אסיסט 138#- זעפרני, דיס איז פור יו!!!! / אסי שלם

ותיקי האתר זוכרים את אחד הכתבים הבולטים והאהובים עלי- יאיר זעפרני. זעפ' היה אוהד מינסוטה ותמיד היה כותב טורים מלנכוליים והגעגועים לתקופת גארנט-קאסל-ספריוול ומחלק הממתקים קנדי מאן. מאז 2003-4 חלפו להן 20 שנה עגומות והנה השנה יש תחושה שהזאבים הולכים לשחזור ההישג, לפחות.

זעפרני ידידי, דיס איז פור יו!!!

"יש יותר סיכוי שמינסוטה יגיעו לגמר המערב מאשר מילווקי לגמר המזרח" (ביל סימונס בפודקאסט שלו)

כבר כתבתי בפוסט תחילת העונה https://hoops.co.il/?p=300354 על השינוי המרכזי שהNBA עוברת מאז תחילת שלטונו של הג'וקר ליגה. צמדי ה4-5 הם הדבר החשוב ביותר לקבוצה היום.

טורניר אמצע העונה הוכיח את זה בצורה הברורה ביותר עם זכייתם של הלייקרס. גמר הסיגנונות הפגיש את הלייקרס הגבוהה עם לברון-AD מול אינדיאנה הנמוכה והמהירה בראשות האליברטון.

הסוף כבר ידוע לכולם והוא עוד הוכחה לכדורסל המנצח של התקופה- "BULLY-BALL BASKETBALL".

"כדורסל הביריונים" בתרגום חופשי, אומר שהגבר שישלוט ברחבה הוא זה שיישאר לעמוד אחרון. זה עבד יפה עם שאק בשנות ב2000, וזה עובד עכשיו שוב עם צמדי הפאואר פורוורד-סנטר בקבוצות העילית של הNBA.

אני מדבר על סיגנון, זה לא אומר שהצמד צריך להוביל את הקבוצה בזריקות לסל, או בכל ססטיסטיקה התקפית אחרת. הרעיון להעמיד 2 מפלצות שימעיטו את הצלחת היריבה לקלוע מהרחבה, לשלוט בריבאונד הגנה וההתקפה במשחק ולייצר עוד הזדמנויות לקליעה (Possession).

דור הזהב של הגולדנים כנראה מאחורינו. אם חיפשנו עד היום כמה שיותר קלעי שלשות שיזרקו בכל זמן נתון ולהגיע לתוצאה גבוהה ככל הניתן, בדור העכשווי זה כמו לדבר במנגו כשלכולם יש אייפון 15. האמת? אני בעד.

גאסול-ביינום

הצמד הכי דומה למה שיש למינסוטה כולל סגנון משחק הוא הלייקרים של סוף שנות ה2000. ביינום גאסול.

נכון שקובי היה כוכב הבוצה הבלתי מעורער, אבל זה היה חיל שיריון בכל רמ"ח איבריו. גאסול היה המוכשר, קולע מבחוץ ומוסר נהדר, ביינום היה 'הפועל השחור' משיג את הכדורים ומטביע בעוצמה כשהיה אפשר. והיה גם אודום, הצלע השלישית של צמד העמדות החשוב.

יתרון נוסף של הסגנון הזה הוא מניעת מתפרצות. כשאתה זורק כדורים קרוב לסל והולך בעצמה לריבאונד התקפה אתה מונע הזדמנויות רבות למתפרצת, בעיקר כאלה שמגיעות מכדורים חוזרים.

High – Low

משחק ה-"למעלה למטה" או בעגה המקצועית High-Low ממקם שני שחקנים גבוהים בשתי עמדות מפתח במגרש.

עמדת ניהול המשחק ממרכז המגרש: Top of the Key. בעמדה הזו שחקן גבוה כמו גאסול, שיודע לקלוע אם יעזבו אותו לבד או למסור למקום הנכון בגלל הכישרון שלו.

עמדות הPost

עמדות הPost מחולקות ל-3.

High post– אזור קו העונשין (5), שמתרחב מעלה לכיוון הTop of the key.

Mid-post– אמצע המרחק בין קו העונשין לקו הבסיס(Base line)- (4)

Low post– אזור תחילת הצבע הקרוב לקו הבסיס- (3)

השחקן בעמדה 5 הוא זה שינעל וישחק קרוב לסל בעמדת הLow post או Mid post. הגבוה המוכשר יותר עם הקליעה הטובה יותר ישחק רחוק מהסל. מקו העונשין בואכה קשת ה-3 נק'.

כמו כאן בדוגמא ביינום מגיע במהירות להתקפה לחסום ולהסתובב פנימה. גאסול מקבל את הכדור למעלה ומכניס לביינום שמטביע בקלילות. קאפיש?

ונעבור לגרסה העדכנית של מינסוטה.

בתפקיד הגבוה המוכשר כמובן… אנטוני טאונס.

האיש יכול לקלוע מכל טווח, גדול וחזק ולמרות שקבלת ההחלטות שנויה קצת במחלוקת, הוא איום התקפי משמעותי.

בתפקיד חוטב העצים…רודי גוברט.

שחקן הגנה נפלא, מסיים מצויין קרוב לסל ועושה את כל מה שצריך כדי לשלוט ברחבה.

וזה לא הכל.

נאז ריד הוא הצלע השלישית של משולש הזהב הזה. יכולת קליעה פנומנלית מ-3 והוא מעביר את KAT לעמדת הסנטר כשגוברט בחוץ. זה יוצר מצב שכל הזמן יש על המגרש 2 מתוך 3 האפשרויות המצויינות האלה. יחד עם הכימיה שנבנתה בשנה האחרונה אנחנו רואים סגנון מנצח לקבוצה.

שימו לב לשליטה של גוברט בריבאונד ובחסימות, לנקודות למשחק של KAT ולכמות השלשות והאחוזים היפים מאוד שלו עם ריד.

המבנה

הבעיה עם 2 גבוהים גדולים על המגרש בו זמנית היא ליצור פקק בתהקפה ולמיעוט המקום שיש לשחקנים יצירתיים לשחק. מה קוראים אותו spacing. ריווח.

כדי לפתור את זה ניתן לשחק במבנה High – Low שציינו מקודם.

ה-1 הרכז יכול להתחיל את ההתקפה לגבוה המוכשר- 4 או לגבוה החופר שתופס עמדה קרוב לסל-5.

שימו לב לדוגמא כאן. גוברט הולך לסל חזק, הוא מצופף את ההגנה וריד שנמצא גבוה נשאר פנוי לשלשה.

בדוגמא הזו דווקא ריד הוא המוסר. הוא מקבל כדור מקונלי שיוצא מחסימה של גוברט שנע לצבע. ריד מושך שחקן שומר בגלל הקליעה שלו ומשאיר את גוברט להטבעה קלה על הארדווי הנמוך.

ואחרונה דוקא עם KAT.

הוא מקבל את הכדור למעלה(Top of the Key זוכרים?) כשגוברט קרוב לסל. הוא יודע להוריד כדור לרצפה והוא מלהטט כל הדרך לעוד 2 נק'.

מי מספר 1?

אחת השאלות המרכזיות שנפתרו מאז אנטוני אדוארדס בקבוצה היתה של מי הקבוצה. טאונס הוכיח כישרון אבל לא מנהיגות, ולקה בחלק ההגנתי.

אחרי העונות המרשימות של אדווארדס והמפתחות שקיבל מסטיב קאר בנבחרת ארה"ב כבר אין ספק. אדווארדס הוא האופציה ההתקפית הבכירה והוא משתלב יפה במבנה לצד שני הגבוהים. החכמה, כמו שאמרנו, לאפשר מקום לבידודים לשחקן מיסוגו ולכן המהלכים שלו ישוחקו בחלק הנגדי לצמד הגדולים של מינסוטה.

שימו לב לכאן איך טאונס וגוברט עוברים לצד הנגדי כשANT-MAN לוקח חזק לסל את גו'נס ג'וניור.

היכולת הגבוהה של KAT להשיג נקודות יחד עם השלשות של קונלי מאפשרת למינסוטה מספר איומים על הסל בלי להיתלות בכוכב אחד בצורה אבסולוטית.

ועכשיו נשאל את שאלת השאלות- האם זה יספיק לריצה עמוקה בפלייאוף? האם מינסוטה היא גרסה עדכנית ליוטה של אותו גוברט עם דונובן מיצ'ל- קבוצת ליגה מעולה אבל נופלת סידרתית בפלייאוף, או הלייקרס גרסה מעודכנת לקובי-גאסול-ביינום?

אסי שלם

בעברית - מאמן, באנגלית- קואוץ' ביידיש- קיבעצר "הניצחון לשחקנים, ההפסד למאמנים והפרחים לצה"ל" (ספר משלי עמוד קטש, כלומר 10) להרצאות, פודקאסטים ועוד: asist101@gmail.com

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. יש בהחלט פוטנציאל, ומכיוון שברור כמה קונלי קריטי, השאלה היא – מי הרכז המחליף. כרגע אין אף אחד ברוסטר שנראה כאילו הוא יכול להחליף את קונלי, שאעני מסכים עם הד"ר שיש מצב שהוא החלק הכי חשוב. בכח מקרה הם פתחו את העונה נהדר, ומסתבר שהביקורת של כולנו כמעט פה באתר עסקה גובר – אולי הייתה מוקדמת מידי…

  2. תודה רבה אסי
    הבחנות מעולות ותודה על העלאת הנוסטלגיה עם זעפרני
    כן ברור שהם מנצחים מההגנה והרבה מזה על קונלי שהוא שר ההגנה ואנט שהשתפר בנוסף לדובר שסוגר את הטבעת ומקדניאלס ששומר אישי שיכול לשמור גם על קצרים
    ההתקפה שלהם נתקעת הרבה פעמים ולוקח להם לפעמים זמן ורק ברבע השלישי הם נכנסים לקצב אחרי שהם נקלעו לפיגור דו ספרתי ברבעים הראשונים

  3. איי, זעפרני, רק השם שלו מעלה בי זכרונות של טורים נהדרים…
    הלקח שטני לוקח עימי מהבנייה של מיני זה סבלנות, או לא לקפוץ בראש. לשלב שחקן כמו גובר בקבוצה זה תהליך שלוקח לפחות שנה, מתברר. צריך ללמוד להפעיל אותו בהתקפה, והוא צריך זמן ללמוד להשתלב בהגנה. לא נורא, כולנו נאכל השנה כמה כובעים, אם למישהו יש מתכון טוב שיחלוק.
    תודה רבה אסי, כיף לקרוא כמו תמיד

  4. תודה לכל המברכים.
    סימונס גם העלה נקודה מעניינת לגבי הציון בדיעבד לטרייד של גוברט. האם היה אפשר להביא גבוה סולידי שייתן תרומה זהה של הגנה וחסימות במחיר פחות מטורף ממה שנתנו עליו? הוא העלה כמה שמות לא זוכר במיוחד.

  5. אחלה פוסט.
    אולי באמת קטילת הטרייד של גובר הייתה מוקדמת, אבל אם אני זוכר נכון, הטענה העיקרית לא הייתה ההתאמה שלו (הם היו ממש גרועים בריבואנד והגנה לפני הטרייד) אלא יותר המחיר המופרז ששולם תמורתו. ולכן, לפני שנקבע שכולנו רפי הבנה,
    כדאי לראות קודם אם זה עובד בסדרת פלייאוף

  6. הו יאיר זעפרני חמדת האתר. ימי שבת מענגים רבים בילנו איתו. יוחזר לאתר לאלתר ( ותודה על הפוסט מאיר העיניים אסי)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט