היריבות הוותיקה ביותר ב-NBA חוזרת לפרק נוסף, עם פייבוריטית ברורה על הנייר, בדומה לפרקים קודמים ביריבות הזאת, כי פילי לא הדיחו את בוסטון מאז 1982.

מאזן העונה: 2-2. הסיקסרס ניצחו בנקודה במשחק פתיחת עונה דרמטי, בוסטון ניצחו בנקודה שבוע לאחר מכן, וכעבור שבוע וחצי נרשם הפרש השיא בין שתיהן העונה עד אז עם ניצחון של פילי ב-2. המפגש הרביעי ביניהן היה לפני חודש וחצי, לאחר כמעט 4 חודשים בלי שהן שיחקו אחת נגד השנייה, והסלטיקס הכפילו פי 5 את ההפרש המצטבר העונתי כשניצחו 114- 98.

מאזן כל הזמנים בפלייאוף: 15- 7 לבוסטון. הסדרה הכי נפוצה בתולדות ה-NBA מגיעה אלינו בפעם ה-23, כמניין מייקל ג'ורדן (במקרה של בוסטון זה פרנק רמזי ובמקרה של הסיקסרס לובש אותה עכשיו על הספסל טייריס מרטין). את הקטע הבא אני אקדיש לאנקדוטות היסטוריות וסטטיסטיות ממפגשי העבר, יחד עם כמה חידות בסוף הפריוויו אחרי ההימור (על כל משפט שיש בו חידה ארשום בסוגריים את מספר החידה), ומי שפחות בעניין מוזמן לעבור לקטע הבא שמדבר על ההווה.

1953 – בוסטון ניצחו 2- 0 כשמשחק 2 הלך ל-4 הארכות, שיא למשחק פלייאוף שהשווה מאז (1), ובוב קוזי קלע 50 נקודות, אז השיא בפלייאוף.
1954 – היה שלב בתים של 3 הראשונים במזרח ובמערב ממנו עלו 2 קבוצות לגמרים האזוריים. סירקיוז (הגרסה הקודמת של הסיקסרס) ניצחו את שני המשחקים בשלב הבתים וניצחו 2- 0 בגמר המזרח.
1955 – התקדמנו לסדרות של הטוב מ-5, וסירקיוז ניצחו 3- 1 בגמר המזרח, בדרך לאליפות ראשונה שלהם, שהייתה לפני האליפות הראשונה של בוסטון.
1956- משחק מכריע ראשון בין הקבוצות, אם כי משחק 3 בסדרה שבה סירקיוז ניצחו 2- 1.
1959- על ה-3- 0 לבוסטון ב-1957 דילגנו, ואנחנו מגיעים למשחק 7 הראשון בין הקבוצות שנתיים מאוחר יותר, בו הקבוצות שמרו על הביתיות בכל 7 המשחקים (2), ובוסטון המשיכו לאליפות ראשונה מתוך 8 רצופות.
1965 – נדלג על גמר המזרח של 1961 ונעבור לעונה הראשונה של ווילט עם הסיקסרס, ולסדרת 7 משחקים שהסתיימה בחטיפה המיתולוגית של ג'ון האבליצ'ק (3).
1967 – נדלג על עונה אחת ונציין שפילי ניצחו 4- 1 וקטעו את רצף 8 האליפויות של הסלטיקס, בדרך לאליפות השנייה שלהם.
1968 – הקאמבק הראשון מפיגור 3- 1 בתולדות הליגה, כשבוסטון השלימו את הקאמבק בדרך לעוד אליפות (4).
1977 – נדלג על 1969 אז ווילט כבר היה בלייקרס, ונעבור למפגש של הדור הבא, אז פילי ניצחו ב-7 משחקים את האלופה היוצאת בדרך להפסד בגמר (5).
1980 – הסיקסרס ניצחו 4- 1 את רוקי העונה, לארי בירד, והחברים שלו (6) ושוב הפסידו בגמר, הפעם לרוקי שזכה ב-MVP של הגמר, מג'יק ג'ונסון.
1981 – הסדרה שהעפילה לגמר בפרויקט סדרות הפלייאוף הגדולות של כל הזמנים.
1982 – הפעם האחרונה שפילי ניצחו בסדרה את בוסטון. מאז, בוסטון ניצחו ב-6 הסדרות הבאות.
1985 – הרוקי של פילדלפיה, צ'ארלס בארקלי, סיים את הסדרה עם 80% לשלוש עם 4/5. בוסטון סיימו את הסדרה עם 80% במניין הניצחונות עם ניצחון 4- 1.
2002 – אחרי 17 שנים שהקבוצות לא נפגשו בפלייאוף, בוסטון ניצחו 3- 2 בסדרה שבה ההפרש במשחק 5 של 33 היה גדול יותר מאשר ב-4 המשחקים הראשונים יחד עם 25.
2012 – בוסטון שוב ניצחו משחק 7, והסדרה הגיעה לשם למרות שאף שחקן של פילי לא הגיע אפילו ל-14 נקודות בממוצע למשחק (7).
2018 – בצל המרוץ על רוקי העונה בין ג'ייסון טייטום לבן סימונס, בוסטון ניצחו 3 משחקים צמודים ואת הסדרה 4- 1.
2020 – הפעם היחידה שסדרה ביניהן הסתיימה בסוויפ של 4- 0, כשבן סימונס לא שיחק בגלל פציעה בגב.
2023 – המפגש האחרון הסתיים במשחק 7 שבו בוסטון ניצחו די בקלות, ועם שיא NBA של טייטום (8).

עד כאן באנקדוטות ההיסטוריות, ונחזור להווה.

בוסטון סלטיקס:

מאזן: 56- 26. מקום שני במזרח, עונה חמישית ברצף בטופ 2 ופעם רביעית מתוכן במקום השני.

חמישייה: פייטון פריצ'רד, דריק וויט, ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום, נמיאס קייטה.

מחליפים בולטים: סם האוזר, ביילור שיירמן, ג'ורדן וולש, הוגו גונזאלס, ניקולה ווצ'ביץ', לוקה גרזה.

היסטוריה: 18 אליפויות ב-1957, 1959-66, 1968-9, 1974, 1976, 1981, 1984, 1986, 2008 ו-2024. האחרונה ממש לא מזמן כמובן, והרבה מהשחקנים המרכזיים עדיין כאן.

העונה: ללא טייטום הפצוע, הייתה מחלוקת גדולה האם בוסטון שווה פלייאוף, פליי-אין או שהם הולכים לעונת טנקינג. לא לקח הרבה זמן לראות שהקבוצה שומרת על מקומה בצמרת, מעבר לציפיות האופטימיות, והתמקמה במקום השלישי במזרח. סיום טוב לעונה אפשר לסלטיקס גם לעקוף את הניקס ולהעפיל למקום השני במזרח, ובינתיים גם טייטום חזר מהפציעה ונראה לא רע בסך הכל, גם אם עוד לא ביכולת שהייתה לפני הפציעה.

למה כן: אנחנו כבר יודעים שקבוצה סביב בראון וטייטום שווה אליפות, ולמרות שכמה מהשחקנים המנוסים עזבו, בוסטון הרוויחו עוד שיפור של שחקנים כמו וויט ופריצ'רד, פריצה של קייטה וצעירים אחרים, ואת ווצ'ביץ' שיכול לעשות את התפקיד ההתקפי של פורזינגיס והורפורד מעונת האליפות. הקבוצה הכי מנוסה במזרח ואולי מבין הקבוצות הרלוונטיות בכלל, וזה תוך כדי תהליך הצערה ושחקנים חדשים שהוסיפו הרבה לקבוצה שמובילה את המזרח כרגע בהימורים.

למה לא: טייטום עוד לא לגמרי חזר לכושר, וכמה שהסלטיקס הסתדרו בעונות הסדירות הקודמות ובזו הנוכחית, בפלייאוף הם לא יוכלו לבנות על בראון שיעשה את כל העבודה. חוץ מזה, יש להם פחות ניסיון מאשר בעבר, יותר דקות לשחקנים שיש סביבם סימני שאלה הגנתיים, ובעיקר, השאלה האם הנטייה לזרוק יותר מדי שלשות בעתות משבר תחזור על עצמה, או שהעונה הנוכחית באמת מעידה על תיקון טעויות בתחום הזה.

פילדלפיה סבנטי סיקסרס:

מאזן: 45- 37. מקום שביעי במזרח וניצחון על אורלנדו בפליי-אין.

חמישייה: טייריס מקסי, וי ג'יי אדג'קומב, קלי אוברה, פול ג'ורג', ג'ואל אמביד / אדם בונה.

מחליפים בולטים: קוונטין גריימס, דומיניק בארלו, אנדרה דראמונד, קאם פיין אם חייבים עוד מישהו וקייל לאורי לקישוט.

היסטוריה: 3 אליפויות ב-1955, 1967 ו-1983 ועוד 6 הפסדים בגמרים ב-1950, 1954, 1977, 1980, 1982 ו-2001. עם זאת, מאז 2001 הם לא עברו את הסיבוב השני, אליו הם הגיעו בין היתר ב-2018, 2019, 2021, 2022 ו-2023, וזה כולל 3 הדחות במשחק 7 של הסיבוב השני.

העונה: טייריס מקסי פתח את העונה בסערה והשתלט סופית על עמדת הכוכב של פילי, ולצד הרוקי המצוין אדג'קומב הקו האחורי היה מסודר. אמביד וג'ורג' שיחקו רק חצי עונה, כשהאחרון גם הושעה ל-25 משחקים בגלל ענייני סמים, אבל שניהם נראו טוב בשלהי העונה, לפחות עד לאפנדיציט של אמביד שהוביל לכך שהוא לא שיחק לאחרונה, ובספק לסדרה הזאת. הרוטציה עדיין קצרה מדי, כמו תמיד אצל ניק נרס, אבל לפחות רוטציה של 7-8 שחקנים לגיטימיים יש לפילי, גם בלי אמביד.

למה כן: בסופו של דבר, יש לפילי סגל טוב. מקסי מוכיח את עצמו בכל פלייאוף מחדש כשחקן שיכול להוביל קבוצה, אדג'קומב נראה כמו בחירה מצוינת ומשתלב מצוין ליד מקסי בקו האחורי, אוברה הוא שחקן סולידי, ג'ורג' יכול להיות טוביאס האריס משודרג שלא לוקח יותר מדי כשלא מתאים וכמובן אמביד כשהוא בריא תמיד מהווה איום. אפילו בלי אמביד, דראמונד קולע שלשות ויכול להקשות על ההגנה של בוסטון על הצבע שתלויה בקייטה, וגם גריימס מוסיף הרבה כוח אש מהספסל, כנראה יותר ממה שיש לכל מחליף בודד של הסלטיקס.

למה לא: כי בוסטון מגיעה בריאה ופילי פחות, כי בוסטון קבוצה טובה ומוכשרת יותר עם מאמן יותר טוב, כי הסיקסרס היו לא רעים העונה, אבל בשום שלב לא טובים במיוחד, כי פילי במאזן 18- 33 נגד קבוצות במאזן חיובי העונה. אפשר לחשוב על עוד סיבות, אבל בגדול, בוסטון פייבוריטית ברורה יותר מאשר במפגשים קודמים בין הקבוצות, ויש סיבה לזה שהסלטיקס פספסו את הסיבוב השני רק פעם אחת ב-9 הפלייאופים הקודמים.

מאצ'-אפים ומפתחות מרכזיים:

ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום – צמד הפורוורדים המנוסה הזה מגיע במעמד שונה מאשר בעבר, כאשר לראשונה השחקן הבכיר יותר הוא בראון. גם אם מסתכלים רק על החודש וקצת מאז שטייטום חזר מהפציעה, בראון לוקח יותר זריקות מהשדה, מגיע הרבה יותר לקו, מוסר יותר אסיסטים, מאבד הרבה יותר, ובקיצור, מחזיק בכדור יותר עם יוסג' של 33.3% לעומת 29% של טייטום, שגם זה הרבה מעל ה-21.8% של פריצ'רד, היחיד חוץ מהם שעובר את ה-20% הממוצע. בראון מדורג שלישי ביוסג' בממוצע העונתי עם 35.1%, שלישי בליגה אחרי לוקה ויאניס, ולפני שטייטום חזר הוא היה השני בליגה בנתון הזה. מצד אחד, שיתוף הפעולה ביניהם מאפשר לכל אחד להתמקד במה שהוא טוב בו, ומוביל להצלחות, ומצד שני, הדינמיקה ביניהם השתנתה משמעותית, וצריך לראות איך זה יבוא לידי ביטוי בשעת מבחן, כשהראשונה אולי מגיעה עכשיו.

טייריס מקסי וג'ואל אמביד – אפשר לומר שיש דמיון בין הסיטואציה של פילדלפיה לזו של בוסטון, כשההיררכיה בין שני הכוכבים השתנתה בעקבות חוסר זמינות של אחד מהם והעובדה שהשני הוכיח את עצמו ככוכב. עם זאת, כאן מדובר בשני שחקנים שונים ובתפקידים אחרים, ובכל זאת כשאמביד בריא הוא השחקן הטוב והמסוכן יותר של פילדלפיה. מצד שני, ההתקפה של פילדלפיה כקבוצה תלויה יותר במקסי, כי הוא זה שמזין כמה מהסקוררים האחרים, שיכולים גם לייצר לעצמם אבל מרוויחים מניהול המשחק שלו. במיוחד נגד קבוצה כמו בוסטון, נוכחות אפשרית של אמביד יכולה לייצר הזדמנויות התקפיות, ואילו בלעדיו הקו הקדמי יוקדש להגנה על הצבע של אדם בונה ודראמונד יחד עם השלשות מהפינה של דראמונד שתפר 2 חשובות נגד אורלנדו בפליי-אין.

הנה אריק איינשטיין מספר על האפנדיציט ונותן לאמביד רעיונות… (עד 16:13 בערך)

דריק וויט VS וי ג'יי אדג'קומב – עם כל ההבדל בניסיון בין השניים האלה, לשניהם יהיה תפקיד הגנתי משמעותי נגד אחד מכוכבי היריבה, וגם בהתקפה תפקיד חשוב כיוצרים משניים וכשחקנים שהיריבה עשויה לנסות להמר על הקליעה שלהם במקרים מסוימים. וויט מגיע אחרי כמה הצגות גדולות בפלייאופים קודמים, כולל משחקי 30 נקודות בשנתיים שעברו, ואילו אדג'קומב הוא רוקי, מוכשר מאוד אך פחות יציב, אבל כפי שהוכיח במשחק הפתיחה שלו לקריירה, גם כן נגד בוסטון, הוא יכול לקלוע הרבה ומהר אם ההגנה לא תשקיע מספיק מאמץ.

הקו הקדמי – לבוסטון יש את נמיאס קייטה, שרשום על אחת הפריצות המרשימות העונה, ולראשונה מזה עשור יש לסלטיקס בחמישייה הפותחת שחקן שלא זורק שלשות, ומתמקד בעיקר במשחק מתחת לסל משני צידי המגרש. המחליף שלו, שהובא בדדליין האחרון בשביל הרגעים האלה, הוא ניקולה ווצ'ביץ' המנוסה, שכן מביא קליעה מבחוץ, וגם מבפנים ומכל מקום שצריך. בצד של פילי, על אמביד דיברנו, ואם הוא ישחק, יהיה מעניין לראות מי מהגבוהים של בוסטון יופקד עליו, ובלעדיו מדובר בעיקר בשני גבוהים הגנתיים בצבע, דראמונד ובונה, אבל הגנה טובה שלהם על הצבע יכולה להקשות על הנעת הכדור של בוסטון ולגרום להם לזרוק יותר מדי שלשות.

פייטון פריצ'רד VS פול ג'ורג' – פלייאוף פי של שתי הקבוצות. פריצ'רד נתן רגעים גדולים בגמר לפני שנתיים ובכמה הזדמנויות אחרות, אבל בזמן שהוא הופך לשחקן בכיר יותר ויותר עם השנים, בפלייאוף הוא לא היה מספיק עקבי ויציב עד כה. את זה אפשר לומר גם על פול ג'ורג', שהיה בעבר בטופ 3 ל-MVP והיה אחראי לריצות פלייאוף משמעותיות בתקופה שפריצ'רד היה בחטיבת ביניים, אבל חוסר העקביות שלו בפלייאוף זה שם דבר. אצל שניהם הקבוצה תקווה שהם מסוגלים לתת איזה הצגה או שתיים בסדרה, לא לאפשר ליריבה להשאיר אותם פנויים ולא להגיע ליותר מדי משחקים עם אחוזי קליעה רעים במיוחד.

הספסלים – לבוסטון יש את ווצ'ביץ' שכבר הזכרנו, את הקלעים האוזר ושיירמן ואת וולש וגונזאלס למשימות הגנה, כשאולי לוקה גרזה גם יקבל דקות מדי פעם כגבוה עם יכולות התקפיות מרשימות. לפילדלפיה יש כנראה את המחליף הכי טוב בסדרה הזאת בדמות קוונטין גריימס, וחוץ ממנו את דראמונד ושחקנים שלא ממש משחקים, כמו קייל לאורי בן ה-40 שנהנה לשבת ליד ניק נרס על הספסל. אם פילי יצליחו לקבל תפוקה עקבית מגריימס ולמצוא בכל זאת דקות טובות משחקן או שניים הם יוכלו לצמצם את מה שמסתמן כמו יתרון משמעותי של בוסטון.

שלשות – הסלטיקס צמצמו את כמות השלשות מהעונה שעברה ועומדים על 42.1 זריקות למשחק (מקום 4), אחרי שהובילו את הליגה בשנתיים הקודמות, כולל 48.2 ניסיונות לשלוש בעונה שעברה. בוסטון עם 36.7% עונתי מבחוץ (מקום 8) ועם מאזן 27- 0 מדהים במשחקים של 40% או יותר. מנגד, פילדלפיה זורקים הרבה פחות (35.3 – מקום 21) וגם קולעים באחוזים נמוכים יותר (34.9% – מקום 23) כשהם במאזן 13- 0 במשחקי 42% ומעלה לשלוש. בקיצור, אלה שתי קבוצות שיכולות לעשות הרבה נזקים להגנה היריבה אם השלשות נכנסות, ומנגד בוסטון מועדת אולי לפורענות התקפית אם השלשות לא ייכנסו קצת יותר.

אקס-פקטור – אצל בוסטון אני בוחר בסם האוזר, שחקן ש-83.9% מהזריקות שלו מהשדה הן מחוץ לקשת. השלשות הן כלי מרכזי במשחק של בוסטון לכל אורך עידן ג'ו מאזולה, ואם בשנים קודמות האוזר נכנס לרוטציה רק כשהיה צריך שלשות, העונה הוא כבר שחקן רוטציה קבוע שצריך לתרום בעקביות, בשלשות ובהגנה סולידית. אצל פילדלפיה אני בוחר בקלי אוברה ג'וניור, שקלע העונה 14.1 נקודות למשחק, הכי נמוך שלו מאז 2018, אבל יודע ויכול לקחת על עצמו יותר כשצריך, כמו במשחק הפליי-אין נגד אורלנדו בו הוא קלע 19 נקודות. אוברה נותן נקודות, הגנה ולא הרבה מעבר לזה, אבל אם הוא יצליח לתת את אלה בעקביות, הסיקסרס יהיו בעמדה יותר טובה.

תחזית:

פילי ייקחו משחק אחד, אבל אני לא חושב שיותר מזה. בוסטון ב-5.

כפי שהבטחנו, הנה החידות:

1. כאמור, בפלייאוף של 1953 בוסטון ניצחו את סירקיוז ב-4 הארכות. איזה עוד משחק פלייאוף הגיע ל-4 הארכות? (ושאלת בונוס – איזה כתבים שלנו סיקרו את המשחק הזה מהשטח).
2. גמר המזרח של 1959 הייתה הפעם הראשונה בתולדות הליגה שבה סדרת פלייאוף הסתיימה עם 7 ניצחונות בית. מתי הייתה הפעם האחרונה בינתיים שזה קרה?
3. באותן שניות מכריעות של משחק 7 בגמר המזרח של 1965, איזה שחקן של בוסטון איבד את הכדור בהוצאת חוץ שפגעה בקרש, רגע לפני החטיפה של האבליצ'ק?
4. מי הקבוצה היחידה שחזרה פעמיים מפיגור 3- 1 באותו פלייאוף, שהיא גם האחרונה שחזרה מפיגור 3- 1 בכלל?
5. איזה קבוצה חזרה מפיגור 2- 0 וניצחה את פילדלפיה בגמר של 1977?
6. הפעם כחידה אמריקאית – מי משחקני היכל התהילה הבאים היה בסגל של בוסטון ב-1980? – א. דייב קאונס. ב. פיט מאראביץ'. ג. דייב בינג. ד. רוברט פאריש.
7. איזה שני שחקנים ששיחקו בפילי נגד בוסטון ב-2012 יהיו בפלייאוף גם השנה, ואיזה אחד מהם ישתתף בסדרה הזאת?
8. איזה שיא טייטום שבר במשחק 7 בין הקבוצות ב-2023?