מה הקשר ליאור אליהו עכשיו? מאיפה הוא צץ בטור בפרויקט שעוסק באגדות יורוליג?
בטור הקודם שפורסם אתמול, ביקשתי לנסות לתאר את הגדולה של ספאנוליס מכמה זוויות. במקרה של שותפו לדרך פרינטזיס, יש זווית אחת מאוד מדויקת שממנה ניתן לתאר את הגדולה שלו, ומה עבורי הכניס אותו לפרויקט הזה.
סרג'י רוברטו מול פ.ס.ז' ב-2017, דריק שארפ בנס ז'לגיריס ב-2004, דייויד טיירי מול הפטריוטס ב-2007, ג'ון פקסון מול פיניקס ב-1993, ואפשר עוד להמשיך ולהמשיך את הרשימה הזו, שחקנים שלא היו ולא התיימרו מעולם להיות סופרסטארים או שחקני היכל תהילה, אך נחקקו בזיכרון בשל רגע אחד ספציפי, מוזהב, יחיד בקריירה, רגע שהקנה להם את אותה התהילה. הרגע הוא זה הנכנס בשערי ההיכל, והאדם שאחראי לו רק נספח לכך. ואולי, לשחקנים אלו יש היכל משל עצמם, היכל רגעי תהילה, או אם תרצו – ההיכל על שם רוברט הורי.
אבל, לא בשביל השחקנים הללו נתכנסנו לפרויקט הנוכחי (אולי זה שווה פרויקט אחר, דומה לאחד של מנחם בימי הקורונה). מכל מקום – יורגוס פרינטזיס לא שייך לרשימה הזו, למרות שהוא אחראי לאחד מרגעי הזהב הזכורים של היורוליג במאה ה-21.
בקצרה יובשנית כי פטור בלא כלום אי אפשר – ב-2022 יורגוס פרינטזיס פרש אחרי קריירת בוגרים שנמשכה כ-20 שנה, כאשר למעט עונת השאלה בלאריסה היוונית ועונה וחצי באוניקאחה מלאגה הספרדית, העביר את כל הקריירה באולימפיאקוס פיראוס. ב-2011 חזר לאולימפיאקוס אחרי הסיבוב במלאגה, ואיתה המשיך עד לתום הקריירה. באמתחתו שתי זכיות ביורוליג (2012, 2013) ועוד שתי סגנויות (2015, 2017), ארבע אליפויות יוון ומדליית ארד ביורובאסקט 2009 עם נבחרת יוון. ממוצעי קריירה ביורוליג של 9.6 נק' ו-3.9 ריב' ב-20 דק' למשחק, חבר חמישיית העונה ביורוליג ב-2017.
אז מה היה בו, בפרינטזיס, שהפסקה למעלה גרמה לו להיבחר לקבוצת העשור השני של המאה ה-21 ביורוליג? לקצת פרספקטיבה, אלו חברי קבוצת העשור: בוגדן בוגדנוביץ', ננדו די קולו, דימטריס דיאמנטידיס, לוקה דונצ'יץ', קייל היינס, סרחיו יול, חואן קרלוס נבארו, מילוש תאודוסיץ' והחבר ספאנוליס. לעוד קצת פרספקטיבה, אספר כי בשקלול הצבעות המאמנים, השחקנים, האוהדים ועיתונאי הספורט המסקרים את היורוליג, פרינטזיס הגיע למקום הרביעי – רק ספאנוליס, בוגדנוביץ' ויול לפניו.
ראשית, הוא היה השחקן השני הכי טוב באחת משתי הקבוצות הכי טובות באותו עשור (השנייה היא ריאל מדריד, שגם לה כמו אולימפיאקוס שתי זכיות ושתי סגנויות). אולימפיאקוס ההיא גם עשתה דבר נדיר למדי ביורוליג עם שתי זכיות עוקבות (במאה ה-21 רק אנאדולו אפס (20/21, 21/22 ומכבי ת"א 03/04, 04/05 חיברו שתי זכיות רצופות), וזכיות שהיוו הפתעה עצומה – גם השנייה מול ריאל מדריד ובעיקר הראשונה מול צסק"א מוסקבה – עוד עליה בהמשך.
שנית, הוא היה עקבי, מניה בטוחה תחת הסל עם סיומת טובה בשתי ידיים (השחקן השני עם הכי הרבה קליעות לשתי נקודות בהיסטוריית היורוליג), ספאנוליס לפרינטזיס בפוסט אפ או במסירה לקו הבסיס זה הכסף הכי בטוח בבנק, ברמת סטוקטון טו מאלון – רק עם תארים. אבל לא רק חיית צבע מעמדת הפאוור-פורוורד אלא גם קלע לא רע עם 34% משלוש בקריירה, שידע לקבור אותן בעיקר כשהיה צריך. לפרטים בעניין – ברצלונה:
ולא שבצד האפור של המגרש הוא היה קוטל קנים, אי אפשר לשחק כל כך הרבה שנים עם חור כמו ספאנוליס ולהצליח בלי לכסות עליו בהגנה. בגובה 2.05 סיפק גם הגנת טבעת טובה למרות מספרים לא מזהירים (0.2 בלוקים למשחק ביורוליג), וגם עם עבודת רגליים מספיק טובה להגן מול גארד, עוד גארד, שספאנוליס פספס בחילוף. והוא היה חזק, לתפוס עליו עמדה בצבע הייתה חוויה כיפית כמו לחטוף צעקות מדושקו איבנוביץ' (אפשר לשאול את ליאור אליהו מה הוא מעדיף, בתור אחד שניסה את שניהם).
אז יש לנו הישגים, ויש לנו יכולת, ויש לנו עקביות וגם מספרים לא רעים. זה עדיין לא מסביר למה פרינטזיס, טוב ככל שיהיה, נבחר לקבוצת העשור ביורוליג וזוכה לקונצנזוס כזה מקיר לקיר. וכאן נכנס הרגע, רגע ברמת הרגעים שצוינו לעיל, רגע ששווה אליפות אירופה לקבוצה שלא חשבו ששווה פיינל פור, בקושי הצלבה – הגויאבה. תרשום לפניך, ליאור.
גמר 2012, אולימפיאקוס נגד הפייבוריטית צסק"א מוסקבה, עם אנדריי קירילנקו והאקס הטרי מילוש תאודוסיץ'. הרבע הראשון היה קרב חפירות ונגמר 10:7 לצסק"א. ברבע השני תאודוסיץ' נכנס לעניינים עם שלוש שלשות וצסק"א יורדת למחצית ביתרון 14, 34:20. בשלב הזה, פרינטזיס עם 0 נקודות. ברבע השלישי אולימפיאקוס קצת חוזרת לעניינים, אבל צסק"א לא נותנת לה להתקרב יותר מדי והקבוצות עולות לרבע האחרון כאשר צסק"א מובילה ב-13, 53:40. ראוי לציין שבמהלך הרבע השלישי צסק"א הובילה כבר ב-19, יתרון השיא שלה במשחק. פרינטזיס בשלב הזה עם שתי נק'. את הרבע האחרון ניצחה אולימפיאקוס 22:8, כאשר פרינטזיס עם עשר נקודות מתוך הנקודות של אולימפיאקוס ברבע – שתי קליעות עונשין, סל מריבאונד התקפה (ועל הדרך הוצאת עבירה חמישית מחריאפה, הטראומה שלפני טראומת מילאנו), שני פוסטאפים – וגויאבה, שהיא הכסף הכי בטוח בבנק:
אז הנה הרגע המוזהב של פרינטזיס, רגע שנחקק בזיכרון הקולקטיבי של כל צופה יורוליג באשר הוא. הזווית לבחינת הקריירה של פרינטזיס היא הסל הזה, ואם נרחיב את הזווית אז בעצם כל המשחק הזה הוא מיקרוקוסמוס לקריירה של פרינטזיס, קרב חפירות בדם ויזע, במלחמה בצבע שבסופה ניצחון האנדרדוג, לא הכישרון הכי גדול של דורו אבל שחקן שחצב לעצמו את מקומו בראשמור היורוליג. צרפו את הרגע הזה ליכולת, לעקביות, להישגים ולנאמנות לאולימפיאקוס – והרי לפניכם אגדה, אגדה להיכל התהילה של היורוליג ולא להיכל רגעי התהילה ע"ש דרק שארפ.
ואם הוא ראוי לקבוצת העשור של היורוליג – והוא יותר מראוי – מה לנו כי נלין וכיצד נתווכח על נוכחותו בפרויקט.
אכן גוייאבה מכובדת
ואהבתי את היכל התהילה על שם רוברט הורי. פרוייקט שצריך להיעשות
🤣
היכן כתוב "היכל התהילה ע"ש רוברט הורי"?!?!?! כתוב בסוף "היכל רגעי התהילה ע"ש דרק שארפ"!!!
פסקה שלישית
תודה רבה
הזכרת את רגעי הספורט הגדולים ביותר אז זה באמת ראוי לפרויקט בפני עצמו
יופיעו בו הקלאסיקות של הרגע האחרון
מהכדורגל הישראלי
אלי אוחנה (בשער דק 86 בגמר הגביע והשער ההוא באוסטרליה )
גילי לנדאו (ושער האליפות ב 86)
ערן זהבי (בשער בטדי ולא רק )
מהכדורגל העולמי
מייקל תומאס (בשער שובר הלב באנפילד 89)
סרגיי אגוארו (עם שער האליפות ב 12 של הסיטי שער שנכבש כשעתיים לפני הסל של …."הגויבה")
סולשיאר (בשער הניצחון מול מינכן 99 ..)
אנייסטה (בשער ההוא בצ'לסי בחצי גמר 09 ובשער הניצחון בגמר גביע העולם 10)
ראמוס (בשער השוויון בתוספת הזמן בגמר אלופות 14)
וילטורד (בשער השוויון מול איטליה בגמר 00)
אמבפה (למרות ההפסד בגמר מונדיאל 22)
מהכדורסל הישראלי
מיקי ברקוביץ (באין ספור רגעים למשל בסל מול צ'כוסלובקיה שהעלה את ישראל למנדובסקט 86)
עדי גורדון (בסל מול מכבי בגמר הגביע 96)
דארק שארפ (בסל ההוא בנס קובנה)
דיקסון (בסל שהביא לחולון אליפות היסטורית ב 08)
טולבארט (בסל ההוא בגמר הגביע 09 חולוניה)
בכדורסל האירופאי
דיברנו כבר על סאשה ג'ורג'ביץ (והשלשה בגמר 92)
תומפסון (כמדומני בשלשה מול אולימפיקוס 94)
ורנקוביץ (והחסימה הלא חוקית גמר 96 מול ברסה)
פרינטיזיס (כמובן ב 12)
חאריפה (עם אותו ר התקפה )
כמובן יול (23 בנקודות היחידיות שלו במשחק)
גם הולדן (בגמר יורובסקט 07)
גאליס (בניצחון על הסובייטים 89)
בנ.ב.א זה קר פקסון הורי אך בעיקר ריי אלן
יש כמובן אינספור רגעי מכללות שכאלו
וגם בענפים אחרים
כמו דיוקוביץ בטניס (במיוחד בניצחון שובר הלב על פדרר 18)
גרג לימונד בטור (88 או 89)
פטל (ב 22 בניצחון הירואי )
ובקיצור רשימה ארוכה ומעניינת
לגבי פרינטזיס ומקומו באגדות
אז בעיני הוא לא אגדה קלאסית
הוא סמל
באגדות הסמלים הוא ללא ספק יחד עם שארפ בלו ואחרים
בניגוד לשארפ ובלו הוא כן נכנס לנבחרת העשור
ויש לו גם רגע אייקוני זה לזכותו
מצד שני הוא אף פעם לא היה "השחקן"
של אולימפיקוס
וזה בניגוד לאגדות הקלאסיות
כמו ספינוליס דימנטיינדיס נבארו גורגביץ בודירוגה סאבוניס ואחרים .
תודה על הפוסט! כיפי ומהנה לקריאה.
אחלה סייד קיק הוא היה. אני מניח שבלי הסל ההוא בגמר הדיבור עליו היה אחר לגמרי.
אין כמו ניצחון אנדרדוג על מיליונרים שכירי חרב.
גם לספאנוליס אין נתונים מרשימים עם אחוזי קליעה בינוניים בקריירה מהשדה ומשלוש (וכנראה גם משתיים, לא חישבתי) אך הוא קלע את מה שהיה צריך מתי שהיה צריך ובגלל היכולת הכללית היה מהכוכבים הגדולים ביותר למרות החיסרון בהגנה וכך גם פרינטזיס קלע את מה שהיה צריך מתי שהיה צריך ובזכות היכולת הכללית עם ההגנה הטובה מאוד היה כוכב גדול. אומנם אף היתרון ההגנתי ספאנוליס היה המנהיג והמוביל.
פרינטזיס הוא שחקן אוברייטד ביחס להישגים שלו והרמה שהייתה ביורוליג בזכיות שלו,
דילגתם על המון שחקנים מצויינים בעמדה שלו אפשר להכניס אותו בכוח אולי בתחתית של הרשימה.
–
בהגנה האתלטיות שלו לא הייתה מרשימה אף סקאוט אמריקאי.
מבחינת סט יכולת התקפית שהייתה מצויינת ביורוליג,
בנבא הוא יכל לפתוח דוכן גויאבות או נגרייה ביחד עם ליאור אליהו.
הוא היה הרבה יותר טוב מספאנוליס בהגנה ומי שזכה בנבחרת העשור של היורוליג אנחנו אוברייטד.
לכן מדובר על יורוליג, אין כאן השוואה לNBA מבחינתי.
לגבי פרינטזיס – לא סתם הוא נבחר לאותה קבוצת עשור של היורוליג, זה לא רק הזכייה ההיא אלא יכולת טובה עקבית לאורך הרבה שנים.
אשמח לדעת מי התפספס לך בפרויקט
הוא הכי מזכיר את עודד שעשוע.
עודד גם שיחק אותו בדרמה הדוקומנטרית, "התאום היווני שלי".
כשני וינרים גדולים כאלו, כמו ספאנוליס ופרינטזיס משחקים יחד עם סגל חזק, אתה מצפה להישגים גדולים.
*כששני
תודה רבה.
פרינטזיס הוא למעשה ליאור אליהו לעשירים.
פוסט נהדר. בעיניי הוא לגמרי ראוי. היה הרבה שנים הרובין של באטמן (ספאנוליס) ועשה זאת מעולה.
By definition,
ההגדרה המילונית לסקוטי פיפן של היבשת הישנה
בס"ד
תודה רבה. לא מכיר אותו.