פריוויו בדואט למשחק 7 הגדול של גמר המזרח / עומר בקאל ועמיחי קטן

3:30 בוסטון סלטיקס – מיאמי היט (3-3 בסדרה):

הלילה עומד בפנינו משחק 7 עם פוטנציאל להיסטוריה, כשהסלטיקס מנסים להפוך לראשונים בהיסטוריה שחוזרים מפיגור 3- 0 לניצחון בסדרה, וההיט ינסו לבלום את הקאמבק הזה, כשהמנצחת תזכה לפגוש את דנבר בגמר שיתחיל כבר בעוד 3 ימים. לכבוד המאורע, הפריוויו היום ייערך בדואט בין מי שפתח את העונה על המשבצת של ימי שני – עומר בקאל – ומי שהשתלט עליה בפלייאוף – עמיחי קטן.

בחרנו לחלק את הפריוויו לכמה חלקים – פתיחה, השחקנים (כל אחד כתב על 3 מכל קבוצה), המאמנים, מפתחות למשחק וסיימנו עם דבר ההיסטוריון שכתב עמיחי.

פתיחה:

עומר:

זאת כנראה הפעם הראשונה שאני זוכר קבוצה שללא שום ספק הייתה הפייבוריטית המוחלטת בתחילת הסדרה מגיעה למשחק מספר 7, בבית, על גבול האנדרדוג. מצד אחד קשה שלא לחשוב על איך הפסד הלילה ישפיע עמוקות על הדמות שבאטלר הצליח לבנות לעצמו בשנים האחרונות, מהשחקן הקשוח שהיה גדול מדי על מינסוטה הרכה, לווינר שפילי פיספסו עד להתגלמות ההיט קולצ'ר הנודעת נראה שלהיות הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמאבדת יתרון של 3-0 בסדרה פשוט לא מסתדר עם כל מה שידענו על מיאמי ועל ג'ימי בעצמו. האם בוסטון היא הקבוצה שמסוגלת לעשות את זה? אני לא זוכר קבוצה צעירה כמוהם שחוותה כל כך הרבה הצלחה בפלייאוף ויצאה עם ידה על העליונה בהרבה מצבים בהם הם היו צריכים להתעלות על עצמם אבל הדרך שבה הם שיחקו בתחילת הסדרה לא נעלמה מהזיכרון הקולקטיבי מהר כל כך והיא צריכה לקוות שהיא תוכל להמשיך לרכב על המומנטום האדיר שהיא יצרה בשלושת המשחקים האחרונים.

עמיחי:

בוסטון ומיאמי הן שתי הקבוצות המזרחיות הכי טובות בשנים האחרונות, כשכעת זה המפגש השלישי ביניהן בגמר המזרח ב-4 השנים האחרונות, אך בשנתיים האחרונות התבהרו פערי העומק והכישרון על הנייר לטובת בוסטון, לעומת היכולת של מיאמי לרשום קאמבקים בדקות הסיום של משחקים ולכפות משחקים צמודים. גמר המזרח של הבועה ב-2020 כבר נשכח מזמן, כששתי הקבוצות עשו שינויים משמעותיים מאז, וככל שהסדרה מתקדמת היא מזכירה יותר את מה שראינו בעונה שעברה.

עם זאת, הסיפור המרכזי של המשחק הזה יהיה דווקא על קאמבק אפשרי של בוסטון, כשהסיפור של בוסטון הפסיק להיות סיפור על קבוצה שלא ממצה את הכישרון שלה, אלא על קבוצה שאף פעם לא מוותרת ומוצאת את היכולת להתעלות ברגע האמת. בצד השני, הנרטיב סביב מיאמי בעונה הסדירה היה של קבוצה שמקדשת את הבינוניות, הפך בפלייאוף לנרטיב של קבוצה שיודעת להעלות הילוך ולעבוד על כולם, והלילה אולי שוב יהפוך לסיפור על קבוצה שמוציאה מעצמה את המקסימום, אבל נקודת הקיצון המקסימלית שלה נמוכה מנקודת ה-MIN של פונקציות יריבות.

השחקנים:

עומר:

ג'ייסון טייטום

סט היכולות של טייטום הוא רחב במיוחד. הוא מגן עילאי כשהוא שומר את מוביל הכדור והוא מחזיק באינסטינקטים הגנתיים נהדרים שמאפשרים לו להיות יעיל גם מהצד החלש, הוא סקורר נהדר שיכול לקלוע זריקות קשות במיוחד, היכולת שלו לחדור ולסחוט נקודות בפנים רק משתפרת משנה לשנה, הוא מוסר טוב שמסוגל לעשות את הקריאה הנכונה תחת לחץ ויכולות הכדרור שלו במצבים לחוצים תמיד מפתיעות אותי לטובה אבל הנשק האהוב עליו עד כה היה ללא ספק הזריקה משלוש.\ מבין כל שחקני הליגה שלא ניצבים באחת מעמדות הגארד הוא מוביל את הרשימה בזריקות מחוץ לקשת בעונה הסדירה ובפלייאוף, הוא פיתח נטייה לחפש את השלשה בתור כלי שנועד לצנן את המומנטום של הקבוצה השנייה, במיוחד בימים שהכדור נכנס ובריאיון שעשה ב2021 הוא הצהיר שאם יכל להשיג כישרון אחד משחקן אחר בליגה הוא היה שמח לזרוק כמו קרי. אז איך דווקא בזמן מה שאולי עתיד להיות המהפך הגדול בהיסטוריה אחוז הזריקות של טייטום ירד מ25% מחוץ לקשת בשלושת המשחקים הראשונים ל21.1% בשלושת הניצחונות שבאו אחריהם?

טייטום לומד איך לנהל את המשחק ההתקפי שלו ברמה הגבוהה ביותר. ההגנה של ספוסלטרה ומיאמי לא בוחלת באמצעים בדרך לנסות ולהוציא אותו מהמשחק: דאבל טים קצר או אגרסיבי שמגיע ישר מהפיק אנד רול במטרה להוציא לו את הכדור מהידיים, התכווצות מוגזמת של ההגנה בניסיונות חדירה, בצורה שמזכירה את הטיפול שיאניס זכה לו בבועה, דאבל טים מיידי מהצד החלש בפוסט (אליו נגיע בהמשך) והם אפילו הסיטו את סטרוס ממוציא הכדור בסוף משחק 6, מה שלבסוף השאיר את ווייט במצב אידיאלי לריבאונד, רק כדי לוודא שטייטום לא יוכל להוציא זריקה נקייה בסוף השעון. אחרי תקופת הסתגלות באורך של שלושה הפסדים כואבים במיוחד, קיבלנו שחקן מעט אחר. הוא לא גילה סגנון משחק שונה לחלוטין, אבל הוא עושה הכל נכון יותר. יעיל יותר, חכם יותר ובעיקר מנצח.

השינוי הראשון שטייטום עשה הוא ללמוד מתי ואיך לשחרר את הכדור בזמן, מספר איבודי הכדור שלו לא השתנה בין שלושת המשחקים הראשונים לאחרונים אבל הוא רושם ארבעה אסיסטים יותר בכל משחק, עלה מ3.7 ל7.7 ונראה שהוא מצא דרך להיפטר מהכדור בזמן ולהבין מתי ואיך לקבל אותו בחזרה. טייטום עושה מאמץ ניכר לחפש זריקות טובות יותר מתוך הקשת, הוא זורק כמעט ארבעה זריקות יותר מחצי מרחק בניצחונות האחרונים של בוסטון והוא עומד על כמעט 60% מהשדה בזריקות שמגיעות מתוך קו השלוש אך לא מתחת טבעת לעומת 42% בהפסדים הראשונים כשגם אחוז השדה שלו בחדירות ישירות לסל עלה מ64% ל72%. הנשק המפתיע ביותר של טייטום בריצה הזאת הוא היכולת שלו לאיים מהפוסט, הוא יוצר 1.4 נקודות לפוזשן עד כה בפלייאוף ( אבל פחות מפוזשן אחד למשחק) כשהוא מוצב עם הגב לסל והוא קולע ב72.2% מהמקרים ובכל פעם שטייטום מסתובב ונועל את קיילב מרטין עם הכדור ביד, מיאמי מגיבה בפאניקה לא אופיינית ושולחת דאבל טים מהיר שנותן להתקפה של בוסטון יתרון. בשורה התחתונה, לא משנה מה תהיה מצב השלשה של טייטום במשחק השביעי הוא חייב להמשיך וליישם את הצמיחה ההתקפית והבגרות שהוא הראה בשלושת המשחקים האחרונים ולנצל את היתרונות הפיזיים שלו בתוך הצבע.

סל ניצחון היסטורי או כזה שישכח בעוד כמה שנים? נגלה הערב.

דריק וויט – הגיבור ההירואי של משחק מספר 6, ובמידה ובוסטון יצליחו לעשות את הבלתי יאומן הערב, גם של הסדרה כולה. למרות שעמד על אחוזים מצוינים מהשדה בשלושת ההפסדים הראשונים, ווייט לא הצליח להיות פקטור משמעותי בהתקפה של בוסטון, מה שהתבטא בעיקר בעובדה שהוא לא הלך לקו באף שלב באותם משחקים, אך לאחר הפציעה שפגעה במשחק של ברוגדון ולאחר מכן השביתה אותו לחלוטין ווייט העלה הילוך ונתן לבוסטון את היכולת להתניע את ההתקפה וליצור נקודות מחוץ לידיים של טייטום ובראון תוך כדי שהוא מנצל את העובדה שמיאמי לרוב תשאיר אותו פנוי בשביל דאבל טים או תנסה להחביא את דאנקן רובינסון עליו.

אבל עם כל הכבוד ל24 הנקודות שהובילו את קלעי בוסטון במשחק מספר 5 או סל הניצחון ששלח את בוסטון למשחק מספר 7, ווייט משאיר את החותם שלו על הסדרה בצד ההגנתי. אפשר לסווג את היכולת הלא טובה של ג'ימי בשלושת המשחקים האחרונים לעייפות, תחושת עליונות בסדרה ואפילו מזל רע, אבל אף אחד כבר לא יכול להתכחש לעובדה שווייט לא נותן לג'ימי הרבה מרווח נשימה להתחמם. בשלושת המשחקים הראשונים הסיפור היה שונה לחלוטין, ג'ימי רצה את המצ'אפ נגד ווייט ותקף אותו ללא הפסקה בזמן שהגארד של בוסטון התקשה לעמוד על שלו אך במהלך הריצה של בוסטון הוא פשוט התאים את עצמו ליכולות הפיזיות של באטלר, הוא לא נשאר מאחוריו ומכיל את הצעד הראשון, הוא למד איך לא ליפול להטעיות הזריקה של באטלר, הוא לא נרתע מהפיזיות שהוא מפעיל כשהוא עם הכדור בידיים, יכולת הניתור האדירה שלו מהמקום מאפשרת לו להקשות על זריקת הפול אפ הרגילה של ג'ימי וההגנה של בוסטון כולה עושה עבודה נהדרת לשלוח אותו ליד ימין. לאחר שעשה עבודה נהדרת על טייריס מקסי (37.5% מהשדה) וטרי יאנג (34% מהשדה) הוא שומר את באטלר על 38.7% כשהוא השומר העיקרי שלו. בסוף הרבע השני של משחק מספר 6 היה לו פוזשן אחד אותו הוא החל בשמירה על קיילב מרטין, קיבל את ג'ימי לאחר חסימה של מיאמי והכיל בצורה נהדרת ניסיון חדירה שלו שנגמר במסירה שהובילה לחדירה אגרסיבית של וינסנט מהפינה אך ווייט הצליח להתאושש בזמן, לפגוש אותו בטבעת ולשנות את מסלול הליי אפ ללא עבירה אך זה אפילו לא הרגע ההגנתי המרשים ביותר שלו. במהלך הניסיון של מיאמי לחזור למשחק בתחילת הרבע השלישי באטלר מצא את עצמו באחד על אחד נגד ווייט שנגמר במאמץ הגנתי אדיר של הגארד של בוסטון שדאג להישאר ורטיקלי באוויר ולמנוע מג'ימי לקלוע ללא עבירה ודקה וחצי מאוחר יותר הוסיף חסימה נהדרת על צעד וחצי נוסף של ג'ימי.

קשה לקבוע מעכשיו איך באטלר יופיע למשחק השביעי ומהכריע, מצד אחד הוא היה נראה באפיסת כוחות מוחלטת בכל פעם שהתבקש ללכת לסל במשחק השישי והמומנטום בהחלט לא נמצא בצד שלו אך זוהי תמיד אפשרות ששחקן כמוהו, בעל עליונות מנטלית ברגעי ההכרעה, יופיע כשהקבוצה שלו צריכה אותו. ההגנה האישית של טייטום, בראון וסמארט על באטלר היא נהדרת, כולם אתלטיים וחזקים מספיק כדי להישאר מולו ולהכריח אותו לקחת זריקות שהוא לא היה רוצה לקחת אך לההתקפה של מיאמי יש דרכים להשיג את המצ'אפ שהיא רוצה וסביר להניח שג'ימי ימשיך לרדוף את המצ'אפ המסוים הזה וזהו יהיה המבחן הגדול ביותר שווייט עמד בו עד כה בקריירת הNBA שלו כשהוא הראה לנו במשחקים האחרונים שהוא בהחלט מסוגל להתרומם כשהקבוצה שלו צריכה אותו.

מי יצא עם ידו על העליונה הערב?

אל הורפורד ובאם אדבאיו

בזמן שרוב הכוכבים של בוסטון יצרו את הקאמבק ההירואי של הקבוצה דרך התעלות התקפית שפתרה חלקים מההגנה האגרסיבית של מיאמי אל הורפורד בן ה36 ייצב את עצמו כאחד העוגנים החשובים ביותר של הקבוצה במהלך הריצה הזאת בזמן שמספר הנקודות שהוא קולע זז מ5.7 ל7.3 וצריך רק מבט אחד על השינוי שחל בשורה הסטטיסטית של באם אדבאיו כדי להבין איך הוא עשה את זה. הסנטר הצעיר של מיאמי עמד על 18.3 נקודות על 57% מהשדה ביחד עם 9.3 ריבאונדים בשלושת המשחקים הראשונים אך סיים את שלושת ההפסדים של מיאמי עם 12.3 נקודות ו8.7 ריבאונדים על 42% מהשדה בזמן שרוב ההבדל מגיע מהאחוזים שלו בצבע ומתחת לטבעת שצנחו מ58.2% ל41.8%, היכן שהוא נשמר באדיקות על ידי הורפורד ורוברט וויליאמס. הורפורד משתמש במבנה הגוף היציב והחזק שלו להישאר במקום בזמן שבאם מנסה לפלס את דרכו אל הטבעת ובכך מכריח אותו להסתפק בזריקות חצי מרחק מהצבע עם יד בפנים, הורפורד, ביחד עם כל ההגנה של בוסטון, עושה עבודה נהדרת בהגנה על באם בפיק אנד רול בכך שהוא מקפיד למנוע את זווית המסירה גם במחיר של לאפשר זווית חדירה נוחה יותר למוביל הכדור, מה שמונע מבאם להשיג נקודות קלות, לראות את הכדור נכנס לסל ולהיכנס לקצב התקפי. תוסיפו לזה את העובדה שהוא לוקח חמישה ריבאונדים יותר כל ערב בשלושת המשחקים האחרונים לעומת תחילת הסדרה, קולט כדורים חוזרים בהגנה ובהתקפה וקיבלתם שחקן ותיק ומנוסה שללא שום ספק הבין מה התפקיד שצריך להיות לו בקבוצה על מנת להשיג את היתרון על הקשיחות של מיאמי.

אני צופה שבמשחק מספר שבע האתגר הגדול ביותר של הורפורד לא עומד להיות בצד ההגנתי של המגרש. בוסטון אמנם ניצחו את משחק מספר שש אבל אסור לשכוח שמיאמי הייתה בדרך הבטוחה לנצח על גל של קאמבק אדיר שהתחולל ממש בדקה האחרונה של המשחק הודות להגנה האיזורית של מיאמי ששיבשה לחלוטין את ההתקפה של ג'ו מאזולה. לזכותו של המאמן הצעיר (עליו נרחיב בהמשך) יאמר שלמרות שבוסטון לא הצליחו להכניס את הכדור לסל באותם התקפות, כן היה להם תוכנית כשרובה סובבת סביב הורפורד. מיאמי החלה את האיזורית שלה עם שמירה אגרסיבית לאורך המגרש כולו מה שחייב אותה למתוח את המרחק בין השחקנים ולהציב את קו ההגנה הראשוני גבוה מאוד בזמן שבאם עושה ככל שביכולתי להישאר כמה שיותר קרוב לסל. השטח שהתפנה באיזור קו העונשין היה פנוי לחלוטין והסלטיקס, בחוכמה רבה, הציבו את הורפורד במיקום הנכון לקבל את הכדור וליצור מהלך אך הפורוורד הוותיק לא הצליח לעשות יותר מדי עם הכדור בידיים. אין לי שום ספק שההגנה של מיאמי תחזור לאיזורית במשחק המכריע, אפילו ממש בשלבי ההכרעה ובסיטואציה הזאת, הורפורד הוא הנשק הטוב ביותר שיש לבוסטון נגד ההגנה האייקונית של אריק ספולסטרה.

אך בצד השני ניצב סיפור אחר לחלוטין. בזמן שהיכולות ההגנתיות של באם לא נעלמו בשלושת המשחקים האחרונים, אילולא סל הניצחון של ווייט כל מה שהיינו זוכרים זה את קווין הארלן שואג "Blocked by Bam, Blocked by Bam" פוזשן אחד לפני, ההתרסקות של מיאמי מקבילה לחלוטין להיעדר העליונות ההתקפית של השחקן השני הכי טוב שלה. באם היה מנוע התקפי משל עצמו בשלושת המשחקים הראשונים בסדרה, הוא קלע ב90% ובזריקות ישירות בטבעת, היה אגרסיבי מאוד בפנים והלך לקו 6.3 פעמים, עמד על 18 נקודות למשחק על 57% מהשדה, חילק 5.3 אסיסטים ואיבד רק 2.7 כדורים וסך הכל עמד על פלוס מינוס של 20.7, הגבוה ביותר בקבוצה. אך הסיפור בשלושת המשחקים האחרונים הוא שונה לחלוטין. האחוזים בטבעת ובצבע ירדו לחלוטין, הוא מגיע לקו רק 2.7 פעמים ומוסר רק 2.7 אסיסטים לעומת 3.3 איבודי כדור. ההתקפה של מיאמי לא יכולה להחזיק מעמד רק על דיאטה של הופעות מפתיעות מצד גייב וינסנט, סטרוס ורובינסון והיא צריכה את אדבאיו אגרסיבי ותוקפני בצד ההתקפי של המשחק. ספולסטרה יודע כמה באם חשוב לו, מיאמי פתחה את הרבע הרביעי של משחק מספר שש עם תרגיל שהסתווה כפלייר אאוט לשלשה של דאנקן רובינסון ובעצם נועד להשיג לבאם חילוף על סמארט בלואו פוסט, מה שנגמר בסל חסר מאמץ של הסנטר. דרך תקשורת נכונה בין השחקנים שלא שומרים על הכדור, בוסטון עושה עבודה נהדרת בדבר אחד, לוודא שאף אחד מלבד הורפורד ורוברט וויליאמס לא מקבל את באם בפוסט וזה בדיוק מה שמיאמי צריכה להתאמץ בשביל להשיג כמה שיותר. ככל שהוא יקבל מצ'אפים קלים יותר בצד ההתקפי של המגרש, ככה הוא יצבור ביטחון בהתקפה שלו וירגיש יותר בנוח לקחת בה חלק פעיל יותר ולהיות יותר אגרסיבי וזה המתכון של ההיט להצלחה.

אבל בואו נדבר רגע על ההגנה כי בזמן שבאם נראה נהדר כשהוא שומר על הכדור, הוא לא מביא את אותה אגרסיביות לבוקס אאוטים שלו בחלק השני של הסדרה. שמונה ריבאונדים הגנתיים למשחק בשלושת המשחקים הראשונים לעומת 5.3 בשלושת המשחקים שבאו אחריהם, ספולסטרה ללא שום ספק נתן לסגל שלו את ההוראה לתקוף את ריבאונד ההתקפה ללא הפסקה, אבל זה לא אומר שהם יכולים להפסיק לקלוט כדורים חוזרים בצד השני כשבאם נותן להורפורד לנצח גם בחלק הזה של המגרש. אך כמו שהורפורד יוכל לקבל הזדמנות להכריע את המשחק מתוך ההגנה של מיאמי, באם עשה עבודה נהדרת בתפקיד ההגנתי הקשוח שהוא משחק כעוגן האחורי של האיזורית המפורסמת והאיש שיהיה אמון על לוודא שהורפורד לא יוכל ליצור שום מהלך מאותה נקודה.

קייל לאורי – בשישה משחקים בהם לקח חלק בסדרה לאורי עומד על 6.7 נקודות על 38% מהשדה ביחד עם 3.7 אסיסטים כשגם הירידה לתפקיד השחקן השישי שמגיע מהספסל לא מצליחה להכניס אותו לעניינים. לבוסטון אין חולייה הגנתית שהוא יכול לנצל, ווייט, סמארט, ברוגדון (בתחילת הסדרה) ובראון מרכיבים קו אחורי בו כל אחד מהשחקנים יכול בקלות יתרה להישאר מול לאורי בניסיון חדירה וללא האיום מחוץ לקשת, 33% משלוש בסדרה ו35% בפלייאוף על שלוש ניסיונות, הוא פשוט לא מסוגל להיות איום עקבי במשחק הפיק אנד רול וכיוצא בזה הוא גם לא מצליח להפעיל את באם בדקות המשחק המשותפות שלהם. בין טייטום, גרנט וויליאמס, וויליאמס והורפורד ללאורי אין הרבה שחקנים בקו הקדמי של הסלטיקס אותם הוא יכול לנצל בחילוף שכן הצעד הראשון שלו רק הולך ונהיה איטי יותר מעונה לעונה. לאורי תמיד נודע ביכולת שלו להשפיע על המשחק ועל היכולת של הקבוצה שלו לנצח גם בלי לקלוע לסל, סימן ההיכר שלו היה עבירות התוקף, הוביל את הליגה בסחיטת עבירות כאלה בעונה שעברה, אבל מלבד זה היו גם התנפלויות על כדורים אבודים, חטיפות כדור מהצד החלש שידעו לעצור מומנטום של קבוצה יריבה, ועבודה הגנתית נהדרת גם מול שחקנים גדולים ממנו הודות לפלג גוף תחתון חזק במיוחד אבל האתלטיות של לאורי כיום כבר לא מאפשרת לו לשחק בצורה כזאת, הוא לא קופץ אחרי כל כדור אבוד באותה צורה, היו חלקים במשחק האחרון בהם חשבתי שבוסטון אקטיבית מנסה לצוד אותו בחלק ההגנתי של המגרש ומעל הכל, הוא עדיין לא סחט עבירת תוקף אחת בפלייאוף.

נראה שמכסת הטריקים שלאורי תמיד היה מצליח לשלוף מהשרוול פעם אחת פעם מתחילים להיגמר, במיוחד כשלבוסטון כבר היו מספיק הזדמנויות ללמוד את המשחק שלו העונה ובעונה שעברה. לאורי הוא ללא ספק שחקן הספסל החשוב ביותר של מיאמי במשחק מספר 7, בין אם זה יהיה דרך ההגנה, סחיטת העבירות, ניסיון להוציא את הכוכבים של בוסטון מחוץ למשחק, ואת ג'יילן בראון במיוחד או דרך השלשה שכבר נכנסה לו במשחקים גדולים בעבר לאורי יהיה חייב למצוא דרך להשפיע על המשחק הלילה בניגוד מוחלט ממה שמיאמי קיבלה ממנו עד עכשיו בפלייאוף.

דאנקן רובינסון – אחרי שכבר יצא לחלוטין מהרוטציה במהלך העונה הסדירה, רובינסון היה נהדר נגד מילווקי וסיפק להתקפה של ספולסטרה קליעה יציבה ובתמורה המאמן החזיר אותו לרוטציה, צעד שהתברר כחשוב במיוחד לאור הפציעה של טיילר הירו. ללא הגארד הצעיר בהתקפה של מיאמי, היא תמצא את עצמה לעיתים רבות נזקקת באופן נואש לשחקן שיכול לקלוע זריקות קשות, עם עדיפות למחוץ לקשת. רובינסון עומד עד כה בסדרה על 59% מהשדה ו53% מחוץ לקשת ולמרות שתי הזריקות הגדולות שיכלו לשנות את המסלול של משחק 6 אך הלכו החוצה הוא עדיין המועמד המוביל מבחינתי לסיים עם יד חמה מחוץ לקשת הערב. מה שמייצב את רובינסון כיתרון בעיני ספולסטרה הוא החיבור המצוין שיש לו עם באם שמגיע הודות לשטח שהתנועה בלי הכדור של רובינסון יוצרת ביחד עם ראיית המשחק של באם שמאפשרת לו לנוע בין מי שמסיים את המהלכים למי שיוצר אותם מלכתחילה. הסלטיקס לא מצליחים להתמודד עם התנועה התזזיתית של הקלעים של מיאמי.

ההיט ממשיכים לקבל זריקות פנויות בזמן שהם מתרוצצים דרך חסימות כפולות לאורך קו השלוש וזוהי בדיוק המלאכה שדאנקן רובינסון יודע לעשות הכי טוב. בצד השני אין שום ספק שההגנה של מיאמי תצטרך לעבוד קשה כדי להחביא אותו במשחק 7, כאשר מיאמי משחקת בהגנה אישית הוא לרוב יתופקד כשומר האישי של גרנט וויליאמס או דריק ווייט אך מיאמי תנטה לשחק בהגנה איזורית בעיקר כדי לא להשאיר אותו חשוף ולאפשר לו להישאר על המגרש למשך כמה שיותר זמן.

עמיחי:

ג'יילן בראון – המאכזב הראשי בבוסטון במשחקים 1-3 עם 16.7 נקודות למשחק ב-37.7% מהשדה, 10% לשלוש ו-39.3% אפקטיבי, יחד עם יותר איבודים מאסיסטים (11 על 10 במצטבר), כשבמשחק 2 הדקות שלו היו הרעות ביותר של הסלטיקס. ב-3 הניצחונות הוא שיפר את ממוצעיו ל-21.3 נקודות ב-50% מהשדה, 28.6% לשלוש ו-54% אפקטיבי, יחד עם 9 אסיסטים על 6 איבודים במצטבר ו-2.3 חטיפות למשחק, לעומת 0 עגול ב-3 המשחקים הראשונים. חלק משמעותי מהשיפור של בוסטון בחלק השני של הסדרה.

מרכוס סמארט – בגדול, סמארט מיעט לזרוק במשחקים 1-3, ותפקד בעיקר כמנהל משחק עם 9.3 נקודות למשחק על 7.3 אסיסטים ב-35% מהשדה, 30% לשלוש ו-42.5% אפקטיבי. בהמשך הסדרה הוא הבין שהחברים זקוקים לו גם כזורק לסל, והוא קפץ ל-18.3 נקודות על 3 אסיסטים ב-47.4% מהשדה, 42.3% לשלוש ו-61.8% אפקטיבי. בקלות היה יכול להיבחר למצטיין באחד משני המשחקים האחרונים.

רוברט וויליאמס – הממוצעים האישיים של רוברט וויליאמס בקליעה ובריבאונד היו טובים יותר דווקא ב-3 ההפסדים, בעיקר בגלל שהוא קיבל יותר דקות, אבל ההשפעה ההגנתית שלו ניכרת הרבה יותר בניצחונות. במשחק 1 קלעו ב-8/14 על השמירה של וויליאמס לעומת 8/16 במשחק 2, 1/4 במשחק 3, 3/14 במשחק 4, 3/8 במשחק 5 ו-4/13 במשחק 6. בסך הכל – 17/34 (50%) בהפסדים לעומת 10/35 (28.6%) בניצחונות. ההגנה והרעננות שלו קריטיים לבוסטון, מה שאומר שהם צריכים שהוא לא יקבל יותר מדי דקות.

ג'ימי באטלר – גם בסדרה הזאת, הסטטיסטיקה מראה מעל לכל ספק שבאטלר הוא השחקן המוביל של מיאמי, אבל נראה שהוא מתקשה להתעלות לאורך משחקים שלמים כמו נגד מילווקי או בשנה שעברה, ומנסה לעשות את זה במקבצים של כמה דקות. במשחק 2 מקבץ כזה הביא להיט ניצחון חוץ, ואילו במשחק 6 זה הספיק למהפך דרמטי בשניות הסיום, אבל כזה שאחריו היה עוד מהפך. במשחק 7 הוא כנראה יצטרך לתת יותר ממקבצים בודדים כאלה.

גייב וינסנט – לאורך הפלייאוף, וינסנט היה אחד מאלו שלקחו הכי הרבה זריקות במיאמי, אך לא ביעילות גבוהה כל כך. בסדרה הזאת, היה לו משחק של 29 נקודות ב-11/14 מהשדה שסידר לו את האחוזים שעומדים על 50% מהשדה ולשלוש ו-93.8% מהקו, אבל הפציעה שגרמה לו להיעדר ממשחק 5 השפיעה עליו גם במשחק 6, שבו הוא גירד 6/18 מהשדה, וגם במקרה שלו ההיט זקוקים למשחק מדויק יותר, או כזה שבו הוא ינהל את המשחק ולא רק יזרוק.

קיילב מרטין – קלע 15 נקודות בכל אחד מ-2 המשחקים הראשונים נגד מילווקי ו-22 במשחק 2 נגד הניקס, אך בסדרה נגד בוסטון מדובר במניה בטוחה של 14 נקודות ומעלה בכל אחד מהמשחקים, ובכולם לפחות 2 שלשות ב-40% ומעלה. במשחק 6 הוא כבר נכנס לחמישייה והפך לשחקן שמקבל רק דקות מנוחה בודדות, ויש לשער שזה מה שיקרה גם במשחק 7, כך שהשאלה היא האם הוא יצליח לשמור על האנרגיות גם בכמות דקות מאוד גבוהה.

המאמנים:

עומר:

ג'ו מאזולה – לא משנה איך תיגמר הסדרה, מאזולה קנה לעצמו עונה נוספת במועדון. הדרך שבה נפתחה הסדרה גרמה לי לתהות אם אנחנו נהיה עדים לשינוי המאמן הראשון שמגיע באמצע סדרת פלייאוף, בוסטון לא רק הפסידה את שלושת המשחקים הראשונים, היא לא הראתה רוח קרב בשום צורה ואף אחד לא יכל היה לצפות את מה שקרה מאז. בוסטון השתנתה מקצה אל קצה, מבלי להשתנות יותר מדי. מלבד עבודת ההגנה האישית הנהדרת ששחקני בוסטון נזכרו להפעיל על באטלר, ביחד עם אפקט העייפות שנכנס לתמונה, ההגנה של בוסטון מתחילה להזכיר את הקבוצה שהגיעה לגמר בעונה שעברה. אני זוקף את המשחק הרע של וינסנט לזכותו של מאזולה, המאמן של בוסטון ציפה שוינסנט יהיה התוקף המשני של מיאמי ביחד עם באטלר ושינה את סוגי ההגנה שבוסטון מפעילה עליו, הם פתחו עם דרופ אגרסיבי של הורפורד שהתעסק רק בלמנוע את הכדור לבאם בפנים כשהשומר של וינסנט מכווין אותו להיכנס לרחבה בזמן שההגנה של בוסטון עשתה עבודה נהדרת בלקרוס פנימה כדי למנוע את החדירה ולאחר מכן להתאושש החוצה לקלעים כשבשלבים מאוחרים יותר של המשחק הפעילו עליו בליץ מהיר לאחר הסקרין שחייב אותו להוציא את הכדור מהידיים, וינסנט סיים את המשחק עם 15 נקודות, שהגיעו לאחר 18 זריקות ואפס אסיסטים. מאזולה הבין את הרוטציה של הקו הקדמי בצורה נהדרת והשילוב בין וויליאמס להורפורד ביחד עם העובדה שההגנה של בוסטון נראית מתואמת במטרה להשאיר את שניהם בקרב עם הסנטר של ההיט ולמנוע מצב בו הוא מקבל אחד השחקנים מהקו האחורי בחילוף אותו הוא יכול לנצל.

הדבר היחיד שנותר למאזולה לפצח הוא האיזורית של מיאמי, הניצוצות נמצאים שם, אבל למקם את הורפורד במרכז ההגנה לא יפתור את כל הבעיות של בוסטון, בין אם זה התרכזות ההתקפה בצד אחד בשביל לייצר יתרון או מהלכים מתכוננים מראש, בוסטון צריכה להגיע הרבה יותר מוכנה הערב.

עמיחי:

אריק ספולסטרה – אריק ספולסטרה הוא אחד מהמאמנים הטובים בליגה, ובכל זאת, 3 המשחקים האחרונים לא מוסיפים לו מניות. בשני המשחקים הראשונים דיברנו על ריצה אחת של מיאמי שנתנה להם את היתרון המכריע, אך זה בדיוק מה שבוסטון עשו על חשבונם ברבע השלישי של משחק 4 ובדקות הפתיחה של משחק 5. קווין לאב וקודי זלר הפכו למטרות נוחות בהגנה עבור בוסטון, בזמן שהצולף הטוב במזרח, דאנקן רובינסון, ממשיך לקבל דקות של מחליף, למרות שהוא מוסיף להיט המון בכל ביקור שלו על הפרקט.

מפתחות מרכזיים:

עומר:

באם אדבאיו – בין אם הוא יקלע את הזריקות שהוא יקח, יגיע לקו או לא יפסיק להחטיא, אין לי שום ספק לגבי העובדה שבאטלר הולך להשאיר את כל מה שיש לו על המגרש הערב. האם אפשר לאמר את אותו הדבר לגבי כוכב המשנה שלו?

ההבדל בתפוקה שלו בין שלושת המשחקים הראשונים לשלושת המשחקים שהגיעו אחריהם לא יכול פשוט להחליק מתחת לרדאר, זה נכון שלספולסטרה יש אחריות מסוימת להשיג לו זריקות קלות יותר אבל בין החיסרון של טיילר הירו, הפציעה של גייב וינסנט והזריקה שבאה והולכת לג'ימי, באם עומד להיות מוקד תשומת הלב שלי הערב. אם מיאמי יקבלו סנטר שמחפש להגיע לטבעת באגרסיביות, מסוגל ליצור התקפה לעצמו, מוצא את המסירות הנכונות ולא נותן לקו הקדמי של הסלטיקס לקחת ריבאונדים התקפיים באותה קלות אליה הם התרגלו במשחקים האחרונים, הסיכוי שלהם וודאי יגדלו.

עמיחי:

שלשות – בכל אחד מ-5 המשחקים הראשונים בסדרה, הקבוצה שקלעה באחוזים גבוהים יותר מחוץ לקשת הייתה המנצחת, וכך גם ב-5 מתוך 7 המשחקים של גמר המזרח בשנה שעברה. שתי הקבוצות נעות בין ימים שבהן הן מוצאות את המקום שממנו ההגנה יכולה להמר ובין ימים שבהן הן נותנות ליריבה יותר מדי חופש בהתקפה, והקליעה מבחוץ זו הדרך של שתי הקבוצות למנוע מהיריבה להמר ולהביא יותר עזרה, וגם כמובן הדרך הכי קלה להתחמם ולייצר הרבה נקודות בזמן קצר.

טבלת הזריקות של באם במשחק מספר 6. לא אגרסיבי מספיק.

דבר ההיסטוריון:

על כל המקרים בהם קבוצה חזרה מפיגור 3- 0 לשוויון 3 כבר נכתב כאן, כך שהיום אנחנו נעסוק ב-2 דברים אחרים – קבוצה שמנצחת משחק 6 בחוץ וכופה משחק 7 ביתי ומשחקי 7 של גמר המזרח.

נתחיל עם כל המקרים בהם קבוצה ניצחה את משחק 6 בחוץ כדי לכפות משחק 7 ביתי, וזו הרשימה המלאה, לפי אילו משחקים ניצחה הקבוצה עם יתרון הביתיות במשחק 7:

1, 2, 6 – סיאטל-פיניקס 1979, בוסטון-אטלנטה 1988, ניקס-אינדיאנה 1994, מילווקי-שארלוט 2001, דטרויט-ניו-ג'רזי 2004, דטרויט-קליבלנד 2006, אטלנטה-מילווקי 2010, מיאמי-בוסטון 2012, מיאמי-שארלוט 2016, סקרמנטו-גולדן סטייט 2023.

1, 3, 6 – סנט-לואיס-לייקרס 1960, מיאמי-בוסטון 2022.

1, 4, 6 – בוסטון-לייקרס 1962, גולדן סטייט-שיקגו 1975, סיאטל-מילווקי 1980.

1, 5, 6 – לייקרס-פיניקס 1970, בוסטון-ניקס 1973, פיניקס-קינגס 1981, בוסטון-פילדלפיה 1982.

2, 3, 6 – קליפרס-יוטה 2017, פילדלפיה-אטלנטה 2021, בוסטון-פילדלפיה 2023.

2, 4, 6 – סנט-לואיס-לייקרס 1961, מילווקי-בוסטון 1974, ספרס-יוסטון 1981, אינדיאנה-אטלנטה 2014, בוסטון-מילווקי 2022.

2, 5, 6 – וושינגטון-ספרס 1979, בוסטון-פילדלפיה 1981, ניקס-אינדיאנה 1995, מיאמי-ניקס 1997, דטרויט-אורלנדו 2003, ממפיס-קליפרס 2012, יוסטון-קליפרס 2015, גולדן סטייט-אוקלהומה 2016.

3, 4, 6 – טורונטו-בוסטון 2020, קליפרס-דאלאס 2021.

4, 5, 6 – בוסטון-מיאמי 2023.

בסך הכל, אם נתעלם מהמקרה הנוכחי, מדובר על 37 ניצחונות חוץ במשחקי 6 שכפו משחקי 7, כאשר במשחקי 7 האלה מאזנן של הקבוצות הביתיות עומד על 25- 12 במקרה הזה. בוסטון הייתה מעורבת ב-11 מהמקרים האלה, עם 8 ניצחונות ו-3 הפסדים, ואילו מיאמי במאזן 3- 1, כשההפסד היחיד היה הפסד הבית בעונה שעברה לבוסטון.

משחקי 7 בגמר המזרח:

בוסטון-סירקיוז 1959, בוסטון-ווריורס 1962, בוסטון-סינסינטי 1963, בוסטון-פילדלפיה 1965, פילדלפיה-בוסטון 1968, ניקס-בולטימור 1971, בוסטון-ניקס 1973, וושינגטון-ספרס 1979, בוסטון-פילדלפיה 1981, בוסטון-פילדלפיה 1982, בוסטון-דטרויט 1987, דטרויט-שיקגו 1990, ניקס-אינדיאנה 1994, אורלנדו-אינדיאנה 1995, שיקגו-אינדיאנה 1998, פילדלפיה-מילווקי 2001, מיאמי-דטרויט 2005, מיאמי-בוסטון 2012, מיאמי-אינדיאנה 2013, בוסטון-קליבלנד 2018, מיאמי-בוסטון 2022.

בסך הכל, המשחק הלילה יהיה גמר המזרח ה-22 שהולך למשחק 7, כאשר המאזן של קבוצות הבית עומד על 14- 7. עבור בוסטון, זו תהיה הפעם ה-13 כשמאזנם עד כה הוא 8- 4, ואילו מיאמי עם מאזן 2-2, כשזו תהיה הפעם הראשונה שהם משחקים בחוץ את משחק 7 של גמר המזרח ובסך הכל משחק 7 השלישי בחוץ בתולדות המועדון (מאזן 7- 2 בבית ו-0- 2 בחוץ).

הימור:

עומר: בוסטון מציגה עליונות ובורחת למיאמי ברבע האחרון. ההיגיון גובר על הרגש עם ההימור הזה. בוסטון ב-10.

עמיחי: היסטוריה באנטי קליימקס. בוסטון ב-20.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 331 תגובות

  1. וואו, איזו עבודה עשיתם פה, 365 מעלות כדברי המשורר.
    אני לא בטוח שאני מסכים עם הנחרצות של ההימורים שלכם. מיאמי כבר הוכיחה שביתיות בשבילה זה לא ממש פקטור, כך שאני לא רואה יתרון גדול לסלטיקס בתחום הזה. מומנטום? אין מומנטום במשחק 7, הכל פתוח.
    תודה רבה ויאללה סלטיקס

  2. מרתק
    אני לוקח חתיכת הימור והולך על מיאמי
    כי באטלר ייתן הופעה ג'ורדנית
    תחילת המשחק תקבע הרבה
    אם קבוצה תייצר יתרון דו ספרתי זה יהיה משמעותי

  3. פריוויו מושקע עד לפרטי פרטים – תודה!
    לתחושתי המשחק הזה יוכרע על אופי, ובעוד שלבוסטון אין, למיאמי יש בארגזים. מיאמי לוקחת עם מותחן עד הדקות האחרונות. שהכוח יהיה עם באטלר.

    1. קבוצה שהובילה 3 0 והתדרדרה למצב של שיוויון היא בעלת ארגזים של אופי? אני לא בעד צד זה או אחר כאן אשמח עבור המנצחים אבל…

  4. מיאמי נצחה את מילווקי כשיאניס נעדר חלקית.את הניקס שלא בתמונת המזרח בשום שלב.כשהובילו 3-0 זה לא היה מובן בכלל.לא ברור לי איך קבוצה פחות מבינונית עדיין מועמדת לאליפות.
    הפסד של הסלטיקס בסדרה זו בושה גדולה עבורם.
    מיאמי לא מנצחת סדרה נגד דנוור, לייקרס,פניקס, קליפרס (בריאה) מילווקי (בריאה)
    הכל יכול לקרות במשחק 7 . לחץ,מתח.התעלות יוצאת דופן של שחקן מסויים.באטלר פעם ב 5 משחקים נותן משחק מפלצתי.ומזה צריכים לחשוש הסלטיקס.
    אם אני אוהד דנוור. אני מתפלל שמיאמי ינצחו. ואז צריך לרוץ לחייט כדי לתפור חליפות לאליפות.

  5. ג'ימי חייב להפסיק עם הפאמפ פייק ופשוט לזרוק ב2-3 כדורים הראשונים שהוא מקבל. אחר כך שיחזור להקפיץ את המגן. זה כבר הפך לשרוף.

  6. וואו, איזה פריוויו. לפנתאון.
    .
    אין לי מושג מה יהיה הלילה –
    שום תוצאה לא באמת תהיה הפתעה גמורה.
    ועדיין,
    אם אין ברירה וצריך לתת ניחוש –
    אני אלך על באטלר, השלשות של ההיט (מחזיקים בנתון פסיכי בפלייאוף. 39% מהשלוש, נתון טוב יותר מזה שיש להם במשחקי בית השנה בפלייאוף. למעשה, נתון טוב יותר מזה של בוסטון בבית במהלך הפלייאוף.
    .
    אהה, כן. יש גם את ההימור של דה שוט. אם טמיר לא בוחר בהיט, הלך על הירוקים …

        1. 😂😂😂😂😂😂
          גיא רועד מפחד ניצחון ירוק הלילה ויש יתרון ביתיות בגמר כל הדרך אל בירה שנייה ברציפות ושנייה וחצי מאז גמר אשתקד… אף קבוצה עוד לא חזרה ממינוס 25 בירות!!!

  7. פריוויו נהדר.
    תודה רבה לשניכם!!
    שתי קבוצות מוזרות.
    האחת סופר עמוקה ומוכשרת אבל לא יציבה בעליל, השנייה הורסת את כל מה שבנתה בדם יזע ודמעות.
    מזל טוב לדנבר!!

      1. במידה ו"טייטום לא טופ 10"😂😂 יביא גביע הביתה בתצוגת עילית, תשמע ברחבי האתר מנגינת צהלולים של חברי הופס שיזרקו עליו סוכריות כמו אחרי דרשה של עליית חתן בר מצווה ועליי אבנים על שהכפשתי אותו כל הזמן.
        מסכים שבוסטון יכולה להיות יריב קשה לדנבר,(בניגוד למיאמי), אבל זה של דנבר להפסיד.
        בכל מקרה אני לא מסמפט כלל את שניהם, אבל בשביל שהטיעון שלי יחזיק, אהיה עם הג'וקר.😁

  8. איזה פריוויו! שאפו!
    אני הולך על מיאמי..
    א. לא אהמר נגד הקבוצה שלי
    ב. ג'ימי – הוא יבוא עם סכין בין השיניים (אם לא עכשיו – אימתי)
    ג. הצוות סביב ג'ימי בא לעשות את העבודה במשחק 6 אז די רגוע לגביהם
    ד. אני מעריך שספו יעשה התאמות ובשורה התחתונה ינצח את הרוקי מבוסטון
    Let's go heat!

  9. פריוויו לתפארת!! תודה רבה
    לבנתיים כל פעם שהימרתי על בוסטון מיאמי ניצחה,אז אני שוב מהמר על בוסטון שתבוא לדרוס בדומה למשחק 6 נגד פילי בתקווה ששוב אטעה ככה שדנבר תקבל יריבה הרבה יותר נוחה.

  10. לפני מספר שנים דיברתי על דברים שטרם קרו בספורט …מאז קרו כמה דברים מהרשימה ההיא ואולי עוד אחד יקרה היום או בסוף סדרת הגמר
    הנה הקישור למאמר ההוא דיברנו גם על 3-0
    https://www.google.com/search?q=%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%9B%D7%93%D7%91%D7%A8+%D7%94%D7%96%D7%94+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%93%D7%94&oq=%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%9B%D7%93%D7%91%D7%A8+%D7%94%D7%96%D7%94+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%93%D7%94&aqs=chrome..69i57j33i160l3.15183j0j7&sourceid=chrome&ie=UTF-8#:~:text=%D7%A2%D7%95%D7%93%20%D7%9C%D7%90%20%D7%94%D7%99%D7%94,29/05/23.

  11. פריוויו היסטורי למשחק 7 היסטורי. אחלה עבודת צוות. שיחקתם אותה
    .
    "מצד אחד קשה שלא לחשוב על איך הפסד הלילה ישפיע עמוקות על הדמות שבאטלר הצליח לבנות לעצמו בשנים האחרונות"
    זה פשוט מטורף. ולא צריך את פילי ומיני.
    מה שבאטלר עשה בפלייאוף הזה למילווקי ובוסטון זה אחת ההופעות הכי גדולות שראיתי. לא יודע מה דעתכם..
    ההתעללות בג'רו הולידיי דרך בראון טייטום וויט ולא משנה מי זה היה פשוט טירוף.
    פירק את מילווקי (האלופה עד לא מזמן) לגורמים- נגד אחד משחקני ההגנה הכי טובים בליגה
    ושלושת המשחקים הראשונים מול בוסטון היו עוד מאותו דבר- מול הסגל שחקנים ההגנתי הכי טוב שאפשר למצוא בליגה הזאת. שום חור. ועדיין הוא עשה את זה בגדול..בלי זריזות מטורפת, בלי מטחי שלשות, עם כמות עצומה של פאמפייק הוא פשוט הוביל את מיאמי לפלייאוף היסטורי.
    .
    אם אחרי כל זה אותו באטלר יהיה חלק מהקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמפסידה יתרון 3-0, ועוד אחרי מה שעשה בפליאוף (היה גם פלייאין!) הזה , זה יהיה פשוט לא יאמן
    וואו

    1. ואם הוא רוצה להציל את עצמו מהכתם הזה הוא יודע שהוא חייב להיות בשיאו. ולאו דווקא בהתקפה
      במשחק הקודם היה נראה סגור וחתום שהוא ניצח את המשחק עם סולו קאמבק מקו העונשין במאני טיים. וכל זה עם משחק נפל מכל כיוון אפשרי
      אז גם עם קצת יותר מזה למיאמי יש סיכוי לא קטן
      אבל המקום שבו מיאמי חייבת אותו הוא בהגנה. היכולת בסדרה הזאת בהגנה מול טייטום ובעיקר מול בראון היו חלק עצום מהעובדה שהם הגיעו ל3-0 משפיל ככ והוא חייב לעשות עבודה טובה הלילה. 15 חטיפות זה רק קצת מההשפעה האמיתית שלו בהגנה של מיאמי

    1. כנראה השחקן הכי יציב אצל הסלטיקס.
      והוא היחידי שהצליח לשים סל (לא האחרון) ברבע הרביעי אצל בוסטון. ואלה לא היו זריקות פנויות. השאיר אותם בחיים וגם ניצח תמשחק בסוף

  12. וואו איזה פריוויו, טוב יותר מרוב האתרים המקצועיים אם לא כמעט כולם. תודה רבה על ההשקעה!!
    השעה בילתי אפשרית אז נחמיץ כנראה את אחד המשחקים ההיסטורים, איזה באסה, ואין שום סיכוי לשרוד את כל יום העבודה בלי לראות ספויילרים 🙁
    חוץ מזה, מה שלום מנחם? לא רואה אותו כותב את המעורבים שלו אחרי המשחקי כבר מספר ימים, מקווה שהכל טוב ורק בריאות!

  13. תודה על הפריוויו המושקע.
    רק מה, אני לא הצלחתי להבין את הפתיחה –
    "זאת כנראה הפעם הראשונה שאני זוכר קבוצה שללא שום ספק הייתה הפייבוריטית המוחלטת בתחילת הסדרה מגיעה למשחק מספר 7, בבית, על גבול האנדרדוג".
    הנחתי שהכוונה היא לבוסטון, רק איך היא האנדרדוג?
    ESPN Analytics נותנים לבוסטון 83.8% לנצח, וסוכנויות הימורים למיניהן בלי יוצא מהכלל נותנים ניצחון לבוסטון סביב 7.5 נקודות.
    .
    ולענייננו –
    הראש אומר בוסטון
    הביצה אומרת מיאמי

            1. ה-NHL עוקבת אחרי ה-NBA..
              מ-3:0:ל-3:3?

            2. מקווה

            3. אגב רק אתמול הבנתי שטקצ'וק אמריקאי שלמד עם טייטום בתיכון בסנט. לואיס ולכן הוא בעד בוסטון ומיאמי..
              חשבתי שהוא רוסי/אוקראיני.

            4. לא איזה
              התחלתי לעקוב אחרי הליגה בתקופה שאבא שלו עוד היה שחקן של נקודה למשחק

            5. מבטאים את זה טקצ'אק אז זה כבר לא נשמע רוסי..

            6. יותר נכון – קצ'אק
              .
              אבל מבדיקה קטנה השם הוא אכן אוקראיני, לא ברור איך הגיע אליהם למשפחה

            7. וואלה, אבא שלו גם שיחק, פשש.
              ממה שקראתי נשמע בחור לעניין.

            8. האבא היה אחלה ו-HOF אמריקאי אבל הילד כבר עולה עליו (למרות שגם די מלוכלך). העיקר שיצא לנו מהדויז'ן ומהקונפרנס

  14. הפריוויו הכי מושקע שראיתי. ריספקט. אני בעד מיאמי אז אהמר על בוסטון, אבל הכי חשוב שיהיה משחק משובח. בולד פרדיקשן: קווין לאב עם שלוש שלשות

  15. הראש אומר בוסטון.
    הביצים אומרות באטלר.
    הטיטול אומר טייטום.
    יוקיץ' אומר: "לי זה לא משנה, קניתי כבר מטאטא"😂😂

  16. כתבתי בפייסבוק בטוויטר של הסלטיקס:
    The team must come to kill, in sportive way, playing with the Celtic Prowd. All must give the best of them.

      1. די מאַנשאַפֿט מוזן קומען צו טייטן, אין אַ ספּאָרטי וועג, פּלייינג מיט די קעלטיק פּרייד. אַלע מוזן געבן די בעסטער פון זיי!!!

  17. טוב.. ספולסטרה שם את הכדור ביד של באטלר. החלטה טובה. בוסטון בפאניקה כרגע – משליכים לבנים בגלל הפציעה הזאת של טייטום ? איזה חוסר תפקוד.

  18. המשחק עוד פתוח אבל בוסטון זורקים לבנים
    מרגיש שעל כל פוזשן טוב של בוסטון (והיו כאלה) מגיעים 3 פוזשנים גרועים של זריקת לבנים
    איפה מאזולה?

  19. מטעמי חזרה לשגרה אני נאלץ להכריז על מיאמי. דה שוט זה נביא החורבן האולטימטיבי.כשהבנתי שהוא על העגלה שלנו הערב שקלתי אם יש בכלל טעם לקום. מסתבר שלא חחחח…. טוב יאללה יש מצב שאני פורש וכח הכבוד לג'ימי 🔥.
    ממילא זו סדרה של ה first runner up מי תקבל את הכבוד להפסיד לדנוור בגמר. טוב לילה טוב לכל המעורבים בארוע אם אני במקרה לא חוזר. חזלש.

  20. אם לא הייתי יודע משכורות. הייתי אומר שוויט מקבל הכי הרבה ובראון הכי פחות. יצא לי גזעני להפליא. מצטער. ❤️

  21. טופפפ חברים. וויט לבדו הולך לנצח את הסדרה. בוסטון תמיד היתה קבוצה לבנה. שוב סליחה על הגזענות בסאב טקסט של דבריי ❤️

  22. באמת תמ"א טקס.
    למאזולה אין פתרונות. תמיד ידענו שטייטום ובראון אינם שלשנים כל כך טובים וכשסוגרים להם גם את הכניסה לסל אז אין הרבה מה לעשות. חבל שנרס לא יהיה בשנה הבאה על הקווים בבוסטון. כנראה שחיכה והבין שלא שווה לו.
    הסלטיקס צריכים לעות חושבים לדעתי אבל אני לא רואה שום שינוי כשיש בוט.

  23. ושוב צריך להגיד את זה – קיילב מרטין אנדראפטד!!! והוא עם 25 נקודות במשחק 7 של גמר המזרח. אי אפשר להתרגל לזה שזו מיאמי. היט קולצ'ר.

  24. טיים אאוט חשוב מאד של מזולה
    השחקנים חייבים לדעת מי מקבל את הסוויטה הנשיאותית בקנקון ומי אוכל אותה עם הורפורד בתור רומייט

  25. הרבע הרביעי הגיע ועמו השלשול המסורתי של בוסטון. אני אתן למשהו אחר את הכבוד להכריז. אני את הנבואה שלי נתתי מזמן.

  26. לא תהיה לי שום בעייה להשאר בעגלה של דנוור מול מיאמי.
    דנוור יאכלו אותם בלי מלח. כן ג'ימי, לא ג'ימי, בדנוור יש גאון וסוללה של שחקנים מצויינים.
    עכשיו זו הבעייה של ספולסטרה.
    הסלטיקס יכולים לחלום שעם מאמן כזה יגיעו שוב לגמר האין BA

      1. אותו דבר קרה לי עם הילד השני , אשתי רצה בת אבל יצא בן
        אמרתי לה שהייתי פצוע באותו יום , שתגיד תודה שעליתי לשחק

  27. גיילן בראון הוא חולייה חלשה מאד בצד של החזקת כדור. הוא איבד במשחק הזה 8 כדורים ועוד היד נטוייה.
    אם היתה לו השליטה של סטף היה שווה את הסופר מקס…. אולי.

    1. בסדר,זה לא שזו הייתה אחת הבעיות שלו מהרגע שנכנס לליגה, וגם הכןכב השני לא טוב בזה, והיה לנו שש שנים למצוא להם מאמן כדרור סביר.
      .
      משחק חרפתי של בוסטון, סססססססססססעמק

    1. העובדה שמאזולה לא מוציא אותו קצת הזויה
      המשחק גמור כבר, חבל סתם לסכן אותו. או שהוא לא באמת פצוע וזה סתם תירוץ.

  28. במיאמי לא שכחו את ההפסד בשבעה בגמר המזרח לפני שנה. נתנו לסלטיקס לחזור לשיוויון כדי לתת להם אותה הרגשה.

  29. זה הזמן לחזור לאנקדוטה שלי
    אם דנבר תזכה
    היא תעשה את המסלול הכי קל לאלופה
    לפחות על סמך עונה סדירה
    ניצחונות על מדורגות 4 7 8 8
    דירוג ממוצע 6.75 הנמוך בהיסטוריה
    אם מיאמי תזכה היא תעשה את המסלול הקשה בהיסטוריה
    עם ניצחונות על מדורגות 1 1 2 5
    דירוג ממוצע 2.25

  30. באטלר הבטיח להביא את מיאמי לאותה פוזיציה כדי לנקום וקיים.

    הקבוצה מהמקום השמיני בגמר ה-NBA, בדרך לעוד סדרה בה אין לנו שום סיכוי לכאורה. נשמע שיהיה מעניין.

  31. Bang bang, the witch is dead
    .
    סוף סוף, בניסיון שישי בפלייא6ף הזה, בוסטון מפסידים במשחק הדחה.
    ממש קשה לנער את היתוש הזה ממך…

      1. אני כל הרבע האחרון חשבתי. איזה כיף לבוסטון. בחלומות של שמעון הם עדיין מנצחים. לפחות עד שתי הדקות האחרונות אז הוא מתעורר

  32. אין ספק שהפציעה של טייטום שינתה את המשחק של הקבוצה ופגעה ביכולתה אך שחקנים אחרים כבראון היו צריכים להתעלות.

    בכל מקרה חבל שפציעות משפיעות על מה שקורה במגרש.

    1. Friendly reminder…
      למיאמי יש 2 שחקנים פצועים כשאחד מהם נחשב לno. 2 בקבוצה.
      אז חאלס עם התירוצים. אם טייטום היה באמת פצוע הוא היה צריך לרדת לספסל. ואם לא – הוא סתם צ'וקר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט