עדי גורדון, יש בנו אהבה והיא תנצח / הגולש אורי הירשמן

עדי גורדון, יש בנו אהבה והיא תנצח / הגולש אורי הירשמן

אורי הירשמן הוא תלמיד כיתה ט׳ וגולש ותיק באתר.

תחרויות. העולם שלנו סובב סביב תחרויות. מאז הפעם הראשונה בה שני בני אדם בעידן הפרהיסטורי נלחמו על מקור מים או על פגר של בהמה, האנושות נמצאת בתחרות בלתי פוסקת. למלחמה על מקורות אוכל ומים, לימים, התווספה גם המלחמה על הכבוד, ואז, ביוון העתיקה, הוחלט למסד את התחרות ולהפוך אותה לאירוע. להמיר את שדה הקרב המלחמתי בהתמודדות ראווה באיצטדיון. ירי הקשתים זה בזה הוחלף בירי לעבר מטרות דמה, וצחצוח החרבות הומר בקרבות ראווה. כך נולד הספורט.

הספורט ביוון התחיל כאירוע של סגידה לאלים, אירוע שמי שהשתתף בו זכה לכבוד. אך כאשר יוון נפלה ורומא עלתה לגדולה, הספורט הפך להיות זירה של אנשים פשוטים, זירה שנועדה לשעשע את העשירים. מאז, ספורט הפך מאלוהי לארצי. לפעמים נדמה שהאנושות מבצעת תהליך של רגרסיה: הספורט מפסיק להוות רק תחרות, ושב והופך למלחמה, לשדה קרב שמנקז אליו יריבויות מרות ומריבות עקובות מדם, ממש כמו כל דבר אחר. אבל ספורט, ביסודו, הוא לא כל דבר אחר. ספורט הוא דבר שמאגד סביבו קהילות, מדינות. ספורט הוא דבר שאמור לאחד בין אנשים, לא להפריד אותם.

אני אכתוב על איש שביקש לשנות את כל זה, אני אכתוב על עדי גורדון.

עדי גורדון נולד בשנת 1966. כילד שיחק טניס, פינג פונג וכדורגל. הוא תואר על ידי חבריו כילד תחרותי שיעשה הכל כדי לא להפסיד. בגיל ארבע עשרה הכיר את ענף הספורט ששינה את חייו – הכדורסל. גורדון החליט להתמקצע בספורט זה והפך לשחקן כדורסל מן המניין.

כאשר גורדון הגיע להפועל ירושלים, הקבוצה הייתה במצב ירוד הן על המגרש והן מחוצה לו. המשחק לא היה טוב, האוהדים נעדרו מן היציעים, והמשחק הרגיש בעיקר חסר טעם. גורדון בא והביא איתו רוח אחרת. עדי גורדון רצה שהאוהדים יחזרו למגרשים ושהמשחק יחזור להיות מהנה.

עם השנים, כך חשבתי עד לאחרונה, עדי גורדון המיר את התחרותיות העזה בפילוסופיית משחק ייחודית. הוא האמין שלא שווה לעשות כל דבר בשביל הניצחון, ושהמשחק צריך לחזור להיות בבסיסו חוויה מהנה שאינו מלחמה אלא תחרות.

בתור אוהד הפועל, שגדל על הערכים אותם הנחיל עדי גורדון, קיבלתי בזכותו של חיבור זה, הזדמנות לשוחח עם גיבור הילדות שלי. זכיתי לדבר עם עדי גורדון. ניצלתי את ההזדמנות כדי לשאול אותו את השאלה המתבקשת שהטרידה אותי: אם אתה לא תחרותי, מה הניע אותך לשחק? תשובתו הלא צפויה, מהווה בעיני בסיס לתפיסת עולם ייחודית וראויה לחיקוי: ״מי אמר לך שאני לא תחרותי? פשוט ככל ששיחקתי יותר, ועברתי יותר חוויות קשות, הבנתי שיש דברים שלא שווה לעשות בשביל הניצחון״.

גורדון תחרותי מאוד. הוא שונא להפסיד ובוערת בו תשוקה תמידית לנצח. הוא מוכן לעשות כמעט כל דבר כדי לנצח. מה ששינה את עולם הכדורסל היה שהוא היה מוכן לעשות כמעט כל דבר. גורדון לא היה מוכן לדחוף שחקן של קבוצה יריבה או לדבר בזלזול אל חבריו לקבוצה. הוא האמין שאם הוא ידרדר לדברים אלו, הוא כבר לא ינצח אלא יפסיד מכיוון שהמשחק יפסיק להיות מהנה. גורדון שינה את תפיסת העולם של תקופתו, תפיסה ולפיה הניצחון הוא הכי חשוב, ולגיטימי לעשות כל דבר בשבילו.

דבר חשוב נוסף אותו הביא גורדון להפועל ירושלים, הוא הקשר עם האוהדים. עדי גורדון טבע את התפיסה שהפועל ירושלים היא לא קבוצה שיש לה קהל, אלא קהל שיש לו קבוצה. גורדון האמין שהדבר החשוב ביותר לקבוצה זה אוהדיה, ושכל המטרה של קבוצת ספורט היא לשמח את האוהדים.

תפיסה זו גם גרמה לקשרים החזקים בין הפועל לאוהדים שהתחילו אז וממשיכים עד היום. גורדון הבין שכדי שיווצרו קשרים חזקים שישארו לשנים, ואולי אף לדורות – הוא צריך לעשות מעשים למען האוהדים והקהילה. לכן הוא עשה מעשים שהטביעו את חותמם באוהדים. לדוגמה, הוא הטיס ילדים אוהדי הקבוצה יחד עם הקבוצה למשחק באילת, או קנה על חשבונו אלפי חולצות עליהן הכיתוב ״יש בנו אהבה והיא תנצח״.

ציטוט זה, שגורדון לקח משירו של אריק איינשטיין, הפך להיות המוטו של הפועל ירושלים ומרכז האידיאולוגיה שלה. האהבה בין האוהדים לשחקנים ובין השחקנים לשחקנים היא זו שחשובה, והיא זו שעומדת במרכז. כאשר יש אהבה, יש מורל גבוה, יש כבוד הדדי, שחקנים נהנים מהמשחק. ושחקן שנהנה לשחק, כך לפי פילוסופיית המשחק של גורדון, משחק יותר טוב משחקן שלא נהנה לשחק.

אידיאולוגיה זאת השפיעה על עולם הכדורסל הישראלי ומשפיעה עד היום. בניגוד לכדורגל הישראלי, בו הקבוצות, השחקנים והאוהדים, מתפרעים, צועקים גסויות, ומעליבים את השחקנים, בכדורסל הישראלי כיום יקרו מקרים כאלה הרבה פחות, הרבה מזה בגלל גורדון. כמובן שעדיין יש אלימות במגרשי הכדורסל, ועדיין יש בעיות בין אוהדים, אבל פחות מתקופת כניסתו של גורדון להפועל ירושלים.

כאשר דיברתי עם אוהדי כדורסל מתקופתו – בין אם אוהדי הפועל ירושלים, בין אם אוהדי מכבי תל אביב ובין אם אוהדים של קבוצות אחרות – ושאלתי אותם על עדי גורדון, קיבלתי את אותה תשובה שוב ושוב: עדי גורדון היה שחקן ענק. הוא שינה את פני הכדורסל הישראלי. הוא הבין איך המשחק צריך להיות משוחק ומדוע. גורדון הרשים את אוהדי כל הקבוצות וגרם לשינוי לא רק בקבוצתו.

במהלך שנותיו בכדורסל הישראלי, גורדון הפגין רוח של ווינר אמיתי. הוא ויתר על משכורת שהגיעה לו בתור השחקן הטוב ביותר של הפועל ירושלים והקפטן, וזאת על מנת שההנהלה תוכל להביא שחקנים שיעניקו לאוהדים את חווית המשחק הטובה ביותר. הוא הבין מה צריך לעשות למען הכדורסל הישראלי, והיה מוכן לוותר על כספו לטובת מטרה זו.

יש שמביאים כדוגמא נגדית את מי שנחשב לגדול שחקני הכדורסל אי פעם, מייקל ג'ורדן. ג'ורדן השתמש בדרך הפוכה מזו של גורדון: התחרותיות שלו התבטאה לא פעם באלמנטים תוקפניים, לעיתים אף משפילים, הן כנגד שחקנים יריבים ואף כנגד חבריו לקבוצה. השיקגו בולס, בה שיחק, נחשבת לקבוצה הטובה בכל הזמנים. כאשר שאלתי את גורדון בנוגע למייקל ג'ורדן, תשובתו הייתה:  ג׳ורדן יכל להיות שחקן עוד יותר טוב ממה שהיה אז, וקבוצתו יכלה להיות אפילו יותר טובה. אם ג׳ורדן היה מתייחס לחבריו לקבוצה בהגינות, הערבות ההדדית שלהם יכלה להפוך לעוד יותר גדולה, ולכן גם משחקם כקבוצה. ג׳ורדן עד היום לא שלם עם עצמו ולעולם לא יהיה. לזה קוראים הצלחה?

האידיאולוגיה של גורדון חורגת מגבולותיו של המגרש ושל משחק הכדורסל, ואפשר לקחת אותה לכל תחום בחיינו. במיוחד היום, כשהקיטוב בעם גדול מתמיד, אפשר לקחת את אמירותיו ואת משנתו של גורדון לחיינו ולהשתמש בה כדי להתקרב יותר כעם, כמדינה, ובכלל.

גורדון שינה לגמרי את הלך הרוח הישראלי בתקופה ההיא. הוא החזיר את עטרת הספורט ליושנה, ופרץ את הדרך לשינוי. גורדון גרם לפחות אלימות במגרשים, לפחות חילוקי דעות, ליותר אהבה, וליותר הדדיות. הוא השפיע וממשיך להשפיע לטובה  על הכדורסל הישראלי ככלל ועל הפועל ירושלים בפרט. גורדון בא ואמר את מה שאף אחד לא העז להגיד: יש בנו אהבה והיא תנצח.

מקורות: ראיון אישי בזום עם עדי גורדון, ויקיפדיה, יו-טיוב, פלאש גורדון/ עושה היסטוריה

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. מעולה אורי
    לפני שנתיים בערך הייתה לי הזכות להיפגש ולדבר עם שחקן ואדם שמאוד מזכיר את גורדון, דורון שפר הגדול. שניהם מאמינים בכוח המאחד והתרפי של המשחק ומשתמשים בו כדי להפוך את החיים של אנשים מסביבי ליותר מספקים, רגועים ושלמים. מסוג האנשים שהופכים את העולם למקום טוב יותר.

  2. אורי תודה זכיתי להכיר את גורדון באופן אישי
    זכיתי להיות נוכח בשני הגמרים ביד אליהו עם סל הניצחון שלו ב 96 וההצגה הבלתי נשכחת שלו ב 97
    בגדול הוא בהחלט היה תחרותי
    ומה שאתה כותב כאן מזכיר לי מה ששמתי פעם מדוקי בן ארצי היום רב פעם נווט בחיל האוויר
    שאמר על הוויכוח בין אברהם אבינו לנמרוד
    שנמרוד אמר לאברהם אתה איש חסד נחמד מקבל את כולם בסבר פנים יפות
    אבל אני נמרוד מלך העולם ולכן חייב אני להיות אכזר וכועס אחרי כן השורה התחתונה תהיה שלילית
    והפלא הגדול שאברהם באיזה שהוא שלב ניצח במלחמה את אותו מלך העולם ולמעשה הוא אברהם היה המשפיע בדורו אך בניגוד לנמרוד הוא עשה זאת בחיוך
    רוצה לומר אברהם הוכיח לנמרוד שאפשר להצליח גם בחיוך ואהבה.

    אבל צריך לומר בהגינות דווקא לאור ההשוואה בין גורדון לג'ורדן
    שגורדון לא הגיע עד הסוף בדרכו במבחן התוצאה
    נכון הוא הוביל את ירושלים ל 2 גביעים אבל את האליפות לא לקח ובכלל בעיני הוא יכול היה להגיע ליותר הישגים קבוצתים גם עם הנבחרת.

    אגב מעניינת ההשוואה בינו לבין שפר
    2 רכזים מעולים שבאיזה שלב נכנסו לקטע של רוחניות
    והבינו שיש דברים חשובים מספורט.
    בעיני גורדון היה מוכשר יותר
    אבל שפר מאוזן יותר והישגי יותר
    כאשר גורדון פרש הוא פרש בגיל צעיר יחסית
    הוא לא היה שם לתרום מניסיונו כשחקן וותיק כמו פניני היום למשל
    שפר ידע לחזור ואפילו להוביל את ירושלים לתואר אירופאי ראשון .
    ובכלל היה שם זמן רב יותר
    למרות שהיה רוחני וחיובי בדומה לגורדון

    נחזור לגורדון כמה זכרונות
    1 אחרי הזכייה בגביע הראשון הייתה חגיגה בכיכר ספרא דיברנו על הרישנזון ז"ל האוהד שנהרג באותה השנה בפיגוע כאשר היה בצנחנים
    גורדון אמר לי עליתי לקברו בבוקר הגמר
    התרגשתי מאד.

    2 באותו הגמר בשוויון נק התקפה אחרונה פסק זמן של פיני שמשרטט תרגיל שבסופו צריך למסור לביל תומפסון גורדון עוזב בזעם את פסק הזמן
    פיני שואל אותו מה קורה ?
    גורדון אומר לו או שאתה נותן לי גב או שלא
    פיני בגדולתו אומר לו אתה רואה את זה ….ומצביע על הגביע תביא לי אותו איך שתמצא לנכון
    וגורדון דופק סל ניצחון 0.5 לסיום

    3 ההפצצה מול יוון ביורובאסקט 93
    35 נק בניצחון 74-79

    4 גורדון מפציץ 32 נק בגמר גביע 97 בניצחון על מכבי 82-89

    5 גורדון מביא את הכדור למכבי ואומר לה רוצים אליפות קחו

    6 גורדון חולה במחלת הנשיקה בעונת 93-93 בפיגור 2-1 משחק 4 לאחר שלא שיחק כמעט כל המשחק
    הוא עושה "קוסט טו קוסט"
    ומנצח את המשחק ומשווה ל 2-2 בסדרה הנהדרת

    7 0 נקודות בגמר הגביע הראשון שלו כשחקן חולון מול הרצליה בגמר 95

    בנוסף בזכרון מעומעם משהו אני זוכר שבחצי גמר 96 מול הרצליה היה חלש מאד
    אבל כמדומני ואולי אני טועה הוא קלע 2 נק בלבד כל המשחק ושוב אם איני טועה זה היה סל הניצחון ב
    82-84

  3. יופי של כתבה אורי, ישר כח…וגם שלך אשך אי שם בשלהי 2017 נהדרת ומלאה באור…מעניין מתי בחרת לעבור to the dark side…

    1. תודה. אומנם בשנים האחרונות פחות, אבל הקהל של הפועל הוא עדיין הקהל הטוב בארץ לדעתי, ושונה מאוד מקהלים של קבוצות אחרות.

  4. נפלא אורי. אני אוהד הפועל ת"א מתחילת שנות ה-90.
    עדי גורדון הוא כדורסלן וספורטאי סופר מוכשר ששילב בתוכו אדם לא פחות גדול שלא יכולת שלא להעריך גם שהאכיל אותך כאוהד הקבוצה היריבה מרורים.הסל ההוא בגמר הגביע מול מכבי בעיניי הוא אחד האייקונים בכדורסל הישראלי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט