יאק 18- תפוס את הפראייר – אסי שלם

 

בס"ד

יאק 18- תפוס את הפראייר / אסי שלם

לא זוכר סדרה שהתחילה כל כך צמוד. כדורסל כל כך שונה וכל כך הרבה דעות של מומחים ופרשנים שכל אחד רואה את המשחק בצורה אחרת. טוען על יום שהוא לילה ועל לילה שהוא יום. אין הסכמה על כלום וכנראה לא תהיה עד שנראה איזה "משחק שבירה". משחק שקבוצה אחת תפגין עליונות מוחלטת ותנפץ את הביטחון של יריבתה. הפרש שידגיש איזה אלמנט חזק יותר- ההגנה של הקאבס או ההתקפה של הווריורס?

אנסה להציג מה כן היה במשחק הזה, איפה המאמנים כן תכננו והשפיעו, למרות שיהיו כאלה (מי אמר יואש בן טולילה) שיגיבו: "בסופו של יום הכל יפול ויקום על לברון. השחקן, המאמן והGM של הקבוצה". גם אני והסבריי המלומדים מסכימים למשפט הזה בסופו של יום, אבל מכאן ועד להגיד שהאיש על הספסל מיותר הדרך עוד ארוכה מאוד.

התקפה

בתחילת המשחק לא היה ספק מה דרכו של בלאט לנצח את המשחק. פנימה, פנימה ועוד קצת פנימה. ראינו את לברון משחק "תן ולך" (Give and go) ורץ לתפוס עמדה קרובה לסל. הוא האכיל את בארנס ולמרות שהחטיא מדי פעם שמר על ההנחיות של בלאט ולא התפתה להתחיל ולהפגיז שלשות.

הזריקות של לברון ברבע הראשון. משמעת מופתית
הזריקות של לברון ברבע הראשון. משמעת מופתית

 

התוספת המצויינת והחשובה ממשחק 1 היתה טימופיי מוזגוב שהיווה את הצלע השניה. בכל פעם שהביאו עזרה על לברון הוא ביצע חיתוך על גב ההגנה להטבעה(Back door cut)  הוא תפס עמדה מתחת לסל בצד הנגדי ללברון כדי לנעול ולקבל כדור בעמדה נוחה לסל. סופר- תאום וסופר- הצלחה של בלאט והחבר'ה. טוב נו, לברון והחבר'ה.

מה קרה בסיום?

שאלה מצויינת. אם מוזגוב מצויין התקפית(17 נק', כולל 7-8 מהקו) למה הוא לא משחק ברבע האחרון(0 דק') אחרי 10 דק' מוצלחות ברבע השלישי?

התשובה היא בפילוסופיה של המאמנים. הפרשנים יכולים לקשקש עד מחר אבל דבר לא ישכנע את בלאט: משחק כדורסל מנצחים בהגנה.  ה'סיירת' שמסיימת משחק תמיד תמנה גבוהים המסוגלים לעשות חילופים ולשמור על גארדים. בגלל זה טריסטן ת'ומפסון שקלע רק 2 נק' (מהקו בלבד) ב40 דק' משחק. כי אין יום רע בהגנה.

קצת על התקפה

ההתעקשות של סטיב קאר לשחק בהרכב נמוך עלה לקבוצתו בהפסד בריבאונד 55-45. 10 כדורים במשחק צמוד יעלו לך בהפסד. יותר מזה, ניתן לראות שהתקפית בלאט החליט שמעבר למשחק פנים הוא יציק לסטף קרי גם בהתקפה. אני כמאמן תמיד קראתי לזה "תפוס את הפראייר".

למה התכוון המשורר?

בלאט 'הכריח' את קרי לשמור בהגנה על הכדור ועל לברון. הוא בחר בשחקן שקרי שמר עליו(דלבדובה וקצת שומפארט) בתור חוסם ללברון.

בגלל ששיטת ההגנה של הצהובים בהגנה היא חילופים(switch) בחסימות, אחרי כל חסימה קרי נשאר על לברון שחלף על פניו בקלות וקלע או סידר לאחרים מצבי זריקה. כלומר בלאט גרם לפראייר(קרי) לשמור על המלך למרות שלא רצה.

פראייר11
קרי שומר על דלי ולכן הוא זה שילך לחסום למלך
פראייר.jpg 2
השהיה בהגנה ולכן קרי נשאר עם לברון, דלי יברח לפינה
פראייר.jpg3
איגואדלה מגיע וקרי מאחר לחזור לדלי שישחרר את הקליעה שתעלה את הקאבס ל11.

קאר זיהה את זה(באיחור) ושינה תגובה הגנתית. הפעם קרי ביצע השהיה על לברון וחזרה לשחקן המקורי שהוא אמור לשמור עליו.(Help and recover). הקאבס הגיבו לאט אבל הצליחו לנצל את זמן התגובה האיטי יותר של המהלך הזה (לעומת החילוף בחסימות) לזריקות פנויות של דלי ואחר כך לברון שקלע שלשת ניצחון. כמעט ניצחון. כי גולדן סטייט בקאמבק מהקבר כמעט וניצחה את המשחק.

בלאט, אדריכל ההגנה

גולדן סטייט קבוצת התקפה נפלאה ומאוזנת. אבל ללא ספק אפשר לומר בוודאות- אף אחד לא ינצח את הסדרה הזו מלבד לברון וגרין אייז.

גם בלאט יודע את זה והוא החליט להוציא את סטף מהמשוואה. אז נכון שת'ומפסון להט, ונכון שבמשחק הקודם איגואדלה היה מצויין אבל אף אחד מהם לא יכול לנצח 4 משחקים. מה שבלאט עושה לקרי(ולקר) זה בית ספר להגנה ואני אפרט.

לגולדן סטייט ישנם כמה מהלכי התקפה עיקריים:

  1. היציאה מחסימות של ת'ומפסון (Shooter screen).
  2. החסימה וסיבוב (Pick & roll) לקרי.

אם ת'ומפסון הצליח להגיע למספרים של 34 נק', זה בסך הכל 50% מהעבודה. את החצי השני הקאבס ניטרלו. הגנה יכולה לקחת משהו ולתת משהו. קליבלנד לקחו את זריקת השלוש של קרי ונתנו לו את זריקת הביניים(Mid range shot).

בהרצאה שנתן אטורה מסינה לקראת הפיינל פור שהיה בארץ ב2011 (הייתי בה כמובן) סיפר מסינה שהזריקה הכי קלה לקלעי היא זריקת ה3. אם פעם מאמן היה שואג על שחקניו שלא לצאת גבוה מדי לקלעי כדי שלא יעבור את השומר שלו, התברר עם הזמן שדווקא הזריקה הכי קשה היא קליעת ה"ביניים" (בעגה המקצועית In-Between) כלומר כאשר מכריחים את הקלעי להטעות וללכת לאזור פנימי יותר כאשר ישנו שומר מאחוריו(זה שהמתקיף עבר) ושומר מלפניו- זה שמגיע לעזור.

ברור שסטף קרי- קלעי מעולם אחר, אמור שלא להתקשות לעקוף את השומר שלו ולמסור לחברים. אבל כאשר ההגנה נותנת לו לעשות רק את זה ואת זה בלבד הוא הופך מקלעי להיות שחקן שרק חודר ומוסר. כל הזריקות שלו משלוש נלקחו עם יד בפנים ולמרות היכולת המופלאה שלו, דלבדובה בעזרת החברים מצליח לעצור את גרין אייז בלי להכניס לו ברך בראש. כדורסל נטו.

עם העייפות המצטברת של לברון בלאט יהיה חייב למצוא דרכים נוספות לקלוע. להכניס את ת'ומפסון שיודע לשחק יפה עם הגב לסל מעט יותר פעמים, לגרום ללברון לקבל את הכדור השני ולא להוביל אותו בעצמו מצד לצד של המגרש. אחרת בן טולילה שוב יישב לנו על הזנב. קליבלנד ב6 כבר אמרנו?

 

 

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. הבעייה היא כשלוקחים משחק בו 3/4 היו אינטואיציות , המון מקריות, מיליון שגיאות, ופבריקציות, ואז מנסים להלביש עליו תיאוריה, ו-"מה עשו המאמנים".

  2. ראיתי מעט מאד חילופים מאורגנים בהגנה. כמעט כלום בווריורס, ודי מעט בקאבס. לי הרוב נראה מה מחליטים השחקנים לעשות באותו רגע. במיאמי היט החילופים בהגנה היו ידועים מראש. כאן לא ולא.

  3. אני מסכים עם אסי למרות הבלאגן והמשחק הדי מכוער של קליבלנד אני בהחלט רואה עבודת מאמן ובלי קשר שזה בלאט

    1. אתה רואה עבודת מאמן? אולי תסביר לנו מתי? כשכל כדור לברון עומד לבידוד וכולם עומדים ומסתכלים? יכול להיות שזה הכל מתוכנן ואם כן, אז כל הכבוד. אבל את זה גם אתה וגם אני יכולים לעשות. אני דווקא מרגיש שזה בניגוד להוראות המאמן שלא נוגעות ללברון.

      1. אני בהחלט חושב שזה עבודת מאמן,כן גם אני ואתה יכולים לעשות את זה אבל זה בתיאוריה,לעניות דעתי בלאט הבין שזאת הדרך המקסימאלית שלו לייצור משהו בהתקפה והוא פשוט חוזר ועושה זאת כי זה מה שהולך.מעבר לכך כמו שאסי כתב ההתאמות עם מוזגוב למשל.והכי חשוב זה ההגנה שפה אין ספק שרואים שזאת עבודת מאמן

    1. עידו בלאטהוא המאמן הישראלי המקצוען מכולם. באחריות ומצפיה אישית בבן אדם. כתבתי עליו טור בזמנו.מוזמן לקרוא

  4. יפה עידן איזו הבחנה חדה. בקצה השמאלי זה מוטי דניאל לא?
    מנחם יכול להיות בהחלט שהשחקנים מחליטים עפ"י מה שההגנה נותנת להם ברגע מסוים, אבל זה לא סותר את זה שיתכן שזה דובר בחדר ההלבשה ובהכנה למשחק. אסי ניתוח נהדר תענוג לקרוא וללמוד ממך.

  5. יופי של פוסט אסי
    אם כל הכבוד להגנה קארי הגיע לזריקות נוחות
    חלקן הוא לא יפספס באופן תדיר
    אם ימשיכו לבנות על קארי באחוזים של גבינת קשקבל לא יגיעו רחוק

    1. הקאבס באופן ברור איפשרו לקרי פחות זריקות פתוחות ממה שהוא רגיל אבל גם כשהוא היה פנוי הוא לא פגע (1 מ-8 מזריקות פנויות כולל 1מ-6 לשלוש). גם הווריורס כקבוצה פשוט פספסו המון זריקות פתוחות. הם היו 10 מ-34 מזריקות פנויות מחוץ לצבע לעומת 8 מ-23 בזריקות תחת שמירה מאותו מרחק. זה כולל 5 מ-22 בשלשות פנויות. בקיצור הרבה קרדיט להגנה של קליבלנד אבל זגם ללוחמים יש חלק בסיפור.

  6. בענין דף ועט מאד חרוץ ויסודי בלאט תמיד היה .
    תענוג לקרא אסי , אישית אני לא יודע איך תיגמר הסידרה , ומי ינצח קאר וגנטרי לא טפשים .

    חסר להם קצת הכונה ללכת פנימה אך סיכוי טוב שלאחר מחשבה ישתמשו יותר בבוגוט איגודלה בארנס יפעילו יותר כוח פנימה .

    לא בטוח שקאר ישאר עם טקטיקה שלא עובדת יש לבחור יותר מדי נסיון במגרש מכדי שיתקע בעמדה מסוימתו הבחור היה במספיק קבוצות מנצחות למד מספיק שיטות.

    בדרך כלל חושבים על המלחמה של מחר בהתאם למלחמה של אתמול , אך קאר היה בכל הרבה מהן כך יש לו את היכולת לשנות למשהו חדש ומפתיע ויש לו מספיק כלים לכך .

    התוצאה תיקו יהיה מענין.

  7. עוד שיעור ענק ואימון כדורסל מצוין!!!
    כתבתי שהייתי שולח אותך אסי כמחליף (גם את רועי)
    כי המצב היה קשה מאד,
    עכשיו בהחלט אני ממנה אותך כיועץ סתרים של בלאט.
    מעריץ את הסידרה הזו.
    תבורך.

    1. דורון תודה. זכור שאני רק מסביר בדיעבד. את הרעיונות דיויד מוציא לפועל. קלים חיי הפרשן שלא מפסיד משחקים לעולם

  8. גולדן סטייט החטיאו כל כך המון זריקות פנויות, שזה פשוט אבסורד לומר שזאת "ההגנה של קליבלנד" ולא להתייחס לזה.
    קארי חלש מאוד, גם בגלל ההגנה, אבל הגדולה של קארי היא הקליעה המטורפת שלו, האסיסטים המלהיבים – איפה אלה ואיפה אלה?

    המשחקים משוחקים ברמת ביצוע והוצאה לפועל מאוד נמוכה. לייאפים בורחים, בלוקים ואיירבולים מושלכים, אין כמעט תרגילים בקליבלנד, אצל הווריורס המשחק עיקש מדי ולא מחפשים שם פתרונות אחרים.

    אני לא זוכר רבע מהמחמאות לפופוביץ' על הסדרה בעונה שעברה, או לספולסטרה על ההגנה המטורפת באליפויות במיאמי, למרות שבמקרה של שניהם היתה דרך, הדברים קרו בעקביות, היו מקוריים ולעיתים חדשניים. רמת הביצוע היתה תמיד גבוהה.

    מה יש לנו פה? קרב בר בין רדנק טקסני שרגיל למכות כל יום, לבין הייטקיסט מעמק הסיליקון שמרים משקולות אבל לא כ"כ יודע איך מפשילים את השרוולים עדיין.

  9. יופי של פוסט.

    לדעתי סימן השאלה הגדול לפני משחק 3 הוא מי ישתחרר ראשון?

    לברון קולע באחוזים רעים מאוד בפיינלס (ובכלל בפלייאוף) אבל הדרך בה הוא תוקף את הסל משחררת את השחקנים האחרים למצבי קליעה שלבד הם לא מסוגלים ליצור לעצמם (מוזגוב מתחת לסל, השלשות של ג'ונס, הפלוטרים של דלבדובה)
    אבל קליבלנד צריכה יותר, קשה להאמין ששוב קרי יחטיא כל כך הרבה.
    גולדן סטייט (בעיקר איגודלה) הבינו שהשופטים לא שורקים על מגע בחדירות לסל, וכל פעם שלברון חדר לסל איגודלה שלח יד ופשוט תפס את לברון ובכך הצליח להשאר איתו צעד לצעד (להרבה צעדים לפעמים…)
    עכשיו שהסדרה חוזרת לקליבלנד, ולאור העובדה שה-NBA אמרו שהייתה צריכה להשרק עבירה על לברון שלא נשרקה (כולל בתפיסה של גרין ב-jump ball), אני מאמין שלברון יקבל הרבה יותר שריקות, דבר שיאפשר גם להגיע לסל יותר בקלות, גם להשיג נק' קלות מהעונשין, וגם יכריח את הווריארס לסגור עם שחקן נוסף בחדירות לסל.
    כאשר לברון "זוכה" לתשומת לב מוגדלת, המרוויחם הגדולים הם שומפארט, דלבדובה ובעיקר JR שנהנים מזריקות קלות מ-3.

    קרי ספג ביקורת רבה על מס' האסיסטים המועט שמסר, שלא היה "רכז" במשחק 2.
    אני חושב שהמפתח להשתחררות קרי הוא משחק קצת יותר אגואיסטי. קליבלנד מצליחה לשבור את כל החסימות שהווריארס רגילים לעשות. היא הראשונה השנה שמצליחה לצמצם משמעותית את כמות המבטים החופשיים של קלעי הווריארס.
    קרי צריך יותר לכדרר דרך החסימות בשביל להשיג מבטים פנויים (כמו הליי אפ שלו בסוף משחק 2) ופחות לוותר על הכדור רק בשביל שהווריארס יניעו את הכדור בצורה עקרה.

    מי מהשניים, לברון וקרי, שיצליח שוב להשתחרר ולהשיג את התוספת שחסרה לקבוצתו,
    הוא, אני מאמין, יוביל את קבוצתו לנצחון במשחק 3.

      1. הוא גם גרם לקרי להחטיא הרבה זריקות פנויות?
        בלאט מצליח בזה שהמשחק מבולגן ולא מסודר. זה תמיד עוזר לקבוצה עם פחות כישרון וזה עוזר יותר לקבוצה שמתבססת על כניסה פנימה, כי שם תמיד הזריקות קלות יותר.
        הוא משחק בכלים שיש לו, לשחק פיזי ואיטי לא מצריך כישרון אלא רצון, במשחק ריצה וזריקות הם יפסידו לגולדן סטייט ולכן אני חושב שהחסרון של אירווינג לא מורגש, וחסרונו של לאב בכלל עשה להם טוב.

        בכלל, קרי לא עובד קשה מדי בהגנה, זה לא שהאחוזים שלו ירדו כמו של תומפסון בסדרה מול יוסטון, כשהיה צריך לשמור על הארדן.

        אתה יכול לקרוא לזה עבודה של בלאט, אני רואה מספרים ומה שהם אומרים עד עכשיו הוא שקרי בינתיים נחנק. הוא לא הגיע לסדרה.
        איך בארקלי אמר אתמול:
        "Steph Curry will kill that kid in the overall scheme of things. He just didn't make shots last night."
        הוא צודק, רק שכח לציין שקרי גם לא מרכז כ"כ ובעצם כל התפוקה שלו בכל פרמטר ירדה משמעותית.

        1. כשקבוצה יוצאת מאזור הנוחות שלה המשמעות היא גם החטאת זריקות חופשיות כי הן לא חלק מהשטף ההתקפי הרגיל. בלאט תמיד היה מאמן שניסה לגרום ליריבה לחשוב ולצאת מהשטף הרגיל ומהמהלכים שהם רגילים לעשות, וזה בדיוק מה שקורה, לכן לומר שקרי מחטיא זריקות לופשיות זה נכון, אבל זה גם תוצאה של שחקן שמהסס חלקיק שניה כי הוא מוצא עצמו עם הכדור במקום או בזמן שהוא לא רגיל אליו.

  10. ראשית – פוסט ענק ומלמד תודה
    שנית – בהפוך על הפוך קליבלנד ירגישו יותר משוחררים כי יקבלו שריקות , המתח בהגנה ירד והלוחמים יצלפו את דרכם לנצחון 110-100

  11. ההבדל בין כתיבה נהדרת, מחכימה ומקצועית לגאונות צרופה:
    אסי מסביר נהדר למה הקאבס ניצחו (במזליקו בהראכה)
    הוא היה גאון אם היה מצליח לכתוב את זה ולהסביר למה הקאבס ינצחו 24 שעות לפני המשחק.

  12. אגב, אם השופטים יתחילו לשרוק אני ממליץ להם להתחיל לשים לב למרפקים ולידיים שלברון שולח.
    הרבה פעמים השריקות לא נשרקות בגלל שמצד אחד לברון נדחף או מקבל מכה, מצד שני שניה לפני\אחרי הוא עושה צעדים\עבירת תוקף. היו כמה פעמים כאלה.
    היתה לו גם אחלה גלישה לרצפה בסוף הזמן החוקי, לא היה שם שום דבר.

    בסה"כ השריקות בסוף קיפחו אותו ואת קליבלנד, על זה לא ניתן להתווכח.

    מסכים עם גיא לגבי קרי.
    קליבלנד מתבססת על ה-מיס מאץ' של הליגה – לברון, ולכן שחקנים שלה נשארים מדי פעם פנויים.
    זה בדיוק אבל בדיוק מה שהווריורס צריכים לעשות.
    קרי חייב לנצל את היכולת האישית שלו, בדריבל, בחוכמה, בזריזות ולהתחיל ליזום, לחדור, לבצע. במשחק עומד רק קרי ותומפסון מסוגלים לקלוע סל עם שמירה, ורחוק הם לא יגיעו עם זה.

  13. אני הבטח לא גאון אחרת הייתי מפרשן לABC. אגב כתבתי לפני הסדרה שהמפתח יהיה ירידה מהירה ךהגנה והסברתי איך. זה מיושם יפה. אם קליבלנד יישארו ממושמעים הם יקחו את הסדרה

  14. אני כל הזמן מנסה לקחת מוטיבים מסדרות של השנים האחרונות:
    ב2011 נוביצקי היה טוב יותר ויעיל יותר. (לברון נמוך ממנו בכמעט 10 ס"מ, ועל שחקן שזורק ג'אמפים מאוד קשה היה לו להתגבר)

    2012-2013 – אין מי שיעצור את לברון (לנארד מתחיל לעשות שיעורים)

    2014 – לנארד עוצר את לברון. וס"א מספקת תצוגה ברמה היסטורית שלא תחזור.

    2015 – אין מי שיעצור את לברון. אבל, האם קרי מסוגל להתעלות על לברון?

    המסקנה: רק ב2011 נמצא שחקן שנתן תפוקה טובה משל לברון ורק ב2014 נמצא שחקן שהיה מסוגל "לעצור" את לברון.
    לכן, השנה, בהעידר סטופר ללברון, קרי יהיה חייב לקחת על עצמו את הסדרה באופן טוטאלי, או שהסטטיסטיקה תגיד את שלה.

    1. אם אני זוכר נכון ב2011 בוש\האסלם\אנטוני ניסו את מזלם על נוביצקי
      מה שאני רומז בשנת 2011 הוא, שבמידה וקרי יתחיל לשחק אנחנו עשויים לראות את לברון שומר או מנסה לשמור עליו, מה שלחלוטין לא היה אפשרי על נוביצקי.

  15. אסי, בלאט חיב למצוא דרך לתת ללברון לנוח. הבעיה היא לא רק התלות של הקאבס בו במשחק ההתקפה אלא גם בצד השני בהגנה שם לברון הוא אחד הברגים המשמעותיים ביותר.
    במשחק האחרון הוא שיחק 50 דקות שכשב-16 מתוכן הכדור היה ביד שלו!!! עם כל מה שציינת לגבי בחירת הזריקות שלו הוא פשוט מתעייף. בחצי השני +הארכה הוא קלע במספרים של סטף קרי 4 מ-22 . זה לאו דווקא בגלל בחירת זריקות גרועה כי הוא היה 2מ-12 בקרבת הסל. כלומר העייפות מתחילה לדבר והקאבס ישלמו על כך את המחיר.

    1. נראה לי שבלאט פשוט חושב שאם הוא נותן ללברון לנוח יותר מדי, בריצה אחת של גולדן סטייט הוא מקבל 15 נקודות ב3-4 דקות (וזה קרה במשחק הקודם משום מקום) וגומר את המשחק ואולי את הסדרה.

      לברון באמת לא יהפוך לרענן ככל שהסדרה תתקדם, אבל מצד שני, זה המקסימום של המקסימום שניתן לחלוב מקליבלנד.
      הפרשנים יוכלו לספר עד מחר על ההתאמות בהגנה וכו', בלי לברון על המגרש, כל סל קשה הופך לקל, ההתקפה של היריב זורמת ביותר קלות, ואוטומתית כשלברון לא על המגרש אוטומתית קיים מיס מאץ' בעמדה 3, שם קליבלנד ללא לברון נמוכה (שאמפרט), חלשה (ג'ונס), או מילר, שעליו אין מה להרחיב את הדיבור.

      1. בגלל זה מאמן גדול מוצא את הדקות ה"מתות" ונותן ללברון לנוח. אני לא יודע אם שמת לב אבל כשלברון יצא בלאט שלח את סמית' לעשות עבירות מכוונות (האק דה שאק) על בוגוט. זריקות העונשין ועצירות המשחק מאריכות את זמן המנוחה של לברון. המעברים בין הרבעים(1/2/, ו2/3) הם הזמן הטוב ביותר לצבור דקות מנוחה איכותיות ללברון. מסכים לגמרי שהעובדה שהוא עומד על הרגליים אחרי כל המאמץ הזה פלאי פיזיולוגית.

        1. עדיין לברון שיחק 50 דקות בקודם ו47 בזה שלפניו וזה הרבה יותר מדי.
          המזל של בלאט הוא שזה לברון, כי מאז שאני רואה כדורסל אני לא ראיתי שחקן שעושה כל כך הרבה ונח כל כך מעט.

          גריפין התרסק מעייפות פעמיים מול הספארס בסדרה הראשונה ומול יוסטון הוא כבר הפך לאנמי בחלקים מאוחרים במשחקים.
          לברון יצטרך לתת טריפל דאבל של סביבות ה30, 12 ו12 כדי שלקליבלנד יהיה בכלל סיכוי, ומה שמפתיע זה שזה הגיוני לחלוטין שלברון ימשיך לשחק ככה למרות שהוא בממוצע של כ48 דקות למשחק.
          האפקטיביות שלו מן הסתם יורדת ככל שהמשחק מתקדם אבל עדיין הוא פיזי ויש לו נוכחות בשני צדי המגרש.

          בכל אופן כדי לשנות קצת מהמשוואה הזאת אולי כדאי לשחק יותר לעומק ולהתחיל לזרוק את כל הפורוורדים בכח, שלברון יתחיל לעבוד גם בהגנה, כי בכל הסדרות הוא לא נדרש לזה בכלל ולכן הוא מגיע יותר רענן להתקפה ממה שהוא יכול להיות.

          מבחינת גולדן סטייט המפתח לסדרה מעכשיו יהיה חייב להיות הפעלה של הגבוהים, רצוי בפיק אן רול עם קארי או פיק אן פופ שיותיא החוצה את הגבוהים של קליבלנד ובכלל יתן להם לעבוד ולא לדגור על הטבעת.
          לקר נגמר הזמן לנסות לשבור שיאים שליליים בשלשות.

          1. מעניין להשוות זאת למספר הדקות של ג'ורדן בגמרים. מישהו יכול לבדוק את הנתון הזה ? מספר הדקות של לברון הוא באמת מעל ומעבר למה שבן אנוש מסוגל לתת לאורך זמן במיוחד עם העומס הפיזי עליו

          2. למייקל ב-6 סדרות גמר יש ממוצע של 43 דקות למשחק. רק בגמר אחד הוא שיחק פחות מ-42 לממוצע וגם זה בגלל שהבולס קרעו את יוטה במעל 40 הפרש.
            השיא היה בסדרה מול פיניקס עם 45.7 למשחק כולל ה-57 דקות במשחק 3 ההארכות המיתולוגי (שבו הם הפסידו).

          3. דרך אגב , ממוצעי הדקות של לברון בגמרים לא שונים בהרבה ובסדרה מול הספרס מלפני שנתיים הוא שיחק 43 דקות בממוצע על פני 7 משחקים.

          4. מעניין.
            מה שכן, אחוז השימוש בלברון השנה בפליאוף, בטח ככל שהוא התקדם, גבוה בהרבה מבעונות קודמות, לברון עובד השנה יותר קשה על המגרש משנים קודמות (קשה לגבות את זה במספרים אבל מי שרואה את המשחקים יכול להבחין בזה).

          5. בסדרה מול פיניקס מייקל היה מדהים! אם אני זוכר נכון היה לו ממוצע נקודות של 41. לברון כרגע באזור הזה ואם יצליח להמשיך בקצב הזה זה יהיה הישג מדהים.

  16. מאמר מצוין, תודה.
    ראיתי שדלי בא לחסום לברון הרבה אבל לא שמתי לב שהסיבה היא שקרי נשאר עם לברון.
    מסכים עם רוב התגובות, בעיקר עם מה שגיא אמר על קרי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט