אתגר(2) לסופ"ש – 10 הגדולים ממחזורי הדראפט של שנות ה – 90

מבין כל מחזורי הדראפט של שנות ה 90 (1990-1999) , אין ספק שהמחזור של 1996 הוא הטוב מכולם. השריד היחיד מאותו מחזור בליגה? קובי בראיינט.

הרבה שחקנים גדולים הגיעו לליגה באותו עשור, והאתגר שלכם הוא לדרג את 10 הנבחרים שלכם, מ 1 עד 10.

כדי לחסוך לכם זמן יקר, מצורפת רשימת מועמדים.  תדרגו את ה 10 שלכם, ולאחר שקלול התוצאות (מקום 1 שווה 10 נק', מקום 2 שווה 9 נק' – מקום 10 שווה נקודה), נפרסם פוסט נפרד בנושא.

1990: גארי פייטון

1991: לארי ג'ונסון, דיקמבה מוטומבו

מוטומבו ואייברסון בימיהם בפילדלפיה

1992: שאקיל אוניל, אלונזו מורנינג

1993: כריס וובר, פני הארדוואי

1994: ג'ייסון קיד, גרנט היל

הגיעו לליגה ביחד, זכו בתואר רוקי העונה ביחד, ופרשו ביחד

1995: ראשיד וואלאס, קווין גארנט

1996: אלן אייברסון, שאריף עבדור ראחים, סטפן מארברי, ריי אלן, קובי בראיינט, פרדראג (פג'ה) סטויאקביץ', סטיב נאש, ג'רמיין אוניל

קובי עם הכדור כמובן

1997: טים דאנקן, צ'אנסי בילאפס, טרייסי מגריידי

דווקא בסדר מהקו

1998: וינס קארטר, דירק נוביציקי, פול פירס

1999: אלטון בראנד, בארון דיוויס, ריצ'ארד המילטון, שון מריון, עמנואל ג'ינובילי

 

 

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  6. גיא

    21 נוב 2014 13:08:58

    1. דאנקן.
    לפני שנתיים, לדעתי, דאנקן היה עדיין מדורג מתחת לצמד חמד קובי/שאק. אבל בשנתיים האחרונות דאנקן שם סימן קריאה על קריירה מופלאה – שילוב נדיר של שחקן שבשיאו היה ה-PF הכי טוב ב-NBA, בהפרש, ושל עיקביות דומיננטית לאורך 2 עשורים.

    בחירת מס' 2 היא בין שאקיל לקובי.
    קובי, מגדולי הסקוררים של המשחק – 5 אליפויות, MVP אחד ו-2 FINALS MVP.
    שאקיל – בשיאו, אולי השחקן הכי בלתי עציר (למעט ג'ורדון) – 4 אליפויות, MVP אחד ו-3 FINALS MVP.
    לזקוף לחובתו של קובי את 3 ה-FINALS MVP של שאקיל, זה פשוט לא הוגן. בתחילת שנות ה-90 הקבוצה שיחקה בשביל שאקיל, ולקובי לא היה סיכוי.
    שנת המבחן להשוואה בין ה-2 היא 2004, העונה בה קובי "קיבל את המפתחות לקבוצה. לפני הגמר הכל הלך כמתוכנן – קובי זרק הכי הרבה, וקלע הכי הרבה. שאקיל תרם בהכל.
    הסטטיסטיקה שלהם בגמר המערב מול מינסוטה מבהירה את הנקודה:
    קובי: 24.3 נק' (41%), 4 רב', 5.5 אס', 1.5 חט'.
    שאק: 20.7 נק' (57%), 15.7 רב', 2.8 אס', 3 חס'.
    גמר 2004 הוא כבר סיפור אחר – קובי זרק המון (23 זריקות למשחק) באחוזים איומים (38%) ושאקיל איבד את החשק לשמור כי למרות שקלע באחוזים מצויינים, פשוט לא קיבל מספיק את הכדור (63%, 16 זריקות למשחק). בסופה של הסדרה הלייקרס הפסידו לקבוצה נטולת סופרסטארים אחרי שהשיגו נצחון בודד בסדרה.
    הסטטיסטיקה בגמר:
    קובי: 22.6 נק' (38%), 2.8 רב', 4.4 אס', 1.8 חט'.
    שאקיל: 26.6 נק' (63%), 10.8 רב', 1.6 אס', 0.9 חס'.

    הביצועים של קובי בכיסא הנהג ב-2004, ברשימה שלי, מורידים אותו למקום ה-3.

    2. שאקיל
    3. קובי.

    אם נבנה מחשב על, ונעשה הצלבה בין המושגים אנדר-דוג ו-ווינר, נקבל תמונה של נוביצקי בפלייאוף 2011. הקאמבקים שהוא הוביל, פעם אחר פעם מקפיצים אותו מעל 2 ענקים אחרים (אייברסון, גארנט).

    5/6. גארנט, אייברסון.

    7. גארי פייטון.

    8/9. נאש, קיד.

    שלשה אחת שנקלעה במשחק 6 זה או אחר מקפיצה אותו לפני שאר נבחרי ה-90' שלא בעשירייה.

    10. ריי אלן.

    4. נוביצקי.

  7. IDO

    21 נוב 2014 13:15:51

    כל יום אני יכול לתת תשובה שונה.

    זאתי היום:

    1. קובי
    2. דנקן
    3. שאק
    4. אלן אייברסון (זה אישי)
    5. דירק
    6. קיד
    7. C WEB
    8. מאנו
    9. פייטון
    10. סטוקוביץ

  10. אסף

    21 נוב 2014 14:03:06

    זה הסדר שלי. לאו דווקא בגלל יכולת והישגים. מושפע מאוד גם מסגנון המשחק (וינס קרטר וגראנט היל) ואופי של השחקן(מאנו)
    1. שאקיל
    2. קובי
    3. דאנקן
    4. מאנו
    5. וובר
    6 נוביצקי
    7 אייברסון
    8 וינס קרטר
    9 גרנט היל
    10. גארנט
    מסכים עם עידו כל יום התשובה יכולה להשתנות ומאוד אהבתי לראות גם את ראשיד ומגריידי

  12. Reignman

    21 נוב 2014 14:34:25

    וובר? כריס וובר??? ומגריידי? ופג'ה סטויאץוביץ???? בחיי שאנשים פה חיים בסרט.

    הדירוג שלי:
    1. דאנקן
    2. קובי
    3. שאקיל
    4. נוביצקי
    5. גארנט
    6. אייברסון
    7. פייטון
    8. קיד
    9. פירס או גינובילי
    10. וינס קרטר – לא בטוח שבאמת יש לו מקום פה, שמתי רותו רק בגלל הוירטואוזיות שלו כin game dunker הכי גדול שיש.

  15. מנחם

    21 נוב 2014 15:52:25

    מדהים המהפך התודעתי של השנתיים האחרונות

    עד לפי תקופת זמן זו קובי היה מדורגע ע"י רו הציבור כאחד מ3 הגדולים אי פעם ואילו טימי מאיי הבתולה אולי בין ה50 הגדולים

    באתגר הנוכחי(שמעיד ממש על המציאות ברחוב הספורטיבי) כולם ללא יוצא מן הכלל (!!!) שמו את דאנקן לפני קובי. .

    בעיניי זה מדהים

    1. עדיין פה

      21 נוב 2014 16:30:17

      אסף, מולי ועדו מקלקלים לך את התיאוריה.
      השאלה הגדולה היא מי הראשון שיכניס את סטפון האסון מארבורי לעשירייה שלו

      דאנקן
      קובי
      שאקיל
      דירק
      גארנט
      אייברסון
      מאנו
      פירס
      ראשידדדד
      וינס הקפיץ האנושי במיל' קארטר

    2. איש הערפל

      21 נוב 2014 17:13:16

      לא מדהים סתם יחצנות סופר רעה לקובי זה הכל, לא טיפוס שקל לאהוב. שוב אני מנסה להבין על פי מה הדירוג – מבחן התוצאה הכולל? שחקן יותר טוב לאורך השנים? בלתי עציר בשיאו? השלושה האלה מתחלפים בינהם בקטגוריות האלה. כשבלתי עציר עם כמה ששאקיל היה כזה, היתה לו נקודת תורפה ענקית וזה קליעות העונשין, קובי בשנות הפריים באמת היה בלתי ניתן לעצירה וכשהוא החליט שהוא מנצח משחק זה קרה, דאנקן מעולם לא היה כזה.
      לא ברור איך אפשר לשים את שאק לפני שניהם, עם אופי מחורבן וילדותי ומעט שנות אלפא דוג באופן יחסי.
      לגבי קובי נגד דאנקן – דאנקן 'קנה' לעצמו המון נקודות באליפות האחרונה אבל צריך לזכור שהוא היה כח שני ואפילו שלישי באליפות אבל מה לעשות הוא טיפוס עם אופי שהרבה יותר נח לאהוב ולכן הוא מופיע כאן אצל הרבה ראשון.

      1. TheGreatWall

        21 נוב 2014 18:45:50

        זה הקטע בדיוק בדירוג. זה אינדיבידואלי לחלוטין. אין הגדרה מדוייקת למיהו הטוב ביותר או מדד מסויים שעל פיו אפשר לקבוע, ולכן כל אחד רואה זאת אחרת. אם היה מדד מסויים כמו שאתה מחפש האתגר הזה היה מיותר.

      3. Smiley

        22 נוב 2014 00:03:49

        לגבי דאנקן: הספרס בלי ג'ינובילי או פרקר עדיין מסוגלים לקחת אליפות. הספרס ללא דאנקן אולי עוברים סיבוב בפלייאוף.
        ככה שדאנקן חייב להיות ראשון או שני!!! בכל זאת… אולי הפאוור פורוורד הטוב בהיסטוריה

  18. איתי

    21 נוב 2014 17:21:14

    טוב זה אתגר רציני כיוון שזה העשור "שלי" כלומר הייתי אמור להיבחר בדראפט 96 או מקסימום 97 אבל הייתי קצת עסוק אז וויתרתי….
    נהוג לבחור שחקן לפי הכשרון האישי ההשפעה על הקבוצות והמועדונים בהם שיחק. הישגים והשפעה על ההיסטוריה. וכמובן סטטיסטיקה אישית והעמדה בה הוא שיחק לעומת שחקנים בעמדה זו בהיסטוריה. הפעם אבחר רק לפי הטעם האישי שלי בשחקנים ואין כאן שום קשר לעובדה שאני אוהד הספרס :
    1. שאק – הדומיננטי והמדהים מכולם. יחיד בדורו ענק בין ענקים וכזה שלא נראה כמוהו יותר. תוסיפו את האישיות והתארים כתבלין.
    2. אלן אייברסון – אני לא זוכר גארד עם יכולות גבוהות יותר משלו ובגוף קטן כזה. אין אף אחד שדומה לו היום פרט לווסטברוק. אישיות ממגנטת שאי אפשר להתעלם ממנה. מוסר עבודה מדהים ויכולת אישית שלא דרכה על הפרקט מאז ועד היום. זוכר לו עד היום את המשחקים במכללות נגד דורון שפר.
    3. קובי – הבעיה שלו היא שראינו בתפקיד שלו מישהו יותר טוב. ויותר מוצלח. ויותר מהכל. אי אפשר לנצח את זה. תוסיפו אישיות מחורבנת ועובדה ששיחק עם שחקן יותר טוב ממנו ( שאק ) ! באותה חמישייה…
    4. טימי. ראינו פאואר כמוהו בהיסטוריה. הרי הוא קלאסי לעמדה כמו שסטוקטון קלאסי לתפקיד הרכז. אבל את מה שהשיג יהיה קשה להשוות. תשאלו את קארל מלון.
    5. נוביצקי . כי לא ראינו פאואר כמוהו בהיסטוריה לפני וכי שינה את המשחק בצורה כל כך משמעותית שהיום כולם רוצים מחפשים ומלמדים גבוהים להיות בדיוק כמוהו. רק שאין !!!
    6. גארנט ופירס – קריירות עצומות לשני שחקנים אדירים. קלאסה שזכורה משנות השמונים והם המייצגים שלה כאן.
    8.ראשיד וואלס – אם הראש היה במקום הוא היה לפחות שלישי ברשימה שלי.
    9. מאנו – הולך עם הלב. המחוייבות התשוקה הקלאץ החובה לנצח בהכל כל הזמן בלי ללכלך בלי להסתבך בלי להעליב. אין דברים כאלה
    10. קיד

  21. TheGreatWall

    21 נוב 2014 18:42:53

    חייב לציין שאחד האתגרים הקשים ביותר שנתקלתי בהם, ואני לא בטוח בכלל בדירוג הסופי שלי אבל זה מה שיצא:

    1. טים דאנקן
    2. קובי בראיינט
    3. שאקיל אוניל
    4. קווין גארנט
    5. דירק נוביצקי
    6. אלן אייברסון
    7. סטיב נאש
    8. גארי פייטון
    9. ג'ייסון קיד
    10. ריי אלן

    הכי כואב היה לי להוציא את אייר קנדה והאמת מהרשימה ובמיוחד את מאנו. אחד האהובים עליי ביותר.

  23. עגל

    21 נוב 2014 21:26:59

    אצלי החיים יותר קלים מאצלכם כי הדרוג הוא לפי שורות:
    דרג ראשון (הסדר לא חשוב): . דאנקן, שאקיל, קובי
    דרג שני: גארנט, נוביצקי, איברסון, נאש, פירס, ג'ייסון קיד, גרנט היל
    דרג שלישי: פייטון, אלן, ג'ינובילי, בילאפס, כריס וובר
    דרג רביעי: מקגריידי, ראשיד וואלאס, וינס קרטר, סטויאקוביץ'

    כרגיל, הסקלה היא לוגריתמית

  24. יאיר

    21 נוב 2014 21:56:19

    קצת משעמם האתגר הזה, אז אני מציג את 10 השחקנים הכי טובים שנבחרו בדראפט בשנות ה-90' ועשו קריירה איכותית בישראל (הדירוג הוא לפי הקריירה כאן ולא באירופה או בNBA):
    1. אנתוני פארקר (דראפט 97', בחירה 21. קריירה לא רעה במכבי ת"א, כמה גביעי אירופה, מספרים נהדרים והזר הכי טוב אי-פעם בארץ, לא משהו לספר לנכדים
    2. דורון שפר (96', בחירה 36. היה פה ושם בארץ ישראל כנראה בגלל שהוא ישראלי. את הישג השיא שלו – עונת הדובדבנים בגליל עשה לפני הדראפט ואחריו ערק למכבי ת"א, התחרפן, פרש, חזר וחוזר חלילה.
    3. קורי קאר (98', בחירה 49), מכולם צבר הכי הרבה פז"ם בישראל, אינספור נקודות, תואר שחקן העונה (ב2004/5) ואפילו אזרחות ישראלית. והוא עדיין משחק.
    4. קני וויליאמס (90', בחירה 46), המכשף מהפועל ירושלים, אחד הגדולים והמשוגעים שדרכו פה ואביו הרוחני של דמרקוס קאזינס.
    5. לי ניילון (99, בחירה 43), שחקן מוכשר ביותר שהיה מצטיין ליגת העל במדי בני השרון ב-2007 ועשה בה שתי קדנציות יפות. ניצח את מכבי ת"א פעמים מספר וזה כבר מספיק.
    6. אדי אליסמה (97, בחירה 40), סנטר קומפקטי, שיחק בשתי עונות בארץ באילת וברמת גן ובשתיהן הביא את הקבוצה לגמר הפליאוף שזה כמו אליפות בליגה שנשלטת בידי מכבי ת"א.
    7. טרנס רנצ'ר. (95, בחירה 32) עוד אחד שהיה גדול בהרצליה ושיחק בה בשתי קדנציות שונות. בראשונה בהן ב-98'-99' היה ממצוין ובין המובילים בליגה באסיסטים ונקודות והוביל חבורה של צעירים – גרין, בורשטיין, יצחקי להצלחות יפות. בקדנציה השנייה היה פארש. אבל מילא..
    8. קונסטנטין פופה (95, בחירה 53), לא היה שחקן גדול אבל איך אפשר לשכוח את השרוך הארוך ששיחק בארץ 5 עונות,4 במכבי ו1 בהפועל ירושלים וחוץ מלהיות גימיק נחמד, היה גם שחקן נשמה ובעל קליעת העונשין המוזרה בתבל (אבל עובדת יופי)
    9. סטיב הוד (91, בחירה 52)שיחק שלוש עונות בישראל בשלוש קבוצות שונות (רמת גן, חיפה וחולון) והיה בולט ומוביל בכולן.
    10. מיסאו באסטון. בחירה 58 בדראפו 98) לא העפרון הכי חד בקלמר אבל שתי אליפויות אירופה עם מכבי ת"א, אינספור חסימות והיותו מודל לחיקוי לאלכס טיוס זה לא דברים שהולכים ברגל.

    עוד שווים אזכור: ויל אייברי (בעיקר הפועל ת"א), ריצ'י דומאס (הפועל חולון), ריאן סטאק (מכבי רמת גן), רשארד גריפית' (מכבי ת"א), למונט סטרותרס (מכבי רמת גן ומכבי ירושלים), דווין מורטון (הפועל אילת), דיון תומאס (מכבי ת"א וגבעת שמואל) וונטיגו קאמינגס (מכבי ת"א, לא כי הוא היה שחקן טוב, פשוט כי מצחיק להיזכר).

  26. אלי זחלוואי

    21 נוב 2014 23:24:23

    1. קובי
    2. שאקיל
    3. טים דאנקן
    4. קווין גארנט
    5. דירק נוביצקי
    6. אלן אייברסון
    7. סטיב נאש
    8. גיסון קיד
    9. ריי אלן
    10. וינס קרטר

  29. אלעד

    23 נוב 2014 00:14:32

    1. טים דאנקן
    2. שאקיל או'ניל
    3. קובי בראיינט
    4. דירק נוביצקי
    5. ג'ייסון קיד
    6. קווין גארנט
    7. פול פירס
    8.גארי פייטון
    9. סטיב נאש
    10. אלן אייברסון

    אני אנמק בגדול מה הוליך אותי לבחור והיו כמה תהיות קשות ביני לבין עצמי. 2 נותנים מרכזיים מבחינתי היו השפעה על הקבוצה לקחת אליפות ודומיננטיות. ושאני מדבר על דומיננטי אני מדבר על שחקן שברור שאי אפשר למנוע ממנו ל-נ-צ-ח אותך. נקודות זה לא הכל למרות שזה בדר"כ הדבר העיקרי. לכן אתם רואים את מי שאתם רואים ב4 הראשונים. כמובן שאישיות, אופי, סטטיסטיקות וסתם הרגשה אישית מעורבת כאן. יש לציין שאחד השחקנים האהובים ביותר עלי בכל הזמנים השארתי בחוץ: וינס קרטר. והשחקן החביב עלי ביותר עדיין רק במקום הרביעי. מי ששם לב אכן נתתי משל רב לאיפויות ולכן כל השמונה הראשונים אצלי לקחו לפחות פעם אחת. הסיבה שדרגתי למשל את קיד לפני גראנט ופירס זה העובדה שהקבוצות שלו היו קבוצות מנצחות לאורך כמעט כל הקריירה שלו. (וגם שמי שנמצא בצמרת המוסרים והחוטפים של כל הזמנים לא יתכן שלא יהיה בטופ של הדירוג). ההכרעה הקשה ביותר היתה לגבי השלישיה הראשונה מי קודם למי. לזכותו של דאנקן עמדה היציבות הארוכה לאורך השנים, השושלת שנבנתה בספרס בזכותו ושהוא עשה את זה עם אנדרייטדים מובהקים שאף אחד לא ספר לפני שהם הגיעו לספרס. שאקיל לדעתי היה יותר דומיננטי ויותר בלתי עציר מבראיינט בשיאו,ולכן הצבתי אותו מעליו. דווקא ההחטאות המרובות מהקו הופכות בעיני את הדומיננטיות שלו לעוד יותר מרשימה, כי לכאורה היה איך לעצור אותו ועדיין לא הצליחו. נוביצקי מעל האחרים ברשימה פשוט מסיבה אחת עיקרית: אליפות שרשומה על שמו בלעדית. לפירס הביאו את גרנט ואלן, 2 כוכבי על והם עדיין היו בשיאם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט