האגדות הזרות – ואסיליס ספאנוליס – קיל בילי/ Jefffoster10

את הסיפור של ואסיליס ספאנוליס, אולי השחקן הטוב באירופה בעשור השני של המאה ה-21, אפשר לספר מכמה זוויות.

זווית אחת דווקא מאוד עדכנית, למרות שספאנוליס עצמו כבר פרש ממשחק ב-2022 ומאמן את פרישטרי, עימה הגיע לארץ העונה למשחק נגד בני הרצליה.

בתחילת יולי רעדה האדמה ביוון, כאשר קוסטאס סלוקאס, הסמל הגדול של אולימפיאקוס והשחקן הכי טוב שלה, שרק סל קלאץ' בלתי אפשרי של סרחיו יול מנע ממנו ומאולימפיאקוס את אליפות היורוליג בעונה האחרונה, עבר ליריבה הגדולה פנאתנייקוס במסגרת הניסיונות להשיב ימיה כקדם כאימפריה אחרי כמה שנות דשדוש. מעבר בין שתי האימפריות הוא טקטוני, אירוע שלא קורה, שני בסדר גודלו רק למעבר של הלנה היפה מיוון לטרויה, וגם זה לא בטוח.

את כל הפסקה הארוכה הזו ניתן לסכם בשלוש מילים – סלוקאס "עשה ספאנוליס", רק לכיוון ההפוך.

קיץ 2010, ספאנוליס הוא אחד ממסיימי החוזים בפנאתניייקוס, אלופת יוון בפעם השישית ברציפות, ביחד עם מייק באטיסט, דרו ניקולס, דימיטריס דיאמנטידיס שעוד יוזכר בהמשך ואחד, ז'ליקו אובראדוביץ' – כולם ביחד מהווים את לב הקבוצה שזכתה רק עונה קודם ביורוליג. כולם מאריכים, ספאנוליס חושב קצת ומזעזע את יוון עם חציית הכביש לאולימפיאקוס. תהיינה מה שתהיינה הנסיבות, מדובר במעבר נדיר, בטח כשמדובר בחציית כביש ישירה, על אחת כמה וכמה שמדובר בכוכב על ועוד יווני. בעונה הראשונה נראה שהמעבר לא ישתלם – פנאתנייקוס זכתה גם באליפות וגם ביורוליג, וספאנוליס תויג כלוזר רודף בצע.

אבל אז, הגיעה 2012, הצפרדע הפך נסיך, הדלעת הפכה לכרכרה ולכלוכית הפכה לסינדרלה ולמלכת אירופה.

זווית אחרת יכולה להגיע מכיוון הקולגות של ספאנוליס בקריירה הארוכה שלו, אתמקד בשלוש ששניים מהם כבר הזכרתי – אחת הסיבות למעבר של ספאנוליס לאולימפיאקוס הייתה דיאמנטידיס, ואחת הסיבות של סלוקאס לעזיבות אולימפיאקוס הייתה ספאנוליס. גם כאן, סלוקאס "עשה ספאנוליס", ועזב כדי להתרחק מצילו של האיש, הסמל, הווינר, המתחרה על הדקות בעמדה מס' 1 (בעזיבה הראשונה) ומודל ההשוואה הבלתי נמנע (בעזיבה השנייה, האחרונה).

הקולגה השלישי ששווה להתייחס אליו, וההשוואה המעניינת יותר, הוא מילוש תאודוסיץ'. כמו דיאמנטידיס וסלוקאס, גם הוא שיתף פעולה עם ספאנוליס (רק לעונה אחת – 2011). בשונה משניהם, שניתן לדמיין את ספאנוליס משחק לידם, תאודוסיץ' דומה מאוד לספאנוליס במשחקו. שני גארדים גבוהים יחסית (תאודוסיץ' 1.94, ספאנוליס 1.93), לא מהירים או אתלטיים במיוחד, שומרים גרועים במיוחד, אבל עם ראיית משחק יחידה במינה וקליעה נפלאה. אבל האופי, אוי האופי, והתדמית. בעוד שספאנוליס נחשב כיום לאחד הווינרים הגדולים שהיבשת הצמיחה אי פעם, תאודוסיץ' סוחב על הגב שנים על גבי שנים של כישלונות והיחנקויות במעמדים החשובים באמת, וגם הזכייה שלו עם צסק"א מוסקבה ביורוליג ב-2016 תוריד רק במעט מדימויו כלוזר, עם הפסדים חוזרים ונשנים בפיינל-פורים.

וגם במקרה של תאודוסיץ', הגיעה 2012, עונתו הראשונה של תאודוסיץ' בצסק"א לאחר המעבר מאולימפיאקוס של ספאנוליס, ושינתה את גורלם, מי לשבט ומי לחסד.

זווית נוספת יכולה להיות ההישגים והתארים – שלוש פעמים אלוף אירופה (2009 עם פנאתנייקוס, 2012 ו-2013 עם אולימפיאקוס), שש אליפויות יוון (שלוש בפנא ושלוש באולימפיאקוס), אלוף אירופה עם יוון ב-2005 (ומקום שלישי ב-2009), סגן אלוף העולם עם יוון ב-2006, MVP של היורוליג 2013, שלוש פעמים MVP פיינל-פור היורוליג (2009, 2012, 2013), ארבע פעמים MVP הליגה היוונית (2006, 2009 עם פנא, 2012 ו-2016 עם אולימפיאקוס), סגנות אליפות וסגנות יורוקאפ עם מארוסי (אחרי שהדיחה בחצי גמר הפיינל פור את הפועל ת"א), ועוד שלל הישגים, תארים וסטטיסטיקות המכמתות את האיש ופועלו.

מצד שני, אמר פעם סלבה ברזילאי, ולא טעה בהרבה, שסטטיסטיקה היא כמו ביקיני, מסתירה את מה שחשוב באמת. ומה חשוב באמת? הקלאץ'. וכאן, טוב מראה עיניים (ממליץ לכם לראות את כל הסרטון):

ויש גם את הזווית האישית. יוני 2018, אני משוחרר טרי מאוד משירות קבע, מגשים חלום וטס בהחלטה של רגע ליוון, ליום וחצי, לבד, בלי כרטיס, למשחק מס' 3 בסדרת גמר הפלייאוף ביוון, אולימפיאקוס פנאתנייקוס, באואקה. לצערי לא גיביתי את התמונות והסרטונים מאותו משחק (ובסוף השגתי כרטיס למושב במרחק יריקה מהקוקו של פרג'יאסקוס אלוורטיס) והן אבדו בים של החלפת מכשירים אלקטרוניים. שמונה עשר אלף ירוקים משוגעים מכלים את האוויר באולם בסיגריות ובאבוקות באיזור הרבע השני, מעודדים ושרים בלי הפסקה, אבל את הרעש האדיר ביותר עושים בכל נגיעה בכדור של שחקן אחד, קצת מבוגר ומאפיר, שאפילו קרחתו עכורה בהשוואה לקרחת הנוצצת של יריבו ניק קלאת'יס, עם גופיה מס' 7 באדום ולבן. אולימפיאקוס הפסידה את המשחק הזה, ואת האליפות באותה שנה, אבל לי זה לא שינה – זכיתי לראות אגדה שהייתה באמת, בלייב. לינק לתקציר המשחק:

אפשר לבחון את הקריירה של ספאנוליס מהרבה זוויות, כמספר זוויות המסירה שראה ויצר מלך האסיסטים בכל הזמנים של היורוליג (ומלך הנקודות, אם כבר אז כבר), אבל כל זווית תציג תמונה זהה – אגדת יורוליג, אגדת יוון, בשורה הראשונה של הווינרים הגדולים של המאה ה-21 באירופה, כדורסלן שמהוובוס שלו אפשר לעשות חמינדוס לכל באי מלונות כרתים ביולי-אוגוסט. ספאנוליס.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. תודה
    שמעתי פעם בראיון את אוברדוביץ מספר על המעבר של ספנוליס
    הוא אמר לסוכן שלו שהמשכורת שלו יכולה להיות דולר פחות מהמשכורת של דימינאנדטיס (הקפטן שלו)
    הוא נעלב מאוד מהמהלך שגרם לו אפילו לא לעבוד עם הסוכן של ספנוליס כמה שנים טובות (אותו סוכן שלקח לו את ים מדר)

  2. תודה רבה
    בניגוד לסופו או לטורצאן זו אגדה שהייתה באמת
    נציין שהיה 3 פעמים אם וי פי פיינל פור היחיד לכך חוץ מקוקוץ וזה אומר הכל על הווינריות שלו.
    הזיכרונות שלי ממנו הם בעיקר מהזכיות ביורוליג
    ב 2012 הוא מגיע לאולימפיקוס בקיץ ולמרות זאת היה נראה שהקבוצה במכירת חיסול ועונה פיננסית הם שיחררו את כל מי שיכלו שזה בעיקר קלייזה ניקולה וויציץ וגם אחד יותם הלפרין ועוד כמה ששכחתי
    הייתה קבוצת נגרים שהתבססה כולה רק על ספינוליס שלקח אותה עד הסוף והוכיח לי לא בפעם הראשונה שבעיקר בקבוצת כדורסל צריך איזון מספיק לפעמים כוכב אחד גדול עם סייענים שיודעים את מקומם מאשר כמה כוכבים שהם פרימדונות בהתקפה ולא שומרים בהגנה.

    שנה אח"כ הוא שיחק בגמר מול ריאל כמו שנה קודם הקבוצה שלו הייתה באיזור מינוס 20 היא אמנם חזרה להיות צמודה עד המחצית אבל ספינוליס עם 0 עגול בגמר גביע אירופה במחצית.
    אבל בחצי השני הוא קלע כבר 21 ושוב נהייה האם וי פי
    וזה דבר לא פשוט להיות הכי טוב בסיום כאשר אתה הכי הכי רע בחצי המשחק ועוד בגמר.
    זה אופי מברזל.
    אגב שלושת הילדים הראשונים שלו נולדו בשנה שהוא לקח את הגביע
    ברביעי …הוא הפסיד בגמר…

    שורה תחתונה 7 אליפויות ו 4 גביעי יוון
    3 תארי יורוליג (וכמדומני עוד 2 גמרים)
    אליפות אירופה עם נבחרת יוון ועוד כסף באליפות עולם ועוד ארד באליפות אירופה
    בתארים האישיים
    3 פעמיים חמישיית היורוליג הראשונה ועוד 5 בחמישייה השנייה
    1 אם וי פי היורוליג
    3 פעמים אם וי פי הפיינל פור היחידי חוץ מקוקוץ ל 3 זכיות במפעל !!!
    קבוצת העשור ביורוליג 00-10
    היה גם בחמישיית היורובסקט ופעמיים שחקן השנה באירופה

  3. יופי.
    מאיר טפירו היווני,זה הכינוי שהכי מתאים לו.
    כשחקן מוביל ורכז הוא בטוח מעל תאודושיץ,יול ושאר הרכזים הבינוניים מספרד שנכנסו לפרוייקט.
    ההשוואה המעניינת שלא נעשית בטור היא ליריב שלו דיאמנטדיס מפנאתינייקוס,
    לפחות מבחינתי דיאמנטידיס לוקח אותו.

    איאפשר להתווכח על המספרים שלו ביורוליג אבל בסןף זה רק יורוליג.
    לנבא הוא לא התאים מבחינה אתלטית,ניהולית, וסגנון משחק באותה תקופה.

    1. מבחינת ווינריות אין ספק שהוא מעל תאודוסיץ'. יול השוואה פחות טובה כי הוא אף פעם לא היה רכז "קלאסי" כמו ספאנוליס, אלא יותר סקנד גארד. אין ספק שספאנוליס לא התאים לNBA. אם דיאמנטידיס לוקח אותו? הוא עזב את פנאתנייקוס כדי לצאת מהצל של דיאמנטידיס, גם כי משחק שלהם ביחד היה שלם שקטן מסך חלקיו, והם שחקנים מאוד שונים מקצועית – דיאמנטידיס היה מגן על וספאנוליס היה זר לצד הזה של המגרש, אבל בהתקפה ספאנוליס התעלה עליו. לא יודע את מי מהם הייתי לוקח ראשון, זו שאלה.
      תודה על התגובה

    2. לגמרי מאיר טפירו היווני.
      ולחשוב שביחד הם זכו ב3 אליפויות יורוליג, אליפות אירופה אחת בכדורסל, 7 אליפויות הליגה היוונית, 4 זכיות בגביע היווני וגביע אחד בישראל.

  4. תודה ג'פוסטר.
    אכן שחקן אגדי ואפילו אגדתי.
    יותר טוב התקפית מדיאמנטידיס אבל הרבה פחות טוב הגנתית. מי יודע, אולי היה מצליח בנב"א של היום.
    שניהם רמה אחת לפחות מעל תאודסיץ' שכמעט ולא ידע להתעלות (לפחות בעיני).
    לי הוא מזכיר את עדי גורדון, עם הרגליים החזקות, היכולת לעצור ולעלות לקליעה, ולעשות שינוי כיוון.

    1. לתאודוסיץ' היסטוריה של היחנקויות בפיינל פור וברגע האמת, בעוד שלשניהם יש היסטוריה של התעלויות ברגעים אלו. אני מסכים עם ברץ' מעלי – מדובר בגרסה אירופאית משהו של הארדן מבחינת היכולות (את עדי גורדון לא יצא לי לראות, צעיר מדי), אבל 180 מעלות ממנו מבחינת האופי

  5. מאיר טפירו היה אכן מדהים .
    כבר כשהיה בקרית אתא סימנתי אותו כמי שיגיע רחוק .
    ספאנוליס שיחק לאחר שזרקתי אץ הטלוויזיה מהבית.
    ערוץ הספורט לא שידר את הטור
    לי זה הספיק ,ביטלתי את המנוי
    הטלוויזיה עפה !
    מקצועית השחקן ואסיליס :
    קודם עולה לאוויר ואחר כך קופץ …
    יםה אהבתי את השחקן והכתיבה,
    תודה .

  6. ובקשר להגדרת אגדות :
    ובכן אגדנ החא משהו יוצא דופן …
    מישהי אשר בחצות הלילה הוםכת מנסיכה לליכלוכית.
    שני קונילמל זו אגדה….
    שלמה המלך הסנדלר זו אגדה .
    סופו אגדה לא פחות מג'ורדן
    לא כי היה שחקן ,גדול הוא בטוח היה..אז כתבתי שחקן …
    אלא מפני שהיה סופו .
    להבנתי פופה לא פחות אגדה ,ונייט האפמאן היה לא רק אגדה אלא גם שחקן .
    ומה בעניין הנייט הקטן רובינזון למיטה זכרוני , אם הוא לא אגדה אס מהו ?

  7. הציפור הנדירה

    היא דוגמה טיפוסית שהסטטיסטיקה, עם כל חשיבותה הגדולה שבלעדיה אין כלום, אינה הכל. לספאנוליס לא היו אחוזי קליעה מרשימים בקריירה מכל טווח שהוא: פחות מ-43% מהשדה כללי, פחות מ-33% מהשלוש ופחות מ-79% מהקו, אך קלע את מה שהיה צריך מתי שהיה צריך והיה מהווינרים הגדולים ביותר ומנהיג ויכולתו הכללית עשתה ממנו כוכב על אף שבהגנה היה כוכב תת.

כתיבת תגובה