תולדותיו של הקאמבק / עמיחי קטן

בוסטון הפכו הלילה לקבוצה הרביעית בתולדות ה-NBA שחוזרת מפיגור 3- 0 לשוויון 3-3 בסדרה, כאשר בכל 3 המקרים הקודמים המהפך לא הושלם כי הקבוצה שהובילה 3- 0 הצליחה לנצח את משחק 7. בכתבה זו, נביט אחורה אל אותם 3 מקרים קודמים, נבחן את משחקים 1-3, אחריהם את משחקים 4-6, הבדל מרכזי בין 2 קבוצות המשחקים האלה ונסיים עם משחק 7 ואחרית דבר בכל אחד מהמקרים.

1. גמר 1951 – רוצ'סטר רויאלס נגד ניו-יורק ניקס.

הדרך לשם – אחרי 4 עונות רצוף שהסתיימו בהפסד לג'ורג' מייקן בפלייאוף (2 ב-NBL שקדמה ל-NBA), הפעם הרויאלס הצליחו לגבור עליו בגמר המערב, גם בגלל שהוא סחב פציעה, וכעת בוב דיוויס הרכז, שכונה "הודיני מהריסברג", ארני ריזן הסנטר וחבריהם הגיעו לגמר NBA ראשון. בצד השני, הניקס קיבלו את מקס זסלופסקי, אחד מהקלעים המובילים בליגה, בקיץ 1950, והוא היה מהשחקנים המובילים בדרך לגמר ראשון בתולדות המועדון, שהיה גם הראשון מבין 3 רצופים. כתוצאה מכך, קיבלנו דרבי של ניו-יורק בגמר ה-NBA, תרחיש שלא יחזור על עצמו בהינתן החלוקה למזרח ומערב.

משחקים 1-3 – הרויאלס הביסו ב-2 המשחקים הראשונים אצלם בבית, 92- 65 ו-99- 84, בעיקר בזכות שליטה מוחצת בריבאונד – 64- 42 במשחק 1 -71- 46 במשחק 2. משחק 3 במדיסון סקוור גארדן הישן כבר היה צמוד יותר, אבל הפעם היה זה פער של 34- 22 בעבירות ו-38- 25 בזריקות עונשין שסידר לרוצ'סטר ניצחון 78- 71 ויתרון 3- 0 בסדרה.

משחקים 4-6 – במשחק 4, היו אלה הניקס שקלעו באחוזים טובים יותר במעט מהשדה וסחטו יותר עבירות, ורבע אחרון טוב בלם קאמבק של הרויאלס ברבע השלישי, בדרך לניצחון 79- 73. הרויאלס חזרו הביתה למשחק 5 והובילו 49- 44 במחצית, אבל קוני סימונס, שחקן משלים בניקס דאז, אך היחיד עם טבעת אליפות בעברו, הוביל מהפך ברבע השלישי והוביל את הניקס לניצחון 92- 89 עם 26 נקודות ו-8 ריבאונדים. במשחק 6 הניקס שוב השתלטו על המחצית השנייה אחרי מחצית ראשונה צמודה, והפעם ניצחו 80- 73 וכפו משחק 7.

הבדל מרכזי – ריבאונד ועבירות. 60.3- 46.3 לרויאלס בריבאונד במשחקים 1-3 לעומת 44.7- 42.7 לזכותם במשחקים 4-6. במצבת העבירות מדובר על 30- 22 לחובת הניקס במשחקים 1-3 לעומת 31.3- 25.3 לחובת הרויאלס במשחקים 4-6. בעידן שבו קבוצות גירדו את ה-40% מהשדה ביום טוב, מדובר בפער מהותי ב-2 תחומים קריטיים, כשהיתרון של הרויאלס בריבאונד התקזז במשחקים בהם הניקס חזרו לסדרה.

משחק 7 – הרויאלס פתחו פער של 6 בסיום הרבע הראשון ובמחצית, אך שוב הניקס היו עדיפים ברבע השלישי וצמצמו ל-62- 60 בסיומו. הניקס השלימו מהפך ברבע האחרון ועלו ליתרון 74- 72, אבל 2 הסנטרים שלהם יצאו ב-6 עבירות, ובצד השני ריזן הפך את התוצאה מהעונשין לפני שוינס בורילה קבע שוויון 75, דקה וחצי לסיום.

דיוויס סחט עבירה ודייק פעמיים מהקו, כשאחרי זה היה כדור ביניים כפי הנהוג אז, בו זכו הרויאלס. ביתרון 2, ובלי שעון התקפה, רוצ'סטר שמרו על הכדור עד לשניות הסיום, אז רד הולצמן, הידוע בתור מאמן הניקס ב-2 האליפויות שלהם, מסר לג'ק קולמן שקבע 79- 75 בסיום ואליפות יחידה לרוצ'סטר רויאלס.

אחרית דבר – הלייקרס וג'ורג' מייקן חזרו לשלוט בשנים הבאות עם 3 אליפויות רצופות, כשב-2 המקרים הראשונים הם ניצחו את הניקס בגמר ופעמיים את הרויאלס בגמר המערב. הרויאלס נדדו לסינסינטי, קנזס סיטי ומשם לסקרמנטו, והעפילו לגמר המערב פעמיים בלבד מאז 1954 – ב-1981 ו-2002. הניקס ירדו לתחתית הליגה בעשור שאחרי 3 הפסדי הגמר הרצופים, ורק הבחירה בוויליס ריד בדראפט 1964 התחילה את העלייה של הניקס שוב לצמרת הליגה.

2. סיבוב שני 1994 – יוטה ג'אז נגד דנבר נאגטס.

הדרך לשם – יוטה הייתה קבוצת צמרת מאז שהצמד של סטוקטון ומאלון החל לשתף פעולה, והישג השיא שלהם עד אז היה גמר מערב ב-1992, כשהפעם הם גברו על הספרס בסיבוב הראשון של הפלייאוף. לעומתם, דנבר השתחלו למקום השמיני במערב אחרי כמה שנות בנייה מחדש, והפעם

משחקים 1-3 – קארל מאלון הוביל את יוטה ב-2 המשחקים הראשונים של הסדרה, בהם הג'אז ניצחו 100- 91 ו-104- 94, ועלו ליתרון 2- 0. המעבר לדנבר הביא לקאמבק של דנבר מפיגור 7 ברבע האחרון של משחק 3, אבל קארל מאלון קלע את הסל שכפה הארכה, ובה יוטה הצליחו להשיג את היתרון ולשמור עליו בדרך לניצחון 111- 109. מאלון סגר את 3 המשחקים האלה עם ממוצע של 27.7 נקודות למשחק ב-51.5% מהשדה.

משחקים 4-6 – במשחק 4 יוטה הצליחו לכפות משחק הגנתי יותר מ-3 הראשונים, כשמאלון הוביל את יוטה עם 20 נקודות ב-30% מהשדה. אצל דנבר, הקלעי המוביל היה רג'י וויליאמס, שקלע 21 נקודות, כולל את סל הניצחון שקבע 83- 82 בסיום והשאיר את דנבר בחיים. גם במשחק 5 מאלון התקשה, הפעם עם 22 נקודות ובעיית עבירות, והפעם קיבלנו שוויון 87 והארכה, ואחר כך שוויון 94 והארכה שנייה, לפני שדנבר ניצלו את בעיית העבירות לניצחון 109- 101. במשחק 6 יוטה כבר הובילו ב-7 אחרי 3 רבעים, אך שוב דנבר השלימו מהפך ברגעי ההכרעה, הורנסק החטיא שלשה, והנאגטס ניצחו 94- 91.

הבדל מרכזי – קצב. ב-3 המשחקים הראשונים יוטה קלעו 100, 104 ו-100 אחרי 48 דקות כל אחד בהתאמה (101.3 בממוצע), לעומת 82, 87 ו-91 במשחקים 4-6 (86.7 בממוצע). גם דנבר ירדו מ-91, 94 ו-100 במשחקים 1-3 (95 בממוצע) ל-83, 87 ו-94 במשחקים 4-6 (88 בממוצע), אבל הורדת הקצב הועילה לקבוצה שמאגר הכישרון שלה היה קטן יותר.

משחק 7 – קארל מאלון השתלט על משחק 7 עם 31 נקודות, 14 ריבאונדים ו-6 אסיסטים כשדנבר נתקעו על 12 נקודות ברבע הראשון. הג'אז קלעו 55 נקודות ברבעים 2-3, שהסתיימו ביתרון 74- 59 של יוטה, והיתרון הזה הספיק להם כדי לא להסתבך ולצאת עם ניצחון 91- 81 ומקום בגמר המערב.

אחרית דבר – דנבר עוד סיימו במקום ה-8 גם בעונה הבאה, אז הם הפסידו לספרס בסוויפ בסיבוב הראשון של הפלייאוף, וזו הייתה הופעת הפלייאוף האחרונה שלהם עד לעידן כרמלו אנתוני ב-2004. יוטה הפסידו בגמר המערב ליוסטון, המשיכו להעפיל לפלייאוף בכל עונה עד לפרישת סטוקטון והמעבר של מאלון ללייקרס ב-2003, כשהשיא היה כמובן שני ההפסדים לשיקגו בגמרים של 1997-8.

3. סיבוב ראשון 2003 – דאלאס מאבריקס נגד פורטלנד טרייל בלייזרס.

הדרך לשם – לראשונה, גם הסיבוב הראשון שוחק בסדרות של הטוב מ-7, וזו הפעם היחידה אי פעם שכל 16 הקבוצות שהעפילו לפלייאוף ניצחו לפחות משחק אחד. דאלאס של נוביצקי ונאש רשמה עונה שלישית ברציפות בפלייאוף, כשב-2002 הם עברו סיבוב לראשונה מאז 1988, והפעם היה להם ביתיות ב-2 הסיבובים הראשונים. בצד השני, פורטלנד רשמו הופעת פלייאוף מספר 21 ברציפות, אבל זו כבר הייתה קבוצה אחרי שיאה וכזאת שעתידה להפוך בקרוב ל"ג'ייל בלייזרס" על שם הפרשיות הפליליות.

משחקים 1-3 – רבע שני טוב של פורטלנד במשחק 1 העניק להם יתרון 10 במחצית, אבל הם קלעו רק 34 נקודות בחצי השני, נוביצקי קלע 46 במשחק, ודאלאס ניצחו 96- 86. בונזי וולס הוביל את פורטלנד במשחק 2 עם 45 נקודות, כולל 18 ברבע האחרון, אבל הוא החטיא כמה פעמים בדקות הסיום, ואילו סטיב נאש קלע 28, כולל שלשת יתרון וקליעות עונשין שקבעו 103- 99 בסיום. במשחק 3 שוב נוביצקי השתלט על העניינים, עם 16 נקודות מתוך ה-42 שלו ברבע האחרון, בו הבלייזרס קלעו 18 בלבד, והמאבס ניצחו 115- 103.

משחקים 4-6 – במשחק 4, דאלאס הובילו 52- 49 במחצית, אבל רבע שלישי של 33- 10 הביא לפורטלנד ניצחון 98- 79 נוח. נוביצקי קלע 35 במשחק 5 והוביל את דאלאס ליתרון לאורך כל המשחק, אבל שלשה של ראשיד וואלאס הביאה לפורטלנד יתרון ראשון דקה לסיום, ומשם הם שמרו על היתרון בדרך לניצחון 103- 99. משחק 6 הזכיר את משחק 4 מהבחינה הזאת שרבע בודד שבו פורטלנד רצו הכריע את המשחק, והפעם זה היה רבע שני של 37- 14 בדרך לניצחון 125- 103.

הבדל מרכזי – דירק נוביצקי. במשחקים 1-3 הוא קלע 46, 25 ו-42 בהתאמה, ובממוצע 37.7 ב-54.2% מהשדה, 70.6% לשלוש ו-62.5% אפקטיבי, לעומת 26, 35 ו-4 במשחקים 4-6 בהתאמה, שהם 21.7 נקודות ב-47.1% מהשדה, 25% לשלוש ו-48% אפקטיבי. בשלב הזה של הקריירה, נוביצקי עוד סבל מחוסר יציבות, כשהנוכחות של סטיב נאש, מייקל פינלי ועוד לא מספיקה בימים הפחות טובים שלו.

משחק 7 – אחרי 3 רבעים, פורטלנד הובילו 73- 71, אבל ברבע האחרון דאלאס דייקו ב-13 מתוך 17 הזריקות שלהם מהשדה, כשנוביצקי קלע 12, ניק ואן-אקסל קלע 12 עם 3 אסיסטים ונאש קלע 9 עם 2 אסיסטים, ואת הרבע הזה דאלאס ניצחו 36- 22, בדרך לניצחון 107- 95.

אחרית דבר – סקוטי פיפן עבר לשיקגו כדי להודיע על פרישה אחרי כמה חודשים, סבוניס חזר לז'לגיריס והיה עד ביד-אליהו לקאמבק יותר גדול מהצד המפסיד, ופורטלנד לא חזרו לפלייאוף עד 2009. בצד של דאלאס, הפעם הם ניצחו את סקרמנטו בסיבוב השני והפסידו לספרס בגמר המערב, בין השאר בגלל פציעה של נוביצקי, ועידן נוביצקי הסתיים עם הפסד בגמר של 2006 ואליפות ב-2011, בשני המקרים עם קבוצה שונה לחלוטין סביבו מזו של 2003.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. אהרון שדה

    28 מאי 2023 15:31:28

    תודה עמיחי
    לפני מס שבועות חווינו משהו דומה עם פרטיזן ריאל
    ההבדל המרכזי בין כל המקרים למקרה הנוכחי הוא שכעת הקבוצה שבפיגור 3-0 מארחת את משחק 7 .

  2. האווי לאסוף

    28 מאי 2023 15:44:04

    תודה רבה עמיחי
    מסכים עם אהרון שהפעם ההבדל הגדול הוא שהקבוצה עם המומנטום מארחת את המשחק. מצד שני, נורא קשה לנצח ארבעה משחקים ברציפות את אותה הקבוצה, תשאלו את מיאמי. והיא מבחינתה כבר הוכיחה שהביתיות של הסלטיקס שווה בובקעס. בקיצור, יהיה מעניין.

  3. Don

    28 מאי 2023 16:18:15

    בחיי שאין לי מושג למה לצפות במשחק 7. דבר אחד בטוח – מיאמי כולה חייבת להתעורר, לא רק גימי, טלא במיוחד באם, דנקן, ושאר הנגריה. יהיה משחק קשה ושלא תצפו לשיפוט טוב…

  5. asaf

    28 מאי 2023 17:11:11

    תודה עמיחי. כמו שכתבו מעלי ההבדל העיקרי שהפעם הקבוצה עם המומנטום והקאמבק המטורף גם מארחת את ה שחק המכריע. לא יודע אם זה יותר ירגיע או ילחיץ את בוסטון..

  6. MBK

    28 מאי 2023 17:31:26

    דנבר לא רק חזרה מ 3-0 ל 3-3 הם ניצחו 6 משחקי – win or go home (לאחר שחזרו מ 2-0 ל 3-2 מול סיאטל)
    יוסטון 1995 השוותה את השיא כשהפכה 2-0 ל 3-2 מול יוטה וחזרה מ 3-1 ל 4-3 על יוסטון
    אף קבוצה לא ניצחה 6 משחקים בפלייאוף אחד מאז

      1. MBK

        28 מאי 2023 20:15:02

        בועה = כוכבית
        “לכאורה״ הסדרה בין בוסטון לטורונטו הסתיימה ב 7 ניצחנות של קבוצת החוץ
        אתה צודק אבל אני לא חושב שאפשר להשוות או לקחת ״שיאים״ מהבועה

  8. The Pro

    28 מאי 2023 18:04:37

    מבחינתי לפחות העובדה שקבוצה חלשה כמו מיאמי הובילה 3-0 על בוסטון
    יותר מפתיעה מהחזרה ההיסטורית מ3-0.
    כמו שרשמתי לפני שהסידרה התחילה,מיאמי היט היא קבוצה פצועה,מבוגרת,תקועה ואין לה מה לחפש בגמר הנבא.
    –
    אין ספק שהמרוויחה הגדולה היא דנבר שכבר נחה בבית אולי יותר מדי זמן.
    מה שכן,הסלטיקס צעירים עם סגל בריא שיכול וצריך לעשות התאמות מול ג'וקיץ' ומורי.

    2. Li Ming

      28 מאי 2023 19:45:00

      המאזן של בוסטון יותר טוב מזה של דנבר, אז נראה לי שהנאגטס בכל זאת יעדיפו את ההיט בגמר בשביל יתרון הביתיות

  10. thetroll

    28 מאי 2023 22:51:07

    3 מקרים זה מדגם סטטיסטי חסר משמעות ולכן הסדרה הזאת לא יכולה להסתמך על העבר.
    הכל תלוי בבוסטון כאן. זו פשוט קבוצה בלתי צפויה לחלוטין אבל אני בכל זאת חושב שמה שיכריע כאן זה המומנטום שאיתם במיוחד אחרי השבירה המנטלית הנוראית שההיט חוו הבוקר – זה משהו שכמעט ואי אפשר היה לחוות אותו כאוהד – אני מתאר לעצמי על אחת כמה וכמה מה השחקנים על המגרש הרגישו. זה משהו שלאסוף את עצמך ממנו הוא כמעט בלתי אפשרי.
    בנוסף באטלר לאורי ולאב הם שחקנים מבוגרים יחסית שהשיא הפיזי שלהם כנראה מאחוריהם. סדרה כזאת – כל יומיים משחק באינטנסיביות של פליאוף – מוכרעת בן היתר על עייפות מנטלית אבל לא פחות מכך על עייפות פיזית וכאן לבוסטון יש יתרון ברור – כל הכוכבים שלהם נמצאים בפריים מבחינה פיזית ויתכן שזו גם הסיבה המרכזית למהפך הזה מ 3:0 ל 3:3 שעד היום כמעט ולא היה בהיסטוריה וכנראה יושלם בעוד יומיים לשיא שלא היה כמוהו. אני מהמר (יותר נכון מנחש) שזו תהיה בוסטון. מה גם שבוסטון פשוט טובה יותר אובייקטיבית. נצטרך התעלות יוצאת דופן של מיאמי שתגייס כוחות שהם מעבר לאנושיים והחנקות מוחלט של בוסטון כדי שמיאמי ינצחו.

    2. הציפור הנדירה

      29 מאי 2023 12:36:58

      למיאמי ובאטלר מאז כולם יש אופי קשוח. והסלטיקס צריכים הם בעצמם לעלות בטירוף ולשחק באופי לא פחות קשוח ואז מרב הסיכויים שינצחו.

  11. golan

    28 מאי 2023 23:52:29

    תודה עמיחי.
    אין ממש קשר בין 3 המקרים הקודמים והשנה, למעט התוצאה.
    אין לי מושג מה יהי במשחק 7 … בוסטון לא יציבים. ומיאמי כנראה עייפים או פצועים מדי …

  14. אהרון שדה

    29 מאי 2023 09:16:51

    לטעמי הרבע הראשון יהיה קריטי
    אם מיאמי תברח יכול הלחץ על בוסטון
    אם בוסטון תברח מיאמי כבר לא יעמדו בזה
    בתחושה שלי הכי חזק מנטלית ב 2 הקבוצות הוא באטלר
    שיהפוך למייקל בערב הזה

  15. captain beefheart

    29 מאי 2023 09:42:26

    תודה עמיחי גדול.
    עוד לפני קריאת הטור המחכים הזה עשיתי בראש חישובציה תיאורטית של "מה צריך לקרות במצב של 3:0 כדי שמכאן קבוצה מאופסת תיקח את ארבעת המשחקים הבאים?"
    כל התסריטים המשוערים כללו מרכיב הכרחי של הצטרפות/היגרעות הפרנצ'ייז פלייר באחד הצדדים. במציאות שלנו זה הולך כך (לפני המשחק הרביעי בסדרה):
    באטלר נפצע קומפלט עד סוף העונה
    או ש
    טייטום, שלא השתתף ב-3 המשחקים הראשונים מסיבה כלשהי, חוזר במצב בריא לחלוטין
    רק משתנה דרמטי שכזה נראה לי כאחד שיכול לנצח את הסטט' של 150:0.
    והנה התקיימו משחקי 4-5-6 ובוסטון ניצחה את כולם, בלי שהמשתנה האמור קרה או אפילו משהו בדומה לו.
    מסקנתי היא שהסלטיקס קבוצה הרבה יותר חזקה מההיט, ורק בגלל צירוף נסיבות נדיר הפסידה את כל 3 המשחקים הראשונים.
    אצל מיאמי אין דבר כזה "משחק חוץ" כי גם בבית אין לה קהל. אבל העובדה שהמשחק השביעי הלילה יהיה בבוסטון תיתן לסלטיקס את הקהל שלה באנרגיות סופרסוניות שלא ראינו מזמן. ובדין – אחרי חזרה מ-3:0 ועם אפשרוות להיכנס להיסטוריה עם הישג ברמה של טבעת, זה מתבקש.
    לפיכך אני מהמר כעת על לילה היסטורי שמחר יעשה כותרות בכל העולם התרבותי.

  16. אוהד ס"א

    29 מאי 2023 11:50:29

    אני רק בשביל להעלות נקודה:
    2013 – ריי אלן (מיאמי) קורע את הלבבות של אוהדי הספרס וכופה משחק מס' 7 בסל אחרון בלתי מחוייב בדרך לניצחון בסדרה
    2023 – דרק ווייט (ספרס) קורע את הלבבות של אוהדי מיאמי וכופה משחק מס' 7 בסל אחרון בלתי מחויב למציאות בדרך…
    לצדק יש דרכים משונות מאד להשיג נקמה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט