המהדורה ה-109 של הטור דה פראנס יוצאת לדרך מחר בקופנהאגן, בירת דנמרק. 21 ימים עם שלושה ימי מנוחה, שיסתיימו כבכל שנה במיאוץ המסורתי בשדרות השאנז אליזה. הנה כמה דברים שכדאי לדעת על הטור.

המסלול: אז כפי שקורה הרבה בשנים האחרונות, הטור נפתח בשלושה ימים מחוץ למדינה המארחת, כשהפעם זה יהיה לשלושה ימים בדנמרק. בכלל הטור השנה יהיה בעל ניחוח בינלאומי, כשמלבד דנמרק, נקבל קפיצות לשוייץ, בלגיה ולוקסמבורג. פתיחת הטור פחות או יותר מאפיינת את המהלך המסורתי של הטורים בעבר, כשלאחר הנג"ש הקצר בקופנהאגן, נקבל ריכוז של קטעים שטוחים עם סיומים צפויים במיאוץ המוני. לאחר המקבץ הנ"ל, המאיצים הטהורים ייאלצו לחכות עד לקטע הסיום בשאנז אליזה על מנת לקבל עוד הזדמנות לניצחון, מה שאומר שבהחלט ייתכן שנראה פרישות של מי מהם כבר לאחר השבוע הראשון. אשר לגולת הכותרת של המירוץ, הלא הם קטעי הטיפוס, אזי באופן פחות מסורתי נקבל את מקבץ קטעי האלפים דווקא באמצע המירוץ ולא בסופו, כשכאן נקבל שני סיומים מיתיים – הראשון כבר בקטע 7 יביא לנו את La super planche des belles filles, הלא היא "מקפצת הבנות היפות", כשה-Super כאן מעיד על התוספת שמארגני הטור הוסיפו ב-2019 לטיפוס הקשה גם כך. יום הבסטיליה יביא לנו את האלפ דואז, אולי הסיום האלפי המוכר ביותר בתולדות הטור (כשלפניו נקבל את הגאליבייה וצלב הברזל). השבוע האחרון של הטור כבר יכלול את הטיפוסים בפירנאים, עם רצף של שלושה קטעים רצחניים הכוללים טיפוסים מעט פחות מוכרים מייד לאחר יום המנוחה השלישי. הקטע הלפני האחרון כבר יביא לנו את הלהיט של הטורים האחרונים בדמות הנג"ש המסיים, כשהפעם נקבל אחד רצחני במיוחד באורך של 41 ק"מ, שגם מסתיים בטיפוס. קטע אחד שעשוי להיות מבדר למדי עם השפעה אפשרית ב-GC הוא קטע 5, הכולל 11 קטעי פאבה ממסלול מירוץ פאריס-רובה. קטע שכפי שראינו בטור לפני ארבע שנים, יכול להסתיים בדמעות.

המתחרה השקט והקטלני: לפני שמדברים על המתחרים בטור, כדאי לציין אחד שנקווה מאד שלא ינצח כאן – נגיף הקורונה. כשכבר חשבנו שהשטות הזאת מאחורינו, השבועות והימים האחרונים הביאו ענן קודר במיוחד בהקשר זה. זה התחיל כטפטוף, אבל בטור דה סוויס, המירוץ החשוב האחרון לפני הטור, זה הפך לשיטפון. כך ראינו שם תהלוכה של פורשים מהמירוץ, כולל מספר פייבוריטים, ויחד איתם פרישה של לא פחות מארבע קבוצות שלמות. סה"כ המירוץ הנ"ל הביא שיא של פורשים מסיבה זו מאז תחילת המגיפה. גם תחילת העונה התאפיינה בגל גבוה של הידבקויות, שפגעו קשות במספר רוכבים בולטים (כמו וואוט ואן ארט, לו נפגעה עונת קלאסיקות האביב). אלא שציפינו שהעסק ידעך, ולצערנו התבדינו. החדשות המבאסות ביותר הגיעו בעת כתיבת שורות אלו, עת התבשרנו שנציגנו לטור, עומר גולדשטיין, יחמיץ אותו עקב חשיפה לחולה מאומת. גם חברו לקבוצת IPT, הדרום אפריקאי דאריל אימפי, נמצא בספק לטור מאותה הסיבה, וגם ה-DS של הקבוצה, ריק ורברוחה, נאלץ לחזור הביתה לפני המירוץ לאחר שנמצא חיובי. גם בקבוצות אחרות קיבלנו פרישות של הרגע האחרון מסיבה זו, כמו טים דה קלרק מקוויק סטפ ומתיאו טרנטין מהאמירויות, בעוד שהלוקסמבורגי בוב יונגלס ממתין לאישור התוצאה החיובית שקיבל אתמול. וכל זה עוד לפני שהמירוץ התחיל. נקווה שלפחות במהלך הטור הענן האפל הזה יחלוף בלי להמטיר יותר מדי טיפות של מה שזה לא יהיה.

מי יעצור את פוג: זאת בהחלט השאלה שהמתחרים וגם הצופים מתחבטים בה לפני הטור. לא נראה שיש לשאלה זו תשובה קלה (או קיימת). טאדיי פוגאצ'אר המשיך להתעלל במתחרים במהלך העונה, עם זכיות קלילות בשלושה מירוצי קטעים (האמירויות, טירנו-אדריאטיקו וטור הבית בסלובניה). אלא שמה שאולי הרשים יותר מכל היו ביצועיו מחוץ לאיזור הנוחות, טריטוריות שאליהן הוא נכנס שוב ושוב בעיקר בזכות רוח הקרב שלו. כך ראינו אותו יוצא לדו קרב חסר סיכוי עם מתיו ואן דר פול בטור של פלנדריה, מה שהביא לו לבסוף את המקום הרביעי במירוץ בגלל טעות בשיקול דעת. או זכייה מרשימה במיוחד שלו בסטראדה ביאנקה באיטליה, מירוץ המפורסם בעיקר בזכות דרכי העפר שלו, משהו שהסלובני בן ה-23 התנסה בו בפעם הראשונה. למרבה המורא של מתחריו, הטור דה פראנס מצוי בהחלט באיזור הנוחות שלו, כפי שהספיקו ללמוד היטב על בשרם בשנתיים הקודמות. אם זה לא מספיק, הרי שפטרוני קבוצת האמירויות הרימו עבורו צוות מסייע אדיר, בדמותם של חברים כמו מקנולטי, מייקה, סולר וג'ורג' בנט. בזכייה האלמותית לפני שנתיים הוא הראה שהוא מצליח להסתדר גם בלי הצוות, ואת הזכייה הנינוחה בשנה שעברה הוא כבר השיג עם צוות מסייע ראוי. השנה השדרוג נמשך, וחשוב מכך, ההיררכיה בקבוצה ברורה – כולם עובדים בשביל פוג, עוד יתרון שיש לו מול המתחרים העיקריים. כך שנראה שהשאלה בתחילת הפסקה לא מנוסחת היטב, והיא צריכה להיות מה יעצור את פוג. נקווה שלא המתחרה השקט מהפסקה הקודמת.

אולי רוג? מים רבים עברו בנהר הסיין מאז הניצחון האלמותי של פוג על פרימוז' רוגליץ' לפני שנתיים, בקטע הנג"ש המסיים במקפצת הבנות היפות. ועדיין, רוג נחשב בעיני רבים כיחיד שאיכשהו מסוגל להפיל את בן ארצו הצעיר מכס המלכות. זה קורה הרבה בזכות עונה מוצלחת למדי עד כה, בה סגר חשבונות עם שני מירוצי קטעים בצרפת, אשר הסבו לו עוגמת נפש רבה בעבר – פאריס-ניס וקריטריום הדופינה. בעונות הקודמות הוא לא זכה בהם, פעם בגלל פציעה ופעם בגלל תקלה טכנית, וזאת לאחר שהוביל בהם עד לקטע האחרון. מזכיר משהו? ואם כך, האם הוא יכול לשאוב עידוד מכך שהעונה התסריט היה שונה? אולי, אך עדיין יש כמה דברים שפועלים כאן לרעתו, מלבד כמובן העוצמה של פוג: הראשון הוא שרוג לא נעשה צעיר יותר. ראינו אותו מתקשה לא פעם בטיפוסים הארוכים והתלולים, כמו בסיום של פאריס-ניס, בו שרד מתקפה קטלנית של סיימון ייטס בעור שיניו, הרבה בזכות עזרה מוואוט ואן ארט. גם כאן הוא אמור לקבל עזרה רצינית מצרעות הטרף של יומבו ויסמה, אחת הקבוצות החזקות בטור, ובראשן מיונאס וינגגארד, המסתמן כגרסה דנית צעירה של רוג. אלא שהחוזק שגילה וינגו העונה כבר מסמן אותו כמוביל משותף לקבוצה יחד עם רוג, מה שעשוי להוות בעיה כשהקבוצה תצטרך לקבוע את סדרי העדיפויות הפנימיים, ופוג ודאי ידאג לכך בשלב מוקדם במירוץ. ואם הזכרנו את ואן ארט, הרי שבאופן דומה גם העוצמה שלו תגבה מחיר מהשאיפות של רוג. הכוכב הבלגי שימש כפועל נאמן של מוביל הקבוצה בטורים הקודמים, וגם רשם בהם הצלחות במקביל לכך, כיאה לסופרסטאר בעל יכולות מגוונות כשלו. אלא שהעונה הוא כבר החליט לגבות את החוב באמצעות התמודדות על חולצת המאיצים הירוקה, מה שעשוי לשים אותו בניגוד אינטרסים עם רוג, כשהאחרון יזדקק לעזרה בהרים. הדבר התבטא גם בבחירת הסגל של הקבוצה לטור, כשהקלאסיקן כריסטוף לאפורט, החזק מאד במישורים, הועדף על פני רוהאן דניס, שהיה יכול לעזור הרבה יותר לרוג בהרים. יורים ביותר מדי תותחים או שמשלימים עם ניצחון צפוי של פוג? שאלה מעניינת מאד שעליה אולי נקבל תשובה בסוף המירוץ.

מי יוביל את המפלצת? בכל הקשור לשאלת המוביל בתוך הקבוצה, בקבוצת אינאוס המצב קיצוני אף יותר מאשר ביריבתה ההולנדית מהפסקה הקודמת. כמו במירוץ הקודם, המפלצת מגיע לכאן עם שלישייה מובילה – אדם ייטס, דני מרטינז וגראן תומאס. ייטס היה נדמה כמוביל הברור של הקבוצה לטור, אלא שגם הוא היה בין רשימת הנדבקים בקורונה בשווייץ, ולפי עדותו הוא נפגע חזק מהנגיף, כך שהוא מגיע לטור במצב לא ברור. מי שהחליף אותו בהצלחה יתרה בשווייץ היה תומאס, שגם זכה במירוץ תוך שהוא מפגין כדרכו כישורי נג"ש מצויינים (ושלא כדרכו גם נהנה ממזל טוב). היכולות האלה, יחד עם העובדה שמדובר בזוכה הטור היחיד בסגל הפעיל של הקבוצה (איגן ברנאל כזכור מתאושש עדיין מפציעה קשה), הפכו אותו מסייען ראשי למוביל פוטנציאלי במירוץ. הצלע השלישית בקרברוס היא מרטינז, אולי המטפס הטוב מבין השלושה, שגם הוא הפגין יכולת מצויינת העונה עם הזכייה בטור הבאסקים. חוסר הבהירות הנ"ל די מאפיין את הקבוצה הבריטית בשנים האחרונות: מקבוצה עוצמתית ושתלטנית בעלת היררכיה ברורה, אנחנו מקבלים סוג של בלגן מאורגן שמביא לעיתים הצלחות כבירות, או לחוסר ודאות המתפוצץ לקבוצה בפנים, כמו בוואלטה הקודמת. את הצד החיובי של השינוי ראינו בעונת קלאסיקות האביב האחרונה, בה הקבוצה הפגינה סוג של "סמול בול" המאפיין בד"כ את קבוצת קוויק סטפ, אך כזה שבו הפעם אינאוס נטלה את הבכורה מיריבתה הבלגית. נותר לראות אם זה מה שנקבל מהמפלצת גם הפעם, ואולי אפילו רחמנא ליצלן להנות מהצפייה בה.

המטבח הגרמני ירים דגל לבן? אלכסנדר ולאסוב הוא ללא ספק אחד הרוכבים המרשימים העונה. הרוסי עבר העונה לקבוצת הגרמנית בורה, במה שנראה כמו שידוך משמיים. במדי קבוצת המטבחים הוא השיג נצחונות בשני טורים, של ולנסיה ושל רומאנדי, והיה בדרך לניצחון בטוח גם בטור דה סוויס, אלמלא היה אף הוא ברשימת הנדבקים הארוכה בקורונה באותו המירוץ. בכלל, בורה עשתה בשנים האחרונות מטמורפוזה מושלמת מהקבוצה של פטר סאגאן לכזו שמכוונת ל-GC של מירוצים נחשבים. העונה המטמורפוזה הגיעה לשיא עם הזכייה המלבבת של ג'אי הינדלי בג'ירו האחרון. אם הרוסי יביא הישג חדש ומדהים לקבוצה, אזי מלבד שלל תקדימים היסטורים אחרים, נראה על הפודיום את הדגל הלבן, שיחליף את דגל מולדתו מכל הסיבות הידועות.

וכל האחרים: מלבד כל אלה שצוינו כאן, נראה עוד לא מעט אחרים שינסו לעשות כאן קצת רעש. אנריק מאס ימצא את עצמו במצב לא מוכר של מוביל יחיד לקבוצת מוביסטאר. צמד מקומי מעניין שנראה כאן הוא תיבו פינו ודויד גודו, כשהראשון נהנה השנה מקאמבק מהנה, בעוד שבן קבוצתו הצעיר המשיך להראות פוטנציאל מצויין בהרים במהלך העונה. עוד אחד שהראה יכולת טובה העונה הוא בן אוקונור, אוסטרלי לוחם בשורות הקבוצה הצרפתית AG2R. נאירו קינטאנה אמנם מכוון רשמית ל-GC, אך נמצא מעבר לשיא וצפוי לכוון על זכיות בקטעים או חולצת המטפסים, מה שאפשר לומר גם על ריגוברטו אורן. רומאן בארדה, שנראה מצויין בג'ירו, אך נאלץ לנטשו באמצע עקב מחלה, ינסה מזלו שוב במירוץ הביתי. חברים כמו ג'וליו צ'יקונה, באוקה מולמה וגיום מרטאן, שהשתתפו גם הם בג'ירו, צפויים מן הסתם לכוון רק על זכיות בקטעים.

הקרבות במישורים: במקביל ל-GC, אנו צפויים לראות כאן קרבות מרתקים בקטעים השטוחים יותר. בקטעים הממש שטוחים נראה את שני המאיצים הטובים ביותר העונה – פאביו יאקובסן ויאספר פיליפסן. עבור הראשון מדובר בסיפור משובב נפש – טור בכורה המגיע שנתיים לאחר התאונה המחרידה בטור של פולין, בה התרסק בצורה קשה עד כדי כך שנזקק לשחזור של פניו. עוד אחד שיהיה כאן הוא מי שהיה אחראי לאותה תאונה – דילן גרונוויגן, שעבר העונה לקבוצת בייק אקסצ'יינג' האוסטרלית. עוד מאיץ מהשורה הראשונה שנראה כאן הוא האוסטרלי קיילב יואן, שינסה למחות את זכר הג'ירו האחרון והמסוייט שעבר. האיטלקי הצעיר אלברטו דאינזה מ-DSM יסמן את דור העתיד של המאיצים. בקטעים המעט פחות שטוחים נזכה לראות כאן שוב קרב משובח בין שני הקלאסיקנים המובילים של הענף – וואוט ואן ארט ומתיו ואן דר פול. השניים, שפיתחו יריבות ספורטיבית רוויית אמוציות עוד מתקופת אליפויות העולם בסייקלוקרוס, ימשיכו להתמודד על הקטעים דמויי הקלאסיקות, לרבות קטע 5 דמוי פאריס-רובה. ואן ארט, המתאושש מפציעת ברך, כאמור גם יתמודד על החולצה הירוקה, משהו שספק אם ואן דר פול ירצה לעשות, היות והוא גם צפוי לתמוך בחברו פיליפסן בקטעים השטוחים יותר. חברים כמו מוהוריץ', פידקוק, סטויבן, מתיוס, פדרסן, קריסטוף, וולנס, פוליט וסאגאן ישלימו הרכב קלאסיקנים חלומי, הצפוי להסב הנאה רבה לצופים.

האיש שלא יהיה שם: מהרשימה בפסקה הקודמת נעדר שם אחד גדול, יותר נכון ענק – מארק קבנדיש. לא קורה הרבה שהזוכה בחולצה הירוקה מהטור הקודם נגרע מרשימת המשתתפים בטור. כשאותו אחד גם מצליח להשוות את שיא הזכיות בקטעים בטור הקודם, וחסרה לו זכייה בודדת בקטע על מנת לשבור את השיא, זה כבר באמת דבר שלא אמור לקרות. אלא שאיתרע מזלו של קאב, כשצירוף קטלני של נסיבות הביא לכך שייעדר מהטור. הראשונה היא העובדה ששותפו לקבוצת קוויק סטפ הוא אותו יאקובסן, המאיץ הטוב ביותר העונה. השנייה היא העונה הזוועתית שעברה הקבוצה הבלגית בתקופת קלאסיקות האביב, הלחם והחמאה שלה, כשבנוסף לצרות היא איבדה את אלוף העולם, ז'וליאן אלאפיליפ, בתאונה קשה במירוץ ליאז'-באסטון-ליאז'. כל זה הביא לכך שלראשונה זה זמן רב היא נושלה מהמקום הראשון בטבלת הנצחונות הקבוצתית, וזקוקה לנצחונות כאוויר לנשימה. נוסיף לכך את העובדה שאת הקבוצה מנהל ביד רמה פטריק לפבר, אחד שלא עושה חשבון לאף אחד ולשום דבר, ונקבל את התוצאה המצערת והבלתי נמנעת. נותר רק לאחל לקאב ולעצמנו שימשיך בעתיד להגיע לטור, ושינסה ואולי גם יצליח להתמודד על ההישג.

ומה איתנו: קבוצת Israel Premier Tech, להלן IPT, תתמקד בטור בקטעים ההרריים יותר. הקבוצה תשלח למירוץ את הרכב המטפסים החזק ביותר שלה, הכולל את המובילים מייקל וודס ויאקוב פוגלסאנג, בליווי דומסטיקים חזקים כהוגו הול, סיימון קלארק וקריסטס ניילאנדס. למרות שהקנדי והדני מצויים בכושר טוב, והגיעו להישגים נאים בחודש שלפני המירוץ (1-2 לשניהם במירוץ האלפ מאריטים, פוגלסאנג הגיע לפודיום של הטור דה סוויס, וודס זכה במירוץ רוט ד'אוקסיטני בצרפת), הציפיות מהקבוצה לא גבוהות במיוחד לנוכח התחרות, וגם כיוון שהשניים נמצאים אחרי שיאם. הישגים משמעותיים מעבר לציפיות כאן יהיו זכייה בקטע, התמודדות על העשירייה הראשונה ב-GC או זכייה בחולצת מלך ההרים. ברקע מתקדרים השמיים שמעל לקבוצה על רקע התרחיש הממשי מאד לפיו לא תצליח לשמור על מקומה בדרג העליון בעונה הבאה, מה שאומר שאולי הטור הנוכחי יהיה האחרון שלה. אנחנו ננתח את העניין הזה ביתר פירוט בפוסט נפרד בימים הקרובים, אך ברור שהישגים של הקבוצה בטור יכולים לעזור גם באספקט זה. בנוסף, כפי שכתבנו מעל, עומר גולדשטיין ייעדר מהטור, מה שיהפוך את המירוץ לגראנד טור השני ברצף שבו לא נראה נציג ישראלי (אם כי בג'ירו היה מדובר על החלטה מקצועית). לא כיף בכלל. אה, ומי שכן יהיה כאן הוא כריס פרום, ולא שיש יותר מדי ציפיות, אבל אם יציג שמץ מיכולותיו בעבר, דיינו.