אסיסט 99# – להפוך זהב לקש/ אסי שלם

בס"ד

אסיסט 99# – להפוך זהב לקש/ אסי שלם

אחת הסוגיות המעניינות ביותר והקשות ביותר למדידה היא השפעת המאמן על הצלחת הקבוצה. באירופה, לעומת הNBA, איכות השחקנים נמוכה יותר וסגנון המשחק הקבוצתי יותר מגדיל את השפעת המאמן על הצלחת הקבוצה.

"כל ניצחון הוא בזכות השחקנים, כל הפסד הוא בגלל המאמן", ציטוט ידוע הממחיש את יחס האוהדים כלפי האיש בקצה הספסל. האם המאמן הוא האלכימאי בהצלחת הקבוצה או שמטרתו היא רק לא להפריע לכוכבים להצליח?

אי אפשר להתעלם מכמות הכישרון שיש למאמן. מקבוצה בעלת כישרון ציפיות שונות מקבוצה שאין לה.

גם לזמן ישנה משמעות. מאמן חייב זמן כדי לבסס שיטה, לעשות התאמות בסגל ולהביא לידי ביטוי את הכישרון והיצירתיות שלו, בדיוק כמו שחקן.

ניקח את ברוקס כמשל. בעיניי, האשם העיקרי באי הצלחת הקבוצה להעפיל לגמר הNBA יותר מפעם אחת וכישלון לזכות באליפות.

ננסה למדוד אותו תוך התייחסות לשלושה משתנים עיקריים: הישגים לאורך זמן, ניצול כישרון וקידום שחקנים.

הישגים לאורך זמן. ברוקס מאמן 8 שנים, מהן 6 עונות מלאות- זמן ארוך בקריירה של מאמן. הוא החליף את קרליסימו באמצע 2009 ולא העפיל לפלייאוף באותה עונה.

ברוקס - מאזני קריירה

בשורה התחתונה היה לו זמן לבסס את השיטה שלו(תנו לדוראנט ווסטברוק ואל תפריעו) ולבצע שינויים בסגל שלא הביאו תואר. מצד שני, ייאמר לזכותו שהוא הגיע בכל עונה מלאה לפלייאוף.

ניצול כישרון.

דוראנט, ווסטברוק הן כוכבי על בליגה. איבאקה, רג'י ג'קסון ופרקינס שחקנים משלימים טובים שממשיכים יחד כמה עונות. הארדן, ג'ף גרין, ספולושה וקווין מרטין עברו אצלו במהלך העונות ומה שברוקס הצליח לחלץ מכמות הכישרון הגדולה הזו זה בסך הכל גמר NBA אחד ב6 עונות. לא מספיק.

תמיד היה לו עומק בקבוצה, אבל יש לי תחושה שהוא לא מוציא מהשחקנים את המירב. שיטת המשחק עם הרבה בידודים לדוראנט וווסטברוק לא הוכיחה את עצמה כמועילה בדקות שהמחליפים שם. דבר שגרם למשא עצום על השניים לאורך העונה ואולי גם הסיבה לקריסה שלהם בפלייאוף.

הטרנטולה והצ'יטה בחוץ, מי אשם?

מעבר לכמות הדקות אם ניקח את איכות הדקות נקבל שמץ מושג. אסביר למה אני מתכוון.

ניקח לדוגמא את סופו במכבי. מצד אחד, שחקן שמשחק בין 15 ל20 דק' למשחק בלבד. מצד שני, בדקות שהוא משחק רוב הכדורים בהתקפה העומדת עוברים דרכו והוא האופציה ההתקפית הראשונה בהתקפה. לנדסברג, מצד שני משחק כמות דקות זהה אבל בהתקפה תפקידו מסתיים בבריחה לפינות והמתנה לחדירה והנעת כדור אליו מהשחקנים היוצרים(פארגו, אוחיון וכדו').

כלומר, סופו מנוצל ומתאמץ הרבה יותר באותן הדקות לעומת לנסברג. כשלוקחים את דוראנט(38 דק' למשחק ממוצע קריירה) וווסטברוק(33.8) ומעמיסים עליהם כמות דקות ובנוסף הם צריכים לעשות כמעט הכל בעצמם, לוקחים הימור שהשחיקה הגבוהה תגבה את חלקה בעייפות ב'מאני טיים' ובפציעות לאורך זמן.

קידום שחקנים.

שחקן גדול בדרך כלל לא יצטרך עזרה של מאמן כדי לפרוץ. תן לו את הכדור ואל תפריע. כשחושבים על זה איזה שחקן 'גילה' ברוקס? העונה לדוגמא היתה לו הזדמנות אדירה לקדם את ג'רמי לאמב(כישרון עצום בעיניי), סטיבן אדאמס ורג'י ג'קסון. מלבד לצבור הפסדים לא הבנתי איזה תהליך התקיים שם. ג'קסון משחק עם עצמו במקום לרכז. לאמב מתייבש דרך קבע על הספסל(רק 16 דק' למשחק) למרות שאין שחקנים אחרים שמסוגלים לעשות סל. מזכיר לכם שדוראנט ווסטברוק היו פצועים עד לא מזמן. אדאמס ניזון רק מריבאונד התקפה ולא משותף בניגוד למוזגוב(קליבלנד) שמקבל לא מעט כדורים אצל בלאט ומנוצל היטב.

לאמב מופתע. גם אנחנו

נלך אחורה. הארדן הצעיר גילה שמץ מהכישרון הגדול שלו אבל רק כשעזב פרץ באמת. נקודה לוויכוח: מצד אחד קשה לסקורר כמו ה'זקן' להביא את עצמו לידי ביטוי בקבוצה עמוסת כישרון. מצד שני כולנו זוכרים את הפלייאוף המדהים שעשה וההיעלמות המסתורית בגמר מול מיאמי כשברוקס לא מצליח למצוא פתרונות במשך 6 משחקים כדי להביא אותו לידי ביטוי.

גם איבאקה לטעמי לא התקדם. הוא נשאר שומר אדיר, אבל בהתקפה משמש כחוסם לכוכבים ויוצא לקליעה כדי לרווח את המשחק. שום משחק מול הסל(Face up) וניסיונות גב לסל לפתח אלמנטים נוספים במשחק שלו.

הישגים.

בגלל שבתארים עסקינן לא נתעקש על אליפות NBA. כמה פעמים ברוקס היה בגמר? נעשה השוואה שלו מול מאמנים מובילים שהיו לאורך זמן באותה הקבוצה ונקבל את הנתונים הבאים:

ברוקס - השוואה בין מאמנים

נוכל לדרג את המאמנים בכמה דרכים:

% הצלחה בליגה- ברוקס שלישי. גם בהתחשב בעובדה שהמערב בתקופתו צפוף וקשה הרבה יותר הוא עדיין מדורג אחרי פופוביץ' ואחרים.

% הצלחה בפלייאוף- שלישי. למרות שהיה עם יתרון ביתיות בכל העונות שלו מלבד הראשונה הוא לא מצליח מעל למשוער.

אליפויות- אם ניקח בנוסף לתואר את ההעפלה לגמר הNBA (אליפות המערב), ברוקס עושה את זה רק פעם אחת והוא מדורג חמישי. לפני ת'יבודו בלבד. צריך לזכור שת'יבודו עבר רק פלייאוף אחד עם קבוצה בריאה כך שברוקס אחרון מבין המאמנים המובילים כיום בהישגים שלו.

לסיכום, קשה לכמת את היכולת האלכימאית של המאמן ולהצביע כמה ניצחונות ואליפויות הוא שווה. בהתייחס למספר הנתונים שעלו פה לדעתי, ברוקס הפך את אוקלהומה מזהב לקש.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. אני לא יכל להטיל את כל האשמה על ברוקס. אף פעם לא היתה לו קבוצה 'שלמה' ותמיד חסר מישהו עקס פציעה, או פשוט לא היה. חסרון סנטר (לפני אדאמס) תמיד פגע בהם קשה, וזאת אשמת המנכ"ל. אבל אני מסכים שהיה לו סגל שיכל היה לעשות יתר, ומסכים אתך מאד שהוא ייבד – מי ידע אם לא הרס -= את למב!
    עוד מאמר טוב וחשוב!

  2. אני מבסוט מסקוטי לאללה, הקומבינה עובדת לו כאילו אין מחר.

    כי דווקא יש להם תרגילים מסודרים רק שהם בוחרים לא להשתמש בהם, ושהם עושים אותם הביצוע לא משהו, מה שלמד אותי שמעבר ליכולת פריצה של ראס וידית של JD כנראה בקלבסה שלהם אין כלום ושום דבר.

    ויש לי גם הוכחה. הקעקועים של KD. אם אתה בקטע האמנותי או המורד ואתה עושה מלא קעקועים על כל הגוף, לא תרצה שכל העולם יראה אותם ויחשף לאישיות שלך?

    1. רק מראה שאין לך קעקועים.
      וסקוט ברוקס לא מאמן רע בכלל שסבל מהמון חוסר מזל.
      עם זאת – 6 שנים זה מספיק זמן כדי להבין שזה לא זה. אוקלהומה היא קבוצה לאליפות והיא לא הגיעה להתמודד על אליפות. זה כישלון במבחן התוצאה.
      אני מאמין שזו השנה האחרונה של ברוקס בקבוצה אלא אם כן דוראנט ידרוש אותו כדי לחתום מחדש.

        1. בדיוק. וסמיילי על הישבן. 😉
          האמת, אם יש לי עצה למי שרוצה לעשות קעקועים זה שישים אותם במקום שאם יבוא יום ולא תרצה שכולם יראו אותם בכל זמן, לא תצטרך להתלבש מוזר עם שרוולים ארוכים בקיץ או עם טרטל נק על הצוואר.

  3. ברוקס הוא העונש של הקבוצה על המעבר לאוקלהומה.
    אחרי שהוא יסיים לבזבז את הכישרונות ההיסטוריים שקיבל והם יברחו ואוק' תהפוך לקבוצת לוטרי, יבוא תיקון והיא תחזור לסיאטל.

  4. קבוצה עם שני כוכבי על כדוראנט ווסטברוק הייתה צריכה להגיע להישגים משמעותיים יותר. הטרייד על הארדן למשל במקום לחזק את הקבוצה החליש אותה, וזו רק דוגמא אחת. אני לא יודע מה חלקו של ברוקס בטרייד הזה, אבל בכל מקרה הוא לא מביא את התוצאות המצופות

  5. הגנתית הוא עשה שם עבודה סבירה+
    אם תבדוק את דירוג ההתקפה שלהם (של שנים שעברו) הם גם קבוצה איכותית מאוד.
    אבל כשהם מגיעים לזמן שסופרים את הכסף הקבוצה מגלה 0- יצירתיות
    ושום יכולת גמישות לתת פתרונות התקפיים (כי יש לך רק שני כלים וכולם יודעים את זה)
    זו מנטליות של מאמן מתחיל וגם קצת פחדן
    מזכיר לי את גודס בתקופה שלו בהפועל..
    איך זה שמאמן כזה מגיע לNBA? אולי יש משהו שאנחנו לא רואים? הוא יכול להשתפר?

    1. זה גם מה שאני חושב. הוא חייב לשפר את ההתקפה במחשבה להתמודד מול קבוצות בפלייאוף. במבחן התוצאה הוא נכשל, אין מה לעשות

    1. דיוויד בלאט. בזכות הנחלת שיטה התקפית. זאת בהנחה שהיו נותנים לו שם שקט תעשייתי למשך שנה שנתיים.
      ישנם עוד מאמנים כמובן, לדוגמא ג'רי סלואן שעדיין חסר לי, ריק קרלייל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט