האיש שהקדים את זמנו- יהוא אורלנד בראיון בלעדי להופס / תומר גבעתי

בין משחק למשחק, כשקבוצתו חבל מודיעין, ההפתעה הנעימה של הליגה, ברצף של עשרה ניצחונות מאחד עשר משחקיה האחרונים, ומאזן כולל של 15-5, תפסתי את המאמן מוליכת הליגה הלאומית לשיחה מרתקת על פילוסופיות משחק, הכדורסל שהשתנה, החלום לאמן באירופה והאם הוא מצטער שלא שיחק בדור הנוכחי- שיחה עם מאמן העתיד של הכדורסל הישראלי ואחד מגדולי הקלעים הישראלים בכל הזמנים

צילום: אתר איגוד הכדורסל

יהוא אורלנד היה שחקן מסוג אחר. בימים שבהם הכדורסל התבסס על גבוהים ומאבקים בצבע, והזריקה לשלוש הייתה אלמנט ששמור למתי מעט, אורלנד עשה קריירה מרשימה שהתבססה על רוח לחימה, הקרבה וידית קטלנית מחוץ לקשת. אוהדי ירושלים זוכרים עד היום את שיאו האישי שעומד על 8 שלשות מדויקות בערב שנקלע אי שם בשנת 2006.

אורלנד מדורג במקום השני בהיסטוריה של ליגת העל בכמות השלשות שנקלעו עם 550 שלשות מדוייקות ב 38% דיוק. נתונים גבוהים מאוד לתקופה ההיא. הערה- תחילת המעקב הסטטיסטי ההיסטורי בליגת העל בכדורסל החל בשנת 1989 ולכן שיא השלשות של דורון גמצ'י לא ידוע והמספר המדויק לא קיים בשל היעדר תיעוד היסטורי.

יהוא היה חלק מדור של ספורטאים שהולך ונעלם. ספורטאים שבאו כל משחק מחדש להילחם ולשחק עם הלב, בלי פחד מעבודה מלוכלכת ואפורה. שחקנים שראית מהצד והרגשת כאוהד שאתה יכול להתחבר אליהם ולהזדהות איתם. הם לא היו הכי גבוהים, לא הכי חזקים, לא הכי אתלטים, אבל היו שחקני נשמה. אתה לאהוב אותו בתור אוהד קבוצתו, אתה לשנוא אותו בתור אוהד היריבה, אבל אתה לא יכול שלא לכבד אותו.

יהוא, כיף גדול לארח אותך כאן בהופס, ספר לנו על החיבור הראשוני שלך לעולם הכדורסל?

הייתי ילד שחלם להיות שחקן כדורסל ונתן את כל כולו למען הכדורסל. הקרבתי את כל חיי למען החלום. חייתי ונשמתי כדורסל 24/7 בשביל להגיע לרמות הגבוהות ולהישאר בהן.  לא הייתי השחקן הכי מוכשר. היה לי כישרון אבל הוא היה מוגבל. בניגוד למה שאומרים שאפשר להצליח רק עם עבודה קשה זה לא נכון. אפשר למקסם פוטנציאל עם עבודה קשה אבל בלתי אפשרי להצליח רק עם עבודה קשה.

היית אחד מגדולי הקלעים הישראלים בכל הזמנים למרות ששיחקת בדור שהיחס לקליעה משלוש היה אחר והשימוש בה היה שונה מהיום. האם אתה חושב שהיית יכול להצליח יותר בכדורסל של היום?

קשה מאוד להשוות בין דורות בהסתכלות על העבר. למשל אם רג'י מילר היה משחק היום, האם הוא היה הופך לשיאן השלשות בכל הזמנים? קשה מאוד לענות על זה. זה נכון שפעם מאמנים הגבילו את הזריקה מבחוץ ופחות נתנו את החופש לזרוק, אבל קשה מאוד לקחת שחקן מדור אחד ולהשוות אותו לדור אחר. בתור ספורטאי תחרותי שמאמין בעצמו אני חושב שכן. בשנת 2006 שיחקתי בעפולה וזרקתי 6.2 שלשות למשחק ב 45.6%, זה המון לתקופה ההיא. היום זה נחשב לגיטימי ושחקנים מורשים לזרוק כמות כזאת.

כישרון קליעה הוא מולד או ניתן לשיפור?

אענה על בכמה חלקים. כישרון זה מולד. קח לדוגמה כישרון כתיבה, אדם ממוצע רוצה לכתוב ולהיות סופר, האם הוא יכול? הוא יכול להגיע לרמה מסוימת, אבל להיות הסופר הכי טוב בעולם? לא. זה מצד הכישרון. לצד זה יש רכיבים שניתן לשפר בגבול מסוים כמו עבודה טכנית נכונה וגישה לקליעה. שחקנים שיכולים לזרוק ולא זורקים, הייתי מדבר איתם על הגישה, איך להכין את הגוף לזריקה, מתי לזרוק ומתי לא לזרוק, לפני שהייתי מדבר איתם על טכניקה.

מתי הבנת שאתה רוצה להכניס לתחום האימון?

שנה אחרי הפרישה הבנתי את זה וגם אז רק בגילאי נוער בהתחלה. תמיד הייתי מנהיג ושחקן קבוצתי שרואה מעבר למספרים שלו עצמו. מאמן טוב חייב שתהיה לו ראייה מרחבית, לראות את כל הסובבים אותך, לבנות צוות לידך, לדאוג שהשחקן העשירי או השלוש עשרה ירגישו חלק. מצד שני לא כל בן אדם נחמד יכול להיות מאמן טוב. אתה צריך להרכיב את השיטה שלך ודרך הניהול שלך לצד קשר בין אישי ומקצועיות.

האם יש קשר לדעתך בין הצלחה כשחקן להצלחה עתידית כמאמן?

אני לא חושב שכל שחקן שהיה ברמות הגבוהות יכול להיות מאמן ברמות הגבוהות. אלה שני דברים שונים. להיות מאמן דורש אופי אחר כמו ראייה מרחבית. לשחקנים שיש את זה, להם יש יתרון.

תאר לנו את פילוסופית הכדורסל שלך ?

בפילוסופית האימון שלי אני דוגל בלבחור את החוקים שלי, לחזור עליהם כמה שיותר על המגרש ולייצר הרגלים. אני לא חושב שתפקידי לכוון שחקן או קבוצה כל פוזשן, לא הגנתי ולא התקפי, ולכן אני מייצר הרגלים שמוטמעים כל כך חזק בשחקנים שלי ומאפשרים להם להתמודד עם כל סיטואציה.

בפילוסופית המשחק שלי אני מאמין ביעילות. אם שחקן עשה מהלך או תנועה לא יעילה שלא תורמת לקלוע לסל, מבחינתי היא טעות. מה שאפשר לעשות ב 4 שניות למה לעשות ב 18 שניות? גם אם זה אומר שלא כל השחקנים יקחו חלק במהלך זה בסדר. אם שחקן לא ירגיש חלק בגלל שהוא לא שותף בסל שנקלע לדעתי הוא בספורט הלא נכון. אני לא נמנע מכלום ולא מוותר על זריקות, אני מאפשר לשחקנים שלי לקחת את הזריקות שלהם או זריקות מבוססות יכולת אישית אבל זה חייב להיות יעיל.

אנחנו רואים שהקבוצה שלך משחקת בקצב מאוד גבוה בשני צידי המגרש. קלעתם הכי הרבה נקודות העונה בליגה וספגתם הכי הרבה נקודות בליגה. תסביר לנו קצת על השיטה הזו( ממוצע קליעה 91.4 נקודות מול ממוצע ספיגה 87.6 נק למשחק)

אנחנו משחקים בקצב מהיר. אני מאמין ברוטציה ארוכה של שחקנים, גם אם זה יפגע לנו בשטף. כוחה של קבוצה מבוסס לדעתי על לפחות עשרה שחקנים שמשחקים דקות משמעותית גם אם אני יודע שבחילופים שלי אני פוגע בהגנה או בשטף.

כשאתה ניגש לבנות קבוצה ולבחור שחקנים, מה המרכיבים החשובים ביותר עבורך כמאמן?

מילת המפתח עבורי היא איזון. איזון שבא לידי ביטוי בכמה גורמים. גילאי השחקנים למשל. ארצה שחקן שהוא וטרן, ארצה שחקנים מנוסים שנמצאים בשיא שלהם מבחינה גופנית בני 26-28 לרוב, צעירים שנה שניה- שלישית בליגה ולידם  צעירים בלי ניסיון. לאחר מכן ארצה איזון בעמדות על המגרש, 4 גבוהים 6 גארדים, ולבסוף איזון בחלוקת התפקידים בין השחקנים שידעו להשלים אחד את השני. גבוהים לצד נמוכים, קליעה לצד מסירה, משחק גב לסל לצד משחק פנים לסל. איזון בבניית הסגל תביא הצלחה בסוף העונה.

ספר לנו קצת על תהליך ההכנה הטקטית כמאמן למשחקים ? האם אתה מעדיף לעשות התאמות ליריבה או לתת ליריב להתאים עצמו אליך?

קודם כל יש לי צוות, זה לא רק אני. שני העוזרים שלי מכינים ווידאו שמתרכז בשחקני היריבה כפרט ובתכונות היריבה כקבוצה. אנחנו עובדים בשלב הראשון עם הווידאו ומכינים מפתחות ותוכנית משחק, איך למנוע מהשחקנים והקבוצה יריבה להגיע למקומות שנוחים להם. לאחר מכן עוברים לבצע את התכנון על המגרש כשאני מקדיש על המגרש לקבוצה היריבה שעה ורבע בשבוע. זה לא הרבה, יש מאמנים שמתרכזים ביריבה שלהם גם ארבע וחמש שעות. אני מעדיף להתרכז בקבוצה שליא.

מאמן שהשפיע עליך או שאתה אוהב לראות וללמוד ממנו?

אני משדל לקחת דברים מסוימים מכל מיני מאמנים, לא להתרכז במאמן אחד גדול ככל שיהיה.

אנחנו רואים שחקן כמו אקסבייר מון ששיחק בליגה השניה רק לפני שנה ומאז הספיק להופיע ב NBA ולהרשים בליגת הפיתוח. איך לדעתך דבר כזה קורה?

יש מקרים שהכישרון קיים אבל הדברים לא מסודרים בראש. לפעמים שחקנים נמצאים בסיטואציות בעייתיות, מחליפים סוכנים, אבל הכישרון קיים. מייק ג'יימס שיחק בליגה הלאומית ואנחנו רואים איפה הוא היום.

בשנה האחרונה אנחנו רואים שההיבט הפסיכולוגי בספורט מקבל יותר זרקור והופך לנושא שספורטאים מדברים עליו בגלוי בלי חשש. איך אתה כמאמן מתייחס לנושא?

אנחנו משקיעים בזה הרבה. פעם מי שהיה חזק ובעל חוסן מנטלי הצליח ומי שלא היה חזק מנטלית התקשה ולא קיבל סיוע. היום אפשר לעזור לשחקנים בפן הזה, זה משנה קצת את התפקוד שלנו כמאמנים וגורם לנו לנסות להבין לנפש השחקנים.

מה לדעתך ההבדלים ברמת המשחק בין הליגה הראשונה לשניה?

ההבדלים קיימים בלא מעט פרמטרים. בין היתר בקצב המשחק, בפיזיות, ברמה הטקטית וביכולת המסירה והקליעה.

איך יראה הכדורסל לדעתך עוד עשר שנים מהיום?

יותר גבוה, יותר אתלטי, יותר קשוח וחזק.

היעדר סקאטורים ואנליסטים בכדורסל הישראלי. מדוע לדעתך?

כסף. אני בליגה הלאומית לא יכול להחזיק ברמה הכלכלית איש מקצוע שיעסוק בזה במשרה מלאה.

שחקנים בליגה שאתה ממליץ לנו לשים עליהם את העין?

יונתן מור יכול להגיע לרמות הגבוהות בכדורסל הישראלי. שוהם גת שחקן מאוד מעניין- שומר ברמה גבוהה, יכולת מסירה טובה. מבחינת זרים ג'ימי הול שווה ליגה ראשונה בסיטואציה נכונה וקווין קייפרס.

לסיום, לאמן באירופה זו מחשבה שקורצת לך?

להגיד שאני חושב על זה זו לא הגדרה נכונה. בחרתי בקריירה של מאמן ואני רוצה שהיא תיקח אותי לכל מיני מקומות ברמות הגבוהות. אני בישראל מרגיש בית. הכל תלוי סיטואציה

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. דוקטור רזי הופמן

    11 פבר 2022 07:40:10

    תודה רבה
    עניין הסקאוטים בהחלט מעיק, מניח שהיום בלאומית המאמן ואולי עוזרו, אם יש, הוא הסקאוט.

  2. Yinon Yavor

    11 פבר 2022 08:18:08

    נהדר. תודה.
    בפן האישי, אני עוקב וכמוהו מתרשם משוהם גת. אחלה שחקן.
    מבחינת פילוסופיה, נראה לפי תשובותיו שהוא מאמן מתודי ושיטתי, לכן מתאים יותר לקבוצה שרצה הרבה שנים יחד ולא לנבחרת למשל. במציאות של היום עם שינויי הסגל התכופים צריך לפתח גם את האלמנטים ה"ספונטניים" יותר

  7. John

    11 פבר 2022 11:11:21

    תודה על הראיון הנהדר וענייני. עניין הסקאוטים מאוד מעניין מכיוון שב-NBA זה כבר מזמן מחולק ל-3 תפקידים נפרדים. האנליסטים שמתרכזים בניתוחים סטטיסטים מתקדמם מתוך שפכי מידע שעומדים היום למכירה בזול, הסקאוטים הקלאסים שצופים בשחקנים שהקבוצה מסמנת או שהגיעו מלידים שלהם (סוכנים, כתבים מקומיים, קשרים וכו') וכמובן פסיכולוגים שמנתחים מידע שמגיע מראיונות, צפיות, דיווחים וכו'. כשקוראים היום דוחות סקאוטים טובים מקבלים מידע על כל השלשה. האם הוא בחור חיובי בחדר ההלבשה, האם יש לו יציבות או זהות מעוצבת, סביבה תומכת, הפרעות או מוקשים הרסניים בחיו וכו. מקבלים ניתוח מעמיק ברמה של אחוזונים ביחס לחוזק התחרות. באיזה תחומים הוא חזק ומול מי. וכמובן רשמים בתצפיות יותר איכותניות מתוך משחקים. לפעמים ישנם גופים עצמאיים שמוציאים חשבוניות לקבוצות (כגון סקאוטים ששוהים בליגות רחוקות) ולפעמים הם חלק מהקבוצה. מעניין אם זה מתנהל באופן דומה בארץ או שזה עדיין נעשה כמו head hunters שאתה פשוט מקבל רשימות מועמדים על פי מה שאתה מחפש מסוכנים וגורים שאתה סומך עליהם ומזמין את המועמדים הסופיים לאימוני מבחן

      1. asaf

        11 פבר 2022 23:25:10

        תודה תומר. מהנה מאוד לקריאה. תמשיך לתת לנו זרקורים מעניינים כאלה מדי פעם. מקווה שאורלנד ימצא את מקומו גם בליגה הבכירה. אם אני לא טועה יש לו חלק מרכזי בבנייה וההתפתחות בשנים האחרונות של אקדמיית הנוער בעמק חפר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט