התלמיד (בדנהולצר) עלה על רבו (הפלח) / מנחם לס

עוד נצחון נהדר ללא פשרות על דאלאס מבריקס.למרות ירידה קטנטונת ברמת המשחק המיוחדת של אטלנטה אחרי האול-סטאר, היא חזרה הערב לעצמה, ולמשחקה הנעלה.

אטלנטה האוקס – פשוטו כמשמעו – משחקת את המשחק המושלם ביותר בליגה. זה שאין לה את השחקנים הטובים ביותר זה עניין אחר. אבל מאמנה, מייק בודנהולצר, יצר שם בזמן קצר את המכונה היעילה ביותר בליגה עם חבורת נגרים שבכל מקום אחר היו צוחקים עליהם.

למעשה, הוא יצר בקבוצה משחק כזה מיוחד של מסירות ללא הפסק, תנועה, וחילופי מקום, שכשאחד מהשחקנים מפשל, השחקנים עצמם עולים עליו לפני שהמאמן מספיק. "לפעמים יש לי רושם שהשחקנים כבר לא צריכים אותי יותר. הם מאמנים את עצמם. הם קיבלו את השיטה שניסיתי להשריש בצורה כזאת חיובית שהם החלו לבקר בעצמם שחקנים שמפשלים פה ושם!".

אין כל סכוי שמישהו יעבור אותם עד סיום העונה. ז"א שהם ביתרון בית לפחות עד אליפות המזרח.

בדנהולצר – שכולם מכנים 'באד' – עדיין מהלך בדאונטאון אטלנטה מבלי שאיש יכירו, וזה מתאים לו מאד. "אני בר מזל שאני יכול להתערבב בין האנשים בקולנוע או בקניון, ואיש לא יודע מי אני. אני מקווה שזה יישאר ככה".

אני מבטיח לו שזה לא יישאר. במיוחד אם ייבחר לתואר 'מאמן העונה', תואר שהוא בינתיים מתחרה ראש באש עם סטיב קאר, מאמן הווריורס. אפילו אם לא ייבחר למאמן העונה, "קוץ' באד" בן ה-45 מתחיל להיראות יותר ויותר בטיווי עם שערו המתדלדל ופני הילד שלו, וזה האדם שעד לפני שנה מעטים מחוץ לסן אנטוניו שמעו את שמו, שלא לדבר על פרצופו הבלתי מוכר.

אחד משחקניו, קייל קורבר, עבר אצל כמה מאמנים, וכשהוא אומר ש-"קוץ' באד הוא הטוב מכל המאמנים שהיו לי מבלי להתאמץ כלל" אנשים מקשיבים. בעיקר כשכולנו יודעים שאחד מהם היה טום ת'יבודו בשיקגו, ג'רי סלואן היה מאמן נוסף ביוטה, ולארי בראון המאמן בפילדלפיה.כשקורבר אומר ש-"כל אימון איתו הוא מאיר עיניים; אני אומר לעצמי 'היי, אף אחד אחר לא אמר לי זאת'. אני מחכה לאימונים איתו כפי שלא חיכיתי לאימון אף פעם. כולנו מקשיבים לכל מילה היוצאת מפיו כי הוא לא רק חכם. הוא הידען מס' 1 של המשחק שאני, לפחות, מכיר. והחשוב ביותר: הוא רכש את אהדתנו ואת אמונתנו מבלי להרים קולו אפילו פעם אחת, ועדיין בקול שקט ורגוע אימוניו הם המאורגנים והקפדניים ביותר".

ג'ף טיג, שהפך העונה לאחד הפוינט גארדים הטובים בליגה אומר שרוב התקדמותו באה בעקבות דברים שבאד אמר לו. "אני לא מוכן לגלותם עכשיו. אספר על הדברים שלמדתי ממנו בספר הביוגרפיה שלי, אבל רציתי שתדעו שחלק מכריע בהתקדמותי הוא בגלל קוץ' באד".

אחד הדברים שאני יודע שהוא הכניס בשחקני אטלנטה שהדבר החשוב ביותר הוא 'SHOT SELECTION', אבל לא סתם WHERE TO SHOOT FROM איק – אפילו יותר חשוב – WHEN TO SHOOT!

הוא הראשון שדיבר על החשיבות – ויותר חשוב, ה-ע-ד-י-פ-ו-ת – של זריקה מהירה ממסירה מאשר זריקה מהירה מכדרור. הוא הוכיח לשחקני אטלנטה באנליטיקס שהסטטיסטיקה מוכיחה ללא ספק שזריקה לסל מיד ממסירה ניכנסת לסל באחוזים יותר גבוהים בהרבה מאשר זריקה מאותה נקודה אחרי כידרור.

התוצאה? כמעט ולא תראה שחקני אטלנטה זורקים לסל אחרי כידרור א-לה ראסל ווסטברוק או ג'ון וול, ויותר מכולם כפי שאתם יודעים, קיירי אירוינג.

למעשה השחקן שמוביל את הליגה ב-"CATCH AND SHOOT" הוא דירק נוביצקי שמוביל עם 8.2 "תופסים וזורקים" למשחק. "מכדררים וזורקים" הם השחקנים המכדררים לפחות כידרור אחד לפני הזריקה, ומי הוביל העונה עד שניפצע? טעיתם. לא קיירי אירוינג, לא ג'ון וול, ולא ראסל ווסטברוק. "המכדרר וזורק" מס' אחד בליגה עד שניפצע היה לא אחר ממיודעינו קובי בריאנט, שעדיין לא הומצא הכידרור בעולם כולו שהוא לא אהב. 10.8 'כידרורים וזריקות' למשחק של קובי ישכנעו אתכם?

מה ההבדל?

אחוז הקליעות בליגה מ-"מסירה וזריקה" הוא 50.6% לעומת ה-41.1% של "כידרור וזריקה", הבדל משמעותי ועצום, שאני לא מבין מדוע שאר המאמנים לא מאמצים.

נראה שרק 'באד' הצליח לשכנע את שחקניו בדבר כי הם – כקבוצה – הפכו את הממצאים למעשה. אף אחד – כולל אני – לא הבין בדיוק מה עושה מאטלנטה כאלה מיוחדים כי לא היה כל דבר מיוחד במשחק, עד שאתה שם לב שהם כמעט לא מכדררים; רק מוסרים ונעים להחלפת מקום, כמו שהספארס עשו קצת לפני שהיזדקנו.

אז עכשיו גם אתם יודעים דבר חדש: בודנהולצר יצר שיטת משחק חדשה שאפילו הפלח לא הצליח ליצור (כי אולי הוא גם לא חשב על כך): שיטת משחק המבוססת על מסירה וזריקה. אבל הזריקה חייבת לבוא במהירות. אטלנטה כולה מתאמנת במסירות בתנועה ושחרור כדור תוך שנייה. כל השחקנים נעים, עושים SCREENS קבוע ממש, ועושים "חיתוכים" (CUTS OFF THE BALL). ואז ג'ף טיג למד למצוא את האדם הפתוח, ובום, קייל קורבר נעשה הקלעי מרחוק הטוב בליגה, אחרי שמשך שנים היה קלע טוב, אך רק כשהיה במצב נייך ותקוע, כשהוא זורק רק כשהיה פנוי לחלוטין. היום הוא כאילו עבר מטמורפוזה.

קייל קורבר הפך לשחקן ה-'תפוס וזרוק' הטוב בליגה. ללא כדרור אחוז קליעתו מרחוק ב-'תפוס וזרוק' הוא לא יואמן ממש – 78.3% (ESPN, במאמר "BANG-BANG THEORY). ג'ף טיג טיפס במעלה הסולם באסיסטים.

כקבוצה, אטלנטה מובילה את הליגה עם 30.5 "תופסים וזורקים" למשחק, מהם היא זוכה  ב-34.8 נקודות. זה 2.5 יותר "תופסים וזורקים" מכל קבוצה אחרת. השיטה הזאת גם שיפרה מאד את משחקו של אל הורפורד שאינו גדול וגבוה מספיק מלהיות תקוע תחת הסל, אבל במשחק של תנועה ומסירות, הוא יוצא החוצה  וקולע 50.8% ממרחק של 6 מ' ויותר (בין 6 מטרים וקשת ה-3) לפי BASKETBALL REFERENCE. COM.

הפיזור של שחקני אטלנטה בהתקפה גם מקשה על היריב לעשות פאסט ברייק נגדם, וגם בזה הם מובילים את הליגה כשהגבוצות נגדם מצליחות לעשות רק 9.1 פאסט ברייקים למשחק (TeamRanking.com).

לסטיב קאר ישנה קבוצת כוכבים. לא פלא שהוא מצליח. למייק בדנהולצר ישנה קבוצת נגרים, אבל השיטה החדשה שהוא הכניס של משחק מסירות מהיר ביותר תוך משמעת ואחריות עשה את הטריק, ולכן נכון להיום הוא 'מאמן העונה' שלי.

מישהו מלבדי ראה את הקריעה הערב של דאלאס? 17 נקודות הפרש מידי חבורת נגרים המשחקים כדורסל עליון ממש. 7 בדאבל פיגר. אף כוכב. כולם טובים מספיק להפוך קבוצת נגרים לקבוצה המשחקת את הכדורסל הנכון ביותר בליגה, עם סכויים מעשיים – לעולם אין לדעת – להיות אלופה. אם אתם לא מאמינים, עשו לי טובה וחזו באחד ממשחקיהם בטיווי.

 

 

DAL Players
STARTERS PT R A PF FG 3FG FT TO STL BK MIN FPT
M. Ellis* 19 2 2 3 9-14 1-5 0-0 2 0 0 30 23
R. Jeffer…* 10 4 1 2 3-10 1-4 3-5 1 0 0 31 15
B. James* 7 11 3 1 2-3 0-0 3-4 1 0 2 27 25
D. Nowitzki* 4 5 4 2 2-7 0-3 0-0 0 0 0 25 17
T. Chandler 0 0 0 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0
BENCH PT R A PF FG 3FG FT TO STL BK MIN FPT
J. Barea 13 5 7 2 6-10 1-3 0-0 3 0 0 30 29
D. Harris 10 3 2 1 2-7 0-3 6-6 1 0 0 20 16
C. Villanueva 8 0 0 3 3-7 2-6 0-0 1 0 0 22 7
D. Powell 6 6 0 2 3-7 0-1 0-0 2 0 0 9 10
R. Felton 4 0 1 1 1-5 0-2 2-2 0 0 1 9 7
G. Smith 4 3 0 0 2-3 0-0 0-1 0 0 0 9 7
A. Aminu 2 5 0 1 1-7 0-4 0-0 4 0 0 27 3
A. Stoudemire 0 0 0 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0
R. Rondo 0 0 0 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0
C. Parsons 0 0 0 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0
ATL Players
STARTERS PT R A PF FG 3FG FT TO STL BK MIN FPT
K. Korver* 16 6 3 0 6-12 4-10 0-0 0 0 2 34 30
P. Millsap* 15 8 2 3 7-12 1-2 0-0 4 1 0 33 24
D. Carroll* 13 4 3 0 5-9 2-5 1-2 1 0 0 27 22
A. Horford* 11 8 6 2 4-10 0-0 3-4 1 2 0 27 32
J. Teague* 11 3 4 2 3-9 1-3 4-4 2 1 0 26 21
BENCH PT R A PF FG 3FG FT TO STL BK MIN FPT
D. Schroder 17 0 4 3 7-15 3-5 0-0 1 0 0 21 24
S. Mack 7 2 0 1 3-5 1-2 0-0 0 0 0 7 9
K. Bazemore 7 4 2 1 2-5 0-2 3-4 1 3 0 23 17
M. Scott 5 2 3 1 2-4 1-3 0-0 0 0 0 17 13
J. Jenkins 2 1 0 1 0-0 0-0 2-2 0 0 0 4 3
E. Brand 0 0 0 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0
T. Sefolo… 0 0 0 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0
M. Muscala 0 1 0 0 0-1 0-0 0-0 0 0 0 3 1
P. Antic 0 2 1 4 0-3 0-3 0-0 1 0 0 17 3

Team Stats

Stat Total Total
Points 87 104
Field Goals 34-80, 42% 39-85, 45%
Free Throws 14-18, 77% 13-16, 81%
3-pointers 5-31, 16% 13-35, 37%
Off. Rebounds 13 10
Def. Rebounds 31 31
Total Rebounds 44 41
Assists 20 28
Blocks 3 2
Fouls 18 18
Steals 0 7
Turnovers 15 11

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. אפלטון

    26 פבר 2015 06:35:33

    פוסט מעולה ומחכים. כן ירבו.
    טרנד הכדורסל הקבוצתי תופס תאוצה בליגה. הרבה מזה הודות להסתמכות הגדולה על אנליטיקס.
    למרות היופי, עדיין קשה לי לראות איך זה מיתרגם לפלייאוף.
    אולי אני מקובע אבל קשה לי לראות איך לוקחים אליפות בלי סופרסטאר אמיתי.

    1. אשך טמיר המקורי

      26 פבר 2015 07:51:10

      דטרויט 2004
      ובמידה רבה גם הספרס של שנה שעברה (דאנקן הוא בהחלט העוגן אבל כבר לא נותן מספרי "סופרסטאר" קלאסי).

      1. אפלטון

        26 פבר 2015 09:00:50

        טוב הגיע הזמן להפסיק לדחוף את דטרויט כל פעם שעולה הדיון הזה. אנומליה מוחלטת שלא מייצגת כלום ולא שינתה שום דבר במשחק (בניגוד לסן אנטוניו החדשה).
        ואם אומרים שלסן אנטוניו אין סופרסטארים כשהיה להם את הפאוור פורוורד הטוב בכל הזמנים ואת טוני פארקר שהיה סופרסטאר לכל דבר זה פשוט עילבון לאינטיליגנציה.
        עם כל הכבוד לג'ף טיג והפלואוטרים שלו, פרקר הוא הממציא והמאסטר של השיטה. עם כל הכבוד לאל הורפורד והאול אראונד פליי שלו, הביג פונדמנטל הוא הגורו.
        כשהמצב יהיה בקאנטים, והוא יהיה, חייבים את האריות, הסופרסטארים שיקחו את המשחק על עצמם. שכולם ידעו בקבוצה שיש את הגו טו גאי. באטלנטה אין את זה עדיין.
        בממפיס לעומת זאת, בגלל השיטה שלהם, זה קצת פחות קריטי. אבל גם הם בסופו של דבר תמיד נכשלו בגלל שלא היה את הגו טו גאי הזה שיתן את האקסטרא פוש. בוא נגיד שאני מאוד מאוד אופתע אם אטלנטה יצליחו לקחת את קליבלנד בסדרה, ואתה יודע מה, גם את מול וושינגטון בסיבוב שני אני שם את הכסף על המכשפים

        1. bobby

          26 פבר 2015 16:12:41

          לשים את הכסף על המכשפים נכון להיום נשמע לי קצת ריסקי.. עושה רושם שהם חווים כעת את סימפטום אינדיאנה של שנה שעברה. אני מסכים אבל שקליבלנד, בזכות עדיפות ברורה בגזרת הסופר-סטארס, היא אכן פייבוריטית בסדרה פוטנציאלית מול אטלנטה.

          בנוסף, אני חושב שלממפיס דווקא כן יש את השחקן שיודע לתת את האקסטרא-פוש כשצריך, והוא זאק רנדולף.

  3. אשך טמיר המקורי

    26 פבר 2015 07:54:51

    כשאתה צודק אתה צודק.

    באד בול פגיעה.
    תענוג לראות השנה אותו ואת קר עולים ומביאים את זן המאמן החכם והרגוע לטופ. (בלאט – איתם!)
    נשבר ממאמנים שכונה שמסתמכים על כישרון (ספו, ברוקס ורוב השאר) ומרס"רים דוגמת ת'יבודו.
    זה רק ייתן לנו כדורסל טוב יותר וקבוצות מהנות יותר לצפייה (עם דגש על קבוצתיות ולא בידודים).

  4. עידו גילרי

    26 פבר 2015 08:00:44

    מסכים בגדול עם מה שכתבת אבל יש לי כמה הערות ויש גם כמה אי-דיוקים שהאנליות שבי לא מרשה להתעלם מהם.

    קודם כל מאד אהבתי את הדגש על בחירת הזריקות והטיימינג שלהם אבל אני לא יודע מאיפה אתה מביא את הנתונים שאחוזי ה-catch and shoot הם כל כך גבוהים. זה פשוט לא מדויק כשאטלנטה עושים את זה ב-42% והם הטובים בליגה. אחוזי הכ-pull-up טיפה יותר נמוכים אבל לא בהרבה.

    דבר שני צריך גם להתייחס למי לוקח את הזריקות והאם הזריקה היא פתוחה או לא. אתה יודע את מי אטלנטה מקדימים בזריקות catch and shoot? את הניקס (אטלנטה 30.1 זריקות הניקס 30.0) כך שזה
    לא מספיק לזרוק מהר.

    הסיבה שלאטלנטה יש כמעט 4 נקודות יותר בזריקות מהירות במשחק מכל קבוצה אחרת היא בגלל הזריקות לשלוש. תודה לקייל קורבר שקולע 51% בתפוס וזרוק (ה-73.8 זה האחוז האפקטיבי הנותן משקל 1.5 לקליעות לשלוש).

    ציינת דברים נכונים לגבי אל הורפורד אבל הטווח שממנו הוא יעיל הוא בין 4.5 ל-6 מטר מהסל שם הוא לוקח 4 זריקות למשחק. בטווח שציינת הוא קולע ב-45% וזורק רק 1.5 פעמים במשחק.

    גם לגבי ההגנה במשחק מעבר העלית נקודה חשובה אבל כאן אטלנטה במקום שני אחרי מילווקי ומאפשרים 11 נקודות למשחק.

    אני מתנצל על הטרחנות אבל יש לי רגישות לנושא וכשמביאים נתונים אז כדאי שהם יהיו מדויקים.

    1. מנחם לס

      26 פבר 2015 15:02:17

      את הנתונים לקחתי מהמאמר על אטלנטה מה-ESPN מגזין, שלקח אותם משני מקורות שציינתי בפוסט. כל מה שעליך לעשות במקום לכתוב "אני לא יודע מהיכן לקחת את הנתונים" זה ללכת לשני המקורות שציטטתי ולחפש בעצמך.
      או, אולי אתה מעדיף שאני אלך ואחפש בשבילך?

      1. עידו גילרי

        26 פבר 2015 15:14:00

        את זה בדיוק עשיתי.
        הנתונים מ-basketball reference לגבי הורפורד מתייחסים לטווח אחר מזה שציינת .
        גם הנתון מ-team ranking לגבי הגנת מתפרצות לא היה מדויק.

        לגבי המאמר שציינת לצערי אני לא insider ולכן לא יכול לקרוא אותו.
        בכל מקרה בדקתי את כל הנתונים עם אתר הליגה והם פשוט לא מדוייקים..לגבי קורבר כבר הסברתי שזה האחוז האפקטיבי אבל לגבי ההבדל בין ה-catch and shoot וה-pull up אין לי הסבר לאיזה נתונים התכוונת אז אשמח אם תפרט.

    2. מנחם לס

      26 פבר 2015 15:10:12

      לעידו גילרי:

      "THE BIG BANG BANG THEORY". ב-ESPN MAGAZINE מאת PETER KEATING. את הנתונים לקחתי ממנו, והוא ציטט את
      TEAMRANKING.COM ואת BASKETBALL REFERENCE.COM
      וכן את SU.COM
      לך לחפש, או אם אתה מעדיף, קודם תבקש סליחה, ואז תבקש יפה ממני כאן כך שכולם יקראו את בקשתך, ואני אמצא את הנתונים עבורך.

        1. מנחם לס

          26 פבר 2015 15:45:34

          לבקש סליחה על שהאשמת אותי ב-:
          1. "יש כמה אי דיוקים משאני לא יכול להתעלם מהם…"
          2. "אני לא יודע מאיפה אתה מבהיא את הנתונים…"
          3. "כשמביאים נתונים אז כדאי שהם יהיו יותר מדוייקים…"

          כתבתי לך בדיוק מהיכן נילקחו הנתונים.

          1. עידו גילרי

            26 פבר 2015 16:10:11

            קודם כל לא התכוונתי להאשים או לפגוע אז אם אתה מרגיש שזה מעליב אז סליחה.
            פשוט ציינתי שיש אי דיוקים בנתונים. את מה שיכולתי בדקתי אבל לגבי הכתבה במגזין ESPN אין גישה למי שלא אינסיידר (כמו שציינתי כמה תגבות מעל.).
            אני מסכים שלגבי הנתונים על הורפורד ונקודות במתפרצת בהגנה זה די קטנוני ולא הייתי מתייחס לזה אלמלא הנתונים האחרים. גם התנצלתי על הטרחנות יתר הזו מראש.
            בכל אופן לעניינו. חשוב לי לעדכן שההבדל בין אחוזי ה-catch and shoot לבין זריקות של pull up הוא לא כזה גדול. אני חושב שזה יכול להיות מאד מטעה , כנ"ל לגבי האחוזים של קורבר.

            בקיצור אני לא מנסה להעליב אלא לעורר דיון ומכיוון שהנתונים הם מהכתבה הייתי רוצה לדעת למה הם מתיייחיסים. אז אם תוכל לבדוק שוב ולספר לנו אני אשמח.

    3. מנחם לס

      26 פבר 2015 15:10:56

      ללעידו גילרי:

      "THE BIG BANG BANG THEORY". ב-ESPN MAGAZINE מאת PETER KEATING. את הנתונים לקחתי ממנו, והוא ציטט את
      TEAMRANKING.COM ואת BASKETBALL REFERENCE.COM
      וכן את SU.COM
      לך לחפש, או אם אתה מעדיף, קודם תבקש סליחה, ואז תבקש יפה ממני כאן כך שכולם יקראו את בקשתך, ואני אמצא את הנתונים עבורך.

      1. מנחם לס

        26 פבר 2015 16:23:42

        עידו! לא צריכים להיות חבריםן באינסיידר כדי להיכנס למגזין ESPN. המאמר הופיע בינואר, לפני האול סטאר. לא זוכר את התאריך המדוייק, אבל אם תכתוב את שם כותב המאמר בגוגל, אני בטוח שתגיע למאמר בקלות.

        2. עידו גילרי

          26 פבר 2015 18:01:39

          טוב אז אחרי שקראתי הכוונה גם באחוזים הכללייים הייתה לאחוז האפקטיבי ולא לאחוז הקליעה בפועל.
          אז זה נתון חשוב אבל גם מטעה. למה? הסיבה היא היחס בין כמות זריקות השלוש לשתיים. בפועל יש אחוז קליעה גבוה יותר באופן משמעותי לשלוש ב"תפוס וזרוק" מאז בזריקה מכדרור אבל בזריקות לשתיים יש אחוז גבוה יותר בזריקה מכדרור.
          אז מאיפה ההבדל נעצום? מכך שרוב זריקות התפוס וזרוק הן לשלוש (יותר מפי 3 מהזריקות מכדרור) ולכן באחוזים האפקטיבים שבעצם מחשבים כמה נקודות אתה עושה פר זריקה יש עדיפות גבוהה לcatch and shoot. זה בעם ש'ולל מוטו של יוסטון שעדיף לזרוק משלוש במקום זריקה לשתיים מרחוק.

  6. גיא

    26 פבר 2015 09:47:11

    היה, ועדיין קשה לזכות באליפות ללא סופרסטאר.

    למעשה ישנם רק דוגמא אחת אמיתית לקבוצה נטולת כוכבים שזכתה באליפות.
    (לא דטרויט 2004, כשהם זכו באליפות, בן וואלאס היה שחקן ההגנה של השנה המכהן של השנתיים הקודמות – ללא ספק שחקן ההגנה מס' 1 ב-NBA באותה עונה)

    סיאטל 1979, שההפסידה לגמר ב-1978 לוושינגטון, שיחקה עם חמישייה שרק לאחד מתוכה היה משחק אול-סטאר בעברו (ג'ון ג'ונסון, 2 הופעות, ב71 ו-72).
    לשאר ארבעת שחקני החמישייה היו במצטבר 0 הופעות באול סטאר לפני 1979.
    לפני האליפות ש-79, לא היה בקבוצה אפילו שחקן אחד שסיים עונה כנבחר לחמישיית העונה הראשונה, או השנייה.
    ולמרות זאת, הקבוצה סיימה ראשונה במערב, הגיע פעם נוספת לגמר (שוב מול וושינגטון), וזכתה בתואר.

    הקבוצה, אותה אימן לני ווילקינס, הגיע להישגים דרך הגנה בלתי מתפשרת (דניס ג'ונסון וגאס וויליאמס היו צמד הגארדים הכי קשוח בליגה),
    והתקפה סבלנית שהתמחתה בהנעת כדור (גם דניס ג'ונסון וגם גאס וויליאמס ידעו לשחק בתפקיד ה- PG), חדירות אפקטיביות לסל, והוצאת כדור לגבוהים עם יד מצויינת מבחוץ (הסנטר, ג'ק סיקמה, הוא הסנטר היחיד שסיים עונה ב-NBA כקלע המצטיין מהעונשין – 92.2% ב-1988)

    יש הרבה קווי דמיון בין אטלנטה של השנה, לבין סיאטל 79' –
    מאמן דומיננטי, קבוצה נטולת אגו, הגנה מצויינת, הנעת כדור, 0 סופרסטארים.
    לסיאטל המתכון הספיק ל-2 פיינלס, עם זכייה אחת.

    אולי גם לאטלנטה המתכון יעבוד?

    2. bobby

      26 פבר 2015 16:28:14

      פששש סחתיין על פיסת המידע ההיסטורית הזאת על סיאטל.

      גם אני מסכים שדטרויט 2004 לא בדיוק הייתה קבוצה נטולת כוכבים.
      חוץ מבן וואלאס, היה בראש ובראשונה את ראשיד וואלאס – אני לא זוכר בדיוק אם הוא נבחר לאולסטאר לפני שהגיע לדטרויט, אבל הוא כן היה "שם" – כלומר, שחקן שאתה יודע שלפחות מבחינת היכולות שלו, הוא שווה אולסטאר.

      וכמובן שגם צ'אנסי בילאפס היה במעמד של "סטאר" – אמנם הפריצה שלו כאינדיבידואל הייתה בולטת יותר דווקא אחרי האליפות (אותה הוא גם סיים עם MVP של סדרת הגמר), לפני כן הוא נודע כלא יותר מרול-פלייר נחמד, שיודע להוביל כדור יפה ולקלוע שלשות.

  7. רועי ויינברג

    26 פבר 2015 11:32:09

    מאמר מעולה.

    אם לא יזכה בתואר מאמן העונה זאת שדידה של ממש, המאמן הטוב בליגה בהפרש ניכר, הטוב ביותר שיצא מסן אנטוניו ואימן בקבוצה אחרת.

  9. עגל

    26 פבר 2015 12:56:20

    טור מעולה, ממש מחכים ומעניין, עם ניתוח אמיתי של הקבוצה.
    אני מסכים עם עידו למעלה וגם עם אפלטון – כשהמצב יהיה קשה הם יצטרכו גוטו גאי מוכח ואין להם את זה, כמו גם נסיון פלייאוף שחסר להם.
    אני מאחל לחייל בהצלחה בהמשך הדרך אך לא מצפה מהם לקחת השנה . . .

  10. עומר

    26 פבר 2015 14:20:28

    כיף נורא לראות את הקבוצה הזאת. הם משחקים ביחד, ומשחקים יפה.
    אבל, אחרי שראיתי גם אותם משחקים, ואת קליבלנד מאז הטרייד משחקים (הרבה) אני ממש מתקשה לראות את אטלנטה מנצחת את קליבלנד בסדרה בפלייאוף. קליבלנד רגילים כבר למצבים שההתקפה נתקעת, וזה שקבוצות נותנות מולן הכל. ההתקפה שלהם יעילה גם כאשר הם משחקים ב"איזו" (מצבי בידוד) שזה משהו שקורה המון בפלייאוף, בגלל ההגנות הקשוחות. בעוד באטלנטה אין מישהו שייצר את הנקודות ככה.
    נראה בפלייאוף, יש סיכוי שיפתיעו את כולם!

  12. שגיא נאור

    26 פבר 2015 15:56:38

    אני חושב שגם אם הווריורס מנצחים מעכשיו עד סוף העונה התואר צריך.ללכת לבאדנהולצר. אנשים שוכחים איזה בלאגן היה באטלנטה בקיץ עם דני פרי וההערות הגזעניות (נגיד ש..) שהיו אמורות לפגוע במועדון שגם ככה בהערכות היה אמור להיאבק על מקום בפלייאוף.
    אני חוךה על ג"ס אבל הם קבוצה בתהליך השתפרות הדרגתי ומתמיד עם שני כוכבי על ועוד רול פליירס מוכחים (איגי ולי אולסטארס לשעבר, בוגוט בחירה ראשונה ראשונה, ליוינגסטון הגיע אחרי עונה מצויינת בברוקלין). בלי לזלזל בקר, זו קבוצה שהרבה יותר קל להצליח בה. אטלנטה זו לגמרי קבוצה של מאמן ואפשר להבין זאת גם מהדברים שאומרים השחקנים. בנוסף, חלק גדול מהם מסתובב בליגה כבר שנים וסט היכולות שלהם ידוע וההצלחה שלהם היא לא מפריצה של שחקן צעיר כזה או אחר. פשוט קבוצה של מאמן שמוציא מהחבורה הזאת הרבה יותר ממה שהיא שווה כאינדיבידואלים.

  13. דורון אדיסון הראשון

    26 פבר 2015 15:58:43

    יש סיכוי שבדנהולצר בשקט ומאחורי הקלעים הוא המאמן הכי טוב בעולם,
    אם קורבר אומר שהוא יותר טוב מלארי בראון (לשתקופות מסוימות הוא
    היה לדעתי הכי טוב בעולם),
    יופי של כתבה וחשוב מאד מנחם שכתבת על האדם שבו.

  14. דורון אדיסון הראשון

    26 פבר 2015 16:01:30

    תראו מה חוסר אגו מביא, (לא רוצה שיזהו אותו וטוב שכך)
    יכולת להתמקד ולעבוד במה שחשוב,
    "אימון מאיר עיניים" = אהבה וכבוד לשחקנים.

  15. דורון אדיסון הראשון

    26 פבר 2015 16:05:24

    שוב תודה גדולה מנחם
    כן ירבו כתבות כאלו
    גם התגובות טובות.
    הופך לאוהד שלו אחרי דיויד.

    הקטנת האגו והגדלת הלב (גם סוג של אהבה) מנצחות הכל.

  16. bobby

    26 פבר 2015 16:18:47

    מאמר מעולה מנחם, 100% מסכים איתך, אמנם ספציפית הניצחון הלילה מול דאלאס לא מעיד על שום דבר.. בוא לא נשכח – הם שיחקו בלי הצ'אנדלרים, ובלי רונדו המושעה. לא היה להם ממש סיכוי, ואפילו קצת הופתעתי שנגמר "רק" ב-17 הפרש ולא יותר.

    בסך-הכל בודנהולצר הוא ללא ספק מאמן מעולה, ואני מבין את הקביעה שלך שמגיע לו לקבל את מאמן העונה.
    הוא משחק עם סגל הרבה פחות מוכשר משל הלוחמים, ורואים שהוא מוציא ממנו את המיטב.
    קר מאמן מעולה, אבל עושה רושם שזה יותר שינוי מנטלי שהוא הביא מאשר שינוי מהותי בצורת המשחק.

    בואו נסכם ככה – על גולדן-סטייט אנשים היו יכולים להמר בתחילת העונה שיגיעו לגמר (ואף היו כאלה שהימרו). על אטלנטה לעומת זאת אף אחד לא חשב כאופציה – כולם אמרו שקליבלנד, ופה ושם היו כמה אנשים אופטימיים לגבי רוז שהימרו שיקגו. והנה היום – לא רק שאטלנטה היא אופציה, היא אפילו האופציה המובילה (לדעת הרוב לפחות) לקחת את המזרח ולהגיע לפיינלס.
    זה ללא ספק מעיד על כך שיד המאמן של בודנהולצר משמעותית יותר משל קר.

  17. גיא

    26 פבר 2015 16:31:42

    בחירה בין בדנהולצר לקר זה עניין של העדפה.
    האחד גרם לשיפור מטאורי בקבוצה שאף אחד לא האמין (ורבים עדיין לא) בה.
    השני מוביל קבוצה למקום הראשון (בהפרש מכובד) בקונפרנס שמעולם לא היה יותר חזק, או יותר תחרותי.

    זה כמו לבחור בין פורד מוסטנג מאך 1 428 קוברה ג'ט מודל 1970
    לבין שברולט קורבט סטינגריי 427 מודל 1967
    (2 המכוניות הכי מגניבות שיוצרו אי פעם),
    עניין של העדפה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט