יומן מכבי חיפה (34) – סיכום מחזור 30 (וגם על הנוער)/מתן גילור

20150420_200153

למי שאינו זוכר, אני מנהל יומן עונתי של מכבי חיפה. כשיש פרק מיוחד שאני חושב שיכול לעניין את הקוראים פה, אני משתף.

הכוונה לחלק השני, המתייחס לקבוצת הנוער של מכבי חיפה בכלל ולספורט הנוער בישראל בפרט.

אשמח להתייחסותכם.

***

קבוצה בוגרת:

השינוי הכי משמעותי שחל בעקבות השינויים של ינואר (רכש + החזרת מנודים), מבחינתי כצופה במשחקים, הוא רמת העניין. עד ינואר, חלק ניכר מהמשחקים היה פשוט שעמומון אחד ארוך. מאז ינואר, יש הרגשה שונה. כשהכדור אצל אלירן עטר, יש הרגשה שבכל רגע יכול לקרות משהו מעניין. כשאלעד גבאי מגן ימני, אתה יודע שתקבל דברים מעניין בהתקפה (לטובה) וגם מעניינים בהגנה (לרעה).

לפיכך, המשחק נגד מכבי פ"ת היה מאכזב מאד. לא רק מבחינת התוצאה, אלא שהמשחק השבלוני, הנפרה, המשעמם וחסר המעוף של השנים האחרונות חזר. זולת בליץ ב-10 הדקות האחרונות, שכלל בעיקר בעיטות יפות מחוץ לרחבה, מכבי פשוט לא עשתה שום דבר מעניין התקפית. הגנתית, המשחק היה טוב ומעמיד את הקבוצה על ממוצע ספיגה של פחות משער למשחק בפלייאוף העליון. אין לי הרבה דברים טובים להגיד על מרקו בלבול, אבל ייצוב המשחק ההגנתי הוא לגמרי לזכותו.

זהו, מעבר לזה אין הרבה מה לכתוב על המשחק. רן בן שמעון שוב מוכיח שהוא יודע להכין קבוצה ולהוציא ממנה, תוך יישום עקרונות פשוטים ועמידה טקטית נכונה, יותר מסך חלקיה. כמו כן, שוב כמות הקהל ראויה לציון לשבח (עוד משחק מעל 20,000 אוהדים ירוקים), רק שהפעם גם הוא נגרר לקצב המשחק והעידוד היה פושר.

*

נוער:

הבעיה בנוער מתחלקת לשניים – בעיה לאומית ובעיה ספציפית למכבי:

  1. בעיה לאומית – הבעיה אינה רק בכדורגל, אלא בכלל בספורט. 2 שיעורי ספורט בשבוע זה פשוט לא מספיק. דיברתי עם מישהו שלמד בארה"ב שאמר לי שכל יום היה להם שיעור ספורט, כלומר 6 בשבוע. אם זיכרוני אינו מטעני, אחד מהם היה עיוני, שלימד אותם על אנטומיה, תזונה, עישון, היסטוריה של הספורט וכיו"ב. אז נכון, בארה"ב יש מגפת השמנה, אבל גם יש שיעור גבוה בהרבה מהאוכלוסייה שעוסק בספורט. בכל זאת, לקחת את הארה"ב – אומת הספורט המובילה בעולם – זה קצת משקר. בואו נלך לאירופה – שיעור העוסקים בספורט מכלל האוכלוסייה גבוה בהרבה מבישראל, במרבית המדינות. בגרמניה שיעור הילדים שרשום במועדוני כדורגל הוא עצום ובישראל דל. וזה בדיוק ההבדל. התירוץ של גודל האוכלוסייה לא תופס, כי מדינות קטנות מאיתנו ועניות מאיתנו מצליחות יותר בספורט. שם, במקום להיות צמודים לפייסבוק או לסוני פלייסטישן, אשכרה הולכים לשחק בכדור. במקום לשחק טניס בווי, אוחזים במחבט אמיתי. כשבסיס הפירמידה רחב ואיתן, השפיץ יהיה גבוה בהרבה. הלוא היום הנתונים הפיזיים של הנערים עולים בהרבה על מקביליהם מלפני 2 עשורים. כך גם לעניין ההבנה הטקטית. ההבדל נעוץ במידת הכישרון. כשיש פחות ילדים שמתחילים לשחק מראש, יש גם פחות כישרון. אינני חי באשליות – אין שום סיכוי שילדים יגדלו "על הבלטות" או במגרשי האספלט. הפתרון צריך להיות באמצעות מערכת החינוך. מעבר לשיעור ספורט כל יום, צריך לפתח את ספורט התיכונים ולהכניס את חוגי הספורט לתוך בתי הספר, כדי שילד שזה עתה סיים את יום הלימודים מיד יתחיל באימון ולא יצטרך להתבסס את היכולת של ההורים לשמש לו כנהג מונית. עד אז, במקום כישרונות כמו אייל ברקוביץ' ויוסי בניון, נאלץ להסתפק בערן זהבי ואלירן עטר, שכבודם במקומם מונח, אבל פעם הטופ שלנו היה שחקנים מרכזיים בפריימרליג והיום יש אחד בתחתית הליגה הספרדית ותו לאו.
  2. בעיה ספציפית – החל עונת 2008/2009, קבוצת הנוער של מכבי חיפה מסיימת באחד משני המקומות הראשונים. 2009 גם היתה העונה בה עלה לקבוצה הבוגרת טאלב טוואטחה, שחקן הבית היחד בהרכב הקבוצה. בערך בשלב הזה, הפסיקו במכבי להתעסק בפיתוח עסקנים ועברו למאבק על תארים. כמובן שאין לי בעיה שקבוצת הנוער תזכה בתארים, אבל זה צריך להיות אגבי לחלוטין להכנת והשבחת השחקנים לטובת הקבוצה הבוגרת. לי נראה שכל הדיבורים על העניין הם מהשפה ולחוץ, כשדה-פקטו את המערכת מעניין להניף עוד צלחת או עוד גביע. עדיף קבוצה עם כוכב אחד ונגרים שמסיימת במקום ה-9, מאשר קבוצה של שחקנים טובים שתזכה באליפות ולאחר מכן תשתלב בהרכב של הפועל פ"ת או בני סכנין. כמובן שאין לי בעיה ששחקני מכבי פזורים ברחבי ליגת העל – אני אפילו גאה בזה, אבל אלה אמורים להיות "סוג ב'" ולא מצטייני מחלקת הנוער. היום יש יותר זרים והכדורגל התשנה. כבר אין אשראי בלתי מוגבל לשחקני נוער. הם יאלצו לעשות מה שעשו ברקוביץ' ועטר שנכנסו מהר לעניינים או חמד וקינן שחזרו מהשאלות שחקנים בשלים. העניין הוא שכרגע נראה שלא נקבל לא מזה ולא מזה, כיוון שמכבי חיפה הפסיקה לייצר שחקנים ברמה המספיקה. מאמני מחלקות הנוער לא צריכים להימדד לפי כמות התארים, אלא לפי כמות העולים לבוגרת. פחות משחקן בהרכב הבוגרת עד גיל 21 ועוד אחד עד גיל 23 זה כישלון. מעבר לגיל זה, אני כבר לא יכול להטיל עליהם את האשמה. מבחינתי, מכבי יכולה להפסיד עוד 20 משחקי עונה בנוער – זה ממש לא מעניין אותי, אבל פעם ממש חיכיתי שבן בסט או רפאלוב יעלו לבוגרים. לא עם כולם זה הצליח, אבל היתה תקווה. מתוך כל שחקני הבית של השנים האחרונות, אולי לעטאא ג'אבר יש מקום בסגל של מכבי בעונה הבאה. אז אולי למישהו אחד יהיה שם נוסף או שונה, אבל העיקרון ברור. רק להזכיר שאצל אלישע לוי היו משחקים שרוב ההרכב היו שחקני בית.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. מסכים איתך בקשר לבעיה הכללית בנוער, לדעתי זה לא רק שיעורי ספורט אלא הטיפול בקבוצות הנוער ברחבי הארץ, גם בזה צריך לטפל.

    בקשר לבעיה הספציפית של חיפה, לדעתי יש קשר לזה שרוני לוי לא קידם צעירים בחיפה ודי הברחתם הרבה שחקני בית בתחילת העשור (גולסה, גדיר). כל youngster ראה מה שקורה שם, והעדיף ללכת לקבוצות אחרות. זה יצר את המחסור בשחקני נוער בחיפה. צריך להביא איש מקצוע שגם יטפל בזה, ניסו את סיטונוביץ' אבל זה לא עבד מבחינת הקבוצה הבוגרת, מאמן שיטפל רק בנוער (זאב זלצר/גיורא שפיגל) יכול להתאים

  2. מכבי תל אביב נראית כשליטה הבלתי מעוררת של הליגה
    אפילו יותר מאשר בכדורסל
    הקונספט של קבוצות הכדורגל חייב להיות – שלד של 8-9 ישראלים בתוספת של 4-5 זרים טובים

    אני לא מבין למה בחיפה לא מיישמים זאת אבל גם בבית׳ר ההצלחה תמיד נשענה על שחקני בית ( או לפחות שחקנים שמזוהים עם הקבוצה )
    כצופה ולשעבר כאוהד שרוף אני מעדיף לראות קבוצה של צעירים
    העונה בביתר המודל הזה עובד נהדר
    לפני עשור הייתה קבוצה מלהיבה בירושלים עם ארבייטמן מליקסון יצחקי בן שושן ברוכייאן אלירן דנין , זו קבוצה שהייתה לוקחת 4-5 אליפיות בעשור
    אז הגיע גידמאק והכסף הגדול והקונספט נחרב
    עצוב שאין למכבי חיפה 4-5 שחקנים בשלד שדם המועדון זורם להם בעורקים
    עדיף לרוץ עם סגל צעיר ( ולסיים במקום ה 5-6 ) עונה אחת ומשם להתגבש לקבוצה שתביא תארים
    הרמה פה נמוכה גם ככה לא צריך יותר מזה

  3. תודה על התגובות.
    רוני לוי זה לא תירוץ, כי בתקופת אלישע לוי שיחקו המון שחקני בית. גאדיר וגולסה קיבלו הזדמנות ועוד אחת ושלישית והצליחו לפספס את כולן. הקרדיט שניתן להם ביחס ליכולת הוא עצום.
    הניתוח שלך לגבי הנוער לא מובן לי. לא מבין ע"ס מה אתה כותב זאת. מכבי חיפה היא עדיין מחלקת הנוער הכי מבוקשת בארץ ובאים אליה הכוכבים הכי גדולים (ע"ע ערן ביטון שעזב את מכבי ת"א כדי לבוא). הבעיה היא שגם הם לא מספיק טובים והטיפול בהם שגוי. לראיה, גם למכבי ת"א יש שחקן בית אחד בהרכב והוא אף מבוגר מזה של מכבי חיפה ואף עוזב את הקבוצה בעונה הבאה.

    מידן, בסופו של דבר, את התארים הביאו בואטנג ולרואה ובנאדו וגרשון (וגם שחקני בית, אבל הם היו משניים). אני שם בצד את הטענות לקבוצה הבוגרת. הטענות הראשיות הן למערכת החינוך (ברמה הלאומית) ומחלקת הנוער של מכבי (ברמה המקומית).

    מנחם, "לתמיד" נראה לי קצת קיצוני. מכבי חיפה לא לקחת אליפות כבר במשך 7 שנים בסוף שנות ה-90' ולמכבי ת"א היו 10 שנים עקרות. קשה מאד להתנבא בכדורגל הישראלי מעבר לשנתיים-שלוש הקרובות. אי אפשר לדעת איזה משקיע יצוץ ואיזה יעלם.

    1. בעונה של זרום לרואה סיימה בית״ר במקום ה 3 ובהדחה מביכה להכח רמת גן בגביע
      בן שושן וברוכיאן היו שחקנים מובלים כמו ברק יצחקי ( לא גדל בקבוצה אבל הגיע בגיל מאוד צעיר )
      לפחות הזרים היו ברמה גבוהה מאוד ולא פגעו בהתפחות של הצעירים שרעו בשדות זרים
      מכבי חיפה כמועדון שמרכז את מירב הכשרונות בצפון חייב 4-5 שחקני בית
      יאמר לזכותו של גידמאק שבתקופתו הנוער של בית״ר זכה בדאבל ובגביע נוסף חבל שהוא סיים כפי שסיים

  4. מתן , סוגיית התייחסות מערכת החינוך לשיעורי הספורט בישראל שנוייה במחלוקת גדולה. בעוד מרבית מוסדות החינוך באירופה נותנים לתלמידים 2 שיעורי חינוך בשבוע בכל הגילאים ( בדיוק כמו בארץ ) , שיעור המשתתפים בחוגי ובחומי ספורט מגוונים גדול בהרבה מחוץ לשעות בית הספר. בארץ הביקורת העיקרית היא לא על הכמות אלא על האיכות –
    תשתיות ירודות מאוד בבתי הספר ומורים בלתי מוערכים ובלתי משקיעים. בנוסף מוסדות רבים לא משקיעים בתחום כתחום מייצג ( כמו מקהלה/תזמורת/תיאטון וכו' ) ואלו שכן מעוניינים נתקלים בקושי שהוא – אין היכן לעשות זאת.
    הפלטפורמה של התאחדות הספורט לבתי הספר היא נחמדה אבל רחוקה ממקצוענות ומאפשרות להתקדמות במרבית הענפים.

    לגבי מחלקת הנוער של מכבי חיפה – מהיכרות קרובה של מי שניהל מועדון נוער שמקיים שת"פ עם מחלקת הנוער של חיפה אומר לך כך –
    1. יש מקום לרענון ושידוד מערכות באופן ניהול המחלקה.
    2. פיתוח שחקנים לא תמיד נמצא בראש סדר העדיפויות.
    3. האפשרות להתפתח ב"אקדמיה" בקצף היא מוגבלת בעיקר כי מרבית ההורים לא יסכימו להעביר את ילדיהם לשם ובצדק!
    4. מרבית המערכת אינה אנשי חינוך או מקצוע מהמובילים בתחומם – במיוחד בתחום פיתוח שחקנים לבוגרת – בזה עושים בשנים האחרונות עבודה מאומצת מאוד במכבי ת"א ויש סיכוי שב 5 שנים הקרובות נראה לא מעט שחקני בית ממכבי ת"א בליגה שלנו.

    1. אאל"ט, יש פנימיה של מכבי חיפה ולא מעט נערים נמצאים בה.
      לעניין בתי הספר – מקצוענות זה פחות חשוב. מקצוענות צריך בקצה הפירמידה. את הטובים ביותר אין היעה לאתר אחרי שהחלו לעסוק בספורט. הבעיה היא לגרום להם לעסוק בזה. פעם שאיתרת את העילית, אתה יכו להעבירה לטיפול של אנשי מקצוע מומחים יותר מהסטנדרט.

  5. תודה מתן, הנושא השני חשוב ומעניין.

    אם הבעיה של מערכת החינוך הייתה היחס שלה לשיעורי ספורט אז מילא… אבל גם מתמטיקה, היסטוריה, אנגלית ואזרחות לא לומדים כאן ברמה מספקת.
    מעבר לזה, הבעיה העיקרית היא שהצלחה בספורט היא עניין של מוסר עבודה. השקעה והתמדה זה לפעמים ה80% שמשלימים את הכשרון המולד. אבל בישראל, אומת קיצורי הדרך זה לא כ״כ מתאים. עדיף כבר להמציא איזה סטרט אפ ולהתעשר בגיל 25. זה למה בעיניי יש יותר ויותר שחקנים ערבים בארץ כי בחברה הערבית התמדה היא לא מילה גסה, בעוד בציבור היהודי עדיף להמציא פטנטים.
    וכשיש קיצורי דרך מצד השחקנים והספורטאים בואו לא נתפלא שיש קיצורי דרך מצד האגודות והארגונים. הרי כל אחד רוצה לכיות אלוף עכשיו, אינסטנט אם אפשר והאגודות מתיישרות עם זה.

  6. מתן תודה רבה כמה הערות ולסיום אנקדוטה על תגובתך האחרונה.
    1. אשר ל 0-0 אני חושב שזה טוב לחיפה …מכיוון שאם היה מנצים הם היו חושבים שהם בשמיים …אז נכון שחר שינה דברים בינואר שישפיעו גם על העונה הבאה אבל צריך עוד לעבוד.

    2. האם שמת לב שבשנה שחיפה לא מתמודדת על אליפות היא תמיד מסיימת חמישית ? מה זה הדבר הזה ?

    3. אשר לעונה הבאה אני חושב הפוך ממנחם היות ובמכבי תל אביב ישנם שינויים רבים (כנראה ) שיגררו כמה עזיבות משמעותיות (ייני למשל) ואחרי רצף של 3 אליפויות יהיה למכבי תל אביב קשה עד קשה מאד להגן על תארה (מאז שנות ה 60 והפועל פ"ת לא הייתה קבוצה שזכתה ביותר מ 3 אליפויות ). לוואקום הזה יכולה בהחלט להיכנס מכבי חיפה והרבה מאד תלוי בזהות על הקווים .

    בעניין הנוער .
    אני מסכים אך לדעתי יש גם עניין לחנך לתחרותיות והשגיות וזה לא מחייב לסתור את ההבאה של שחקנים מוכשרים לבוגרים.
    לצערי כל הכדורגל הישראלי חלש בכך וחבל כי זו הדרך להתמודד מול הטובות ביותר …לדעת למצוא את הכישרונות לצערי גם בחיפה לא הצליחו יחסית לתת את הבמה לצעירים (גולסה למשל …למרות שהוא אשם במצבו לא פחות ואף יותר מאשר המועדון ).

    לעניין תגובת ההורים על ציון נמוך /גובה בספורט
    אני חייב לספר לך סיפור מדמות ידועה (עקב נסיבות טראגיות ).
    מדובר ברב שכונת בקעה בירושלים הרב יהודה בן ישי .
    הרב בן ישי הוא הסבא של משפחת פוגל אותה משפחה של אבא אמא וחלק מהילדים שנטבחו בידי מחבלים ארורים לפני כמה שנים באיתמר והוא ואשתו מגדלים את הנכדים שלהם שנותרו יתומים .

    לעניינינו הוא היה המחנך שלי בכיתות ה ' ו' בבית ספר חורב בירושלים.
    יום אחד היה יום ספורט בית ספרי והכיתה שלנו הפסידה בכל דבר כולל למחזור הנמוך ….הפסדנו בכל למעט קפיצה לגובה.
    הזכייה באליפות בית הספר בגובה נפלה בחלקי .
    למחרת הרב בן ישי לא החל כרגיל בשיעור הוא שטף אותנו
    וקרע לנו את הצורה איך יכול להיות שילדים קטנים מכם מנצחים אתכם כמעט בכל ? זה היה מדהים (בסוף הוא התייחס אליי בקטנה וכינה אותי " הצדיק היחיד " או משהו כזה )
    אלא שלא הייתי תלמיד מי יודע מה באותן השנים .
    ואני זוכר את אימי מגיע לאסיפת הורים והוא מתחיל בכך שזכיתי באליפות בית הספר בגובה.
    אמי אמרה לו מה זה יעזור לי ?
    הוא ענה לה אין לך מושג כמה את טועה היות וילד שטוב בדבר אחד יכול להיות טוב בכל הדברים .
    איני מתכוון לעיד על עצמי אך כגישה חינוכית אני מסכים בהחלט עם מה שהוא אמר ולכן חשוב ביותר גם החינוך להישגיות (לא על חשבון מטרות אחרות ).

  7. תיקון מהיר –
    אר"הב רחוקה מלהיות אומת הספורט מספר אחד בעולם.
    ביחס של בין הרשמה למועדון ספורט או מדליות לבין גודל אוכלוסייה
    אוסטרליה ניו זילנד וצפון אירופה אוכלותל אותה בלי מלח.

    וכאן יש רק שיעור אחד בשבוע של התעמלות. אותו כנ"ל באי השכן.

    אבל! אין יישוב בלי אולם ומגרש מואר+ טניס + בריכה + מסלול מכשולים לבי אם אקס והסקייטבורדס (שלא לדבר על המסולולים הבייתיים), ואין שבוע שהטלפון שלי לא מטרטר 5 פעמים שאני אבוא לעשות איזה פעילות זו או אחרת.

    כך שהייתי אומר שזו המסורת ולא השלטון

  8. מתן, זו לא בעיה ספציפית למכבי חיפה אלא בעיה כללית- הדור הנוכחי של הנערים הוא פשוט לא מספיק טוב.
    רואים את זה גם בהישגים הדלים של הנבחרות הצעירות וכמו שאמרת בעצמך זה לא שבמכבי תל אביב פורחים שחקני על.

    אגב, תיקון קל- גולסה הוא לא שחקן בית, הוא הגיע מטוברוק

    1. תודה.
      מעולם לא טענתי שהוא שחקן בית, למרות שהחל את דרכו בנוער.
      בלי קשר, הגדרת שחקן בית היא מעט בעייתית. האם דגני שעזב בגיל 16 לנוער של נתניה נחשב שחקן בית?
      האם יש לך הגדרה מדויקת שלא מאפשרת לשחקן להיחשב שחקן בית ביותר מקבוצה אחת.

  9. אני מסכים שזו לא הגדרה חח"ע, אבל מחלקת הנוער שבה גדל שחקן היא המחלקה שבה הוא התפתח והבשיל.

    אני לא חושב שיש ספק שגולסה כשהגיע לחיפה היה כבר בשל לרמת הבוגרות (טוב, אני מתעלם מהשאלה אם הוא בכלל הבשיל אי פעם)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט