אז מה, הסתיים לו עוד טור, אבל לכל מי שעקב וצפה היה די ברור שלא באמת מדובר בעוד טור, אלא בהיסטוריה הנפרשת אל מול עינינו. למרות שקצת קשה לכסות את כל הסיפורים המעניינים שהטור הזה הביא לנו, הנה בכל זאת כמה מהם.

אין פוג מלבדו: טאדיי פוגאצ'אר עשה במירוץ הזה, ובעונה זו בכלל, צעד משמעותי לקראת הכתרתו כ-GOAT של הענף, וזאת בגיל 25. קצת מספרים בבקשה: הטור הזה היה השלישי בו זכה פוג (השיא עומד על חמישה), כשבמהלכו זכה בשישה קטעים, מה שמעמיד את המספר הכולל של קטעים כאלה על 17 (כמחצית מהשיא של אחד שנזכיר מאוחר יותר). בטור הזה הוא זכה כחלק מדאבל ג'ירו-טור, הישג שנרשם לאחרונה לפני 26 שנה, כאשר גם בג'ירו הוא זכה בשישה קטעים. בכלל, אם פוג היה נחשב לבדו כקבוצה, הוא היה מדורג במקום הראשון העונה בנצחונות וורלד טור, עם 18 נצחונות, כשבמקום השני היו עומדות קבוצות ויסמה והאמירויות נטולת פוג עם 11. בטור הזה הוא זכה בכל הקטעים מהדרגות הגבוהות, כשהוא שובר שיאי טיפוס על פסגות כמו הגאליבייה, פלא ד'אדה, פלאטו דה ביי, איזולה 2000 והקול דה לה קויול. בפרט, ההופעה שלו על הפלאטו דה ביי (הפסגה המסיימת של קטע הפירנאים השני בקטע 15) נחשבת כהופעת הרכיבה הגדולה ביותר בכל הזמנים, אם משקללים את הוואטים לאורך הטיפוס, כשזו שעל האיזולה 2000 בקטע 19 היא השנייה. קחו עוד נתון: פוג מוביל גם במספר הקטעים בטור שבהם זכה רוכב מתחת לגיל 26 – 17, כשאחריו נמצאים מארק קבנדיש עם 15 ואדי מרקס עם 14. ועוד אחד – רשימת המירוצים שבהם פוג השתתף העונה ולא ניצח כוללת מירוץ אחד – מילאנו-סן רמו. זהו. אלא שפוג הוא הרבה יותר מסך כל מספריו. בראש ובראשונה, מדובר כאן באחד שלא רק מגיע לעבודה, אלא נהנה מהעבודה באמת ובתמים. ובכך הוא מדביק את כל מי שסביבו – קרובים ורחוקים כאחד. זה כולל את הקבוצה הבאמת מצויינת שהגיעה לסייע לו, את כלל הצופים בו, ונראה שאפילו את היריבים שבעיקר סובלים ממנו. פוג ניחן בכל התכונות שהופכות גיבורי ספורט לכאלה. כמובן מדובר בכישרון אדיר, במקצוענות ללא פשרות וביצר תחרותי שכנראה אין שני לו בענף. אבל מעל כל אלה עומדת האישיות שלו, שלא באמת מצליחה להשאיר אף אחד מסביב לו אדיש. אישיות שמגלמת סתירה מובנית באחד שלא מתפשר על הגעה לרמה הגבוהה ביותר שנראתה עד כה, אך מהצד השני משדר אווירה של אחד שלא לוקח עצמו ברצינות. והשאלה שנשאלת כאן היא – מה הלאה. נותרו עוד לא מעט שיאים שהבן אדם הזה יכול לנפץ, אבל הדרך שלו לעשות זאת תלוייה גם לא מעט בזה שמוזכר בפסקה הבאה.

אבל כל זה לא היה קורה בלי וינגו: אוהד רכיבה שהיה מתעורר משנת אביב היישר אל הטור הנוכחי כנראה לא היה נופל מהספה למראה הביצועים של יונאס וינגגור במירוץ. אלא שכל מי שראה את וינגו זרוק בתעלה בטור הבאסקים של השנה יכול היה בעיקר לחשוש מהנורא מכל עבור זוכה שני הטורים הקודמים. רשימת הפציעות של וינגו מההתרסקות מתאימה כנראה יותר לסדרות בתי חולים, וכללה בין השאר שברים בעצם הבריח ובצלעות ושתי ריאות מנוקבות. כיף גדול. העובדה שהאיש בכלל חזר לרכוב על אופניו פחות מארבעה חודשים לאחר מכן, לא כל שכן להנפיק הופעות חיזריות בטור הזה, מעידה בעיקר על החומרים שהאנשים האלה עשויים מהם, ובפרט הדני הזה. נזכיר גם שקבוצת ויסמה של וינגו הגיעה לכאן במצב מחורבן למדי, עקב פציעות ומחלות של כמה מסייעני המפתח של וינגו. ועדיין, לפרקים זה נראה ממש כאילו וינגו מסוגל לאיים על הניצחון של פוג. כך למשל בסיום המטורף של קטע 11 ללה ליוראן, בו הוא צד את פוג עד שהדביק אותו ואף הצליח לגבור עליו בדו קרב אל הקו, מה שאף רוכב בטור לא הצליח לעשות עד אז. לוינגו, בחור ענייני ומיושב בד"כ, היו שתי התפרקויות רגשיות בסיומי קטעים, מסיבות הפוכות. הראשונה הייתה בדיוק לאחר אותו הסיום בלה ליוראן, בו לא הצליח לעצור את הדמעות לאחר ששיחזר את מה שעבר בחודשים האחרונים עד לניצחון הזה, אותם לדבריו לא היה מצליח לצלוח ללא התמיכה של משפחתו. השנייה הייתה בסיום קטע 19 לאיזולה 2000, לאחר עוד הופעה חיזרית של פוג, שאחריה הבין כי אפסו סיכוייו לזכות בטור הזה. עדיין, אותן הופעות חיזריות של פוג לא היו מתאפשרות ללא תרומת הנגד של וינגו. הזכרנו בפסקה הקודמת שההופעה של פוג לפלאטו דה ביי נחשבת לגדולה ביותר בכל הזמנים מבחינת מספרים, אך ההופעה של וינגו באותו קטע (בה כזכור ניסה להתיש את פוג במשך 5 ק"מ) נחשבת לשלישית בטיבה בכל הזמנים. במילים אחרות – פוג "נאלץ" להנפיק הופעה כזו הרבה בשל הלחץ שוינגו הפעיל עליו. הקטע הזה היה ביטוי מושלם ליריבות הספורטיבית בין השניים, יריבות שהולכת ומתפתחת לנגד עינינו כאחת המיתולוגיות בענף האופניים בפרט, ובספורט בכלל, יריבות שכל חובבי הענף יכולים להחשיב עצמם בני מזל שהם עדים לה בזמן אמיתי.

אשרינו

A Kosher GOAT? השיאים שהצגנו פה של פוג היו שייכים לכמה מהשמות המוכרים בענף בעבר: את הדאבל ג'ירו טור הוא השיג לראשונה מאז שעשה זאת מארקו פנטאני המנוח ב-1998. פנטאני היה גם זה ששיאו על הפלאטו דה ביי נשבר, בעוד שהשיא על הפלא ד'אדה היה שייך לטוני רומינגר ב-1993. רומינגר ומיגל אינדוראין אחזו במשותף בשיא על האיזולה 2000 שאותו פוג גם ניפץ (ועוד במסלול שהיה ארוך בק"מ). פוג ללא ספק לקח את הענף לגבהים חדשים, והוא לא בכדי מכונה "הקניבל החדש", כינוי המסתמך על זה של אדי מרקס. אך כשמזכירים את כל השמות האלה, שחלקם היו שייכים לתקופות אחרות ואפלות קצת יותר בענף, תעלה מן הסתם השאלה אם הכל כאן כשר. אז בכף הזכות יימצאו כאן טיעונים רבים: קודם כל העובדה שמאז אותה תקופה אפלה, הענף הוא מהנבדקים יותר בכל הקשור לחומרים אסורים, אם לא הנבדק ביותר. עוד טיעון הוא זה שלפיו הציוד, שיטות האימון, התזונה וכל מה שמסביב השתדרגו מאד מאז אותה התקופה, ואך טבעי הוא ששיאים יישברו (כפי שקורה בענפים אחרים). נציין גם שפוג לא היה היחיד ששבר כאן שיאים. הזכרנו כאן את וינגו, אבל באותו הטיפוס לפלאטו דה ביי, כל שלושת הראשונים (כולל אוונפול) שברו את השיא ההוא של פנטאני, שלא נדבר על העובדה שכל 18 הרוכבים בקבוצת הבריחה בקטע 19 שברו את השיא בטיפוס המפרך לסים דה לה בונט. אם נחזור לפוג עצמו, אז שרשור הטוויטר המעניין הזה שופך מעט אור על איך שפוג השתפר בעקבות החלפת המאמן שלו, וכתוצאה מכך גם מהחלפתן של שיטות האימון שלו. אז האם כל זה מבטיח שהכל כשר? לא בטוח, אבל כפי שחכמים אמרו בעבר – "הווי דן את כל האדם לכף זכות".

חצי אל: רמקו אוונפול סימן וי מכובד ביותר על הטור הראשון שלו, עם זכייה בקטע (שמשלים את הסרייה בכל הגראנד טורים), חולצה לבנה ופודיום ראוי ביותר, שהפך את הפודיום של הטור הנוכחי לאחד האיכותיים שראינו בשנים האחרונות. אלוף העולם בנג"ש תפקד כאן למעשה כגשר בין שני החיזרים שמעל לבין בני האנוש שמתחת. במידה מסויימת ניתן אף לטעון שהפודיום הזה מרשים אף יותר מאשר הזכייה שלו בוואלטה לפני שנתיים, בהינתן התחרות, ובהחלט ניתן לראות את הבלגי מתחרה על זכיות בגראנד טורים נוספים, למרות הספקות המוקדמים. רמקו הראה פה את כל התכונות המוכרות שלו על המסלול ומחוצה לו, כולל הסגנון הלא מתנצל, ותעיד ההתבטאות שלו לאחר קטע 9 שעל דרכי העפר, בה עקץ את וינגו על הסגנון ההגנתי שלו בקטע. מחוץ למסלול בלטה האחווה הגברית שלו עם פוג (Bromance בלעז), ולא בכדי – מדובר בשני רוכבים שהם גם טיפוסים דומים למדי. לאחר מספר רב של קטעים היה אפשר לתפוס אותם מבצעים יחדיו את רכיבת השחרור על הטריינר, כשאחד המקרים סיפק רגע מצחיק למדי: פוג רכב בניצב לרמקו, ואז אמר לבלגי "אני רואה את התחת שלך". רמקו ענה בתגובה – "גם אני הייתי שמח לראות את התחת שלך, אבל לא ממרחק של 500 מטרים מלפנים".

יש בהחלט למה לצפות

עשה זאת: לא בטוח כמה מחובבי הענף האמינו שמארק קבנדיש ישלים את המשימה שלקח על עצמו לפני הטור, לזכות בניצחון ה-35 בקטעי טור, מה שישבור את שיא הנצחונות. זה נראה רע מאד כבר בקטע הראשון, בו קאב שרד בקושי את מגבלת הזמן, וזאת לאחר שסבל מקלקול קיבה, ואף נצפה מקיא בשלהי הקטע. אלא שחובבי הענף לא נזקקו להמתין זמן רב מדי, והטיל בן ה-39 מהאי מאן הצליח להשלים את המשימה כבר בקטע 5, שהיה קטע המיאוץ השני במירוץ. הקטע היה דוגמא מושלמת לדרך שבה השיג קאב את חלק הארי של נצחונותיו, כולל ההתמקמות המושלמת והפאנץ' בסוף, שבתקופות ארוכות של הקריירה שלו היה בלתי ניתן להכנעה. כשמדברים על תקופות ארוכות, הרי שכאן מדובר על רוכב שהשתתף בטור הראשון שלו לפני 17 שנים, תקופה שהיא די לא תיאמן עבור ספורטאי צמרת, לא כל שכן עבור מאיצים שהשיא שלהם בד"כ לא נמשך זמן רב. בדרך לשיא הנ"ל קאב נאלץ לעבור תקופות שפל שהיו מפילות את רוב הספורטאים, כולל אבחון מאוחר של וירוס אפשטיין-באר ממנו סבל תקופה ארוכה, ועד לדכאונות של ממש. כל זה קרה לפני הטור ב-2021, שבו הצליח להשוות את שיא הנצחונות עם שלושה כאלה. וזאת לאחר שגוייס לקבוצת קוויק סטפ כממלא מקום עם משכורת מינימום, רק על מנת שיהיה לו מקום מוכר לסיים בו את הקריירה. חסד עשה עימנו וואוט ואן ארט באותו הטור, כשזכה בקטע המסיים בשאנז אליזה, ומנע מקבנדיש לשבור את השיא כבר אז. אלא שגם השנים מאז לא היו פשוטות, כשהשיא היה בטור הקודם שבו קאב היה כפסע מניצחון, אך החמיץ אותו עקב תקלה בהילוכים, ומייד לאחר מכן נאלץ לפרוש מהטור עקב תאונה לא הכרחית. חסד עשה עימנו ועימו גם מנהל קבוצת אסטנה הנודע, אלכסנדר וינוקורוב, כשהצליח לשכנע את קאב לחזור בו מהפרישה, ואח"כ לבנות את כל התכניות של הקבוצה לעונה זו במיוחד עבורו, על מנת להגיע להישג היחיד והמיוחד הנ"ל. את הטור הצליח לסיים קאב בסטייל, תוך שהוא צולח את קטעי הטיפוס הרצחניים שבדרך, וכשהוא מסיים את הטור כלאנטרן רוז' (פנס אדום), הכינוי לרוכב שנמצא במקום האחרון. לא ממש קריטי עבור אחד שכל כך הרבה רוכבים ראו את גבו כל כך הרבה פעמים.

קאב פרשת המים

הסינים באים: אז הקבוצה הקזחית שמעל הצליחה להשיג את המטרה הנעלה, אך עדיין מדובר בניצחון אחד, שהיה למעשה ניצחון הוורלד טור היחיד שלה בכל העונה. לא פלא שהקבוצה נמצאת במצב ביש בכל הקשור לדירוג הוורלד טור, שבקצב הנוכחי צפוי להוריד אותה לדרג השני בסוף העונה הבאה. אלא שהקבוצה צפוייה לקבל בקרוב חבל הצלה עבה במיוחד, בדמות השקעה אסטרטגית של הקונצרן הסיני XDS Carbon Tech. לפי הסינים, הקבוצה הקזחית צפוייה לקבל תקציב של קבוצות על כמו האמירויות או ויסמה, שאמור לאפשר לה להחתים סגל נוצץ, כאשר הסנונית הראשונה צפוייה להיות המאיץ האוסטרלי קיידן גרובס. בקבוצה מתעקשים שהמטרה שלה תהיה השגת רשיון הוורלד טור הנכסף כבר בסוף השנה הבאה, מטרה שאפתנית למדי. נחיה ונראה אם זה יתממש.

ביני וידי ויצ'י: אם דיברנו קודם על היסטוריה, הרי שביניאם גירמאי הוא בהחלט אחד שמשכתב אותה לנגד עינינו. האריתראי בן ה-24 פרץ מחסום אחר מחסום כבר לפני שנתיים, עת זכה בקלאסיקת אביב (גנט-וובלחם), ואחר כך בקטע בג'ירו (עם תקרית פקק השמפניה המפורסמת). בטור הנוכחי הוא כבר התפוצץ לחלוטין עם זכייה בשלושה קטעים, ועם חולצה ירוקה היסטורית. בכל אחד מהמקרים מדובר בתקדים אחר – הנה הרוכב הראשון מאפריקה השחורה שזוכה בקטע, וגם הזכייה הראשונה בקטע טור של קבוצת אינטרמארשה-וואנטי שלו. ובקטע השני הוא כבר שובר את שיא הקטעים לרוכב מאפריקה כולה. וגם מביא את החולצה הירוקה לאחר סדרה של הופעות עקביות בקטעים השטוחים וגם הגבעיים. אריתראה מולדתו היא אומה חובבת רכיבה, שכבר הצמיחה כמה רוכבי וורלד טור כדניאל טקלהיימנוט, אמנואל גברגזבייר ומראווי קודוס, אך איש מהם לא הגיע כמובן לרמות ההצלחה של גירמאי. פלא ש"ביני" הוא כוכב על במדינה הענייה?

ההישגים האלה של גירמאי מגיעים עם קבוצה שהתקציב שלה הוא הנמוך ביותר בוורלד טור. לפי ההערכות, מדובר בתקציב של כ-13 מיליון אירו (בהשוואה למשל לקבוצת האמירויות של פוג, שתקציבה מוערך בכ-60 מיליון אירו). כדאי לזכור שכל הישג מהסוג של גירמאי, אפילו זכייה במיאוצי ביניים, מכניס לקבוצה סכומי כסף המוענקים כפרסים. לפיכך לא פלא שמדובר ברוכב פופולרי במיוחד גם בקבוצתו. אלא שהסיבה העיקרית לכך, לפחות כפי שמשתמע מכלל הראיונות של חבריו לקבוצה, היא בעיקר שמדובר בבחור נחמד במיוחד.

בחורים נחמדים מגיעים ראשונים

וכן, גם יאספר: ועוד מאיץ שזכה כאן בשלושה קטעים הוא יאספר פיליפסן. ההישג הזה שלו הרבה פחות מפתיע לאור העובדה שמדובר כנראה במאיץ הטוב בעולם כעת, ובל נשכח עם המוביל הטוב בעולם לקטעי מיאוץ, בדמות אלוף העולם מתיו ואן דר פול. הבלגי הוא בכל זאת לא מהדמויות הפופולריות בדבוקה עקב הסגנון הכוחני מאד שלו בסיומי קטעים, עד כדי פילוס הדרך באמצעים חצי חוקיים בדרך לניצחון. עדיין, אם בטור הקודם השופטים העלימו עין מההתנהגות שלו (כמו למשל במקרה בו דחף את אותו גירמאי), אזי במירוץ הנוכחי היחס אליו השתנה לכזה שזוכה לו שור מועד, עם זכוכית מגדלת על התנהגותו. אז אמנם שלושת הניצחונות שלו נותרו על כנם (היות ולא עשה בהם שום דבר רע), אך יהיו כאלה שימצאו צדק פואטי בעובדה שהמקום השני שלו בקטע 6 נפסל, יחד עם 30 הנקודות שהיה אמור לצבור עבור החולצה הירוקה, סכום שפחות או יותר היה הפער בינו לבין גירמאי בקטגוריה.

הפעם זה היה אחרי הקו

השוליים ממשיכים להתרחב: ואם במאיצים עסקינן, עוד אחד שזכה כאן לניצחון נאה היה דילן גרונבייגן (חרונבייחן למהדרין). עדיין, ההולנדי משך במירוץ זה תשומת לב בעיקר בגלל דבר אחר – משקפי הרכיבה שלו. המשקפיים כללו תושבת מחודדת לאף, במטרה להפוך אותם ליותר אוירודינמיים, אך בעיקר שיוו לו מראה של חרק מעופף כלשהו. כל זה הוא עוד ביטוי לשיטה הנקראת Marginal gains, או רווחים שוליים. מטרת השיטה היא ניסיון לשפר כל אספקט, שולי ככל שיהיה, על מנת שסך כל הרווחים יוליד שיפור משמעותי הרבה יותר. סיפרנו כאן בעבר על איך שקבוצת סקיי\אינאוס שיכללה את השיטה לכדי אומנות. תהילת העולם של המפלצת הבריטית די חלפה כמסתבר, כפי שזה התבטא במירוץ הנוכחי, אך השיטה עדיין חיה ונושמת. כך ראינו את רוכבי קבוצת לידל טרק אוחזים בבקבוקי שתייה מלבניים, גם כאן משיקולים אוירודינמיים. קבוצת אינטרמארשה שהוזכרה כאן השתמשה בקסדות מיוחדות עם פטנט שמאפשר להן להיות אוירודינמיות ומאווררות כאחת, אלא שהחשש של ה-UCI (הגוף המנהל את הענף) מכך שמדובר בחלק נתיק בקסדה, מה שנוגד את החוקים, הכריח את הקבוצה לחזק את הפטנט הנ"ל עם סופר גלו.

זבוב דילן

פוגעים בתדמית הענף: למרות הבעייתיות במגע הבלתי אמצעי של האוהדים עם הרוכבים (כמו האוהד שדחף שקית דוריטוס לפרצופו של פוג במהלך קטע), מדובר בד"כ במגע שמוסיף הרבה מאד צבע למירוץ, ומשפר את האווירה במהלך הקטעים. בפרט, רוכבים המתגוררים באיזור מקבלים בד"כ קבלת פנים מיוחדת. כך היה בקטע הנג"ש הראשון עם הרוכב ז'וליאן ברנאר, שזכה לקבלת פנים נלהבת במיוחד מהאוהדים, ואף עצר לנשיקה מאשתו. אלא שמייד לאחר הקטע, ברנאר נקנס ע"י ה-UCI ב-200 פרנקים שוויצריים על "פגיעה בתדמית הענף". ברנאר הגיב להחלטה בכך שהיה שמח לשלם סכום כזה שוב על מנת לחיות מחדש את אותו הרגע. ההחלטה כמובן חטפה הרבה אש, ככזו שמדגימה שוב עד כמה הגוף המנהל של הענף עסוק בשטויות במקום לפתור את בעיות היסוד של הענף. אחד המבקרים היה הדני מגנוס קורט, שהגיב לציוץ של ברנאר עם סרטון שבו גם הוא מנשק את אשתו יומיים לפני כן, באומרו שמזל שהוא לא נתפס. קורט הוא ללא ספק דמות צבעונית במיוחד, אלא שבמירוץ הזה הוא החליט להראות שהביטוי הזה נכון כפשוטו. זאת לאחר שהתחייב לצבוע את שפמו בכחול אם חשבון האינסטגרם שלו יגיע ל-200,000 עוקבים. המטרה הושגה, וקורט עמד במילתו מייד לאחר יום המנוחה השני של המירוץ. הנה אחד שבטוח לא פוגע בתדמית הענף.

כחול על שפת הויקינג

ואיך היה לנו: את הטור הזה סיימה קבוצת IPT ללא ניצחון בקטע, אך עם מקום אחד בעשירייה המובילה ב-GC, ועוד ארבעה פודיומים. יהיו מי שיראו בעובדה שהחמצנו ניצחון אכזבה מסויימת, גם לאור העובדה שהקבוצה הצליחה להשיג נצחונות בשני הטורים הקודמים (הגענו לזמנים טובים שמתאכזבים מכך). אלא שבהתבוננות מפוכחת בהישגי הקבוצה, מדובר כנראה בהישגים מרשימים הרבה יותר מאשר הקודמים. זאת היות ושלושת הנצחונות הקודמים הגיעו כולם מבריחות, שכבודם במקומו מונח, אך נצחונות מסוג זה תלויים גם לא מעט באלמנט המזל, ולפעמים מהווים התגשמות של הביטוי "ראש לשועלים". לעומת זאת, כל ההישגים של הקבוצה בטור הנוכחי (אולי מלבד הפודיום של דרק ג'י בקטע 9) הושגו בהתמודדות חזיתית מול הטובים בענף. כך היה עם שלושת הפודיומים של פסקל אקרמן. המאיץ הגרמני היה יכול להיחשב, אולי בצדק, כאחד ששיאו מאחוריו, אלא שאת הפודיומים הוא השיג מול התחרות הטובה בעולם, ועמד מולה בכבוד. ומה נגיד על המקום התשיעי של דרק ג'י ב-GC? הקנדי הנפלא גדל לנגד עינינו המשתאות להיות רוכב צמרת, שמצליח להחזיק מעמד בקטעי הטיפוס הרצחניים עם הטובים ביותר, קטע אחר קטע, מטרה קשה הרבה יותר מאשר ציד קטעים מזדמן. את הפלומבה הוא שם בנג"ש בעלייה אותו סיים שישי, עוד הישג פסיכי למדי בהינתן התחרות. הקבוצה עצמה סיימה במקום התשיעי מתוך 22 קבוצות בטור, גם נתון מרשים למדי. אה, ואת מי שזה עוד מעניין, הקבוצה צברה במירוץ כ-1200 נקודות UCI (פחות או יותר הסך המוענק לזוכה הטור), כשבעונה הנוכחית היא ממוקמת עשירית מבין קבוצות הענף, והסכנה של "לרדת ליגה" בחלון הזמן הבא (26-28) נראית כמו זיכרון רחוק ומר.

אתה לא באמת בא לכאן כדי לצוד קטעים, נכון?

איפה רואים איפה: חובבי ענף האופניים בארץ ובעולם התרגלו לסיקור העקבי והאיכותי שמספק ערוץ יורוספורט לענף, כמו גם לענפים רבים אחרים. אלא שמעט לפני הטור קיבלנו בשורת איוב הקשורה לערוץ: עקב מיזוגים הקשורים לחברת האם של הערוץ (דיסקאברי), הערוץ יהיה זמין אך ורק עבור צופי HBO MAX, בעוד שנגן יורוספורט, ששידר את כל הערוצים, יורד מכל הפלטפורמות. המשמעות המעשית כאן במקומות שבהם הפלטפורמה החדשה נקלטת היא שהתשלום עבור הערוץ יעלה כנראה כפליים מהעלות עד כה. אלא שהבעייה העיקרית מצוייה בעובדה שבחלק ניכר מהארצות הפלטפורמה החדשה כלל לא משודרת, וארצנו היא אחת מהן. מדובר במכה לא פשוטה לענף, שדי סובל מהמודל הכלכלי הרעוע שלו, וצמצום של החשיפה שלו ברחבי העולם ודאי לא תועיל לעניין. זה כמובן גם שברון לב של ממש לחובבי הענף. צופי הערוץ יודעים שלא מדובר רק בענף האופניים: למי שאולי זוכר, באולימפיאדה הקודמת בטוקיו שידרו ביורוספורט את התחרויות השונות בכ-30 אפיקים במקביל, משהו שכבר לא יהיה זמין עבורנו בפאריס. אשר להיכן שניתן יהיה לצפות במירוצים השונים החל מעכשיו, הרי שלמרות שכותב שורות אלו לא שש לעודד צפייה פיראטית, הוא יכול להמליץ על האתר הוותיק tiz-cycling, שכבר שנים מאפשר גם למוכי הגורל שבינינו לצפות במירוצים. לפחות זה.

ועוד תובנות מרגשות מחייו של רוכב: בפוסט הסיכום לטור הקודם הראינו כאן ראיון של מאטיי מוהוריץ' לאחר נצחונו באחד הקטעים, ראיון שזיקק בצורה מרגשת כמה מהתובנות של רוכב מקצוען בענף. אז בטור הזה מי שתפס את מקומו של מוהוריץ' היה ויקטור קמפנארטס, שלאחר הניצחון בקטע 18 חשף, בראיון שבו התקשה להסתיר את רגשותיו, מעט מהקורות אותו בתקופה האחרונה. כך למשל הוא סיפר על כך שתכנן את הניצחון בקטע הספציפי הזה כבר מדצמבר, על כך שקבוצתו התעלמה מהבטחה בעל פה להאריך לו את החוזה, וגם על כך שבת זוגו ילדה את ילדם ממש במחנה האימונים שלפני הטור. ראיון שמראה עד כמה האנשים האלה הם מקצוענים, אך גם כמה שהם עדיין בני אנוש לכל דבר. בהחלט שווה את החמש דקות למי שלא צפה.