מעקב רוקיז 2023 – v2/ יהונתן גזלה

למעקב הקודם https://hoops.co.il/?p=303410

מחזור הרוקיז עד כה מרגיש דו קוטבי. איך ניתן להסביר כישרונות כל כך מרגשים כמו צ'ט וויקטור לעומת מחזור סיבוב ראשון שנאבק על מקומו ברוטציה. עד כה, במחזור זה לאחר כ-35 משחקים שזה כמעט מחצית עונה, כמעט מחצית מנבחרי הסיבוב הראשון של 2023 עדיין לא משחקים ברוטציה הרגילה של הקבוצות שלהן. זה חסר תקדים בשנים האחרונות.

בשלב הזה של העונה אשתקד במחזור 2022 – כ-12 שחקנים היו מחוץ לרוטציה כאשר מתוכם, בפועל, מארק ווילאמס כמה משחקים לאחר מכן קיבל מקום בחמישיית שארלוט ופייטון ווטסון החל השנה לשחק הרבה יותר. במחזור 2021 – היו 11 שחקנים מתוך ה-30 נבחרי סיבוב ראשון שלא שיחקו ברוטציה קבועה. מתוכם בשנתם השלישית, ג'יילן ג'ונסון, טריי מרפי וסנטי אלדמה הפכו את מצבם ונחשבים כיום לשחקנים חשובים. אפילו מחזור הרוקיז של 2020 שתמיד נחשב דראפט אפור, היה עמוס עם רק 9 שחקני סיבוב ראשון מחוץ לרוטציה.

ברור שחלק מפתרון החידה הוא שפחות קבוצות מבצעות טאנקינג. לא פחות מ-24 קבוצות בליגה משחקות עדיין לאחר כ-35 משחקים על הפלייאוף והפלייאין. הליגה מעולם לא הייתה כה תחרותית בשכבות הביניים. כך שקבוצות רבות לא מוכנות לספוג שכר לימוד של רוקיז. יכול להיות שדווקא השנה נראה התפוצצות של עוד כמה רוקיז שיקבלו דקות רוטציה גבוהות במידה שגורל העונה הרגילה יהיה מוכרע.

בנוסך, יש גם לקחת בחשבון שאיכות ההתקפות עלה באופן משמעותי ושכר הלימוד של הרוקיז הופך לכבד יותר. שחקן כמו סקוט הנדרסון שלפני 5 שנים היה נדרש לבצע פיק אנד רול פשוט, נדרש ב-2024 למשחק מלא תנועה ו-read-and react שדורש עקומת למידה גבוהה. כבר כמה שנים שמעט מאוד גארדים מצליחים להיות דומיננטיים מעונתם הראשונה.

על אף כל זאת, באמצע התקרבותנו למחצית השנה, היינו מצפים מקבוצות שעבדו כה קשה לצבור בחירות סיבוב ראשון לתת יותר צ'אנסים ברוטציה ליהלומים שבחרו. כשאני אומר רוטציה, אני רק מתכוון לתפריט דקות עקבי במשחק רגיל, כשרוב הסגל משחק. ולא רק במשחקים כשרבים מהסגל מצטרפים לרשימת הפציעות.

חלק מהרוקיז סובלים או סבלו מפציעות שמנעו מהם הכנה ראוייה (טיילור הנדריקס – יוטה, קובי באפקין – אטלנטה, דריק ווייטהד – בנטס) אבל הם לא משחקים גם לאחר שהחלימו לחלוטין מהפציעות שלהם.

מחוץ לרוטציה

אז במי מדובר? (המספר מסמן את סדר בחירתם בדראפט 2023)

8 – ג'ראס ווקר – היה פצוע אך אינדיאנה תפסה תאוצה והתקבעה על הרוטציה שלה. זו אחת הקבוצות העמוקות בליגה. במשחקים האחרונים מקבל קצת גארבאז' טיים.

9 – טיילור הנדריקס – איתו זה זמני. אפשר להגיד שהוא כבר החל להזדנב לרוטציה ומקבל כ-10 דקות ברוב המשחקים. אך הוא עדיין קצת אחרי הג'ז העשירי.

10 – ג'ט הווארד – בחירה מאוד תמוהה של אורלנדו שבחרו שחקנים שלא ממש היו צריכים. בלאק נותן הגנה אך מעט בהתקפה אך לג'ט אין עדיין דקות משחק במג'יק התחרותיים. מי שנכנס לנעליו לאחרונה הוא הצלף קיילב יוסטן ששיחק עם קייד, בארנס ומודי בתיכון ונבחר סיבוב שני לפני שנה.

13 – גריידי דיק – אכזבת הדראפט הגדולה ביותר. בחרו בו בגלל התפיסה שלו כשחקן שיכול לתרום מיידית. לא רק שהוא משחק בעיקר בג'י ליג, אלא הוא גם לא מרשים גם שם. בגלל שהוא לבן לא שמו לב כמה האתלטיות שלו הייתה מרכיב משמעותי להצטיינותו במכללה. בדיוק כמו ג'וני דיוויס, הרבה מהיתרון נעלם במעבר ל-NBA

15 – קובי באפקין – הסיכוי של גארד לקבל דקות באטלנטה כשהם תלויים בין השמיים לארץ לא תקרה. בטח לא לפני שדז'ונטה מורי מוטרד לקבוצה אחרת. אבל אפילו אדריאן גריפין הסופמור הצלף שדווקא שיחק שנה שעברה לא מקבל דקות ברוטציה.

17 – ג'יילן הוד שאפינו – רוקי בלייקרס של לברון זה לא סטטוס אידיאלי. בטח כשלא הגיע לליגה בגיל 24 כמו אוסטין ריבס. הוד שאפינו קיבל הזדמנויות ונראה בהן רע מאוד.

21 – נואה קלוני – קיבל משחק אחד במדי הנטס כשהייתה מכת פציעות והיה בה לא רע למרות התבוסה. קלע 14 ו-4 ריב' ב-24 דק. אבל גם כאן יש לא מעט שחקנים לפניו ברוטציה שהוא לא יצליח לגבור עליהם כרגע. בטח כשהנטס נאבקים על כל ניצחון כדי לא לצאת מהפלייאין.

22 – דאריק ווייטהד – עוד שחקן של של ברוקלין. פשוט לא משחק. צלף יוצא דופן שעוד לא התאושש מפציעה קשה. לא אקבור אותו עד שאראה שהוא חוזר לעצמו.

23 – קריס מאריי – החל לקבל יותר דקות בפציעות של הבלייזרס. דווקא הרשים הגנתית יותר מהתקפית. שיחק ב-8 מתוך ה-15 האחרונים של הבלייזרס

26 – בן שפרד – הצלף שהגיע לאינדיאנה משחק בג'י ליג. אין מחסור של צלפים באינדיאנה. ייקבל אולי הזדמנות בהמשך

28 – ברייס סנסאבו – לא ברוטציה של הג'ז משחק בג'י ליג.

ברוטציה אבל בקושי:

24 – אוליבר מקסנס-פרוספר – אומקס הוא נכס למאבס הגנתית. בטח בעמדת הווינג המבוקשת. אך הוא מינוס התקפי במיוחד בכל מה שקשור בקליעה מבחוץ. היה ברוטציה לא מעט משחקים.

25 – מרקוס סאסר – שחקן שחשבו שיהיה אחד מהפתעות העונה. מונטי ווילאמס לא ממש מחבב אותו ומעדיף לתת את רוב הדקות לקיליאן הייז בעמדת המחליף. סאסר לרוב מקבל 10 דקות בלחץ. עכשיו עם הפציעה של קייד ישחק הרבה יותר.

30 – קובי בראון – בעיקר שחקן גארבג' טיים בקליפרס. ויש הרבה מזה לאחרונה. דווקא נראה לא רע לפרקים.

בחירות דראפט מהלוטרי שלא הוזכרו עד כה. מה קורה איתם?

אמן ת'ומפסון (בחירה רביעית) עדיין לא ממריא. מראה לא מעט ניצוצות. במיוחד בהגנה ובמסירה, אך בלי קליעה מבחוץ הכול צפוף סביבו. היה לו משחק של 12 נק' עם 6 אס' אך הוא חייב לחזור למעבדה ולעבוד על שתי החולשות שלו: הקליעה מבחוץ והשליטה בכדור בפיק אנד רול.

אנטוני בלק (בחירה חמישית) ממשיך לקבל קרדיט באורלנדו אך בפחות דקות מבתחילת העונה. מרקל חזר ונראה סופר חלוד, אך מוזלי נותן לסאגס לשחק בחמישייה עם קלעי לידו כמו אוקיקי או גארי האריס. בלאק מקבל את המושכות לנהל את הספסל. אך הבוסריות שלו עדיין גדולה. לדעתי אם היה ממשיך עוד עונה במכללה, יכל לבנות טוב יותר את משחקו ההתקפי טוב יותר.

אסאר ת'ומפסון (בחירה שביעית) – לאחר פתיחת עונה נהדרת בצד ההגנתי וכשחקן התקפי מחבר, ווילאמס דירדר את מעמדו באופן בולט. הוא כמעט לא מקבל דקות. ווילאמס מפחד מעוד תבוסות ואיבוד יתרונות בגלל חוסר בקלעים ליד קייד. הוא מתעקש על דקות לאלק ברקס, קווין נוקס ואייזיה ליברס ולמרות שאף אחד מהם לא מספק הגנה סבירה כמו אסאר. גם כשאסאר משחק הכדור לא עובר אליו בשום שלב ואין שום תרגיל בו חותך לסל או בו הוא מוביל כדור בפיק אנד רול. בניגוד לאחיו שחוזר מפציעה ומחפש מקום בקבוצה עמוסה, חוסר השימוש של ווילאמס באסאר הוא פשע.

בילאל קולבלי (בחירה שביעית) – בילאל באופן מדאיג לא מראה התקדמות התקפית מספיק יפה בינתיים כדי להצדיק את ה-30 דקות שהוא מקבל כל ערב. הקליעה מבחוץ שהחלה חמה התקררה וירדה ל-30% ב-10 האחרונים. הוא מגן נהדר ומשחק באופן נכון. אך יש לוויז מספיק שחקנים כאלה. אם בילאל לא יעז ולא ינסה להבין למה הוא מסוגל, עוד בחירה גבוהה תתבזבז לוויז. הוא קיבל מתנה מהשמיים בדמות קפיצה בגובה והוא מתמלא נהדר.

קייסון וואלאס (בחירה עשירית) – אחרי פתיחה נהדרת של העונה, המספרים מתיישרים. הקליעה מבחוץ שדגדגה את ה-50% משלוש כבר ירדו לסביבות ה-31% ב-15 האחרונים. הת'נדר פשוט עמוסים אז ה-calling card שלו יהיה ההגנה. ושם הוא לא מאכזב

המניות החמות: נתונים סטטסטיים ל-15 המשחקים האחרונים – להדגיש טרנד!

1: צ'ט הולמגרן – PF/C – אוקלהומה סיטי ת'אנדר, בחירת דראפט: בחירה 2, 2022 (-)

19.6 נקודות (60.3%, 44.6%, 68%) , 6.8 ריב',  2.9 אס', 2.8 בלוקים וחטיפה – ב-30 דקות

שיאי עונה: 36 נק', 13 ריב', 7 אס', 8 בלוקים

צ'ט לקח תפקיד משמועתי יותר בת'נדר ברצף האחרון. הוא יעיל יותר חד יותר ומהווה מטרד בשני צדי המגרש. הוא שחקן נהדר שממש קשה להאמין שהוא רוקי. אבל צריך גם לתת קרדיט למאמן הת'נדר מארק דאגנל. אולי מאמן העונה עד כה. זאת מכיוון שהוא ביצע תהליך דומה עם שיי ואחר כך עם גידי ואחר כך עם ג'יילן ווילאמס וכעת עם צ'ט. הוא שם על הרוקיז שלו בדיוק את כמות האחריות הנדרשת בשביל לפרוח ולקחת סיכונים, אך לא נותן להם לצאת מהמסגרת הקבוצתית כדי לבצע ניסויים בהצלחת הקבוצה. צ'ט החל את העונה מצויין וכעת הוא מתרומם מעלה מעלה כמעט ללא משחקים חלשים, כאשר רב הגווניות שלו מאפשרת לתמרן אותו בין משחק חוץ למשחק פייס/אפ או פוסט אפ. לעיתים גם משתמשים בו כפלייקר בהיי פוסט או בקשת השלוש כדי להעביר את הכדור במהירות לצד החלש לתקיפה. פשוט שחקן מרשים. כשנשאל על העונה שלו ענה תשובה מושלמת. "עד כה לא השגתי שיט". צודק. כולה 30 משחקים. אך רק לבוסטון ומינסוטה יש רקורד טובים מ-OKC וזה עם קבוצה שמובלת על ידי סופרסטאר אחד ושני שחקנים מדראפט 2022. העיניים של כל שחקן ת'נדר העונה צריכה להיות התברגות בצמרת המערב לקראת מאבקי פלייאוף קשים ביותר בקונפרנץ קשוח.

2. ויקטור וומבניאמה – PF/C, סן אנטוניו ספרס, בחירה 1, 2023 (-)

19.6 נק' (48%,34.5%, 76%), 10 ריב', 4 אס', 3.9 בלוקים, 0.8 חטיפות, ב-26 דקות בלבד

שיאי עונה: 38 נק', 20 ריב', 10 אס', 8 בלוקים

הקרב על מלוכת הרוקיז ממשיך להיות מירוץ של שני סוסים בין וומבניאמה להולמגרן. שניהם משנים את האופן שבו כולנו תפסנו את עמדת הסנטר. המספרים של ויקטור היו מספיקים לתואר רוקי העונה בכמעט כול עונה ב-20 האחרונות. מצד שני, הספרס נותרו חלשים. אך לפחות פופביץ' סיים לשחק עם פוינט-סוהן והכניס את טריי ג'ונס הרכז לחמישייה. ג'ונס מאוד שיפר את התפוקות של וומבי. במיוחד במבטים שהוא מקבל. הוא הקפיץ את אחוזי הקליעה שלו ואת האפקטיביות פר דקה, כאשר פופ החליט שהוא מגביל את וובניאמה ללא יותר מ-30 דקות. הוא משחק 26 דקות למשחק ב-15 האחרונים. כולם יזכרו את המפגש הראש-בראש עם יאניס או את המשחק אתמול בו עשה טריפל דאבל מול שארית דיטרויט. הלילה קלע 26 נק', 11 ריב ו-2 חסימות ב-19 דקות (!!!) מול שארלוט בתבוסה שהספרס הנחילו להורנטס שקיבלו את לאמלו חזרה.

ההתקדמות הזו הייתה צפויה, אבל המספרים האלה באמת לא עושים צדק עם הצעדים האדירים שהוא עשה בכל מה שקשור לקבלת החלטות. לדעת מתי לתקוף ולדעת מתי לערב את חבריו לקבוצה. בנוסף הוא הופך לא מעט איבודים פוטנציאלים ממסירות לא טובות לסלים, כשהוא מפעיל את ידיו הבלתי נגמרות. מה שמפתיע הוא הפיכתו לריבאונדר מפלצתי. אחד החששות היו שיהפוך לרך בצבע ויתקשה מול שחקנים כבדים יותר במאבקי ריבאונד. מול הגריזליס חגג על ביסמאק ביומבו ברמה כזו עד ששוחרר הלילה מהגריזלס (צוחק, לא באמת בגלל זה). וכמובן הוא עדיין מעמיד עונה היסטורת בכל קטגוריות החסימות. וומבניאמה הפך לשחקן השישי בתולדות ה-NBA שהגיע ל-100 חסימות בקריירה ב-35 המשחקים הראשונים שלו ביום ראשון בלילה, כשרשם חמש חסימות בהפסד צמוד לקאבלירס.

3. היימה האקז ג'וניור – SF, מיאמי היט, בחירה 18, 2023 (1+)

16.5 נק', (50%, 34%, 84%), 4 ריב' 3 אס' ו-1.2 חטיפות ב-35 דקות

שיאי עונה: 31 נק, 10 ריב', 8 אס', 4 חטיפות, 3 חסימות 4 שלשות

המשחקים הטובים של היימה ממשיכים להיערם כמו גם גלי ההערצה שהוא מקבל מאוהדי ההיט. בדיוק כמו או ג'י אננובי שמגלם את האידיאל הניו יורקי הקשוח וחסר הרחמים בהגנה, האקז מגלם את heat culture בהוויתו. ההיט ללא ג'ימי הפצוע וקיילב מרטין וג'וש ריצ'ארדסון שנכנסים ויוצאים מפציעות, ממשיכים לצבור ניצחונות. שלשום עם הייסמית' וניקולה יוביץ בחמישייה ההיט לא היו רחוקים מניצחון על OKC והלילה קלע 19 נק' בנצחון הצמוד מול המג'יק במשחק שהרגיש מחוספס כמו 1996. האקז ממשיך להתרומם כפליימייקר עם ראיית משחק מצויינת במיוחד במשחקי הדרייב אנד קיק. הוא גם מסוכן מאוד במשחק מעבר כששיערו הפרוע עושה לי פלאשבקים לג'ינובלי. אחד הכינויים המגניבים ששמעתי עבורו הוא Juan Wick שילוב של מוצאו המקסיקני והדמות של ג'ון וויק אותו מגלם קיאנו ריבס. שווה יהיה לעקוב כיצד ספולסטרה ישתמש בו כשג'ימי וקיילב יחזרו. בנוסף ירד לאחרונה באחוז משלוש בעיקר מהקשת הגבוהה. אך עדיין יעיל מהפינות.

4. ברנדון מילר – SF, שרלוט הורנטס, בחירה 2, 2023 (1-)

14.1 נק', (38%, 35%, 81%), 3.2 ריב', 2.2 אס' ב-30 קדות

שיאי עונה: 29 נק', 9 ריב', 4 אס', 6 שלשות.

מילר, הבחירה השנייה בירידה. הוא עדיין מקבל דקות ועדיין זורק הרבה זריקות, כך שהממוצעים שלו ממשיכים להסתובב סביב ה-14-15 נק' למשחק, אך האחוזים הפנטסטיים מתחילת העונה כבר לא יציבים. בשלב מסויים הההורנטס הפסידו 11 משחקים רצופים וכעת הם שוב אחרי הפסד שלישי רצוף. אך מילר, ללא עושה משחק, ממשיך להיות שחקן משתפר ברמת קבלת ההחלטות והורדת כדור לרצפה כשחקן תוקף. אך לצד ערבים כמו ה-6/10 לשלוש מול פיניקס או ה-4/6 הלילה בהפסד לסקרמנטו, ישנם הצטברות של יותר משחקים כמו במשחק ההפסד בהערכה לשיקגו בו קלע 4 נק' ב-2/11 ו-0/7 לשלוש. מילר נראה חזק יותר פיזית מתחילת העונה ואם איבוד העוגן ההגנתי, מארק ווילאמס והאין הגנה של מיילס ברידג'ס, נאלץ לשמור על הווינגים הכי טובים של היריבה ובאופן מפתיע עושה עבודה לא רעה בהזזת הרגלים ושימוש בידיו הארוכות. הלילה כאשר לאמלו סוף סוף חזר סיים משחק אחרי 9 דקות אחרי פאול קשה של קלדן ג'ונסון. אני אמתין למילר להתייצב וזו הסיבה היחידה שהתדרדר רק מקום אחד מהרשימה הקודמת.

5. סקוט הנדרסון – PG, פורטלנד טרייל בלייזרס, בחירה 3, 2023 (1-)

13 נק' (37%, 36%, 73%), 5.2 אס', 3.3 ריב', 29 דקות

שיאי עונה: 25 נק', 11 אס', 5 ריב', 2 חטיפות

סקוט עוד רחוק מהלהרשים לעומת הציפיות הגבוהות שייצר בבחירה שלישית אך השיפור העקבי בקליעה מבחוץ נותן אופטימיות. הוא כבר כ-36% משלוש ב-15 המשחקים האחרונים והראה הרבה הבטחה בחדירה לסל ויכולת המסירה. הבלייזרס מבליטים את אנפרני סיימונס כי הוא וגראנט הם קלפים מבוקשים בעונת הטריידים, אך למרות משחקים חלשים עדיין פה ושם סקוט מצליח להראות הבזקים מהפוטנציאל שלו. אחד מהסיבות לדאגה היא עדייין הסיומת המאוד חלשה שלו בצבע. עדיין יותר מדי פלוטרים ומיד ריינג'ים בנפילה במקום לייצר מגע עם העוצמה של גופו הקומפקטי. הלוואי שהיה צופה במשחקים של בארון דיוויס שסקוט מאוד מזכיר אותו.

6. קרייג פורטר ג'וניור, PG, קליבלנד קאבלירס, לא נבחר בדראפט (כניסה חדשה)

11.4 נק' (36%, 32%,87%), 5.2 אסיסטים, 2.5 ריב'

שיאי עונה: 21 נק', 11 אס', 12 ריב', 3 חטיפות,

המספרים לא מרשימים במיוחד לרוקי הבוגר של הקאבס. גם לא בטוח שיוכל להישאר ברוטציה העמוקה של הקאבס כאשר אין פציעות, או הקאבס קיבלו חוויה מתקנת עם השם פורטר ג'וניור כאשר הגארד לשעבר של וויצ'יטה סטייט הגיע כשחקן Two-way לעבות את מערך הגארדים. בדומה לעוד בוגר וויצ'יטה סטייט, פרד וואן פליט, ככה סתם במקרה מצבת הגארדים של הקאבס התחסלה במהלך דצמבר ופורטר ג'וניור מצא עצמו בחמישייה. פתאום התגלה שחקן שלא עושה כמעט טעויות, שומר ללא מורא ופחד ונותן ווייבים נהדרים לקבוצה. פורטר ג'וניור חיבר שרשרת משחקים בדאבל פיגירס כאשר הקאבס לא התרסקו אלא אפילו ניצחו כמה משחקים ללא מיצ'ל או גארלנד. אני לגמרי רואה אותו חוזר ליותר דקות בפלייאוף כאשר ההגנות מתחילות לשחק קשוח יותר וצריך קשיחות מהספסל.

7. טרייס ג'קסון דיוויס – C, גולדן סטייט ווריורס, בחירה 57, 2023

11.2 נק' (72.6%, 0% – 67.9%), 7.3 ריב' 1.6 אס' ו-1.1 חסימות ב-21 דקות.

שיאי עונה: 19 נק', 15 ריב', 3 אס', 4 חסימות

בכל התקופה השחורה של הווריורס הטיפוס של טרייס ג'קסון-דיוויס היוותה נקודת אור. מבחירה 57, למאבק להשתחל לרוטציה ועד להעדפתו בחמישייה על קיוון לוני בחלק מהמשחקים, ג'קסון דיוויס הוכיח שהמון קבוצות טעו כשדילגו על אחד משחקני המכללות הכי טובים בשנה שעברה מסיבות של גיל (עוד מעט בן 24), מסיבות וגודל (9'6 על 250 פאונדס). נכון שלא בטוח שהיה מקבל דקות רבות בקבוצות שלא קוראים להם הווריורס ובמצבת הגבוהים העלובה בליגה אולי קל להפוך לפרח במדבר. אבל קשה להתווכח על כך ש-TJD הוא שיחוק עבור בחירה 57. הוא קורא את המשחק מהר. יש לו ידיים חזקות וטובות, הוא ריבאונדר טוב עם חוש טיימינג מצויין. נכון שמשחק הפוסט אפ המשובח מאינדיאנה פחות רלוונטי בווריורס אך כחוסם ומתגלגל מצויין הוא נותן הרבה אור בעונת נפילה קשה של לוני שנראה שבור אתלטית השנה. ברשימה הקודמת חברו ברנדון פוז'מסקי כיכב, אך בעיני ג'קסון דיוויס במגמת עלייה טובה יותר כרגע.

8. קאם וויטמור – SG/SF, יוסטון רוקטס, בחירה 20, 2023 (כניסה חדשה)

ב-10 משחקים האחרונים: 10.6 נק' (51.6%, 48% , 88%), 2.6 ריב', 0.3 אס' ב-19 דקות.

שיאי עונה: 16 נק', 6 ריב', 1 אס'.

קאם וויטמור דובר כאחד מבחירות הדראפט הבכירות ב-2023. דובר על בחירה חמישית עבור דיטרויט שהייתה זקוקה לאתלט חזק בעמדה 3 שגם יכול לרווח את המגרש עבור קייד. קאם התרסק בדראפט עד מקום 20 עקב שמועות על בעיות בריאות בברכיים וגם מילים לא מספיק חמות ממאמנו החדש בווילנובה. מה שמפתיע היה שנפל דווקא לחיכה של הרוקטס שמילאה את הסגל בווינגים צעירים כמו ג'אברי סמית', טרי איסון ובחירה טרייה באמן ת'ומפסון. הרוקטס הוסיפה גם החתמה של דילון ברוקס הותיק כאשר טייט הצעיר גם משחק בעמדת הווינג. קאם נכנס למצב בלתי אפשרי לקבלת הזדמנות אמיתית למרות זכייתו ב-MVP של ליגת הקיץ. הרוקטס החליטו לבנות סביב עשיית המשחק והסקור של אלפרן שנגון ופרד וואן פליט כאשר לאט-לאט שאר הבחירות הופכות לשחקני משנה, רול פליירס כאשר 2 בחירות הסיבוב הראשון עולות מהספסל. יוסטון פרצה השנה וקשה לבוא אלייה בטענות.

אז את ויטמור הרוקטס שלחו לג'י ליג עם הבלחות קצרות ב-NBA, כאשר לעיתים מקבל כמה דקות בגארבאז' טיים. אבל המספרים המטורפים של בן ה-19 הזה בג'י ליג של 26.2 נקודות למשחק, שכנעו את יודוקה מאמנו, לתת לו דקות אמיתיות יחד עם אמן ת'ומפסון כשהאחרון חוזר מהפציעה ומתרגל למשחק NBA. ב-10 המשחקים האחרונים פתאום הוא מקבל זמן. לא בכול המשחקים אך כשהוא מקבל, אז הוא מקבל כ-15 דקות למשחק. הוא אפילו קיבל 32 דקות מול שיקגו. קאם נותן להם פאנץ' נהדר מהספסל כולל קליעה חדה מבחוץ, דאנקים מהדהדים, חדירות יפות והגנה לא רעה במיוחד ליד אמן ת'ומפסון שנתן כמה משחקים יפים כפוינט גארד לידו. האתלטיות שלו באמת מדהימה והכוח הפיזי שלו יהפוך לאגדי בשנים הקרובות. הוא מזכיר את אנט אדוורס בעוצמות. אבל מה? 0.3 אסיסטים למשחק? הסקאווטים שאהבו אותו טענו שזה קשור לוילנובה ובצורה בה נאלץ לשחק. הוא סקורר אדיר עם פר 36 של כוכב עם מעל 20 נק' למשחק אך אם לא יוכיח שהוא מזיז כדור ולא רק מהווה חור שחור שמסיים הכול, לא יקבל את ההזדמנות האמיתית שמגיעה לו. דילן ברוקס עלול ליפול בקליעה בסטרצ'ים שונים של העונה, כי היסטורית הוא לא באמת קלעי טוב ויציב, טייט לא תמיד יציב ואיסון לעיתים משחק בעמדה 4 כך שיש מצב שנראה יותר את קאם בהמשך.

9. דרק לייבלי – C, דאלאס מאבריקס, בחירה 12, 2023 (3-)

8.1 דקות (73% מהשדה, 46% מעונשין), 6 ריב' , 1.3 אס' 1 בלוקים ב-20 דקות.

שיאי עונה: 20 נק', 16 ריב', 7 חסימות, 2 חטיפות

לייבלי המשיך לאורך כל חודש דצמבר ותחילת ינואר להיות פרטנר מדהים ליד לוקה דונצ'יץ', במיוחד בפיק-אנד-רול. הוא מוביל את כל הרוקיז בנקודות ב-screen assists לפני צ'ט וויקטור. נכון שקל יותר לייצר ללוקה סל מחסימה אבל עדיין. בנוסף היה מקום שני בסלים תחת שמירה, כך שהרבה מהסלים שלו הם סיימות עם שחקן עליו. לייבלי סבל מפציעה קלה בקרסול במשחק מול פורטלנד. הוא חזר ואז נפצע שוב לאחר שסובב את הקרסול. המאבס לעומת זאת, קיבלו חזרה את קיירי וההתקפה התפוצצה בהיעדרו של לייבלי אבל עם ג'וש פאוול הבלתי נגמר בעמדת הסנטר. לייבלי אמור לחזור בהמשך השבוע כך שנראה זאת כמהלומה זמנית. לייבלי בכול אופן לא ימדד התקפית מעבר להטבעות וסיימונות פה ושם מכיוון שלמאבס יש לא מעט שחקנים שרעבים לכדור. לוקה, קיירי והרדאווי ג'וניור כבר לוקחים כ-60 זריקות בערב נתון כך שאת השלב הבא בהתפתחות של לייבלי ואחת הסיבות שראו בו בין הפרוספקטים המבטיחים של המחזור הוא ההורדה של הכדור לכדרור והמשחק מהפרימטר, יצטרך לדחות לעתיד. כעת תפקידו לסיים באופן יעיל וחזק באזור הטבעת ולנקות הגנתית את הצבעץ

10. קיונטה ג'ורג' – PG, יוטה ג'ז, בחירה 16, 2023 (4-)

10.6 נק' (38% מהשדה, 33% משלוש 83.3% מעונשין), 3 ריב' , 3 אס' ב-23 דקות.

שיאי עונה: 30 נק', 11 אס', 7 ריב'

ג'ורג' היה פקטור במשך כל העונה עם הכדור ביד, אבל הראה את האפסייד שלו לשחק ליד PG אחר (סקסטון) כקלע בניצחון על ההיט ב-30 בדצמבר, וסיים עם 21 נקודות, כשכמעט כל הנקודות שלו הגיעו במחצית השנייה. ג'ורג' קלע 5/8 משלוש עם 6 ריב' ושני אסיסטים ב-28 דקות. הוא בירידה במספר הדקות כאשר הג'ז סוף סוף מתרוממים ממעמקי המערב וסוגרים פערים לכניסה שלהם לכיוון הפלייאוף. סקסטון נראה כמו שחקן בוגר יותר על הכדור וכך גם ג'ורדן קלארקסון שמשתלט על משחקים ליד הכוכב לורי מרקנן. אך ג'ורג' בין עם מהספסל ובין עם ליד

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. כמה המחזור הפכפך. ברגע האחרון הוצאתי את ג'ורדן הוקינגס יקירי והכנסתי את קרייג פורטר ג'וניור. הוקינגס הפך משחקן חשוב לפליקנס לשחקן שבקושי משחק לא כי הוא לא טוב. אלא כי הצמד אלברז ודייסון דניאלס נותן לפליקנס אס הגנתי מהספסל. אך בכול פעם שמקבל דקות הוא מפציץ. הלילה נתן 34 נק' בהעדר מקולום ומורפי ליד דייסון דניאלס בקו האחורי עם 6/12 לשלוש. פורטר ג'וניור יצא מהרוטציה…הוקינס ביקום מקביל היה נבחר על ידי המג'יק ב-11 כפי שחשבתי והיה כיום שחקן חמישייה נהדר עבורם ליד סאגס.

  2. לא הבנתי שני דברים בעיקר:
    1. למה סקוט מטפס בדירוג כשהוא ממשיך להראות כמו תאונת דרכים.
    2. למה הוצאת את טריי-פוד (כן אני מנסה להריץ את זה, עם קצת יותר אתלטיות היה אפשר ללכת על אייר פוד…) מהדירוג. הוא ממשיך להיראות שייך וחלק בלתי נפרד מהרוטציה. לא טיפוסי לראות רוקי מחליק כל כך בקלות למשחק של הווריורס.

  3. לגבי סקוט הוא אחרי 2 משחקים רעים אבל הראה הרבה התקדמות בהבנת המשחק שלו. ברמת הטרנד מהפעם הקודמת שכתבתי הוא הראה שיפור. לא תמיד אפשר לראות בסטטיסטיקה אבל הלחץ שלו עם המהירות והכוח יוצרים עבור הבלייזרס גם מעבר לאסיסטים שהוא מוסר.בהיעדר פוינט גארד אמיתי בדראפט אני מעריך את זה.

    לגבי פודס, התלבטתי מאוד. אני אוהב אותו. הוא ריבאונדר נהדר ויש לו ראש טוב לקרוא את המשחק. הלילה באמת היה לו משחק טוב בהיעדר קרי, אבל בחודש וקצת האחרונים היו לו משחקים רבים בהם לא היה באמת טוב. הוא מקבל דקות כי קר אוהב אותו והוא משתלב, אבל הוא בירידה משמעותית מבחוץ אחרי שהיה צפונה מ-40% בחלק הראשון של העונה וההגנה שלו קצת נחשפה כאשר שחקנים יודעים שהוא אובר-לוחץ שמים גז ועוברים אותו. הפליימייקינג שלו בסדר אבל הוא לא באמת פוינט גארד אלא יותר קומבו. בסוף שחקן שקולע 13 נקודות פר 36 ב-2024 הוא סוג של נטל התקפי. זה לא שאני לא אוהב אותו. מבחינתי הוא בטופ 8 ברמת העונה, אך ברמת הטרנד של ה-10-15 המשחקים האחרונים פחות. אני קצת מצטער על קרייג פורטר ג'וניור. התחלתי לכתוב כבר לפני שבוע וידעתי שאם שוב יקבל דקות יתן תפוקה. אותו כנ"ל לגבי הוקינגס. זה רק זמן משחק אתו.

      1. היו לו כמה משחקים מזוועים לאחרונה במיוחד בתבוסה ל-OKC. אך לפני שלושת המשחקים האחרונים הוא החל להראות לא מעט דברים. אני חושב שצריך להמשיך מעט מהספסל עד שיזיזו את סיימונס. ממש אהבתי את הציוות שלו עם ת'ייבול, ווקר, ריפ הארוכים והאתלטיים. הוא גם הרבה יותר טוב ליד שיידן שארפ וברוגדן מאשר סיימונס. יש להם כימייה גרועה. אני עדיין מאמין בסקוט וביכולתו להפוך לרכז טוב. אולי לא סופרסטאר אבל משהו כמו ברון דיוויס בפריצה שלו או אריק בלדסו בעונות השיא.

        1. אני לא פוסל שום דבר לגבי המשך הקריירה שלו – רק שבינתיים כל הספקות לגבי הקליעה שלו מתממשים לנו בפרצוף וכל התקוות לגבי ניהול משחק לא. בקיצור נמשיך לחכות.

  4. בלי להמעיט כלום מיכולתו והישגיו, צ'ט לא רוקי.
    שנה שלמה הוא בילה בליגה, נסע, ראה, חווה, ספג. אין לו את ההתרגשות של דבר חדש, הוא מכיר כבר הכל.
    נכון, הוא לא שיחק, אבל הוא כן התאמן, כן בילה עם הקבוצה והיה בכל המגרשים.
    זה לא אותו דבר כמו רוקי שמגיע וחוטף הלם תרבותי.
    אין ספק שהמספרים שלו יותר טובים משל וויקטור, אבל לוויקטור יש מגבלת דקות מוכתבת, וזה לא הוגן לערוך השוואה.
    אין ספק שההצלחה של OKC מקרינה על המעמד שלו ולהפך, ושהכשלון של ס"א מקרין על וויקטור.
    מכל הנ"ל אני חושב שוויקטור צריך לקבל בונוס במירוץ לתואר רוקי העונה, ושלצ'ט צריך להוריד ניקוד בזכות נסיון.

    1. צ'ט לא נסע ראה או חווה משחקים. נכון הוא היה שנה במערכת ולא פחות חשוב – גדל בשנה (פיזית זה מאד חשוב).
      מגבלת הדקות של וומביניאמה היא מאז הפציעונת וסביר שתרד בקרוב.

    2. טוב, די כבר עם זה. אפשר לחפש כוכביות בכוח בכל מקום. אפשר גם לטעון שמי שהיה לו 4 שנים להתפתח להוביל להתחזק ולהתבגר בקולג' הוא לא רוקי (הי טימי), מי שהצטרף בגיל 21-22 לליגה מבוגר מידי בשביל התואר (הי לארי ומג'יק, הי סטף), שלא לדבר על מי שזכה לשרת בצבא מספר שנים (לקבלת האדמירל).
      אפשר גם לשאול למי יש יתרון: למי ששיחק התאמן והתפתח עוד שנה בקולג', או למי שבילה שנה בחוץ אצל רופאים ובתי חולים.
      מי שלא שיחק בליגה הוא רוקי, לא משנה אם הגיע לליגה בגיל של סבוניס או לברון, זה הכלל ועם זה עובדים.

      1. מעניין אותי מה אתה חושב על רנדל.
        שיחק 5 דקת במשחק הראשון שלו ונפצע עד סוף העונה.אז מבחינתך הוא רוקי או לא רוקי?ואני מניח שהוא לא רוקי מבחינתך אז החמש דקות שמסכנות שהוא שיחק מונעות ממנו להיות רוקי ובעוד צט שלא שיחק את החמש דקות אין שום בעיה
        ויש הבדל גדול גדול מאוד בין להיות 4 שנים בקולג לבין להיות חלק מקבוצת NBA לעבוד עם המאמנים שם עם הרופאים,לפתח דברים פחות טובים,להבין מה מהיכולות שלך יותר יתפסו ומה לא.

    3. +1
      מודה שלאחרונה לא ראיתי משחקים של הספרס אבל מהמשחקים שראיתי לי לפחות זה מרגיש שמי שפוגע לפחות כרגע בומבי זה פופוביץ שגם שומר עליו בצורה ממש מוגזמת וגם נראה שאין אפילו תרגיל אחד שעושים בשבילו

  5. חיימה הוא לגמרי השיחוק של העונה. המאבק בין צ'ט לויקטור מסקרן, אבל נראה שויקטור הולך לנצח בו, במידה ופופ ימשיך לתת את הריכוז לגונס ויאפשר לקבוצה באמת לנסות לנצח, כמו שנראה במשחקים האחרונים. אני ממש אוהב את צ'ט, אבל חייבים לקחת בחשבון שהוא משחק ליד שרגא, וזה תכלס הmvp עד עכשיו, פלוס הניסיון של שנה אימונים בנבא, זה יתרונות ממש משמעותית לעומת ויקטור.

    1. אני פחות מסכים לגבי האימונים ב-NBA כאשר היה פצוע, כך שלא ממש התאמן ולא תמיד נסע עם הקבוצה. נכון שמבחינת ההלם התרבותי, צ'ט חווה אותו פחות גם כאמריקאי וגם אחרי שכבר מכיר איך קבוצה עובדת. בנוסף, כבר נכנס לשיטה שעובדת ויכל ללמוד אותה ולהבין איך להשתלב טוב יותר. אך בסוף הוא לקח את OKC לרמה הבאה כאשר חוץ ממנו אין שינוי מהותי בין קבוצה שהייתה סביב הפלייאוף לבין קבוצה שדורסת כל דבר שזז בקונפרנץ המערבי. שיי נתן קפיצה אך הייתי מגדיר אותה כ-5-10% וגם ג'יילן ווילאמס נתן קפיצונת אך לא מטורפת. זה לא מסביר איך OKC כזו טובה מבלי להבליט מה צ'ט עושה עבורה. וויקטור כרגע פורץ באופן אישי ככוכב. הוא בעל קבוצה פחות אידיאלית עבורו כרגע. אך אם ימשיך בקפיצה האינדיווודאלית וייצר פער אישי מצ'ט אז אפשר יהיה לשקול מיקומים שוב.

  6. תודה ג'ון. כיף לקרוא אותך.
    1. אצלי ברשימות וומבניאמה מעל הולמגרן באופן עקבי, אבל לאחרונה הפער גדל עוד יותר.
    2. בהנחה שהמעקב הזה בודק מה שחקנים עושים בפועל, אני לא רואה איך הנדרסון נכנס כל כך גבוה. פוטנציאל אנחנו יודעים שיש לו…
    3. פודז'מסקי איבד חלק מהתנופה הראשונית של ההתלהבות, אבל לדעתי הוא עדיין צריך להיכנס. מוויטמור למשל הייתי רוצה לראות יותר לפני שהייתי מכניס אותו לטופ 10.

    1. אני לא מסכים לגבי וומבי עדיין, מכיוון שצ'ט נאלץ לעשות זאת בקונטקסט בו OKC היא קבוצת צמרת שקבוצות מגיעות אלייה עם דם בעיניים לעומת סן אנטוני שהיריבות הטובות יודעות שהן יכולות לתת גז כמה דקות ולסיים את המשחק. אם צ'ט היה זורק עוד 3-4 זריקות למשחק וקולע 23 נק' באחוזים עדיין טובים, בקבוצה פחות תחרותית, זה היה בולט יותר. ברור מי בין השניים יהיה שחקן NBA טוב יותר. וויקטור יהיה שם בוודאות. בדיוק כפי שהיה עם כרמלו ולברון בעונת הרוקי. כרמלו רוב העונה היה מרשים יותר וקבוצתו הייתה מיד במאבקי פלייאוף כשלברון התקשה עם הבלאגן שהיה בקאבס. אך לאף אחד לא היה ספק שמהר מאוד ג'יימס יעקוף אותו בסיבוב. צ'ט פשוט יותר עקבי העונה בתפוקה, באפקטיביות, בתרומה לניצחונות ובמובנים מסויימים גם הגנתית. ברור שאם ויקטור יכל לשחק 32 דקות כל ערב עם רכז נורמלי (למרות שג'ונס עשה לו מאוד טוב) ועם חברים שמחפשים אותו, אז היינו רואים עונה עוד יותר היסטורית. ויכול להיות שנראה זאת בקרוב. אך זה עניין של טרנד של 10-15 משחקים מהמעקב האחרון.
      .
      לגבי סקוט, אני מודע שכשהתחלתי לכתוב זה היה לפני התבוסה המשפילה של OKC. וגם לאחריו, ניסיתי להישאר עם מה שראיתי לפני. אולי אתה צודק וזה comfirmation bias מדי. כתבתי לעידו שלדעתי הוא בסט אפ שלא מחמיא למשחקו וגם קצת נחלש. לגבי פודז'מסקי, הלילה הוא חזר בגדול. אך כשכתבתי כאן הוא היה בטרנד ירידה גם ברמה הקבוצתית וגם ברמה האישית. ההגנה שלו לא הרשימה אותי ברוב המשחקים כאשר הוא אכן נלחם אך הפך לקונוס כשיחק בעמדת הפוינט גארד לאחר הפציעה של פול. הוא נע יפה בלי כדור וקפץ לריבאונד אך אני חושב שהיותו אנדרדוג וההתלהבות שמראה במשחקו מסווים לא מעט חורים במשחק שלו. בנוסף, לא זכור לי רוקי שסטיב קר נתן לו כל כך הרבה קרדיט גם כששיחק פחות טוב כמו פודס. מודי וקומינגה עפו למשחקים שלמים על כל מקבץ טעויות כאשר פודס מצא עצמו ליד סטף וקליי גם אחרי משחקים בהם השפיע פחות. אני מפרגן לו ואם ימשיך כך ברור שיופיע ברשימה הבאה. אבל ב-10-15 האחרונים ההשפעה של ג'קסון-דיוויס הייתה מורגשת יותר

      1. לגבי וומבי – צ'ט קולע באחוזים טובים יותר בגלל הסיטואציה הנוחה יותר שלו, וההשפעה ההגנתית של וומבי היא כבר עכשיו בטופ של הליגה. אני הייתי בגן חובה כשכרמלו ולברון היו רוקיז, אז אני לא יכול להעיד על זה.
        לגבי פודז'מסקי – אין לסטיב קר יותר מדי ברירות עם גל הפציעות והיכולת הכללית של הקבוצה שלו. באופן טבעי, קומינגה ומודי קיבלו פחות הזדמנויות כי היו יותר אפשרויות רלוונטיות אחרות. לגבי ג'קסון-דיוויס שמשפיע יותר אני לגמרי מסכים.

        1. צ'ט קולע באחוזים טובים יותר כי יש לו קליעה – מה שוומבינימה עדיין לא הוכיח. זה לא קשור (כמעט) לנוכחות של SGA. ההשפעה ההגנתית של הולמגרן די דומה לזו של וומבינימה שניהם בעיקר מהווים איום על זריקות בסביבת הסל.

            1. זה לא אומר הרבה בפני עצמו – באותה מידה אתה יכול לטעון שההגנה של OKC טובה יותר מזו של הספרס (גם כששניהם על המגרש) וגם זה לבדו לא אומר הרבה. לפחות כרגע לא חושב שמעבר לכישרון שברור שיש שם יש סיבה אמיתית לשים את וומבניאמה לפני הולמגרן במירוץ לרוקי העונה.

    1. נורא רציתי. אני כל כך קיוותי שיגיע לאורלנדו בבחירה 11. זה היה ממש שם! פשוט היו לו DNPים ודניאלס ואלברדו קיבלו את הדקות שעוד היו לו מהספסל. פוטנציאלית הוא בטופ של המחזור.

  7. תודה על הפוסט ג׳ון!
    ווייטמור, מעבר לאתלטיות שלו, גם בנוי כמו טנק. מבנה גוף שנע בין לברון ג׳יימס לזאיון ווילאמסון. כשהוא חודר לסל באמת שקשה לעצור אותו. ואם זה לא מספיק, הקליעהשלו מ-3 מתגלה כלא רעה בכלל. אבל אני מסכים שהיעדר האסיסטים קצת מטריד, כשרוב הכדורים אליו הם תחנה אחרונה. מצד שני, עד כה הוא משחק בעיקר ביחידה השנייה, והכדורים שהוא מקבל הם בעיקר לסיומות בטבעת או במבטים דיי חופשיים על קשת ה-3 – אז קשה להאשים אותו.

  8. למה לא לתת לויקטור והולמגרן רוקי השנה משותף?
    אני לא מיחס חשיבות לדירוג. הנדרסון צריך להיות ברשימה.ברוב המקרים קשה לרכז בשנה הראשונה.
    חיימה נהנה מתרבות המשחק ופילוסופיית המשחק של מיאמי, הוא מראש נבחר בשל התאמתו לתרבות, וקיבל אמון מהרגע הראשון.
    פורטר לא שייך לרשימה.לא מספיק בולט , אם היה רשימה של 15 שחקנים הייתי מכניס אותו.כנ"ל טרייס גקסון , אני לא מתעלף מהיכולת שלו.חסר לי האחים תומפסון , אוסאר משתלב היטב כשנותנים לו לשחק, אמן עם 10 נקודות ו 10 קרשים אתמול.הכל שאלה של הזדמנות.
    קוליבלי שחקן גולמי לגמרי, מאוד מפתיע ושווה להיות ברשימה.
    על סמך תגובות שלך בעבר.אשמח לראות כתבות נוספות שלך גם בנושאים שלא קשורים בדראפט.אני בטוח שיהיו ברמה מעולה.

        1. וזה קרה גם עם אלטון ברנד וסטיבי פרנצ'ייז ודי בגלל המקרים האלה שינו את שיטת ההצבעה כך שזה הרבה פחות סביר.

        2. גילרי אתה מכוון לתוצאות רוקי העונה של הליגה, שזה פרס זניח ולא חשוב. אני מדבר על הפרס האמיתי והיוקרתי בהרבה, תוצאות רוקי העונה של אתר הופס.קו.יל. זה בהחלט עניין של החלטה, אני לגמרי צודק ומדייק כאן, התיקון שלך לא היה במקום.

          1. חחח… אני מוכן לפנות לוועדה המסדרת לבדוק. אני קצת אלרגי למקום ראשון משותף מכיוון שלפני 35 שנה בקייטנת קיץ יהודית אמריקאית מפונפנת נרשמתי לקייטנת ספורט של שלושה שבועות. השבוע האחרון היה שבוע של תחרויות. כשהמרכז הזירה העיקרי היה תחרות בייסבול בין 8 קבוצות המחנה כי…בולטימור. כדורסל זה לשוורצעס (לצערי כך דיברו בקהילה שלנו). אנחנו היינו הבולטימור אוריולס והירירבה הייתה הטורונטו בלו ג'ייז ובדיוק כמו בסרטי הספורט של דיסני, היינו במינוס 2,בחלק התחתון של האינינג האחרון. אין יותר חילופי קבוצות. הבסיסים היו עמוסים ואני עליתי לחבוט. אחרי 2 סטרייקים וכמה בולים הפיצ'ר שלהם שככל הנראה סתם היה בן 11 מגודל, אך לגופתי הקטנטונית בת ה-9 הוא נראה כמו בן 20 זרק לי פיץ' ישר לראש. נפלתי על הרצפה ודם פרץ לי מהראש (כך אני זוכר לפחות). התחלתי לבכות והגיע חובש ואיתו כל ההנהלה של המחנה שישבה ביציע לבדוק מה קורה איתי. מהמבטים המזועזעים של המדריכים הבנתי שלא נראיתי משהו. גם התקמצנו לנו על קסדת חובט. ענייני אייטיז.
            .
            מתישהו המדריך שאל אם אני רוצה חבטה חופשית. שהוא יקפיץ לי את הכדור ליד המחבט ואחבוט הכי חזק שלי. מבין הדמעות וכנראה תוך כדי תהליך של זעזוע מוח, הסכמתי כי חשבתי שזה היה מעשה יפה מצדם. היום ברור לי שהם פחדו שאני אדווח להורים וכמו כל הורה בולטימורי יהודי זה היה מגיע לבית המשפט בתביעה על אוגמת נפש. כשהילדים הבינו מה הוחלט, הם החלו לצרוח על המדריכים שהם רמאים ושאני בכיין ושזה לא הוגן. המדריכים שהיו גם השופטים לא שעו לקריאות הזעם. אכן חבטתי חזק והשחקנים על הבסיסים הצליחו לעשות 3 נקודות וניצחנו. היריבים שלנו השתוללו מזעם. אני זוכר שניסיתי להסביר להם שזו לא הייתה החלטה שלי אך הם לא הקשיבו. כשעה לאחר מכן בטקס הפרסים העלוב של ילדים בין 9-12 הוחלט לפנים משורת הדין לקחת לנו את המקום הראשון הבלעדי ולתת לנו מקום ראשון משותף עם הבלו ג'ייס היהודים הקטנטנים שכנראה הנהלת הקייטנה פחדו שגם ההורים שלהם יתבעו את המחנה על אוגמת נפש. וכך גרמתי במו פרצופי החבוט לתיקו הגדול בקייטנת מילדייל של 1988. בגלל זה צ'ט וומבי לא יכולים להיות במקום הראשון המשותף

            1. פעם ראשונה שאני חושף את הסיפור הזה. אפילו המשפחה לא מכירה 🙂

            2. יופי אברי
              look what you've done

    1. הפעם הקודמת שכתבתי היה ב-12.12 לפני כ-10-13 משחקים. בגלל שגם אז לקח לי כמה ימים לכתוב ולאסוף חומר 2-3 משחקים אחרונים בקושי משפיעים על הבחירה למרות שאני מזכיר אותם. כך שהחלטתי לעשות באלקים של 15 משחקים אחרונים כדי להבין את הטרנד. אסאר ואמן נתנו חודש דצמבר מאוד לא טוב כאשר רק מדי פעם התעוררו. כתבתי את הסיבות במאמר. נכון שמדי פעם הם מבליחים. קרייג פורטר ג'וניור, עם חצי סגל של הקאבס נתן כ-10 משחקים מאוד יפים בשני צדי המגרש בתקופה שהקאבס יכלו לסיים ברצף הפסדים ארוך והוא אחד הגורמים שהשאירו אותם מעל המים. מודה שככל הנראה לא נראה ממנו עוד הרבה עד לפציעות הבאות.
      אותו כנל גם הוקינגס שמאז חזרתו של סי ג'יי וביוחד אלברדו, ירד מהרוטציה ומקבל זמן זבל. פתאום מכת פציעות ובום, הוא השחקן הכי טוב שלהם. אם הייתה רשימה של מי הייתי חושב השחקנים הטובים ביותר במחזור, זו רשימה אחרת לחלוטין.

  9. טור מצויין. לא שומעים יותר מידי על רוקיז מעבר לשני הסופר-סטארים העונה וזה עושה סדר. אני לא עוקב השנה כמו בעבר, ומרחוק זה נראה שאו שהמצאות שני ענקים כמו ויק וצ'ט פשוט מאפילה על כל השאר, או שבאמת אין הרבה מאחוריהם בדראפט הזה. הטור שלך מאשרר שהאופציה השנייה יותר קרובה למציאות. נחכה לטורים מעקב נוספים. תודה.

    1. לדעתי אתה טועה.בטח ובטח לשחקן גבוה חשוב מאוד הקבוצה שהוא נמצא בה.השחקנים שמפעילים אותו,המבטים הפנויים שהוא מקבל.
      אולהומה היו מצויינים שנה שעברה יש להם אין ספור שחקנים טובים וצעירים שמשחקים ביחד אהה ויש להם מועמד מוביל לMVP שהוא גם רכז(במקרה במקרה זה השחקן הכי חשוב לסנטר צעיר).אה ווכמעט שחכתי שגם גידי מאוד אוהב למסור ולהפעיל אחרים. תשים את וומבי באולהומה ותראה איך האחוזים שלו קופצים,איך המשחק שלו הופך הרבה יותר יעיל ואיך הוא היה מקפיץ אותם אולי אפילו עוד שלב

    1. התייחסתי להוקינס בתגובות. ב-15 המשחקים האחרונים הוא בקושי היה ברוטציה. לא כי הוא לא טוב. אתה זוכר כמה אני אוהב אותו. אבל מאז חזרתם של אלברדו מרפי ודניאלס הוא כמעט לא ראה דקות. אבל כמעט בכול פעם שהוא רואה דקות הוא תותח.

  10. מעקב משובח
    תכניס את פודזמסקי, הוא חייב להיות בפנים.
    גם אני לא הבנתי איך הנדרסון כל כך גבוה. לדעתי הוא אכזבת הדראפט ביחס לציפיות ממנו

    1. מאכזב כן כי ציפינו לוואו ןנבחר גבוהה. הוא רחוק מנגר הוא הולך להיות גארד מעל הממוצע בליגה אולי בורדר לין אולסטאר לא נראה כמו טייפ של סופרסטאר.

  11. טור אדיר
    מילה על הרוקיז של הפייסרס ולמה הם מאכזבים: אולי כי להבין הגנה ולהביא יכולות הגנה לידי ביטוי יותר קשה לשחקן בשנתו הראשונה, אולי לאינטילגנציה הגנתיצ לוקח יותר זמן להתפתח, אבל ווקר ושפרד היו אמורים לתת את אותה הגנה שחסרה באינדיאנה – ווקר את הבשר בצבע, שפרד את הסייז והכוח בקו האחורי, בשאיפה פריים קליי תומפסון. ואם מסתכלים על העונה של הפייסרס, שם יכולה להיות קפיצת המדרגה שתוביל את הפייסרס להיות חברה קבועה בצמרת ועל סף קונטנדרית. אם מסתכלים על הרוסטר, הקו האחורי משופע בשחקנים אנדרסייזד לעמדתם (מאת'ורין, ברוס בראון, נייסמית', אפילו טופין, שלא נדבר על מקונל), והקו הקדמי מורכב מאטריות. בדיוק שם אמורים להיכנס שפרד ו-ווקר, אבל יכול להיות שבישול איטי יעשה טוב יותר לקבוצה בטווח הבינוני ארוך, והם צריכים עוד להתחשל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט