אסיסט 130# – הצייד / אסי שלם

הצייד עם כלב מרטין

מלחמות המאמנים בסדרה מציגות לראווה את הגלדיאטורים שלהם בקרבות מרהיבים.

כולנו התרגשנו לראות את השומרים טופחים על הרצפה, ואז פורשים לצדדים את הידיים כמו שמלמדים בבית הספר לכדורסל. בוא נראה אותך גבר עושה עלי סל, מאנו אומנו.

אחד מתפקידי המאמן למצוא לכוכבים שלו זריקות נוחות. אין ארוחות חינם בטח לא בשלבים האלה של הפלייאוף, ואז מתחילה העבודה האמיתית.

תרגילי התקפה שמטרתם לשחרר את השחקנים לזריקות קלות וברוב המקרים: להביא את השומר החלש ביותר למאצ'-אפ מול האריה שלך.

בואו נצא לצוד.

הימי

ג'ימי באטלר הוא האיש.

ספולסטרה רוצה להקל עליו כמה שניתן, כדי להביא אותו עם בטריות לא ריקות למאני טיים.

הוא משתדל להביא את ג'ימי לבלטה הימנית של המגרש. תראו שמלבד סיומת ליד הסל בצבע, הוא זורק מהבלטה שלו הכי הרבה פעמים בסדרה הזו(21 ניסיונות).

תראו איך הוא קורא לוינסנט במשחק 1, שיגיע לחסום לו. וינסנט לא "חוסם גדול", אבל השומר שלו הוא ברוגדון הקטן יחסית. ג'ימי ייקח אותו לטיול בבלטה הימנית, מוזמנים לראות בעצמכם.

בעגה המקצועית הם אוהבים לקרוא לזה האנטינג- hunting. אני אוהב לקרוא לזה: "תפוס את הפראייר".

הגנה שעושה חילופים אוטומטיים כמו בוסטון, מונעת קליעות אחרי חסימה, בעיקר ל-3. יש בזה היגיון כי ההתקפה של מיאמי מבוססת על חדירה לסל ויצירת מצבים לקלעים.

החיסרון ששומרים חלשים או בעלי חסרונות "נתקעים" עם מתקיפים שהם לא אמורים לשמור עליהם. ופה מתחיל הציד.

אז מי השחקן שמיאמי מנסה לצוד במאצ'-אפ מול ג'ימי? יש לכם ניחוש?

אז קרעתי את הת*&^% כי אני אוהב אותכם ולהלן התוצאות:

זה הסטט' של גימי בסדרה:

הוא קולע 24.2 נק' למשחק, הכי הרבה במיאמי. משחק 1 היה משחק השיא שלו מבחינת כמות נקודות, משחק 5 היה החלש ביותר, משחק 6 היה עם האחוזים הנמוכים ביותר.

בסטטיסטיקה המתקדמת של הNBA יש פילוח על מי ג'ימי זרק בכל משחק.

שימו לב לטבלה המושקעת הבאה (אני מרים לעצמי, אל תהיו רעים):

הכי מעט ניסיונות- מרכוס סמארט.

ג'ימי לא אוהב להתקיף אותו. אולי בגלל ששניהם בעלי מבנה בולדוגי זהה. קשוחים, קצרים יחסית וחזקים מאוד.

סמארט אוהב להציק לו, שומר עליו מלפנים (Front) ומונע ממנו מסירות הרבה פעמים. תראו את הדוגמא הבאה איך סמארט נשאר מאחורי ג'ימי אבל מספיק להגיב בזמן לגנוב את הכדור.

הגבוהים- יש יתרון או לא?

שימו לב לטבלת המאצ'-אפ מול הגבוהים. זה יקרה בעיקר אחרי חסימה של גבוה לג'ימי- פיק-אנד-רול.

האחוזים של ג'ימי לא גבוהים מולם והוא בדרך כלל יעדיף לזרוק על שחקנים אחרים.

25% על הורפורד ו35 אחוזים על רוברט מסכמים שעדיף ללכת על מישהו אחר.

שימו לב כאן לוויליאמס שנשאר בחילוף עם ג'ימי ונותן לו גג מהסרטים, למרות שג'ימי מקבל מרווח גדול יחסית לעלות לזריקה מ-3.

ראש בראש עם הכוכבים

בראון וטייטום שומרים טובים. טייטום ארוך מאוד, בראון קשוח יחסית וחזק.

הוא מיעט להתקיף אותם אם מסתכלים על כל הסדרה, למרות שבמשחק 4 הלך לו די טוב מול טייטום (3 מ-5 מהשדה).

שימו לב כאן לאקשן שלו מול בראון. הוא אמנם עובר את בראון אבל וויליאמס מגיע לתת קצת עזרה וזה מספיק למנוע סל.

הטרף

מי ששימש כטרף הראשי לג'ימי היה גראנט וויליאמס במשחק 2. הוא נכנס והדליק את ג'ימי, משם זה הפך לקונצרט שנגמר בניצחון של "הימי" באטלר.

גראנט וויליאמס לא שיחק במשחק אחד. בשני קיבל הזדמנות והיה מצויין. הוא הוסיף קשיחות והזריקות מחוץ לקשת נכנסו. אבל אז הגיע הרגע הזה…

ג'ימי נדלק וזה המשיך עם זה…

וויליאמס קטן מדי כדי לשמור עליו, וכשיש מרווח באטלר עובר אותו ומסיים בסל קל.

בוסטון הפנימו את הנזקים ממשחק 2, ומאז מביאים עזרה לעימות מהסוג הזה. במשחקים 5+6 ג'ימי לא זרק עליו בכלל. נקודה למחשבה לקואוץ' ספו.

ה'אס' – נטרף או טורף?

הכוכב המפתיע של הסדרה מצד בוסטון הוא דרק ווייט. האיש ממעט להחטיא מ-3, ונתן את הסל היפה בסדרה שהשאיר את פרוייקט בוסטון בחיים. לולא הסל שלו כנראה ולא היינו רואים את טייטום נשאר עוד עונה, את מאזולה מאמן ואולי את הGM ממשיך לכסוס ציפורניים מהיציע.

ווייט הוא הטרף העיקרי של מיאמי.

ג'ימי לוקח אותו לסל הכי הרבה פעמים מכלל השומרים- 31 ניסיונות מהשדה.

שימו לב ל3 משחקים הראשונים. 50 אחוז מהשדה כשג'ימי תוקף אותו, וניצחונות יפים למיאמי.

ווייט היה נראה חסר אונים וג'ימי התחפש למייקל ועשה סל בקלילות.

במשחק מס' 6 דרק ווייט משאיר אותו על 0 מתוך 8. הגנה נהדרת, וגם עזרה פה ושם מחברים זה לא רע.

אז מה השתנה? ווייט עושה שיעורי בית, לומד את התנועות וההטעיות ליד הסל, ואז קורה הדבר הבא:

שימו לב איך הוא נשאר צמוד לגוף שלו וקופץ בדיוק בזמן בלי לעשות עבירה.

וכשאתה מקבל ביטחון גם כמגן, אתה מרגיש שאתה יכול לחסום אפילו את ג'ימי.

משחק 7 יהיה מעולה, כולנו מקווים. דם ואש ותמרות עשן. נראה את מי ג'ימי ירצה לצוד, ואיך יעמדו באתגר העצום הזה במיאמי.

בצד הירוק נקבל תשובה האם בוסטון תמשיך במומנטום הנהדר ותעשה קאם-בק היסטורי.

אסי שלם

בעברית - מאמן, באנגלית- קואוץ' ביידיש- קיבעצר "הניצחון לשחקנים, ההפסד למאמנים והפרחים לצה"ל" (ספר משלי עמוד קטש, כלומר 10) להרצאות, פודקאסטים ועוד: asist101@gmail.com

לפוסט הזה יש 22 תגובות

        1. יש בזה משהו
          ובכל זאת בהנתן שיופיע כישרון אז הסלטיקס יכולים לעשות את זה.
          מיאמי היתה מאומנת יותר במשחקים הראשונים. הכישרון וקצת מזל הכריעו בשלושת הבאים.
          אם מאזולה לא יעשה יותר מדיי טעויות ויקח פסקי זמן כשגימי מתחמם או כשיש ריצה של מיאמי, הסלטיקס עוד יכולים לעשות היסטוריה ולהפתיע את כולם.

          1. מאמין מאוד שזה הגיוני ואפילו סביר
            המטרה של בוסטון זה לרוץ ליתרון דו מספרי מהיר ולא לתת למיאמי לגרור אותה למשחק צמוד
            אם המשחק יהיה צמוד אני חושב שזה יהיה של מיאמי

  1. יופי של טור. תודה.
    כשאני צופה במשחק, אני לא רואה את כל הניואנסים האלו, וזה נראה שהכל יותר מקרי, אבל אחרי טורים כאלו, אתה מבין עד כמה הכל הרבה יותר מתוכנן…

  2. מעולה. תודה.
    שאלה:
    קראתי שלבאטלר אחד הניתורים הגבוהים בליגה -"39.
    אז מוזר לי שמצליחים לחסום אותו כ"כ הרבה.
    מה דעתך?

    1. גימי שועל גדול. וקשה לדעת מתי לקפוץ בגלל מגוון ההטעיות שלו והכוח שלו לנצל את המגע של היריב לטובתו. מצד שני הסלטיקס חטפו ממנו כל כך הרבה שהאסימון נפל והם למדו איך להתמודד עם חלקן.
      גם לעייפות המצטברת שלו יש חלק בהפסדים. הוא גלדיאטור אבל בן אדם למרות הכל

  3. יפה מאד
    אני כבר לא יכול לחכות
    מה שכתבת בעצם זה שהסלטיקס הכינו הרבה שיעורי בית
    והעיקר שמבקרים את מזולה…

    1. הביקורת על מזולה היא בעיקר על האיטיות. הוא מגיב באיחור, חיכה עם גראנט וויליאמס למשחק 2. ההתאמות על ג'ימי לקחו זמן וגם הפאסיביות שלו בפסקי הזמן במשחקים הראשונים עלתה להם.
      יש לו ידע, השאלה היא מהירות התגובה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט