בואו נדבר על זה – יתרונות וחסרונות לHack-a-Shaq / עומר מזיג

פופוביץ' מאשר

אתמול חזינו במשחק הגדול הראשון של פלייאוף 2015, שבסיומו הספרס מנצחים את הקליפרס בהארכה 111-107, בלי טוני פארקר במחצית השנייה ובלי מאנו ברבע האחרון, ומשווים את הסדרה הכי מעניינת בסיבוב הראשון ל1-1. יש המון מה להגיד ולכתוב על המשחק הזה – טריפל דאבל לגריפין באחד המשחקים הטובים בקריירה שלו (הכי טוב בפלייאוף?). משחק עצום לדאנקן מול ההגנה הכי טובה שהיה אפשר לשים מולו בדיאנדרה ג'ורדן. 17 נקודות לספרס ב12 דקות של רבע רביעי ואז עוד 17 ב5 דקות של הארכה. שלוש זריקות ואסיסט אחד בלבד לכריס פול ב17 דקות של רבע רביעי והארכה. 217 דקות ו32 שניות משותפות של זמן משחק לחמישיה של הקליפרס.

ואני מקווה שמישהו אחר מדבר וכותב על הדברים האלה. אבל אני רציתי לכתוב על האסטרטגיה המוזכרת למעלה – זו שפופוביץ השתמש בה אתמול כדי להאט את הקליפרס (בצורה טובה או לא? תשפטו בעצמכם בסוף). אני חוזה שנראה יותר את האסטרטגיה הזו מיושמת בפלייאוף מול הווריורס כאשר בוגוט/איגי על המגרש, ומול הרוקטס כאשר דוויט/דורסי/קלינט קאפלה על המגרש. לכן, חשוב שנבין את האסטרטגיה הזאת יותר לעומק ונכיר את כל ההשלכות המרכזיות שלה על המשחק, שבאות מכמה אספקטים שונים שלא כולם תמיד מודעים אליהם.

שתי נקודות חשובות לפני שנכנס לעניין:

 

 

 

 

 

סתם – שתי נקודות חשובות לפני שנכנס לעניין:

  • אני לא עומד לדבר על הפן ה"מוראלי" או ה"ספורטיבי" של השיטה. אם החוק מתיר לעשות את זה זו אסגרטגיה לגיטימית גם אם לנו כצופים זה קצת מתיש, וזה כל מה שאני אגיד כי לא על זה הפוקוס של הכתבה.
  • די כבר עם כל ה"האק-א-ג'ורדן" או "האק-א-בוגוט" או "האק-א-דוויט". אני לא מתכוון למהלך עצמו, אלא לשם שניתן לו – "hack-a-shaq" היה כינוי טוב כי זה היה מצחיק והיה שחקן אחד שהיו עושים לו את זה בכל הNBA והכינוי התאים. לאלץ את אותו השם על שחקן אחר שהשם שלו לא מתחרז זה חוסר יצירתיות, ונמאס לי לשמוע את זה בשידורים. עכשיו כשהנקודה הזאת כתובה מולי אני רואה שיש סיכוי הקטלוג שלה כ"נקודה חשובה" היה מוגזם קצת…

הבסיס המתמטי – הרעיון ברמה הבסיסית ביותר הוא כזה – [abbr title="Points Per Possession – כמות הנקודות הממוצעת שנצברת כתוצאה מפוזשן"]הPPP[/abbr] הממוצע של פוזשן בNBA העונה עומד על 1.05. שחקן של x% קליעה מהעונשין שנשלח לקו לשתי זריקות, מייצג בעצם פוזשן אחד של x/100)*2) נקודות. אז ברור שאם תשלח את כריס פול, קלעי של 90% מהקו, לשתי זריקות עונשין, תקבל פוזשן לא יעיל הגנתית של 1.8 PPP. אבל אם תשלח את דיאנדרה ג'ורדן, קלעי עונשין של 40% מהקו, לאותן זריקות העונשין, תקבל פוזשן יעיל מאוד של 0.8 PPP. לכן המהלך אפקטיבי באמת רק נגד קבוצות עם קלעי עונשין של 50%-55% ומטה – כאשר הPPP נמוך מהממוצע בליגה.

היתרונות:

  • משחק בצד אחד – היתרון הכי גדול שלא שמים לב אליו ולא מנצלים מספיק – אתה לא צריך לשחק הגנה! זה אומר שאפשר להעמיד הרכבים משוגעים ושחקני הגנה מזוויעים על המגרש וזה לא ישנה. הפליקנס למשל יכולים ללכת לאסטרטגיה הזאת כשבוגוט או איגודאלה על המגרש, ולהעלות [abbr title="OffRtg של 118.5 ב106 דקות בעונה האחרונה ו123.5 ב91 דקות בעונה שלפניה"]חמישייה של דיוויס-אנדרסון-טייריק-גורדון-הולידי[/abbr] בלי לדאוג. הצד השני של זה הוא שאתה לא תרצה את טוני אלן על המגרש בדקות שאתה עושה את זה – זה סתם בזבוז.
  • ריבאונד התקפה – מפתה להגיד שזה טיעון נגד השיטה – זריקת עונשין נותנת עוד הזדמנות לריבאונד התקפה של היריבה ולעוד פוזשן. אבל חשוב לזכור שההשוואה צריכה להיות לפוזשן רגיל/לפוזשן של הקבוצה בצד השני, וכאן זה הופך ליתרון – הסיכוי לריבאונד התקפה מזריקות עונשין הוא בערך 15%, בעוד הסיכוי לריבאונד מזריקה מהשדה הוא בערך ל33%.
  • השפעה מנטלית – לא מצאתי נתונים שיגבו את זה, אבל מניסיון הצפייה שלי נראה שלוקח להתקפה זמן לחזור לקצב אחרי ש5-10 דקות שבהן הם שיחקו רק הגנה.

החסרונות:

  • פאולים קבוצתיים – נקודה קריטית. בשביל שהשחקן יגיע לקו צריך להגיע ל5 פאולים קבוצתיים. זה אומר שכקבוצה תרצה לרדת מהאסטרטגיה ולחזור לשחק רגיל (נניח, ב2 הדקות האחרונות של המשחק כאשר היא מחויבת לא לעשות פאולים על שחקן ללא כדור), כל פאול שלה ישלח את שחקני היריבה לקו.
  • אין איבודים – הנקודה שיש להעמיד כנגד יתרון ה"ריבאונד התקפה" מהפסקה הקודמת – בערך אחד מכל 7 פוזשנים בNBA נגמר באיבוד כדור. כשאתה שולח את השחקן לקו, אתה מבטיח שבדקות האלה לא תחטוף את הכדור, וזה גם בד"כ מבטיח שלא יהיו הזדמנויות לנקודות במתפרצות.
  • השפעה מנטלית – לא מצאתי נתונים שיגבו את זה, אבל מניסיון הצפייה שלי נראה שאחוזי הקליעה מהקו במצבים האלה עולים קצת, אולי בגלל שלשחקן יש יותר זמן "להתאמן" על הקליעות האלה ברצף.

ה"תלוי איך אתה עושה את זה":

  • כמעט מכפיל את הPACE בהתקפה – בואו ניקח לדוגמא קבוצה עם Pace של 100 – במשחקים של הקבוצה הזאת, יהיו לשתי הקבוצות 100 פוזשני התקפה כל אחת למשחק של 48 דקות. נתאים את זה ל(חיילים תהיו מוכנים)פז"מ קצר יותר של 3 דקות, ונקבל קצת יותר מ6 פוזשני התקפה לכל קבוצה. עכשיו תחשבו שכל פוזשן של היריבה לוקח 2 שניות, והפוזשן של הקבוצה שלכם לוקח אותו זמן. ב3 הדקות האלה, הייתם מספיקים לשחק 11 או 12 פוזשנים במקום 6. זה טוב אם ההתקפה שלכם טובה ורע אם ההתקפה שלכם רעה. בגלל זה כנראה שלא נראה את ממפיס עושים Hacking לאף אחד השנה.
  • מגדיל את הסיכוי למהפך – רג'י מילר אמר בשידור אתמול שלדעתו עדיף ללכת לאסטרטגיה הזו כאשר את מוביל. אני לא יכול להסכים עם זה. אתה יכול לצאת ב+ ואתה יכול לצאת ב- מהדקות האלה, אבל הספקטרום של ההפרש הפוטנציאלי הזה גדול בכמעט פי שתיים בהשוואה למשחק רגיל. אם אתה בפיגור 11 שלוש דקות לסיום, והרוקטס משאירים את דוויט האוורד בפנים, אתה יכול די בקלות להריץ ריצת 6-0 ב28 שניות, כמו שפורטלנד עשו בגיים 1 בסדרה מול יוסטון בשנה שעברה, ולשנות את המשחק:
TIME PORTLAND SCORE HOUSTON
4:00 87-98 Jeremy Lin shooting block foul (Damian Lillard draws the foul)
4:00 Damian Lillard misses free throw 1 of 2 87-98
4:00 Trail Blazers offensive team rebound 87-98
4:00 Mo Williams enters the game for Robin Lopez 87-98
4:00 Damian Lillard makes free throw 2 of 2 88-98
3:58 Nicolas Batum personal take foul (Dwight Howard draws the foul) 88-98
3:58 88-98 Dwight Howard misses free throw 1 of 2
3:58 88-98 Rockets offensive team rebound
3:58 88-98 Dwight Howard misses free throw 2 of 2
3:58 LaMarcus Aldridge defensive rebound 88-98
3:49 Damian Lillard makes 26-foot three point jumper 91-98
3:49 91-98 Jeremy Lin shooting foul (Damian Lillard draws the foul)
3:49 Damian Lillard misses free throw 1 of 1 91-98
3:49 91-98 Dwight Howard defensive rebound
3:47 Damian Lillard personal take foul (Dwight Howard draws the foul) 91-98
3:47 91-98 Dwight Howard misses free throw 1 of 2
3:47 91-98 Rockets offensive team rebound
3:47 91-98 Dwight Howard misses free throw 2 of 2
3:46 91-98 Terrence Jones offensive rebound
3:41 91-98 James Harden misses 26-foot three point jumper
3:40 Damian Lillard defensive rebound 91-98
3:31 LaMarcus Aldridge makes layup (Damian Lillard assists) 93-98
3:29 Rockets 20 Sec. timeout

לכן זה היה לי מוזר לראות את פופוביץ עושה את זה 6 דקות לסיום הרבע הרביעי ביתרון 8, ופחות מוזר לראות את הדקות האלה מסתיימות בשיוויון.

  • מנוחה ארוכה יותר לספסל – עוד נקודה חשובה ששוכחים ושזאק לואו צייץ בטוויטר לפני כמה ימים – ברגע שאני שולח את ג'ורדן לקו כל התקפה בטווח של 3 דקות משחק, ה3 דקות משחק האלה הופכות להמון זמן בפועל. כך שאם כריס פול על הספסל באותו הזמן כדי לקבל מנוחה, אני מאריך את זמן המנוחה שהוא מקבל בלי לגרוע מזמן המשחק שלו. אתמול זה היה קריטי, וזה מה שאפשר לחמישייה של הקליפרס לשחק כל כך הרבה דקות. חשוב לזכור שזו עובד לשני הצדדים – זה גם אפשר לספסל של הספרס לנוח יותר.
  • השפעה מנטלית – לא מצאתי נתונים שיגבו את זה, אבל זו דרך נהדרת לעצור ריצות. מכירים את הדקות האלה של גולדן סטייט שאתה יודע מראש שהם עומדים להפיק בהן פוזשנים התקפיים של יותר מ1.05 PPP? למה לא לנסות בדקות האלה פאול מכוון על בוגוט או איגואדלה כדי לעצור את המומנטום? מונטי כנראה לא יעשה את זה בסיבוב הראשון כי הוא לא מאמן יצירתי כל כך בהגנה, אבל תהיו בטוחים שמישהי מהיריבות הבאות של הלוחמים לפחות תנסה את זה.

אישית, לא אהבתי את מה שפופוביץ עשה אתמול. ההתקפה של הספרס לא הייתה במקום שבו היית רוצה להכפיל את הקצב שלה, המהפך של הקליפרס זורז, וכריס פול התשוש, שאין לו מחליף שההצדקה של הכללתו ברוטציה היא לא שהוא הבן של המאמן, קיבל דקות מנוחה חשובות. תוסיפו את זה שברגע נדיר של טיפשות, דאנקן הקריב את הפאול הרביעי שלו בשביל לשלוח את דיאנדרה לקו ושיחק עם 5 עבירות את ההארכה, ותקבלו משהו שיכל בקלות להפוך לקטסטרופה גדולה ול2-0.

מקווה שיצאנו יותר חכמים מהכתבה הזאת, ושבפעם הבאה שתראו שימוש בHack-a-Shaq יהיו לכם יותר כלים לשפוט כמה טוב היה המהלך מבחינה טקטית.

לפוסט הזה יש 51 תגובות

  2. יאיר זעפרני

    23 אפר 2015 21:31:37

    מצוין!

    בחרת שלא להתייחס – אבל האמת שאסטתית זה פשוט הורס את המשחק וספורטיבי זה לא ממש.

    בכלל, אבסורד בעיניי שפופוביץ' מאמץ את ה'האק דה' לליבו ומשתמש בה בכל הזדמנות, אבל פאוול על קלעי שלוש חמש שניות לסיום כשאליפות מונחת על הפרק – זה לא!

  3. רועי ויינברג

    23 אפר 2015 21:45:50

    מעולה, לדעתי זאת טעות ברבע האחרון בגלל העבירות הקבוצתיות שהזכרת.

    השיטה תלויה בכל קבוצה, קבוצות עם משחק איטי יותר יוכלו להשתמש בשיטה בגלל שאין להן מה לעשות עם פאסט ברייקים, אבל זה מתאזן עם כל הקטע של ה-PACE, אבל התקפות של 20-24 שניות אחרי צמד פאולים שנגמרות בסל ימשכו זמן בצורה מעולה.

    מבחינת ההשפעה המנטלית, לדעתי לא נראה בשלבים הסופיים האק א שאק מהסיבה הזאת, וגם בגלל שהקליפרס למשל לא יגיעו לשלבים הסופיים.

    אז לדעתי זה בסופו של דבר נשק שאפשר להשתמש בו בהתבססות על היריבה, המצב במשחק ושיקול הדעת של המאמן היריב. בסדרה שלמה הנשק הזה לא יחזיק יותר מדי

  4. אחד העם

    23 אפר 2015 21:50:31

    גדול, כנראה שאף פעם לא חשבתי על הנושא מספיק לעומק.
    קצת מגעיל בעיני על אף שבד"כ אני מת על הפופ ועל השפנים שלו.

  5. no funny shtuff

    23 אפר 2015 21:52:53

    פוסט מעניין.
    באופן אישי אני מתעב את השיטה הזו. הספרס הובילו בבטחה והעצירות האלה הוציאו אותם מהקצב. בנוסף, נדמה שהקבוצה השניה כל כך כועסת שהיא מתאמצת עוד יותר בהגנה- הקליפרס התאחדו סביב הסיטואציה, הספסל קפץ בטירוף מכל קליעת עונשין, ההגנה התהדקה לחטוף כדורים ולרוץ למתפרצות והספרס נראו אומללים באותם רגעים.
    השיטה הזו לא רעה כשאתה בפיגור, אבל באופן כללי אשמח אם יעלו את הדקה בה פאול מכוון על שחקן יכול לשלוח כל אחד אחר לקו (כמו היום מ-2 דקות לסיום) לחמש דקות או אפילו לכל הרבע האחרון.
    עד כמה שהשיטה לגיטימית מבחינת החוק היבש, היא פוגעת במשחק ויש בה ניחוח לא ספורטיבי. הקטליזטור לשינוי החוק הקיים יכול לבוא באיזה משחק פלייאוף, לדוגמא ספרס-רוקטס , שבו ישלחו לקו בזה אחר זה וללא הפסקה הווארד וספליטר, נניח, מה שיגרום לפארסה מבחילה. על סילבר יופעל לחץ מהמפרסמים לשנות את המצב במיידי ובא לציון גואל.

  6. איל

    23 אפר 2015 21:53:54

    איזה יופי. אני מתחילת השנה חושב שצריך להעלות את זה לדיון אבל מתעצל להרים פוסט. תודה שהרמת את הכפפה.
    גם אני חושב שאין היגיון לעשות האק כשאתה ביתרון.
    אגב הווארד היה משהו כמו 7 מ-9 מהעונשין הבוקר. אם השיפור שלו אמיתי, וזה נראה ככה, זה יכול להיות מדהים.
    בכל מקרה, מה שעובד בשתי הדקות האחרונות – החוק שכל פאול כזה הוא פלייגרנט – צריך להיות תקף על כל המשחק. אין סיבה שנסבול אם יש פתרון.

  7. יונתן שגב

    23 אפר 2015 22:18:10

    יפה מאוד. בסך הכל לדעתי היתרונות עולים על החסרונות, כפי שציינת כל עוד השחקן זורק פחות מ-50-55%. בפלייאוף לדעתי צריך אחוזים אפילו נמוכים יותר כי יש פחות מ-1.05 PPP. תקן אותי אם אני טועה. מאוד מסכים שזה ״הכל או כלום״ בעיקר בגלל העובדה ששחקן יכול לתפוס יום אפילו של 60-65% והלכה האסטרטגיה (או איך שלא כותבים את זה)

  8. איתי

    23 אפר 2015 22:19:44

    לגבי המשחק הבוקר הספרס שילמו ביוקר על המהלך של שליחת דיאנדרה לקו. זה הוביל להארכה אחרי שהספרס הובילו כבר ב 10 וכמעט העיף את דאנקן מהמגרש.
    נקודה מקצועית נוספת ליתרונות חסרונות של המהלך הוא שזה מבטל יציאה למתפרצות ונותן יתרון להגנה להתארגן

  9. עומר מזיג

    23 אפר 2015 22:32:34

    הבהרה חשובה – החוק של שתי הדקות האחרונות לא מתייחס לעבירה מכוונת אלא לפאול על שחקן ללא כדור. בגלל זה גם אם דיאנדרה או דוויט בפנים בשתי הדקות האחרונות הם לא נוגעים בכדור בהתקפה שלא לצורך דאנקים – עדיין אפשר לשלוח אותם לקו. גארד שלא קולע עונשין כמו איגודאלה או רונדו כבר מציבים בעייה יותר גדולה בדקות ההכרעה.

    זה לא פתרון טוב. יבוא היום ותהיה עבירה רחוקה מהכדור בדקות שהאחרונות שלא קשורה לאסטרטגיה כלשהי, והקבוצה השנייה תקבל שתי זריקות וכדור מהצד סתם. ביל סימונס הציע פעם פתרון של לתת לקבוצה אפשרות לכדור מהצד במקום ללכת לקו וזה הפתרון אם אתם רוצים לתת הנחה לשחקנים שלא יודעים לזרוק עונשין.

  10. ולדי קוגן

    23 אפר 2015 22:39:32

    כתבה נהדרת. אני כמובן לא בעד השיטה הזאת, אבל יש פתרון מאוד פשוט- תלמד לקלוע 60% מהעונשין, ואף אחד לא יעשה עליך עבירה. בסה"כ 60%, זה הכל. שיתאמן על זה, רבאק.

  11. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    23 אפר 2015 23:43:31

    יופי של מאמר

    לכל מי שטוען שזה מה שגרם להארכה ובלי זה הספרס כבר היו מנצחים, תחשבו על כל הדקות מנוחה שדאנקן קיבל על המגרש, לעומת מה היה קורה לו אם המשחק היה בשטף.

    שיטה לגיטימית לחלוטין, מוזר, אולי המשחק אם הכי הרבה האק דה ובכל זאת כולם נהנו בטירוף כמו שמזמן לא נהנו ממשחק כדורסל בפלייאוף. נותנים לשחקן מקצוען 2 קלות מהקו בלי שיפריעו לו, יותר פייר מזה אין, עכשיו רק שייקלע אותם.

    עוד יתרונות:

    אין שלשות קאמבק/מומנטום, אלמנט חשוב מוראלית ומתמטית

    פגיעה בקצב המשחק, התיאום, ושטף המשחק של היריבה שמתקררת בזמן הזה.

    בהחלט שיטה טובה גם כשאתה מוביל במיוחד במאני טיים, רק לא לא לעשות עבירה אחרי 2 שניות, אלא לשרוף את השעון 24 של היריבה ואז לעשות, זה אפילו יכול להכניס אותם לתסכול עוד יותר, כאשר מנסים להריץ תרגיל, ובדיוק חפני ההוצאה לפועל נשרקת העבירה, וכל התנועה הייתה לשווא.

    במשחק חוץ, אתה גם מוציא את קהל הבית מהתמונה, כי קהל תומך בנוי בעיקר על מהלכים ושלשות ושאר פירוטכניקה ופחות נכנס לשלהוב בגלל זריקות מהקו

    חסרונות :

    כמו שהיריבה יוצאת מתיאום התקפי, כך גם נוקטת השיטה יוצאת מתיאום הגנתי.

    יכול לגרום לשחקנים בקבוצות מסוימות (לא בספרס) לתחושת חוסר אמון של הצוות המקצועי ביכולות ההגנתיות שלהם.

    1. אחד העם

      24 אפר 2015 10:14:37

      במקרה של דאנקן ועוד רבים וטובים מנוחה כזו לא שווה הרבה כי בתכלס עדיין עומדים ומעמיסים על הברכיים. בסופו של דבר זמן העמידה מתארך וזה מעייף יותר מסך הפוזישינס שיכל להיות.

  12. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    23 אפר 2015 23:54:08

    וכמובן שהספרס מסוגלים לנצח גם בלי השיטה, אך בערב שבו פארקר, מאנו, גרין, דיאו, ובעצם כולם למעט דאנקו ומילס לא פוגעים וזריקות חופשיות לא נכנסות, לא חושב שאחרת הם היו יכולים לנצח, כולם שם היו פשוט בערב רע.

      1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

        24 אפר 2015 00:28:03

        ברור שמאץ' אפ מול החמישיה הראשונה של הקליפרס לא משהו, לפי דעתי יותר מכל קבוצה אחרת בקונפרנס המערבי, למעט במאני טיים…

        ובכל זאת, אם ראית את המשחק, יכולת לשים לב לכמות הזריקות החופשיות והלייאפים של דאנקן ודיאו שפשוט לא נכנסו.

        למה עוד זריקות חופשיות שלא נכנסות יכולות להיות קשורות חוץ מערב קליעות רע ?

  13. יואש בן טולילה

    24 אפר 2015 00:25:48

    אני חושב שהנקודה הקריטית בה טעו בספארס היא שהספסל של קליפרס הוא כ"כ קצר, משחק שמתארך נותן להם זמן לנוח, ולמנהל משחק כמו כריס פול שצריך חמצן במוח כדי לקבל החלטות אלה דברים קריטיים.

    המשחקים בפליאוף יותר פיזיים ויותר איטיים, ככה שההשפעה על שטף המשחק פחות קריטית.

  14. מנחם לס

    24 אפר 2015 01:37:48

    בקשר להשפעה המנטלית, כששחקן של 40% מתחיל לשלשל אותם ברציפות, ההשפעה החיובית על קבוצתו היא עצומה, במיוחד כשהוא סוגר דפיציט.
    אגב, רוב שחקני ה-405 נשבעים לך שבאימון הם 80% לפחות

  15. בן

    24 אפר 2015 02:02:23

    מאמר מעולה.
    לנו כצופים זה סיוט, לא מה שאמור לעניין את הקבוצות אבל כן את קברניטי ה NBA.
    בכל מקרה את האין ספסל של הקליפרס זה שירת כמו שכתבו פה למעלה.
    נקודה נוספת לגבי הריצות של גולדן סטייט, לא נראה לי שזה יעצור, הנקודות אז באות משלשות מטורפות במעבר.

  18. צביקה

    24 אפר 2015 09:30:55

    ניתוח טוב. אבל באמת הליגה יכולה בקלות לסגור את הסיפור אם קבוצה יכולה תמיד לוותר על קליעות העונשין ולהוציא כדור מהצד. סוגר את זה יפה והגון ותכל'ס מאוד הגיוני. (כמובן רק במקרה של 2 קליעות או 3, לא במקרה של +1)

  20. עידו גילרי

    24 אפר 2015 10:52:26

    עומר, מרתק ומעורר מחשבה כרגיל.
    כמה הערות:

    * ההבדל בסיכויי ריבאונד התקפה הוא חשוב אבל צריך לזכור שזה כבר נספר ביעילות ההתקפית. זה מכיוון שריבאונד התקפה לא נחשב כששינוי פוזשן ונכנס כבר בחישוב עבור המקרה הכללי. לעומת זאת כשאתה סופר נקדות לפוזשן מזריקות עונשין העובדה שאתה יכול לקחת ריבאונד התקפה אחרי זריקות עונשין (איפה ראסל ווסטברוק כשצריך אותו) לא נספרה בחישוב שעשית והולכת נגד ה-האק-מי-שזה-לא-יהיה. אני מתייחס כמובן רק להיבט הכמותי של מתי זה משתלם סטטיסטית. מבחינה עקרונית זו באמת נקודה חשובה.

    * גם הקטע של האין איבודים לא רלבנטי לדיון הכמותי מכיוון שהאיבודים כבר נכנסים ב-PPP הכללי ולחשבון של זריקות העונשין לא הכנסת אותם (כי כאן הם באמת לא קיימים).

    * מסכים לגמרי שאין הרבה היגיון לטקטיקה כשאתה ביתרון מכיוון שאתה מגדיל את הקצב ומגדיל את הסיכוי לתנודות שיכולות להחזיר את הקבוצה השנייה למשחק. זו הסיבה שהטקטיקה נפוצה בעיקר כשקבוצות מנסות לחזור למשחק.

    *נקודה חשובה שהעלית היא שהטקטיקה הופכת ליעילה יותר ויותר ככל שהיעילות ההתקפית של הקבוצה ממול גבוהה יותר. מכאן שהשימוש בטקטיקה מול הקליפרס והווריורס שהיו היעילות ביותר בליגה הוא פשוט מתבקש. בטח כשמהצד השני קבוצה כמו סאן-אנטוניו שיעילה התקפית ויכולה לחיות עם העלייה בקצב. מהבחינה הזו דיאנדרה ג'ורדן הוא פשוט נכס הגנתי … לספרס.

    * הקטע של ההיבט המנטלי הוא באמת חשוב ואי אפשר להסיק מסקנות ממשחק אחד. תוכל לעשות השוואה כזו על ידי בחירת מקטעים רלבנטים מתוך משחקים בהם נעשה האק-המהשמו שיטתי ואז להשוות את היעילות ההתקפית של הקבוצה המבצעת באותן דקות לעומת שאר המשחק (לא היייתי משווה לממוצעים כלליים מכיוון שהטקטיקה לא עד כדי כך נפוצה). אותו דבר אפשר לעשות כדי לבחון האם זה עובד על הקבוצה עליה עושים את הפאולים.

    שוב – תמיד כיף לקרוא את מה שאתה כותב.

    1. עומר מזיג

      24 אפר 2015 12:52:16

      לגבי הריבאונד יפה מאוד! לא חשבתי על זה ככה זה כנראה שזה באמת חסרון ולא יתרון. לגבי האיבודים חשבתי על זה אבל החלטתי להשאיר כי זו עדיין נקודה קריטית – איבודים ברוב המקרים מובילים לפוזשנים עם PPP יותר גבוה בצד השני (מתפרצות), וזה משהו שאין בו התחשבות בPPP הממוצע של פוזשן.

      1. עידו גילרי

        24 אפר 2015 13:24:23

        אתה צודק זו נקודה טובה.
        בדיקה קצרה מראה שה-PPP אחרי איבוד עומד העונה על בערך 1.13 כך שבהחלט צריך להתחשב בזה במיוחד אם הקבוצה שלך גורמת להרבה איבודים.

  21. נתן גולד

    24 אפר 2015 11:28:11

    מסכים כמעט עם הכול. אלה בדיוק היו המחשבות שלי באותם דקות. מעניין שדווקא פופ שהוא אומן מלחמת המחשבות והטוב מכולם בשימוש באסטרטגייה הזאת דווקא הפעם נכשל ביישום שלה.

  22. דרור2

    24 אפר 2015 13:30:04

    יש לי רעיון מהפכני לפיתרון: עבירה off the ball בלי קשר למהלך המשחק = flagerant. ככה השיטה המגעילה הזאת תעבור מן העולם ללא צורך בחישובים, וכולנו נוכל לחזור להתרכז בכדורסל.

    וכמובן, בלי קשר לזה – ניתוח מעמיק, מקורי ומחכים. תודה!

  23. bobby

    24 אפר 2015 13:37:50

    מעולה! נהניתי מאוד לקרוא.
    מעניין באמת אם יהיה מאמן בפלייאוף הזה שינסה לעשות את זה על הווריורס, ואיך זה ישפיע.

  24. אפלטון

    24 אפר 2015 13:54:27

    לפי מה שקראתי איפשהו (ואין לי כח לחפש הוכחות) מחקרים סטטיסטים הראו שדווקא השיטה הזו יעילה יותר כשהקבוצה המובילה מבצעת אותה ולא שהקבוצה בפיגור.
    פופ עושה את זה נטו בשביל לשחק עם הראש של מאמן היריבה והקורבן התורן שלו. הוא גם עושה את זה בזמנים קצובים ובדרך כלל לא ברבע רביעי. ובצורה הכי דוחה ומגעילה כדי לבאס את המשחק. מה שנקרא- אם כבר לעשות משהו, אז עד הסוף

  25. עידו גילרי

    24 אפר 2015 14:05:42

    הנה מאמר מ-538 מהעונה שעברה שמכניס את כל הגורמים שדיברת עליהם ומראה שבמקרה של ג'ורדן זה לא ממש עובד.

      1. אפלטון

        24 אפר 2015 15:05:18

        המאמר הזה מראה כמה סטטיסטיקה יכולה להיות מעוותת כשקודם מסמנים מטרה ואז מחפשים עובדות.
        בסופו של יום, השיטה הזו עובדת לצערי הרב.
        הדרך להתגבר עליה היא לקלוע מהקו

      1. אפלטון

        24 אפר 2015 16:24:36

        זה מאמר מצויין, תודה. כמעט טוב כמו של עומר.
        עדיין העניין הפסיכולוגי אולי לא מתבטא בסטטיסטיקות אבל בטח נראה בבירור אצל מי שרואה משחקים. ונראה שפופ יודע בדיוק מתי ואיך להשתמש בשיטה המעצבנת הזו.
        מונטי וויליאמס לדוגמא ניסה לעשות את אותו הדבר בדיוק על ג'וש סמית' יום אחרי שפופ עשה את זה, וברבע רביעי. ברור שזה לא עבד לו.
        לפופ יש דרך להיכנס לראש של שחקני ומאמני היריבה בצורה שאני לא זוכר כמוה. מגעיל, אבל אפקטיבי.

  26. etayle

    24 אפר 2015 16:03:39

    כתבה אדירה .תבורך.
    נקודה שאף אחד לא נתן עליה את הדעת זה שאולי פופ בכלל רוצה להיפטר מדיאנדרה.ג'ורדן)כנ"ל דוויט( הוא בעיה עצומה בהגנה לספרס ,בעירא בשמירה על הטבעת והפיק אנד רול של פרקר. השימוש בהאק גורם לדוק לחשוב להוריד אותו לספסל ולפתוח את הצבע.בקרב הזה הדוק לא ויתר.אבל לא בטוח שפעם הבאה זה לא יקרה.כנ"ל ליוסטון…

    1. אפלטון

      24 אפר 2015 16:08:58

      מול יוסטון פופ הפתיע עושה את זה על ג'וש סמית ולגמרי הוציא אותו (ואת כל יוסטון) מהמשחק.
      דווייט הווארד אגב בפלייאוף הזה 9-13 מהקו, אם ימשיך ככה אף אחד לא יעשה לו האקה

    2. עומר מזיג

      24 אפר 2015 16:56:27

      זו הנקודה הכי חשובה במה שפופוביץ עושה. לא צריך סטטיסטיקות או הבנת משחק מעולה כדי לצפות בשני המשחקים הראשונים ולהבין שדיאנדרה בצבע משפיע על כמעט כל פוזשן של הספרס – אם הוא בחוץ הספרס ישחטו את הקליפרס בחדירות לסל. הסיבה השזה לא בכתבה היא שזה לא יתרון בפני עצמו – זו פשוט השלכה חיובית של שאר היתרונות.

  27. שי אבן-צור

    24 אפר 2015 17:40:02

    כל חוק נגד זה הוא בעצם חוק שמבטל את החולשה לקלוע מהעונשין וע"י כך מעניק יתרון לקבוצה שבשורותיה משחקים שחקני עונשין גרועים.

    זה מוציא את העוקץ מסיטואציה שבו אתה אמור לנצל כל חוזקה שלך וכל חולשה של היריב.

    חוץ מזה, מה קטרה אם סנטר יריב עושה עבירה על השחקן המוגבל תוך כדי מאבק על מיקום?
    מה קורה אם בקראנץ' טיים עושים עבירה כדי לעצור שעון?

      1. עומר מזיג

        24 אפר 2015 19:46:40

        רק עכשיו ראיתי את המשחק הזה, וזה בדיוק מה שקרה אתמול בווריורס פליקנס בהארכה – קליי תומפסון עשה בטעות את העבירה על דיוויס במאבק על מיקום רחוק מהכדור והפליקנס קיבלו זריקה וכדור מהצד. שוב, זה לא פתרון טוב

  30. Mbk

    25 אפר 2015 12:31:56

    אחלה פוסט
    כשמנצחים 27 הפרש לא צריך להרביץ לאף אחד
    הליגה צריכה לעשות מעשה בעבירה השלישית ומעלה ( מסדר האק א שאק ) לתת 2 זריקות וכדור מן הצד
    זה יעשה סוף לסיפור

  31. שמואל

    26 אפר 2015 15:08:45

    לא רציתי להגיב עד שאני לא מגבש דעה מוצקת.

    אני נגד. אני לא חושב שעבירות הוא כלי לגיטימי במשחק.
    גם לא כדי לנסות להרוויח עוד כמה נק' בסוף המשחק.
    אז מה הפתרון?
    אם שולחים שחקן מסויים 3 פעמים לקו העונשין ברבע אחד – אז מהפעם הרביעית המאמן יוכל לבחור לשלוח שחקן אחר לקו במקומו.

  32. bart

    28 אפר 2015 19:28:35

    תודה על הכתבה.
    נדמה לי שהנק' החשובה היא עצירת השטף ההתקפי של הקבוצה, ופחות הסטטיסטיקות המתקדמות.
    מה שהאק-א-שאק עשה לפיניקס של נאש, או יעשה (אולי) לגולדן סטייט, שוה הרבה יותר מסטטיסטיקה – הוא הורס זהות של קבוצה ומוציא אותה מאיזון. או כמו שמסינה יגיד – מאלץ אותם לחשוב. יש שיתמודדו עם זה, בטח סטטיסטית, אבל זה משנה משחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט