בשבת הקרובה תצא לדרך המהדורה ה-112 של הטור דה פראנס, מהדורה עמוסה כל טוב, שחלקים ממנו ננסה לתאר כאן.

המסלול: קודם כל, בניגוד לנהוג בשנים האחרונות, הטור יתנהל כולו על הכבישים של המדינה המשושה, בלי זליגה למדינות אחרות, כשה"גראנד דפאר" (ההמראה הגדולה אם תרצו) תצא מהעיר ליל שבצפון המדינה. עשרת הימים הראשונים עד ליום המנוחה הראשון (שייפול באופן לא טיפוסי על יום שלישי, לאור העובדה שה-14 ביולי יהיה ביום שני) יהיו קוקטייל שישלב קטעים שטוחים רצופים ברוחות, יחד עם קטעי קלאסיקות גבעיים שוברי רגליים, כמו קטע 7 שיסתיים בקיר של ברטן. פרק ההרים הגבוהים ייפתח לאחר מכן בטיפוס להוטאקאם (עליו עוד נדבר בהמשך), ומכאן המארגנים רקחו לנו מרקחת משובחת של טיפוסים, הכוללת בין השאר את הטורמאלה, הר ונטו, לה מדלן והקול דה לה לוזה, כשהשניים האחרונים יהיו חלק מקטע 18, קטע המלך של המירוץ. הבשורה לחובבי הענף כאן היא שפחות או יותר בכל הקטעים הכוללים איזשהו טיפוס, אם אלו הגבעיים או ההרריים יותר, הסיום יהיה בפסגה. קצת מזכיר את האידיאולוגיה של הוואלטה, וסוג של אנטיתזה לג'ירו האחרון שראינו. עוד נקבל כאן שני קטעי נג"ש – אחד ארוך ושטוח בעיר קאן בשבוע הראשון של המירוץ, ואחד בעלייה עם כמה שיפועים רצחניים במיוחד, בסוף הקטע אלא מה. המארגנים שמרו טוויסט מיוחד גם לקטע המסיים בשאנז אליזה, זאת כשהם כללו שם שלוש פעמים את העלייה למונמארטר (כפי שקרה במירוץ האולימפי האחרון), כשהאחרונה שבהם סמוכה למדי לסיום. זה יהפוך את הדינמיקה בקטע לשונה לחלוטין מזו שהתרגלנו אליה עד כה, ואולי גם תיתן לנו מנצחים מסוג שונה מאלו שאנו רגילים לראות. בקיצור, טור שיגרום לנו ללקק את האצבעות יחד עם הקפה והקרואסון של הבוקר.

הקיר של ברטן

המתחרים: כמו בטור הקודם, אנו מקבלים כאן שוב את את אותם ארבעה בנים בראש רשימת הפייבוריטים – טאדיי פוגאצ'אר, יונאס וינגגור, פרימוז' רוגליץ' ורמקו אוונפול. עדיין, הציפיות מהארבעה, כמו גם יחסי הכוחות ביניהם, כנראה שונים מאלה שראינו לפני הטור הקודם. בנוסף, כל אחד מהם מגיע לכאן במטרה לסגור חשבונות כלשהם, עליהם נדבר מעט כעת.

סוגר חשבון 1 – פוג: טאדיי פוגאצ'אר מגיע לכאן כפייבוריט הגדול לזכייה במירוץ. גם לפני הטור הקודם הוא נחשב לפייבוריט גדול, אך הוא הגיע אליו לאחר הפסדים ליונאס וינגגור בשתי המהדורות הקודמות, ועם המעמסה של ההשתתפות כמוביל בג'ירו על כתפיו, מה שהיה הופך דאבל כזה לתקדימי בעידן הנוכחי. הדאבל אכן הושג, והטור ההוא, שבו הסלובני שבר את כל השיאים האפשריים, הפך אולי לתחנה משמעותית בדרכו לתואר ה-GOAT של הענף. אל הטור הנוכחי פוג מגיע עם חולצת הקשת של אלוף העולם, ובעיצומה של עונה שבה גילה עליונות מוחלטת על מתחריו בכל המירוצים הצפויים (אולי מינוס אמסטל גולד המפתיע), לרבות החזרה הגנרלית לטור בדמות מירוץ הדופינה האחרון. מכאן שכל תוצאה מלבד זכייה רביעית של אלוף העולם בטור תהווה סוג של הפתעה.
פוג הוא לא בדיוק אחד שזקוק למוטיבציה מיוחדת על מנת לנצח בכל מירוץ שהוא. אלא שבטור הנוכחי דומה שמי שתכנן את המסלול פרש פוסטר גדול של הסלובני אל מול עיניו בעת התכנון, והניח בדרכו שורה של תחנות המהוות בד אדום מול עיניו של שור זועם. אין מדובר רק במספר הרב של הסיומים הפאנצ'יים, בקטעים שלא רק מיועדים לחברי GC, כמו הסיום בקיר של ברטן. מדובר פחות או יותר בסך המקומות המהווה סיכום לכשלונותיו (הבודדים יחסית) של הסלובני בטורים בהם השתתף. הר ונטו הוא למשל המקום הראשון שבו פוג גילה חולשה מול וינגו בטור של 2021. פוג זכה בקלות באותו הטור, אך האקדח הזה שהונח על השולחן ירה בטורים הבאים. כך למשל הסיום בהוטאקאם בקטע 12 זכור כזה שבו וינגו הכריע סופית את פוג בטור של 2022. וזה ממשיך בקטע המלך עם הקול דה לה לוזה, עימו יש לפוג חשבון כפול – פעם כאשר לא הצליח להחזיק מעמד עם רוגליץ' בטור של 2020 (בו פוג לבסוף ניצח כזכור), ופעם בהפסד הצורב לוינגו בטור של 2024, שם התפרק במהלך הטיפוס הנ"ל עם הביטוי הזכור – "I'm gone, I'm dead". פוג ללא ספק ישאף ליישב את החשבון עם כל התחנות האלה, כשהבעירה הפנימית בקרבו תשאף לשרוף גם את התחרות שמסביבו.

פוג. עוד אחד לאוסף?

פוג גם יקבל סיוע משובח מקבוצת האמירויות שלו. בהרים זה יכלול חברים כז'ואאו אלמיידה המצויין, אדם ייטס, פאבל סיבאקוב ומארק סולר, יחד עם שניים מהרולרים הטובים ביותר שיש בדמותם של נילס פוליט וטים וולנס. אלא שאת פינת הביזאר של הטור תספק המהדורה המיוחדת של חולצת האמירויות: החולצה מהווה מחווה לזרוע הנפט החדשה של המדינה המפרצית, ולפיכך נראית ככזו שנטבלה בנפט. החולצה ספגה אש מכל עבר, כשהתמה המובילה הייתה שכסף לא קונה קלאסה. פוג למזלו לא יזדקק ללבוש את החולצה ממרום מושבו כאלוף העולם (אם כי ייתכן שיזדקק לכך בקטעי הנג"ש), אך לא בטוח שהסייענים המשובחים שלו ראויים לכזה עונש.

כן, הבנו שמדובר ברוכבי כביש

סוגר חשבון 2 – וינגו: יונאס וינגגור מגיע למירוץ הנוכחי בתנאים הרחוקים מלהיות אופטימליים: ההתרסקות שלו במירוץ פאריס-ניס מנעה ממנו את האפשרות לזכייה היחידה במירוץ וורלד טור העונה, ועוד פתחה את הדרך לזכייה של חברו מתיאו יורגנסון. במירוץ הדופינה האחרון הוא הראה חזרה יפה לכושר המוכר שלו, אך זה הספיק רק על מנת לעמוד בצילה של תצוגת העליונות של פוג במירוץ הזה. נראה שיש קונצנזוס בקרב המומחים בענף וחובביו שגם בטור הנוכחי וינגו ינגן כינור שני לפוג. אם זה אכן יקרה, הפסד של וינגו לפוג לא יוגבל רק לתחומו של המירוץ הנוכחי, אלא גם לעבר מקומו בהיסטוריה ביחס לפוג. והרי המאזן בין השניים לאחר הטור של 2023 עמד על 2-2, וגם השיח הנפוץ היה שמדובר בעיצומה של יריבות ספורטיבית מרתקת ושוות כוחות בין השניים. לא יהיה זה לכן מוגזם להעריך שמבחינת וינגו, מדובר אולי באחד המירוצים החשובים ביותר בקריירה שלו עד כה. למזלו, הוא כנראה בדיוק האחד שמצוייד בתכונות הנדרשות כדי להפוך את התחזיות על פיהן. מלבד הכישורים הפיזיים, מדובר בבחור מוכוון מטרה שרואה את הטור והטור בלבד מול עיניו. גם הקבוצה שלו היא אחת המרשימות מאלה שנראה כאן – בהרים הוא יקבל סיוע מיורגנסון, ספ קוס וזוכה הג'ירו, סיימון ייטס, כשבמישורים ידאגו לו אפיני, בנוט וקמפנארטס, ו-וואוט ואן ארט הנפלא ימשיך לשחק על כל המגרש. אם כל אלה יתגבשו לכדי ניצחון שלו במירוץ הנוכחי, זאת תהיה יופי של סגירת חשבון עם התחזיות, וכנראה פתיחת חשבון חדש עם ההיסטוריה.

וינגו ויורגנסון. אה כן, גם התלבושת שלהם לא משהו.

סוגר חשבון 3 – רוג: פרימוז' רוגליץ' מגיע לכאן לאחר עוד גראנד טור שאותו לא סיים בעקבות התרסקות. המשפט הנ"ל הוא מבין אלה שאפשר לעשות להם הכי הרבה העתק-הדבק בכל הנוגע לענף. רוגליץ' הוא באמת חתיכת חידה. מדובר באחד מהרוכבים הפעילים המעוטרים ביותר שיש, עם חמישה גראנד טורים על החגורה, וזכיות בכל מירוצי הקטעים האפשריים, מלבד אחד – הטור, זכר לאותו הפסד איקוני ברגע האחרון לפוג ב-2020. ועדיין, בכל פעם שהוא מפסיד במירוץ, הוא לא סתם מפסיד – הוא מתרסק. במירוץ זה הוא יתמודד בכמה חזיתות. הראשונה היא כמובן המתחרים החזקים שממול. השנייה היא הנטייה שלו לתפוס קרקע בכל הזדמנות אפשרית. אם לא די באלה, הוא מגיע לכאן מלווה בגרמני הצעיר פלוריאן ליפוויץ, שהרשים מאד עם הפודיום במירוץ הדופינה האחרון, מה שמאיר בסימן שאלה את ההיררכיה בקבוצה הגרמנית. רוג יצטרך ללחום בכל החזיתות האלה בגיל 35, וזאת כשהוא חתום בעונתו האחרונה בקבוצת רד בול-בורה. הביטוי באנגלית שיכול להתאים פה הוא Uphill battle, מין תרתי משמע קולע במיוחד למה שרוג יצטרך לעשות כאן. אם יצליח, זכייה שלו כאן תהיה האמא של כל ההפתעות והאבא של כל סגירות החשבונות, אולי בכל תולדות הענף.

סוגר חשבון 4 – רמקו: רמקו אוונפול הוא לכאורה עוד אחד שלא צריך להוכיח כלום לאף אחד. עם אליפות עולם, גראנד טור, שני מונומנטים, זכייה בתואר אולימפי כפול בפאריס, ופודיום מרשים בטור הקודם, הבלגי בן ה-25 אמור להיות, לפחות על הנייר, מועמד לגיטימי להגיע רחוק כאן. ועדיין, בדיוק כפי שהספקות בעבעו לפני הטור הקודם, הם חוזרים לעשות זאת גם כאן. זאת לאחר שבשני מירוצי הקטעים השנה, הוא אפילו לא הגיע לפודיום, כולל במירוץ הדופינה האחרון (מקום רביעי). כל זה קורה כאשר יכולות הטיפוס שלו ברמות הגבוהות ביותר מועמדות בסימן שאלה מול המתחרים. על כף הזכות ניתן למנות את תאונת האימונים הקשה לפני פתיחת העונה, שהאריכה מאד את מסלול ההמראה שלו העונה. בנוסף, כדאי לציין את העובדה שגם את הפודיום הדי מרשים שלו בטור הקודם הוא השיג לאחר מקום שביעי בדופינה שלפני כן. כך שהבלגי לא מתמודד כאן רק על הישג בטור, אלא צריך להוכיח שוב שמקומו בצמרת הגבוהה ביותר.

רוג ורמקו. נאבקים על רלוונטיות.

והאחרים: מלבד אלה שהוזכרו כאן, נוכל לראות כאן כמה חברים חזקים בדמותם של קרלוס רודריגז, אנריק מאס, בן אוקונור, מתיאס סקלמוס, פליקס גאל וקווין ווקלאן. כמה מהם מן הסתם צפויים לאבד את חלום ה-GC בשלבים מוקדמים (נזכיר שיש קטע נג"ש ארוך כבר בקטע החמישי), מה שצפוי אולי להביא מי מהם להתמודד על זכיות בקטעים או על חולצת מלך ההרים המנוקדת.

הקלאסיקנים והמאיצים: הזכרנו כאן את המסלול בחציו הראשון של הטור, שקטעים רבים מתוכו היו יכולים להשתלב היטב בקלאסיקות האביב. זה יהפוך את החלק הזה של המירוץ לחגיגה של קלאסיקנים, שמי מהם צפוי ללבוש את החולצה הצהובה לפרק זמן רב. מבין אלה, השם הראשון שעולה כאן הוא מתיו ואן דר פול, אולי עוד אחד שמארגני המירוץ ראו לנגד עיניהם כשתכננו את תוואי המירוץ. ההולנדי ימצא כאן מולו את יריבו הוותיק וואוט ואן ארט, שהניצחון שלו בקטע דמוי הסטראדה ביאנקה בג'ירו האחרון היה מהמרגשים בהם חזינו בעת האחרונה. עוד נראה כאן את ביניאם גירמאי, שהשנה לצערו לא מראה שמץ מהיכולות אותן הראה בטור הקודם. שני שמות מבטיחים מאד הם רומאן גרגואר ותיבו ניס הצעירים, שבגיל 22 כבר הראו את יכולותיהם בשלל מירוצים, וינסו לעשות זאת גם כאן על הבמה הגדולה מכולן.
בקטעים השטוחים נראה כאן כצפוי את ועידת הפסגה של מאיצי העילית, בראשם השלישייה טים מרלייה, יונתן מילאן ויאספר פיליפסן. מולם נראה גם את דילן גרונבייגן, יורדי מיוס, פיל באוהאוס, פרננדו גביריה וסורן וארנשולד.

ואן דר פול. יהיה גם כאן בצהוב?

ואנחנו? אחרי שקבוצת IPT השליכה את יהבה על הג'ירו האחרון, מה שהביא לדרק ג'י (אלוף קנדה הטרי) את המקום הרביעי המכובד מאד, הקבוצה הישראלית שולחת לטור הנוכחי הרכב שהציפיות שלנו ממנו הן, איך נאמר, נמוכות למדי. פסקל אקרמן ינסה שוב את כוחו מול התחרות הקשה בקטעים השטוחים. מייקל וודס קשישא ואלכסיי לוטסנקו ינסו לגנוב נצחונות מבריחות בהרים, בעוד שהקלאסיקנים מאטיס לובל וג'ו בלאקמור המצויין ינסו לעשות זאת בקטעים הגבעיים. נותר רק לתהות מדוע לא נכלל אף ישראלי בהרכב כה נטול ציפיות. נאחל להם בהצלחה בכל זאת.

בלאקמור, רק שלא ישיר כאן I surrender.

ואיפה רואים: לא הרבה השתנה מאז הפעם האחרונה שבה סיפרנו על כך שערוץ ירוספורט יורד למעשה מהמסכים ברוב הפלטפורמות. ניתן עדיין לצפות בו לאלה שיש להם פלטפורמות ותיקות כמו הכבלים של הוט או הלוויין של יס (מתוקף הסכמים ישנים), אך בשאר הפלטפורמות הוא לא קיים, וזוהי פחות או יותר בעייה בינלאומית. עד שיהיה אפשר לצפות במירוץ בדרך המלך, ניאלץ להמשיך ולכתת את אצבעותינו דרך לינקים לא ממש חוקיים, כמו הלינק הזה או הלינק הזה. בחלק מהמקרים נדרש לבטל את חוסם הפרסומות.