נבחרת ישראל נפלה בגרמניה ורשמה הפסד שני רצוף 84-80 / צוות הופס כדורסל אירופי

אתר פיב"א

נבחרת ישראל מגיעה לגרמניה מצוידת בתמיר בלאט, וזה חתיכת ציוד. כבר מפתיחת המשחק ראו התקפה זורמת יותר מצד הנבחרת, כדורים הגיעו פנימה יותר בקלות וג'ייק כהן שנראה פשוט נהדר בנבחרת פתח עם שמונה ברבע הראשון. אבל הרבע הראשון נשאר צמוד בעיקר בגלל הגנה לא טובה של הנבחרת שנתנה סלים קלים ופאולים די זולים. הרבע נגמר בקליעת חצי מרחק של ים מדר והתוצאה 20-20. לעומת המשחק הראשון בארץ בו הקבוצות התקשו לקלוע בהתחלה, כאן על אף ההחטאות המשחק זרם יותר, אצל הגרמנים עם ת'ימן ואצל החבר'ה בכחול עם תמיר בלאט שהצליח להכנס כדורים לשחקני הפנים כאוות נפשו.

ברבע השני הגרמנים המשיכו לקלוע בזכות האיבודים של הנבחרת בכל פעם שניסו להכניס כדור לצבע, בעיקר כי מי שמסר אותם לא היה תמיר בלאט. השופטים קצת שרקו לקבוצה הביתית אבל ברבע הזה ההגנה של ישראל התהדקה, חטיפות קרו גם בצד הכחול והפורוורדים לוי-מנקו-דוסון-גינת היו אחראים ראשיים על איזון עניין הקליעה. הגארדים שלנו לא היו במשחק מלבד אחד, בר טימור לא הסתדר בהגנה וים מדר שהגיע בתקופה לא טובה המשיך להחטיא. בניגוד לרבע הראשון בו הנבחרת הייתה טובה בריבאונד, בירידה למחצית נתנה לגרמנים לקחת כדורים ולהניח אותם מתחת לסל, דבר שנראה גם במחצית השנייה. מחליפים סלים כשהתוצאה 39-34 למקומיים.

הרבע השלישי הוא סיפור שונה לגמרי, כי גרמניה לא רק שלא לקחה ריבאונדים בהתקפה, היא לא הגיעה לזריקות. הישראלים לחצו פעם אחר פעם, הגיעו למצבים נהדרים מתחת לסל והשחקן האחראי לשירה הזו הוא האקס פקטור תמיר בלאט. כל כדור שהכניס לצבע מדויק וחד, נמרוד לוי ותומר גינת נהנו מההרכבים בהם שיחקו בעמדה מספר חמש, כשגודס עבר להרכב עם שני גארדים ושלושה פורוורדים. ההרכב הזה עזר באופן מדהים בהגנה ובהתקפה היה נייד בהרבה מהרכבים עם שלושה גארדים וזלמנסון אחד. תוצאת הרבע הייתה 31-15 לחבורה של גודס כששני סלים מבאסים של הגרמנים מנעו ירידה לרבע האחרון ב-15 הפרש.

הזכרנו את הריבאונדים הבעיתיים של הנבחרת, והעובדה שאין באמת סנטר מלבד זלמנסון (שהיה ביום לא טוב). הרבע הרביעי היה של גרמניה, בעיקר במלחמה. כמו הרבע השני, בו הנבחרת איבדה מלא, גם ברבע האחרון נבחרת ישראל איבדה כמעט כל כדור שנכנס לצבע. במקום לשחק לטבעת הנבחרת שיחקה לרוחב וניסתה לבודד את "הסנטר", דבר שלא עובד אם אין לך גבוה התקפי ברמה גבוהה. החדירות לסל מצד הגארדים לוו בעזרה מצד הגרמנים שגרמה לתסכול אצל הנבחרת. יונאס ת'ימן היה שוב האחראי הראשי ליכולת של הגרמנים כי בזמן ששחקני הנבחרת ניסו לקחת ריבאונד, ת'ימן ניצל יכולת רעה ומלחמה של גרמניה כדי לעשות סלים. כך עשתה נבחרת גרמניה לאורך כל הרבע, גם אם החטיאו נלחמו על הכדור ולקחו את הריבאונד מידיהם של הישראלים. לקראת הסוף הגרמנים כבר לקחו את היתרון והפכו מינוס 11 לפלוס שתיים לאחר שלשה אדירה של אנדראה אובסט, לייאפ של ת'ימן, חטיפה של האחרון ולייאפ של אובסט. הנבחרת המשיכה לאבד בדקות הסיום, והגרמנים פתחו הפרש של שני פוזשנים עשרים שניות לסוף. רפי מנקו לא אמר נואש וקלע שלשה ענקית שנתנה תקווה לנבחרת שלנו, אבל החטאת עונשין של בר טימור בזריקה הראשונה וקליעה של השנייה נתנו לגרמנים הפרש של שתי נקודות אותו יכלו לסגור מקו העונשין. הגנת הנבחרת אמנם ניסתה לעשות פאול אבל זה לא נשרק על ידי השופטים ובנזינג מצא עצמו לבד מתחת לסל כדי לשים לייאפ. המשחק נגמר בתוצאה 84-80 לגרמניה. גיא גודס רושם הפסד שני רצוף בקדנציה שלו כמאמן הנבחרת, וגם הפעם ההפסד הגיע בדרך כואבת דרך ניהול משחק לא מבריק במיוחד וטעויות של השחקנים.

קלעו לגרמניה: מאודו לו עם 18 נקודות ו-7 אסיסטים, כריסטיאן זנגפלדר עם 14 ויונאס ת'ימן עם 10 נקודות ו-9 ריבאונדים.

קלעו לישראל: תומר גינת עם דאבל דאבל של 18 נקודות ו-10 כדורים חוזרים, תמיר בלאט (6 אסיסטים) וג'ייק כהן קלעו 12 כ"א, דוסון הוסיף 10, מנקו ולוי קלעו 9 כ"א.

פריוויו:

אתר פיב"א

20:30 גרמניה (2- 1) – ישראל (2- 1):

אחרי ההפסד הביתי הדרמטי של נבחרת ישראל לגרמניה ביום שישי, הערב יתקיים המשחק השני בין הנבחרות, הפעם בגרמניה. נקדיש את ההתחלה לבחינת המצב בקמפיין בבית הישראלי ובבית שמצטלב עם הבית הישראלי, אך עיקר הפריוויו הזה יעסוק בנקודות מקצועיות שבאו לידי ביטוי במשחק הקודם נגד הנבחרות.

כמו שהסברנו בפוסטים קודמים, 3 הראשונות מתוך 4 עולות לשלב הבא, ושם הן משחקות נגד 3 הראשונות שעלו מהבית המקביל (בתים א' ו-ב' מתחברים, ג' ו-ד', ה' ו-ו' ובתים ז' ו-ח'). כל התוצאות מהשלב הראשון נרשמות גם לשלב הבא, שבו כל נבחרת משחקת רק נגד ה-3 מהבית המקביל, ו-3 הראשונות מהבית המחובר מעפילות לאליפות בסופו של דבר.

בבית הישראלי, בית ד', נמצאות ישראל, גרמניה ואסטוניה עם מאזן 2- 1 כל אחת ופולין עם 3 הפסדים, כאשר ישראל כרגע מחזיקה ביתרון הפנימי בין 3 הראשונות בזכות ניצחון ב-10 על אסטוניה לעומת הפסד ב-4 לגרמניה, במקום השני הגרמנים עם ניצחון ב-4 על ישראל והפסד ב-3 לאסטוניה, ואילו אסטוניה במקום השלישי עם הפסד ב-10 וניצחון ב-3. מעניין לשים לב לכך שבכל המשחקים שלא כללו את פולין עד כה, דווקא קבוצת החוץ ניצחה.

בבית המקביל, בית ג', נמצאות שבדיה, פינלנד וסלובניה בשוויון משולש במקום הראשון עם מאזן 2- 1, בזמן שדווקא קרואטיה עם 3 הפסדים. בניגוד לבית הישראלי, שם 3 הראשונות שמרו על הביתיות בכל הקרבות ביניהן, כשהשבדים בפסגה עם ניצחון ב-10 על פינלנד והפסד ב-5 לסלובניה, אחריהם הפינים שניצחו ב-10 את סלובניה והפסידו ב-10 לשבדיה ובמקום השלישי הסלובנים שניצחו ב-5 והפסידו ב-10.

נעבור עכשיו לנושא המקצועי:

ניהול משחק ושמירה על הכדור:

אמנם לא היה כאן פער גדול בין הנבחרות, כשגרמניה חילקו 17 אסיסטים מול 14 איבודים והיחס הישראלי היה 15- 15, אבל הנבחרת הישראלית תלויה יותר בהנעת הכדור. בניצחונות על אסטוניה ופולין ישראל חילקו 21 אסיסטים מול 13 איבודים למשחק כשהנתון לפיו בדרך כלל הנבחרת מחלקת 20 אסיסטים ומאבדת פחות מ-15 כדורים נכון גם לקמפיין הקודם. בנבחרת שמבוססת כמעט בבלעדיות על יכולת היצירה של הגארדים שלה, מדובר בנושא קריטי.

קליעה מבחוץ:

מאז הניצחון על ספרד לפני שנה, ישראל לא מצטיינים בקליעות מחוץ לקשת, כאשר ב-2 המשחקים האחרונים הם גם מיעטו לזרוק מבחוץ, מה שפוגע משמעותית ביכולת לייצר נקודות גם בצבע. השחקנים שאמורים לקחת את השלשות, רפי מנקו, נמרוד לוי וגיא פניני, ממעטים לקבל הזדמנויות לעשות את זה, ולא בכדי הנבחרת קלעה 69, 79 ו-67 תחת שרביטו של גיא גודס. ניתן לראות שגם הקבוצה שלו – הפועל חולון – מתקשה להגיע ל-80 נקודות.

קצב משחק:

ישראל כנבחרת רוצה וצריכה להיעזר במשחק המעבר, כך שמשחק כמו מה שהיה נגד גרמניה, בקצב של 51.67 התקפות למשחק, זה בדיוק ההפך ממה שהנבחרת רוצה. באופן כללי, בקמפיין הזה ישראל משחקים בקצב של 54.74 התקפות למשחק, מספר מהנמוכים באירופה וכזה שהיינו רוצים לראות אותו גבוה יותר בהרבה. בהמשך למה שאמרנו קודם, כדי לקלוע 80+ צריך גם לרוץ יותר.

הספסל:

כנבחרת שאין לה כוכב מובהק מאז הפרישה של כספי מהנבחרת, ולפחות עד שדני אבדיה יחזור ללבוש את המדים הלאומיים, הנבחרת הישראלית תלויה ביכולת של כמה שיותר שחקנים לקלוע, ובעיקר הדבר אמור על המחליפים שהתרומה שלהם חשובה מאוד. במשחק הקודם, תומר גינת קלע 20, מדר קלע 12 ב-14 זריקות ונמרוד לוי קלע 9, ואף אחד אחר לא נתן תרומה משמעותית של קליעה.

אם נסתכל במבט יותר ספציפי, השם העיקרי שיכול לתת את התרומה הזאת הוא שון דאוסון, שקלע 5 נקודות ב-5 דקות במשחק הקודם, וגודס יצטרך לתת לו יותר דקות כדי להרוויח שחקן שיכול ליצור מהלכים התקפיים. אפשר להוסיף לקלחת הזאת את ג'ייק כהן שהפעם לא יגיע 17 שעות אחרי מקום בחמישייה במשחק יורוליג, את תמיר בלאט שמצטרף לסגל הנבחרת ואולי מקס היידיגר שקיבל דקות בודדות או מישהו אחר.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

            1. שרמפף פחות הצליח בנבחרת (בעיקר בגלל שהיגוסלביות עוד היו קרובות לשיא כוחן). כריס קיימן חבר לנוביצקי בקו קדמי אימתני במונחים האלה בשלב מסוים.

  1. רבע שלישי מצוין של הנבחרת, בעיקר הגנתית ובחלק ההתקפי בלאט מצוין. נמרוד לוי מפתיע לטובה, גינת נהדר כהרגלו, טימור יציב. ים מדר חלש ולא צריך להיות על הפרקט.

  2. המנטליות הערב של נבחרת הכדורסל הייתה 'העתק הדבק' קלאסי של המקבילה בכדורגל. 30 דק' טובות, הובלה משכנעת ב11 הפרש בתחילת הרבע האחרון בחוץ, ואז קריסה מנטלית מבישה. בלאט היחיד שיוצא מזה איכשהו בכבוד, וקצת מנקו וגינת. גל היתר חושך, מדר עלטה כבדה.

  3. הפסד מבאס שמראה בעיקר שהיה חסר עומק. בלאט וגינת היו מעולים (לפחות עד לרצף האיבודים של גינת שאפשר לגרמנים להפוך), ג'ייק כהן עשה את שלו ולא שיחקו עליו מספיק, טימור ומנקו תרמו את שלהם, דאוסון קצת קלע והיתר לא היו כאן. אבדיה, זוסמן וגבוה מתאזרח אמורים לפתור את רוב הבעיות, אבל יש סיכוי סביר שבעסקת החבילה של אבדיה יגיע גם לוקה עם היריבה.

    1. לא הייתי ממהר לפסוק בעניין הנ"ל.
      להבנתי הוא הגיע לא כשיר לפחות למשחק הראשון מול הגרמנים, ואכן נראה כמו הצל דל עצמו בשני המשחקים.
      אבל לדעתי, ועל סמך הדרך שעשה עד עכשיו, כנגד כל הסיכויים, יש דווקא סיכוי לא רע בכלל שהוא יהיה בנ.ב.א.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט