סנטרים ללא תחליף? / רועי ויינברג

השינוי הדי מדהים שקרה בכדורסל בשנים האחרונות העלים הרבה תפקידים, ואחד מהם אולי זה התפקיד של הסנטר המחליף. ראינו דוגמה די מדהימה לזה במשחק של דנבר מול שרלוט.

ניקולה יוקיץ' נתן את אחד המשחקים הגדולים שלו בעונה הסדירה וסיים ב-20+ ב-40 דקות, דיאנדרה ג'ורדן המחליף היה עם 16- ב-8:19 דקות. זאת ממש לא מגמה של משחק אחד.

עד כה השנה דנבר עם נט רייטינג טוב מאוד של 10.43 כשיוקיץ' על המגרש ו-14.9- כשהוא לא משחק. כשיוקיץ' על המגרש הם יותר טובים מהקבוצה הטובה בליגה, כשהוא על הספסל הם יותר גרועים מהקבוצה הרעה בליגה. במונחים פשוטים יותר, הם הופכים מהארלם גלובטרוטרס לוושינגטון ג'נרלס.

הייתה לדנבר אותה בעיה בשנה שעברה, כשהיה שיפור עם הגעתו של דמרקוס קאזינס ( אחרי פגרת האולסטאר). במקביל, אנחנו רואים משהו דומה אצל פילדלפיה.

כשג'ואל אמביד על המגרש השנה פילדלפיה ב-8.57+, בלעדיו היא ב-1.7-. מדובר בהפרש יותר קיצוני מזה של לוקה דונצ'יץ' למשל העונה, והבעיה הזאת קיימת גם שנים בפילדלפיה. ראינו משהו דומה גם ביוטה בשנים של רודי גובר, והשנה במיאמי שמתקשה מאוד בלי באם אדביו. רבע עונה מאחורינו, אבל זאת מגמה. שימו לב לטבלה הבאה, שמראה את ההפרש בין הנט רייטינג של הסנטרים הבאים על המגרש לזה על הספסל (ל-100 פוזשנים).

*הנתונים מ-PBPStats.

חשוב לציין כי סביר שהנט רייטינג של הקבוצות כששחקניהן הטובים על המגרש יהיה גבוה משמעותית מזה כשהם על הספסל, ושיש פערים גם אצל שחקנים גדולים אחרים, אבל לא קיצוניים ברמה של שתי העונות האחרונות בדנבר, האחרונות בפילדלפיה או אלה ביוטה.

יוקיץ', אמביד וגובר היו בעמדות הסנטר ב-10 מ-12 חמישיות הליגה האחרונות, כאשר שני הסנטרים האחרים הם אנתוני דיווייס (ששיחק באותה עונה כפאוור פורוורד) וקארל אנתוני טאונס, אליו גובר הצטרף בקיץ. הם שלושת הסנטרים הטובים ביותר באן.בי.איי בתקופה הזאת, והקבוצות בהן הם משחקים לא מצליחות למצוא להן תחליף. ראינו משהו דומה גם במיאמי השנה עם אדביו כאמור, או באטלנטה של גמר המזרח עם קלינט קפלה. המדגם הסטטיסטי הזה מתבטא גם על המגרש: הקבוצות מזעזעות בלי הסנטרים המובילים שלהן.

בעבר הלא רחוק, יש לציין, זה לא היה ככה. היו סנטרים מחליפים גם לגדולים ביותר וכאלה שהיו חלק מאלופות, בעוד כאן אנחנו רואים שמות גדולים שלא מצליחים להסתדר על הספסלים באופן משמעותי. דמרקוס קאזינס, דוויט הווארד, מונטרז הארל, אנדרה דראמונד, חסן וויטסייד וג'אבל מגי היו הבק-אפים של אותם סנטרים, כולם ללא הצלחה יוצאת דופן או חותם משמעותי.

יכול להיות שזאת חלק מהבעיה. אף אחד לא מצפה מהמחליף של יוקיץ' לשחק כמו יוקיץ' או מהמחליף של גובר לשחק כמו גובר, כי אחרת הם גם היו שחקני מקסימום ולא מחליפים בקבוצות טובות, אבל להביא שמות מפוצצים שנמצאים שנים אחרי השיא לא בדיוק עוזר. וויטסייד, למשל, היה אמור להיות מחליף טוב לגובר בזכות האורך בהגנה. הוא עשה דברים לא רעים, ולכן הפער בעונה האחרונה של גובר קטן מבקודמות לה, אבל בהרבה מאוד מהלכים זה נראה ככה:

דיאנדרה ג'ורדן, אגב, הוא אולי המקרה המשקף מכולם. בשנתיים האחרונות הוא שיחק עם אתנוני דיווייס, ג'ואל אמביד וניקולה יוקיץ', ולא הותיר רושם חיובי בלשון המעטה. אולי בשיאו הוא היה שחקן הגנה טוב, אבל הדעיכה באתלטיות ובמאמץ משפיעות לרעה. היום הוא פשוט לא מספיק טוב בשביל להיות ב-NBA. גם בשיאו הוא לא היה שחקן טוב במיוחד, אבל אולי זה הקו אחריו הקבוצות צריכות לעקוב כשהן מחפשות סנטר מחליף.

מישהו שיהיה אתלט מספיק טוב בשביל להחזיק את ההגנה ולתת לגארדים המובילים של הקבוצה להשאיר אותה באוויר עד שיוקיץ', אמביד וגובר חוזרים, כך שהם יגיעו בריאים לפלייאוף (בעיקר אמביד). לא עוגן כמו גובר, סקורר בפוסט כמו אמביד או שלמות כדורסלנית כמו יוקיץ', אלא מישהו שנראה כאילו הוא רוצה לשחק ומספיק טוב בשביל להשאר על המגרש.

בשנה שעברה מיאמי ראתה את ההשפעה של סנטר מחליף כזה בדמות עומר יורצבן. יורצבן בן ה-23 שיחק 12 דקות במשחק ב-56 משחקים, עשה עבודה טובה בהגנה ובהתקפה וההיט סיימו במקום הראשון בקונפרנס. בעונה הנוכחית הם ב-12.21+ כשבאם אדביו על המגרש לעומת הזמן בו באם לא משחק, לעומת 5.6+. ההפרש, בחלקו, זה יורצבן.

ואולי זה הרול מודל. גם אם לקבוצות אחרות אין את מחלקת הסקאוטינג המרשימה או השיטה של ההיט, לא חסרים גבוהים טובים בג'י ליג שיכולים להפלט מהליגה על חוזה מינימום. הם פחות טובים ממה שהסנטרים המחליפים היו בשיאם, אבל הם לא צריכים להיות טובים.

הם צריכים להספיק בעונה הסדירה עד שהגבוהים עצמם חוזרים. לעצור את הסכר בצורה טובה יותר. זה כיוון אחד, ולא בטוח בכלל שהוא יספיק. כדורסל, מן הסתם, מתחלק להתקפה ולהגנה. במקרה של יוקיץ' ואמביד שתיהן בנויות סביב השחקנים האלו, בעוד יוטה הייתה בנויה בצורה חד משמעית על גובר (ולכן קרסה). סנטרים שומרים על יותר זריקות משחקנים אחרים, ולכן אולי העמדה החשובה ביותר בהגנה. אם שניהם החשובים ביותר גם בהתקפה, אי אפשר באמת להחליף אותם.

ולכן אולי הבנייה סביב סנטרים בעייתית מראש. לפאוור פורוורדים מוצלחים כמו יאניס אנטטוקומפו וזאיון וויליאמסון יש את ברוק לופז ויונאס ולאניוצ'אס שיקחו בעול הפיזי, בעוד דריימונד גרין למשל שיחק ליד קוון לוני שסייע בהגנה. ארון גורדון ופי ג'יי טאקר, שחקני הגנה טובים, לא כאלה. אם בעבר חשבנו שנעלם עידן הסנטרים ואז התבדנו בגלל ההצלחה של שניהם בעונה הסדירה, עכשיו אנחנו רואים שהם לא מצליחים או לא סוחבים בפלייאוף – במקרה של פילדלפיה זה בגלל הפציעות של אמביד עצמו, במקרה של דנבר בגלל הפציעות של כל מי שהוא לא יוקיץ', שזכה בשתי העונות האחרונות ב-MVP והודח לפני גמר המערב.

למרות זאת, אני לא חושב שיש לקבוצות האלה כל כך ברירה או סיבה לשחק אחרת. שניהם שחקנים מדהימים שיכולים לנצח כל משחק, השאלה היא מה קורה כשהם לא על הספסל. בפועל מדובר ב-14-16 דקות לערב בעונה הסדירה ו-10-12 בפלייאוף, בו גם הרכבי סמול בול יכולים לעבוד יותר טוב מבעונה עצמה. אבל בשביל זה הן צריכות לשנות את הגישה בכל הקשור לסנטרים המחליפים.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. מעניין מאוד,תודה רבה.
    במקרה של הנאגטס יש להם צעיר מוכשר בשם זיק נאזי שדי מתאים להרכבי סמול-בול אבל משום מה מאלון מתעקש כמעט ולא לתת לו דק.
    מזכיר קצת את מה שהיה עם בול בול כשבדיעבד לפי איך שהוא נראה עכשיו באורלנדו הבחירה של מאלון לא לשחק איתו נראית עוד יותר תמוהה.

      1. לפול ריד חסרה קצת פיזיות שתחפה על הסייז אבל ריברס גם ככה לא היה נותן לו לשחק. הריד השני של מיניסוטה נותן יופי של תפוקה כגובר וקאט פצועים

  2. נקודה מעניינת.
    האם זה באמת שונה מפעם אבל?
    ווילט היה על המגרש לפחות 42 דקות למשחק כל הקריירה (כולל עונה עם מעל ל-48 דקות) וסיים את הקריירה עם כמעט 46 דקות ממוצע למשחק.
    ביל ראסל גם סיים את הקריירה עם ממוצע 42 דקות למשחק.
    האקים בעונת הMVP שיחק 41 דקות בממוצע ושאק שיחק 40 דקות בעונת הMVP שלו.

      1. מה שאולי באמת מכניס אותם לבעיה.
        צריך לזכור אבל שהקצב בזמנם של ראסל ו-וילט היה יותר רצחני מהיום. עד אמצע שנות השישים השיטה הייתה רצים – זורקים.

  3. תודה רבה רועי, פוסט מעניין ומעורר מחשבה.
    .
    אני לא בטוח שיש איזו שורה תחתונה ברורה, אבל אם מכריחים אותי אז הייתי אומר שהמשחק של היום מחייך לסנטר אם יש לו יכולות יוצאות מגדר הרגיל, ומקדיר פניו לסנטר ממוצע ומטה. רוצה לומר שאם בשנים עברו היה צורך בסנטר והסנטרים השונים התפלגו באופן נורמלי/גאוסיאני, אז היום זה הרבה יותר קיצוני – או שאתה סופרסטאר כמו יוקיץ' ואמביד (ואייטון), או שאתה הרבה מתחת לממוצע כמו וייטסייד וג'ורדן. גובר, במקרה הזה, אמנם באיזשהו סוג של אמצע, אבל האמת שהוא קרוב יותר לשכבה התחתונה – בסופו של דבר הוא לא מייצר קבוצה מנצחת, ולכן לאורך זמן אי אפשר היה לבנות סביבו קבוצה. או מכיוון אחר – החוזה הבא של יוקיץ' ואמביד ישאר באזור המקס, בעוד שהחוזה הבא של גובר יהיה מאד רחוק משם.

  4. תודה רועי על טור מעניין. בעיני סנטר מחליף צריך לתת לפחות 15 דק אפקטיביות של הגנה טובה וסל מדי פעם. פלאמלי כזה (לא מבין למה הוא פותח בשארלוט), גאפורד, יובנקס, ירצבאן (עדיף על דדמון), אוקונגו, הייז (כשהוא מאופס), לנדייל, פולטל החבר של מאנו ועוד כמה.

  5. מעניין מאוד, תודה רבה.
    גם למאמנים יש אחריות לנושא, ולמי שבונה את הקבוצה. יוקיץ' הוא דוגמה קיצונית, כי הוא סנטר ורכז באחד, אבל גם אצל אמביד כל סגנון המשחק של הקבוצה תפור ליכולות שלו. אי אפשר להשתמש בסכמות דומות גם עם המחליפים, אלא אם אתה ממש רוצה לגרום להם להיראות רע

  6. באמת נקודה חשובה. האם רק סופרסטאר יכול להיות כיום סנטר? יש גם סנטרים שיכולים לתת משהו אחר כמו בראיינט בלייקרס שנותן שלשות ויש סנטרים מחליפים שהם בעצם 4 כמו הראל בסיקסרס

  7. תודה רועי.
    קודם כל, זה על המאמן; הוא זה שצריך לבנות תלכיד משחקני הספסל שידע להשתלב גם עם שחקני הרכב ראשון כשצריך.
    דבר שני, בהמשך למה שמאנו אמר, המשחק היום מחייך לסנטרים שיודעים לקלוע מבחוץ (עדיף מהשלוש), ומקדיר פנים לנגרים של שמעון, אלה שידעו לשחק רק תחת הסל.

  8. בס"ד
    תודה רועי. בהחלט מעורר מחשבה.
    להערכתי חלק מהענין, שהליגה היא של גארדים ופורוורדים.
    אין הרבה סנטרים טובים, ולכן הם בחמישייות הפותחות, ולא נשארו כמעט איכותיים עבור הספסלים.
    להערכתי, גבוהים גם נפצעים יותר ומכאן עוד מחסור בסנטרים איכותיים.
    שם חשוב שלא הוזכר פה זה JJJ. שחקן מדהים.

    1. הייתי מוסיף גם שרוב הסנטרים מקובעים לעמדה שלהם, לעומת רוב השחקנים האחרים שמסוגלים לשחק ב2 עמדות, מה שמונע מהקבוצות להחתים עוד סנטר טוב ולתת לו את ה30 דקות שלו, כשהוא חולק את המגרש עם הכוכב לאורך חלק מהזמן. אם יחתימו סנטר שמשחק גם 4 והוא לא מקסימום (בכל זאת בא להחליף), המחיר של הקליעה מה3 שלו וכו' יבוא או כעוד שכר או (מה שגם יקרה הרבה) על חשבון התפקוד שלו כסנטר.

  9. זו באמת בעיה בולטת ומעניינת. בקשר לדנבר אני יכול להגיד דבר אחד: זו בעיה ארוכת טווח.
    אבל לא יכול להיות שכל פעם מחדש פשוט במקרה יש לנו מחליפים ממש גרועים. בונז השנה עולה מהספסל והוא שחקן מושלם (אל תגידו כלום). יש מצב שפשוט קשה לקבוצה לשנות מצב. 3/4 משחק לשחק יוקיץ' בול ייחודי ומטורף ואז 1/4 משחק כדורסל רגיל וסטנדרטי. בהתאמה הם גם פחות מתאמנים על הכדורסל שהם אמורים לשחק רק רבע משחק.
    זה גם תואם לזה שהספסל של דנבר הצליח יחסית רק עם סנטרים שהיו יותר, עד כמה שאפשר אם בכלל, דומים לניקולה בסגנון. כמו קאזינס ופלאמלי. אבל לכל אחד מהם היה את הבעיות שלו (בקושי זז ויקר מדי).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט