פינת הרוקי – ברנדין פודז'מסקי / יהלי אולמר

לא כך כך מזמן, כלומר לפני שבוע בדיוק, עסקנו בענייני האימפריה המשתקמת מסן פרנסיסקו. דיברנו על סטיב קר, השיטה שלו ואיך השחקנים הצעירים משתלבים בה, או מקבלים את האמון ממנו (שזה אותו דבר בעצם). ליתר דיוק, בשבוע שעבר דיברנו קצת על ברנדין פודז'מסקי. לכן, היום נדבר הרבה על, ובכן, ברנדין פודז'מסקי.

טוב, מאיפה באת?

פודז'מסקי/פודזי/פודז הוא קומבו גארד (1.96 מטר, 92 ק"ג) אמריקאי ממוצא פולני. הוריו הביאו אותו לעולם ב-25 לפברואר 2003 והמשפחה השתכנה בגרינפילד, ויסקונסין (פרבר של מילווקי). אחרי שגדל קצת, הוא שיחק בתיכון בעיר דלפילד, חצי שעה נסיעה בערך ממקום הולדתו וסיים 4 שנים עם רשימת הצעות מסובבות ראשים ממכללות נפלאות. קנטאקי, מיאמי, ואנדרבילט ו-וייק פורסט התחרו על שירותיו אך ברנדין בחר באילינוי, הקרובה למקום מגוריו.

אחרי עונת פרשמן בו מילא את תפקיד נער הפוסטר הנחשק, פודזי רצה הזדמנות. בקשתו לטראנספר (מעבר בין קולג'ים בלי לשבת שנה בחוץ) התקבלה, כשהוא נוחת אצל קואוץ' הרב סנדק בסנטה קלרה. כשנחת בקליפורניה, הנער מצא את עצמו בבופה בשיטת אכול כפי יכולתך, כשהוא זוכה בתפקיד מוביל הכדור המרכזי, שמריצים עבורו חסימות ותנועות על מנת לייצר יתרונות ואפילו קיבל כדורים בפוסט, כמו סנטר מימים עברו. התפקיד הזה גם התבטא בסטטיסטיקה, עם יוסג' נאה של 25.6%. הרבה קבוצות בליגה רצו שחקן כמוהו, בזכות הפרודוקטיביות שלו ברמת הקולג'ים וארסנל הכלים ההתקפי שלו שכולל קליעה, מסירה וכדרור, שבכולן הוא טוב מהממוצע (עד נפלא) בעמדה שלו.

כשהגיע הרגע לבחור בבחירה ה-19, גולדן סטייט אספו אותו לחיקם. כעת, נגלה מה הרוקי הכישרוני יודע לעשות, נדבר על מעלותיו המגוונות בשני צידי המגרש ונראה, שמא ננבא, לאן כל זה עשוי להוביל אותו בעתיד. בואו נתחיל:

איום משולש:

אם נתמצת במילה אחת את הכיוון אליו משחק הכדורסל הולך ב-10 השנים האחרונות, אז הכיוון יצביע על "ורסטיליות/גיוון". ככל ששחקן X יודע לעשות יותר דברים ברמה גבוהה, כך הוא שחקן יותר ורסטילי וכתוצאה מכך, גם יותר טוב.

כמו כל תכונה שמתארת יכולת על המגרש (למשל אגרסיביות או IQ), גם ורסטיליות יכולה להשתמע לשני צדדים. ורסטיליות הגנתית מתארת את היכולת של שחקן לשמור על מספר עמדות, להפעיל לחץ על הכדור, לעזור בהגנת על טבעת, לבצע בוקס-אאוט/סגירה לריבאונד ועוד. ורסטיליות התקפית מתייחסת למספר הגבוה ביותר של יכולות התקפיות, כמו הובלת כדור, ראיית מגרש, קליעה מתפיסה, מכדרור וכדומה. קיצור פופולרי שלה מתמקד ב-3 מיומנויות בסיסיות: קליעה-מסירה-כדרור.

וכאן נכנס לתמונה פודז שלנו, שיש לו את כל אחת מהיכולות האלו ברמת NBA ומעלה. אבל לפני זה, צריך לגלות מהו כוח העל שלו.

טאץ' (לזרוק עם "רגש"):

נתחיל מהמספר היבש: הרוקי קולע 45% מניסיונותיו מאיזור הפלואוטר (3-10 פיט), יעילות יפה בהתחשב בניסיון שלו ברמה הזו שבה סייז ואתלטיות נותנים את הטון (והוא ילד לבנבן אך תחמן). אך מה שיותר יפה זה, ובכן, הפלואוטר. יכול להיות שזה הפלואוטר הכי יפה של שחקן שמאלי אי פעם, שזו אחת המתנות הכי גדולות שאפשר לקבל מאלוהי הכדורסל. מה שאני הכי אוהב בזריקה הקשתית הזו שלו היא הביטחון שלו בה, כשהוא משתמש בה כמעט בכל מצב ויכול לשחרר אותה בדרכים שונות. כאן הוא מסובב את קא"ט ומקשית את הכדור מעלה מעלה והוא מצידו קופץ עד גג האולם ונכנס:

ואם חשבתם שזה מרשים, תראו את הדבר הבא. עמוק ברבע האחרון, הוא מקבל את הכדור מפול בסוף שעון, חודר על קונלי ומרחיק את הכדור מהשומר כדי למצוא מרווח לפלואוטר הנהדר, בנפילה לרצפה, מעל רודי גובר (שהוא אגב רים פרוטקטור היסטורי) ועם הפאול!

והרגש הפנומנלי הזה בקליעה מתבטא גם בזריקות רחוקות יותר. ההגנה של מיני נוטה לצד של CP3 והכדור, אז הפוינט גוד משחרר למודי, שמפרגן לפודזי והנה לכם זריקה שמאלית מקסימה שמסתיימת בסוויש חלק.

וגם הדבר הזה יעיל, עם 40% חזקים משלוש, שכוללים גם את השלשות בתנועה שההתקפה של הלוחמים מייצרת בתדירות גבוהה כל כך. כאן ברנדין מלוהק לתפקיד החוסם לחוסם בפיקנ'רול הספרדי ומזהה שטח פנוי מאחורי הקשת בכנף השמאלית. פול מוצא אותו לאחר ספרינט אלכסוני קצרצר והשלשה צוללת פנימה, כשהגובה שלו מזכה אותו במבט נקי לסל, מעל הידיים המושטות של ארון הולידיי.

שחקן של שיטה:

בנוסף לקליעה היציבה, הרוקי יודע לעשות עוד דברים חוץ מלהכניס את הכדור לטבעת. אחרי הכל, זאת הסיבה שקבוצות מביאות רול-פליירס: כדי לסייע לכוכבי הקבוצה לפרוח ולהשלים אותם עם יכולות התקפיות (והגנתיות) משניות לקליעה. ליתר דיוק, אני מדבר על כל היכולות שאפשר לכלול תחת המושג המעורפל "אינטליגנציית משחק"- תזמון החיתוכים לסל, האיזון בין המשחק עם ובלי הכדור, תזמון חסימות עם ובלי כדור והליכה אופורטוניסטית לריבאונד התקפה הן רק כמה מיומנויות שלא פופולריות בשיח על התקפה אך מהוות את אבק השריפה לחבית הנפץ שהיא ההתקפה של גולדן סטייט.

אז בקיצור, אינטליגנציית משחק, או היכולת לקרוא את המתרחש על הפרקט ולהגיב בהתאם, היא הבסיס למשחק התקפה פורה ודינמי. ולשיטה של סטיב קר. במבט מעמיק על פודז'מסקי, היכולות האלו שלו, שמאזנות בשלמות את תשומת הלב שסטף וקליי מושכים מהיריב, משתקפות ברוב המהלכים שהוא מבצע על המגרש.

החוזקה העיקרית של הרוקי היא קריאת תרגילי החסימות עבור האחים ספאלש ויכולתו למצוא אותם כשהם מבצעים את התנועה ללא כדור הכ"כ אופיינית שלהם. לא מה שציפיתם עבור רוקי שמסוגל לקלוע זריקות משלל סוגים ואף ליצור מעט לעצמו, אך יש הרבה היגיון בלצרף מישהו שפשוט מוסר לשני השחקנים עם התנועה בלי הכדור הטובה בהיסטוריה (דריימונד עשה מזה חצי קריירה).

הכימיה הזו של ברנדין עם הכוכבים מזכירה לי מעשה שהיה עם דניס רודמן לפני שהצטרף לג'ורדן ופיפן בשיקגו. בפגישת סיכום החוזה שלו עם פיל ג'קסון, המאמן האגדי שאל אותו איך הוא ישתלב בהתקפת המשולש (המהוללת). דניס השיב: "אה, זה פשוט. צריך למצוא את מייקל ג'ורדן ולדאוג שהכדור יגיע אליו". ג'קסון היה מסופק.

וכולנו יודעים מי ביסס את ההתקפה שלו על אלמנטים מזו של פיל (ואנחנו נגיע לאלמנט מסוים ממש עוד מעט). בחלק משמעותי מההתקפות, רוב תפקידו של פודזי הוא לרווח את המגרש (בניגוד לרודמן, השנה היא 2023 ולא 1996) ולפטם את מספרי 11 ו-30 בכחול בכדורים והם כבר יסיימו את העבודה.

זה באמת כל כך פשוט. קליי עולה על חסימה בלי כדור של ג'קסון-דייויס מימין, כשסיימונס נאלץ לעבור מאחוריו. הראשון מקבל מסירה מהרוקי ומסיים לייאפ חופשי ומאושר.

פה, אחרי החטיפה, סטף שולח אותו להוביל את המתפרצת, אליה רצים קומינגה בפינה השמאלית ותומפסון בכנף הימנית. כדרור מהיר קדימה מוביל להחלטה הנכונה, שהיא מסירה מדויקת ישר לידיו של קליי, שמצידו מטעה, עולה ופוגע מרחוק.

לפעמים הוא משתלב בהתקפה דרך הספליט אקשן הישן והטוב (נקודות בונוס למי שידע שהמהלך הזה הוא חלק מהתקפת המשולש!). הפוזשן מתחיל עם קרי שחוסם לברנדין וכופה חילוף הגנתי, כשהאחרון מכניס את הכדור ללוני בפוסט. בכניסה לספליט התפקידים מתהפכים והרוקי חוסם לוטרן אך מזייף את החסימה יפה כשהוא מבחין שהשומר שלו (דינוודי) יוצא לקלעי הטוב בהיסטוריה. מסירה קלה של קוון שולחת את פודז לטיול אל הטבעת וסיומת אלגנטית בימין.

והנה המסירה האהובה עלי בקריירה הקצרה שלו. הוולבס באיזורית, כשהטריילר (לוני) עם הכדור במרכז. פודז'מסקי חותך למרכז האיזורית, מקבל את המסירה וכל העיניים עליו. בינתיים פייטון מתגנב מהפינה הרחוקה על קו הבסיס אבל העיניים של הרוקי לא עליו ובכל זאת הוא מוצא את הבן של גארי עם הקפצה מדהימה בעין עקומה היישר לדאנק.

חוכמת המשחק שלו לא מסתיימת כאן, כי היא מופיעה במלוא הדרה בעוד יכולת נהדרת של פודז- הוא ריבאונדר התקפה מצוין לגארד. אם היה עומד בקטגוריה של באסקטבול רפרנס (לפחות 500 דקות העונה. חסרות לו 20), 7.3% אחוזי ריבאונד ההתקפה שלו מעמידים אותו במקום ה-43 בליגה, בקטגוריה שנשלטת ע"י אנשים במימדים עצומים. למעשה, מבין כל השחקנים שמורידים חלק גדול יותר מהכ"ח של קבוצתם, רק ראסל ווסטברוק מתנשא לגובה נמוך ממנו. כלומר, הרוקי הוא השחקן השני הכי נמוך ברשימה הזו של סנטרים ופורוורדים גדולים.

ושוב, הכל מתחיל בקריאת המצבים. סאריץ' מנסה כאן שלשה שהולכת החוצה ובזמן שהקאבס עומדים ומצפים למי למי למי, ברנדין מתגנב מאחורי גארלנד ולוורט ומתעופף כדי לשמור על הפוזשן בחיים.

פה זה אפילו בולט יותר. הלוחמים רצים יפה להתקפת המעבר ומינסוטה שולחת שומר שני לכריס פול, שמעביר את הכדור לוויגינס מעבר לקשת. במקביל, פודז מסמן לסאריץ', נותן לו חסימה גבית ואף יוצר מגע עם קונלי כשוויגינס מתרומם לזריקה. הרוקי שם לב לזה ומחיש פעמיו אל איזור הטבעת, שם הוא זוכה בקלות בריבאונד ההתקפה ומשיג עוד פוזשן לקבוצתו. קריאת משחק נהדרת שלו.

הגנה/האסל:

כשמסתכלים על הצד האפור של המגרש, מגלים שגם כאן פודזי מצטיין בריבאונד, עם איסוף של 17.4% מהחטאות היריבה. הנתון הזה ממקם אותו במקום ה-59, טיפה לפני קווין דוראנט למשל.

איך אפשר להסביר תופעה שכזו? השדר של הווריורס אוהב להגיד ש"פשוט יש לו חוש לכדור". התזמון שלו לריבאונד בהחלט נהדר, אך גם אכפתיות ורצון לקחת ריבאונד ולהוביל התקפות לאחר מכן משחקות כאן תפקיד משמעותי. בכל מקרה, אף אחת מהן היא הסיבה המרכזית למספרים הנפלאים של הרוקי בקטגוריה, אלא סגנון המשחק שלו, שמזכיר כזה של וטרן שראה הרבה התקפות NBA בחייו (ואני בטוח שגם המנטורינג והייעוץ שהוא מקבל מחבריו ההול-אוף פיימרס הותיקים רלוונטית לעניין).

דייויד ת'ורפ (המאמן האישי של עומרי כספי לשעבר, בין היתר) אמר פעם ששחקנים אתלטיים ללא הבנת משחק מגיעים מהר יותר למקום הלא נכון. הרוקי שלנו מייצג את המקרה ההפוך, דהיינו, המיקום של פודז'מסקי על המגרש הוא טקטי ומחושב כמעט בשלמות. פעם אחר פעם, הגארד הלבנבן מתייצב במקומות שמאפשרים לו להשפיע על המתרחש בהגנה, גם כשלוקחים בחשבון את פער האתלטיות שלו מרוב השחקנים על המגרש.

גולדן סטייט מציגה איזורית כאן ופודזי לא מתרגש מהחיתוכים של תומאס ושארפ שיוצאים מהאיזור שלו. במקום זה, הוא מפעיל לחץ גבוה ועומד בדיוק בטווח יד מנתיב המסירה של רויס אוניל לדינווידי. משום מה, אוניל פשוט נותן לו את הכדור וברנדין טס למתפרצת ומוריד הילוך לקראת הסוף, בדרך לבונבון מאחורי הגב עבור קליי.

כאן ברוקלין מריצה מספר חסימות כשהפואנטה היא לתת כדור לקאם תומאס שבא במומנטום לכיוון הסל. קליי נתקע קלות בחסימה של קלאקסטון אך הרוקי רואה את זה, מצמצם מדינווידי כדי לסגור את הנתיב של תומאס לכיוון הסל ומקנח בהפרעה לכדרור של הגארד היריב. פודזי נלחם שם כמו אריה כשהוא צולל לרצפה, אוסף את העור הכתום ומשליך אותו לסטף (שמסיים את פוזשן הקלאץ' עם שלשה ועבירה).

משחק ההגנה שלו מחושב וסולידי באופן בוגר מאוד לרוקי, גם בהתחשב בעובדה שהוא יותר מבוגר מחבריו למחזור אחרי ששיחק שנתיים במכללות. הנה פיקנ'רול של גידי את (ג'יילין) וויליאמס, עליו סטף ופודזי מחליפים. האוסטרלי חזק וגבוה מהרוקי שלנו, שנוטע את עצמו חזק מול החדירה וההטעיה. אחרי הגנה שמספיקה כדי לכפות (בקושי) את ההחטאה של הפורוורד, פודז (במודע או שלא) מוצא את עצמו עושה בוקס-אאוט לג'יי-וויל ומקנח עם ריבאונד ההגנה.

עוד דוגמה טובה ויסודית: סיימונס לוקח אותו לריקוד לקראת סוף שעון הזריקות וברנדין מנתב אותו לצד שמאל, כדי שיכדרר עם היד החלשה שלו. אנפרני עונה להזמנה אך הרוקי מחזיר לו טובה עם שמירה יסודית כמו שכתוב בספר (היד הרחוקה מהכדור יוצרת מגע עם המתקיף, היד הקרובה נשארת למעלה) ואלוהי הכדורסל מתגמל אותו עם גניבה מצוינת.

והידיים האקטיביות האלו טובות יותר ממה שרואים במבחן העין. פר 75 פוזשנים (כמות הפוזשנים הממוצעת של כוכב שמשחק 36 דקות במשחק), הרוקי כופה 2.3 איבודים (חטיפות+סחיטת עבירות תוקף), אחוזון 93 בליגה (!). רובם, שוב, בזכות המיקום ואינטליגנציית המשחק המופלאה שלו.

דוגמה אחרונה: טייטום זורק שלשה מעל ידו המושטת של TJD. פודז'מסקי רואה את הורפורד השועט לריבאונד, נכנס בו ומשפר עמדה עם הזמן, עד למצב שהוטרן נסגר בבוקס-אאוט מרשים. הכדור קופץ וקופץ וקופץ וכשהוא מחליט לסיים את ענייניו, ברנדין מגיע אליו ראשון ומסיט אותו לסטף. מהלך שכל כולו רצון ועירנות.

מבט לעתיד:

ברנדין פודז'מסקי הוא שחקן NBA מגוון ולגיטימי כבר עכשיו, כמו שמאמנו היטיב לספר אחרי משחקו הטוב ביותר העונה (23 נק' וניצחון בטורניר אמצע העונה מול מינסוטה ללא סטף): "הוא ישחק. הוא ישחק כל לילה. הוא הרוויח את זה. הוא חסר פחד ומחבר (connects) את המשחק. הוא משחק בדרך בה אנו רוצים לשחק. הכדור זז כשהוא על המגרש. הוא מתקיף בזמנים הנכונים וחותך בזמנים הנכונים. בהגנה, הוא באמת טוב. הוא פשוט שחקן טוב, אז הוא ישחק".

כמו כל שחקן, יש לו יתרונות וחסרונות. אפשר לציין את הקליעה הקשתית והרכה שלו, את יכולת המסירה ואת המיקום שלו בהגנה. אך פודז מייצר רגעי קסם עבור הקבוצה שלו כשהוא משלב את היכולות הנראות לעין שלו עם אלו הנסתרות מן העין. מושגים מנטליים מעורפלים לעיתים, כמו אכפתיות, מודעות, עירנות ורצון, קורמים עור וגידים כשהוא על המגרש, משתטח על הפרקט בשביל כדור אבוד או אוסף את ההחטאות של חבריו בזמן שהמגנים עומדים ומסתכלים. תקראו לזה דברים שאי אפשר ללמד, Intangibles או פשוט It factor. זה לא משנה, כי לברנדין יש את זה.

ומה זה אומר לגבי המשך ההתפתחות שלו כשחקן? שהדרך עוד ארוכה. תחת החגורה שלו אפשר למצוא 48 משחקי קולג'ים ו-23 משחקי NBA בלבד, כך שהוא רחוק מלהיות מוצר מוגמר. הדבר החשוב ביותר לשחקן צעיר שנכנס לליגה היא הסיטואציה ואופן ההשתלבות שלו בקונטקסט הקבוצתי. פודז'מסקי נכנס לקבוצה טובה (לכל הפחות), עם מאמן שסומך עליו ו-4 שחקני היכל התהילה בעתיד ללמוד מהם באימונים (דריימונד ציין בפודקאסט על הרצון שלו לספוג עוד ידע וניסיון מהותיקים, בין אם מדריי עצמו, מקרי או מפול), כשיש לו זמן להתבשל בתפקיד בינוני, עם היכולות המתאימות לכך (שזה להשלים את הכוכבים בשני הצדדים ולעיתים ליצור לעצמו בשטף ההתקפי).

העתיד של פודזי נראה ורוד. גם אם הוא יועבר בטרייד (אם הווריורס יחליטו לשים את כל הז'יטונים שלהם על אליפות השנה), כל קבוצה תשמח לגארד רב כישרונות כמוהו שיכול לעלות בחמישייה/שחקן שישי-שביעי מהספסל ולהשתלב בול בשני צידי המגרש. שחקנים מהסוג הזה קונים את משקלם בזהב ב-NBA של היום (או בברינקס של לפחות 15 מיליון לעונה, תלוי את מי שואלים).

לסיום, אני מאוד שמח שפודז'מסקי מוצא את מקומו בשיטה היפייפיה של גולדן סטייט. לסיפור שלו יש מוסר השכל יפה: בליגה שכל שנה הופכת לגדולה ואתלטית יותר, הדבר הכי חשוב זה עדיין התחושה הכ"כ חמקמקה הזו למשחק, היכולת להיות במקום הנכון בזמן הנכון ולעשות את הדבר הנכון באותו הרגע, או פשוט לשחק כדורסל נכון, וברנדין שלנו עושה זאת בצורה מדהימה.

יהלי אולמר

אנשי כדורסל שהשפיעו עליי: פיל ג'קסון, מאנו ג'ינובילי, טים דאנקן, מייקל ג'ורדן, קובי בראיינט, סטפן קרי, ג'ייסון וויליאמס, ויקטור אולדיפו, אלן יוסטון, ניקולה יוקיץ', קיירי אירווינג, ברנדין פודז'מסקי.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. NBA בדם

    24 דצמ 2023 19:46:16

    תודה רבה.
    נראה כפגיעה נהדרת של גולדן. שחקן שתורם קצת מהכל ומשחק בלי פחד. מזכיר קצת את אוסטין ריבס מהלייקרס מלפני שנה שנתיים.

  2. לירון

    24 דצמ 2023 20:53:55

    תודה על אחלה סקירה לאחלה שחקן. מאוד נהנה לראות אותו ומי שרואה אותו בפעם הראשונה לא יכול לדעת שמדובר על רוקי עם כל כך מעט משחקים תחת החגורה. לגבי קר, הוא דווקא לא ממש מטפח רוקיס וגם השיתוף של פודי, מודי ו TJD נובע מפציעות ולא ניסיון לשלב אותם באופן הדרגתי כדי לטפח אותם.

  4. Avri

    24 דצמ 2023 21:51:58

    שחקן רוטציה חביב שיעביר כמה שנים טובות בליגה ואף אחד לא יזכור בסופו של דבר. עוד 30 שנה הוא יספר לנכדים שלו שאתר ישראלי פעם השקיע ועשה עליו כתבת פרופיל. טור מצויין, אגב.

  6. רן הנרגן

    24 דצמ 2023 22:12:36

    יופי של ניתוח.
    הוא לא הולך לשום מקום.
    מאז לוני ג"ס לא בחרה בדראפט שחקנים שמבינים את המשחק ברמה של ואטרן טוב. גורדן פול התפתח להיות שחקן משמעותי אחרי עונה וחצי אבל הוא לא היה חף מטעויות שלא לדבר על משחק ההגנה שלו. TJD כסנטר סובל ממחסור שכחמישה סמ אבל פודזמסקי כרכז יהיה גבוה יחסית לעמדה. לא מוצאים שחקנים כאלו ברחוב.
    נקודת החולשה שאני מזהה במשחק שלו היא הקליעה. הוא איטי ונדרש לתהליך כיוון ממושך (יחסי, הכל יחסי). גם אחוז הקליעה שלו מהעונשין נמוך. אם הוא ילמד לקצר את תהליך הקליעה מבלי לאבד דיוק יש כאן שחקן שהפוטנציאל שלו הוא סטיב נאש.
    המבחן הבא שלו, אחרי שעבר את מבחן הרוקי של קר יהיה כשהשחקנים בקבוצות הירידות יתחילו לקבל דוחות סקאוטינג ליו ויכונו לנקודות החולשה שלו.
    .

  7. sroni741

    25 דצמ 2023 05:09:06

    יופי של נקודות , מקצועי ביותר וממש מאיר עיניים עם הסירטונים כל הכבוד !! עושה רושם שמדובר בשחקן בעל יכולות, אבל עוד מוקדם לקבוע לאן הקריירה שלו הולכת. מה שכן אכן לעתים הוא לא נראה כמו רוקי אלא בשחקן עם נסיון לא מבוטל .

  8. אבי טרכטמן

    25 דצמ 2023 05:37:47

    תשמע, זה חתיכת פוסט. אשכרה ככה כותבים פוסט.
    יש תחושה שהווריורס השנה פגעו בול בשתי הבחירות שלהם. הלוואי.

    הפנטזיה שלי?
    אין פלייאוף השנה, יש בחירה טופ 5.
    אין פלייאוף שנה הבאה. יש קופר פלאג.
    יש אליפות עוד שלוש שנים שאולי גם תהיה שנת הפרישה של סטף.

    אבל זו רק פנטזיה.

  9. thetroll

    25 דצמ 2023 06:29:30

    ניתוח מעולה ביותר תודה. יש הרבה שחקנים במיוחד בדראפט הזה שנבחרו דוקא באזורי הדמדומים של הדראפט שיהיו משמעותיים ביותר בליגה לטווח ארוך. שחקנים ממש טובים הוא אחד מהם.

  11. מהפנט תרנגולות להטיל ביצה בדאנק

    25 דצמ 2023 09:11:05

    ברנדין צריך לקחת את הפוסט להדפיס אותו ולתלות אותו על הקיר בבית.הפוסט מעולה.
    ברנדין מוכיח שבחירות בדראפט זה לא מדע מדוייק,קשה למדוד לבחור צעיר למעשה ילד כמה יוכל להתפתח בעתיד,איי קיו עתידי של כדורסל,ורמת רצון ומוטיבציה עתידית.
    שם שקופץ ישר לעין זה מודי.מבחינת כשרון הוא אמור להיות הרבה יותר טוב מברנדין, איך שהוא הוא כל הזמן מדשדש נמצא שנים במערכת ועדיין לא השיג את מה שברנדין השיג ברבע עונה.
    לגבי העתיד ,בוא לא נשכח שהיריב נותן אולטרה תשומת לב לסטף וקליי.כך שברנדין די חופשי להשיג מספרים.אבל אותו דבר יכולתי להגיד גם על מודי ובמקרה של מודי זה לא עבד.

  13. Alex Rabino

    25 דצמ 2023 13:52:12

    כל הכבוד יהלי. פוסט משובח. אני זוכר את מאמנו בסנטה קלרה הרב סנדק מהתקופה שאימן ב ASU. מאמן בינוני לגמרי. אני מקווה שיילמד מדריימונד גרין רק את הדברים הטובים. לא את האופי המחורבן שלו.

  15. k_700 the original

    25 דצמ 2023 19:45:23

    בחירה מרשימה של גולדן סטייט כי היא נותנת להם מענה מיידי לצניחה הצפויה מאוד של קליי(שהיו צריכים להפרד ממנו כבר).
    באובראול אני לא חושב שהוא יעשה קריירה הרבה יותר מרשימה ממה שהוא מראה.
    יהיה שחקן חמישייה שנייה איכותי שנותן אנרגיות, הגנה, שלשות, מעניש אותך בלייזי דיפנס. לא רע, לא מדהים.

  16. ירון, החלום

    27 דצמ 2023 23:26:48

    בס"ד
    תודב רבה
    9וסט מע יק ומעולה.
    פתיחה מרשימה מאד,
    אבל צריך לבדוק גם את הצד המנטלי.
    מה קורה כדלא הולך?
    מה קורה 'מיובשים המון על הספסל.
    נחכה לקיר הרוקי'ס. ולעונה השניה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט