האגדות הזרות – קרלטון מאיירס / אשך טמיר המקורי

ואלה הדברים הכתובים עליו ברשימותיי:
(כלומר, חרוטים בזכרוני…)

גארד, קירח, מבנה גוף מוצק.
סקורר עליון. בכל צורה ומול כל שמירה.
אתלט עליון.
בלתי ניתן לעצירה.
walking bucket.
עלייה אדירה מהמקום בשתי רגליים לג'אמפ – בסגנון ניקי גאליס (או עדי גורדון שלנו).
משלשל בצרורות מעבר לקשת.
ווינר.

ג'ורדן של הכדורסל האירופי.

אני לא זוכר מתי בדיוק התוודעתי לקרלטון מאיירס.

זה היה בוודאות באחת הפעמים שהכה במכבי ת"א בזירה האירופית, אם במדי סקבוליני פזארו (עונת 92/3) או במדי בולוניה, בשתי הסדרות האגדתיות מולה: עונת 97/8 – שמינית גמר – הפסד 2-1 למכבי בסדרה, ועונת 99/00 – רבע גמר – ניצחון 2-1 בסדרה עם ניצחון החוץ האדיר עם הגב לקיר, בהתעלות של נייט האפמן.

למדתי לפחד מקרלטון מאיירס.
מכל משחק מולו, ומכל זריקה.
הוא היה שובר הלבבות, מחריב התקוות, נועץ הפיגיונות.

זה כנראה היה המשחק הטוב ביותר שנתן מולנו:

מאיירס מנצח את מכבי במשחק 1 בסדרת שמינית הגמר 1998, בדרך לניצחון 2-1 בסדרה. 30 נק' + 31 נק' מופלאות של קטשפר לא הצליחו למנוע מהנמסיס לצאת שוב כשידו האימתנית על העליונה. לצידו בבולוניה אז שיחקו – דומיניק ווילקינס, דייוויד ריברס וגרגור פוצ'קה.

וככה זה נשמע בשידור האיטלקי:

קרלטון מאיירס – בומבה אחרי בומבה

קרלטון מאיירס נולד בלונדון לאב מהקריביים ולאם איטלקייה, והחזיק בשתי אזרחויות – בריטית ואיטלקית.

המשפחה עברה לרימיני באיטליה בצעירותו ושם גדל, שיחק כדורסל באופן חובבני בלבד עד גיל 17 ובעיקר למד חליל מתוך כוונה להמשיך את דרכו של אביו המוזיקאי.

מגיל 17 החל לשחק בקבוצות הנערים של רימיני והשיפור במשחקו היה דראסטי.
בעונה הראשונה (1988) קלע 2.5 נק' למשחק, בעונה השנייה 5.9, ובשלישית כבר עמד על 26.8 למשחק!

בשלב הזה קרלטון אמר לאביו שהוא יודע לאן הוא יכול לדחוף את החליל, ועבר להתרכז בכדור הכתום.
הוא חתם בסקבוליני פזארו מהליגה הראשונה והחל את דרכו כמקצוען, וכהבטחה גדולה.
בעונה השנייה שם (1992), התראיין חברו לקבוצה, הייווד וורקמן (עם עבר ב-NBA, בעיקר באינדיאנה, וגם שופט בליגה) לעיתון ספרדי ותיאר את סגנון המשחק של קבוצתו:

"זה די פשוט למעשה. תנו את הכדור לקרלטון והוא יחליט מה לעשות איתו בזמן הנכון."

קרלטון אכן התפתח להיות קלע טבעי משובח, ובעל יד יוצאת-מן-הכלל-טוב (קרדיט לאברם גרנט) משלוש, אך היה גם אתלטי מאוד וחודר מצוין, וגם מוסר משובח שאהב לשחרר כדור ולפנק את חבריו לקבוצה.
הוא לא היה סקורר בול הוג אלא שיחק בתוך ההתקפה ושילב פעולות אישיות ברמה גבוהה ביותר עם קאץ' אנד שוט, ויצירה לאחרים.

בעונתו השנייה בפזארו הוא כבר קלע 25.1 נק' למשחק ו-40.7% לשלוש.

עונת 94' – קובר 51 נק' בליגה האיטלקית מול ונציה

פלייאוף 94' באיטליה. מאיירס מנצח את הסדרה בבאזר ביטר ומעלה את פזארו לגמר.

נאבק בגמר מול דנילוביץ', במה שהפך לאחת היריבויות הספורטיבית המפורסמות בכדורסל האיטלקי בשנות ה-90. פזארו הפסידה 3-2 בסדרה.

פזארו באירופה, 1992/3. רבע גמר נגד בנטון טרוויזו. ראש בראש מול קוקוץ'. מאיירס 32 נק' וקוקוץ' 38. פזארו ניצחה את המשחק אבל הפסידה בסדרה 2-1. משחק עם קרלטון בקבוצה מאיירס אחר – פיט – שעונה מאוחר יותר יהיה זה שיחליף את מייקל ג'ורדן בחמישייה של שיקגו בפרישה הראשונה.

לאחר שתי עונות מוצלחות מאוד בפזארו מאיירס חוזר לרימיני לעונה אחת, בליגה השנייה.
מה הוא עושה שם אתם שואלים?
שיא נקודות איטלקי למשחק אחד שכנראה לעולם לא יישבר – 87 נק'!
14-22 לשתיים, 9-19 לשלוש, 32-35 מהקו!
וממוצע של כמעט 30 נק' למשחק לעונה.

מ-95 עד 2001 משחק מאיירס בבולוניה החזקה איתה פתחנו, זוכה בתארים אישיים וקבוצתיים שונים בליגה האיטלקית, ומפתח את היריבות המופלאה נגד דנילוביץ' בדרבי של בולוניה.

אח"כ הוא עובר לרומא לשלוש שנים, ומתחיל לנדוד בין קבוצות שונות באיטליה וספרד.
מאיירס חוזר לבסוף למספר עונות בפזארו (מעלה אותה מהליגה השנייה) ואף מקנח בעונת סיום בקבוצה בה התחיל – רימיני.

ממוצע הקריירה שלו באיטליה (637 משחקים): 19.5 נק' למשחק, 39.4% לשלוש, 51.4% לשתיים, ו-85.2% מהעונשין.

ברמת היורוליג, הוא זוכה במלכות הסלים של המפעל ב-97' במדי בולוניה, אבל לא מצליח לעבור מעולם את שלב חצי הגמר, ולכן שמו נשכח מעט בין השחקנים האירופים הגדולים של המפעל.

מאיירס בנבחרת

מאיירס כן הצליח להגיע עד הסוף ברמה הבינ"ל במדי נבחרת איטליה.

ביורובאסקט 97' הוא מוביל את איטליה למדליית כסף, לאחר הפסד כואב בגמר נגד יוגוסלביה.
מאיירס ניצח בקרב הנקודות האישי מול יריבו המיתולוגי דנילוביץ', אבל האחרון זכה להניף את הגביע.

בטורניר הבא, ב-99', הוא כבר מצליח לשים את ידו על התואר הנכסף.
איטליה זוכה בזהב בגמר נגד ספרד (64-56), מאיירס מוביל עם 18 נק'.
הוא מעמיד ממוצע של 16.3 נק' למשחק בטורניר ומקנח ב-3 אסיסטים למשחק.

מנצח את רוסיה ברבע הגמר עם 22 נק'

באולימפיאדת סידני 2000 הוא מקבל את הכבוד להיות נושא הדגל של המשלחת האיטלקית בטקס הפתיחה.

רשימת שיאים והישגים:

– מאיירס הוא הקלע השלישי בטיבו בהיסטוריה של הליגה האיטלקית אחרי אנטונלו ריבה ואוסקר שמידט.

– הוא אוחז במספר שיאים סטטיסטיים בליגה האיטלקית, הבולט בהם – משחק 87 הנקודות שהוזכר.

שיאים אישיים נוספים:
2× Italian League MVP: 1994, 1997
3× FIBA EuroStar: 1996, 1998, 1999
FIBA EuroLeague Top Scorer: 1997
Italian Cup winner: 1998
Italian Cup MVP: 1998
2× Italian Supercup winner: 1998, 2004
FIBA EuroStars MVP: 1998
FIBA EuroStars Top Scorer: 1998
FIBA EuroStars 3-point Contest winner: 1998
Italian League champion: 2000

שיאים קבוצתיים:
 Silver: EuroBasket 1997
 Gold: EuroBasket 1999
EuroBasket 1999: All-Tournament Team

ונסיים בממתק מיוחד עבור המין היפה, וגולשות הופס באתר:

"הכדור הוא עגול וה____ גדול"

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. אדיר אשך. זוכר אותו גם כאתלט חתולי וגם כנמסיס של קטשפר (בתקופה הגדולה עם פארקר והאפמן הם נטו להסתדר עם בולוניה, אבל גם אז לא תמיד). אם כבר הזכרת את אנטונלו ריבה – אולי גם לו יש מקום בפרויקט…

  2. תודה אשך. יופי של כתיבה על יופי של שחקן, זוכרים אותו ובצדק כסקורר אדיר אבל הוא גם היה שומר טוב מאוד שידע לשחק בשני צידי המגרש.

  3. חשבתי עד עכשיו שהיה אמריקאי. חידשת. בהתחלת הדרך גם חשבתי שהוא ופיט קשורים משפחתית איכשהו, אבל זה הופרך כבר אז.
    שחקן אדיר.

  4. תודה לכולם. בתור נער ממש ראיתי בו מעין ג'ורדן אירופי, מבחינת המראה ויכולת הסקורינג. (שיחקו באותה תקופה)
    מה שיפה בו בדיעבד, לאחר צפייה בסרטונים, שבאמת שיחק בתוך השיטה ולא כחור שחור והיה willing passer.
    היה קלעי יותר טוב משלוש ממה שזכרתי!

  5. תודה אשך. מאיירס היה שחקן מצוין, באמת אימת הקבוצה שמולו, כי לא ידעת באיזו דרך הוא ישיג את הנקודות.
    שלא תחשוב שלא שמנו לב איך הכנסת על הדרך עוד 2-3 אגדות ארופאיות (דנילוביץ', פוצ'קה, קוקוץ' שלא לדבר על קטשפר)

  6. זועה הקרלטון מאיירס הזה:
    שחקן מכונה , קרח בעורקים ,חכם חזק ,לא ניתן לשמירה ,צלף ברמות בלתי יאומנו .
    זועה לשחק נגדו.
    פשוט לא כוחות

  7. סוף סוף מידע מהימן על מקור השריטה של אחד מנדבכי אתר הופס (וללא ספק המשעשע והמצחיק שבהם)

    זה אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר, ואפשר לאבחן אותו לבד במקלחת
    ===
    סרטן אשכים הוא השכיח ביותר אצל גברים בגילאי 20-40, והשני בשכיחותו אצל מתבגרים. החדשות הטובות: רוב המקרים מתגלים בשלב מוקדם, ואחוזי ההחלמה גבוהים מאוד. מי נמצא בסיכון לחלות ולאיזה רופא פונים אם זיהיתם משהו חשוד בבדיקה?
    ===
    בשבוע שעבר פירסם הסטנדאפיסט גיא הוכמן פוסט ברשתות החברתיות, שבו חשף כי אובחן עם סרטן האשכים – וכעבור כמה ימים עבר ניתוח לכריתת אשך. הפרסום והחשיפה עוררו רעש והעלו למודעות את אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר.
    מקרי סרטן האשכים הם 2% מכל סוגי הסרטן אצל גברים, וזהו הסוג השכיח ביותר אצל גברים בגילים 20-40 והסרטן השני בשכיחותו אצל מתבגרים בגילים 15-19. השכיחות שלו היא בעיקר בתקופת הינקות, וכן בגילאים 30-34 ובסביבות גיל 60. מחלה זו שכיחה יותר במדינות הנורדיות ובמערב אירופה, ופחות במדינות אסיה ואפריקה – כשהעלייה במספר המקרים קשורה ככל הנראה לגורמים סביבתיים ותזונתיים.

    הסיבה להתפתחות סרטן האשכים אינה ידועה, אך יש כמה אוכלוסיות שהן בסיכון מוגבר. למשל, ילדים שנולדו עם אשכים טמירים נמצאים בסיכון של פי ארבעה עד פי שישה לפתח סרטן אשכים. עם זאת, הסיכון לתחלואה יורד משמעותית במידה שהילד עובר ניתוח להורדה וקיבוע של האשך בילדות.

    היסטוריה משפחתית של סרטן האשכים היא גורם סיכון נוסף, וגברים עם בעיות פוריות נמצאים גם הם בסיכון גבוה יותר לחלות ביחס לשאר האוכלוסייה. גברים שאובחנו בעבר עם סרטן באשך אחד נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן באשך השני.

  8. היה שחקן מדהים שעשה הרבה בלגאן לעם היושב בציון
    הייתי בטוח שהוא אמריקאי שנפלט מה NBA ולא הבנתי למה קיבינימט הוא לא חוזר לשם ומפסיק לעשות צרות….
    🤣
    למדתי משהו
    🙏

  9. אחלה כתבה על שחקן ששנאתי כאוהד מכבי בעבר הרחוק, תמיד ידעתי שלא יצליחו לשמור עליו.
    באמת שחקן מעולה, לא ידעתי על החליל שלו…
    תודה רבה

  10. כתבה מעולה!! תודה רבה.
    מדהים שהוא איטלקי-בריטי, איכשהו חשבתי שהוא אמריקאי..
    ומעניין מדוע חזר פתאום לרימיני לליגה השניה. וואו.
    הוא מול דנילוביץ', שתי אגדות על.
    האולם בפזארו – איך אפשר לשכוח את האולם הסופר ביתי הזה שמכבי היתה תמיד יורקת דם בסוף שנות ה-80 בואכה תחילת 90.
    והקבוצות של בולוניה, בנטון, מילאנו – הכדורסל האיטלקי היה חזק מאוד בשנות ה-90 ובתחילת האלפיים.

  11. פיי יא אללה איזה רוצח הוא היה!
    הסדרה מול טים סיסטם בולוניה בה מכבי הפסידה 2-1 (רק בגלל התעלות של ווילקינס במשחק השלישי שהחזיר אותם למשחק במו ידיו) הייתה מהטובות אי פעם. המשחק הראשון והשלישי היו שברון לב של ממש והיו התעלויות של קטשפר שהיו בשיאם יחד עם גריפית'. ילובאץ נתן דרור לעודד שפרח והעיף האלי אופס לגריפית' בימים בהם הטבעה הייתה מילה גסה באירופה. היו מלא נקודות ודרמות במשחקים עם הבולוניות.
    העונה ההיא, למרות שהסתיימה במפח נפש, הייתה גאווה גדולה לכדורסל הישראלי ואחת העונות האחרונות בהן שלד ישראלי הוביל את הקבוצה והתמודד בכבוד מול אריות היבשת.
    כמו שרשמת, הנקמה הוגשה קרה בעונת 1999-2000 בסדרה נגד פאף בולוניה (אותו מועדון) ואחד המשחקים הגדולים ביותר אי פעם בהיסטוריה של מכבי (ניצחון בפעם הראשונה על אדמת בולוניה עם 19 מ-19 מהעינשין של האפמן).
    בתווך, בעונת 1998-99 עם השודד בטריינינג, הלא הוא ויקטור אלכסנדר, הייתה גם הסדרה נגד בולוניה השנייה שקרעה את מכבי 20 הפרש בבית ובחוץ.
    גם הבולוניה השנייה חטפה נקמה מארץ הנקמות ב-2004 אז מכבי קרעה את אותה סקיפר ב- 44 הפרש בגמר היורוליג.
    תודה רבה, אשכוס! פוסט מעולה

  12. תודה אשך, אמנם הייתי ילד אבל צפיתי בכל משחק באותו תקופה של סוף שנות ה-90 ומול בולוניה היו המשחקים הכי מרתקים

  13. תודה אשך
    שחקן ענק, יצא לי להיות בסדרת ההצלבה נגד מכבי
    יחד עם קרינשובאס היו איום מטורף
    הוא היה גארד מודרני עם יכולת גבוהה מאוד, בנוי פיקס עם יכולת לסדר לעצמו מצב קליעה מכלום

כתיבת תגובה

סגירת תפריט