איזה טור נפלא שהיה לנו. טור, שהיה המהיר ביותר אי פעם, ומתכתב היטב עם העבר, ההווה והעתיד של הענף הזה בכל כך הרבה אופנים. הנה כמה מהסיפורים שהטור הזה הביא לנו.
11 כוכביא: קטע 11 של המירוץ התברר כזה שהכריע את הטור כולו, שם יונאס וינגגור (כן כך מבטאים זאת, נישאר ב"וינגו" ברשותכם) נטל את החולצה הצהובה מעל גבו של הפיבוריט הגדול לפני המירוץ, טאדיי פוגאצ'אר. אלא שהדרך שבה וינגו השיג זאת שונה כנראה לחלוטין מכל זכייה שראינו עד כה. לפני הכל מדובר כאן בניצחון קבוצתי מושלם של קבוצת יומבו-ויסמה. זוהי לא הפעם הראשונה בה אנו רואים קבוצת על דוחפת את המוביל שלה לניצחון משכנע. קבוצת סקיי\אינאוס עשתה את זה ברוב העשור הקודם, כשהזוכה הראשון מטעמה, ברדלי וויגינס, לא היה המטפס הטוב ביותר במירוץ (ואף לא בקבוצתו). אבל איפה מה שאותה סקיי עשתה אז ואיפה מה שצרעות הטרף של יומבו עושות עכשיו. אותה סקיי זכורה בעיקר בשל הטחינה המונוטונית של הדבוקה בחזית, דבר שהיה מאד אפקטיבי בזמנו, אך גם די המאיס את הצפייה במירוצים. לעומת זאת, מדגם מייצג של הפעולות של יומבו ויסמה, רק באותו קטע 11, כלל שליחה של רוכבים קדימה מטעמה לכמה קבוצות בריחה שונות מלפנים, תקיפה בירידות, 1-2 (תקיפות לסירוגין) של וינגו ורוגליץ' על פוג יותר מ-60 ק"מ לפני הסיום, ושליחת החולצה הירוקה של ואן ארט שתי קבוצות אחורה על מנת להביא את שאר רוכבי הקבוצה בחזרה לדבוקת המוליכים. זה הספיק על מנת שנראה מחזה שלא חשבנו שנראה בימינו – את פוגאצ'אר נופל מותש לפני סיום הקטע, לסיום שהיה ברור שיהפוך להיסטוריה לנגד עינינו, וישנה את הדרך שבה המשתתפים במירוצים וגם המעריצים מסתכלים על הענף.
הקבוצה ההולנדית טוותה תכנית ארוכת טווח על מנת להשיג את המטרה, כשהסגל החלומי היה רק חלק מהעניין. אבן היסוד בתכנית הייתה הטעיית האויב באמצעות שליחת צמד מובילים לטור – וינגו ורוגליץ'. זוהי אסטרטגיה שיכולה להתפוצץ בפנים של קבוצות, כפי שהייתה יכולה להעיד קבוצת מוביסטאר בעבר. אלא שכאן לא בטוח שהתכנית הייתה עובדת בלי האלמנט הזה. המתקדמים יאמרו שמירוץ הדופינה הקודם לטור, שבו זכה רוגליץ' לפני וינגו, היה חלק מהתכנית. והרי כל מי שראה את אותו המירוץ, יוכל להעיד שוינגו היה יכול לזכות בו בדיוק באותה המידה. התכנית כמעט נקברה באבק הדרכים של קטע 5 (חיקוי פאריס-רובה), עם פריקת כתף לרוגליץ', כתף אותה הסלובני הקשוח החזיר למקום באמצעות כיסא שהיה באיזור. העובדה שהנזק מהקטע לרוג עמד רק על שלוש דקות הותירה את התכנית בחיים, ובנתה את היסודות לאותו קטע 11 שהביא לוינגו את החולצה הצהובה. שתי חולצות נוספות יחד עם שישה קטעים במירוץ רק הפכו את הניצחון למתוק יותר, ודאי לנוכח עוגמת הנפש מהשנתיים הקודמות.
הניצחון של יומבו-ויסמה הוא לא רק על העשור הקודם של סקיי, אלא על העבר שלה עצמה משני העשורים שלפני כן. למי שאולי זוכר, הקבוצה היא למעשה ממשיכת דרכה של ראבובנק. אותה ראבובנק הייתה קבוצת פאר הולנדית, אך כזו שהייתה נגועה קשות בפרשות של שימוש בחומרים אסורים. זה הביא את קבוצת הבנקים שעל שמה הקבוצה הייתה קרואה להסיר את החסות מעליה ב-2012, לאחר שני עשורים, באומרה שהיא לא רוצה קשר עם הענף יותר. ריצ'רד פלוגה, שהפך להיות הבעלים שעל הקבוצה, הקים אותה מההריסות, ועם ניהול מזהיר הפך אותה לקבוצה הטובה ביותר בענף עשור לאחר מכן. את זה הוא עשה עם תקציב נמוך מזה של כמה מקבוצות הצמרת של הענף. אם תרצו, עוד ניצחון על השיטה.
זוכה בזכות: כל הנאמר בפיסקה הקודמת לא אמור לקחת דבר מוינגו. וינגו זכה במירוץ בזכות ולא בחסד, והיה בלי שאלה הרוכב החזק במירוץ. הקבוצה בהחלט הבינה זאת לפני כן, ובנתה את התכנית סביבו. זה אולי לא יפתיע את מי שצפה בטור הקודם – וינגו היה היחיד שהקשה על פוג על הר ונטו, ואת זה הוא עשה ללא כל טקטיקה קבוצתית שתתמוך בו כמו בטור הנוכחי. המקום השני של וינגו באותו הטור אחרי פוג (אם כי בהפרש לא קטן), לאחר שלא הוגדר כמוביל של הקבוצה, אך הפך לכזה לאחר ההתרסקות המוקדמת של רוגליץ', סלל לקבוצה הצהובה את הדרך להפוך אותו למוביל. בטור הזה הוא לא גילה חולשה בשום שלב, ושני הנצחונות שלו על הקול דו גראנון באלפים ועל ההוטאקאם בפירנאים היו משכנעים עד מאד. בכל הקשור לניצחון על ההוטאקאם, הרוכב הקודם שעשה זאת שם ב-1996 היה הדני היחיד מלבד וינגו שזכה בטור – ביארן ריס. אלא שריס היה ונותר אחד מאלה שזוהו עם חומרים אסורים, ובמקרה שלו אף מאלה שחמקו ולא נתפסו, כך שאפשר לומר גם שוינגו מציל את כבוד האומה שלו בכל הקשור להיסטוריה של הטור. אה, וכמעט שכחנו, מדובר כמובן בג'נטלמן, כפי שהראתה ההמתנה שלו לפוג אחרי הנפילה של האחרון בירידה שלפני אותו הוטאקאם. עכשיו תתחיל ההמתנה שלנו לראות אם נקבל כאן יריבות רבת שנים בין השניים.
לא קניבל: הטיפוס בקול דו גראנון בסיום קטע 11, שבו טאדיי פוגאצ'אר איבד את החולצה הצהובה, הופיע בטור בדיוק פעם אחת לפני כן – בטור של 1986, שם דאג גרג למונד להסיר את החולצה הצהובה מעל גבו של ברנאר הינו, למה שבדיעבד הפך ליום שבו הצרפתי האגדי לבש בפעם האחרונה את החולצה. לא צריך לדאוג לפוג. מדובר ברוכב שבגיל 22 כבר מתחיל להיות מוזכר בדיוני GOAT, עם הישג פסיכי של שלוש חולצות בסיום הטור – פעמיים (והוא יכול לעשות זאת שוב בשנה הבאה). את החולצה הצהובה הוא עוד ילבש פעמים רבות, ובסבירות גבוהה גם ימשיך לאחוז בה בשאנז אליזה. צריך רק להבין מה נדרש על מנת שהתרחיש הזה לא יקרה בטור הנוכחי: שניים מחברי קבוצתו נדבקו בקורונה בטור עצמו (בנט, לנגן), ועוד אחד ממש לפני הטור (טרנטין), שמחליפו ברגע האחרון (הירשי) נראה כמו הצל של עצמו. עוד שניים (סולר, מייקה) פרשו בגלל מחלות או פציעות. ולבסוף, נדרשה תכנית "רק לא פוג" של קבוצת על על מנת לנשל אותו מתארו בשנתיים הקודמות. לא בכדי כינה אותו אדי מרקס הגדול, הידוע בכינוי "הקניבל", באותו הכינוי לאחר הניצחון בקטע של מקפצת הבנות היפות. פוג סירב להסכים עם הכינוי, באומרו "אני לא קניבל". בירידה מהספנדלס בקטע הטיפוס האחרון קיבלנו אולי הוכחה לכך. לאחר שהתרסק, ו-וינגו חיכה לו שיעלה על אופניו, פוג נראה זועם על אנשי הצוות במכונית הקבוצה שלו, כפי הנראה כיוון שביקשו ממנו להמשיך ולתקוף בירידה. פוג סירב לעשות זאת, משהו שהקניבל המקורי כנראה לא היה עושה. טוב לדעת שגם כאן דברים קצת השתנו מאז. דבר אחד שבטוח לא ישתנה הוא יצר התחרות של פוג – הוא ילמד מהטעויות שלו, ידאג שהקבוצה שלו תלמד מהטעויות שלה, ואם זה באמת יקרה, אולי באמת נראה גרסה 2.0 של הקניבל.
הרוח החיה במכונה: באמת שכבר נגמרו המילים על וואוט ואן ארט, אך אולי אפשר למצוא עוד כמה. הכוכב הבלגי היה הרוח החיה של הטור הזה, עם נוכחות משמעותית בכמעט כל אחד מהקטעים במירוץ. את שלושת הנצחונות שלו הוא השיג בתוואים שונים לחלוטין, אחד מהם בנג"ש. קטגוריית החולצה הירוקה הייתה פתוחה במירוץ זה למשתתף אחד בלבד. בחולצה הצהובה הוא אחז ארבעה קטעים, עד שנפרד ממנה בקטע שבו הוביל קבוצת בריחה. למה? כי הוא היה יכול. בקטע הטיפוס האחרון הוא היה קרוב מאד להשיג גם את חולצת המטפסים, ותואר הרוכב הקרבי של המירוץ היה אך מתבקש במקרה שלו. קשה למצוא דוגמאות עבר לרוכבים מגוונים כמו האיש הזה, והמוח מרחיק לחברים כמו לורן ז'לאבר, שון קלי ואולי אפילו בן ארצו, אדי מרקס. אלא שההבדל הגדול בין כל אלה לבין ואן ארט הוא התרומה הענקית שלו למטרה הקבוצתית. כמו הויתור על הניצחון בקטע הפאבה, שהוא הלחם והחמאה שלו, על מנת לסחוב את וינגו שסבל מתקלה טכנית. כמו הובלה של הדבוקה על מנת לסגור אינסוף בריחות במירוץ. וכמו סחיבת המובילים בהרים הגבוהים, תוך תפירות הלוך ושוב, בעיקר לאחר שחלק מהצוות המסייע של הקבוצה (סליחה רוג) נכנע לפציעות. לא בכדי, הפעם היחידה שבה הוא התרגש ודמע בסיום קטע הייתה בסיום הנג"ש השני, ולא עקב הניצחון שלו, אלא כי הבין סוף סוף שהניצחון של וינגו הובטח. לא נותר לנו אלא להודות למזלנו הטוב, שאנו זוכים לראות רוכב כזה בימינו.
מפלצת בסימן שאלה: לקבוצת אינאוס היה לכאורה טור לא רע, עם זכייה בקטע, רוכב אחד (גראן תומאס) על הפודיום ועוד אחד בעשירייה הראשונה (אדם ייטס), שאלמלא קורונה לפני הטור ומחלה במהלכו היה כנראה יכול להגיע להישג טוב יותר. אותו הניצחון של טום פידקוק בקטע 12 היה מהמלהיבים שראינו בטור הנוכחי. הבריטי הצעיר זכה לאחר שהראה בין השאר כישורי ירידה שלא היו מביישים אף אושיית ירידות כמו ניבאלי, סבולדלי או רוגליץ'. בכלל, הבריטי בן ה-22, שזכה באולימפיאדה בתחרות השטח, באליפות העולם בסייקלוקרוס, ונראה בעיקר כמו מומחה קלאסיקות, גדל בטור הזה לכדי אחד שנראה לכאורה ככזה שיכול להתמודד על ה-GC. אך אם נהיה ריאליים, הדרך שלו להיות מתמודד רציני על זכייה במירוץ נראית ארוכה מאד, אולי ארוכה מדי. כך שהעתיד של המפלצת נראה בסימן שאלה: לא ברור כיצד איגן ברנאל יחזור מהפציעה (הנובעת מפגיעתו באוטובוס במולדתו), וכל האחרים כרגע לא נראים מספיק טובים על מנת להתמודד על זכייה בטור. מלבד זאת, נראה שהקבוצה סובלת ממחסור בצד הטקטי, כפי שנראה לאחר שלא ממש השכילה לנצל את היתרון המספרי שלה על מתחרותיה בצמרת. כל אלו הן בעיות שקברניטי המפלצת ודאי מתחבטים בהן, והשאלה היא אם הם יצליחו להתמודד איתן בדרך מפלצתית או לא.
דנים לחיוב: מלבד הניצחון של וינגו, הטור הזה היה חגיגה גדולה של האומה הדנית. נראה שוינגו תזמן יפה את הניצחון שלו דווקא בשנה שבה הטור נפתח במולדתו, וזאת לאחר שהפתיחה שם נדחתה מהשנה שעברה, על מנת למנוע התנגשות עם האירוח של אליפות אירופה בכדורגל. לא היה קשה לראות בפתיחה החגיגית עד כמה הדנים אוהבים את הענף, זאת כאשר הרוכבים, בעיקר המקומיים (ויש הרבה מהם), התקבלו באהבה רבה באירועי הפתיחה. זה נמשך גם בקטע הסיום בשאנז אליזה. זה לא מגיע משום מקום – בדומה לשכנה מדרום, הרכיבה נטועה חזק מאד בתרבות הדנית, ורק קופנהאגן עצמה מרושתת בכ-400 ק"מ של שבילי אופניים, הלוואי עלינו. מלבד הניצחון של וינגו, ראינו כאן נצחונות של עוד שני רוכבים נהדרים – מאדס פדרסן ומגנוס קורט. המשותף להם וגם לוינגו הוא שכולם רוכבים מגוונים עד מאד. פדרסן, אלוף עולם לפני שלוש שנים, הוא מאיץ נהדר ומצטיין גם בנג"ש, והקטע שבו זכה היה מרדף מטורף בין הדבוקה לבריחה, שבה האחרונה הייתה עם ידה על העליונה. קורט המשופם הוא אחד הברחנים הטובים בענף, טיפוס צבעוני שגם חזק בסיומי קטעים, ואף אחז מספר ימים בחולצה המנוקדת. הניצחון שלו היה מופת לנחישות, לאחר שנראה שהוא עומד להפסיד, אך חזר מאחור, והצליח לנצח על הקו. דני אחר שהיה מופת לנחישות במירוץ הזה הוא מיכאל מורקוב. מורקוב ידוע כאחד מרוכבי ה-Lead out הטובים בענף, ולא בכדי – לפי הסטטיסטיקות, מבין הרוכבים בטור הנוכחי הוא היה זה שאחז במספר הנצחונות הגדול ביותר של חבריו לקבוצה. כפועל נאמן הוא נדרש לסייע לחבריו בכל צרה וצוקה, אך במקרה ההפוך הוא בד"כ נאלץ להסתדר לבד. כבר סיפרנו איך בטור של 2016 מורקוב שרד יותר משבוע לאחר התרסקות קשה בקטע הראשון. אז גם בטור הנוכחי הוא נאלץ שוב להסתדר לבד בקטע 15, קטע שהתנהל תחת חום של 40 מעלות. היה ברור מהרגע שבו הוא נשר מהדבוקה שלא ישרוד את מגבלת הזמן של הקטע (קרי ייתפס ע"י "רכב המטאטא"), אך הדני החליט בכל זאת לרכוב את כל 200 הק"מ של הקטע, רק על מנת לסיימו כיאות. בהחלט יכול להיחשב כמעשה גבורה באחד הטורים הברוטליים ביותר שראינו.
כיסאות מוזיקליים: אותו מורקוב שייך לקבוצה הבלגית קוויק סטפ-אלפאוויניל, אחת הקבוצות המצליחות בענף בשנים האחרונות. לקבוצה הייתה פתיחה חלומית בטור הנוכחי, כשזכתה בשני הקטעים הראשונים בטור. הראשון היה מפתיע במיוחד, שבו טעות בתחזיות הגשם הביאה לניצחון של איב לאמפר על כמה מהשענים הטובים של הענף. השני היה מחמם לב במיוחד, ובו פאביו יאקובסן, אחד שבקושי שרד התרסקות מזעזעת בטור של פולין לפני שנתיים, זכה בקטע הראשון שלו בטור. לקבוצה בלגית אחרת, אלפסין-פניקס, הצפוייה לעלות לדרג הוורלד טור בעונה הבאה, היה גם טור מצויין – למרות ההופעה המאכזבת של הכוכב מתיו ואן דר פול, היא זכתה בשני נצחונות של המאיץ יאספר פיליפסן, כולל זה היוקרתי בשאנז אליזה. הקבוצה הבלגית השלישית, לוטו-סודאל, חוותה לעומת זאת טור מהגהינום, ובפרט הרוכב המוביל שלה, קיילב יואן. האוסטרלי הקטן ירד לקרקע באותה התרסקות שהורידה לשם גם את רוגליץ' (כפי שגם קרה לו בג'ירו השנה ממש בסיום קטע), התרסק שוב בקטע אחר וחטף קנס על דראפטינג מאחורי רכב של קבוצה יריבה, ואף סיים את המירוץ בתור ה"לאנטרן רוז'" (פנס אדום), הלא הוא הרוכב המסיים את המירוץ במקום האחרון. אלא שמלבד היותן בלגיות, לשלוש הקבוצות יש עוד משהו משותף – שלושתן יחליפו ספונסרים בעונה הבאה. זה משהו שקורה די הרבה בענף, אך כאן נוסף איזשהו טוויסט, שבו אנו מקבלים סוג של כסאות מוזיקליים בספונסרים. זאת היות וחברת הכימיקלים סודאל הולכת להפוך לספונסרית הראשית של קוויק סטפ בחמש השנים הבאות. מנגד, חברת משטחי החלונות דקיניק, שהייתה הספונסרית הראשית של קוויק סטפ לפני שנתיים, תעבור לתמוך באותה קבוצת אלפסין. לוטו כעת תתחיל להיתמך ע"י חברת מחשוב הענן דסטני, ותהפוך להיות לוטו-דסטני. בהחלט נדרש מחשוב ענן על מנת לזכור את כל הצירופים הללו לאורך השנים.
נסיך הקאלט: "הנסיך" תיבו פינו נודע במפחי הנפש שהוא נוחל פעם אחר פעם מהטור. בטור הזה הוא כבר הוריד ציפיות ב-GC, והותיר שם את העבודה לחברו הממושקף דויד גודו (שזכה לבסוף במקום הרביעי המכובד). זה לא ממש עזר לו בגזרת מפחי הנפש. בקטע 9 הוא לא היה רחוק מלסגור את הבריחה היפה של בוב יונגלס, אך לבסוף נותר אף ללא פודיום, לאחר שנעקף ע"י שני רוכבים לפני הקו. גם בקטע הטיפוס האחרון הוא לא היה רחוק מהשגת החולצה המנוקדת, אך גם כאן הוא נותר בידיים ריקות. אלא שאת מפח הנפש מתחום ההזייה הוא נחל בקטע 8, כשחטף בפרצוף מוזט (שקית אוכל) מאיש צוות של קבוצה אחרת, מה שגרם לו להתרסק. כל זה לא פגע בפופולריות שלו, כשראינו לא מעט מקומות שבהם אוהדים בצד הדרך חיכו לו עם שלטים ושירים המיועדים במיוחד בשבילו. רגע אחד מוצלח שלו היה בקטע 17, שם הצליח לקחת KOM בסטראבה (תכנת שיתוף רכיבה פופולרית, המאפשרת בין השאר לדרג את מלך ההרים בטיפוסים ספציפיים), זאת בטיפוס הפחות מוכר של ההורקט ד'אנסיזן. אך, אבוי, את אותו ה-KOM הוא נטל מחבר קבוצת FDJ שלו, סבסטיאן רייכנבאך. לא בטוח שזה יתרום כל כך לפופולריות שלו.
תזכורות מתקופות אפלות: שתי קבוצות שיעדיפו לשכוח את הטור הזה הן בחריין-ויקטוריוס ואסטנה. הקבוצה הבחריינית העשירה והמצליחה איבדה בקטע 5 את המוביל שלה, ג'ק הייג, לאחר שהתרסק על צופה שצילם בגבו לרוכבים. קבוצת אסטנה אמנם הכניסה את אלכסיי לוטסנקו לעשירייה המובילה, אך בטור זה הייתה בעיקר צל חיוור של הקבוצה החזקה הזכורה משנים עברו. אלא ששלוש השבועות החולפים ייזכרו אצלן לרעה גם מסיבות אחרות, שאותן חובבי הענף יעדיפו לשכוח: הקבוצה הבחריינית סבלה ממספר פשיטות של המשטרה על חדרי המלון שלה, בחשד להימצאותם של חומרים אסורים. עדיין לא ברור אם יש דברים בגו, ואם כן, עד כמה זה ישפיע על הקבוצה. הקבוצה הקזחית, לעומת זאת, החליטה להשעות מיידית את אחד מכוכביה הנותרים (שלא השתתף בטור), "סופרמן" מיגל אנחל לופז, בעקבות ראיות ממשיות הקושרות אותו לסחר בחומרים אסורים. נראה שהמטפס הקולומביאני המוכשר, שאופיו הבעייתי ביצבץ גם בעונה הקודמת במוביסטאר, סיים את דרכו בענף. נקווה שזה יסתיים כאן, ואם לא, לפחות שזה יועיל למה שמצויין בפסקה הבאה.
ומה איתנו: לקבוצת IPT היה טור, שהדרך היחידה להגדיר אותו היא חלומי. אמרנו לפני הטור שזכייה בקטע תהיה מעל ומעבר לציפיות, אז הקבוצה זכתה בשניים, ולזה הוסיפה עוד שלושה פודיומים. מלבד זאת, הקבוצה הייתה מאד פעילה בבריחות לאורך הטור, וידעה להפעיל היטב את הטקטיקה הקבוצתית על מנת לתרגם זאת להישגים, כשהשיא היה בקטע 16, עם הפודיום הכפול להוגו הול ומייקל וודס. ההישגים לווו כמובן בסיפורים מרגשים. החל מהזכייה של סיימון קלארק, רוכב שהיה נטול קבוצה בקיץ עד שקיבל פנייה מ-IPT, והחזיר את התשלום בריבית דריבית. דרך הפודיום המרגש של כריס פרום, אחד שבאמת כבר חשבנו שגמר לגמרי את הסוס. ועד לניצחון המרגש של הוגו הול, שהוקדש לאחיו שקיפח את חייו בתאונת פגע וברח. גם לנציגנו בטור, גיא ניב, היה טור מצויין. ניב הוקפץ לטור ברגע האחרון, אך היה פעיל מאד כמו כל שאר הקבוצה בבריחות, למשל כשסגר את הבריחה המקורית בקטע 12, מה שאיפשר את הפודיום של פרומי בבריחה. את קטעי הטיפוס הקשים ביותר בטור הוא סיים בלי למצמץ. למי שעוד היה ספק עד כמה המסגרת מקדמת את הרוכבים הישראלים.
ומה עם גזרת ההישארות בדרג העליון, האם מצבנו השתפר שם? אז התשובה היא כן ולא. מצד אחד, ברור שההישגים הוסיפו לניקוד של הקבוצה, מה שצמצם מאד את הפער שלה בדירוג התלת שנתי מקבוצת לוטו סודאל (ומעט פחות גם בדירוג השנתי מול טוטאל-אנרג'י). עדיין, ההישגים של קבוצת בייק-אקסצ'יינג' האוסטרלית (שגם אותה נדרש לעבור), בפרט אלה של מייקל מתיוס ודילן גרונבייגן, הגדילו דווקא את הפער שלה מאיתנו, כרגע לכ-500 נקודות. כך שמשימת ההישארות בדרג העליון נראית עדיין כיעד קשה מאד להשגה.
ומה שחשוב באמת: קטע 10 של הטור נעצר לזמן ממושך בגלל מפגינים שהתיישבו על הכביש. זוהי לא הפעם הראשונה שבה אנו רואים את זה קורה בטור, והמראות האלה מלווים את הטור דורות אחורה. אותו ברנאר הינו, שנזכר כאן קודם, היה למשל ידוע בחוסר סבלנותו לחברים האלה, עד שפעם הפליא בהם את מכותיו. במירוץ הנוכחי לא זכינו לראות התנהגות דומה מאף אחד מהרוכבים, וטוב שכך, ולא רק בשל הסלידה מאלימות. הסיבה האולי חשובה יותר היא שהמפגינים במקרה זה היו פעילי אקלים, שמחו על אזלת היד של הרשויות בעולם בעניין. לא הייתה דוגמא טובה ממה שקרה מסביב לטור באירופה כדי לדעת שהם צודקים. הטמפרטורות באירופה בשבועות האחרונים שברו שיאים של כל הזמנים, והגאולה לא נראית באופק. גם הטור הנוכחי סבל כמובן מהעניין. מספר הרוכבים שסיימו את הטור היה הנמוך ביותר בשני העשורים האחרונים. חלק גדול מזה ניתן כמובן לשייך לקורונה ולפציעות, אך חלק אחר, אליו שייך אותו מיכאל מורקוב שהוזכר מעל, נפלט מהטור ישירות בשל החום הכבד. וינגו, פוג, ואן ארט, פידקוק וכמה כוכבים אחרים אולי יביאו עתיד מזהיר לטור ולענף, אך כדאי לפני כן לדאוג שיהיה להם כוכב לרכוב עליו.
טור נהדר לטור נהדר…
כמה חבל שזה נגמר. לא נורא הוואלטה מעבר לפינה.
נראה לי שהמסקנה העיקרית היא שפוג אנושי וצריך קבוצה חזקה יותר. נכון זו לא הסיבה היחידה אבל עדיין הוא צריך קבוצה שיכולה להשליט את הרצון שלה ושלו על הדבוקה.
קצת קשה לראות איך זה לא קורה (לפחות עד שמישהו יתפרק) אבל זה היה טור פרידה קסום מבחינת IPT. קצת חבל שרק שלושה סיימו אבל הקבוצה הוכיחה שהיא לגמרי שייכת לדרג העליון.
הי עידו
כל הכבוד על ההסברים
בשנים האחרונות פחות הסתכלתי.לפעמים מאיש רק ״לראות״.
שאלה
אולי כתבת ואם לא תוכל להסביר על תקציב הקבוצות ,הרכבם ,משכורות,פרסים לכל שלב וכו אם אתה יודע
עוד שתי זוויות שדיסקסנו ושווה להזכיר שוב (וגם נגעת באחת לפחות בטור).
רק לסיים טור ברוטאלי כזה (שלמרות התוואי שבר את שיא המהירות לטור) זה הישג ולעתים מלחמה בפני עצמה. כמו מורקוב גם מארק סולר נלחם שעות לבדו בחום למרות שהיה עם קלקול קיבה עצבני וחסר כל סיכוי – הוא המשיך עד הסיום למרות שידע שפספס את מגבלת הזמן.
מי שהצליח לנצח במלחמה הזו בשארית כוחותיו היה פאביו יאקובסן הספרינטר של קוויקסטפ כשהוא מקדים בשניות את הברום וואגון. על הקו חיכתה ועודדה אותו כל הקבוצה כשהוא נופל תשוש אחרי קו הסיום:
https://m.youtube.com/watch?v=UWbluLm2-tw
תודה עידו. זה אכן היה אחד הטורים הברוטליים ביותר שידענו, כפי שהיה גם המהיר ביותר (מן הסתם מוסיף לברוטליות).
לגבי IPT, אני לא מאבד תקווה עד לרגע האחרון.
פרומי לוקח את הוואלטה – תאכל תחת פרימוז'.
את זה אני באמת רוצה לראות (את ההתחלה של המשפט).
הזווית השניה הייתה של סיימון גשקה והזקן המפורסם. איש בריחות מדופלם שמצא את עצמו כתוצאה מכך במאבק על החולצה המנוקדת. הדינמיקה בפלוטון השאירה אותו באופן מפתיע עם החולצה עד לקטע ההרים האחרון והוא עשה כמיטב יכולתו להיכנס לבריחה כדי לנסות להבטיח זכייה ראשונה אי פעם של רוכב גרמני בחולצת המטפסים (הגרמנים מייצרים לרוב ספרינטרים קלאסיקנים ורוכבים נגד השעון). הסוף ידוע וגשקה לקח את זה קשה.
https://www.velonews.com/events/tour-de-france/simon-geschke-in-floods-of-tears-after-losing-tour-de-france-mountains-jersey-to-jonas-vingegaard/
רציתי להכניס את גשקה לפוסט, אבל היה ארוך מדי גם כך. הוא לקח את זה קשה, אבל היה ג'נטלמן עד הסוף כשאמר שחולצת המטפסים הלכה למטפס הכי טוב במירוץ. לפחות הוא רכב עם החולצה עד לשאנז אליזה. הוא זכור היטב מהטור של 2015, כשאיבד לחלוטין את יכולת הדיבור לאחר הקטע שהוא זכה בו.
איזה ניצחון נהדר זה היה (גם האחרון שלו מאז).
מה האחוז לובשי החולצה הצהובה בסיום שגם לבשו את המנוקדת?
אהה והתמונה שבחרת לשער מייצגת את כל מה שיפה בספורט הזה (גם בתקופות הכי חשוכות שלו).
לאינאוס יש את האחים הייטר בקנה. לא יודע אם יהיו גרסה דומה של האחים ייטס אבל כמות הכשרונות שהקבוצה הזו מביאה היא עצומה
גם הם נראים יותר באיזורים של קלאסיקות, אבל אולי מוקדם מדי לקבוע.
לפחות לפני שנה איתן לקח טורים מדרג נמוך די בקלות והראה יכולות טובות בהרים. ליאו רק בן 20. נצטרך לחכות עוד קצת – לא כל אחד פוגצ'אר.
דבר אחרון (עכשיו באמת). אני יודע שהרוכבים לא ממש מתים על זה אבל היה תענוג לראות שוב את הקבל בהמוניו בצידי הדרכים. מקופנהאגן ועד פריז, חלק בלתי נפרד מהמירוץ.
גם את זה לא הכנסתי, אבל אחד הקטעים המלבבים בטור הזה היה בירידה מהגליבייה. היה שם צופה בריטי שבמקרה היה עם משאבה כדי לנפח לאחיו את הגלגל באופניים. בדיוק עבר שם ואן ארט ואמר לצופה שגם לו חסר קצת אוויר, אז הצופה נתן לו את המשאבה. בסיום הקטע ואן ארט ירד אחרי הפודיומים ונתן לצופה את החולצה הירוקה שקיבל.
https://twitter.com/Pelamity/status/1547250498910167042
היה טור אדיר, והסיכום תואם באיכותו לטור. סיפורים מעולים, תודה רבה פאקו ומחכים לוואלטה.
טוב המילה שלי לא שווה כלום…
לפורט קצת היה עלה התאנה אבל שלוש מעצמות הרכיבה הגדולות – צרפת, ספרד ואיטליה קוששו בקושי ניצחון אחד.
לצרפתים יש מתמודדי GC שאף אחד לא סופר וצריך להתאמץ כדי להיזכר מתי היו לנו מתמודדים אמיתיים על הבכורה משתי המדינות האחרות (לפחות אחד מהם סוג של רכב בדבוקה…).
מילא זה היה מקרה מבודד אבל גם בשנה שעברה זה היה ככה וצריך ללכת עוד אחורה כדי למצוא זוכי קטעים מאיטליה וספרד. אותו דבר עם החולצה הצהובה.
עד מתי?
פיפו עוד רודף אחרי החזאי.
חחח
פאביו ארו 🙂
הלכת הרבה אחורה. ניבאלי זכה בג׳ירו אחריו.
מעניין ומושקע. תודה
פאקו, תודה רבה, היה תענוג לקרוא אותך כל יום ולהכיר ענף חדש ומדהים. פעם ראשונה שעקבתי אחרי הטור בצורה רציפה ונחשפתי למשהו לא אנושי וייחודי.
האם לדעתך ואן-ארט יכול להיות רוכב מוביל? עשה המון ויתורים בשביל הקבוצה והראה ורסטיליות יוצאת דופן
בכיף גדול.
לגבי ואן ארט, אני כבר נזהר מלתת קביעות נחרצות עליו, אבל נראה לי שלהחזיק טור שלם ב-GC זה משהו שיהיה גדול עליו בתנאים הנוכחיים. זה דורש מאפיינים פיזיים מסויימים, למשל הורדה משמעותית במשקל, כדי להחזיק בהרים יום אחרי יום בלי להתפרק. ברדלי וויגינס למשל היה צריך להוריד 12 ק"ג מהמשקל שלו כדי לעבור מהוולודרום (שם היה כוכב על) כדי להפוך למטפס. יכול להיות שגם ואן ארט יכול לעבור את התהליך הזה, אבל לא בטוח שירצה.
קראתי באיזשהו מקום שזה בתוכניות אחרי שיסיים להפוך לקלאסיקן אגדי. אולי זו סתם ספוקלציה
מה שנקרא, בוא לא נקשור את העגלה לפני הסוסים.
תודה פאקו על כתבת סיכום מצוינת. למדתי הרבה מהפוסטים שלך ומהתגובות של עידו (ואפילו של אור)
חחח, פחות..
אפילו של אור…איזו מחמאה.
אני זוכה החולצה הלבנה השנה
עכשיו צפיתי בסירטון של פידקוק בירידה.
וואי איזה מטורף, הם רוכבים שם כמו מכוניות מירוץ.
איך הוא עקף את הרוכב הראשון, פשוט פחד אלוהים.
מה שעוד יותר מטורף בכל זה היא העובדה שהרבה יותר קשה לעשות את זה כשאתה רוכב קטן כמו פידקוק.
זה נכון. מה שמסייע לו כאן הוא הבייק הנדלינג שלו, הנובע מהמולטי-דיסציפלינריות של רכיבת שטח וסייקלוקרוס. גם חברים כמו ואן ארט, ואן דר פול וסאגאן הם כאלה, ודסנדרים מצויינים בהתאמה (אבל לא ראיתי אף אחד מהם עושה את מה שפידקוק עשה כאן).
והם כולם עם 20 ק"ג לפחות עליו
מעניין מאוד.
יכול גם להיות שהוא עושה מה שאני עושה בירידות –
עוצם עיניים ומתפלל חזק
אני עושה את זה רק מלהסתכל על זה.
תענוג פאקו. הכנסת גם אותי לעניינים
פאקו, תודה רבה על כל הסקירות המעולות ומרחיבות הידע ולכל הכותבים בדיונים בעקבותיהן.
פאקו- קישוש כפול של בייק אקצ'יינג בספרד תוקע סכין של 200 + נקודות בתקוות שעוד נשארו.
אוי וויי.
יש משהו לקוות אליו בהינתן שלא נעבור את BEX יותר?
כן, שאחת הקבוצות מעל תתפרק (ראה הפסקה על סופרמן).
אז לעבור את לוטו-סודל זה יעד חשוב לצורך העניין?
אם נזרום עם התרחיש שקבוצה תתפרק (וזה באמת אם גדול מאד), אז יש שני תרחישים: או שהקבוצה תתפרק "סתם" ואז יהיה חשוב לעבור את לוטו סודאל, כי זה המקום האחד שנשאר. אם מתמזגים עם הקבוצה המתפרקת סטייל מה שקרה עם קטיושה, אז לא צריך שום דבר.
אם נניח קבוצה מתפרקת עוד שנה או שנתיים? מה יקרה?
שאלה טובה. מניח שיחליטו לפי הממוצע של השלוש שנים האחרונות, אבל עד לחלון הבא (קרי לא שלוש שנים מלאות). אבל זאת בטח תהיה החלטה לפי השיקולים באותו הרגע.
תודה, מבין את החששות לגבי רוכבים שירצו לעזוב ולא להגיע אבל נראה לי שאדאמס ישאיר את הקבוצה אטרקטיבית גם אם זה אומר להכניס את היד עוד לכיס, הוא לא נראה לי אחד שמוותר
צריך לזכור שהקבוצה כן תוזמן למירוצי וורלד טור חד יומיים בעונה הבאה, אז כן יש כאן איזשהו תמריץ עבור רוכבים. אבל זה ימשוך קלאסיקנים יותר, והקבוצה עכשיו פחות או יותר מוטה מטפסים.
פאקו – תודה!!!!!
נראה לי, כמו שכתבת, שפוג עשוי מהחומר שמוסיף אלמנטים בחופש. בטח אחרי אובדן. סיכוי טוב שהוא הולך לחזור מפלצת. הוא פגש את הלימיט שלו. זה רגע חשוב בקריירה (בהבדל אבל ג'ורדן והפיסטונס, לברון וסלטיקס)
אין לי שום סימוכין, רק כמה שנים שלהסתכל עליהם, אבל אני ממש חושב שלרוג יש חלק עצום אם הוא לא ממש האדריכל של הקבוצתיות של וימבו. ונראה לי שהוא דוגמא מעולה של lead by example. אז אולי הוא לא שתה מהבאר הצהוב, ו2020 תמיד תיזכר כאחד הפיספוסים הגדולים בהיסטוריה, אבל כל ניצחון של הקבוצה הזו בשנים הקרובות, גם קצת קשור אליו.
הזכרת בדיומא וגם פה, אבל באמת היו כמה הבלחות נחמדות של עתיקים יותר כמו קייטנה, או בארדה, או פרומי.
והערה אחרונה – ממש כיף.לראות את הספורטיביות של המתחרים הראשיים, עם רגע השיא שצירפת כתמונה. ממש ממש מקווה שלא נגלה עוד כמה שנים שהכל היה בגלל סימום 🙂
תודה רוז. אני חושב שזה גדול מרוגליץ'. הם הצליחו בזמנו להחתים את דומולאן שהיה כוכב ענק בסאנווב, והוא די מהר התיישר עם הרצון של הקבוצה. אבל כן, רוג בהחלט נראה כמו המבוגר האחראי שם.
דומלאן זו דוגמא מעולה – אם אני זוכר נכון כשהוא ורוג היו ביחד בשנה הראשונה הייתה בינהם המון המון תקשורת תוך כדי המירוץ
ודומלאן גם נראה כמו אחד עם הרבה מודעות עצמית שגם עוזרת להצמיח קבוצה כזו.
דומולאן אגב מסיים את הקריירה בסוף העונה. אף פעם לא הצליח באמת להתאושש מהפציעה ההיא בברך.
וואלה
בכל זאת לקח את הכסף באולימפיאדה לפני שנה (כפי שהזכרתם לי)
כן, וזה מאד מכובד, אבל יש הבדל גדול בין קטע נג"ש (ארוך ככל שיהיה) לגראנד טור שלם.
הוא נפצע גם קשות בשריר החשק.
זה בהחלט מובן.
האמת שכן, אבל בד"כ רוכבים בגילו ומצבו ממשיכים להישאר בסביבה ולהרוויח כסף
רוכבים = ספורטאים..
כמו שציינת בעצמך, זה ספורט שמאד קשה להמשיך בו בלי הדרייב.
יפה שהזכרת את קינטאנה, אמנם הוא לא כזה זקן כמו שחשבתי ובכל זאת פשוט לא נגמר
קינטנה נראה בן 35 גם כשהוא היה עם החולצה הלבנה.
גדול.
חחחחחחח
מריאן ווס עושה את הספתח של הבנות של יומבו עם אמבוש מוצלח לאס די וורקס ולאנמיק ון פלאוטן של מוביסטאר. ההולנדית הותיקה תלבש גם את החולצה הצהובה הראשונה בקריירה המעוטרת שלה.
דוד תודה רבה היה נהדר לעקוב אחריך
ותודה רבה על כל התשובות לשאלות ששאלתי
את כולם קראתי והחכמתי
גם אם באיחור ניכר
אך דע שקראתי והחכמתי
בהחלט מעניין מה יקרה ביניהם בפעם הבאה
בהינתן שיש להם תנאים שווים מי הפייבוריט לעתיד בעיניך ?
שאלה ממש טובה. בתכלס עוד לא ממש ראינו אותם בתנאים זהים. בשני הטורים הקודמים וינגו לא תפקד כמוביל, בעוד שבטור הזה היה לו יתרון קבוצתי ענק על פוג. גם בנג"ש היה לפוג יתרון עד לנג"ש האחרון, שבו דווקא לוינגו הייתה תוצאה יותר טובה, אבל אני חושב שזה נובע מהעובדה שפוג ידע שזה גמור, אז הייתה לו פחות מוטיבציה. לפוג יש גם יתרון קטן בפאנץ' בסיום קטעים, מה שיכול לתת לו שניות בונוס. התחושה שלי זה שבהינתן תנאים זהים, לפוג יהיה יתרון בגלל הקילר אינסטינקט שלו.
תודה
שמח שכיוונתי לדעת גדולים
מעניין מאד, תודה רבה פאקו
סיכום נהדר לאור נהדר.
המון תודות, פאקו
תודה רבה פאקו, גילרי ושאר המגיבים, היה כיף, שאלתי הרבה ולמדתי הרבה כרגיל, מסתבר שיש פה לא מעט מביני עניין וכמעט מניין
.
לסיים חלק או את כל הטור הזה נראה לא אנושי, מישהו צריך להגיד את זה..
.
מאיפה להתחיל? אז IPT – בהחלט טור חלומי, ומתישהו כבר בא לי שהתקווה / עניין הנקודות ייגמרו כי תכלס זה די חסר סיכוי וזה גם סתם מעצבן להתבאס שקבוצות אחרות מצליחות גם הן. גיא ניב הראה התקדמות ענקית (אני זוכר שקצת זלזלו בו, אולי גם אני בעבר) וזו למעשה אחת מהמטרות החשובות ביותר במקור של סילבן והקבוצה, בתקווה שלא רק הרוכבים הישראלים בקבוצה מתקדמים אלא הדור שיבוא אחריהם (אם אפשר להתחיל בכך שאליפות ישראל תשודר בערוץ הספורט כפי שאמר גילרי)
.
וינגו מדהים, אני רציתי שפוג ינצח וחשבתי שהוא בלתי מנוצח גם אחרי הקטע ההוא וחיכיתי שיעשה פרום ויחזור לצהובה במקום להעריך מה שראיתי. בסוף בקטע 18 כבר שמחתי שוינגו שם את החותמת ולא השאיר מקום לספק. גם היה משהו נחמד לראות את החגיגה הקבוצתית מסביבו לעומת UAE שנפגעו כפי שרשמת וכך נראו אנמיים בהשוואה. היה יפה כמובן לראות את המחוות ביניהם אחרי קטעים ובמהלכם (אגב, למה צחקתם אתמול ממשהו שפוג עשה? ניסה לברוח בצחוק?)
.
ואן ארט ה-MVP, חבל על רוגליץ', מעניין האם ברנאל יחזור לעצמו ולאיים על וינגו ופוג (נשמע שלא סביר)
.
לא כזה הבנתי, פינו לקח את החולצה לפני חברו ביודעין? מה הם אמרו על זה אח"כ? ובקבוצה?
מה שפוג עשה בשאנז אליזה היה לנסות לברוח קדימה איזה 7 ק"מ לסיום. משהו כמובן חסר תוחלת מול כל קבוצות הספרינטרים, אבל היה די מבדר.
לגבי פינו, זאת לא חולצה, זה KOM בסטראבה. ז"א תכנת שיתוף שאומרת מי עשה את הפסגה בזמן הכי מהיר אי פעם. זה בטח לא משהו שהוא עשה במכוון (הנתונים מועלים לסטראבה אחרי הרכיבה רק) – הוא פשוט רכב בקצב הכי מהיר שהוא יכל, ובדיעבד מסתבר שזה מה שקרה. ועדיין, זה נראה מסוג הדברים שיכולים לקרות רק לו.
אני עדיין מחכה שרוגליץ' יסגור את החשבון. לא מוותר על התקווה.
אם 3 קרנות זה פנדל
אז 3 וואלטה זה טור
חכה עוד חודש …
אחלה, תודה
אגב נסיכים צרפתיים לשעבר מאז ה-LBL האחרון אני לגמרי בעד בארדה בכל מירוץ שהוא נמצא שם על הסף.
פאקו, לא ענית על השאלה האם הנפילה של רוגליץ' עזרה למעשה לוינגו לזכות בסופו של דבר 🙂
אז אם זה לא היה ברור מהטור, אז לדעתי (הצנועה) הנפילה של רוגליץ' כמעט הרסה להם את התכנית. DS ערני יותר אצל האמירויות (או פוג ערני יותר) היה אומר לפוג לעזוב את רוגליץ' בקטע 11 ולהישאר על וינגו, ואז כל הטור היה נראה אחרת. אם רוגליץ' לא היה נופל, יומבו עדיין הייתה בסטטוס של מוביל כפול בכל הכח, מה שהיה מחזק עוד יותר את התכנית שלהם, אבל כשלהם ברור שוינגו הוא המוביל, מה שהיה מוליך לאותה התוצאה (עד כדי רוג בפודיום אולי).
הבנתי (היה ברור בטור האמת, פשוט אולי וינגו לא היה זה שזוכה)
גם באותו יום חשבתי אולי היה צריך לעזוב את רוג לא רק כי איבד זמן קודם אלא עקב המכה בכתף
אבל כן חכמה בדיעבד
ברור, אנחנו פרשני כורסה.
אני לא כל כך בטוח שבלי הנפילה של פרימוז' הם היו שמים את וינגו כאופציה א'
אז זהו. אני חושב שכן, ויש כמה דוגמאות לכמה רוג התקשה בטיפוסי העל בשנה-שנתיים האחרונה גם בלי פציעות. מזכיר לך את את פאריס-ניס למשל, שרק ואן ארט הציל אותו מההתקפה ההרסנית של סיימון ייטס (המיניאק).
מירוץ ראשון של העונה זה לגמרי סביר.
בסדר, היה גם את טור הבאסקים אחר כך (שכבר אז ראו שלוינגו הולך יותר טוב). אני לא מזלזל ברוג, הוא בערך הרוכב (ואולי הספורטאי) שאני הכי אוהב בעולם. אבל בטיפוסים הארוכים עם השיפועים הבלתי אפשריים ראו לפעמים שיש לו בעייה.
לא יודע. הוא נראה בסדר גמור בשנה שעברה בטיפוס לאגמים וגם בגיהנום ההוא יום אחרי.
הכל בהינתן התחרות. הוא הגיע מול חצי ברנאל, כשגם השאר היו די אנמיים.
אני מתרגם ושולח לו …
דיר באלאק.
ון ארט זה אשכרה רכב שגריר.
ואגב, אני לא יודע אם זה מהפה לחוץ, אבל ביומבו אמרו בשאנז אליזה שהטור הלך בדיוק לפי התכנית שלהם.
גם לפני האמת זה נשמע כאילו הם מדברים על וינגו כאופציה ראשונה אבל עדיין אני חושב שלא היו מוותרים על ה1-2 כל עוד אין הפרדה ברורה.
ברור שלא יוותרו, בטח בעידן הקורונה כשרוכבים יכולים להתאדות לך מהסגל תוך יום.
פרסמתי אתמול, זה לא אומר כלום אבל בדיעבד משעשע..
.
https://youtu.be/1CBFoclNuv8?t=481
אני בטוח שככה בדיוק הם תכננו את קטע 5…
אשכרה. זה בטח הופיע להם בתכנונים כנקודה סינגולרית.
זה די קל לעשות תוכניות כשאתה ה -DS של יומבו.
טוב תקשיבו – פשוט תרכבו ואם יש בעיה תצעקו למספר 16 הוא כבר יגיע.
אני כבר רואה איך הוא מחליף את צ׳אק נוריס בבדיחות.
בס"ד
תודה רבה פאקו, בזכותך התחלתי לקרוא קצת על הענף.
ממש התחברתי וזה רק בזכותכם, בטח עזר שגם היה טור אשש ( אפילו לבד הבנתי את זה חח)
תודה רבה!
• מסכים לגבי סקיי של פעם – סופר אפקטיבי אבל איזה שעמום…
• חושב שכבר כתבתי על זה – מה שיומבו-ויסמה עשו בקטע 11 כתב מחדש את ה-text book של עבודה קבוצתית.
אבל יש תנאי מקדים והכרחי להצלחת ביצוע כזה – קבוצת על-על-על. כלומר קבוצה שיש לה מספרי 1-2 שהם מועמדים טופ 3 לזכיה בטור, כמווווווובן את ואן ארט, שעוד נרחיב עליו רבות, ועוד 5 רוכבים חזקים ומגוונים.
• קטע 5 היה מסומן בתור הסטייג' הראשון, ואולי אפילו העיקרי, שהם יוכלו להפעיל תוכנית קבוצתית לסדיקת פוג.
במקום זה הם התרסקו בלי סוף, לפאניקה (זוכרים את החלפות האופניים המוזרות של וינגו?) והצליחו למזער נזקים עם חזרה לעשתונות של ה-DS ואחד ואן ארט, שעשה נג"ש ארוך מאוד של צמצום פערים.
(אגב, הפער של רוגליץ' בסוף הקטע היה 2 ד' מפוג. אולי 3 מהמנצח אבל זה פחות משנה)
• קלאס של רוכבים:
היה יפה איך שוינגו חיכה לפוג אחרי ההחלקה, אך אני עדיין לא משוכנע שלא היה מעורב חישוב טקטי בסיפור – אם הוא לא היה מחכה אלא תוקף כדי להגדיל כמה שיותר את הפער זה היה דורש ממנו לקחת סיכונים (וכמובן להוציא יותר אנרגיה), בסיטואציה שבה הטור שלו להפסיד. להישאר צמוד לפוג, בעיקר אם הוא מרגיש טוב לקראת הטיפוס האחרון, זו ההחלטה ההגיונית.
קצת צרם לי איך בסוף 2-3 סטייג'ים כשוינגו על הטריינר ופוג בא לברך אותו, הוא באמצע שיחת טלפון ולא עוצר לרגע את השיחה. מנגד מאוד אהבתי את הגישה של פוג, גם בנצחונות וגם בימים פחות טובים. וכמובן בסצנה שציינת שהוא כעס על אנשי הצוות ברכב.
• רוכבים בראי המיקום ההיסטורי:
o ואן ארט – מה עוד אפשר לומר…ביי פאר הרוכב הטוב בעולם. כן כן, הוא לא מנצח גראנד טורים, אבל ענף האופניים מורכב מעוד הרבה מאוד…קלאסיקות, נג"ש, סייקלוקרוס (וואלה אני לא מבין את הקטע של הדיספלינה הזאת) ועוד. אני ממש סקרן לראות אותו באופני הרים XC.
o פוג – אמרתי כבר מספר פעמים שלדעתי הוא בדרך להיות ה-GOAT.
עוד ניגוד לתקופת סקיי, שזוכה גראנד טור מזנק (וזוכה, ובכל מקרה תמיד מועמד) למירוצי שבוע, חד יומיים ובוודאי קלאסיקות.
o פידקוק ו-MVDP – אולי לא עד כד כך היסטוריים אבל אני מת על משלבי הדיספלינות. נינו שורטר אומר תודה על כל יום שפידקוק רוכב בכביש ולא בשטח.
o מיכאל מורקוב – לא היסטורי, אבל אם לצטט את lanterne rogue "גם אני יכול לנצח ספרינט מהגלגל של מורקוב". שמח מאוד שציינת אותו.
o בטוח יש עוד רבים שראויים, אבל קצרה היריעה..
• מעבר לפינה יש את אליפות העולם, עם כל החשודים המיידיים – ואן ארט כפייבוריט על, MVDP, פידקוק, אלאפיליפ שחסר לנו מאוד בטור, ועוד רבים וטובים.
תודה, וגם על התגובות במהלך הטור.
– צודק לגבי הפער של רוגליץ' מפוג אחרי קטע 5. היה קצת מעל לשתי דקות, והתרחב לשלוש אחרי הזכיות של פוג וכמה איבודי זמן קטנים של רוג עד קטע 11.
– קטע 5 היה כל כך כאוטי, וכלל כל כך הרבה אירועים בו זמנית, שבאמת נס שיצאו ממנו כמו שצריך. התמונה שצירפתי מגיעה שנייה לפני שקבוצת רוכבים הגיעה, וקרוייזויק שרץ על הכביש כמעט הוריד אותה.
– ההמתנה של וינגו לפוג מלבד הג'נטלמניות הייתה בעיקר סימון של יאללה, בוא לא נהרוג את עצמנו על הירידה הזאת. הוא היה יכול להרשות את זה לעצמו עם הפער שהיה לו.
– אליפות העולם תהיה אדירה, מסלול שתפור על החבר'ה שציינת, ועוד כמה. חבל שזה על שעון אוסטרליה.
תודה טום!
אני אישית מסכים שזה היה יכול להיות לוינגו לא טוב לתקוף שם את פוג וכנראה שהיה מעורב שם גם החלטה אנוכית.
אבל אני בטוח שגם הנושא ההגיוני של לחכות לפוג היה לוינגו בראש. ובכל מקרה זכינו לתמונה חזקה ממש.
תודה רבה פאקו על הטור הזה ועל כל הימים והדיונים שהיו פה.
מלמד מאוד ומוסיף לחוויה.
סליחה על הדיליי…ימים עמוסים.
ובכל זאת, לאן נעלמה השמפניה? הכל בגלל התאונה שהייתה בג'ירו?
כן…ובעיתוי הולם גרמאיי גם התרסק היום ונאלץ לנטוש בוואלוני.
תודה 11 (כינוי הולם מאד לטור הזה).
זאת בהחלט אחת התאונות הביזאריות שראינו. בג'ירו הם הגישו את השמפניה פתוחה למנצחים אחרי התאונה. פה הם צרפתים, אז כנראה החליטו שזה לא הולם.
הזוי, מוריד מהחגיגות קצת וספונסר אחד פחות (?!).
ימצאו פתרון אני מאמין. לא מתאים טור דה פראנס בלי שמפניה.
[…] אז למה זה יהיה של פוג: כי עד ההתרסקות במירוץ ליאז'-באסטון-ליאז' באפריל (בה שבר את ידו), פוג נראה לחלוטין בספירה אחרת מול כל מי שהתחרה נגדו, כולל מירוצים שלא מהווים את איזור הנוחות שלו, כמו הטור של פלנדריה. והתמונות מהשבועות האחרונים מראות שהוא התאושש יפה מהפציעה.כי במאבק ראש בראש היחיד בין פוג לוינגו העונה, במירוץ פאריס-ניס, פוג היכה את וינגו (וגם את כל שאר היריבים) שוק על ירך.כי קבוצת האמירויות שלו הביאה לו עזרה רצינית בהרים, עם חברים כאדם ייטס, ראפאל מייקה ומארק סולר. לפחות בהרים, הקבוצה הזאת נראית הפעם שקולה לזאת של יומבו ויסמה, הכוללת את ספ קוס, וואוט ואן ארט ו-וילקו קלדרמן. אלא שקוס, מטפס על אמנם, סוחב את הג'ירו האחרון ברגליו, קלדרמן החליף ממש לפני הטור את סטיבן קרוייזויק הפצוע, ו-ואן ארט הוא כוכב על, אך לא ברור אם יסיים את הטור (ועל כך בהמשך).כי לוינגו אין הפעם את פרימוז' רוגליץ', שהתפקוד שלו כמוביל נוסף היה אחת הסיבות העיקריות לניצחון של הדני בטור הקודם. מהצד השני יש לפוג את אדם ייטס, מוביל GC לגיטימי לחלוטין, שיכול לתפקד כאן כמו הרוג של פוג.כי לפוג יש יתרון בפאנץ' על וינגו, מה שיכול להקנות לו את שניות הבונוס הקריטיות במירוץ הצפוי להיות צמוד כמו הנוכחי, בפרט עם התוספות בזמני הבונוס במהלך הקטעים.כי מדובר ביצור התחרותי ביותר בענף היום, שהחיוך הקבוע על פניו לא יכול להסתיר את האש הבוערת שבו, ודאי לאחר ההפסד בטור האלמותי של השנה שעברה. […]