1 2 3 0 6 0 2 1 1 8
M. Dellavedova G 25:20 0-3 0-0 1-2 -5 1 3 4 2 6 0 2 0 0 1
J.R. Smith 34:16 5-15 4-9 5-8 -7 0 5 5 1 3 1 1 1 2 19
J. Jones 27:24 1-5 0-4 3-3 +4 0 1 1 0 3 0 1 0 0 5
M. Miller 00:11 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
J. Harris 00:11 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
B. Haywood DNP – Coach's Decision
K. Irving NWT – Fractured Left Knee Cap
S. Marion DNP – Coach's Decision
K. Perkins DNP – Coach's Decision
Total 240 32-82 6-26 27-39 16 40 56 14 26 3 16 7 4 97
39.0% 23.1% 69.2% team rebs: 16 total to: 19

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 111 תגובות

  1. אני חושב ש-2 קבוצות אאלה תהפכנה ליריבות מטיות ברמה של הלייקרס והסלטיקס במפגשי סדרת גמר. זה היה רק הסיבוב הראשון

  2. מנחם אתה בגדול צודק.כל מי שראה את בלאט יודע שהוא מעדיף הרכב חילופים על הרכב גבוה בסוף.גם שלמוזגוב נגמר האויר . בלאט הוא גם אלוף עולם ביבוש שחקנים (לנדסברג דוגמא טובה.נראה לי קירק פני ,ובטוח שהמומחים יכולים להוסיף עטד)

    1. פני זה גרשון.
      בלאט במכבי נתן להרבה שחקנים לשחק.
      לנדסברג אמנם לא שיחק ביורוליג אך כן בליגה (אשתקד).
      ובכל זאת בלאט עשה אמנם עונה גדולה אך היה צריך להפיק יותר מהזקנים המנוסים.

      1. ללנדסברג יש בעיה של הגנה בינונית במקרה הטוב. בלאט ייבש אותו בגלל זה, ובכל מקרה אין מאמן מושלם. גם פפוביץ' טעה בגמר לפני שנתיים ובאופן כללי מי שלא עושה גם לא טועה. כדי לשפוט החלטות של מאמן צריך גם להיכנס למערך השיקולים שלו.

  3. מה שכן הווריוס לקחו את הסדרה בלי להיות יותר מידי טובים.ספלש בראדס הפכו לאחד.את בוגוט טרף קנגורו.בארנס רק לקראת הסוף נפתח.יש עוד פוטנציאל ועדיין לקחו 4-2

  4. כמה שינויי מגמה שרואים מ 2 גמרים האליפויות האחרונות :

    א. קבוצות 3 וג'אמפרים הן הדבר הבא

    ב. קבוצתיות מנצחת כוכב בודד

    ג. דרגת האימון עולה. מאמנים צריכים להיות יותר מסתם מוטיבטורים כפי שהיה פעם.

    ד. אחרי השחקן האירופאי, מגיע המאמן האירופאי (בלאט, מסינה, וגם נראה לי ההוא שאימן במכבי ושנאו אותו, שכחתי את שמו)

    ה. מניית עמדת הסנטר בצניחה חופשית, הסמול בול מזנק

      1. מסכים לחלוטין וציינתי זאת בעצמי.
        מנחם, הרעיון שלך ללהיות לא שמרן ולהמר נשמע לי כמו איבוד עשתונות אחד גדול.

        1. עשיתי זאת לא פעם ולא פעמיים כמאמן, וזה הצליח. לא תמיד, אבל הצליח. אולי איבוד עשתונות, אבל הקאבס הפסידו. אולי אחרת היה קורה משהו. זה קרה כל כך הרבה פעמים בעבר כשמאמנים עשו דברים דראסטיים פתאום – שעבדו מצויין.
          השורה התחתונה – הקאבס ובלאט בחוץ. אחרת – אין לדעת.
          לילה טוב. סוף סוף הלילה האחרון של 2

        2. אגב, האריס לא יכול להיות יותר גרוע מדלבדובה – 3 זריקות ב-25 דקות, נקודה אחת – בשום אופן. איזה מאמן נשאר עם אותם שחקנים שלא מצליחים לעשות דבר אחד טוב מבלי להחליפם?

    1. א. יש מצב למרות שלא בטוח.
      ב.זה נכון אבל תיקח בחשבון שקליבלנד היו עם הרכב סופר חסר יכלת לקבוע קביעה כזאת במידה והם היו מנצחים את קליבלנד בריאה ביחוד עם קיירי.
      ג. צודק
      ד.ספאחיה
      ה. זה לא מדיוק עוד שנתיים בערך שהגבה ישלוט בליגה כמו שלברון שלולט כיום ובמידה ויהיה לו סגל סביר סביבו אני לא בטוח שהסמול בול יעזור מולו

      1. זה גם מה שאמרו על דוראנט, בינתיים הוא לא שולט על ווסטברוק.
        ובכלל, לדעתי לשלוט זה להיות אחראי על קצב המשחק, לשתף שחקנים סביבך וכו', ואת זה יותר קל לעשות כפוינט גארד או פוינט פורוורד, ולא פאוור פורוורד.

        1. לשלוט זה לאו דוקא להיות כמו לברון שהכל אבל הכל עובר דרכו,לשלוט זה במידה והגבה ישחק באופן קבוע כמו שהוא שיחק בתחילת העונה עד בערך האולסטאר שהוא קלע,הוריד ריבואנדים,חסם,מסר אסיסטים .אני בהחלט מאמין שהוא מסוגל לזה ולכן אמרתי עוד שנתיים. הדבר היחידי שיכול למנוע את זה היא פציעה שלו.

        1. אז לא הבנתי,חשבתי שהתכוונת שגולדן סטייט הקבוצתית ניצחה את קליבלנד ששיחקה עם שחקן אחד,והתכוונתי לומר שעם קייר ולאב בריאים עדיין המשחק של קליבלנד הוא בעיקר בידודים של הכוכבים ולא קבוצתיות

  5. התכוונת לספאחיה, עוזר המאמן באטלנטה.

    הסמול בול מזנק כי אין סנטרים טובים, זאת המציאות.

    בכל אופן אני שוב חוזר על אותו דבר – קליבלנד עם לאב ואירווינג היא קבוצה אחרת. קליבלנד עם לאב ואירווינג זו לא הקבוצה שהגיעה לגמר האנביאיי וגם לא לגמר המזרח, לכן התירוץ הזה לא יכול להשמע.

    בלאט פחדן ולא מגוון.
    למה הוא ציפה במשחק מספר 6 כשלברון משחק 47 דקות על הפרקט?
    איך הוא רצה שהמשחק ישאר תחרותי?
    ברור שקליבלנד חלשים בלי לברון, אבל זה הרבה בגלל שאין תרגילים בהתקפה ולברון נדרש לעשות הכל לבד, ואני מבטיח לכם שגם אירווינג ובטח ובטח לאב היו הופכים לrole players ליד לברון, כמו מה שקרה בגמר בשנה שעברה.
    לברון הוא מניה בטוחה מדי שמשתקת לך את הקבוצה ובלאט מצדו לא דאג לעשות שום דבר עם זה.
    היה לקליבלנד מספיק זמן להתמודד עם הפציעות של לאב ואירווינג, עם לאב לדעתי הם רק הרוויחו את תומפסון, פשוט מדהים מה שהוא עושה בהגנה, לא רק בריבאונד.
    אירווינג שיחק במשחק הראשון והם הפסידו, הוא היה מצוין ב2 צדי המגרש אבל במהותו הוא עדיין שומר גרוע, ובתכנית המשחק שלקחה את קליבלנד לגמר לא היה מקום לשחקן כזה.

    בסופו של דבר גולדן סטייט ניצחה עם סדרה חלשה של תומפסון, סדרה חצי חצי של קרי והתרסקות של בוגוט.
    זה רק מראה כמה הפערים גדולים בין 2 הקבוצות, ושלקח זמן לגולדן סטייט, לכישרון שלה ולאורך הסגל שלה להסתגל.
    אם הם היו משחקים במזרח היה אפשר לסגור אותם בגמר לפחות ל3 פעמים נוספות ב4-5 שנים הקרובות. למרות שכמו שהם נראים ובגילם המאוד צעיר, זה עוד עשוי לקרות גם במערב.

  6. דווקא ישנם סיכויים גבוהים לכך ששתי הקבוצות יפגשו בפיינאלס גם בשנה הבאה מהסיבה הפשוטה שהמזרח חסר התחרותיות לא יקשה על הקאבס ובמערב הלוחמים ילחמו יותר קשה מהעונה אבל בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לעלות..

      1. ועכשיו כששומעים שג'ימי באטלר בדרך ללייקרס, שיקאגו יהיו יותר קרובים להיות קבוצת לוטרי מאשר מועמדת לאליפות במזרח.

        1. לעומת זה יש שמועות שמתיוס יחתום אצלם.ובאטלר שחקן מוגבל קשה להאמין שיש הצעה ששיקגו לא ישוו במיוחד ששנה הבאה קופצת התקקה.

        1. שיקגו .תאכלס הכל ממש בוסרי אחרי הטריידים ניהיה יותר חכמים.נראה שאייג׳ מתחיל לעשות מהלכים (400 בחירות דראפט יש לבחור)

  7. מה שהפסיד לקליבלנד את המשחק ואת הסדרה זה סמית, עוד בפרי גיים כתבתי שהם זקוקים ליום טוב של מוזגוב ושל סמית, אני חוזר —ושל סמית,
    אם סמית היה נותן את ה 25 נקודות פלוס שלו היו מנצחים,
    סמית הוא בעל יכולת פנומנלית, הבעיה שהוא סוג של פרחח, סוס לא מאולף,
    חבל שהוא לא הופיע ברגעים המכריעים של המשחק, לאחר פסק הזמן היה מתבקש שישחקו עליו ואכן הכדור הלך לסמית, אולם זה היה מעט מדי ומאוחר מדי,

    בעקרון אני גם בגישה של להמר על מה שלא ניסית עד כה, אבל בלאט הוא טיפוס סולידי, זה האופי שלו בחיים הפרטיים ובכלל וזו גם הדרך שבה הוא הצליח בחיים ובקריירה,

    קשה לשנות אופי של בן אדם בגילו, למרות שלברון לא לקח בכוח את המשחק על כתפיו היה לקליבלנד סיכוי לא רע לנצח היום,

    בגדול היתה סדרה טובה מבחינת המתח והעניין לצופים והרבה פחות טובה מבחינת כדורסל נטו,
    סמית יכל לקנות את עולמו הערב, כנראה שטמון בו משהו מהגרעין המפסידן של ניו-יורק ניקס,
    בלאט עבר דרך מפותלת העונה ולא זכינו להפי-אנד כמו עם מכבי אשתקד, אבל כפי שבלאט טען במסיבת עיתונאים לא תמיד הכל נגמר מושלם וזה לא בהכרח אומר שהיתה עונה גרועה, עם כל המהמורות שהם עברו היתה עונה טובה עבור סגל חדש ופצוע,
    ימים יגידו מה יהיה בעונה הבאה,

    בלאט הוכיח שהוא רחוק מלהיות מושלם אבל הוא גם הוכיח שהוא עומד כשווה בין שווים עם כל מאמני הליגה הזו, אין לו שום סיבה להוריד את הראש, בנאום שלו ראיתי גאווה וסיפוק יחסי מהעונה הזו, אם כי עושה רושם שהפרגון שלו ללברון היה מהשפה ולחוץ,
    היה הוגן אם היו מעניקים את הבחירה לאמא של קארי ולא לאיגודולה,
    העיקר שהיתה לחימה בלתי מתפשרת עד לסיום ולא ראינו הנפת דגל לבן בשום שלב של המשחק

    1. הבעיה שלך, ושל יותר מדי מהמשתמשים כאן היא שהחלטתם שסמית הוא שחקן שמביא תוצרת.
      הוא לא היה ולא יהיה כזה, אחרת הוא לא היה נזרק מהניקס.
      הוא יודע לקלוע רק כשזה לא חשוב – מחצית ראשונה במשחק הקודם ועמוק בתוך הגארבג' היום.
      הוא קולע מה3 יותר טוב ממה שהוא קולע מחצי מרחק, הוא לא חודר טוב וגם ככה לא חודר מספיק.
      אבל בקבוצת נגרים כמו קליבלנד כל קוץ הוא פרח, אז אולי זה נותן אשליה כזאת.
      כמה פעמים סמית נתן "25 פלוס" בפליאוף השנה? אני זוכר פעם אחת, וזהו.
      אני זוכר גם הרבה עבירות מטופשות שכמעט גמרו לקליבלנד את הסדרה במשחק 3.

      לברון שיחק היום 47 דקות.
      ב6 משחקים קליבלנד קרסה כל פעם ברבע הרביעי, לבלאט לא כ"כ היה אכפת.
      אז עם כל הכבוד והערכה לבלאט (שמרוב הליקוקיאדה והפרובינציליות שוכחים כמה טעויות קריטיות שלו), היו הרבה דברים שהוא התעקש לא לשנות ושילם על זה.

      מה היה קורה אם לברון לא עייף ולוקח את הזריקה במשחק מספר 1 לא מקילומטר, אלא מנסה חדירה, כשגולדן סטייט מזמן over the limit? וקיירי אירווינג לא היה נפצע כי לא הייתה הארכה?
      לא נדע, כי לברון עוד רגע התפרק לחתיכות מרוב עייפות.

    1. מסכים שהוא היה פנומנלי אבל שורה תחתונה הוא הפסיד עוד גמר והוא כרגע עם מאזן של 2 מ-6.
      לדעתי לא היה שחקן שהגיע לפחות ל6 גמרים וזכה רק ב2.

  8. סטפן קרי הוציא תקליט ? אחרת מה איגואנה מחזיק בידו בתמונה של הפוסט למעלה ?

  9. אתה כבר כתבת הכי טוב כמה שמרנות של מאמנים יכולה להוציא מהכלים. בלאט החליט למות יפה. הוא לא ניסה להוציא אף ג'וקר מהספסל אולי להצליח אבל כנראה להתבזות. אבל הוא גם לא דאג להגדיל את הרוטציה כל השנה. בלאט לא לבד בסיפור הזה: כמה שנים לקח לפופ לצאת מהמנטליות הזאת של צמצום הרוטציה שלך בפליאוף עד לאליפות של 2014 (שלאחריה נחשב לגאון הדור).

    במקרה של בלאט, יש לו פקטור נוסף שבעצם אתה לא באמת יודע עד כמה הוא היה חופשי לקבל החלטות שמנוגדות ל-SAY של לברון.

    נ.ב.,
    כשבלאט במסיבת העיתונאים אמר שלאמן את לברון זה אתגר עצום, התרגום מאמריקאית PCית:
    "לברון הוא חרא של בן אדם שהפריע לו לעבוד"

  10. ראיתי עכשיו את הריאיון עם לברון. הוא היה ממש חמוד!
    אפילו מעבר לנסבל.
    זה כמו לעבור מדרגת שלול הבנה לחולדה כאן באתר בן רגע!

    1. 1. לא ידעתי שיש דרגת חולדה. זה כנראה ממש למתקדמים..
      2. הוא לא היה חמוד בכלל (חמוד זה קואלה, חמוד זה ריילי.. צריך לעבוד על הסקאלה שלך..) ולא הבנתי מה הוא ניסה להגיד בחלק מהתשובות. לדוגמא (במענה על שאלה לגבי האופן בו שיחק בגמר)
      I don't enjoy dribbling the ball for countless seconds on the shot clock and the team looking at me to make a play.
      אם הוא לא נהנה לבלות עם הכדור כל ההתקפה, למה הוא עושה את זה? וגם להגיד שהיה חסר כישרון זה אולי נכון אבל לא יפה כלפי חבריו לקבוצה.
      3. אני מקווה שבלאט יעזוב מיוזמתו, המחיר שהוא משלם נראה לי כבד מנשוא.
      4. בחזרה לערגליות 🙂

      1. יש כאן שתי דרגות ידע: האחת של נטולי ההבנה, שלולי ההבנה, רפי ההבנה, בינוני ההבנה-מינוס, וכו'
        והסולם היותר וותיק שמתחילים מעכבר, עוברים לנברנים, דרבנים, חולדות, וכו' וכו'

  11. זאת הייתה סידרה של 4-1 שבמקרה נגמרה 4-2. בכדורסל נטו לקליבלנד אין מה למכור מול גולדן סטייט, במיוחד בהרכב חסר. כל מי שציפה שקליבלנד ינצחו את הסדרה ציפה לניסים ונפלאות. זה היה ברור, אבל למי יש כח להתווכח עם כל אלה שנעולים על התקוות שלהם.

    אחד מהדברים שמעצבנים שקורים כאן ללא סוף זה איך אנשים מדביקים/ממציאים אופי לקבוצות בשביל לאהוד או לשנוא אותן(יוסטונאים אני מסתכל עליכם). לדוגמה קליבלנד פתאום הפכו ללוחמים קשוחים ואמיצים בעוד שגולדן סטייט חבורת ערסים שחצנים שמנצחים רק מתוקף היותם כל כך מלאי כשרון. חתיכת קשקוש. אתה לא מגיע לכשרון הזה ללא עבודה קשה לאין שיעור, בין אם אתה לברון, קרי, איגואדלה, גרין או מי שלא יהיה. הווריירס עבדו ונלחמו לא פחות קשה מאף אחד אחר בשביל להשיג את האליפות הזו והיא מגיעה להם לחלוטין.

    אני מבין שיש מזה מן הכיף לצייר את אחד הצדדים כטובים ואת השני כרעים, אבל זה מעשית זה שגוי לגמרי וכשאתה לא אוהד של אף אחת מהקבוצות זה ממש מוגזם וחסר הצדקה(ואוהד זה לא אחד שהתחיל במשחק/סדרה/פליאוף האחרונ/ה). המשחק יפה ומעניין מספיק גם בלי שיהיו טובים מול רעים וגם בלי להמר על מי ינצח ובכמה.

    האסיסטים הנעלמים של קרי. או למה הווריירס ניצחו ומה היה חסר לקליבלנד או למה נראה שקרי לא היה הMVP בסדרת הגמר.
    קרי בסדרת הגמר מסר 6.3 אסיסטים למשחק לעומת 7.7 בעונה הרגילה וזה למרות ששיחק 42.5 דקות לעומת 33 בעונה הרגילה. מה קרה?
    ובכן קליבלנד קיבלו החלטה שברוב הזמן הם יעשו טראפ על קרי והווריירס יצטרכו לנצח אותם בדרך אחרת. וזה בערך עבד לבערך 3.5 משחקים. הווריירס שיחקו בסדרה הרבה מאוד התקפות 4 על 3 אחרי שחרור כדור של קרי מדאבל טים מטר וחצי מאחורי קו השלוש. אז קרי נראה פחות טוב מעצמו הרגיל וכך גם הווריירס, ומה היתה הבעיה ומה השתנה? דריימונד גרין. במשחקים הראשונים הוא היה מהוסס ביותר כאשר הוא קיבל את הכדור מקרי במצבים אלו וחיפש למסור יותר מדי. זה הקל על הקאבס להגן במצב זה. כאשר גרין התחיל להיות אגרסיבי בחיפוש אחר הסל ההגנה של הקאבס כבר לא יכלה יותר להסתדר עם הבחירה של הרעל הזה, והווריירס יזרו לשחק כמו הוורירס והסדרה חזרה למקום שבו היא היתה צריכה להיות בו מלכתכילה.
    אז אולי היה נראה שקרי פחות טוב אבל הקאבס בחרו לתת לשאר הווריירס לנצח אותם וקרי אמר בבגרות ואחריות סבבה, נתן לחברים שלו לנצח, והם עשו זאת. הוא כמובן גם היה סטף קרי המשוגע והבלתי עציר עם הזריקה על הפרצוף של אנשים אחרי כדרור בחלק מהזמן כי זה הטבע שלו(ראו הסיפור על העקרב והצפרדע), אבל הוא והווריירס ניצחו את הסדרה כאשר הוא נתן לקבוצה לנצח.

    לקליבלנד לעומת זאת לא הייתה את הפריבילגיה הזו. בשביל לנצח עם מצבת הפצועים שלה היא היתה צריכה לברון ב100 אחוז ב100 אחוז מהזמן, ומסתבר שזה לא אפשרי אפילו עבור לברון. ברגע שהכדור היה מחוץ לידיים של לברון ולא כתוצאה ישירה של מסירה שלו או הנעת כדור הנלוית(סליחה עברית אם פגעתי בך) למסירה ראשונית זו, היא הייתה חסרת אונים וכיוון.

    1. אם קירי היה משחק בכשירות טובה הסדרה הזו הייתה הולכת לקלילבנד.
      לחליפין אם השחקן השני בטיבו בג.ס היה נעדר גם כן .
      מה שקרה הוא שקבוצה אחת הביאה את כל השחקנים שלהם הקבוצה השנייה הביאה 1/3 .
      בשנה הבאה (אם ג.ס תגיע שוב לגמר…כי קליבלנד תהיה שם …אא"כ יקרה משהו לא הגיוני ).
      אולי נראה זאת.
      מי שהעריך שקליבלנד תיקח העריך זאת בעת שקיירי עוד שיחק.

      1. איך היית מחשב את סדר החשיבות אצל הווריורס לפני הסדרה? קארי ראשון, קליי שני, גרין ובוגוט אחרי זה. בוגוט חצי סדרה ישב בחוץ, קליי היה צל של עצמו ולא יותר טוב משחקני החוץ המושמצים של הקאבס.

      2. לא. קליבלנד נראו טוב יותר מהצפוי כי הווריירס התחילו את הסדרה בלי תחושת דחיפות ובפחות מ80% מהיכולת שלהם.
        קליי תומפסון נחשב השני? כי בלעדיו הם מנצחים.
        עם המערב של היום לחזור שנתיים רצוף לגמר זה חתיכת השג. גם אם הם חוזרים קבוצה של שנה אחת היא לא תמיד הקבוצה של שנה אחרת( גם אם אותם שחקנים נשארים. לרוב היא לא בין אם משחק הגיל או המוטיבציה או פציעות או איזה שינוי בחדר הלבשה.
        מי שהעריך שקליבלנד תיקח כשקיירי עוד שיחק טעה.
        גם איתו הם הפסידו במשחק שהווריירס עוד ישנו בו. השני משחקים שקליבלנד ניצחו הם אשליה מבחינת איכות הקבוצות.

      3. מר אהרון שדה, לא יודע אם שמת לב, כי להבנתי אינך רואה את המשחקים. אבל השחקן השני הטוב ביותר של גולדן סטייט, שמו קליי תומפסון, לא הגיע לסדרה.

        אתה מתבקש להפסיק להתלונן ולהלל בפרובינציאליות שלך את קליבלנד ובלאט.
        הם הפסידו עם אירווינג, במשחק עם יכולת רעה של קרי בזמן החוקי.
        בוגוט בקושי שיחק, לבארנס רעדו הביצים, ברבוסה ה"גמור" פתאום החל לשחק דקות משמעותיות.
        ולמה כל אלו? כי בגולדן סטייט לאורך השנה דאגו להריץ את כל השחקנים, ולא כמו בקליבלנד שדאגו רק לדלאבדובה, שביום טוב הוא שחקן הרכב בקבוצת יורוליג.

      4. ואהרון, שוב, סדרת גמר של אנביאיי היא הטוב מ7.
        האשליה שקליבלנד מנצחת היא רק מחוסר נסיון של הווריורס ועודף נסיון של לברון. לקח לגולדן סטייט 3 משחקיםלמצוא את הקצב, להבין איך צריך לשחק ולחזור לכושר קליעה, ומשם הם שלטו בסדרה מבלי שקליבלנד יכלה להגיב.
        דלאבדובה לא יכול לשחק גם 15-20 דקות בקבוצה עם שאיפות לאליפות.

        אתה מסתכל על קבוצה שמשחקת עם 7 שחקנים, כשלברון משחק היום 47, תומפסון לא יורד מה40, ושומפרט לא יורד מ35.
        אני לא חושב שהיתה אי פעם קבוצה עם רוטציה כ"כ קצרה ובעיקר עם כוכב אחד שהכל נופל עליו כל הזמן, בשני צדי המגרש.

        ועם זה, עם כל הכבוד, לא לוקחים אליפות.
        הם השיגו 2 נצחונות יותר מדי, אבל הם, כמו כולנו פה, רואים שלמרות התוצאה, הם לא היו כ"כ קרובים כמו שזה נראה.

    2. תגובה סופר מקצועית שמנתחת כמו שצריך את ההתקפה של הווריורס ואת ה"אנמיות" של קארי. סטף סיים את הסדרה עם 26 נקודות באחוזים סבירים (38.5% מהשלוש 44% מהשדה, 88.5% מהקו' 57% אפקטיבי) בשבילו.
      זה הרגיש כאילו הוא לא התבלט משתי סיבות:
      1. השלושת שהוא שם לאנשים בפנים תוך כדי כדרור והכי טוב בהיסטוריה זה משהו שכבר התרגלנו לראות ואנחנו לא מתרגשים מזה כמו בעבר.
      2. הסיבה שציינת והיא הפיקנרול של סטף, עם גרין בעיקר, שפתח לווריורס את כל המגרש והביא ל95% מהשלשות של השחקנים שהם לא סטף. כל השלשות של איגי ושל בארנס היו כתוצאה מהפיקנרול הזה ולא במקרה גרין סיים את הסדרה עם 5 אס' ויותר מכך – בשלושת המשחקים האחרונים, בלי בוגוט, הוא עומד על 22 אס'.
      כל זה כמעט רק מאותו פיקנרול. אז אולי קארי נראה לנו אנמי וסיים עם כמות די נמוכה של אס אבל יש לזה הסבר והוא: ההצהרה של הקאבס בהגנה שהאחרים ינצחו. במשחקים הראשונים איגי ובארנס זרקו לבנים וגרין קיבל החלטות רעות אבל בשלושה האחרונים הכל השתנה והקאבס לא שינו את האסטרטגיה של דאבל טים על קארי בפיקנרול.

      1. יש נתון שמחשב מסירות שלפני המסירה לסל, כלומר מסירה לשחקן שמוסר את האסיסט. אני חושב שקארי שבר שיא בסדרה בנתון הזה.

        1. הוא מפורסם איפשהו? כי מאוד הייתי רוצה לראות אותו.
          גם מאוד הייתי רוצה לראות את הנתון הזה על האקים בפליאופים של אמצע שנות התשעים אבל אני מעריך שזה חלום שלא יתגשם.

          1. זה קצת מעצבן כי אתר הליגה לא מאפשר בנתוני הטראקינג האלו פילוח לפי סדרות.
            לגכן יש רק את הנתון לגבי כל הפלייאוף – 2 אסיסטיים משניים למשחק. (הרביעי בליגה לאורך הפלייאוף)

    3. אני לא טענתי שהווריורס אינם "לוחמים". אני טענתי שהם נראים כילדים נגד מבוגרים, אבל זה השתנה ככל שהסידרה התקדמה. אין, אין לןחמים גדולים יותר מגרין ואיגודלה.

  12. מנחם,איפה אתה מדרג את גולדן סטייט מה-20 אלופות אחרונות? והאם איגוואדלה הוא השחקן הכי טיפש ולא יציב שזוכה בתואר אמויפי במעמד של גמר?

    1. 1) צריך להיות טיפש בשביל לקרוא לאיגי טיפש.
      2) אתה לא יכול לשחק הגנה כמו של איגי אם אתה טיפש.
      3) אין שום דבר לא יציב במשחק שלו.

      1. 1.)צריך להיות טיפש כדי להבין שאיגי הוא שחקן חכם.
        2)אתה לא יכול ליקלוע עונשין או שלשה כמו איגי אם אתה חכם.
        3)העובדות הן שאיגי בכלל לא היה בחמישייה של גולדן ופיתאום בסידרה אחת הוא הופך לאמויפי,זה לא מעיד על יציבות.

        1. 1) אני שמח להיות אחד מהטפשים (אני כנראה מאד טיפש כי שנים אני מאמין שהוא אחד השחקנים בעלי חוכמת ההמשחק מהגבוהות בליגה).
          2) אין קשר בין חוכמת משחק לבין היכולת לקלוע מהעונשין.
          3) העובדה שאיגי לא בחמישיה לא קשורה בכלל ליכולת או היציבות שלו אלא לרצון של קר להעלות אותו מהספסל.. איגי אפילו התלוצץ שזכייה באליפות תמנע ממנו לתת לקר בוקס בפרצוף על ההורדה לספסל.
          4) תודה על שחלקת את התובנות המחכימות שלך אם כולנו.

          1. 1)כבר שנים שאיגי הוא אחד מהשחקנים הכי אוברייטד בליגה,אחד שציפו מימנו להיות כמו לברון.
            2)חוץ מעונשין לאיגי אין שום חוכמת מישחק,קליבלנד פשוט השאירו אותו לבד כל הסידרה בימקום את טומפסון או קארי.
            3)אז אתה טוען שאיגי היה האמויפי של גולדן לאורך כל העונה? הגו טו גאי שלהם?,הוא לא היה אפילו אופציה רביעית.
            4)אוהדי הצלחות הם האוהדים הכי חכמים שיש לנו בארץ,מצחיק לקרוא את התגובות שלהם.

          2. מוצא חן בעיני הקטע עם המיספור – אפשר להתרגל לזה.
            1) מעולם לא דיברו על איגי כלברון הבא. אם תלך אחורה לתחזיות לפני הדראפט ולמה שאמרו שהוא מסוגל או לא מסוגל לעשות תקבל תמונה מאד מדוייקת של הקריירה של איגי. תן לי סיבה אחת למה הוא אובר-רייטד.
            2) מה יש לך מהעונשין שוב? זה שהשאירו אותו פנוי לא אומר שוב דבר על חוכמת המשחק שלו באמת. שאר הדברים שהוא עושה אומרים עליו המון. בין אם במציאת השחקן הפנוי במסירה או בחיתוך/ כניסה לסל בתזמון מושלם.זה לפני שבכלל התחלנו לדבר על ההגנה שלו.
            3) איגי לא ה-MVP או הגו-טו-גאי של הווריורס אבל איך זה בכלל קשור ליציבות. הוא תמיד היה אול-אראונדר שעושה את מה שהקבוצה צריכה. גם בסידרה הזו ה-MVP היה צריך ללכת בכלל ללברון אבל איך זה קשור לחוכמת המשחק שלו או ליציבות?
            4)בתור אחד שאוהד כבר כמעט 30 שנה את אותה קבוצה ועדיין לא זכה לראות אליפות – זה קצת מצחיק כשקוראים לך "אוהד הצלחות"

          3. 1)אם אתה אוהד כדורסל 30 שנה אז אתה צריך לדעת שאיגואדלה התחיל את הקריירה שלו בסיקסרס עם בז גדול מאוד שלא תואם את היכולת או ההישגים עד היום.
            2)אני מצפה מכל שחקן כדורסל ליקלוע עונשין,בטח משחקן שניקרא אול אראונד כמו שאתה אומר.
            3)איגואדלה לא פחות אתלט מלברון,מה שבאמת מבדיל ביניהם הוא החוכמת מישחק,אייקיו כדורסל ויכולת להנהיג ולהחליט החלטות כמו רכז.
            4)בדוק אוהד של קובי/מייקל.

          4. 1) הוא התחיל את הקריירה עם באז על בדיוק אותם הדברים שהוא עשה אחר כך בשנים הראשונות בפילדלפיה. הוא נבחר בבחירה ה-9 כך שכנראה לא ציפו ממנו להיות הסופרסטאר הגדול הבא (הוא אפילו לא היה הראשון בעמדה שלו לרדת מהלוח). כן ציפו ממנו להיות כינור שני מוצלח (הוא תמיד אמר שהוא רוצה להיות יותר כמו פיפן מאשר ג'ורדן). כן ציפו ממנו להפוך לאול-סטאר. את שני הדברים האלו הוא עשה.
            2) אין ספק שזה תצוגת הענשין שלו בגמר הייתה מבישה אבל הוא לא כזה קלע עונשין גרוע לאורך הקריירה (גם לא כזה מוצלח). בכל אופן זה לא קשור לשאר הטענות לגבי אינטלגציית המשחק שלו.
            3) להגיד שאיגואדלה לא פחות אתלטי מלברון זה עלבון ללברון (פשוט כי הוא יצור אחר לגמרי מכל שחקן בליגה). עדיין לא הבאת טיעון אחד ענייני ללמה הוא: חסר חוכמת משחק, חסר מנהיגות, או נעדר יכולת קבלת החלטות.
            4) זה אפילו עוד יותר מצחיק ממקודם לאור שברון הלב שהשניים האלו גרמו לי במהלך חיי. אבל טוב לדעת שאתה מכיר אותי כל כך טוב

    2. די נמוך מבין ה-20 האחרונות. איגודלה הוא אולי לא טיפש גדול אבל אחד השחקנים הפחות טובים לזכות אי פעם ב-MVP

  13. לברון אגב היה ענק בסדרה. ממש ממש ענק. ברמה שאין מילים לתאר זאת כמו שצריך. אבל זה לא מצדיק MVP של הגמר. אם לא ניצחת, לא עשית את המוטל ואפילו לברון חושב כך.

    1. לברון היה השחקן הכי טוב לאורך כל הסידרה וכל הפלייאוף.
      הוא לא הצליח מנטאלית וגם פיזית להישאר באותה רמה כמו בתחילת הסידרה וביגלל זה וגם ביגלל הרמה הכללית של החברים שלו הם הפסידו.
      אם האמויפי הוא השחקן הכי טוב בסידרה אז זה הגיע ללברון ג'יימס.

      1. אני צופה שלברון יעשה דרמות גדולות לקראת העונה הבאה וידרוש שחקנים נוספים לפי בחירתו ומאמן אחר ואז השנאה אליו רק תגדל.

  14. סידרת הגמר הזו מלאה בתובנות חדשות
    המלחמה של המזרח לכפות את אופי המשחק שלה
    וההפך.
    אולי זו תבנית שתאפיין את הליגה
    פתאום ההגנה תפסה מקום ניכבד- והיא מקבלת יחס כמו ההתקפה
    השיטות האירופאיות מחדדות ומהוןת ערך מוסף לרמת המשחק בליגה.
    צר לי עליך אחי דייויד, מאוד רציתי שתעפיל.
    אני מאמין שבשנה הבאה הכל יהיה שונה.

  15. תשובה ליניב –
    לברון 2 זכיות מ-6 פיינלס,
    ווילט 2 זכיות מ-6 פיינלס,
    ג'רי ווסט זכייה אחת מ-8 פיינלס,
    ביילור 0 זכיות מ-7 פיינלס.

    ויש לזכור נק' אחת קטנה – זה לא רק שלברון הוביל את קבוצתו בנק', רב', ואסיסטים (את זה נזקוף לחובת הפציעות שעברו על הקבוצה)
    הוא הוביל את כלל השחקנים בסדרה (קאבס וווריארס) בנק', רב', ואסיסטים.
    זה לא קרה לפני כן לעולם בפיינלס.

    1. שים לב שכל החבורה הזאת היא בשנות ה-70 ולא מה שנקרא בעידן החדש.
      ונקודה נוספת אמנם כולם הול אוף פיים אבל אף אחד מהם לא מוזכר להר ראשומר כפי שמלכנו מושיענו רוצה שנזכור כל פעם שהוא שם.
      ונקודה אחרונה באמת לסיום תודה על התשובה 🙂

      1. אחד מהם הוא הלוגו של הNBA, אחד יש אנשים שמוכנים להשבע שהוא השחקן הטוב בהסטוריה, ואחד יש שיתווכחו בקנאות שהוא הטוב ביותר ששיחק עמדתו.

        חוץ מזה הר ראשמור זה חרטא. אי אפשר לדבר ברצינות על ארבעת הכי טובים, זה קשקוש בשביל לייצר ויכוח. יש יותר מדי משתנים בין הזמנים והתקופות השונות בהם שיחקו בשביל שיהיה לזה טעם כלשהו.

        1. זאת בדיוק הנקודה שלי,בסופו של יום לברון יהיה ברמה שלהם שזה רמה מאוד מאוד מכובדת אבל אם כל הכבוד(ושוב יש הרבה כבוד)הם לא מהחמישייה הראשונה של כל הזמנים. ולברון רוצה להיות יותר טוב ממיקל או לפחות יותר טוב מבירד.
          דרך אגב ההשוואה לווילט נראת לי הכי טבעית והגיונית שיש.
          שניהם מעמידים שורות סטיטיסטיות לא אמיתיות,שניהם היו השחקנים הבודדים הטובים ביותר בדורם ושניהם בסופו של דבר לא הצליחו לתרגם את הכישרון שלהם למספר רב של אליפויות.

          1. נו באמת. אם אתה שם את לברון במקום מייקל בשיקגו או במקום לארי בבוסטון ברור לך שזה נגמר באליפות. אז הוא לא שיחק בקבוצות שהם שיחקו בהן ונגד הקבוצות שהם שיחקו נגדן ולכן מאזן האליפויות שלו שונה.
            אליפויות תלויות בקבוצה שלך, בקבוצה שמולך, ובקצת מזל פה ושם.
            יש שחקנים ששיחקו כמו אלופים כל הקריירה שלהם ולא לקחו אליפות, יש כאלה ששיחקו כך כמה שנים ולא לקחו אליפות.
            מי שמתרגם כשרון של שחקנים לאליפויות זה הנהלות שבונות קבוצה משחקנים וצוות אימון. השחקנים אמנם אלו שצריכים לעשות את זה על המגרש אבל להתלונן על ההשגים הקבוצתיים של שחקן בגלל שהוא שיחק בקבוצות לא טובות מספיק זה מגוחך.

  16. כמה נקודות שאני רוצה להשחיל:

    1. אפשר למצוא המון סיבות להשתפרות של קרי, האחוזים השתפרו, האחוזים של חבריו השתפרו, הסתגלות וכו'.
    אבל מי שזוכר את משחק 1-2 מבין שקליבלנד באו רעבים הרבה יותר בתחושת דחיפות גדולה יותר. בגולדן סטייט היו די המומים.
    אתה מצפה מהכוכב שלך לעמוד ולקחת אחריות. וקרי, עם כל הכבוד, לא עשה מספיק. מי שכן היה והרגיש כמנהיג על המגרש, הווטרן והאיש שכן נראה מוכן לקרב יותר מכולם, היה איגי. וזה לא נעלם מעיני אלו שבחרו בו לMVP.

    2. לגבי לברון – סביר מאוד שאנחנו לא נראה תצוגת יחיד כזו בגמר הNBA (או אפילו בכלל בסדרה) בשנים הקרובות, אולי גם לא ב10 ו20.
    ההוא שלט בהגנה, בהתקפה, באסיסטים ובריבאונד.
    ודווקא בצורה אירונית הוא הפסיד.
    טענתי את זה גם בהודעות קודמות – הקבוצות של לברון רואות את הניסים שהוא עושה על המגרש ומפתחות בו תלות גדולה מדי. שחקנים נדרשים לסט מאוד מאוד מצומצם של יכולות כשהם משחקים איתו, הוא פשוט עושה כמעט הכל. זה מכבה ומקהה את היכולות של השחקנים סביבו. בגמר השנה, בזה של השנה שעברה וגם ב2007 הוא היה נגר בין חבורה שבהיעדר יכולת וכשכל המשחק מנותב ללברון, הפכה לחוליה שמשחקת אך ורק בשבילו. פעם אחת זה נגמר בסוויפ, פעם אחת 4-1 שהרגיש לחלוטין כמו סוויפ, והעונה, שעד עכשיו לא ברור איך זה לא נגמר בסוויפ.

    3. לברון 2-6 לעומת ג'ורדן 6-6. זה יעשה עכשיו את הדיון קל וקצר יותר לכל אלה שמשווים בין ג'ורדן ללברון.

    4. לגולדן סטייט יהיה יותר קשה להגיע שוב לגמר המערב מאשר לנצח בו את קליבלנד, בשנה הבאה, אם וכאשר.

    5. קליי תומפסון בסדרה איומה. פאולים מיותרים, משחק עם עצבים ובערך שום דבר טוב לא יצא ממנו הסדרה. הוא שחקן אדיר והוא ילמד וישתפר. זה רק מראה כמה הווריורס טובים כששחקן פותח באולסטאר וחבר בחמישיה ה3 נותן סדרה מסריחה.

    6. דריימונג גרין הופך להיות מפלצת כדורסל.

    7. לקליבלנד היה חסר סמול פורוורד. למעשה היה שם חור מאוד גדול באיזור הזה. לברון שיחק הרבה 4 ולפעמים אפילו 5. הצבע של קליבלנד היה מאוד פקוק, לאור אחוזי הקליעות הרעים של לברון מבחוץ.

    8. עכשיו תארו לכם את גולדן סטייט עם סנטר פיזי, או אפילו סתם גבוהה, של 2.11 ומעלה, שמסוגל לקלוע סל.

    1. מסכים עם הרבה ממה שכתבת.

      לברון הוא לא עכשיו וגם לא יהיה ג'ורדן. הוא גם לא צריך, להיות לברון זה מכובד מספיק (אם רק היה מפסיק לבלבל את המוח…)

      לקליבלנד בסדרה היה חסר רכז, SF, ספסל, קלעים.
      סביר להניח שלא בכל שנה תתקוף אותם מכת פציעות שכזו
      (הפציעה של ווארזאו הייתה צפוייה. הפצעות של קיירי ולאב – פשוט מזל רע)

      לכתוב ששחקני קליבלנד לא ספקו את הסחורה בגלל שפיתחו תלות בלברון זה קצת מתעלם מהמציאות –
      JR סמית קלע השנה מהספסל בניקס 10 נק' ב-40% מהשדה.
      שאמפרט כשחקן חמישייה בנקס קלע השנה 9 נק' ב-40% מהשדה.
      מוזגוב קלע 8.5 נק' וקטף 7.8 רב' כשחקן חמישייה בדנבר.
      דלבדובה היה השנה שחקן של 4.8 נק' ב-36% מהשדה.
      זה לא כאילו הגיע לברון ו-"סירס" אותם. בהעדר האופציות ה-2 וה-3 בהתקפה של קליבלנד, השחקנים שנותרו נתנו מעל ומעבר.

  17. הכל נכון חוץ מהסעיף הראשון והאחרון:
    1. איגי נתן משחק ראשון טוב אבל במשחק ההפסד הוא תרם 7 נק בלבד עם 6 ריב' ו-5 אס' אבל גם 4 איבודים. לא נראה לי שהוא "היה המנהיג על המגרש" במשחק הזה". אולי זה היה קליי שתפר 34? לא הגיוני, כי קליי היה פח בסדרה. בקיצור, נראה לי שנכנסת ללופ בקטע של קארי שכבר קבעת שהוא צ'וקר ולוזר. וגם אם התייחסת רק לשלושה משחקים הראשונים זה עדיין פטתי – מי קורה לשחקן צ'וקר ולוזר על פי 3 משחקים בלבד (שבאחד מהם הוא קולע 17 נק' ב7 הדקות האחרונות)?
    8. סנטר פיזי לא יתאים לסגנון של הווריורס, הם אוהבים נגרש פתוח ומרווח עם הנעת כדור ולא טחינה של איזה מפלצת צבע. הייתי אומר שאולי בתור מחליף לחמישיה השנייה אבל גם היא מתבססת על ליוינגסטון,ברבוסה ואיגי שאוהבים לרוץ ולהשתגע.

    1. מה היה קורה אם במשחק מספר 4 גולדן סטייט לא היו מנצחים בסוף?
      מה היית זוכר מהם? "קבוצה נחמדה שמתבססת על זריקות אבל חסרת תכלס, עם כוכב שהשתולל בעונה הרגילה אבל בגמר קיבל פיק ברכיים".
      לא בכל שנה, הסופרסטאר של קבוצה בגמר יוכל להיות עד כדי כך חלש 3 משחקים ועדיין לנצח את הסדרה.
      הרי למה אף אחד פה כמעט לא צועק לתת את התואר לקרי, שאם היה משחק טוב כל הסדרה, עדיין לברון היה מאפיל עליו, אבל היתה לו הרבה יותר לגיטימציה לתואר כי הוא מהאלופה. זה לא המקרה.

      מה שהיה בסוף משחק 3 לא משנה כי זה לא שינה את התוצאה. מה שכן שינה זה שקר התחיל לשחק עם הרכב יותר נמוך וזה מה שהם לקחו איתם למשחק שבסופו של דבר גם ניצח להם את הסדרה. (למרות שמה שבאמת ניצח זה הקליעות שנכנסו והעייפות של קליבלנד).

    1. הערב יש מכבי – אילת, ואח"כ שני משחקים. עד סוף החודש אנחנו בערך מסודרים.
      אח"כ- אין לי מושג, לפחות היעילות בעבודה תעלה.

      1. התגובות פה בעיקר של Ish אבל גם של האחרים הם Masterpiece
        פשוט תענוג לקרוא

        ואני מקוה שדורון לא נעלב שלקחתי לו את התפקיד לרגע 🙂

  18. איגודלה היה זה שהפך את היתרון של קליבלנד לניצחון של הלוחמים
    יש לו יכולות מרשימות ונטיה לפציעות קר יכל להרשותלעצמו להעלות אותו מהספסל כדי לא לאבדו בשלב מוקדם של העונה .

    לדייוויד ישהרבה מה ללמוד מקר אבל במית הסגל בקבוצה הזו מדהימה :
    מבט על הספסל של גולדן מלמד על גאונות בבחירת הסגל :
    ליוונגסטון שחקן גמור לכאורה עם מתונים מדהימים , ברבוסה שחקן שניצח כמעט לבדו את הלייקרסשל עונת 5-6 במשחק השביעי ,איגודלה כבר אמרנו , ברנס עוד שחקן עם יכולת למסור ולרוץ .

    לאף קבוצה כולל סא לא היתה תשובה השנה לסגל הזה , לקליפרס ספסל קצר ליוסטון אין בכלל ספסל , לקליבלנד כבר אמרו.

    כדי לבחור את הסגל היה צריך להבין ולהמר על שחקנים ותיקים בתקופה גרועה גולדן הימרו הימור מחושב והצליחו.

  19. מנחם, אם כל כך היה לך ברור שהם יקחואליפות אז למה טענת איזה למישים פעם שלא לוקחים אליפןת עם גאמפ שוטס?

  20. מה שנקרא המזל הולך עם האלופים. בהחלט המזל משחק תפקיד, אבל באמת העומק של הלוחמים העונה עלה באמת על זה של כל הקבוצות, וזה בהחלט הכריע את הכף. לגבי איגי – בין השאר הוא המפתח ליעילות של היחידה השניה של הלוחמים, והשחיקה המועטה שלו, היא זאת, בין השאר, שאיפשרה לו את ההתעלות בגמר, כשהיה צריך. לכן לטעמי זה מצדיק את הבחירה.
    הלוחמים צריכים לשמור על הסגל, ולהיות מוכנים לשלם את הקנסות בתקרת השכר. כי זה יעלה להם.
    הקאבס, צריכים לעשות קצת שינויים והתאמות, לא הרבה מידי לדעתי, ובלאט חייב לפתח את הרוטציה ולפתח תרגילים בהתקפה לכל קומבינציה אפשרית. אפילו הסגל הקיים עם קיירי ולאב היה יכול לנצח את הסדרה הזאת, אבל, חייבים לבנות סגל יותר מאוזן שנותן יותר אפשרויות להתמודד במקרה של פציעות.

    1. גם לפיל ג'קסון היית מאחל לאמן קבוצה בה אין שחקן דומיננטי כמו מייקל ג'ורדן ?
      בלאט רוצה לנצח והוא יכול לבלוע פה ושם צפרדעים מלברון כדי לממש את השאיפות שלו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט