עלייתם של הזאבים – יומן צפייה מהפוסט סיזון (2) / יאיר זעפרני

קרל אנתוני טאונס. גיבור שלושת המשחקים של מינסוטה בפוסט סיזון.

1.

נתחיל את הסיכום של ערב הפלייאין האחרון עם השורה התחתונה האחרונה שלו – לראשונה מאז 2004, מינסוטה בפליאוף שנה שנייה ברציפות. אחרי סדרת הפליאוף מעוררת התקווה בשנה שעברה מול ממפיס, העונה הזו עמדה בסימן ניסיון של הנהלת הקבוצה לעשות קפיצת מדרגה גדולה יותר. הוא בהחלט לא הצליח, אבל לצידו, אי אפשר להתעלם מקפיצת מדרגה קטנה שהקבוצה הזו עשתה בשנים האחרונות – להפוך מהלוזרית האולטימטיבית לקבוצה לגיטימית ולא רעה בכלל בליגה. עם חומר השחקנים הקיים, מינסוטה כבר לא תהיה אלופה כנראה, אבל כשמודדים דברים במשקפיים של אוהד מינסוטה, גם רצף הופעות בפוסט סיזון, שבהחלט יוכל להימשך בשנים הבאות, זה הישג לא רע ומי יודע, אולי באחת השנים גם נצליח יותר מזה. דאלאס בשנה שעברה ופורטלנד של 2019 הוכיחו שאפשר להגיע רחוק גם עם קונסיסטנטיות ומינסוטה, הלילה בהעפלה העוקבת שלה לפליאוף לראשונה מזה עידנים, הראתה התחלה של ניצני עקביות. בתור אוהד של הקבוצה – אני אסתפק הפעם בזה.

2.

והיה גם משחק מצוין, שמינסוטה הופיעה אליו מהרגע הראשון ולא הביטה אחורה, תוך שהיא חוסכת מאוהדיה את דפיקות הלב הרגילות. מהרגע הראשון ניכר היה שכריס פינץ' עשה את שיעורי הבית, הוא הקפיץ את ניקיל אלכסנדר-ווקר לחמישייה והצמיד אותו לשי גילגיוס-אלכסנדר, הכוכב האוקלוהומי, בהגנה ובהתקפה ניצל את הצבע הפרוץ של הת'אנדר בשביל לדחוף עוד ועוד כדורים פנימה לטאונס, לאנדרסון ולגובר. הכוכב של אוקלהומה אמנם סיים עם 22 נקודות אבל 12 מהם הוא השיג מהקו, כשמהשדה הוא מסיים עם 5/19 לצד 3 אסיסטים בלבד. בצבע מינסוטה ניצחה בצורה מוחצת 30-58 במה שדי מסביר את ההפרש במשחק כולו. שני התכסיסים האלה, בנוסף ליום מאוד מרוכז של כמעט כל שחקני מינסוטה עשו את שלהם ובמחצית השנייה כשרודי גובר התחיל לנצל את הגובה שלו לאותן מטרות ממש, הפער רק עלה ועלה. האיומים על כך שהת'אנדר הם קבוצת הרבע השלישי הטובה בליגה נגוזו והזאבים שייטו לניצחון.

לצד האיש החכם על הקווים, מילים חמות מגיעות קודם כל לקארל אנתוני טאונס שסיים שלושה משחקים חשובים מצוינים מבחינתו. טאונס הוא פצצת כישרון, יש לו קליעה רכה, הוא חזק עם כוח מתפרץ ויש לו ראיית משחק טובה, הלילה כשהוא אגרסיבי ושקול, הוא ניפק משחק של 28 נקודות ו-11 ריבאונדים ב11/16 מהשדה והיה הגורם מספר אחת להוביל את מינסוטה לפליאוף. את רוב הנקודות שלו הוא השיג בהרכבים נמוכים כסנטר, לצד קייל אנדרסון, אבל גם הדקות שלו ליד גובר היו טובות ויעילות וזה מעודד בפני עצמו. חשוב לזכור שטאונס פספס את רוב העונה (שיחק 29 משחקים בלבד) ונוכחות שלו במהלך העונה בטח הייתה שווה משחק או שניים שהיו מעבידים את מינסוטה פחות קשה בשביל להגיע לפליאוף. כך או כך, אם הוא ימשיך בכושר הנוכחי, התקווה של מינסוטה ואוהדיה בהחלט תהיה גדולה יותר.

מייק קונלי, השקט והנחבא אל הכלים, שוב היה נהדר ועשה עבודה טובה ופשוטה בשני צידי המגרש, קייל אנדרסון הצטרף אליו עם ה-/+ הטוב ביותר בשורות מינסוטה הערב להוכיח למה מדובר בצמד כל כך משמעותי. ורודי גובר, גם הוא היה מצוין, עם דאבל דאבל נאה ורק שאלוהים יעזור לו עם זריקות העונשין האלה. אלכנסדר-ווקר היה השפן מהכובע והביא המון D&3 שהשכיחו את חסרונו של מקדניאלס. אנתוני אדוארדס, שדי איכזב בפלייאין, התעורר לחיים במחצית השנייה וסיים עם 21 נקודות, אבל לצד הופעה די חורקת, צריך להחמיא לו ביושר שהוא ידע מתי לזוז ולתת לאחרים את המקום והשקיע לא מעט במחלקות הריבאונד והלחימה. וגם זה ראוי בפני עצמו. הזמן שלו עוד יגיע.

וכשכל הברגים החשובים של הקבוצה מופיעים למשחק אין פלא שזה היה אחד המשחקים הקלים והטובים של מינסוטה העונה. בטח שממול עמדה חבורה של מתבגרים, כולם נראים פחות או יותר אותו דבר עם הבנדנות והשאר המתולתל-פרוע, שעדיין לא הפנימה את המעמד. OKC מוכשרת לאללה והדראפט הקרוב על עשרות הבחירות שהיא תקבל בו, יחזק אותה עוד אבל הזמן שלה עוד לא כאן, והוא בטח לא יהיה השנה. להם היה פחות מה להפסיד מאשר למינסוטה, וזה אחת הסיבות המשמעותיות בגינה הם הפסידו את המשחק.

ניקיל אלכסנדר ווקר. השפן מהכובע של פינץ' שניצח את אוקלוהומה.

3.

המשחק הראשון הערב היה, בעדינות, לא מהנה לצפייה. זאת אומרת, לא מהנה אלא אם אתה מילווקי באקס, שבטח נהנתה לראות את רמת היריבות הפוטנציאליות שלה בסיבוב הראשון. היה בהחלט אפשר לראות בו את ההבדל בין המשחק הראשון של הפלייאין, הנינוח יותר לבין המשחק השני, שבו שתי הקבוצות יודעות שזה הכל או כלום. באופן כללי המשחק הראשון בפלייאין יותר מזכיר את העונה הרגילה בעוד השני מזכיר יותר את הפליאוף ונראה שההבדל הזה השפיע על רמת המשחק שנראתה הלילה בסאות' ביץ'.

לאורך רוב המשחק נראה היה ששיקגו, שהמוניטין שלה כנראה לא ייפגע, גם אם תקבל מטאטא ממילווקי, רוצה יותר להגיע לשם מאשר מיאמי העייפה והשבעה. בהפסקה לפני הרבע הרביעי נשאל אריק ספולסטרה, מאמן ההיט, מה הוא מצפה מהחניכים שלו לעשות ברבע הרביעי. במקום להגיד משהו נחרץ כמו – "לעלות ולנצח" הוא ענה שה"היריבה שלנו מאוד תחרותית היום" ונראה היה שזה הטון במיאמי. אלא שכאן נכנס האקס פקטור שניצח את המשחק הזה, אדם שכשהוא מריח פליאוף הוא ישר מתמלא חדוות ועזוז, ג'יימי באטלר., האיש שתמיד בא בזמן. אצל באטלר אין דבר כזה להפסיד ככה סתם והרבע הרביעי הראה את זה והשיב אותו לגילום הדמות הנערצת שהוא (לפחות בעיניים שלי). באטלר חפר את דרכה של מיאמי לפליאוף עם הרבה מאמץ, מרפקים ומנהיגות. וכאשר שמקס סטרוס נזכר ביכולת איתה הוא התחיל את המשחק (23 נקודות בחלק הראשון של המשחק) זה היה נוק אאוט שסגר את הסיפור. מסורת זה מסורת, ומיאמי, עם באטלר חובב הפוסט סיזון שוב בפליאוף, שם הדם, היזע והדמעות של הגיבור שלה, רצויים ומקובלים.

בצד השני היה לנו את דמאר דרוזן, שקשה להלעיז עליו לאור האנרגיה והמחויבות שהוא הראה, אבל בסוף לדרוזן יצא שם של אחד שהקבוצות שלו מפסידות משחקים כשהם חשובים באמת, והערב לא היה שונה מזה. בעוד דרוזן עוד ניסה ונלחם (גם אם בסוף נדם), מה תגידו על זאק לאבין עם משחק מחריד וחסר השראה של 6/21 מהשדה. כשבשיקגו תהיה יותר הלחימה של אלכס קרוסו וקובי ווייט (מצוין!) ופחות הנרפות של לאבין ווצ'ביץ', אז יש סיכוי שהיא תחזור להיות קבוצת פליאוף מן המניין.

ומילה טובה מגיעה גם לקווין לאב. הוא לא שיחק הרבה (11 דקות), הוא לא השפיע בצורה יוצאת דופן על המשחק אבל איזה כיף לראות שחקן כמוהו, עם הניסיון, האכפתיות והחוכמה שלו, על הפרקט. הנה שחקן שצריך לנחות בעונה הבאה במינסוטה…

ג'ימי באטלר. תמיד הוא בא בזמן.

4.

אז הפלייאין נגמר, ואין ספק שהיה טורניר טוב וכיפי, כן ירבו כמותו. ובכל זאת, התייחסות אחרונה לגבי הפליאיין, שלא נדבר על תמיהה מעניינת שהעסיקה אותי. לאן הולכות הסטטיסטיקות של השחקנים בפלייאין? או במילים אחרות – מהו בעצם הפלייאין, פליאוף, עונה רגילה? לאן משייכים אותו.

אז מסתבר שהתשובה לכך היא – לשום מקום. בבסקטבול רפרנס בכלל לא תמצאו את סטטיסטיקות השחקנים בפלייאין כחלק מדף הסטטיסטיקה שלהם. לצורך העניין, אם אני אקח את פטריק בברלי, גיבור פלייאין משנה שעברה. כך יראה הגיים לוג שלו. בלי שום אזכור למשחק ההרואי שלו מול הקליפרס על המקום השביעי. במעקב המשחקים של הקבוצות הפלייאין דווקא כן מופיע, כחלק מהעונה הרגילה אבל הנתונים שלו לא משתכללים בממוצעי הקבוצות.  באתר ה-NBA, שם מודדים גם את נתוני קדם העונה, החליטו להתייחס לנתוני הפלייאין בנפרד מהקטגוריות האחרות. אך מאידך, אם תסכלו על רשימת חמשת המשחקים האחרונים של פטריק בברלי, המשחק נגד טורונטו ביום רביעי לא נכלל בהם.

אז מה למדנו מפה? שהפלייאין הוא או משהו שלא באמת קיים או פשוט No man land territory, לא כאן ולא שם. ובמקרה שזה אכן כך, אז בעצם יש לנו קטגוריה סטטיסטית שברבות הימים תהפוך להיות משהו שאנשים ינסו לשאוף להגיע לראשה. לברון ג'יימס, למשל, מלך הסלים של העונה הרגילה ומלך הסלים של הפליאוף בכל הזמנים, שקלע 52 נקודות בהסיטוריית הפלייאין שלו, מפגר בהרבה אחרי ג'ה מוראנט (80 נקודות במשחקי פליאיין), סטף קארי (76 נקודות במשחקי פלייאין אבל עם הממוצע הכי גבוהה של 38 נקודות למשחק…) ואפילו אחרי קארל אנתוני טאונס (63 נקודות במשחקי פלייאין).

ועם הבהלה לסטטיסטיקה ששוררת בליגה, הנה עוד פסגה שעוד מעט אנשים יבינו שהם צריכים לכבוש…

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  3. עידו גילרי

    15 אפר 2023 14:14:12

    כשדיברתי בשנה שעברה על נושא הפליי-אין עם החברה בבסקטבול רפרנס הם באמת אמרו שהם עדיין מתלבטים מה לעשות עם המשחקים האלה אבל מאמינים שימצאו להם 'בית' עד העונה הנוכחית.
    בינתיים זה לא קרה…

  4. Alex Rabino

    15 אפר 2023 15:10:18

    אני חושב שרבים יופתעו לרעה ממינסוטה בפלייאוף. אין להם סיכוי. אומנם גובר וטאונס יעמידו התנגדות סבירה ליוקיץ. אבל הצוות המסיע והספסל של דנבר עדיפים בהרבה.

    2. bobby

      16 אפר 2023 12:25:05

      הבעיה עם הצוות המסייע של דנבר, זה שמעבר למארי הנהדר, פורטר ג׳וניור וארון גורדון, יש לך אם אני לא טועה ג׳ף גרין קשיש אחד ועוד הרבה אלמוניים. ככה לפחות זה מרגיש עבורי. מרגיש שאין שם הרבה ״שפנים״ שמאלון יכול להוציא פתאום כשיוקיץ׳ ומארי מתקשים.
      לתחושתי הם יעברו את מינסוטה אבל בסדרה ארוכה ומתישה.

  9. אופיר נ.

    15 אפר 2023 18:06:15

    תודה יאיר.
    למעט sga, הכישרון העודף של מיניסוטה על פני okc, ניצח את המשחק.
    אני מאוד אוהב מייק קונלי ומקווה בשבילו שתהיה לו עוד סדרת פלייאוף טוב.
    למיניסוטה יש סיכוי לקחת משחק או שניים מול דנבר, גם בגלל שהם כישרוניים, וגם בגלל שדנבר הורידה הילוך בשבועיים האחרונים, ולא ברור איך הם יתחילו את הפלייאוף.

  13. Yinon Yavor

    16 אפר 2023 07:41:23

    תודה יאיר.
    היה פיקנטי לראות שני בני דודים קנדים אחד מול השני במשחק הדחה, ושהפחות מוכר ומוכשר מנצח.
    בהצלחה מול דנבר

  14. עגל

    16 אפר 2023 14:17:43

    תודה זעפרני.
    אותי לא מפתיע ההצלחה (המסוימת) של מיני, משום מה אני עדיין מאמין בהם אחרי הטרייד עבור גובר (שהיה ממש טוב אתמול. או שזה כבר שלשום?). אני מקווה בשבילם שיצליחו, מי יודע, אולי ידגדגו את דנבר.
    ג'ימי באטלר מלך, אני אוהב שחקנים חופרים כאלה.

  16. אהרון שדה

    16 אפר 2023 22:52:51

    יאיר נהדר
    אם זה מותר בפירסום אשמח לדעת מדוע בעצם אתה אוהד מינסוטה
    עלית על משהו מעניין מאד בכל הקשור לסט

כתיבת תגובה

סגירת תפריט