NBA דראפט 2023 ביג בורד / יהונתן גזלה

בדרך כלל פתיחת הטורניר היא הזדמנות נהדרת לצאת עם ביג בורד ראשון של הדראפט. זה מאפשר למי שלא מכיר לחוות טבילת אש ראשונה אל תוך מחזור הרוקיז הפוטנציאלים ובנוסף לעזור לכם לסמן שחקנים ששווה לעקוב אחריהם בטורניר עצמו. לרוע מזלי הלו"ז שלי לא אפשר להוציא את הביג בורד בזמן כך שיש סיכוי שחלק מהפרוסקטים כבר יודחו וכו'

דראפט 2023 הוא אולי דראפט המכללות החלש ביותר שאני זוכר. בטח בעשור האחרון. נתחיל מהפרס הראשון, הדובדבן שבקצפת, השחקן שיכול להביא בירה מהמקרר מבלי לקום מהספה. שחקן שפעם דילג מבלי לקפוץ מעל 2 שורות כיסאות באולם כדי להצטלם עם חבורת מעריצות: ויקטור וומבניאמה. הליגה כול כך משוכנעת ביכולתו של ויקטור להפוך לדבר הבא, שהיא רכשה את זכויות השידור של קבוצתו הצרפתית ומשדרת יותר היילייטס שלו מרוב שחקני הליגה הפעילים. גם את סקוט הנדרסון, סנסציית הג'י ליג' שהשנה נתן קפיצה ענקית ונראה כמו סטאר עתידי בליגה, לא נראה בטורניר. האחים התאומים ת'ומפסון, אמן ואסאר, אתלטיים קיצוניים שדילגו על תיכון ומכללות כדי לשחק בליגת AAU מקצוענית של "אוברטיים עילית", גם הם יסתכלו על הטורניר מבחוץ.

אך גם אם נתפקס על הפרוספקטים הקיימים מעונת המכללות, נראה לא מעט נעדרים מהלוטרי: קאם ויטמור מוילנובה, טיילור הנדריקס מאוהיו סטייט, ג'ט הווארד מ-USF וברייס סנסבו מאוהיו סטייט. מי שאולי ירוויח מהפוקוס העודף זה ברנגון מילר שהסתבך בפרשייה פלילית לפני כחודש, כאשר אקדח שנתן לדריוס מיילס חברו לאלבאמה, שימש לרצח של אדם שהתכסחו איתו בליל שתייה בעיר. מילר לא נחשד כשותף לרצח ונשאר ברכב הזמן הירי. אבל העניין מסריח מאוד.

לא פשוט לאפיין מחזור דראפט באופן גורף ומכליל, מכיוון שכיום ברור לי יותר מאי פעם כמה הבדלי הרמות בתחילת הדרך קטנים בין השחקנים, כך שאופי, ההזדמנות וההתאמה יקבעו את צורת התפתחותו ולבסוף את ה-outcome של אותה בחירה ביחס לציפיות שנתלו בה.

עדיין אם תחזיקו את כף ידי מעל להבה בוערת, אסכים לומר שאם דראפט 2022 היה דראפט של 3 פריקים (פאולו, סמית וצ'ט שיחזור שנה הבאה ) בתוספת שורת ווינגים ארוכה, אז דראפט 2023 נראה כמו פריק על זמני, פוינט גארד אולטרה אתלט משכנע ועוד שורה ארוכה של ווינגים שהדפקטים שלהם מהדהדים גם באוזניי המעריצים שלהם. מצד שני אם הייתם אומרים לי בשנת 2021 שסקוטי בארנס יהיה כוכב התקפי של קבוצת אמצע הטבלה ב-NBA הייתי חושב שאתם הוזים. האיש היה שחקן ספסל בשנתו בקולג' וקלע בינוני מינוס לכול אורך התיכון. מכיוון שכך, הביג בורד, בניגוד למוק דראפטים שמפוקסים על התאמה לקבוצה והצרכים המיידיים והעתידיים שלה (תרומה מיידית, התאמה לעמדה, זמן לפיתוח), יתמקד בפוטנציאל וערך הבחירה ביחס לעידן הכדורסל בו אנו נמצאים.

כל הסטטיסטיקות הם פר 36 בשביל הנירמול.

אז הבה נצלול:

TEIR 1 – שכבה 1: ויקטור וומבניאמה. שכבה בפני עצמה

1. ויקטור וומבניאמה – C/PF , מטרופולין 92, גובה 4'7, מוטת ידיים 11'7, משקל 220 פאונדס, בינ"ל, בן 19

24.8 נק, 11 ריב', 2.5 אס', 3.6 חסימות, 0.9 חטיפות פר 36 דק'

אני לא בטוח שאני אצליח להסביר את ויקטור מבלי שתראו אותו משחק. מדובר על כישרון נדיר בכול קנה מידה היסטורי. יש כאלה שהרחיקו עד קארים או לברון ויש כאלה צנועים השמים אותו במרחבי הזאיון. אני זהיר הרבה יותר מאי פעם. לא כי אני לא מסכים שמדובר בפרוספקט שמשנה את הקבוצה אליה יגיע מהיום הראשון, אלא בגלל שמשחק ה-NBA לא דומה כיום לאף ליגת כדורסל עולמית אחרת. לא בקצב, לא במהירות והאתלטיות ולא בדרך שבה דילן ברוקס ימצא דרך לפצוע אוך. הפחד שכתבתי עליו לפני הבחירה בצ'ט הולמגרן במוקים של 2022, רק מחזקת את הזהירות שלי עם ויקטור. כמעט באותו האופן. אין תקדים לשרידות של שחקן בגובהו ובעל ניידות דומה בהיסטוריה של הליגה. מצד שני אין תקדים לשחקן בגודלו בעל כישורי כדורסל כל כך מתקדמים. גם אילו היו 2.10 היה נבחר מספר 1 בקלות. אתלט שאומן מגילאים צעירים באתלטיקה קלה, כך שניתן להבין כיצד שחקן בגודלו משנה כיוונים מצד לצד, רץ כמו איילה ובעל עבודת רגליים של ווינג.

בההגנה הוא באמת משנה את המשחק עם האורך שלו בצבע. באמת שום זריקה לא בטוחה כול עוד עורב שם. גם אם גארד עוקף אותו במטר בדרך לסל, ידיו הבלתי נגמרות יחד עם חוש הטיימינג שלו מגיע לכול כדור. האמריקאים נוהגים להשתמש בביטוי: "מכסה היטב את הקרקע". הוא עושה זאת על ידי כך שנשאר לרוב עומד ונמנע מעבירות מטופשות בקפיצה. הוא עדיין לא מאוד חזק בשרירי הליבה, אך לא תמיד דחיפה שלו על ידי שחקן מאסיבי מוציאים אותו מהתמונה. מכיוון שהוא יודע לשחק את הזוויות, הוא יכול להפגיש את ידי המגרפות שלו עם הכדור בכול שלב בדרך לסל.

בהתקפה לא ברור כיצד ישחק ויקטור ב-NBA. בצרפת בקבוצתו מטרופולין 92 הוא משחק כמעיין KD כשהוא נכנס לסל בכדרור ובעל יכולת לעלות מכול בלטה. האחוזים לא תמיד טובים מכיוון שלא תמיד יש פליימייקר לידו שיודע לשים לו כדור ביד, אך הוא הראה יכולת לקלוע במצבים בלתי אפשרים. בנבחרת צרפת בה החל לככב לאחרונה במשחקי המוקדמות, הוא בעיקר שחקן פיק אנד רול המתגלגל לצבע ובעל יכולות מגוונות עם קבלת הכדור. להערכתי, לא יגיע לליגה וישחק כווינג מכיוון שבעונה של 82 משחקים לא יחזיק זמן רב לפני שייפצע. הוא יהיה יותר שחקן מטרה שיוכל גם להפציץ לפעמים. פורזינגס למרות העונה הנהדרת בוויזארדס הראה מדוע הענק שמשחק בעיקר בחוץ הוא בעל פוטנציאל מגביל ב-NBA של העשור הקרוב (למרות שפורזי הפך לשחקן פוסט אפ נהדר השנה).

TEIR 2 – בחירה ראשונה באולי 50% מהדרפאטים בהיסטוריה

2. סקוט הנדרסון – PG , ג'י ליג אינייט , גובה 2'6 , מוטת ידיים, 11'6, משקל 220 פאונדס, פרשמן, בן 18.8

21.1 נק' (44.3%, 32.4%, 75%), 7.6 אס', 6.1 ריב', 1.4 חטיפות

סקוט משחק זו השנה השנייה בג'י ליג איגנייט, אך חשוב לציין שהוא בגיל של פרשמן צעיר מכיוון שעזב את התיכון בגיל 17 על מנת לחתום ולשחק מול מבוגרים ממנו. הנדרסון הוא אתלט חזק ונפיץ מהזן של אנטוני אדוורדס אך עם מהירות דומה לזו של ווסטברוק\רוז עם הכדור. אם תתפסו אותי במילה אגיד שהגוף שלו מזכיר את ג'יידן אייבי אך עם ניתור טוב יותר ובעל כוח פיזי רב יותר. הוא מגיע לטבעת בקלות גם מול אתלטים מצויינים בג'י ליג ובעל יכולות משתפרות לסיים בצבע. הנדרסון הגיע לעונה הזו עם קליעה לא מאוד טובה, אך כבר לקראת סוף השנה שעברה שיפר את קליעת המיד ריינג' והשנה החל לקלוע לא רע מבחוץ. השחרור שלו מהיר וחשוב לזכור שמשחק עם קשת NBA לכול דבר עם שחקנים ברמת הפרינג' של ה- NBA.

אבל העניין בעיני זו היכולת שלו לייצר לעצמו או לאחרים זריקה בחצי מגרש. הוא רואה את המגרש נהדר גם אם הוא לא גנרל מהזן המשובח ביותר כמו האליברטון או דריוס גארלנד. הוא עדיין צעיר ומאלץ זריקות קשות שלא לצורך, אך הוא גם לומד מהר. לפני השנה לא חשבתי שהוא יוכל להגיע לליגה ולשחק פוינט גארד. אך אני כעת משוכנע שיוכל. הוא הוריד את ממוצע הקליעה שלו לאחרונה וגם האחוזים מבחוץ עוד לא אידיאלים, אך הוא עובד על שליטה בקצב המשחק והפיכת חבריו לטובים יותר. הקפיצה של לנארד מילר בהיעדרו גרמה לו לחפש את מילר לצדו ולנסות לייצר קבוצה שמנצחת. בניגוד לקבוצות של ג'יילן גרין וקומינגה או זו של הארדי שנה שעברה, איגנייט של סקוט מנצחת. הדאגה שלי עם סקוט בבחירה שנייה זה שאם הכדור לא בידיו אני לא בטוח איזה ערך מייצר. הוא לא קלעי קאץ' אנד שוט טוב ולא מורגל בחיתוכים שלא על מנת לקבל כדור בטופ.

בהגנה סקוט הוא מגן עיקש שמשתמש באתלטיות ובאורך שלו כדי לשבש נתיבי מעבר וזריקות תחרות. יש לו ידיים מהירות והוא מייצר כאוס במיוחד על הכדור. אך הוא גם מגן נהדר במרחב וגונב כדורים מהסטות של מסירות עצלות.

3. ברנדון מילר – SF, אלבאמה, גובה 9'6, מוטת ידיים 10'6, משקל 200 פאונדס, פרשמן, בן 20

אחרי תקרי האקדח בא לי להוריד אותו 10 מקומות. אילו חבר שלי היה מבקש באמצע בילוי לילי שאביא לו דחוף את האקדח שלו, לפחות הייתי שואל למה. לא הייתי רץ ומביא לו את האקדח ונשאר ברכב כשהחבורה עוקבת אחרי הרכב איתו הם הסתכסכו. לא בטוח שהייתי רוצה חסר עמוד שדרה שכזה כפנים של הפרנצ'ייז שלי. בנוסף, במשחק הפתיחה של הטורניר שיחק רק 19 דקות עד פציעתו ללא נקודות. אבל ניתן לזמן לעשות את שלו כרגע. עדיין, מדובר על פורוורד מוכשר במיוחד עם ארסנל התקפי משובח. הוא סקורר מסקרן מכל פינה במגרש עם שחרור מהיר וטווח הרבה מעבר לקו 3 הנקודות של ה-NBA. בדומה לקיגן מורי שנה שעברה, לא באמת חייב את הכדור. יודע לנוע ללא כדור דרך חסימות. אבל גם יודע לייצר לעצמו מצבי קליעה גם אם לפעמים נראים קשים. אך הוא לא רק סקורר. הוא ריבאונדר טוב ופיזי יותר ממה שנראה לעין. אך למרות שהוא אתלט מכללות טוב, קשה לי להגדיר אותו כאתלט NBA מעל הממוצע. הגודל שלו, בדיוק כמו עם קיגן מורי, או קייל קוזמה, מספיק בשביל להוציא זריקה, אך נשאלת השאלה כמה יצליח להגיע לטבעת כשירגיש אתת המגע של האתלטים ב-NBA.

לעיתים מתאהב בקליעה שלו. והשנה הכול הולך באלבמה. אבל הוא כן מוסר מוכשר בעל שליטה לא רעה בכדור. בהגנה הוא נע לא רע ושומר טוב לרוב, אך לא הייתי מגדירו כסטופר ב-NBA כמו פול ג'ורג' הצעיר אותו הוא מעריץ. יש לי תחושה שישחק כמו שמיקל ברידג'ס משחק מאז הגיע לנטס (מבחינת סגנון). תנועה ללא כדור, התקפת היריב מכדרור רק כשהמצ' אפ לטובתו ודיאטה בריאה של שלשות ומיד ריינג'. רק שלדעתי מילר מוסר טוב ממיקל כבר היום.

TEIR 3 – השכבה השלישית: כוכבים עם סימני שאלה

4. אסאר תומפסון – SG/SF, אוברטיים עלית, גובה 7'6, מוטת ידיים 11'6, משקל 195 פאונדס, ליגה מקצוענית, בן 20

אני מאוד חריג בהערכה שלי את התאומים תומפסון. להערכתי לאסאר יש סט כלים טוב יותר ל-NBA. הוא בעיני האח בעל הקליעה. הוא נופל מאחיו אתלטית במעט אך הוא עדיין עשירון עליון ביחס ל-NBA. אני לא חושב שהתאומים תומפסון היו נבחרים מאוד גבוה בדראפטים האחרונים שהיו עמוקים בהרבה. אף כפרוספקטים עם אפ-סייד מסוכן לוותר עליהם גם אם פוטנציאל הבאסט שלהם בהחלט חי וקיים. אסאר ששיחק השנה עם אחיו בסיטי ריפרס בליגה של אוברטיים עילית, הוא קלעי משתפר בעל מכניקה שבעיני היא אמינה. שחרור מהיר, קשת גבוהה, תנועה אחידה שמגיעה מהרגלים וביטחון עצמי. בדיוק כמו אחיו, לעיתים יש בו קצת אובר ביטחון. אך אסאר הוא קודם כל ווינג שיכול לשחק בשני עמדות הכנף כ-SG או כ-SF. הוא חזק פיזית, קפיצי ובעל צעד מהיר כברק. בעיני יש מעט מעוד שחקנים המסוגלים בגודל הזה לייצר צעד ראשון קטלני כול כך. מצד שני חשבתי את אותו הדבר על חמידו דיאלו…
אסאר הוא גם בעל שליטה מצויינת בכדור המייצר לעצמו זריקה בעת הצורך. חשוב לזכור שרמת התחרות בליגת AAU המקצוענית שלו נמוכה, אך דווקא אתלטית היא ברמה גבוהה כמעט כמו במשחק מכללות (הייתי מגדיר אותה כליגת מכללות ללא IQ). הוא מוסר מצויין, אך לא בעל שליטה כמו אחיו בחצי מגרש. בעיקר פורח במשחק מעבר מהיר. הוא גם מגן עיקש שמשתמש באתלטיות ובאורך שלו כדי לשבש נתיבי מסירה ולחסום כשהוא מגיע מהוויק סייד. השנה התקשה לעיתים לסיים לייאפים או פלוטרים בצבע, אך כמות המשחקים קטנה מכדי להסיק מכך מסקנות. לדעתי הטאץ' שלו לא רע וחלק מההחטאות שלו נראות חצי מילמטר מלהיכנס.

5. אמן תומפסון – PG/SG, אוברטיים עלית, גובה 7'6, מוטת ידיים 11'6, משקל 190 פאונדס, ליגה מקצוענית, בן 20

אמן (מבטאים Amen כמו בעברית אחרי הקידוש) תומפסון הוא אתלט עליון שפשוט מרחף. כמו אחיו מבורך בצעד ראשון מפלצתי, שמאפשר לו לטרוף את הצבע ולהגיע לטבעת. כמו אנטוני אדוורדס בעונת הרוקי, אני בהחלט רואה אותו הופך ליצרן פוסטרים מעל כמה זקיפים לבנים שלא יצליחו לתת פקודה לרגליהם להתרומם לפני שהנ"ל כבר יהיה באויר. הוא רואה את המגרש טוב מאחיו ובעל ארסנל מסירות מתוחכם יותר. אם יוכל לשחק עם הכדור כפוינט גארד או סקורר יוצר, יוכל להיות מאוד אפקטיבי. אך ב-NBA כאשר התקפות לעיתים מורכבות, זה עלול להיות גדול עליו, עד שיתבגר מעט. מצד שני הקליעה שלו, ללמרות שהיא לא שבורה, מאוד לא יציבה. איך ייראה ללא כדור בעמדת פורוורד בה קליעה בקאץ' אנד שוט היא לחם חוקה. מעטים שחקני חוץ ששורדים בליגה ללא קליעה שהיריב מכבד.

בהגנה אני פחות מודאג. המנטליות של האחים היא אגרסיבית. לשניהם מנוע גבוה ודחף לעבוד ולהשתפר. המהירות בה עובר מחטיפה לכיוון הסל תגרום לו לגרד לא מעט נקודות כל משחק. הוא באמת מופלא במגרש הפתוח. השאלה כיצד יסתדר כאשר המשחק מאט וצריך לשלוט על קצת המשחק.

TEIR 4 – שכבה רביעית: ווינגים מכול המינים.

6. ג'אריס ווקר – PF, יוסטון, גובה 8'6, מוטת ידיים 2'7, משקל 240 פאונדס, פרשמן, בן 19

14.8 נק' (48%, 34.4%, 63.5%), 8.7 ריב', 2.3 אס', 1.4 חסימות, 1.3 חטיפות

בעל פוטנציאל להפוך לאחד המגנים הטובים בליגה יום אחד. ככל שישפר את משחקו כווינג ויהפוך לגבוה משלים בסמול בול, כך יוכל להתפתח נכון יותר. הוא בכל משחק רב גוני שיכולה להפוך אותו לשחקן Two-way די מהר. ווקר, הוא בעל גופה שיכלה גם לפרוח ב-MMA או כמתאגרף בסרט "קריד". או ג'י אננובי זה שם שעולה לי כהשווה גופנית. הוא אחד מהפוטנציאלים לקפוץ גבוה במוקים אם ייתן טורניר טוב. בהגנה, הוא מאוד אפקטיבי מהוויק-סייד, אך גם בהגנת צבע, לא כל כך קל להזיזו עם הגב לסל, אך הוא גם מספיק זריז לנוע עם רוב הגארדים על הפרימטר.

בהתקפה, אין ספק שהוא עוד פרויקט. ווקר לא מאוד מהודק התקפית. אבל כן יוכל להקשות על גבוהים בחיתוכים ומהירות בדומה לברנדון קלארק או ג'ון קולינס. הקליעה שלו מאוד נחמדה ובמהלך העונה הראשונה שלו ביוסטון, ווקר נענע רשתות עם כמה זריקות לא פשוטות של עליה מכדרור על שומר. הוא גם ייראה מצויין כשורט-רולר בליגה, שחקן המקבל את הכדור בפיק אנד רול באזור קו העונשים ומקבל החלטה האם לנוע לכיוון הסל, להוציא מסירה או לכווץ את הצבע. ידיו מספיק ארוכות יחד עם גובהו לסיים מעל גבוהים. אך אני לא מאמין שייצר הרבה עם הכדור בשלב הראשון.

7. קאם וויטמור– SF, ווילנובה, גובה 7'6, מוטת ידיים 0'7, משקל 225 פאונדס, פרשמן, בן 18

16 נק' (47.5%, 35%, 72.1%), 7.1 ריב', 1 אס', 1.8 חט'.

עוד ווינג אקספלוסיבי, אך בניגוד לזה שמעליו, יותר יצירתי בצד ההתקפי. יש לו שליטה נהדרת בכדור ומשהו בתנועה שלו זורם. הוא מוסר טוב ובכלל מרגיש כמו שחקן בעל יסודות טובים למרות שוילנובה של השנה לא ההיתה להיט. בעיקר סלאשר עם סיומת נהדרת סביב הסל, אך אני כן רואה סנריו בו הוא גם הופך לשחקן 3D שיכול לפרוח גם בריצה לפינות ולתקוף קלוזאווטים. הוא חותך נהדר לסל בשנייה שמסובבים את הראש בדומה לארון גורדון ואם יגיע לקבוצה בכלת מוסרים, יכול לפרוח כשחקן משמעותי ברוטציה כמעט מיד. הוא גם מגן פעיל טוב עם מוטיבציה לשמור, למרות שלא תמיד מקבל החלטות טובות כשצריך לחשוב מהר בהגנה. דווקא כשהוא לא שומר על הכדור הוא רואה את המשחק טוב יותר. היכולת שלו לשפר את זריקת הקאץ' אנד שוט שלו תקבע את עתידו. בעיני הוא עוד רחוק מלהפוך ליוצר עם הכדור בקבוצת NBA. יש לי גם ספקות לגבי המידות שלו (מרגיש לי נמוך יותר מ-7'6). אבל לא לגבי הכישרון. סיים את משחקו האחרון עם פציעת עין שלא מאפשרת לו להצטרף לקבוצתו בטורניר הנחות של NIT. בעיני בשלב הזה כבר צריך לשבת ולהכין את עצמו לדראפט.

8. קיונטה ג'ורג' – SG, ביילור, גובה 4'6, משקל 186 פאונדס, פרשמן, בן 19

19.7 נק' (39%, 35%, 80%), 5.3 ריב', 3.5 אס', 1.4 חטיפות

עוד שחקן שיצא מבית החרושת של אקדמיית הכדורסל של IGM (אנפרני סיימונס, ג'ונתן אייזיק, ג'ארס ווקר) שחקן מאוד קוטבי בין סקאוטים שונים. מצד אחד סקורר אגרסיבי, מלא ביטחון עצמי, בעל כל הכישורים לשים את הכדור בחור. המכניקת זריקה שלו יפייפיה ואין לי ספק שיש לו טווח NBA כבר עכשיו. מה שמייחד אותו זו שליטה נהדרת על הגוף, בין אם זה לשנות מהירות בכניסות לסל, לשלוט על גופו באויר ובין במשחק פיק אנד רול. דומה לקאם תומאס רק לא עד כדי כך חסר מצפון. בקלות יכול להפוך למסחטת פאולים מהלכת. בדרך לא דרך תמיד סופג מגע. אבל… ה-IQ הכדורסלני ברמה הקבוצתית מעט לוקה. האחוזים שלו מהשדה יותר מזכירים מדרגת מס. קצת ראש בקיר, כופה את עצמו על המשחק. אולי אני קצת על הצד הגבוה עם הבחור הזה, אבל תהרגו אותי, אני רומנטיקן של SKILLS. וכשאני רואה בולר שלא רואה בעיניים יש לי נקודה חמה בלב.

9. לנארד מילר – SF/PF, ג'י ליג אגנייט, גובה 10'6, מוטת ידיים 2'7, משקל 215, ליגה מקצועית, בן 19

20.2 נק' (53.4%, 30.3%, 79%), 12.2 ריב', 1.8 אס', 1.3 חטיפות, 2.3 חס'

עמדה מאוד לא קונבנציונלית שלי ביחס למיקומו בלוחות אחרים ברשת. זה הצריך ממני leap of faith. אבל יש בו משהו במבחן העין כשאני צופה בקנדי המוכשר הזה, שקשה להתעלם ממנו. הגודל, פיזיות והפלואידיות שלו מתחברים לאופי הנמרי שלו. ההתפוצצויות של ואנדרבילט בהגנת הוולבס שנה שעברה ובלייקרס בטרייד האחרון שכנעו אותי שפורוורד בעל גודל ואתלטיות שיודע לשחק ונותן מעצמו, הוא בעל ערך גבוה. גם אם לעולם לא יהיה כוכב אלא שחקן מחבר כמו ארון גורדון או ג'ידן מקדניאלס (ג'יידן מתחיל להיראות כמו כוכב אבל זה לדיון אחר) זה שווה בחירה גבוהה. שיחק ייחד עם סקוט הנדרסון בג'י ליג ועשה שמות גם מול אתלטים גדולים ממנו בכמה שנים..

מילר לא פוחד להינות מחסות הצל שמספק סקוט הנדרסון שגונב את הספוטלייט ממנו ומאפשר לו לצמוח ממש לנגד עיננו. כול משחק הוא מוסיף מוב או מעז להוביל כדור ולנסות את מזלו כפלייקמייקר משני. אני לגמרי רואה אותו נקבר ברוטציה של קבוצה שלא יודעת לזהות כישרון כמו שארלוט, או שהוא נוחת בקבוצה שזקוקה לכישרון גולמי כמו אוויר לנשימה ונותנת לילד הזה להתבשל נכון.

הוא ארוך מאוד, נבון ונייד, שולט בכדור היטב, במיוחד בהתקפות מעבר. יש לו המון ביטחון וורסטילית. בעיני יכול לשחק גם בעמדה 4 וגם ב-5 בהרכבים נמוכים כשיכול גם להוביל כדור שהוא מוריד לקרקע. הוא שמאלי אבל יכול לסיים בכל יד באזור הטבעת.

אבל… אם הוא ווינג אז הקליעה מבחוץ היא, איך נאמר, מוזרה. משהו בין מרקל פולץ לג'רון ג'קסון. אבל הוא לא שבור, הוא אפילו קלע של 79% מעונשין. אבל זה לא זה. בהגנה הוא עדיין ילד מכיוון שלעיתים מתפתה בלקיחת סיכונים. The way I see it, אם קומינגה מהג'י ליג הציג נתונים הרבה פחות טובים ונבחר שביעי בדאפט טוב, מילר לפחות צריך לקבל קריצות בטופ 10.

10. טיילור הנדריקס – PF, מאוניברסטית UCF, גובה 9'6, משקל 210 פאונדס, פרשמן בן 19

15.9 נק' (48.3%, 40%, 78.5%), 7.2 ריב', 1.4 אס', 1.8 חס', חטיפה אחת.

כיסוי שטח (ע"ע הרב ג'ונס, אוון מובלי) הוא ביטוי מאוד נכון כשמתארים פורוורד שהוא לאו דווקא עץ החונה בצבע אלא סוג של scrambler שמכסה כל אזור מת שהחילוף ההגנתי יצר. זה מצריך אורך, ניידוץ והרבה אינסטינקטים הבנויים על ניתוח ועיבוד מידע מהיר. הנדריקס נראה כמו פוטנציאל נהדר לשחק ליד סנטר אימתני. יש לו פלג גוף עליון נהדר וכתפיים רחבות כדי להחליף מרפקים במאבק על ריבואנד או לבצע בוקס אווט, אבל הוא גם קל רגלים ונייד. הוא מזיז רגליים נהדר ומפריע להרבה זריקות של קלעים. בנוסף הוא שחקן התקפי שבטווח המיידי יוכל לשחק כמעין רול פלייר כמו שטריי מרפי משחק בניו אורלינס. keep it simple. הקליעה טובה, הוא ארוך ויודע לתקוף סגירות. אז נכון שהוא לא ממש שחקן יוצר כרגע. אבל דקות משחק קונים בליגה בים יזע ודמעות לפני שיתנו לך כדור ביד.

מבחינה התקפית הוא יעיל מאוד בדומה למה שטריי מרפי הראה בווירג'יניה בזמנו. הוא באחוזות 92% ב-TS%. שחקן מאוד יעיל בקאץ' אנד שוט וגם מסיים נהדר בצבע. בניגוד לרוב השחקנים מעליו יש לו מעט מאוד יכולת כרגע לייצר מצבים לעצמו או לחבריו ברמת NBA. אבל זה משהו שאפשר לעבוד עליו כי לא מדובר על בול עץ או שחקן חסר קוארדינציה, אלא חוסר בפוליש ויצירתיות. התקרה שלו כביכול לא גבוהה מסיבה זו.

11. ניק סמית' ג'וניור – קומבו גארד, ארקנסו, גובה 4'6, מוטת ידיים 8'6, משקל 185, פרשמן, בן 19

18.2 נק' (38.1%, 33%, 73.5%), 2.3 ריב', 2.5 אס', 1.3 חט'

ארקנסו שלו הייתה הבטחה ענקית שלא קיימה. הם מגיעים לטורניר מהמקום השמיני ולמרות הניצחון על אילנויי הם יפגשו את קנזס החזקה הלילה בקרב 1-8. הפרשמנים סמית ג'וניור ובלאק נראים לא טוב. זה קצת מחזק את הסברה שלי שלמרות מבחן העין מדובר על בחירה מסוכנת. כשצופים בסמית' אין ספק שיוצאים עם תחושה שמדובר על פוטנציאל ענק. הוא אתלט פונקציולני ואקספלוסיבי שיכול להגיע לכול נקודה על המגרש. בעל שליטה נהדרת על גופו. יודע לייצר מצבים מכלום כאשר הוא קולע לא מעט זריקות קשות בסוף שעון. הוא מאוד משופשף באחד על אחד גם אם האחוזים שלו מאוד לא מבטיחים. מאוד מזכיר לי את ג'יידן הארדי שבכול פעם שכוכבי המאבס נעדרים הוא מפציץ.

דווקא בתיכון הוא נחשב כאחד מכוכבי המחזור ואחת הסיבות שראו במחזור הזה מחזור סופר חזק. מאז כמעט כול כוכבי התיכונים של המחזור שקעו. אך עצם העובדה שסמית' כפרשמן כן הצליח לבצע את מהלכיו במכללה גורמים לסקאוטים עדיין להאמין בו. אחד מנקודות האור שלו בארקנסו היא שכאשר הכדור בידיים של אנטוני בלאק, הראה יכולת טובה לשחק ללא הכדור בתנועה דרך חסימות או חיתוכים מהירים לסל. הוא פרוספקט מאוד קוטבי שיכול להיות אולסטאר בליגה או שחקן בפרינג' שמתחנן להזדמנות למרות הכישרון (קאם תומאס?). מה שאולי מפריד אותו מהבאסטים ההתקפיים שהוזכרו עד כה, הוא הרצון שלו לשמור בהגנה. בעולם אידיאלי היה נשאר שנה שנייה בארקנסו ועובד על הבנת המשחק ושיפור קבלת ההחלטות שלו. אבל הכישרון שלו גדול מדי והסיכון לאבד כסף גדולים מדי.

12. ג'ט האוורד – SF, מישגן, גובה 8'6, משקל 210 פאונדס, פרשמן, בן 19

16.1 נק' (41.4%, 37%, 80%), 3.2 ריב', 2.3 אס'

נראה כמו קלע קאץ' אנד שוט ב-NBA. הוא יותר מגוון מהנראה לעין, אך לא בטוח שקבוצות יסמכו על הרמה האתלטית שלו כדי לייצר מצבים לעצמו או לאחרים. בטח לא מייד. דומה קצת לפרופיל של דאג מקדרמוט או כריס דוארטה מבחינת השימוש. מכיוון שרמת הקליעה של המחזור הזה הן מהנמוכות שאני זוכר, ג'ט שלדעתי היה הולך לקראת סוף סיבוב ראשון שווה יותר מערכו המוחלט עבור קבוצות שירצו מצד אחד ווינג עם סייז ומצד שני קליעה משכנעת. אני מאוד אוהב את המכניקה שלו מכיוון שהיא כולה בתנועה אחת קלילה כאשר ה- follow through עם היד שלו ממש לפי הספר. לדעתי הקליעה הזו תרוויח לו את הכסף בליגה. ביוחד כאשר הוא חם.

בהגנה, הייתי אומר שהוא ממוצע לגמרי. אולי אפילו מגן בינוני ברמת NBA. אבל היי, הקטיפה האדומה, קווין הרטר, חורך רשתות בסקרמנטו והוא אחד המגנים הגרועים.

13. אנטוני בלאק, פוינט פורוורד, ארקנסו, גובה 7'6, משקל 195 פאונדס, פרשמן, בן 19

13.1 נק' (46%, 30.7%, 69%), 5.3 ריב', 4.2 אס', 2.1 חטיפות

לצורך העניין אגדיר אותו כפוינט פורוורד או פליימייקר כי זה הלחם והחמאה שלו. לכן כשאני מעריך מובילי כדור ב-NBA אני מכנס את כל הכישורים ל-4 קטגוריות. אתלטיות (גודל, מהירות, שינויי כיוון, שליטה בגוף, ניתור), סקילס (מסירה, כדרור, תנועה), קליעה והבנת משחק. את עניין המנהיגות אשאיר לפסיכולוגים של ספורט. אז בלאק הוא אתלט נהדר עם עוצמה, בעל סקילס בשפע והבנת משחק לא רעה. אבל הקליעה פשוט לא שם וזה מדאיג. ראינו בשנים האחרונות כמה חשוב שלשחקן עם הכדור יהיה איום קליעה. לא משנה כמה הוא מוכשר. דייסון דניאלס זו דוגמא מהדראפט האחרון בניו אורלינס.

למרות זאת בלאק נותן המון למשחק. הוא תמיד ישתדל לבצע מהלך חכם ולייצר לאחרים. שלט מצויין במשחק הפיק אנד רול ויכול להשחיל מסירות או אלי אופס מזויות שלא תמיד רואים. בניגוד ללונזו אליו הוא מושווה, דווקא אוהב ליצור מגע עם מגנים ולהגיע לצבע. הוא גדול ואתלטי ולא מפחד להגיע לקו. הוא גם מגן מצויין ואקטיבי שמחפש לעשות בלאגן ולחתוף כדורים. אבל הוא עדיין מבצע טעויות הגנתיות מביכות ולא אופייניות עדיין. אבל הוא נלחם על המגרש. אבל שוב… בלי קליעה מבחוץ הוא מוגבל. אילו היה מפתח קליעה אמינה בעיני היה כישרון טופ 5. בליגה בה קבוצות מגלגלות 115-120 נקודות למשחק כדי שימצא דרך להכניס את הכדור לחור. במוק דרפאט עלול להיבחר גבוה יותר מכיוון שחלק מהקבוצות הבוחרות יחפשו מוביל כדור (יוסטון או שיקגו לדוגמא). על הלוח שלי הוא 13 מכיוון שבדראפטים זה דווקא מספר המזל בעשור האחרון: דונבן מיצ'ל דווין בוקר, זאק לוין, טיילור הירו, קלי אוליניק, ג'יילן דורן

14. כריס מורי, SF, איווה, גובה 8'6, מוטת ידיים 11'6, משקל 220 פאונדס, סניור, בן 22.

21 נק' (47.6%, 33.5%, 72.5%), 8.2 ריב', 2.1 אס, 1.2 בלוקים, 1.1 חטיפות

באיזה מקום הייתם בוחרים בקיגן מורי אילו הייתי מייצר עבורכם אח תאום ורק מוריד את האפקטיביות של הקליעה שלו? אז הנה, גם האח התאום השמאלי של קיגן (איך אין להם אותו היד הדומיננטית?!) מגיע לדראפט לאחר שחסה בצילו והיה שחקן ספסל שנה שעברה. השנה קיבל את המושכות לקבוצה ונראה כמו שחקן מאוד מעניין בשני צדי המגרש. כמו אחיו, בעל IQ כדורסלני מצויין שפשוט משחק נכון וטוב. סקורר שלא חייב כדור ביד זה מצרך מבוקש בליגה. כמו אחיו הוא נטול דרמה, בעל שרירי ליבה חזקים שמקשים להזיזו בפוסט ומאפשר לו לשמור נהדר ונמוך מבלי להיות אתלט נדיר.

הוא פחות יודע להשחיל שלשות בנפילה או תוך כדי תנועה כמו אחיו אך המכניקה מצויינת. גם חסר הרבה מובים של סקורר אבל לא לשם הוא מיועד. לדעתי יהיה קלעי לא רע בקאץ' אנד שוט. השאלה מה עושים עם הגיל. הוא יכנס לעונת הרוקי בגיל 23. אנחנו יודעים שגם אם ההתחלה לשחקנים כאלה היא מצויינת תחילה (כריס דוארטה), לא קל לתת קפיצות בגיל הזה. עדיין במיקום הזה יבחרו קבוצות עם שאיפות לפלייאוף וניסיון לחזק את הרוטציה עם שחקנים אמינים שיכולים לתרום מיידית. סיים את דרכו אתמול בטורניר מול אוברן שחשפה את חוסר יכולתו לייצר לעצמו מצבים מול הגנה סופר אתלטית

15. גריידי דיק, SF, קנזס, גובה 7'6, משקל 195 פאונדס, פרשמן, 19

14.3 נק' (44.4%, 40.4%, 85.4%), 5.1 ריב', 1.7 אס', 1.5 חט'

מודה שאני מתקשה שלא לראות צבע. גריידי דיק הוא השם הכי לבן אמריקאי שאפשר לדמיין. אני אנסה לצמצם את העניין ולדמיין שמדובר על שחקן בשם לאגריידי דיקסמית' המשחק באחת המכללות הטובות, בקנזס. כי אני לא יכול לשקר לכם ולומר שהוא שחקן מאוד לא אתלטי. כי הוא כן. הוא גם בעל שחרור נהדר ויפיפה שאין לי ספק שיתורגם ל-NBA. הוא קולע בנפילה, ביציאה מחסימה וגם יכול מדי פעם לעלות מכדרור. בניגוד לארכי-טיפוס שרק רץ על הקווים או דרך חסימות כדי לעלות לקליעה, דיק מאוד אוהב לחדור לכיוון הטבעת, להשחיל פלוטרים מעל גבוהים או לסיים חזק.

הוא אפילו מוסר לא רע כשמזדמן. אבל בעיני הוא בטווח הזה מכיוון שב-NBA יוצרים ספייס דרך צעד ראשון מהיר, כוח פיזי, או שליטה על שינויי כיוון ומהירות. בנוסף הוא חלק מקבוצת הגנה נהדרת שגורמת לו להיראות טוב מכפי שהוא. אני רואה אותו כמגן סביר בליגה. בעמדת ווינג כיום עם כול הסקוררים זו בעיה מסויימת.

16. ברייס סנסבו, SF, אוהיו סטייט, גובה 6'6, משקל 240 פאונדס, פרשמן, בן 19

23.9 נק' (48%, 40.5%, 83%), 7.9 ריב', 1.7 אס'

לא היה אמור להיות שחקן של שנה אחת כשחתם באוהיו סטייט. די הגיע משום מקום. התחיל כסקורר מהספסל והפך יחסית מהר לכוכב הקבוצה. סקורר מאוד מחונן שהוא סוג של הכלאה בין דויד רודי מממפיס לקאם תומאס. שוקל לא מעט לגובהו ולא השחקן הכי אתלטי. אך הוא בעל שליטה נהדרת בכדור ויוצר לעצמו מספיק מרחב כדי לתקוע את רגליו כיתדות ולעלות לקליעה. אחד מבעלי הטווח הכי רחוק בדראפט. הוא גם שחקן חזק ופיזי שמשתמש במגע כדי לעלות מעל מגנים גבוהים ממנו בפוסט אפ. בקיצר סקורר נהדר ומגוון. אך הבעיה היא היכולת שלו להשתלב קבוצתית. מהמשחקים שראיתי לא ראיתי מוסר גדול. מדי פעם יש לו הבלחות אך זה רק מחוסר ברירה ולא מתוך חשיבה על המהלך הקבוצתי. נראה שהדקות המוגבלות שלו גורמות לו לעלות לשחק עם תאבון מוגבר לכדור. פר 36 דקות הוא זורק 18.2 פעמים שמתוכם 7 נסיונות מחוץ לקשת. העניין הוא שהוא קולע אז מי מתלונן.

עוד עניין שיגרום להיסוס הוא הסטוריית הפציעות שלו. הוא רק בן 19 אך סבל כבר מ-2 פציעות במיניסקוס בשנותיו האחרונות בתיכון. לשחקן שאינו אתלט גדול זו סיבה לדאגה. ב-NBA אם יקחו לו את הזריקה ל-3 ויצטרך להגיע לטבעת כרגע יש לי תחושה שיתקשה. אבל מה… סקורר כזה לא כדאי להשאיר על הלוח. שווה לו להיכנס למשטר גופני לפני הדראפט כדי לנסות להפוך לגרסה קלילה של עצמו.

TEIR 5 – שכבה חמישית: היהלומים חסרי הליטוש. רוטציה עד נערי פוסטר

17. קייסון וואלאס, PG, קנטקי, גובה 4'6, מוטת ידיים 6'6 משקל 193, פרשמן, בן 19

13.1 נק' (44%, 34.7%, 76%), 4.8 אס', 4 ריב', 2.2 חט'

מגן גארדים נהדר ואגרסיבי שלא מעט קבוצות בטווח הזה יכולות להינות ממנו. הוא בעיקר יעיל ברדיפה אחר גארדים דרך חסימות ושימוש בפיזיות שלו ובעבודת הרגליים הנהדרת שלו כדי להפריע. הקליעה לא מקולקלת. הוא גם מוסר טוב סה"כ. לא הייתי מגדיר אותו כפוטנציאל לפוינט גארד מוביל בליגה, אבל הוא בהחלט יוכל לשחק כשחקן חמישייה בקבוצה בעלת ווינגים ששמים את התקפת הקבוצה על הכתפיים או כפוינט גארד מחליף שמגיע לעשות בלאגן. אם אני הווריורס, הוא לגמרי ברשימה שלי כאשר הגארדים שלי הפכו למסננת.

לטעמי מתאים לקבוצת פלייאוף יותר מקבוצה מתפתחת. לגבי הקליעה, בתיכונים האחוזים היו גבוהים יותר ויכול להיות שהכמות אנרגיה שמשקיע בהגנה והרצון של קנטקי לראות אותו יוצר עם הכדור משפיעים על האחוזים. המכניקה שלו מעונשין נראית טוב סה"כ. כדאי לשים לב לפציעת הגב שלו העונה. לשחקן הגנתי ופיזי זו סיבה לדאגה.

18. ריאן רופר, SG, ניו זילנד ברייקרס, גובה 6'6 מוטת ידיים 3'7, משקל 192 פאונדס, בינ"ל צרפתי, בן 18

13.6 נק' (36.9%, 31.2%, 74%), 4.8 ריב', 1.6 אס', 1.5 חטיפות

רופר הוא בעיקר פוטנציאל בצד ההגנתי. אך האורך הפסיכי שלו יחד עם האינסטינקטים ההגנתיים שלו יכולים להפוך אותו לשחקן שיכול לתרום מיידית לקבוצה. כיום ההילה סביב שחקן בינ"ל ללא משחק התקפה דעכה. אפשר להודות לפרנק ניליקינה על העניין. רופר הצרפתי, משחק עם בוגרים בליגה הבכירה באוסטרליה בקבוצה הכי טובה ותורם משמעותית, בניגוד לאר ג'יי המפטון ששיחק באותה הקבוצה לפני כמה שנים. הוא אחד הסטופרים הטובים שם כבר בגיל 18 ומדי פעם גם היו לו הבלחות התקפיות יפות. יש לו שליטה לא רעה בכדור והוא מסוגל לעלות לקליעה בגלל הגובה ואורך שלו. הוא גם שחקן חכם שיודע היכן לנוע כשהוא בלי הכדור. אך הוא לא באמת אתלט עילי בעל צעד ראשון אקספלוסיבי. קשה לי לראות אותו עם עתיד בליגה אם לא יפתח קליעה. מצד שני הוא בן 18…

הוא מגיע ממשפחת כדורסל מוכרת בצרפת. הוא בנו של קפטן נבחרת צרפת לשעבר תיירי רופרט ששיחק בתקופת טוני פרקר המוקדמת וגם שיחק ביורוליג לא מעט שנים בקבוצות שונות. אחותו של ריאן היא איליאנה רופר בת ה-22 שזכתה באליפות WNBA עם אטלנטה כבר בעונת הרוקי שלה כשחקנית ברוטציה.

19. דאריק וויטהד – SG, דוק, גובה 6'6 מוטת ידים 9'6, משקל 190 פאונדס, פרשמן, בן 18

14.8 נק' (41.9%, 43%, 85.2%), 4.4 ריב', 1.8 אס', 1.4 חטיפות

וויטהד היה אמור להיות כוכב קולג'ים בבחירת טופ 5-7. הוא פיור שוטר נהדר שנראה כמו פרוספקט שלא ניתן לפספס. משהו סטייל דווין בוקר. בפועל שיחק 20 דקות למשחק ב-DUKE של המאמן ג'ון שייר, מאחורי ג'רמי רוץ' שנשאר שנה שנייה וטייריס פרוקטור, זאת לאחר שהתאושש מרגל שבורה בקיץ. לקח הרבה זמן עד שהרוויח את הדקות שלו. הלילה קלע 13 נקודות בניצחון סיבוב ראשון על אורל רוברטס עם 3-3 לשלוש. הקליעה שלו לגמרי אמיתית. הראה שגם יודע להיכנס לצבע ולסיים בטבעת. אבל לא מספיק מייצר מגע כדי להגיע לקו וחבל. ישנם משחקים שלמים כאלה. מעדיף לעלות ממיד ריינג'. אולי הוא שומר את עצמו ל-NBA כי השחקן שאני הכרתי בתיכון היה חסר פחד. מצד שני גם היה פחות יעיל כאשר עלה הרבה לקליעה מכדרור. אז אולי טוב שהוא מעט מרוסן. מגן אכפתי סה"כ שנשאר מפוקס.

TEIR 6 – שכבה שישית: יש כאן יהלומים אך צריך לחצוב חזק

בשלב הזה אתן תזכיר זריז על כול שחקן. מצאתי את עצמי מוציא ומכניס לא מעט לקטגוריה הזו. אם תזכירו לי שחקן שפספסתי, רוב הסיכויים שפשוט לא הצלחתי להכניסו או מצאתי סיבה להוציאו לסיבוב שני. אין בשלב הזה בעיני פערים מספיקים כדי באמת להכריע בלאו הכי. לדעתי במוק דראפט צרכי הקבוצות יקלו על ההבחנה ביניהם.

20. מקסוול לואיס, קומבו ווינג, פפרדיין, גובה 7'6, מוטת ידיים 11'6, משקל 195 פאונדס, סופמור, בן 21

לואיס די השתחל כאן בגלל הקפיצה שנתן כמוביל כדור ולאו דווקא כסקורר. הממוצעים שלו לא מלהיבים מבחינת יעילות (35% מחוץ לקשת, 46% מהשדה), אך הוא הרבה יותר קטלני בקאץ' אנד שוט מאשר בעלייה מכדרור משהו בהבנת המשחק שלו במיוחד בפיק אנד רול מעניינים להמשך. במיוחד הצורה בה שולט בקצב ובמהירות, כאשר האיום קליעה שלו תמיד שם בכול שלב. הוא שומר על הכדור "חי" שזו תכונה שפחות נפוצה אצל צעירים יותר. קשה לי להגדירו כיוצר או פליימייקר, אך השילוב של הקליעה והגודל יחד עם היכולת להוריד כדור יכולה להיות מעניינת. אני לא מאוד התרשמתי ממנו הגנתית. סומך על האורך שלו יותר מדי. ב-NBA זו אופרה אחרת. לא בעל מנוע ואינטנסיביות בצד הזה של המגרש.

21. סידי סיסוקו – SG/SF, ג'י ליג איגנייט, גובה 7'6 מוטת ידיים 0'7, צרפתי בינ"ל, בן 19

עוד צרפתי אורך גפיים שנראה היה כפרוספקט הגנתי בלבד. אבל בג'י ליג אגנייט, סיסוקו במשך כול חודש פברואר במיוחד בהיעדרו של סקוט הנדרסון, החל להפציץ וגרם ללא מעט סקואטים לנסות ולהכניס את העניין להקשר. הוא קלע ברצף 23, 24, 22, 22 ו-20 נקודות כולל אחוזים נהדרים מחוץ לקשת השלוש. אך חזר לחוסר היציבות מיד לאחר מכן. מגן אנרגטי שיחד עם סקוט יצר הרבה לחץ על הכדור. הוא גם מגן נהדר מהצד החלש כמו ג'וש גרין מהמאבס. כדאי לעקוב אחרי הפוטנציאל שלו מכיוון שיש לו פרופיל אתלטי נהדר לווינג. היציבות והריכוז להישאר באלמנט שלו יקבעו לו את מסלול הקריירה

22. גרגורי (ג'י ג'י) ג'קסון – PF, דרום קרולינה, גובה 9'6, מוטת ידיים 10'6, משקל 210, 215, פרשמן, בן 18

מה עושים עם ג'קסון? פרוספקט 5 כוכבים בתיכונים, שנראה השנה לא יציב ולא תמיד יעיל. מצד שני אני מסתכל על הסיטואציה אחרת. מה היה קורה אילו היו לוקחים שחקן תיכונים מצויין בתחילת כיתה יב' וזורקים אותו לתוך עונת מכללות? ג'י ג'י הוא השחקן הצעיר ביותר במחזור הזה. אז נכון שהוא לא קולע ביעילות מבחוץ (32.4%) ולא ממש ריבאונדר יוצא דופן למרות גובהו והאתלטיות שלו. אך המנוע שלו והרצון שלו נהדרים. בתחילת העונה הייתי מתאר אותו כקווין נוקס עם מוטיבציה לשחק… יש לו יכולת סיום נהדרת סביב הסל, מה שמשכנע אותי שלא בטוח שיהיה חייב להרוויח את לחמו מחוץ לצבע בימים בהם הקליעה לא תיכנס.

23. קייל פיליפובסקי, C, דוק, גובה 0'7, משקל 220 פאונדס, פרשמן, בן 19

עוד כוכב תיכונים שנפל. לא כמו זה שמתחתיו, וממש לא מבחינת תפוקה (פרשמן השנה ב-ACC) אבל פיליפובסקי היה אמור להיות סוג של לורי מרקנן של יוטה פוגש את כריסטיאן לייטנר (למבוגרים שביננו). שחקן שיכול לשים כדור על הקרקע למסור וגם לקבור אותם מקיבנימט. רואים בכול מהלך שהבחור למרות גובהו יודע מה לעשות עם הכדור. אבל למרות שקיבל קרדיט בלתי מוגבל מג'ון שאייר ודקות משחק רבות בדוק העמוסה, לא נראה כמו כישרון ששייך לחלק העליון של הלוח. הקליעה מאוד לא יציבה, הוא מגן בעל רצון, אך קשה לי לראות אותו ב-NBA משפיע באופן חיובי בצד הזה של המגרש. חשוב לציין שלמרות הקליעה הלא טובה משלוש (29.4% ב-4 ניסיונות) המיד ריינג' שלו נראה טוב וכך גם הקליעה מהקו. אני מאוד אוהב את הרצון שלו להזין קלעים או למסור מתוך הצבע. יכול להיות שמסתתר בתוכו איזה מקסי קלייבר, במידה וימצא עצמו משחק לצד פליימייקר משובח. להערכתי משחק הלאו פוסט שלו פחות רלוונטי ל-NBA והוא עושה שם המון נקודות.

24. דריק לייבלי, C, דוק, גובה 1'7 מוטת ידיים 7'7, משקל 230 פאונדס, פרשמן, בן 19

מקום ראשון ב-ESPN 100, משנת 2022, המדרג את כוכבי התיכונים המבוקשים. כוכב תיכונים ענק שבסוף בחר בדוק כאשר הרעיון היה שישחק עם פילפובסקי הגבוה כצד מגדלי תאומים. אבל התוכניות השתבשו כאשר נפצע במחנה האימונים בשריר התאומים. ואז כשהחל לחזור לא הצליח להישאר על המגרש בגלל בעיות עבירות. אבל עדיין קשה לוותר על כישורון אתלטי כה גדול וארוך. הוא אחלה תופס כדורים ממש גבוה באלי אופס, הידיים שלו נהדרות ואפילו יש לו קצת טאץ' מהמיד ריינג' או בג'אמפ הוק. הוא חוסם אדיר עם 4.3 חסימות פר 36. אבל קשה לי לומר שהוא מגן עליון דוגמת רודי גובר. אבל הוא גם לא ג'יימס וויסמן. גם לא זה של דיטרויט. עדיין נראה מבולבל לעיתים או פתי לקפוץ כשאר שחקן מטעה אותו. אני כן רואה שיפור הגנתי מצדו ובעולם תקין יותר היה נשאר עוד שנה בדוק כמו שעשה מארק ווילאמס. אך דוק היא מכללה איומה להישאר מכיוון שבכול שנה היא מביאה משאית של כישרונות חדשים כך שהוא תמיד בסיכון להיקבר ברוטציה.

25. ג'ורדן הוקינס, SG, קונטיקט, גובה 5'6, משקל 195 פאונדס, סופמור, בן 20

סופמור שהתפוצץ בעונתו השנייה ב-UCONN. אחלה פרוספקט קליעה מהסוג של פאטי מילס. רוב הדומיננטיות שלו באה ללא הכדור. התנועה שלו בין חסימות מזכירה את סטף של תקופת ג'קסון ששיחק לצד פוינט גארד, מעבר בין מיליון חסימות עד לקבלת הכדור ובעיקר ריצה לחצאי הפינות במשחק מעבר. יש לי תחושה שיקפוץ עוד קצת לקראת הדראפט כאשר קבוצות יחפשו קליעה בנרות. הקליעה שלו מהצבע איומה ואין לו מה לחפש כסאלשר או יוצר בשלב הזה. מצד שני הוא מעל 40% מקאץ' אנד שוט (37.5% משלוש בכמעט 8 ניסיונות) והוא קולע 88% מעונשין. הוא מגן לא רע. בעיני קצת מהמר, אבל הוא בטח לא חור בהגנה כמו ג'ורדן פול.

26. טרייס ג'קסון-דיוויס, C, אינדיאנה, גובה 9'6, מוטת ידיים 2'7, משקל 245, סניור, בן 23

היה חייב לצאת לאחר עונת הסופמור הנהדרת שלו. אבל נשאר עוד שנתיים בהם אומנם שיפר אלמטים במשחקו אך הבסיס נותר כחיית צבע שתמיד תתפוס לובים, סטייל רוב ווילאמס ובעל ניידות להגיע לחורים בהגנה. כמו ווילאמס הוא מוסר לא רע תוך כדי תנועה, אך לא מהסוג שתיתן לו את הכדור בהיי פוסט ותניע סביבו התקפה. אבל יכול להעיף מסירות יפות לפינות מתוך הצבע. הקליעה לא ממש התפתחה כך שהוא בעיקר יהיה מגן טבעת ורים ראנר. יש לו כמה מובים מהפוסט, אך הם יהיו פחות יעילים נגד מגני NBA. הגנתית יש בעיה בעיקר בחילופים. אם המשחק זז מהר מדי לא תמיד יודע היכן להיות. יותר מתאים להגנות דרופ דאון כשהוא יורד לצבע. אני מאוד אוהב שחקנים פיזים כמוהו, גם אם לא בטוח שיראה הרבה זמן מגרש.

27. קובי בופקין, קומבו גארד, מישגן, גובה 4'6 משקל 190 פאונדס, סופמור, בן 19

בופקין הוא סופמור אך צעיר למחזורו כך שניתן להתייחס אליו כפרשמן. אחרי שעלה מהספסל שנה שעברה, השנה הפך לחלק חשוב בהתקפת הוולברינס. הוא מאוד מוכשר, אבל לא בטוח שייצא לדראפט הנוכחי. טורניר ה-NIT זו הזדמנות נהדרת להראות את היכולות שלו מול יריבות נחותות במיוחד בהיעד ג'ט הווארד הפצוע. במיוחד מחוץ לקשת. הוא קולע כ-84% מעונשין וכ-48% ממיד ריינג' אך האחוזים מבחוץ עוד לא משכנעים (35% ב-3.5 ניסיונות). אבל קובי, שאימו קראה לו על שם קובי בריינט, שבדיוק הפסיד סדרה מול הספרס ב-2003, מתקדם בכול המסביב: השליטה בכדור, הכניסה לצבע, שינויי מהירות, סטרדר סטפים וכו' כדי לייצר לעצמו ולחבריו יותר מצבים. כשהוא כבר מגיע לסל הוא קולע באחוזים מאוד גבוהים מכיוון שהוא פורח בהתקפות מעבר. מזכיר לי את נקיל אלכסנדר-ווקר

28. גיימס נאג'י, C, ברצלונה, גובה 11'6, מוטת ידיים 4'7, משקל 230 פאונדס, בינ"ל ניגרי, בן 18

שחקן שקשה להאמין שעוד בן 18. בנוי פיזית כמו בן 25. ברצלונה במקום השלישי ביורוליג ומקום ראשון בליגה הספרדית. כך שאין לשור הניגרי הצעיר הזה המון הזדמנויות להראות מה הוא שווה. הוא פוטנציאל הגנתי נהדר לעמדה שכולם טוענים שהיא לא בביקוש. אך בפועל כל פלייאוף כשקבוצה נטחנת בצבע היא מצטערת שלא היה לה כלי הגנתי שכזה. נאג'י התברך במהירות מדהימה ביציאה לניתור. מזכיר את ג'יילן דורן גופנית. הוא רץ בקלילות אך גם משלב כוח פיזי רב בהתגלגלות לסל. הוא רק בחיתוליו בכול הנוגע לחשיבה על המשחק. היכולת שלו לעבד נתונים עוד לא מאוד מפותחת, כך שמשחק ה-NBA המהיר עלול לבלבלו. אך הוא מאוד השתפר כמוסר ובסקורר בלאו פוסט. הוא לא יוכל להגיע לארה"ב לפני הדראפט כי העונה בספרד נמשכת עד יוני. אבל אם ישחררו אותו אפילו למחנה אימונים אחד נוכל לדעת כמה האתלטיות שלו מרשימה אל מול פרוספקטים אחרים. יש לקבוצות NBA הרבה מה לעשות עם ילד כזה.

29. ג'יילן הוד שאפינו, PG, אינדיאנה, גובה 6'6, מוטת ידיים 10'6, משקל 215, פרשמן, בן 20.

הוד-שאפינו הוא דוגמא כיצד הצלחה קבוצתית מכסה פגמים במשחק. הוד-שאפינו, כוכב תיכונים לשעבר מהאקדמיה המפוארת מונטוורדה בפלורידה (קייד, מודי, סקוטי בארנס ועוד המון), בחר לבסוף לשחק אצל מייק וודסון באינדיאנה מכיוון שרצה מאמן עם ניסיון עבר ב-NBA. הוא משחק כפליימייקר ומראה לא מעט רגעים של גאונות, אך גם המון רגעים שבהם נראה לא שייך. אינדיאנה נראית די חזקה בטורניר והחזירה את כל הכוכבים משנה שעברה, במיוחד את ג'קסון-דיוויס, שיחד עם ג'יילן הוד שאפינו (נראה לי שהכינוי JHS יושב לא רע או FINO שזה Failure is not an option), החזירו עטרה ליושנה והביאו את ההוז'רס לדירוג 4 בטורניר. הוא במיטבו בפיק אנד רול עם ג'קסון-דיוויס או התקפות מעבר. משתמש בגובהו להגיע לאן שהוא רוצה. הוא לא מפחד להיכנס לצבע (לסיים זה עניין אחר) ולהגיע לקו. הוא גם מגן טוב. אך חוסר העקביות שלו בקליעה יגרמו למאמן להאפיר. אתה אף פעם לא יודע אם ישליך לבנים או שיאפס כוונות. הקר-חם שלו מתסכל. וודסון למד לזהות את זה מהר ולרדת ממנו כשחקן מטרה

30. טורקוויאן סמית', PG, נורת' קרולינה סטייט, 4'6' מוטת ידיים 7'6, משקל 170 פאונדס, סופמור, בן 20

סמית' היה אמור להיות בחירת סיבוב ראשון שנה שעברה אולי אפילו על גבול הלוטרי. הוא החליט לחזור ל-NC State לאחר שרצה לטעום את טעם טורניר ה-NCAA. הלילה כבר הודח נגד קרייטון ובכך סיים את דרכו בבום עם 32 נקודות במשחק ההדחה. אבל לא בטוח שמנהלי הליגה יזכרו את משחקיו האחרונים בהם התפוצץ, כאשר הוא כמעט ולא הראה שיפור סטטיסטי בן שנת הפרשמן לזו של השנה. הוא עדיין לא יעיל וזורק מה שבא ליד. אבל הילד הזה מוכשר מאוד. כקלע קאץ' אנד שוט הוא על כ-40% בממוצע. הוא מאוד יצירתי בדריבל שלו. ממש קשה לעצור אותו בדרך לסל הוא גם שיפר את יכולת המסירה שלו. הוא פשוט עוד לא שולט בגוף שלו ולא תמיד קורא טוב את קצב המשחק. אבל כפרויקט על ספסל קבוצת NBA הוא בהחלט שווה הימור. מה שכן מישהו צריך להאכילו. הירואין שיק זה לדוגמניות שדופות מהניינטיז לא לשחקני כדורסל.

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  2. Jonathan

    19 מרץ 2023 10:04:59

    תודה רבה יהונתן.
    דראפט מעניין.
    מעניין שלמעט בחירות 1 ו-2 הוא כמעט נטול סנטרים או פוינט גארדים "קלאסיים". הרבה וינגים. בגדול גם ויקטור הוא וינג שהוגדל בעוד 20 ס"מ. השאלה היא אם לשם הNBA הולך וזהו או שזה דווקא יהפוך שחקנים בעמדות הפחות מיוצגות ליותר חשובים.

    1. John

      19 מרץ 2023 10:53:38

      אני חושב שפשוט קבוצות מאוד סלקטיביות לגבי הפוינט גארדים שלהם ומה הכישורים הנדרשים ואם אין פרוספקט שבבירור "מדיח" את הפוינט גארד הפותח שלהם או את המחליף הראשון, אז אין מה לבחור בו בסיבוב ראשון. גם פחות קבוצות מנהלות התקפות היליוסנטריות סטייל לוקה או לברון. כך שמה שהן מחפשות זה ווינגים כמה שיותר וורסטילים שיכולים להחליק בין עמדות 2-4 ובכך לאפשר לגוון חמישיות.
      אני מעריך שבחצי השני של הדראפט מעט מאוד קבוצות חושבות שאפשר לפגוע בינגו בכוכב ולכן הם כבר מחפשים ספשליסטים. נגיד קייסון וולאס הוא לא הפוינט גארד מכללות הבכיר, אך הוא ספשיליסט בכך שהוא נותן לך הגנה חזקה על גארדים. כל מה שיתן מעבר זה בונוס. לגבי גבוהים הם דווקא מבוקשים, אך במחיר נמוך יותר ובעדיפות לבני 22-25. יש מעט מאוד סנטרים שיכולים להיכנס בגיל 19 ולהשפיע על המשחק. הבחירה בוויסמן עשתה משהו לליגה. מה גם שאוון מובלי שכביכול יש לו הכי הרבה לאן להתפתח מבין הסנטרים הצעירים עוד רחוק מהנקודה בה הוא אולסטאר קבוע בליגה. אם יגיע לכך רק עוד שנתיים שלוש, כבר שווה לדוג סנטרים בשוק החופשי או בטריידים כפי שעושות קבוצות רבות.

      1. Dor

        19 מרץ 2023 10:58:54

        מצד שני יש לך את קסלר מהג'אז וגם דורן מהפיסטונס (לפחות לפני שוייסמן הגיע) שנראים לא רע בכלל. אם יש לקבוצה זמן ואין לחץ לנצח כאן ועכשיו שווה לשקול סנטר עם פוטנציאל

      2. Jonathan

        19 מרץ 2023 12:21:59

        תראה, אני ממש מאמין בכדורסל של וינגים – כי גדלתי עם הדומיננטיות של הבולס ואני אוהד של הווריירס אז זה בכלל בא בחבילה קומפלט. אבל בשנים האחרונות אני איכשהו משוכנע שדווקא שחקנים קטנים ו/או גדולים הם אלה שעושים הבדל בתוך קבוצות. פתאום יוצרים מיסמאץ'. לא צריך שהם יהיו אמביד או סטף קרי מבחינת הפוטנציאל.
        לגבי בחירת סנטר – יותר מוייזמן, (וגם מבאגלי, מה יש לפיסטונס עם לאסוף בחירות 2 מאכזבות?) כל מי שהגיעו לגמרים האיזוריים בעונה שעברה די הראו שאפשר להסתדר עם יותר וינגים מגבוהים. אז אני משער שגם זה משפיע כאן.

  3. יהלי אולמר

    19 מרץ 2023 10:59:12

    מאלף ג'ון.
    בלאק וסמית' עשו את הבלתי יאמן (האומנם?) והדיחו את האלופה המכהנת בסיבוב השני הלילה.
    ויקטור הוא פשוט מעולם אחר, הליגה מריירת על היום הראשון של העונה הבאה, שאם ירצה השם תהיה בו הבכורה שלו. רק שישאר בריא ושלם.
    יש כל כך הרבה שחקני כנף עם חורים כלשהם במשחקם, אנחנו הולכים לראות הרבה שחקנים שמשפרים את מיקומם כתוצאה מהאימונים לפני הדראפט והקומביין ואולי את הדראפט שיהיו בו הכי הרבה בחירות על בסיס התאמה לקבוצה כי הוא שטוח יותר מארמון חול אחרי שאדוות ים שטפו את כולו.

    1. John

      19 מרץ 2023 11:41:38

      אכן. לצערי לא מעט פעמים המרחק מהטורניר לקראת הדראפט גורם לקבוצות להתעלם מהטורניר ולצלול למספרים בשלמותם ובאימונים בקומביין + אישיים. בנוסף להערכתי לא מעט מההפתעות נובעות ממידע פנימי הקשור לבריאות הגוף ובריאות הנפש או מידע על הפרוספרט שעלול לצוץ בהמשך. אני עד היום משוכנע שהווריורס בחרו בקומינגה ולא בווגנר בגלל סיבה לא ידועה. קומינגה לא עשה שום שכל לקבוצה כמו הווריורס. אולי הם בדיוק פחדו שדריימונד יברח וראו בקומינגה טיפוס דומה. אבל ווגנר ישב על הצורך שלהם הרבה יותר בגלל יכולת המסירה והקליעה ובגלל הגובה. אני חושב שיש עוד דוגמאות כאלה ששום מוק או ביג בורד לא יחשפו.

      1. יהלי אולמר

        19 מרץ 2023 12:13:38

        צודק, זה משתנה נוסף שצריך להתייחס אליו. ניתוח הפרוספקטים רק הולך ומעמיק לאורך השנים. עונג צרוף.

  5. Amitlahev

    19 מרץ 2023 11:31:45

    תודה רבה על פוסט אדיר שעושה סדר בראש ומוגש עם כפית לפה.
    נתון שאני שם לב אליו לאחרונה הוא גובה השחקנים. בחצי הראשון של הדראפט אין כמעט שחקנים שגובהם פחות מ-2 מטר.
    די מייאש למי שחולם להגיע לליגה הטובה בעולם…

    1. John

      19 מרץ 2023 11:49:13

      שחקנים שלא יכולים לשחק בהגנת חילופים הם בעיה הגנתית אם הם לא פוינט גארדים. ואם הם פוינט גארדים הם צריכים להיות יותר טובים מהפוינט גארדים הקיימים. הליגה עמוסה קשות בעמדת ה-PG. אורלנדו כבר מרגישה בנוח עם פולץ המשתפר וסאגס ואנטוני סוגרים להם פינה, דיטרויט כבר עם עודף וזקוקים לקליעה והגנה בכנף, יוסטון דווקא ישמחו לפוינט גארד אך אם השמועות על הארדן נכונות אלי גם שם פחות רלוונטי (זה נראה שמאז השמועות הרוקטס מנצחים כמעין אודישין לסטאר העתידי שלהם), מה שמשאיר אותנו עם סן אנטוניו, הנטס, שיקגו, מיאמי הוויזרדס ואולי יוטה שהיו שמחים לשדרג את הפוינט גארד שלהם. העניין הוא שיש בדיוק פרוספקט אחד כזה בכל הדראפט וגם הוא מצריך עבודה.

  6. עמיחי קטן

    19 מרץ 2023 11:59:39

    תודה ג'ון.
    ראיתי את וומבניאמה לא מעט ביורוליג בעונה שעברה, כולל במשחק נגד מכבי, והוא היה נראה קצת אבוד כשגארדים כמו ווילבקין לקחו אותו באחד על אחד או כששמר עליו מישהו מספיק אתלט עם סייז, אפילו כמו אנג'לו קלויארו.
    כפרוספקט יש לו סט תכונות מאוד מרשים, והוא בוודאי השתפר מהעונה שעברה וימשיך להשתפר, אבל אלו לא רק סימני שאלה בריאותיים, אלא גם זה שהוא לא היה מספיק טוב בליגה הכי קרובה ל-NBA ברמה שלה, כך שאני לא אופתע לראות אותו מתקשה מאוד בהתחלה.
    לגבי ההשוואות ההיסטוריות, בדראפט של 2018 היה פרוספקט שלקח את כל התארים באירופה באותה שנה, וזה שהאמריקאים מחפשים באירופה רק "חדי-קרן" ולא בחרו ררשון את הבחירה הברורה ביותר מאז שאני עוקב לא אמור להוריד מזה שדונצ'יץ' הוא לדעתי הפרוספקט הגדול ביותר ב-20 השנים האחרונות.

    1. John

      19 מרץ 2023 14:44:25

      וומבנימה היה בין 16-17 כשראית אותו. כיום הוא רק בין 18 ואחד השחקנים הדומיננטים באירופה אם לא הכי. הוא מוביל קבוצה בינונית לצמרת הליגה הצרפתית והראה מספרים יפים גם מול קבוצת יורוליג בליגה. דונציץ' אכן היה מאוד מרשים. אבל בדיעבד עשו הרבה מאוד רומנטיזציה לתקופה שלו בריאל מדריד. הוא אמנם לקח תארים אך לא תמיד היה המוביל של הקבוצה שלו. היה זה סרג'יו יול שכאשר נעדר דונצ'יץ הפציץ מספרים אך כל מדדי היעילות שלו ירדו. היו המון סימני שאלה לגבי היכולת שלו לעבור שחקן ברמה הבאה. והוא אכן נעבק עם היעילות בעונת הרוקי למרות המספרים המדהימים לרוקי. אבל מה שהפך את דונצי'ץ לשחקן כה דומיננטי זה ההתפתחות הגופנית שלו. הכוח הפיזי שלו יחד עם המוח הכדורסלני שלו חסרי תקדים. לערכתי הוא שוקל כיום קרוב ל-260 פאונדס כאשר הגיע לליגה כבר בסביבות 240. בחוקי ההתקפה הנוכחיים, בין עם הוא עובר שחקן או זורק מעליו, רוב היעילות שלו היא דווקא בכניסה לצבע והאפשרות שלו להיפרד מהמגן. היכולת שלו לשנות מהירויות לקלוע גם עם מגע קשוח יוצרת מצב שאין לנמוכים מה למכור מולו ואת הגבוהים הוא מפרפר. שוב, אל תבין מדבריי שהמסע של לוקה בגיל צעיר באירופה לא היה מאוד חריג. אלא שהוא לא היה אמור להיות משהו בין דורי שלא נראה קודם.

      1. עמיחי קטן

        19 מרץ 2023 15:39:02

        אני חושב שדווקא לא העריכו מספיק את דונצ'יץ', לפחות עד 2020, ושהוא היה מרשים עוד יותר ממה שדיברו עליו. לגבי וומבניאמה, הוא משחק ברמה נמוכה יחסית, ככה שקשה לי יותר להתרשם ממנו, ואני נוטה להעריך שיקח לו זמן להשתלב.

        1. דאנקוואן שואוסווגר

          19 מרץ 2023 17:46:53

          אני חושב שויקטור יפגיז מהרגע הראשון ויהיה אולסטאר קל מוקדם מאד.
          למה? בניגוד להרבה גבוהים דבילים הוא באמת מוכשר ומצויין תוסיף לזה את ההייפ מהליגה ומהבוסים שכבר עושים לו סטייל ציון תוסיף את שריקות האוויר שהוא הולך לקבל אם מגן יעבור לידו תוסיף לזה שיפור של אימוני קפיצה על מגינים וזריקת ראש והקליר פאת שיש בליגה והופ הגעת לשחקן של 20 נק כבר בעונתו הראשונה.
          טו איזי

          1. John

            19 מרץ 2023 18:35:31

            אני חושב שאם במשחק ליגת הקיץ הראשון שלו איזה פוץ ג'י ליגר יכנס לו ברגלים ויסיים לו את העונה יהיה GM אחד בליגה שיקח טוסטר לאמבטיה ויתלבט

            1. דאנקוואן שואוסווגר

              19 מרץ 2023 19:53:53

              מאמין שישרוד😁
              הוא מאד מהיר לגובהו וזז עם הרגליים חבלז לדעתי הוא יתן גם בלוקים בלי הכרה.
              לגבי בידודים אין היום שום סנטר בליגה שיכול לעצור גארד בליגה בבידוד אז זה לא כזה אישיו

        2. John

          19 מרץ 2023 18:34:26

          זה תלוי מי. האמריקאים שלא הכירו אותו בהחלט עשו לו עוול ענק. אבל הסקאוטים האירופאים דיברו על לברון ג'יימס. נכון שבדיעבד הם כנראה צדקו, אבל לוקה של ריאל היה רחוק מלהיות דומיננטי כפי שזוכרים. הוא בהחלט היה נדיר לגילו. אבל היו לא מעט חורים במשחקו. אבל בדיעבד כשמשווים אותו לגדולים אחרים זה היה צריך להרים להנחתה. קוקץ' בגיל 20 כבר היה השחקן האירופאי ביי פר הכי טוב (אולי שנה אחרי בגיל 19). ג'ינובילי היה אחד משלושת השחקנים הטובים ביורוליג בגיל 21. אז בהחלט שחקן כזה בגיל 18, זה היה אמור להספיק. אבל, לוקה של שנת הרוקי היה שחקן שבאמת שיחק עם הכסף של הבית. הוא ניסה מה שרצה, איבד בסיטונאות ובדק מה הגבולות של המשחק שלו. השינוי הפיזי שלו בשנה השנייה עשה המון הבדל. אחד הטענות שלי הם שאם יוריד במשקל ויגיע למשקל של גארד רגיל יאבד הרבה מאפקטיביות שלו. כמו לברון של תחילת עונת 2015 שהוריד במשקל וירד באפקטיביות עד שנסע לגרמניה.

  7. Havlicek stole the Ball

    19 מרץ 2023 12:18:02

    וואו ג'ון, איזו עבודה! מלבד השניים הראשונים לא הכרתי אף אחד, אז תודה רבה על החשיפה והכתיבה המשובחת!
    .
    ג'ון, מקפיץ פה משהו שהגבתי לך אחרי הטרייד על דוראנט. אשמח לשמוע דעתך, בזמנך —
    .
    "
    הוא לא "היה צריך ללכת למקום אחר כדי לאזן את הליגה". שיעשה מה שטוב לו. באופן אישי, אני שמח שראיתי את גולדן 17-18 — קבוצה קרובה לשלמות. עם זאת, אם עושים את משחק 'השוואת האליפויות', אז השתיים של דוראנט פחות מרשימות אותי מהשתיים של חאכים, או מהאחת של דירק.
    .
    'שוכחים' את הפלייאוף כי עם כמה שהם התקשו, הם היו בסוף ב-3-1 וחזרו לסאן-פראן. מנצחים במשחק חמש — הפסידו שישה משחקים כל הפלייאוף, כולל קאמבק אדיר. אולי לא דומיננטיות של לייקרס 01, אבל הרבה הרבה יותר טוב מ, נניח, בוסטון 08, מיאמי 13 ולא מעט אלופות 'דומיננטיות'. והם התקשו מול קבוצה מעולה עם שני mvps שניתחה סיבוב לפני קבוצה עם 67 נצחונות. בקיצור, לא היו דומיננטים בכלל זה קצת עיוות.
    .
    בכל אופן, אני לא חושב שזו טיפשות גדולה. כאוהד ספורט (יותר מאוהד בוסטון או קבוצה), יש בי רצון כפול — האחד, לראות את שיא היכולת האנושית, את הנשגבות בספורט, את השיאים והפיקים והגרייטנס. הצד הזה סופק במלואו ב-17-18 עם הווריירס.
    .
    מאידך, יש גם את הרצון ל-even field. אפילו כאוהד מכבי בזמנו (איבדתי עניין בספורט ישראלי לחלוטין), זה היה מגוחך מה שהיה משנות השבעים עד 08. מה שקרה מאז בעייתי מכיוון אחר, אבל נעזוב את זה כרגע. בנוסף, יש בי את הרצון לראות שחקנים, בעיקר hof, נשארים בקבוצה שבחרה אותם ומביאים אותה לארץ המובטחת. עבורי, הרגש במקרים אלו חזק יותר.
    .
    תראה, אולי אני מתפלסף על ריק, אבל לדעתי המהות הראשונית ביותר של ספורט, או אף תחרות, היא סובלימציה למלחמה. בשלב השני, היא הוגנת — כולם מתחילים מעמדה שווה, מאפס-אפס או מנקודת התחלה דומה. בניגוד מוחלט לחיים האמיתיים, בהם נקודות הפתיחה שונות לחלוטין.
    .
    במילים אחרות, ספורט הוא גם עידון של יצר חייתי ופראי בצורה מוסכמת, מקובלת ומעודדת חברתית, ומצד שני אוטופיה הוגנת, בה לכולם הזדמנות שווה מאותה נקודה, ושהטוב ביותר ינצח. אותה כפילות של חייתי-אוטופי היא 'הלב והמנוע' של התחרות בכלל ואתלטיקה בפרט.
    .
    מסיבה זו, אני לא חושב שיש בעיה להחזיק בכפילות גם לגבי המעבר של קיידי לווריירס. מחד, זו הייתה תאווה לעיניים. מאידך, היה בכך משהו צורם, לא מרגש או סוחף בזכיות עצמן (על אף הסחף והרגש האדירים מהשירה בתנועה שהם הציגו)."

    1. John

      19 מרץ 2023 16:52:50

      הי, מאוד מעניין. אני דווקא לא זוכר את 2016 כעונת ווריורס מאוד דומיננטית. ה-73 ניצחונות היו הישג אדיר, אבל הווריורס של מרץ אפריל כבר לא היו בלתי מנוצחים. המעבר שלהם את הת'נדר דרש צירופי מקרים שהייתי מגדיר כ-3%. זו לא רק הייתה התמוטטות של הת'נדר כמו תצוגות קליעה בלתי אפשריות של הווריורס. אילו כך היה הדבר והווריורס היו מסיימים מול הת'נדר בהפסד, ונניח ש-KD היה עף מול הקאבס, לא בטוח שהיו רואים במעבר לווריורס עניין כל כך חריג. בטח לא כשבארנס, בוגוט ברבוסה ואזילי עזבו. אני חושב שהליגה בנרטיב חשוב לה מאוד להאדיר את הקבוצה של 2016 כדי לקבע את הלגסי של לברון שניצח אותה. אבל עם יד על הלב, אם הסדרה מול הת'נדר הייתה מסתיימת כפי שהסטטיסטיקה מראה ניצחון נוסף על דוראנט לא היה נחשב באותו הלבל. גם במיאמי ובגם בקאבס חטף על הצטרפותו לסופר טים (כן הקאבס נחשבה סופר טים ופייבוריטית ברורה ב-2015). וזה ריקח את הלגסי. אותו כנ"ל יעשו לאליפות האחרונה של קרי.
      .
      בכול אופן החוזק של הווריורס של 2017-19 היה אדיר אבל הם לא באמת דרסו את הליגה. פשוט היה להם מצ' אפ מאוד טוב מול קבוצות הצמרת. מול הרוקטס למשל מאוד התקשו גם בעונה הרגילה. מה שהדהים בקבוצה הזו זו ההתאמה והשילוב של הספורסטארים שכול אחד וויתר על משהו בשביל לשחק יחד ולהפציץ יחד. ולכן היה כיף לצפות בהם משחקים. אבל כמות המזל הכלכלי שנפל על הווריורס בדיוק לפני החתמת KD היא כה נדירה כך שעובדה שלא הצליחו מאז לשחזר את המהלך וגם לא יצליחו. KD בסאנס למשל היה חייב להגיע בתמורה לכול העומק של הקבוצה יחד עם השבירות של כריס פול כפצוע כרוני.
      זה החמש סנט שלי. לגבי הסובלימציה של מלחמה זה נכון חלקית בעיני. לפעמים זה דווקא זירה בו אנו יכולים להחליף את המצוי באידיאלי. בעולם אין שיוויון, בספורט יש. בעולם אנשים לא דואגים אחד לשני בספורט הם כן. בעולם אולי אתה מוותר כשקשה אבל הספורטאי לא. בדיוק כמו ביוון העתיקה זו הייתה תצוגה של התעלות הגוף והנפש האנושית וחגיגה של זה

      1. Havlicek stole the Ball

        19 מרץ 2023 17:03:02

        תודה על ההרחבה ג'ון. ומסכים לגבי הסיפא (לכן רשמתי על ה'אוטופיה ההוגנת' שבספורט).
        ושוב תודה על פוסט אדיר!

  8. אשך טמיר המקורי

    19 מרץ 2023 16:27:10

    תודה רבה.
    ראיתי פעם אחת את ויקטור נגד סקוט, במשחק ביניהם.
    ועוד קצת היילייטס של ויקטור.
    הוא בהחלט חייזר שנחת מכוכב אחר, מעולם לא ראיתי דבר כזה.
    אבל הוא הימור בגלל סכנת העמידות.
    הימור משתלם בכל דראפט כ-1, אבל הפעם יש את סקוט להפסיד אם ההימור יתברר כלא מוצלח.
    אני בכלל לא בטוח שסקוט לא יהיה השחקן היותר משמעותי ב-NBA בראייה היסטורית.
    יש לו סט יכולות מפלצתי לגילו, וגם אתלטיות כזו, והכל עטוף בגישה רצחנית, שאפתנית ולא מתפשרת.
    ממש לא יודע להגיד מה הייתי בוחר כמספר 1, האם האפסייד שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה, אבל עם הימור גדול בצידו, או שחקן שיהיה מוביל בליגה (נראה לי מההתרשמות הקצרה), הימור בטוח הרבה הרבה יותר, וגם כנראה ייתן אפקט יותר מהיר לקבוצה.
    אולי לפי צרכי הקבוצה.
    אני חושב שאני קצת-קצת נוטה לסקוט, כי הליגה היא ליגה של גארדים.

    1. John

      19 מרץ 2023 16:56:32

      סקוט רק בן 18 אבל כולם מתייחסים עליו כאילו היה סופמור בגלל שהוא שנתיים בג'י ליג (ויתר על כיתה יב') כילד בן 18 הוא נדיר. הוא יכל להיכנס כפרשמן למכללות שנה הבאה. עדיין יש הרבה בעיות במשחק שלו ביחס לנבחר שני. אבל לא יותר מאחרים בגיל דומה. הקליעה בעיני סופר קריטית אפילו להגיע לרמה של ג'ה קריא 35% משלוש כדי שלא יצופפו מולו כפי שעושים מול ווסטברוק

    2. Pitzo

      20 מרץ 2023 09:42:46

      שתי הערות:
      1. שחקן בפרופיל של סקוט לא פחות מועד לפציעות. ופציעה אצלו יכולה להיות קריטית למשחק שלו.
      2. מדברים על שנה קצת מאכזבת של סקוט (אולי הפציעה מהמשחק נגד וומבי) ופוטנתיאל ׳נפילה׳ למקום השלישי

      1. John

        20 מרץ 2023 09:51:49

        מסכים. הוא לא ביצע טיפוס מעלה במשחקו כמו בתחילת העונה. לדעתי הפציעות הוציאו אותו מהגרוב. אני דווקא היום הרבה יותר אוהב את ניהול המשחק שלו לעומת תחילת השנה. קליעה תגיע. הילד בן 18 וזה ממש נדיר לראות את סט הכלים שיש לו כבר בגיל הזה

  10. ירון, החלום

    19 מרץ 2023 16:48:39

    בס"ד
    תודה רבה ג'ון.
    פריוייקט ממש מושקע…..
    מפאת חוסר זמן, קראתי רק את 3 הראשונים, והיה מעניין….
    ויקטור עם פוטנציאל בשמיים, אבל נקוה שישאר בריא.

  11. רביד אראל

    19 מרץ 2023 17:21:06

    מעולה ג'ון, תודה רבה!
    מעניין אותי לראות האם התקרית תשפיע על המיקום של ברנדון מילר בדראפט או שקבוצות יעדיפו להחליק את העניין ולהביא לו עזרה. (וגם אם הוא ייפול במוקים שלך אבל לפי מה שכתבת אני מניח שכן)

      1. רביד אראל

        19 מרץ 2023 22:10:47

        כדי שהוא יילך למכון טיפולי קודם הוא צריך להוציא התנצלות שזה לא התנהגות שמתאימה לו ושהוא מקבל את העונש 🥲

  13. zivovivo

    19 מרץ 2023 18:16:02

    אחרי מה שאני רואה מקיגן אני לוקח את אחיו מהלייט לוטרי בעניים עצומות. זאק אידי הענק של פרדו מאד מרשים ואני חושב שהוא יהיה נהדר בנבא. שמח שסוף סוף אני לא מתעניין בדאאפט השנה.עוקב אחרי סשה וזנקוב מאולימפיקוס שהקינגס אמורים להחתים בקרוב.

    1. John

      19 מרץ 2023 18:26:54

      תגיד לך יש מושג איך אחים תאומים הם בעלי ידים דומיננטיות שונות? אני מאוד אוהב את האופי של האחים מורי. קצת שיין באטייה. באים לעבוד ולעשות את מה שצריך לעשות בלי דרמה.
      זאק אידי הודח הלילה בהפתעה הכי גדולה בכול הזמנים… אבל מסכן כמה הרביצו לו. אני קצת מודאג לגביו ב-NBA קצת כמו גרזה שהיה סקורר מטופף במכללות ועכשיו בקושי מוציא דקות ברוטציה פעם ב… הוא כבד מדי למשחק המהיר והמטורף בליגה ויכניסו אותו לבידוד. הוא עדיין שווה סיבוב שני כסוג של בובאן מריאנוביץ'.

        1. John

          19 מרץ 2023 20:27:07

          לא נעלם. הוא לרוב בסיבוב שני. הוא בהחלט שווה לקיחה. ריבאונדר מטורף. נכון שהוא ככל הנראה לא סקורר ב-NBA אבל כספשליסט הוא אחלה

      2. רביד אראל

        19 מרץ 2023 22:13:37

        הם תאומים לא זהים כלומר שתי ביציות שונות הופרו באותו הזמן על ידי שני תאי זרע שונים.
        זה מסביר כל שוני שיש ביניהם כי בעצם אין להם דומות גנטית זהה יותר מאחים רגילים.

  18. zivovivo

    20 מאי 2023 15:05:02

    התחלתי לעקוב קצת אחרי הדראפט. אוסקר טיביו אחרי שנה חלשה נראה מצוין מקווה שהקינגס יקחו אותו ב38. בילל קוליביל הצרפתי חבר של ויקטור ילקח בלוטרי יש לו הייפ מטורף לאחרונה ולא ברור איפה היה עד עכשיו במוקים. גם אני אוהב את לאונרד מילר יותר מהמוקים. קובי באפקין הוא חתיכת כשרון ולא אתפלא אם יבחר בלוטרי. וסקוט הנדרסון הוא חתיכת סטאד כמעט בכל דראפט בעשור האחרון היה הולך ראשון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט