רעי היקר גיל שלי כתב זה מכבר על המגמה שהחלה בעונה שעברה בזכייתם של הדרבנות באליפות ונמשכת זו השנה השניה ברציפות כאשר הלוחמים בעלי המאזן הטוב ביותר בדרך לזכות באליפות בעונה הנוכחית. אליבא דגיל, המטוטלת, שהיתה שנים רבות בצד של הכוכבים, נעה כעת לכיוון הצד של הקבוצות.
אם אשים את התזה שלו במילים שלי, אזי שעדיין יש צורך בכוכבים על-מנת לזכות באליפות, אך הדוקטרינה לפיה הקבוצה עובדת בשביל למקסם את התפוקה של הכוכב/ים מפנה מקומה לטובת הדוקטרינה לפיה יכולותיו/הם של הכוכב/ים באות כדי למקסם את התפוקה של חבריו/הם לקבוצה. הטענה היא שהשיטה הראשונה היתה השיטה המנצחת משך שנים הרבה, אך זו עברה אבולוציה וכעת השיטה השניה יותר יעילה.
לדידי, גיל טועה. אין אני בא לומר ששיטת הכוכב/ים עדיפה, אלא שלא ניתן להכריע קטגורית שיש שיטה מנצחת, קל וחמר כשהמדגם כה קטן.
בואו ניקח לגודמא את יוסטון וממפיס – קבוצות די שוות ברמתן שסיימו את העונה הסדירה עם מאזן כמעט זהה. אני חושב שתהיה הסכמה די רחבה שאם נוציא מכל אחת מהן את הכוכב שלה, ממפיס תהיה קבוצה טובה בהרבה. ברם, אם נוציא את שחקנים 2 ו-3 בהיררכיה, יוסטון תהיה הקבוצה העדיפה. הקבוצה שיותר תלויה בכוכב יכולה להסתדר בצורה טובה יותר עם אבדן של שחקני חמישייה אחרים, אך הקבוצה הקבוצתית יותר יכולה להסתדר טוב יותר עם האבדן של הכוכב.
השאלה היא האם לקבוצה הקבוצתית יש בכלל סיכוי ללא הכוכב? האם גולדן סטייט יכולים להצליח ללא סטפן קארי? האם ממפיס יכולים להצליח ללא מארק גאסול? כמו כן, ברור לנו לחלוטין שבהעדר כוכב על לא משנה כמה הקבוצה טובה כקבוצה (ע"ע ניצים, אטלנטה), ברגע שהיא תפגוש כוכב על תיגמר העונה שלה. ובל נשכח שהקבוצות עליהן מדובר נעזרו בשחקן הכי גדול בתפקידו בהיסטוריה (דרבנות) ואחד הקלעים הטובים בהיסטוריה, אם לא הטוב שהם (לוחמים).
אז האם אני בא לומר שדווקא שיטה הכוכב עדיפה? שלילי בזנ"טי. בואו ניקח הפעם את שתי הפיינליסטיות. אם נוציא מהן את לברון ג'יימס מצד אחד וסטפן קארי מצד שני (עם קיירי אירווינג וקווין לאב), אני חושב שרוב האנשים ישימו את המרשרשים על הקבוצה מאוקלנד. ברם, אם נוציא את אירווינג ולאב מחד גיסא ואת תומפסון וגרין מאידך גיסא, יש לי הרגשה שהרוב היו מהמרים על הפרשים.
אז מה אני בא לומר בכל החפירה הזו? אני רוצה לומר שאין שינוי מגמה. אין דרך אחת נכונה. אם קבוצת הכוכב מצליחה לקחת (לפחות) שני משחקים בסדרת הגמר, כשמלבדו – כפי שהיטב לתאר זאת עמיתי מידן בורוכוב – קיימים רק חלקי חילוף, אזי שהשיטה לא פשטה את הרגל ובהחלט ייתכן שאם הקבוצה עובדת גם בשביל אירווינג ולאב הם זוכים באליפות.
אני טוען שזה תלוי בפרסונה והיכולות של אותו/ם כוכב/ים, זה תלוי במערכת, זה תלוי באופי השחקנים המשלימים, אך חשוב מכל אני טוען שלא ניתן להכריע מראש לגבי הדרך העדיפה וכך לבנות את הקבוצה, אלא עדיף להשיג את הכוכב הגדול ביותר האפשרי ולבנות סביבו את המערכת שתפיק את המרב.
[במאמר מוסגר, אציין שאם אין לקבוצה כוכב על, ככל הנראה, עדיף לה להיות כמה שיותר קבוצתית, כיוון שאין שחקן ששווה לעבוד בשבילו.]
לא זו גם זו, לאחר הקפיצה הגדולה בעליית השכר, אני צופה – למשך מספר שנים עד לחזרה לסוג של שווי משקל – קבוצות שיכילו אפילו 3 כוכבים גדולים בשיאם. קבוצות כאלה, מעצם טבען, מעדיפות להזין את הכוכבים מאשר להיות ניזונות מהם.
שלומי
13 יונ 2015 22:58:37מה עם איזה פוסט ככה על הדראפט המתקרב?
Berch
13 יונ 2015 23:00:17אני חושב שאתה צודק לגמרי שהכל תלוי סיטואציה.
מה שאני לא מסכים זה שהלוחמים הם יותר קבוצה ופחות כוכב.
כמו שכתבת, דאנקן וקארי הם לא בדיוק שחקני רוטאציה סטאנדארטים ובלעדיהם שאר השחקנים הם טובים פלוס.
כשיש לך שחקנים ברמה הזו שהם גם קבוצתיים כולם נראים יותר טוב…
Mbk
13 יונ 2015 23:07:24בסופו של דבר זו ליגה של כוכבים
מי שלא כוכב שחק בשביל החוזה הבא
מנחם לס
14 יונ 2015 01:25:26הבעייה במה שגיל שלי טוען ומה שאתה טוען נגדו היא שכוכב או לא כוכב זה לא דיקוטומי(DICHOTOMY)- פיצול. מה? יש שחקן שהוא "כוכב" ולידו "לא כוכב"? ? ולידו מי משחק? 0.8(כוכב), ולידו 0.67(כוכב)? מתי שחקן מוגדר כוכב ומתי לא?
זה לא דיקוטומי. כולם על עקומה אחת שכמה יותר וכמה פחות.
לכן אין לי דרך להתייחס לתיזה הזאת.
חוץ מזה שעל כל דוגמא אחת של אלופה אני אביא לך דוגמא אחרת של אלופה אחרת.
מתן גילור
14 יונ 2015 06:28:40אני טוען שאי אפשר לקבוע.
ניבניב
14 יונ 2015 03:12:22רק שאלה קטנה לגבי התיאוריה שלך.
רשמת שקבוצה ללא כוכב מתפרקת ברגע שהיא פוגשת קבוצה עם כוכב.
אם כן, אני חושב שדטרויט 2004 סותרת את הטענה שלך.
כיצד אתה מסביר זאת?
אני חושב שרמת ה"כוכבים" של דטרויט 2004, פחות או יותר שוות ערך לאטלנטה של השנה
מתן גילור
14 יונ 2015 06:30:12ופורטו זכו בליגת האלופות באותה עונה, אז כל מי שטוען שהיא לא תחרותית מעבר ל-4 הליגות הגדולות בוודאי טועה…
זה שאתה צריך לחזור לדטרויט ולפני זה…שוב לדטרויט (למרות שאייזה כן כוכב, אבל יחסית פחות גדול לאותה התקופה) רק מוכיח שחייבים כוכב כדי להצליח.
IDO
14 יונ 2015 06:11:45כל הגישה הזאת לא עובדת על ספורט קבוצתי.
גיל שלי ובורוביץ ים למנהם יוצאים מתוך הנחה שאם לברון הוא 10, סמית סומפרט ודלי הם 7 ומוזגוב הוא 7.5 אז ביחד הם קבוצה של 38.5.
ולכן הם מופתעים שקבוצה של 38.5 היתה בהובלה במשך 3 משחקים על ג"ס שהיא קבוצה של קארי 9.5, תומפסון 8.5 גרין 8 בארנס 7.5 ובוגוט שהיה 6. שזו קבוצה של 39.5.
להכנס איתם לויכוח ע"ס דירוג כוכבות מפספס את כל העניין של ספורט קבוצתי. אל תכנס למלכודת הזאת.
מתן גילור
14 יונ 2015 06:31:41אתה עושה עוול לגיל כשאתה שם אותו בכפיפה אחת עם בורו. אני לא חושב שגיל טוען מה שתאה טוען, כי אם היית ממספר את השחקנים לא בטוח שספרס של העונה שעברה גוברת על היט (אולי בדיעבד).
IDO
14 יונ 2015 06:41:04גיל שלי מחפש הכללות וכללים ברורים. ולא מתחבר לדינמיות ולספונטניות של הספורט ולכן אני משכן אותם ביחד.
מה תעשה שקליבלנד ממצב שיש להם את קיירי לאב ולאברון שיכולים לשחק פנימה החוצה נשארו פתאום רק עם לברון? אז הם שינו אסטרטגיה. עצרו את הקצב. הגבירו את האינטנסיביות ואם מה שיש להם הם מצליחים לנצח. בלי הכללות, מצב נתון.
אוקו
14 יונ 2015 14:50:43הטעם שלך לגבי גיל שלי לגיטימי+
אבל אם בבורוביץ' עסקינן אז אם תעיין בפוסטים שלו בסדרת הגמר של שנה שעברה
זו כבר תהיה הפעם האחרונה שתסכים לחשוף את עצמך להבלים שהוא מקליד..אני עוד לא התאוששתי
גיא
14 יונ 2015 06:53:24בתחילת השנה SI הכינו רשימה של 100 השחקנים הטובים ב-NBA
שחקנים שהופיעו ברשימה ומשחקים בפיינלס:
JR סמית – מקום 95
בוגוט – מקום 65
דייויד לי – מקום 60
קליי תומפסון – 54
אנדרה איגודלה – מקום 29
סטפן קרי – מקום 8
לברון ג'יימס – מקום 1
אחר העונה, די ברור שבשנה הבאה גרין יצטרף לרשימה.
כך שבפיינלס לווריארס יש 6 שחקנים (5 בלי גרין) מה-TOP 100
לקליבלנד 2. אחד מקצה הרשימה, והמקום ה-1.
בתחשב שהסדרה כרגע בשיוויון 2,
נראה על פניו, שהפלייאוף השנה מוכיח את חשיבותו של "כוכב העל"
דובי
14 יונ 2015 07:02:33מראה לאן שווה הדירוג
עגל
14 יונ 2015 08:21:19הבעיה היא לא הדירוג כפשוטו אלא, כמו שהאוסטרלי אמר, אי אפשר לעשות סכום על הדירוג האינדיבידואלי ולקבל דירוג קבוצתי
גיא
14 יונ 2015 09:06:54ברור שאי אפשר לכמת למספרים יכולת אישית ואז דרך מישוואה זוא או אחרת לקבל תשובה אמפירית לחוזקה של קבוצה.
מה שהדרוג מראה הוא שלברון + 4 שחקנים שממש לא מאכלסים את צמרת טבלאות הכשרון (או שפיות) ב-NBA משחקים בפיינלס, וגם הצליחו להגיע לשיוויון 2 בסדרה.
זה בצורה די ברורה מראה את חשיבות נוכחות כוכב-על בקבוצה.
גיא
14 יונ 2015 09:29:55ב-1956 חילקו את ה-MVP הראשון.
מ-1957 ועד היום רק הקבוצות היחידות לזכות באליפות ללא MVP מכהן או בעברו הן:
1977 פורטלנד (וולטון זכה ב-MVP ב-78'),
1979 סיאטל,
1988/89 דטרויט,
2004 דטרויט.
בהתחשב בעובדה שוולטון ותומס הם HOF ומגדולי השחקנים של תקופתם,
רק 2004 דטרויט ו-1979 סיאטל הן קבוצות שזכו באליפות ללא "כוכב על".