חלום ליל קיץ – פרק א', עסקאות דראפט / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

חלום ליל קיץ – פרק א', עסקאות דראפט / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

על הסדרה

נכון לכתיבת שורות אלו, דראפט הנ.ב.א יתקיים ב-18 בנובמבר, ותקופת הפרי אייג'נסי – שבה אפשר להחתים שחקנים חופשיים, להציע הצעות לשחקנים חופשיים מוגבלים, לקיים טריידים, וכמובן להוסיף את ג'ף גרין למועדון – מתוכננת להתחיל יומיים לאחר מכן.

אז כן, השנה זה לא בדיוק קיץ, וגם התאריכים השונים זזים בהתאם, אבל אנחנו נכנסים לאותה תקופה ייחודית במחזור חיי הליגה, שאמנם לא משחקים בה כדורסל, אבל במהלכה נחרצים גורלות של מועדונים, שחקנים, ומנהלים בליגה, ונלקחות החלטות שמעצבות לא רק את העונה הבאה אלא גם את אלו שאחריה. הן בדראפט והן בפרי אייג'נסי אנחנו מקבלים החלטות שנדרשות לאזן צרכים ואינטרסים הקשורים לעונה הבאה, עם צרכים ואינטרסים הקשורים לעתיד הרחוק.

בנוגע לעתיד הרחוק – ברור שאירועי פרי אייג'נסי דוגמת החתמתו של סופרסטאר על חוזה מקסימום רב שנתי אמורה, בהנחה שלא יהיו תקלות מיוחדות, להשפיע עמוקות על גורלו של המועדון למשך שנים ארוכות. גם בחירת דראפט גבוהה היא פרויקט של 3-4 שנים, ואם הכול הולך כמו שצריך, המנגנון של הארכת חוזה עוד לפני תום חוזה הרוקי בדרך כלל מאריך את הפרויקט לכ-7 שנים.

בנוגע לעונה הבאה – ברור שאירועי פרי אייג'נסי משמעותיים יכולים לשנות את תוצאות המועדון מהקצה אל הקצה. בנוגע לדראפט, מצד אחד ניתן לטעון שבעונת הרוקי רוב בחירות הדראפט אינן משפיעות באופן משמעותי על הרוסטר של רוב המועדונים, וזה כנראה נכון – בין אם יבחרו באבדיה "שלנו" או באוקורו "שלהם", אני לא חושב שהעונה הקרובה של הלוחמים, למשל, תשתנה בעקבות זאת באופן מהותי. אבל מצד שני ישנם מקרים בהם הרוקי מצליח להשפיע כבר בעונה הראשונה – מג'ייסון טייטום, דרך לוקה דונצ'יץ' ועד טיילר הירו.

כל קיץ מציג רעיונות, שמועות וסיפורים שונים ומשונים משל עצמו, ובאופן טבעי הם תופסים את רוב תשומת הלב שלנו למשך הקיץ, דועכים עם תחילת העונה, ומוחלפים על ידי סיפורים חדשים בקיץ לאחר מכן. עם זאת, כשהתחלתי לחשוב על ההחלטות והשיקולים של הספרס ב"קיץ" הקרוב, גיליתי שבעצם יש הרבה כללים, דינמיקות ומאפיינים גנריים של הדראפט והפרי אייג'נסי שמעולם לא חשבתי עליהם בצורה מסודרת, אבל הם כמובן רלבנטיים גם לספרס וגם ל"קיץ" הקרוב.

אי לכך ובהתאם לזאת, ועל מנת לשמור מכל משמר על משרתי הדמיונית כ"יועץ מיוחד לעניינים שטרם הובהרו די צורכם" לסאן אנטוניו ספרס, ניסיתי ללמוד מעט על העניין. אז בסדרה הזו זה ננסה למפות היבטים השונים של הדראפט והפרי אייג'נסי, על הדינמיקות וחוסר הוודאות המאפיינים אותם. ננתח את השיקולים השונים של מהלכים כגון החלפת בחירות בדראפט, טריידים, ועסקאות המשלבות בין בחירות דראפט לבין שחקנים פעילים. נתאמץ להבין איך הדראפט והפרי אייג'נסי משפיעים זה על זה בכלל, ובנוגע לתזמון שלהם זה ביחס לזה בפרט.

עסקאות הדראפט

לכאורה, הדראפט הוא אירוע פשוט – לילה אחד בלבד של ציפיות, מתח, בחירת השחקן המועדף מאלו שנותרו על הלוח, אכזבות, הצלחות, ומאנו ג'ינובילי אחד בבחירה ה-57.

בפועל, הוא אכן פשוט יותר מאשר הפרי אייג'נסי, אבל עדיין יש בו דינמיקה מורכבת, בעיקר סביב האפשרות להחלפת בחירות ושחקנים, ודינמיקה זו, כפי שנראה בהמשך הדרך, גם קשורה קשר הדוק לאירועי הפרי אייג'נסי.

החלפת בחירות עבור בחירות

אפשרות ראשונה להטרדת בחירות הינה, בפשטות, להחליף את הבחירות, כלומר שמועדון א' עם בחירה מספר X, מעביר את בחירה מספר X למועדון ב', ומקבל ממנו את בחירה מספר Y. כמובן שהמועדון שהעביר את הבחירה הגבוהה יותר מקבל משהו נוסף מהמועדון שהעביר את הבחירה הנמוכה יותר.

במצב זה, למעט חריג אחד שמיד נעסוק בו, אין ערובה לאף מועדון שאכן יצליח לבחור את השחקן הנחשק ש"עבורו" הוא מבצע את ההחלפה, אך המועדונים מוכנים לקחת את הסיכון הזה משיקוליהם השונים.

דוגמת עבר לכך הינה הטרייד בין פילי לבוסטון ב-2017 – שכלל את העברת הבחירה הראשונה, של בוסטון, לפילי, ואת העברת הבחירה השלישית, של פילי, לבוסטון, בנוסף לבחירת סיבוב ראשון עתידית. במקרה הזה בבחירה הראשונה פילי בחרה במרקל פולץ', ובוסטון בג'ייסון טייטום, אבל ההחלפה לא הותנתה בזהות שחקנים ספציפיים כאלה או אחרים.

מצד פילי, מאחר ומדובר היה בבחירה הראשונה, לא היה סיכון שהשחקן שהם מעוניינים בו לא יישאר על הלוח. מצד בוסטון, לעומת זאת, היה סיכון שהלייקרס יבחרו בטייטום בבחירה השנייה. האם התמזל מזלו של איינג' או שהוא פשוט לקח סיכון מחושב כשהניח שמג'יק "יזרום" עם הבול-שיט המשפחתי שהציף את הליגה באותם ימים? לא ידוע, אבל בכל מקרה, ברור שמבחינת בוסטון היה כאן סיכון. כמובן, שמרבית העסקאות לא יכללו את הבחירה הראשונה ולכן חוסר הוודאות בנוגע לזמינותו של השחקן ש"עבורו" הם החליפו את הבחירות בדרך כלל משותף לשני הצדדים.

החלפת שחקנים עבור שחקנים

הדינמיקה הזו מורכבת יותר, ובמסגרתה מועדון א' עם הבחירה ה-X משתמש בבחירה שלו, הבחירה ה-X, כדי לבחור שחקן שבו מעוניין מועדון ב'. מועדון ב', מצידו, משתמש בבחירה שלו, הבחירה ה-Y, כדי לבחור שחקן שבו מעוניין מועדון א'. רק לאחר ששני המועדונים בוחרים הם מטרידים את השחקנים שנבחרו זה לזה. גם כאן, המועדון שהעביר את הבחירה הגבוהה יותר מקבל משהו נוסף מהמועדון שהעביר את הבחירה הנמוכה יותר.

דוגמת עבר לכך הינה הטרייד בין דאלאס לאטלנטה ב-2018 על דונצ'יץ/טריי יאנג. אטלנטה, עם הבחירה ה-3, בחרה את דונציץ'. דאלאס, עם הבחירה ה-5, בחרה את יאנג, ולאחר מכן החליפו ביניהן את השחקנים, כשדאלאס העבירה גם בחירת סיבוב ראשון ב-2019 שהפכה לקאם רדיש.

להבנתי, קיימות שתי אפשרויות מרכזיות לביצוע טרייד כזה:

החלפת בחירות לא רשמית

האפשרות הראשונה היא שלמעשה מדובר בהחלפת בחירה עבור בחירה ללא קשר לזהות השחקנים הנבחרים. אם אכן כך, בדוגמא הזו דאלאס פונה לאטלנטה ומציעה לה החלפת בחירות 3 ו-5 עבור בחירת הסיבוב הראשון ב-2019. אטלנטה מסכימה, ובוחרת, בבחירה ה-3, את השם שמועבר לה על ידי דאלאס לפני הדראפט או אף לפני רגע הבחירה, כשהיא יודעת שמיד דאלאס תבחר את השם שיועבר על ידי אטלנטה, ולאחר מכן יבצעו את הטרייד ביניהן.

האפשרות הזו למעשה מניחה שההחלטה של שני המועדונים מתקבלת מראש, אינה בהכרח קשורה לשחקנים ספציפיים שנשארים על הלוח, וכי בדומה להחלפת בחירות "רשמית", כל אחד מהמועדונים לוקח את הסיכון על עצמו, ומקווה שיתמזל מזלו ושהפייבוריטים שלו עדיין יהיו הלוח בבחירה הרלבנטית.

אבל אז עולה השאלה מדוע שהמועדונים לא פשוט יחליפו ביניהן את הבחירות, כפי שעשו בוסטון ופילי במקרה של פולץ/טייטום? מה ההבדל בעצם?

ההבדל היחיד שעולה בדעתי, במסגרת האפשרות הזו, הינו השכר – כל בחירות הדראפט העתידיות הינן בעלות שווי כספי זהה, ושווין הוא אפס. לעומת זאת, מרגע ששחקן נבחר בבחירה בדראפט, הוא "מקבל" את שווי הבחירה, גם אם יוטרד ובסופו של דבר יחתום על חוזה הרוקי במועדון אחר. בדוגמא שלפנינו, לוקה קיבל את החוזה של הבחירה ה-3 המסתכם בכ-32 מיליון דולר ל-4 שנים וחתם עליו בדאלאס, ויאנג קיבל את החוזה של הבחירה ה-5 המסתכם בכ-26 מיליון דולר ל-4 שנים וחתם עליו באטלנטה.

עם זאת, הפרש של 6 מיליון דולר, כלומר מיליון וחצי דולר לעונה, אמנם משמעותי ל"בני תמותה רגילים" כמונו, אבל אין לו, להבנתי, השפעה משמעותית על תקרת השכר והגמישות התקציבית של המועדונים. ספציפית בנוגע לאטלנטה, שממילא הייתה בתהליך של ריבילד, הפרש כזה נראה לי זניח למדי. לכן, נראה לי שהשפעתו של השיקול הפיננסי בשאלה האם להחליף בחירות או להחליף שחקנים אינה משמעותית.

החלפת בחירות מותנית שתלויה בזהות שחקנים ספציפיים

על פי האפשרות השניה, לא מדובר בהחלפת בחירות "לא רשמית", שכאמור ההבדל בינה לבין הרשמית הינו רק בעלות שכר שולית יחסית, אלא בבחירת שחקנים ספציפיים על תנאי שהם נשארו על הלוח. אפשרות זו הינה מסובכת יותר, לשני הצדדים, והיא מתממשת רק כשהשחקנים המתאימים מעורבים בעסקה.

לאפשרות זו שלושה וריאנטים מרכזיים והם:

א. הטרייד קורה אחרי הבחירה הגבוהה – המועדון הבוחר גבוה, אך עבור המועדון השני, נשאר עם הסיכון שלא יקבל את השחקן המועדף עליו בבחירה הנמוכה יותר כי יתכן והשחקן לא יישאר על הלוח. אם לממש את הוריאנט הזה על הדוגמא שלנו, אפשר לומר שדאלאס לא רצתה להתחייב להחלפת בחירות עד שלא תדע שדונצ'יץ' אכן זמין לבחירה ולכן לא רצתה החלפת בחירות רשמית. עם זאת, ברגע שהתברר שדונצ'יץ' אכן זמין, דאלאס התקשרה לאטלנטה והציעה לה להחליף את הבחירה ה-3 עבור ה-5. אם אטלנטה אינה רגישה לשחקן ספציפי שעלול להיבחר בבחירה ה-4 היא יכולה להסכים להצעה ויש לנו טרייד. אם אטלנטה רגישה לשחקן ספציפי שעלול להיבחר בבחירה ה-4 היא יכולה לסרב בשלב זה. זה לא אומר שהטרייד נפל אלא רק שעוברים לוריאנט ב'.

ב. הטרייד קורה לפני הבחירה הנמוכה – לאחר שמתברר שבבחירה ה-4 ממפיס בחרה את JJJ, ויאנג "הנחשק" נותר על הלוח, אטלנטה יכולה להתקשר לדאלאס ולהסכים לעסקה, דאלאס בוחרת ביאנג ויש לנו טרייד.

ג. הטרייד קורה רק לאחר שהתמונה בדראפט מתבהרת – על פי וריאנט זה דאלאס בוחרת את יאנג בבחירה ה-5, בין אם על מנת להשאיר אפשרות לטרייד עם אטלנטה, בין אם מכיוון שלמעט דונצ'יץ' יאנג הוא הפייבוריט שלה, ובין אם מכיוון שהיא מעריכה שתוכל לקבל עליו הצעות טובות לטריידים ממועדונים נוספים. שני המועדונים מנהלים מו"מ עם מגוון מועדונים אחרים, ובסופו של דבר מגיעים למסקנה שהטרייד הנ"ל הוא האופציה המועדפת על שניהם, ויש לנו טרייד.

קיימים היבטים נוספים שמשפיעים על הדינמיקה בזמן הדראפט, ויכולים להכריע בין הוריאנטים הללו בסיטואציות שונות, ובהם:

תנאי הסחר

כאמור, אם אטלנטה מעדיפה את יאנג, ויאנג אכן נותר פנוי בבחירה ה-5, יש לאטלנטה אינטרס להחליף בין יאנג ודונצ'יץ' גם ללא ערך נוסף, וזאת מאחר והיא חוסכת מעט בשכר. עם זאת, יתכן שגם אטלנטה לא חשבה שיאנג שווה יותר מדונצ'יץ', או לחילופין, שהאמינה שתוכל להשיג גם נכסים נוספים בעסקה, כפי שאכן קרה לבסוף. למיטב ידיעתי לא ידוע בדיוק מתי דאלאס הסכימה להעביר גם את בחירת הסיבוב הראשון ב-2019, ויתכן שהתשלום הנוסף הזה הועלה על השולחן רק בהמשך הערב, והכריע בין אפשרויות אחרות שעמדו בפני אטלנטה, בדומה לוריאנט ג' דלעיל.

הימנעות מחשיפת העדפות  

אני חושב שנכון להניח שלפחות חלק מהמועדונים פחות רגישים לבחירה בשחקן ספציפי, אלא בעיקר מחפשים למקסם נכסים. אם אכן כך, למועדונים אלה אינטרס להניח את ידם על שחקנים ספציפיים שנחשקים על ידי מועדונים אחרים. מאותה סיבה, למועדונים בעלי העדפה לשחקנים ספציפיים, יש אינטרס להסתיר את העדפותיהם על מנת למנוע ממועדון אחר לבחור בשחקן הנחשק ול"סחוט" אותם עבורו.

עסקה שנתפסת כמשקפת דינמיקה כזו היא הבחירה של ניו אורלינס באלן סמיילצ'יץ' בדראפט 2019. היו דיווחים שגריפין ידע שגולדן סטייט מעוניינת בשחקן, ולכן ניצל את העובדה שהבחירה של ניו אורלינס הייתה ה-39, בעוד שזו של גולדן סטייט רק ה-41, "יירט" את סמיילצ'יץ', והטריד אותו לגולדן, עוד באותו לילה, עבור שתי בחירות סיבוב שני עתידיות ומעט מזומן, ובכך הרוויח בחירת סיבוב שני עתידית על כמעט כלום.

הרצון להימנע מחשיפה כזו, עשוי להביא את המועדונים להימנע ככל האפשר מלנקוב בשמות של שחקנים ספציפיים לפני הדראפט, ולהעדיף העלאת עסקאות רק במהלך הדראפט או אף לאחריו. במקרה של דונצ'יץ' ויאנג, אפשר לתהות האם אטלנטה ידעה שדאלאס מכוונת לדונצ'יץ', ופשוט "סחטה" בחירת סיבוב ראשון עבורו, או שדאלאס שמרה על הקלפים קרוב לחזה והעלתה את האפשרות לטרייד רק אחרי שלוקה נבחר על ידי אטלנטה (וריאנט א' דלעיל), או אף רק אחרי שהיא בעצמה בחרה ביאנג (וריאנטים ב' או ג' דלעיל)

לחץ זמן ותקשורת מוגבלת במהלך הדראפט

אמנם הרצון להימנע מחשיפת מידע דוחף לצמצום התקשורת לפני הדראפט, אבל חשוב לציין שלכל מועדון יש חמש דקות בלבד להודיע על בחירתו בדראפט, ולכן הוא נדרש לקבל את ההחלטות מהר יחסית, ותוך תקשורת מוגבלת יחסית עם המועדונים האחרים – הרי אי אפשר לנהל מו"מ עם 29 מועדונים שונים תוך חמש דקות. על כן, הימנעות מוחלטת מחשיפה מוקדמת עלולה להביא למצב שבו המועדון שפונים אליו יתקשה להבשיל לידי החלטה על עסקה בחמש הדקות הללו, ויעדיף לסגור עסקה שכבר "בישל היטב" עם מועדון אחר.

למעט הספרס, שיעדיפו ככל הנראה לירות בשחקן מבוקש על פני להסגיר את שמו מראש, קשה לי להעריך היכן נמצאים מועדונים על הסקלה הזו, אבל ברצינות – נשמע לי שהמידע שייחשף לפני הדראפט יהיה מוגבל יחסית – אולי להבעת עניין בבחירה באופן כללי, ויעשה מול המועדונים הרלבנטיים בלבד, ויתכן שבמידת פתיחות שונה מול מועדונים שונים.

מה היה קורה אילו?

ספקולטיבי לחשוב איך הדברים היו מתגלגלים בנסיבות אחרות, אך עם זאת מעניין וגם יכול לשפוך אור על הדינמיקה:

מה היה קורה אם דונצ'יץ' היה נבחר בבחירה ה-1 או ה-2? האם אטלנטה הייתה בוחרת את יאנג בבחירה ה-3 או מעדיפה את אייטון/בייגלי? לא יודע, אבל נוטה להאמין שהייתה בוחרת ביאנג, ולא מטרידה אותו לדאלאס או למועדון אחר. נניח שאכן כך, האם דאלאס הייתה פונה לאטלנטה על מנת להטריד את הבחירה ה-5, ובחירת הסיבוב הראשון ב-2019, עבור יאנג? גם לא יודע.

מה היה קורה אם אטלנטה הייתה בוחרת את דונצ'יץ' ב-3, אבל יאנג היה נבחר על ידי ממפיס ב-4? האם גם אז אטלנטה הייתה מטרידה את לוקה לדאלאס עבור, נניח, JJJ, בבחירה ה-5? להערכתי לא. יתכן שאטלנטה הייתה מציעה עסקה דומה לממפיס, או, מגוחך ככל שזה ישמע, הייתה "נתקעת" עם לוקה אצלה.

אם הייתי חייב להמר, הייתי מעריך שהטרייד של דונצ'יץ'/יאנג התנהל לפי וריאנט ב', ונסגר רק לאחר שהן דונצ'יץ' והן יאנג נותרו על הלוח בבחירות 3 ו-5. נראה לי שאלמלא יאנג היה נשאר על הלוח בבחירה ה-5 של דאלאס, לוקה היה נשאר באטלנטה, ושאטלנטה לא בחרה בדונצ'יץ' רק בשביל דאלאס.

הערך הכספי של הבחירות, לפני ואחרי הדראפט

נראה שחלק מההבדל בין החלפת בחירות לבין החלפת שחקנים שזה עתה נבחרו, קשור להגדרה של בחירות דראפט כבעלות ערך כספי אפס עד לדראפט, והגדרתן כשוות את ערך החוזה בבחירה, לאחר הדראפט.

קשה לי למצוא הצדקה לכך, ולכן נראה לי נכון לשנות את ה-CBA בהתאם, כך שבחירות דראפט המוטרדות לפני הדראפט לא יהיו שוות אפס אלא את השווי האמיתי שלהן אחריו. לכל הפחות, שינוי כזה יסיר אילוץ כספי מהמועדונים השונים בבואם לסחור בבחירות דראפט לפני הדראפט עצמו, ולכן יפתח עבורם אפשרויות חדשות.

חסרון אפשרי לשינוי כזה הינו שהוא כנראה מוריד את ערכה של אופציית ה"דראפט אנד סטאש", כלומר אם ערך הבחירה ייכלל בסך המשכורות של המועדון, המועדון לא ירצה שהשחקן ימשיך לשחק מחוץ לליגה. יתכן שזה נכון, אבל למיטב הבנתי ה"דראפט אנד סטאש" נדיר למדי, וגם לא ברור כלל וכלל שהוא תורם לליגה, ולכן לדעתי זה מחיר ששווה לשלם. אם אנחנו רוצים בכל זאת למזער את הנזק, אולי אפשר להגדיר שהשינוי יחול רק על בחירות סיבוב הראשון, שלהבנתי לא "מבזבזים" אותן על מישהו שהוא "דראפט אנד סטאש".

סיכום פרק א' – עסקאות דראפט

לסיכום הפרק של עסקאות הדראפט, נאמר שנראה שהבחירה העיקרית העומדת בפני המועדונים הינה בין החלפת בחירות זו בזו, לבין החלפת שחקנים זה בזה, וכי חוסר הוודאות בנוגע לסדר הבחירה, כמו גם שיקולים של הימנעות מחשיפת אינטרסים, תנאי סחר, וקבלת החלטות תחת לחץ זמן, הם המעצבים העיקריים של עסקאות הדראפט.

בפרק הבא נדבר על עסקאות פרי אייג'נסי, ובכלל זה על עסקאות המשלבות נכסי פרי אייג'נסי ונכסי דראפט.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. מיקי עסקאות כאלה קורות כמעט תמיד תלוי מי השחקן. מכיוון שלא מעבירים טריידים ביום הדראפט הקבוצות בוחרות אחת עבור השניה.
    המקרה היחיד כמעט שזה לא ככה זה כשקבוצה לוקחת שחקן ואז מנסה להעביר אותו תמורות רווח (ראה פילדלפיה עם מיקל ברידג'ס – תודה סיקסרס).

    1. לא בטוח שהבנתי – הכוונה שבדרך כלל עסקאות כאלה תלויות בשחקנים ספציפיים ש"נחשקים" על ידי קבוצות ספציפיות?
      .
      בעניין "לא מעבירים טריידים ביום הדראפט" – אתה צודק, השאלה היא כמה מזה נובע מחוסר הוודאות בנוגע לשחקנים ספציפיים, וכמה מזה נובע מעניין השווי הכספי. אם נשנה את השווי הכספי כך שגם החלפת בחירות לפני הדראפט תהווה אינטראקציה פיננסית של ממש, האם לדעתך זה ישנה משהו בקבלת ההחלטות של המועדונים?
      .
      וכמה נפוץ, להערכתך כמובן, ברור שאנחנו לא יודעים לגמרי, התרחיש של בחירת נכס ומכירתו ברווח בהמשך?

      1. כן. כששחקן ספיציפי נשאר על הלוח וקבוצה שבוחרת נמוך יותר רוצה אותו.אין לשווי הכספי משקל כי אתה משלם תמיד בעוד משהו וזה נהיה זניח.
        לא הבנתי למה אתה מתכוון בהחלפת בחירות לפני הדראפט תהווה אינטראקציה פיננסית. היא בהחלט כזו כבר כרגע.
        מה שהסיקסרס עשו לא נפוץ אבל קורה לפעמים. בדרך כלל זה כשקבוצות מתקשרות לברר לגבי השחקן שכבר נלקח ומציעות משהו אטרקטיבי.

        1. אם הבנתי נכון – השווי הכספי של בחירת דראפט לפני הדראפט הוא אפס. כלומר כשבוסטון ופילי החליפו בחירות ב-2017 שתי הבחירות, ה-1 וה-3, נחשבו כאפס. רק אחרי שהשחקנים נבחרים בדראפט, כמו לוקה ויאנג, הם שווים את ערך הבחירה שלהם, ואז, אם מטרידים אותם אחרי הדראפט, יש לזה משמעויות כספיות, לחיוב או לשלילה.

            1. ומה ההבדל בין להעביר לפני ואחרי.

            2. זה מה שמצאתי:
              .
              While there are cap holds for picks for the purposes of calculating the team payroll, picks as part of a trade don’t count for any salary.

              For example, team A trades #1 overall pick to team B for a player with a $10M salary. If team A is over the cap, they cannot acquire more than 125% of the outgoing salary + $100,000. Since the value of a draft pick in this situation is $0, team A can’t make this trade without adding salary. They would need to add about ~$8M to make it work.

              If team A instead waits to draft a player with the #1 pick and then immediately trades the pick to team B, the situation changes. Even though the drafted player has not officially signed a contract, the NBA uses a pre-determined value for the newly drafted player in the trade reflecting what they would likely receive.
              .
              זה מכאן:
              https://www.reddit.com/r/nba/comments/8spx29/serious_how_do_trades_work_when_draft_picks_are/

            3. אבל איך זה רלבנטי לדיון?
              מה משנה מבחינה פיננסית לפילי ובוסטון למשל אם הטרייד לפני או אחרי הדראפט?
              (או אטלנטה ודאלאס).

            4. זה יתבהר בפוסטים הבאים בסדרה, אבל בתמצית:
              א. אני מנסה להבין מה ההבדל בדינמיקה בין החלפת בחירות לבין החלפת שחקנים – יש היבטים ברורים, וסבירים, שמתייחסים להיוותרות של שחקנים ספציפיים על הלוח. כלומר אם קרלייל אומר לי "לא אחליף 3 על 5 עבור בחירת סיבוב ראשון בשנה העוקבת, אבל כן אעשה זאת כשמדובר על לוקה ויאנג" אני יכול בהחלט להבין את זה, זה נובע מחוסר הוודאות של הדראפט, וההעדפה שלו ללוקה. שיקול מקצועי. יתכן שיוכיח את עצמו ויתכן שלא, אבל זה הגיוני. מה שפחות הגיוני בעיני הוא שהשאלה האם ללכת על החלפת בחירות לבין החלפת שחקנים תוכרע משיקולים פיננסיים, שנובעים מההחלטה המוזרה הזו, שאם ההחלפה היא לפני הדראפט היא שווה אפס, ואם ההחלפה אחריו, אז יש לה משמעות כספית. זה לא נשמע לי סביר, ואני מעדיף להוציא את העניין הזה מהמערכת כך שאפשר יהיה להתמקד בשיקולים המקצועיים ובחוסר הוודאות בלבד.
              .
              ב. בטריידים שכוללים גם נכסים פעילים צריך "לחכות" עד הדראפט כדי לממש את הטרייד, כלומר אם אני נותן לך בחירה גבוהה עבור בחירה נמוכה שלך ושחקן פעיל שלך (בפוסט הבא תיווכח שאני לא סתם אומר שלך 😉 ), אזי מכיוון שאת השחקן הפעיל שלך אתה יכול להעביר רק בתום המורטוריום של הפרי אייג'נסי, אנחנו לא יכולים להחליף את הבחירות אלא רק להחליף את השחקנים אחרי שכבר נבחרו. ברגע שהשחקנים נבחרו הם כבר בעלי שווי כספי, ואז שוב נכנס כאן איזשהו שיקול כספי שלא ברור לי שיש לו הצדקה – למה אם זה אחרי הדראפט אני צריך לקחת את השיקול הכספי בחשבון, לטוב ולרע, ואם זה לפני הדראפט לא? לדעתי עדיף שגם לפני וגם אחרי יהיה לזה את אותו שווי כספי, ואז לפחות מהשיקול הכספי אפשר להתעלם.

            5. במקרה ב' זה רלבנטי. אבל אנחנו דיברנו כל הזמן על מקרה א'ש שבו מדובר רק בשווי של בחירות הדראפט עצמן.
              אין שום הבדל במקרה כזה.

            6. בפועל אתה צודק, אבל השאלה העקרונית נשארת.
              .
              באופן פרקטי יותר – יש כאן ענייני עריכה, אם לא הייתי מחלק את הסדרה לחלקים הסוגיה הזו הייתה יותר ברורה, אבל זה היה יוצא מאד ארוך, אז נמנעתי, וכתוצאה מכך ההקשר המלא יתברר רק בהמשך. בינתיים, אני חייב לך ריין צ'ק.

            7. אין צורך כי בקונקטסט של טריידים הכוללים שחקנים אחרים המשמעות ברורה.

            8. אני יודע שזה ברור לך, לא לזה התכוונתי, אני פשוט זומם איזה שינוי יותר מקיף, והשווי השונה של הבחירות לפני ואחרי רלבנטי לשינוי, אז אני מקדים רפואה למכה, ו"נכנס בו" כבר מעכשיו.
              🙂

  2. תודה, מיקי.
    קצת מצחיק הקטע שקבוצות מפחדות להגיד את מי הן רוצות לבחור עד הרגע האחרון אבל עדיין מנסות לגשש עבור טריידים. אני אנסה את זה פעם הבאה שאהיה בסופר, נראה איך הקופאים יקבלו אותי וכמה רחוק אצטרך ללכת בפעם הבאה בשביל קניות.
    ואם כבר אנחנו מסבירים דברים, למה בכלל קיימת האפשרות הזו: https://twitter.com/trailblazers/status/880133241813876736
    כאילו, למועדונים האלה באמת חסר כסף ברמות היחסית זניחות האלו? לא יכולתם להיפטר מהבחירה עוד קודם תמורת בחירת דראפט בשנה אחרת? מקווים שיום אחד באמת יבוא שחקן בשם Cash Consideration ויהפוך את השוק?

    1. :-)))
      .
      שאלה טובה בנוגע למזומן, איכשהו גם אני נוטה לזלזל בזה, אבל אני מניח שיש כל מיני תרחישים שבהם אם אתה חוסך כמה גרושים פה ושם זה שם אותך מתחת לאיזשהו סף שמאפשר לך איזו החתמה נוספת או איזה שחקן שלא מוכן לוותר על חצי מיליון דולר בחוזה שמציעים לו במקום אחר. בטח דדי או מישהו אחר יודע.

      1. מה הופך את זה לטרייד ולא מכירה?
        למה לא לעשות טרייד על, נניח בחירה מאוחרת מאוד בדראפט בעוד חמש שנים, ודווקא כסף?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט