האגדות הזרות – ניקי גאליס – האגדה הכי גדולה פר סנטימטר / עמית טבול

אני אוהב שחקנים שיודעים למסור ומשתמשים ביכולת הזו. הם מוסיפים פן אחר למשחק, יצירתיות, ווינריות, חוסר אנוכיות ואחווה. 

אבל מה לעשות, אני אוהב יותר סקוררים! בסופו של דבר יו ניד טו פוט דה בול אין דה באסקט. באיזו דרך? למי אכפת?! העיקר שיהיה חוקי. עדיף סוויש.

כאחד שאף פעם לא אהד קבוצה מסוימת (חוץ ממכבי באירופה), כל שנותר לי לאהוד הם שחקנים מסוימים, בדגש על סקוררים כמובן. בתחילת משחק תמיד קיוויתי שיהיה איזה משוגע שיפציץ בלי הכרה (אפילו אהבתי מאוד את איגור קודלין וקרלוס לישבואה חסרי המצפון והטווח).

יש הרבה סקוררים ששיחקו באירופה, אבל אין הרבה מגה סקוררים ששיחקו באירופה. כאלה שמתחילת המשחק פותחים בית חרושת לייצור נקודות מכל מין וסוג. כאלה שאין צפי שיורמו גבות אם כבר במחצית מאזנם עמד על 20 נקודות.

דורון ג'מצ'י ומיקי ברקוביץ' היו סקוררים. גם נאומונסקי וקטש. ג'ו ארלאוקאס, עליו כתבתי בפוסט הקודם שלי היה קצת מעליהם בתקופת הפריים שלו. דראזן פטרוביץ' המנוח, בעיניי גדול השחקנים האירופאים בכל הזמנים, בהחלט היה מגה סקורר ונמצא כאן בליגה משלו. 

ויש עוד שחקן שנמצא בליגה משלו. נתוניו במהלך 13 עונות רצופות בקבוצה בה שיחק את רוב הקריירה שלו:

37 נקודות למשחק, כולל עונה עם ממוצע של 44 נקודות למשחק (!)

וכל זה, תחזיקו חזק, על גובה של 1.83 מ' – לא יודע אם זה כולל נעליים או לא. 

אז כן, לשחקן הזה קוראים ניקי גאליס. והוא היה חתיכת תופעה. חרך רשתות מכל טווח, מכל זווית, עם הקרש, בלי הקרש, עם/בלי פאול או סתם מהעונשין באחוזי סטף קרי.  

??Are you kidding me

ניקוס גאליס, יליד 1957, בן להורים יוונים, נולד בניו ג'רזי ועד גיל 15 התעסק באגרוף. 

סימני המכות איתם חזר גרמו להוריו להסליל אותו לכדורסל. 

אחרי שבלט בתיכון, שיחק ארבע עונות במכללת סיטון הול. מאמנו במכללה אמר עליו שהוא השחקן הטוב ביותר אותו יצא לו לאמן. 

בעונה האחרונה במכללה הוא קלע 27 נקודות למשחק וסיים שלישי בטבלת מלך הסלים. הראשון היה אחד בשם לארי בירד שנבחר שישי בדראפט 1978.

גאליס נבחר על ידי בוסטון שנה לאחר מכן במקום ה-68. הוא לא זכר את סדר הבחירה ואת השמות של כל אלה שנבחרו לפניו, אבל כן רצה לשחק בנבא. לדאבונו הוא נפצע במשחקי קדם העונה, לקח מטוס וטס חזרה למולדתו האמיתית והצטרף לאריס סלוניקי, שם בדיעבד התבררה הפציעה כתקלה מופלאה.

שנת 1979 הייתה שנה של מהפכות. האייתללות השתלטו אז על איראן וגם באריס סלוניקי הייתה מהפכה. גאליס הפך את אריס ממועדון בינוני שלקח אליפות בודדת ערב הגעתו, למועדון צמרת יווני לאורך זמן ולכוח משמעותי באירופה. מספר שנים לאחר מכן הצטרף ינאקיס והצמד חמד הזה שם את הכדורסל היווני על המפה ברמת הקבוצות וגם ברמת הנבחרות.

גאליס הפגיז והפגיז כאילו אין מחר. הוא שלט בכדור היטב בזכות מבנה גופו הנמוך והחזק והג'אמפ האדיר שלו בדרך כלל הגיע מהמקום וללא התרעה מוקדמת. לך תחסום דבר כזה…השחקן שהכי מזכיר לי אותו הוא מיודענו עדי גורדון.

הניתור שלו חיפה על הנחיתות בגובה. פעם אחר פעם שומריו עמדו מובכים אחרי שהוא שוב היתל בהם בחדירה לסל וקבר עוד שתי נקודות עם ג'אמפ קליל. בדרך כלל זה היה מסתיים עם 30-40 נקודות. עוד יום במשרד. למעשה הסקור שלו בכל משחק היה תלוי רק בו. אי אפשר היה לעצור אותו.

בליגה היוונית גאליס קלע 31 נקודות לערב כבר בעונתו הראשונה באריס. בשנייה הוא קלע 44 למשחק, בחמישית 41 ובעוד 8 עונות הוא קלע מספרים שבשיעור חשבון מתעגלים ל-40. 

גם באירופה הוא לא חסר שבטו מיריבות אריס ולא ירד מממוצע 30 נקודות למשחק בגביע קוראץ' או היורוליג (אז גביע אירופה לאלופות). 

מכבי אכלה ממנו מרורים אך יכלה לו בשלבים המכריעים ועצרה את אריס בחצי גמר הפיינל פור של עונת 1988-89.

בגזרת הנבחרות הלאומיות גאליס כיכב דרך קבע בטורנירים החשובים. באליפות אירופה של שנת 1987 הוא וינאקיס הובילו את הכדורסל היווני לאליפות היסטורית עם טורניר חלומי מבחינתו שכלל 37 נקודות לערב. מדהים. 

בגמר של אותו טורניר יוון גברה על ברית המועצות של מרצ'לוניס בתוצאה 103-101. 

גאליס הגשים את החלום ונבחר למצטיין הטורניר. יוון כולה השתגעה לגמרי.

שנתיים לאחר מכן יוון ניצחה בחצי הגמר את אותה אותה ברית המועצות של סאבוניס ומרצ'לוניס, אבל בגמר לא יכלה לנבחרת היוגוסלבית הגדולה על כל יהלומיה המלוטשים.

היו לו תצוגות קליעה רבות של 40 או 50 נקודות ופעם אחת בשנת 1981 קלע 62 נקודות בליגה היוונית. 

הוא גם ידע לעשות פליימייקינג כשהיה צריך, אבל אני מניח שכבר הבנתם שאני לא הולך להתמקד ביכולות המסירה שלו (נו טוב, פעם אחת ב-1990 חילק 23 אסיסטים במשחק חד צדדי נגד קבוצה פינית). 

באחד הטורנירים הבינלאומיים גאליס שיחק בממוצע מעל 40 דקות לערב (משחק אחד נגרר להארכה). היה איירון מן רציני.

בשנים 1988 עד 1990 גאליס הוליך את אריס לחצי גמר הפיינל פור אך אריס נעצרה תמיד בחצי הגמר. 

בקיץ 1992 התחלפה הנהלת אריס סלוניקי. הקבוצה איבדה את האליפות ליריבה העירונית פאוק, לאחר שבע אליפויות רצופות. ההנהלה רצתה מהפכה בסגל. לגאליס לא נותרה ברירה. הוא והאוהדים היו שבורים וגאליס עבר לפנאתינייקוס שדשדשה אז במרכז הטבלה היוונית. 

בשנת 1992 גאליס עבר לפנאתינייקוס. הוא שיחק שם בהצלחה, אם כי ממוצעי קליעותיו בקבוצה עתירת הכוכבים ירדו. אל דאגה – הוא עדיין קלע מעל 20 לערב. בקיץ 1993 היה אמור לנחות בקבוצה דרזאן פטרוביץ' שרצה לחזור לאירופה ולקחת איתו את הגביע האירופי הראשון של קבוצה יוונית. זה לא קרה כי מוצרט של הכדורסל נהרג בתאונת דרכים בגרמניה. נשאר רק לדמיין מה הצמד הזה היה מעולל ליריביו אם אכן היה משתף פעולה. 

ישנו ציטוט מפורסם של דרזאן שאמר על גאליס: "אם אני הוא בנו של השטן, אז ניקי גאליס הוא השטן בעצמו"..

אם כן, לאחר הגעתו של גאליס, פנא השתפרה משמעותית. גאליס כאמור קלע מעל 20 נקודות לערב, מסר יותר והיווה מנטור לאלברטיס ואיקונומו הצעירים שהובילו את הקבוצה בשנים שלאחר גאליס.

לצערם של הירוקים, הכוח הדומיננטי ביוון היה אולימפיאקוס שלקחה שלוש אליפויות רצופות במסגרת סדרות הגמר נגד פנא בשלוש השנים בהן גאליס שיחק שם. 

ב-1994 הקבוצות נפגשו בחצי גמר הפיינל פור האירופי שהתקיים ביד אליהו. גם הפעם אולימפיאקוס גברה על היריבה השנואה מאוד והגיעה עד לגמר, שם הפסידה לחובנטוד בדאלונה. גאליס הצטיין ונבחר לחמישיית הפיינל פור, אולם שוב ירד מאוכזב בחצי הגמר. 

לא ירחק היום בו פנאתינייקוס תשנה סדרי עולם, תהפוך לאימפריה בעזרת האדריכל אוברדוביץ' ותיקח 20 אליפויות ב-24 העונות הבאות פלוס שישה תארי יורוליג. 

בתחילת עונת 1995-96 מאמן פנא סימן את החמישייה שתפתח את המשחק. גאליס ראה ששמו לא מופיע שם. הוא נעץ מבט קשוח במאמן, יצא בהפגנתיות מהאולם ומאז לא חזר לשחק. 

אחרי הפרישה השתעשע קצת עם מחנה כדורסל שהיה בעליו ונהנה בעיקר ממחוות רבות שהוענקו לו. 

יש שני אולמות כדורסל שקרויים על שמו (האולם של אריס סלוניקי וה- O.A.C.A באתונה), יש גם טורניר ניקי גאליס שקרוי על שמו ואם אני לא טועה יש או הייתה בארץ מסעדה שקרויה על שמו.

בשנת 2017 הוא נכנס להיכל התהילה של הכדורסל ונמנה על שחקנים מעטים מאוד שנבחרו להיכל התהילה למרות שלא שיחקו דקה בנבא.

יש הרבה אגדות אירופאיות בפרויקט הזה, אבל אין ספק שגאליס הוא בטופ של הטופ של האגדות. אם נשקלל את גובהו נקבל פה מקסימום אגדה פר סנטימטר עם ניצול מקסימלי. 

בדיוק ההיפך משקית קליק.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 51 תגובות

  2. שדות פופ לנצח

    29 אוג 2023 07:59:41

    תודה עמית, הזכרת נשכחות….גאליס היה שחקן אדיר עם עצבים מברזל, תמיד רגוע וממוקד , יתרון פסיכולוגי אדיר לכל קבוצה …מה שגם בלט בהופעה שלו חוץ מהמבט הקפוא והחודר זה שיער החזה שלו, שגרם לו להראות כמו דב משחר לטרף , היום כבר אין דברים כאלו…סטיב קפלן היה נותן לו פייט עם המברשות בכתפיים והלולב שהתנדנד לו מהראש דקה לתוך המשחק ופירק לו את החסכון וההלוואה

    1. דוקטור רזי הופמן

      29 אוג 2023 08:48:27

      באמת סימן ההיכר, שערות על החזה והכתפיים.
      דב דובי
      קפלן עם החיסכון והלוואה הוצאת מהאוב?
      לפני כ 25 שנה גמרתי עם ההלוואות והחסכונות…
      אי שם סוף אוגוסט בימי ההכנה בבית הספר הגעתי לימי ההכנה בבית הספר בו לימדתי וקרחתי קצרה מחיאות כפיים סוערות.
      קרחת בשבילי עד הקבר ויקפוץ אלי אוחנה עם השנפון נגד קסקסים (ש במקור).

  3. Berch

    29 אוג 2023 08:25:01

    שחקן שחקן
    הוא היה בכלל אמריקאי? שנבחר בדראפט???
    הפך לי את כל המורשת שלו
    🤣🤣
    באמת אגדה, משום מה אני זוכר אותו בתור מוסר מעולה, כנראה מהחלק השני של הקריירה
    טור משובח

  4. דוקטור רזי הופמן

    29 אוג 2023 08:43:05

    לעולם לא אשכח איך שיכלל הפך את הפיידאוואי והפלואטר שלו לסימן היכר בלתי הגיוני. ממש כמו שסטף הפך את השלשות לסימן ההיכר שלו. כמה כשרונות טבעיים כאלה היו בעולם? אפשר לספור על יד אחת. מדהים שהאמריקאים לא לקחו אותו. יכול היה להיות אגדת אין BA לדעתי.

      1. תומר

        30 אוג 2023 20:07:20

        הוא לא היה יותר אירופאי מטל ברודי
        אמריקאי לכל דבר ועניין שעשה עליה ליוון
        .
        אגב, גאליס היה זה שנכנס עם הלפיד האולימפי לאיצטדיון במשחקים באתונה ב 2004

  5. ירון, החלום

    29 אוג 2023 09:01:34

    בס"ד
    תודה על םוסט נהדר.
    הייתי ילד, ומה שאני זוהר, זה שחקן. קטן שקולע וקולע ו… קולע, בלי הכרה. 30 נקודות היו ערב חלש אצלו..

  6. MacLeod 1

    29 אוג 2023 09:53:52

    כתוב נהדר,תודה רבה
    סקורר בחסד, את המצפון השאיר בניו ג'רזי…
    הרגליים הכי חזקות בביזנס, עליה מטורפת מהמקום, יד קטלנית ורגש למשחק ברמה של הגדולים ביותר

  9. yaniv

    29 אוג 2023 10:53:47

    תודה.
    היה שחקן ענק אבל משום מה הרבה פחות חששתי ממנו מאשר נגיד פטרוביץ.אולי כי מכבי בדרך כלל הסתדרה עם אריס סלוניקי .מה שכן אין הרבה שחקנים בעולם שיכולים להתהדר בכך שהם עשו מהפיכה של ממש בענף ספורט כלשהו.וגאליס ווינאקיס לקחו את הכדורסל היווני שהיה כדורסל כושל שלא מצליח לא ברמת הנבחרות ולא ברמת הקבוצות והפכו אותו לאימפריה של ממש

  11. TheMike

    29 אוג 2023 15:20:36

    הסקורר הכי חזק באירופה. חא הבנת איך חא עוצרים אותו. כולם ידעו מה הוא הולך לעשות ולא הצליחו לעצור אותו . פחות הפחיד מדראזן שניהל את המשחק ושלט בקצב המשחק אבל היה בלתי עציר ביכולת לייצר נקודות. למי שחושב שאירופאי לא יכןל לשחק מןל אמריקאים אגיד שהוא אולי השחקן הזר היחידי שיכול לומר שבמשחק נבחרת מול נבחרת קלע יותר מג'ורדן במשחק מול האמריקאים. והאדיוטים בבוסטון ויתרו עליו. טמטום לדורות

    1. דוקטור רזי הופמן

      29 אוג 2023 18:26:51

      +1966 על הטמטום של הסלטיקס.
      גאווה אמריקקית. תחשוב שהוא יכול היה להצטרף לבירד, מקהייל ופאריש ביחד עם דניס ואיינג'
      היה משחק גארד והיה תוקע 20 נקודות למשחק.
      לסלטיקס היתה עוד אליפות או שתיים בשנות השמונים.

        1. דוקטור רזי הופמן

          31 אוג 2023 15:53:19

          ידוע ולא משנה את העובדה שאחרי שעזב ליוון לא היה שם איזה חכם שהחזיר אותו בחזרה לאין BA
          ו-כן, הסלטיקס היו סופר טים והיו יכולים להיות הרבה יותר טובים אתו.

        2. TheMike

          6 ספט 2023 14:42:00

          ברור. שוב אני מדגיש, במשחק בין הנבחרות הוא קלע הכי הרבה על המגרש כולל ג'ורדן. אף אמריקאי לא יכול היה לעצור אותו.

  12. Alex Rabino

    29 אוג 2023 15:51:50

    כדי להבין את מעמדו של גאליס ביוון, קבלו את הסיפור הבא.
    בשנות ה – 90 הייתי מנהל חברת התעופה היוונית אולימפיק בישראל. בתוקף תפקידי הייתי טס הרבה ליוון. באחד הערבים יצאתי לארוחת ערב עם אחד ממנהלי החברה במסעדה יוקרתית באתונה. פתאום נכנס למסעדה ניקוס גאליס עם מספר חברים. המסעדה געשה מייד וכל המסובים קמו על רגליהם והחלו למחוא כפיים ולצעוק גאליס, גאליס. כן זה היה מעמדו של גאליס ביוון.

  13. אהרון שדה

    29 אוג 2023 17:23:12

    אגדה אמיתית אני זוכר אותו לראשונה באליפות עולם 1986
    שם היה מלך הסלים עם 33.5 נק למשחק (דראזן היה המצטיין ) ומיקי וג'מצי ניצחו את אותו גאליס 79-82
    יוון סיימה עשירית
    אם אני לא טועה הצעיד את סטון הול לגמר מכללות
    הצעיד כאמור את אריס ל 4 פיינל פורים
    אך הרגעים הגדולים שלו היו ביורובסקט
    תחילה היה מלך הסלים של 1983 עם 30.00 נק' למשחק אבל יוון סיימה רק 11
    ב 1987 היה מלך הסלים המצטיין וכמובן אלוף הטורניר עם 37.00 נק' למשחק
    הניצחון 77-81 על היגוסלבים בחצי הגמר ובמיוחד העל הסוביטים בגמר זכור ממש 101-103 הייתה התוצאה
    גם ב 89 היה מלך הסלים עם 35.6 ניצח שוב את הרוסים 80-81 בחצי אך דראזן והיגוסלבים היו כמה דרגות מעל נבחר גם לחמישיית הטורניר
    גם ב 91 היה למלך הסלים בטורניר עם 32.4

  14. NFS

    29 אוג 2023 23:13:08

    שחקן ענק, אחד הגדולים. יופי של טור שעושה הרבה כבוד לניקו.
    הגמר ב-87' מול בריה"מ עם הניצחון 103:101 הוא אחד המשחקים הגדולים, עם כל עשן הסיגריות בתקרת האולם.
    פעם ראשונה שאני שומע שפטרוביץ' רצה לחזור לאירופה ב-93' ועוד לפאו.. מאיפה זה? זכרתי שהלך לו מצויין בנטס והיה ברור שיחזור לנ.ב.א

  15. Zivo

    30 אוג 2023 07:48:47

    איזה שחקן. השהייה שלו באוויר הייתה מטורפת. לא היית מבין איך הוא קולע ככה עם מראה שגרתי לחלוטין, כמעט של פקיד. אחלה כתיבה. תודה

  16. MBK

    30 אוג 2023 09:41:34

    היה לגאליס חלק עליון מאוד חזק
    לא מפתיע שהתחיל את הקריירה באגרוף
    הוא היה סקורר אדיר, עומד על קו השלוש ודפק ספרינטים וסיים פאסטברייקס
    מכונת קליעה, יחד עם יאנקיס שם את הכדורסל היווני על המפה

  17. דני האדום

    30 אוג 2023 10:29:24

    בשבילי גאליס יכול להיות פתיחה למחשבה על מה קרה ללוח של הסל. כלומר שמאסטרים כמו גאליס כמו סילבר או כמו טימי דנקן ידעו ושיכללו את אמנות הקליעה באמצעות הלוח כך שהזריקה הזאת היתה כמעט בלתי ניתנת לחסימה. מישהו החליט שהזריקה ה"חלקה" אסטתית יותר או שווה יותר או אני לא יודע מה יותר.וככה נעלמה מהמגרשים שלנו טכניקה מוצלחת ביותר

  18. נועמיקו

    30 אוג 2023 10:29:25

    תודה, טור מצוין!
    אני לא זוכר אותו משחק ולא ידעתי עליו הרבה.
    הפתיע אותי שהוא בעצם תוצר אמריקאי של התיכונים והמכללות.

    1. דוקטור רזי הופמן

      31 אוג 2023 05:47:13

      חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח, איזה עדי גורדון בראש שלך?
      אם כבר אז גורדון ניסה להיות גאליס ולא ממש הראה את זה.
      הסטטיסטיקות מדברות ואל תשכח שניקו שיחק ברמות הכי גבוהות באירופה.
      גאליס לטעמי בחמישיית כל הזמנים באירופה והראשון בעמדת הגארד.

  21. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    30 אוג 2023 11:57:19

    אין לי באמת מה להוסיף על מה שכתבת, ואמרו בתגובות. אבל בכל זאת – פוסט אדיר על שחקן אדיר, נדיר ושעיר. מאותם מתי מעט שלא משנה אם ניצחו או הפסידו לנו, הערצנו אותם. טופ-5 אירופה בכל הזמנים. והאליפות, במדי יוון, עם ינאקיס, הייתה מטורפת. תודה רבה עמיתיס.

  22. עגל

    30 אוג 2023 12:29:26

    תודה עמית! בהחלט שחקן אדיר ואגדה מהגדולות ביותר שהיו.
    גם איתו, כמו עם קטש, עולה תמיד המחשבה איך הוא היה מצליח בנב"א (בתקופתו הם היו הרבה יותר מקובעים). לי ברור ששניהם היו מצליחים מאוד.
    לא זוכר את הסיפור שפטרוביץ' רצה לחזור לאירופה. זה נשמע לי שהיתה לו הצעה אבל לא סביר שהוא שקל אותה ברצינות. אני זוכר שהו דיבר על הרצון שלו להמשיך להתקדם בנב"א.

    1. yaniv

      30 אוג 2023 13:59:04

      אני שמעתי על הסיפור הזה לפני כמה שנים.מסתבר שהוא היה מאוד לא מרוצה מהאמריקאים וכבר חתם או היה ממש לקראת חתימה באירופה,.אני זוכר שגם הייתי בשוק כי הוא בדיוק התחיל להראות לאמריקיאים מיהו באמת

  23. קפיץ

    30 אוג 2023 13:57:14

    תודה עמית. שחקן ענק, הכל נאמר כאן כבר. ידית מארץ הידיות, עם ניתור אדיר וחדירה שלא כיבדו מספיק – זוכר אותו עובר כל גבוה ששמו עליו כמו רוח בדרך לעוד ליי אפ ואחר כך מעניש מהמיד ריינג' כשנתנו לו מטר שוב ושוב. אני לא זוכר אותו מטביע אפילו פעם אחת במשחק אבל תראו אותו מדנקק בקלות משתי רגליים בחימום – https://www.youtube.com/watch?v=r1jfFsrvIHI&ab_channel=cainerau3

  24. John

    30 אוג 2023 15:02:53

    עבודה נפלאה!!!
    כמה הערות. נכון שהאמריקאים לא העריכו כשרונות אירופאים בליגה, אך תהיה בטוח שגאליס קיבל המון הצעות אז.
    העניין היה נכון עד אמצע שנות ה-90 שקבוצה אירופאית בכירה יכלה לשלם לסופרסטארים יותר כסף ממה שה-NBA יכל לשלם לשחקני משנה.
    השכר באירופה היה בנטו לעומת השכר בארה"ב שהיה בברוטו. בנוסף אם מחשבים פר משחק רוב האירופאים לא ראו יתרון בלשחק 82 משחקים כאשר אז היה הרבה פחות מקובל לעשות load management. זאת לעומת היורוליג שאז עוד לא שוחק במתכונת מורחברת וכללה 8 קבוצות וכמקסימום עוד 18-20 משחקים עד לאליפות. כך שעונה אירופאית הייתה כ-50 משחקים בכול הליגות. לבסוף צריך לזכור שהפער האתלטי בין רוב האירופאים לאמריקאים היה מאוד משמעותי אז. להיות חור בהגנה בקו האחורי של ה-NBA של אז היה נחשב פשע גדול. אפשר לרוץ על כל הקבוצות הבולטות בשנות ה-80 וה-90 ומאוד תתקשו למצוא חוליות חלשות בהגנה בקו האחורי.
    .
    גם קח בחשבון שכשאירופה ראתה כמה קשה היה לדארזן למצוא את מקומו, זה הוציא הרבה רוח מהמפרסים של לא מעט שחקנים שלא היו סנטרים. ההצלחה של דראזן דווקא פתחה הרבה דלתות ושקנים כמו דנילוביץ' כן הגיעו. אך שוב, המשוואה דאז הייתה שלרוב כוכב אירופאי מגיע להיות שחקן משנה ב-NBA ולא כוכב. רוב הכוכבים האירופאים לא רצו ירידה במעמד. קוקוץ' הגיע אחרי שבאמת כבר מיצה הכול באירופה ובודירוגה מעולם לא עשה את המעבר.
    .
    הערה לגבי פטרוביץ'. הטענה שהיה אמור לחזור לפנא לשנתיים לשחק עם גאליס ואז לחתום בסלטיקס היא רק שמועה לא מבוססת מספר שנכתב על ידי 2 קרואטים לפני כמה שנים. לא ראיתי לזה שום סימוכין. קשה לי מאוד להאמין שדראזן שנתן עונת שיא קריירה בנטס ועלה עמה לפלייאוף היה מוותר על שיא הקריירה בלחזור לקבוצה אירופאית, לאחר שזכה בכול תואר אפשרי בייבשת הישנה. אני מאמין שעניין כזה היה דולף הרבה לפני. כן יכול להיות שהוא ניהל משא ומתן כלכלי עם הנטס ואיים לחזור אם לא יקבל את השכר שרצה. אך בין זה ובין לחזור יש תהום.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט