אסיסט 125#- "בלוק של החיים" / אסי שלם

אני מאוד אוהב את ממפיס. קבוצה צעירה, נושכת וחוצפנית.

פלייאוף נהדר בשנה שעברה, שלד צעיר שנשאר לשנים הקרובות ומאמן שנראה שיודע מה הוא עושה.

בתחילת שנות האלפיים, כשהתחלתי לאמן בחשמונאים, ישוב קטן ומקסים ליד מודיעין קבלתי חבורה של ילדים נהדרים בכיתה י'(גילאי 16) שרבים מהם היו ממשפחות שעלו מאמריקה. דוברי אנגלית.

זה היה מושלם, חייתי בחלום. לדבר אנגלית בפסקי זמן, ובעיקר ליהנות מקהל בלתי רגיל שהיה שר לאורך כל המשחק:

GO GO HASHMONAIM, GO GO!!!

לא קללות, לא ביזיונות, לא אמאש'ך ואבאש'ך וכל הגועל שלצערנו אנחנו פוגשים מדי פעם. כשהיו כועסים על שריקה זה תמיד היה: "מה קורה REF?" לשמחתי רוב השופטים לא למדו בברליץ ולא ידעו אנגלית, ככה שהיו מגיבים בחיוך גם לטענות על השריקות הכי מטומטמות שלהם.

בקבוצה היו כמה שחקנים אתלטים, ובאימונים הראשונים שהעברתי הם היו מנתרים לשמיים כדי לנסות לחסום שחקן שחודר לסל.

ברור לכם ש'היילייטס' היו הדבר החשוב ביותר בשבילם. כל חסימה, או "בלוק של החיים" בשפת הילדים, נענה בצרחות, דחיפות והייפייב.

פעם אחת שחקן ניתר לחסום, הצליח ונשאר לעמוד כשהוא שואג ליציע, הכדור חזר למגרש מהחסימה שלו והוחזר אחר כבוד לתוך הסל. "הגאון" הועף לספסל במיידי. "take your ass to the bench please"

צפיה בסרטון הממש קורע הזה(חובה לצפות עד הסוף) תסביר לכם את הווייב שהיה.

ונחזור לממפיס…

יש המון מה לומר על הקבוצה הזו. אבל אחד החלקים המשמעותיים ביותר בה הוא הפאוואר פורווד המעולה ג'ארן ג'קסון ג'וניור, או בשמו המקוצר triple J.

גוף גדול, קליעה משלוש מוזרה אך יעילה, סיומת טובה בטבעת אבל תכונה אחת מאוד מרשימה שקשה להתעלם ממנה: הבחור הוא מגן טבעת (Rim protector) מעולה.

אמש במשחק מול אטלנטה(מומלץ לצפיה למנויי הליג-פאס) הוא חסם 5 פעמים.

שימו לב לסרטון הראשון בו הוא מגיע מהצד העיוור של ג'ון קולינס שנשמר ע"י קונצ'ר(יש שחקן כזה, באמת!!). קולינס עובר אותו בסבסוב ולא מזהה את ג'קסון שמתעופף לחסימה יפה שמסתיימת במתפרצת של אותו הקאנצ'ר(נו באמת…) בצד השני.

טריפל J מוביל את הליגה בחסימות עם ממוצע של 3.1 חס' למשחק. אחל'ה STAT אבל הייתי רוצה להציג כמה חסרונות לנתון הזה, שאולי יעלו לגריזליס באליפות. ואלי לא.

שימו לב לנתון הבא מתוך האתר המופלא STATMUZE:

ג'קסון גוניור. כמעט בכל עונה הילד משפר את עמודת החסימות והוא עמוד התווך של הגנת הדובים.

מצד שני, שחקן שיוצא לחסום על בסיס קבוע מפקיר את השחקן שהוא אמון עליו, ובמידה ואין חיפוי קבוצתי, הקבוצה נשארת בחיסרון במאבק על הכדורים החוזרים.

למרות הניצחון של ממפיס, שימו לב לנתון הבא: היא מפסידה לאטלנטה 39-48 בריבאונד הכללי. הם אפשרו להוקס לקחת 14 ריבאונד בהתקפה וזה הרבה מאוד.

אתם מבינים מה זה לתת לקבוצה היריבה שלך עוד 14 כדורים במשחק??? המון.

ממפיס לשלטון?

עוד נקודה למחשבה- אמש המאבק היה מול קבוצה בינונית עם קאפלה, שחקן גבוה וסולידי, עם אוקוג'ו וקולינס קטנים יחסית ולא מצדיקים יתרון כזה. מה יעשו מול הזוגות הבאים בסדרת פלייאוף:

דנבר- יוקיץ' + ארון גורדון

פיניקס- דוראנט ואייטון

ובמזרח, אם יגיעו לגמר NBA זה יהיה מול:

מילווקי- יאניס+לופז

בוסטון- הורפורד+וויליאמס.

נראה לי שהנקודה הובהרה.

הסיבה לבעיה היא מי שעולה בעמדת הסנטר לצידו של J. קסאווייר טילמן. הבחור החביב והיעיל מאוד משחק דקות רבות במקומו של אדאמס הפצוע. טילמן מסיים יפה בטבעת, נייד ומשחק טוב, אבל הוא ריבאונדר לא מספיק טוב ואת החורים שג'קסון משאיר לו הוא לא מצליח למלא.

כמה דוגמאות:

ג'קסון עוזב את קאפלה כדי לחסום את האנטר. טילמן לא מצליח להיכנס עם הגוף לפני קאפלה שנשאר לבד, הודף את הכדור חזרה להאנטר לסל קל.

הלאה,

דאג'ונטה מארי חודר לסל, ג'קסון מגיע כדי לגרום לזריקה רעה. 'איש הטיל' מגיע מאוחר לקאפלה שדוחק ריבאונד התקפה פנימה.

ברגע שהגבוה הנוסף שלא יוצא לחסימה, יישאר שם כדי לחפות זה ייראה אחרת וההגנה של ממפיס תהיה ממש מפחידה.

אז האם הייתי ממליץ לכם להמר על הדובים בפלייאוף? כן, אבל רק אם סטיבן אדאמס יהיה שם!

אסי שלם

בעברית - מאמן, באנגלית- קואוץ' ביידיש- קיבעצר "הניצחון לשחקנים, ההפסד למאמנים והפרחים לצה"ל" (ספר משלי עמוד קטש, כלומר 10) להרצאות, פודקאסטים ועוד: asist101@gmail.com

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. מעולה אסי
    אם אני ממפיס אז אני מודאג מעט מטילמן, הוא משחק עם JJJ כבר זמן רב ועדיין לא מזהה את דפוסי התנועות שלו כשהוא מגן על הטבעת ולא עושה את הרוטציה (טום ת'יבודו אוהב להגיד help the helper). חשבתי שהאקס-מן טוב יותר מזה, בקולג' הוא שיחק מספר שנים תחת טום איזו ואם הוא עדיין לא עושה את הרוטציה הזאת דרך קבע (לדעתי אין לו בעיה של קשיחות/פיזיות תחת הסל אבל בכל מקרה הוא לא הביגמן הכי גדול) ולא ריבאונדר מספיק טוב אז מה הוא עושה ברוטציה?

  2. מצויין אסי. לחסימה יש עוד יתרון: יותר מסל, ריבאונד, או אסיסט, זה סמל של "גברות". שליטה. ישנם מגרשי משחקים בהם השחורים נותנים לחסימה 2 נקודות וכדןר מהצד!

    1. מעניין, לא ידעתי!

      ותודה על כתבה מעניינת. במשחק של לייקרס-בולס היתה התקפה שבה היו 2 חסימות ואכן 2 ר' התקפה ובסוף שיקגו קלעו שלשה פנויה. מעניין יהיה לנתח את זה יותר לעומק.

  3. מצוין אסי, תודה רבה. מסכים איתך לגמרי – אדאמס מאד מועיל שם, שמעתי בפודקאסט של זאק לואי שנתוני ריבאונד ההתקפה של אדאמס סממפיס העונה הם איזשהו שיא היסטורי (נדמה לי שזה היה אחוז ריבאונד ההתקפה שהוא לוקח). אני מניח שאדאמס ממוקד מאד במשימה הזו, וזה בא על חשבון דברים אחרים,אבל עדיין נתון מרשים מאד.

  4. ניתוח יפה
    אכן אדמס הוא בחור משנה משחק וחבל שפצוע. גם קלארק אבדה רצינית.
    ואולם, חייב להגיד ששאר השחקנים העלו רמתם באופן ניכר: תיוס ג'ונס, דזמונד ביין, לוק קאנארד, דיוויד רודי, אלדאמה ובכלל ניכר שהקבוצה מאד התחברה. הם ילכו רחוק הפלייאוף הזה לדעתי.

  5. כשגדלתי, אי שם בשנות השמונים והתשעים, גג נחשב לשיא המהלכים ההגנתיים, לפחות אצל גבוהים (מקביל אולי לחטיפה אצל הגארדים). הייתי שחקן התקפה סביר, אבל ההגנה שלי, ובעיקר הגגות, היו הטיקט שלי (ברמת הצ'כונה/נבחרת בית ספר, כן? אף פעם לא הייתי משהו).
    מנחם צודק שלגג יש אפקט פסיכולוגי, כמו לדאנק, אבל אני יודע ש'נהוג' לפקפק בתועלת של הפעולה בכדורסל המודרני. אני מסכים שזה פותח יותר מדי מצבים של אי סדר בהגנה, שההתקפה יכולה לנצל. אבל מצד שני, בחייאת, יש מעט מאוד דברים יותר כיפים מזה בכדורסל (לפחות לאלו כמוני שלא יכולים לדנקק).
    תודה רבה אסי, כיף לקרוא וללמוד

    1. מסכים מאוד לגבי האפשט הפסיכולוגי, בל נשכח שהאליפות של לברון בקאבס ידועה בזכות החסימה הגדולה על איגואדלה, שינתה את המשחק וגם הביאה בסופו של דבר את האליפות.
      קליבלנד, דיס איז פור יו…
      ותודה על המחמאות

  6. תודה אסי מעניין והגיוני. מהטבלה שצירפת קפץ לי נתון הריבאונדים של JJJ שהשנה משחק כמעט 30 דק בממוצע ולוקח פחות מ 7 ריבאונדים ורק 5 בהגנה. שחקן כמוהו שחי לא מעט בצבע חייב יותר קרשים וזה בטח גם אחת ההשלכות הפחות טובות של שחקן שקופץ הרבה לחסום יחד עם ריבאונד התקפה של הקבוצות האחרות. אני מנחש שהמצב ישתפר כשאדאמס יחזור ועדיין לא מבין למה הם ויתרו על ולנצ'יונאס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט