תודה על קיץ נהדר – העתודה הפסידה בתום מותחן מול צרפת / תומר שנאן

אף נבחרת אירופית, לכל אורך הטורניר, לא הצליחה להוות יריבה ראויה לצרפת. ובכל זאת, נבחרת ישראל עלתה לגמר ושרטה, בעטה ונשכה את דרכה להארכה מול הנבחרת הכל כך מוכשרת שניצבה מולה. נועם יעקב הוביל את חבריו בדרך לאחת מהתצוגות המרשימות ביותר שהחבורה של אלעד חסין הציגה באליפות, אך לצערה הרב בהארכה הצרפתים השתלטו, וזכו בזהב.

מהלך המשחק:

ישראל פתחה את המשחק מצוין. עם המון הקרבה בהגנה ובליץ של נועם יעקב על הטבעת בצד השני. הרכז המוכשר לקח את הצרפתים פעם אחר פעם לצבע כשהטריקולור לא הצליחו לעצור אותו, ויחד עם שלשה של לוין וארבע נקודות של ציפר צרפת נאלצה להזעיק פסק זמן 4 דק' אל תוך הרבע כאשר ישראל ביתרון 5:13.

הצרפתים החלו להיכנס לעניינים לאט לאט, אבל הברקות של יעקב וצליפה של ציפר דאגו להשאיר את ישראל בטווח שניים-שלושה פוזשנים, ושלשה אדירה של נועם יעקב 10 שניות לסיום קבעה 17:26 כחול לבן אחרי 10 דקות של כדורסל.

בתחילת הרבע השני אלעד חסין נתן מנוחה לשחקני החמישייה הראשונה. הצרפתים הגיבו בהתאם, ואחרי ריצת 0:7 המאמן הישראלי נאלץ לקחת פסק זמן כשהתוצאה היא 24:26 בלבד לטובת ישראל. וולף היה קר לאורך כל תחילת המשחק בהתקפה, והצרפתים ניצלו את זה כאשר לייאפ של טראורה הוריד את הקבוצות לפסק זמן כשהתוצאה היא 32:33 לטובת הצרפתים.

נועם יעקב חזר חם עם עוד שלשה בלתי אפשרית, וולף התעורר ושלשה של לוין העלתה את הנבחרת ליתרון 37:42. מכאן הצרפתים יצאו לריצת 2:10, וישראל מצאה את עצמה בפיגור 3 אחרי שנכנסה לרבע ביתרון 9.

44:47 במחצית.

הצרפתים המשיכו בדיוק היכן שהפסיקו. הגנת ברזל בצד אחד לצד אתלטיות מרשימה בצד השני הוציאו את הנבחרת בלבן לריצת 0:6 תוך פחות מדקה וחצי, ואלעד חסין הזעיק פסק זמן כשהנבחרת בפיגור 9 מול צרפת. הנבחרת התעשתה לקראת סיום הרבע, ודווקא כשנועם יעקב קיבל מנוחה דני וולף התעורר וסחב את ישראל בדרך לפיגור 4 בלבד בתחילת הרבע הרביעי.

הנבחרת הציגה הגנה מעולה לאורך כל תחילת הרבע הרביעי, אבל בהתקפה הכחולים עדיין לא הצליחו לייצר נקודות. 3 דק' לסיום זה סוף סוף הגיע. נועם יעקב נקלע למלכודת, השתחרר ממנה נהדר עם מסירה ללוין, הקלע מצא את אייזיק והאחרון צלף שלשה שקבעה 65:68 בלבד לצרפת. נועם יעקב סחט עבירה לשלוש זריקות מטראורה שהורחק (עבירה חמישית), וקבר 3 מ-3 בדרך לשוויון 68. הנבחרת השיגה עצירה, הכדור הלך ללוין שהחטיא שלשה אבל וולף לקח את הריבאונד וקבר 2 בדרך ליתרון ישראלי! הצרפתים השוו אחרי שוולף ניסה לחסום לאחר שהכדור נגע בקרש, ונועם יעקב ולוין לא היו מתואמים ביניהם מה שהוביל לאיבוד של העתודה. קמרדין לקח את המשחק עליו, חדר ועם פלאוטר עצום קבע 70:72 לטובת צרפת. דקה ועשר שניות לסיום, פסק זמן ישראל. יעקב החטיא שלשה, קמרדין איבד בצד השני והכדור הוא של העתודה 30 שניות לסיום. נועם יעקב ניהל את ההתקפה, נתקע, הוציא כדור ללוין, קיבל חזרה, מצא את וולף והסנטר קבר 2 יחד עם עבירה 11 שניות לסיום. וולף החטיא, הצרפתים יצאו להתקפה ודני וולף הקריב עבירה אחרונה לתת 2 שניות לסיום. הצרפתים הזעיקו פסק זמן. רנו קיבל את הכדור, החטיא והמשחק הלך להארכה. שוויון 72.

הצרפתים פתחו את הרבע עם שתי נקודות, ונועם יעקב הגיב עם שתיים משלו אחרי שאסף ריבאונד מהחטאה שלו. שלשה של רנו נענתה בשלשה של ציפר, צרפת החטיאה ודני וולף אסף ריבאונד נוסף. וולף איבד עם מסירה רעה, רנו מצא את קמרדין והאחרון קבר שלשה שהעלתה את הצרפתים ליתרון 3. שתי הנבחרות לא הצליחו לקלוע מספר התקפות, קמרדין קיבל את הכדור לסוף שעון, ביצע סטפ בק עצום וקלע שלשה אדירה יחד עם עבירה של נועם יעקב עליו. דקה ועשרים לסוף, 77:84 לצרפת. אייזיק החטיא מחצי מרחק, רנו תפר שלשה נוספת והנבחרת נקלעה לפיגור ממנו יהיה קשה מאוד לחזור.

יעקב קבר שתיים משתיים מהעונשין, רנו חתם את המשחק עם הטבעה, והצרפתים הלכו לחגוג עם 79:89 על נבחרת ישראל.

רנו הוביל את הצרפתים עם 26 נק' ו-5 ריב' כאשר קמרדין הוסיף 23 נק', 3 ריב', 7 אס', 2 חט' ו-3 חס'.

נועם יעקב התפוצץ עם 31 נק' באחוזים נהדרים, 3 ריב' ו-5 אס', וולף הוסיף 17 נק', 16 ריב', 4 אס', 2 חט' ו-3 חס' וציפר תרם 15 נק', 3 ריב' ו-3 חט' עבור החבורה בכחול לבן.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. צרפת השמידה כל מה שזע בדרכה בטורניר הזה עם הפרשים עצומים.
    היינו מרחק זריקת ענשין מזכייה (אחרי קאמבק ענק במחצית שנייה)
    פשוט הזוי שהגיעו למעמד הזה כשרואים איך אנחנו נראים גמדים לעומתם
    החסימות שהיו לאורך כל המשחק היה נראה כאילו זה נוער מול בוגרים
    הישג הזוי
    ודני וולף אחד..

  2. חבל על ההפסד אבל אני מרגיש גאווה עם הקבוצה הזאת שהביאה כבוד גדול לישראל. אני סאאקר לכל דבר ישראלי (מלבד מה שאני רואה בטיווי. אילו הייתי בארץ הייתי גם מפגין)

  3. כואב על ההפסד
    מי האמין שישראל תהיה רחוקה זריקת עונשין אחת מלנצח את צרפת האימתנית שקרקסה כמעט את כולם בדרך לגמר .
    שאפו גדול לבחורים
    שאפו להמשכיות בנבחרת שמגיעה 5 פעמים ברצף לחצי הגמר 4 מ 5 לגמר
    מאז 2017 (הטורניר לא שוחק בשנות הקורונה 20+21)
    במהלך השנים הללו 7 שחקנים מישראל נבחרו לחמישיית הטורניר
    והם
    תמיר בלאט (2017)
    יובל זוסמן (2018 נבחר לאם וי פי)
    דני אבדיה (2018+2019 אם וי פי 19)
    ים מדר (2019)
    נעם דברת (2022)
    נעם יעקב (2023)
    דני וולף (2023)

    השביעייה הזו יכולה לשחק בכל התפקידים
    רכזים דברת יעקב בלאט
    קלע מדר
    סמול זוסמן
    ב 4 אבדיה
    וסנטר וולף
    לשביעייה הזו ניתן לצרף כישרונות נוספים
    בראש ובראשונה מתאזרח שיהווה ערך מוסף של ממש
    ועוד כמה ישראלים טובים שמשום מה לא היו שותפים להישיגי העתודה
    (סורקין גינת מוסקוביץ צאצשוואילי )
    בקיצור יש אחלה שלד הגיע הזמן להישגים גם בבוגרת

    1. צודק, יש על מי לבנות לשנים הבאות. אבל לדעתי זה לא יקרה לפני פחות מחמש שנים. כשדני ומדר יהיו בני 26, בלאט וזוסמן יהיו בני 28-9, וולף ויעקב יהיו בני 23-4.
      לא בטוח שסורקין וגינת יהיו רלבנטיים עד אז.

  4. תודה תומר. למרות ההפסד בגמר טורניר אדיר של הנבחרת וגם גילינו פה סנטר שיכול להוביל את הנבחרת הרבה שנים קדימה. יעקב זה כישרון של פעם ב.. בכלל יחד עם מדר ואבדיה (ויש אומרים גם בן שרף הצעיר יותר) יש פה שלישייה שיכולה להוביל את הנבחרת עשור קדימה. מעניין לעקוב כמה מהשחקנים בנבחרת ינתבו את ההצלחה בה לתפיסת מקום לגיטימי בליגה המקומית.

  5. איזה מתח היה בסוף…
    לא יצאתי עם תחושת החמצה למרות שהיה כאן פספוס. לדעתי הגענו הרבה מעל למקום הריאלי של הסגל הזה, ולכן בעיקר תחושת גאווה על ההישג, כולל המשחק המופתי בגמר מול הדרים טים.
    כתבתי בעבר לגבי הבוגרת – ה"תרגום" של הישגי הצעירה אינו מיידי, ויש איזשהו הפרש של 5-7 שנים עד ששחקן עתודה מגיע לשיאו כבוגר.
    לכן לא צריך היה להתאכזב מתוצאות הבוגרת האחרונות. אבל, בהחלט ניתן להתחיל לבנות ציפיות. הדור של בלאט וזוסמן כבר מגיע לשיא, ודני וים כבר כמעט שם. מרגש

    1. אין "הפרש" בתרגום פשוט כי אין שום תרגום. כבר דורות שאנחנו אלופי העולם לנבחרות צעירות ומעולם זה לא תורגם לנבחרות בוגרות מוצלחות. אם אתה רוצה לבנות ציפיות אז תזכר דקה בצמד הלפרין-לימונד שנראה כמו הקו האחורי שיטיל אימה על אירופה, שלא לדבר על בורשטיין גרין וחבריהם שנראו כמו דור זהב אין-דה-מייקינג.

      1. קודם כל, הלפרין ולימונד דווקא כן התקדמו ושיחקו יפה בנבחרת.
        צריך לזכור שגם אצלם וגם אצל בורשטיין וחבריו זה לא היה חלק מכמה שנתונים רצופים, אלא משהו מאוד נקודתי.
        מעבר לכך, הנבחרת הספציפית של בורשטיין היתה חריגה בכך שהיו בה 10-11 שחקנים לגיטימיים-אך-לא-כוכבים, סטייל הפיסטונס של 2004 אם תרצה להקביל. ברור שמקבוצה כזו ייצאו אמנם הרבה שחקני ליגת על אבל מעט כוכבים לנבחרת, ובכלל ברמה בינלאומית (רק בעל פה, ובטח ישלימו אותי פה, אני זוכר את בורשטיין, גרין, קארו, יצחקי, אוחנון, אפיק ניסים ובטח גוגל ישלים לי את הזיכרון).
        המקרה של השנים האחרונות שונה במהותו, גם בגלל אורך התקופה של ההצלחות השונות, וגם בגלל הסטאר פאוור שהיה קיים כמעט בכל שנתון. כבר אנחנו רואים 3 שחקני יורוליג ליגיטימיים (כלומר, מקבלים דקות בקבוצה שאינה מכבי) ואחד מעבר לים.
        .
        מובן שנצטרך לחכות ולראות, אבל אחרי שנות המדבר הארוכות, אני אופטימי

        1. נזכרתי לבד בארז כץ, וגוגל השלים לי עם שמוליק ברנר, שחר גורדון, קזרנובסקי ומשה מזרחי, כמו גם אחרים שהיו פחות משמעותיים (וקארו זה כנראה באג בזיכרון שלי…)

          1. אין ספק שיצאו הרבה בינוניים וסבירים שחיממו ספסלים אלו או אחרים. דור זהב של ממש לא היה פה כבר עשרות שנים.

        1. רק שזה לא מדוייק. מתי בדיוק הבוגרת הצליחה? ולא, שמינית גמר אליפות אירופה לא נחשב. הטענה שלי שהצלחות בצעירות יש ותמיד היו, והבוגרת מאז ימי ברקוביץ' העליזים די צולעת.

          1. אז זה פשוט לא נכון שהצלחות הצעירות תמיד היו. עד הרצף המטורף הנוכחי, הצעירה של 2001 עם הלפרין בורשטיין הייתה די היחידה שהגיעה רחוק. רק לפני עשור ועשור וחצי הנבחרות הצעירות שיחקו בדרג ב' האירופי ולא הגיעו לרבע הישג.
            והבוגרת אמנם לא הגיעה לחצאי גמר, אבל העפלה לאיזה שמונה אליפויות אירופה רצופות זה יפה, ובחלקן הגיעו גם לרבע הגמר.

            1. תעשה לי טובה תבדוק בויקיפדיה לפני שאתה מגיב שטויות

    2. בשביל שזה יקרה השחקנים צריכים לקבל דק' גם בליגת העל ולא להתקע כשחקני רוטציה 8-10 מה שקורה במקרה הטוב לרובם ובמקרה הרע הם יורדים לליגה השנייה.
      כאלה שעושים ישר את המעבר המשמעותי לבוגרים אין הרבה, מה נראה לך היה קורה לנעם יעקב אם נשאר העונה בי-ם? לא היה מקבל את המפתחות כרכז פותח..

  6. ההישג יפה מאוד, אבל עדיין צריך לראות איך מתרגמים את זה לבוגרים.
    איך החברה האלה עושים את המעבר למשחק של בוגרים ומקבלים דקות, ולא נעלמים בים הזרים שבאים והולכים בליגה הישראלית.
    חוץ מנועם יעקב ו-וולף, שבלטו מעל כולם, קשה לי לראות את האחרים עם קריירה משמעותית

  7. ובכן שוב מגלים שיש כישרון בספורט בארץ .
    ובכל זאת הקבוצות כדורסל כולן
    נראות כמו לגיון הזרים הצרפתי …
    אוסף של שכירי חרב.
    התקציבים הציבוריים העומדים לרשות הקבוצות הם לטובת קידום
    ספורט מקומי לא לטוהץ יחסי ציבור
    של אנשי עסקים שהם בעלי הקבוצות.
    כל סיקור משחק של מכבי תא או הפועל ירושליים או תיאטרי שחקני עבר כאן באתר המפארים שחקן לגיון זר טוב ככל שיהיה מחטיאים
    את המטרה הציבורית .
    השורה התחתונה עם ניהול ספורט
    כזה השחקנים המקומיים המוכשרים או מנסים את מזלם בחו"ל או פורשים .
    נועם יעקב אכן כישרון מדהים .
    אפרופו השדרים האנגלים מישהו צריך להסביר להם שזה לא כדורגל … לא צריך לצעווק גוללללללללל
    במשך שעה אחרי כל סל !
    בכלל לא צריך להרים את הכל ולצרוח מספיק להסביר מה קורה
    ומי קלע , ממליץ שיסתכלו על ספורט באיכות גבוהה וילמדו מפיני בראל איך משדרים משחקים .
    בקשר לטור אתמול עידו שאלה אליך :
    בסוף הקטע בחבורה המובילה נשארו שלושה בלבד ווינוגראד ייטב ופוגאצר , בניגוד לפעמים הקודמות ווינוגראד רכב אחרון בשלישיה
    וניצח בספרינט הסיום .
    האם רכב נכון ?

  8. 1. הנבחרת היחידה שמתמחה את צרפת עד סוף הזמן הרגיל ולחשוב שהפסידה פעמיים ואף הוספה בסביבות 20 הפרש בשני משחקים בשלב המוקדם ובשיטת המשחקים הקודמת לא הייתה מכפילה לשמינית הגמר.

    2. לא היו צריכים לאבד את הראש בסוף ההארכה. ממצב של שיוויון 77 הצרפתים רצו 0-10 וסה"כ 2-12 עד הסוף.

  9. מתוך טור של אבי סגל ב״ישראל היום״:
    השאלה הגדולה היא מה הלאה. לגבי וולף, סביר להניח שאחרי קריירת מכללות הוא ינחת באחת הגדולות
    בליגת העל… כשעם וולף ימשיך יעקב ואליהם יצטרף הכוכב הבא בן שרף. לעומתם, הסיפור של שאר שחקני העתודה אחר. אמנם הם היו שותפים לניצחונות על שחקנים שבעתיד יהיו שחקני יורוליג (טורקיה היא דוגמה בולטת), אבל להם זה לא יקרה. ספק אם יגיעו בכלל לנבחרת הבוגרת.
    לכן צריך לבחון, מעבר לוולף וליעקב, איך תתפתח הקריירה של רון ציפר, יובל לוין ודניאל גואטה, למשל, כי כאן הבעיה הגדולה. צריך שינוי בדרך ושיפור כדי שגם הקריירה שלהם תתפתח. אחרי הכל, נבחרת העתודה זוכה במדליה אחרי מדליה, אבל הנבחרת הבוגרת לא מצליחה להגיע אפילו לשמינית גמר אליפות אירופה.

    1. ציפר לוין גואטה וכו יהיו במקרה הטוב שחקני סגל בליגת העל, שום דבר יותר מיזה. הכשרון שלהם לא יקח אותם למעלה מזה גם אם הם היו צרפתיים או ספרדים.

      אני מתפלא עליך מאוד, איך לא שמת לב לדמיון המטורף בין דני וולף והציפור המקורית.

  10. עד כמה שידוע לי, הארוארד לא מחלקת מלגות ספורט, הקבלה היא רק על סמך הישגים לימודיים. היות ו- ייל אף היא אוניברסיטת ivy league, האם תנאי הקבלה זהים? האם דני וולף חכם אחושילינג? מה הוא לומד?

    1. לדעתי הם דווקא שחקנים מאוד שונים. האפמן היה שרוך פלגמט שמיקסם בטירוף את היכולות שלו (וכבוד עצום לכל מי שעושה זאת), בעוד שוולף מוצק חכם וכשרוני הרבה יותר, וצריך לחכות ולראות אם ימצה את הפוטנציאל.

  11. הביאו הרבה גאווה לישראל.
    אין ספק שמגיע גם המון קרדיט לצוות האמנים שידע איך להתמודד עם נבחרות טובות.מאיתנו או עם נתנונים (אתלטיות/גובה/גודל וכו")

    מקווה שימשיכו להתקדם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט