חלום ליל קיץ – פרק ב', עסקאות פרי אייג'נסי/ מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

חלום ליל קיץ – פרק ב', עסקאות פרי אייג'נסי/ מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

לאחר הפרק הקודם, בו ניתחנו את עסקאות הדראפט, אנו עוברים לסקירה של המאפיינים העיקריים של הפרי אייג'נסי, ובהן לוח הזמנים המוגדר, מאפייני השוק, ועסקאות המשלבות בין נכסי פרי אייג'נסי לנכסי דראפט.

לוח הזמנים

חשוב לציין שאני מתייחס כאן ללוח הזמנים ה"נורמלי". 2020, עם ה"ניו נורמל" שהביאה איתה כמעט בכל תחום, תשפיע גם על לוח הזמנים הנ"ל, שעל פי הדיווחים האחרונים יהיה קצר יותר, אבל העקרונות, כך נראה, נשארו דומים למדי, אולי למעט התזמון של הפרי אייג'נסי ביחס לדראפט שנעסוק בו בפרק הבא, כך שאני נוטה להאמין שהניתוחים להלן כוחם יפה גם בנוגע לשנה זו.

ביום הראשון – השחקנים החופשיים "רשאים להסכים לחוזים המוצעים להם על ידי המועדונים"

כיצד קורה הקסם הזה, שבו שחקן מסכים ברגע אחד להצעת חוזה שזה עתה קיבל? ובכן, מקורות עלומי שם מספרים שהמו"מ למעשה מתחיל הרבה קודם, בצילו של אותו שולחן מיתולוגי שמתחתיו מתנהלים כל כך הרבה דברים בעולמנו, ולכן, בפועל, היום הראשון הוא בעצם רק הסרת הווילון מעל חוזים שנידונו, הוצעו והוסכמו זה מכבר. על פי רוב, כבר ביום הראשון יפורסמו מספר חוזים שהוסכמו עם שחקנים מובילים, המהווים את ה"אבנים הגדולות" של הפרי אייג'נסי, ולאורם יקבלו המועדונים, והשחקנים ה"רגילים", המהווים את ה"אבנים הקטנות", את החלטותיהם בהתאם.

יש בכך היגיון רב, הן מאחר ואם הצלחנו להחתים סופרסטאר בעמדת הסנטר, נניח, אזי נפנה עכשיו להשלים את הסגל עם גארדים, והן מאחר ורק לאחר שהחתמנו את אותו סנטר על חוזה בהיקף נתון, אנחנו יודעים בדיוק כמה כסף נשאר לנו על מנת להחתים את אותם גארדים.

ביום השני – שחקנים חופשיים מוגבלים רשאים להסכים להצעות ממועדונים אחרים, רוקיז יכולים להסכים להארכות חוזה

גם בדירוג הזה אני מוצא היגיון, מאחר ולאחר שהסדרנו את "האבנים הגדולות" בדמותם של פרי אייג'נטס בכירים, אנחנו בשלים יותר להחליט מה נציע לשחקנים חופשיים מוגבלים. כך שאם למשל אותו סנטר מפורסם מהסעיף הקודם מחליט לקחת את הכישרון שלו לאטלנטה, הלייקרס תוכל להציע הצעה טובה יותר ל… יקוב פולטל, נניח, ה-RFA של הספרס.

חלק מהרוקיז אינם שחקנים מרכזיים, אבל אלה שנרצה להציע להם הארכות חוזה חשובים למועדון, ולכן יש הגיון ב"לסגור איתם", ולהבין מה יש לנו ביד, לפני שאנחנו מתפנים לצוד עסקאות של שחקנים משלימים מבחוץ.

ביום השישי – ניתן לחתום על העסקאות שהוסכמו, ולקיים טריידים

למעשה נוצרת כאן תקופת ביניים, המכונה מורטוריום, במהלכה עסקאות הוסכמו אך לא נחתמו רשמית. על פי רוב מדובר בחמישה ימים, השנה כנראה מדובר ביומיים בלבד, אבל ללא קשר לאורך המורטוריום, אפשר לתהות מדוע קיים המנגנון הזה.

סיבה אפשרית אחת הינה על מנת ל"הכריח" את הצדדים לשמוע עסקאות נוספות ולא "להיחפז" להסכים לעסקה הראשונה שמוטלת לפתחם. תיאורטית יש בכך היגיון, אבל בפועל נדיר למדי ששחקנים נסוגים מעסקאות שהוסכמו גם אם לא נחתמו. מספר דוגמאות לכך הן:

דיאנדרה ג'ורדן, שהסכים להצעה מדאלאס ביום הראשון, אך חזר בו לקראת סוף השבוע בתום פגישה מרתונית עם סטיב באלמר; מרכוס מוריס הסכים לחוזה 20/2 עם הספרס והבריז לטובת 15/1 עם הניקס; היה גארד חביב ונמוך שפרץ בדאלאס, הסכים לחוזה נמוך, ולאחר מכן חתם בסקרמנטו עבור חוזה גדול יותר; והיה גם מזרח אירופאי שהסכים להצעה נמוכה, התחרט, הצהיר שהוא עוזב לאירופה, ובסוף השלים את הפליק-פלאק המרהיב בכך שסגר על חוזה טוב יותר במועדון אחר בליגה. מה שמם של צמד המבריזנים האחרונים? אני כאן באולפן שכחתי, אולי אתם שם בבית יודעים מה התשובה?

בכל מקרה, מדובר במקרים ספורים למדי, וברובם השחקן, ולעתים גם הסוכן שלו, זוכים לביקורת נוקבת. למיטב ידיעתי המוגבלת לא התפרסמו סיפורים על מקרים הפוכים – שבהם המועדון חוזר בו מהסכם שהושג עם שחקן. ואם אכן כך, נראה שלא זו הסיבה למורטוריום.

ביקורת נוקבת, סוג של…

סיבה אפשרית שניה היא שגם אם המועדון והשחקן מחויבים להסכם ביניהם, המורטוריום מאפשר למועדון, לאחר שגיבש את רשימת ההסכמים שלו, לבצע אותם באופן מיטבי, תחת האילוצים הפרוצדורליים של ה-CBA. כך שאם למשל החתמת סופרסטאר צפויה להביא את המועדון לתקרת השכר, באופן שמגביל את יכולתו להחתים שחקנים אחרים, אזי המועדון יכול להחתים ראשית את השחקנים האחרים, ורק אז את הסופרסטאר. או אם למשל למועדון שחקנים שתופסים קאפ-הולד, והמועדון נדרש לוותר עליהם על מנת לממש את העסקאות שהוסכמו, הוויתור צריך להתממש לפני החתימה הרשמית. אני לא ממש מבין בזה, אבל נראה לי שאם יש הצדקה למורטוריום, זו הסיבה לכך.

חשוב לציין שהמורטוריום לא חל על שחקנים בחוזה רוקי ובחוזי מינימום, כך שניתן לבצע עסקאות של שחקנים אלו מיד עם פתיחת הפרי אייג'נסי. עם זאת ההכרה ב"שרשרת המזון" של הליגה ממילא גורמת לג'ף גרינים של הליגה להמתין בסבלנות עד שהאנטוני דייויסים של הליגה יבחרו בין ההצעות הזורמות אליהם, ולכן בפועל חלק גדול מהחותמים על חוזי רוקי או מינימום יאלצו בכל מקרה להמתין עד שהתמונה תתבהר עם תום המורטוריום.

שוק של "כולם על כולם"

לוח הזמנים, והעדיפות ל"אבנים הגדולות", מאפשרים מידה מסוימת של סדר. גם תקרת השכר והחוזים הקיימים מגבילים את יכולתם של חלק ממועדונים להחתים שחקנים מרכזיים בפרי אייג'נסי נתון – כך למשל, מעטים הם המועדונים להם מספיק מקום מתחת לתקרה על מנת להחתים את אנטוני דייויס או אפילו את מרקוס מוריס.

אך עם זאת, שוק שמורכב מ-30 מועדונים ו-450 שחקנים, הוא שוק מורכב וחסר וודאות. המגבלות על קיום טריידים, למשל, מצומצמות יחסית, ולכן כל המועדונים, וכמעט כל השחקנים, יכולים להשתתף בחגיגה, או לפחות לעלות על שולחן הדיונים, בין אם בסופו של דבר הטרייד יתממש ובין אם לא.

זו אינה אפשרות תיאורטית אלא תופעה נפוצה מאד – עורכנו "המשגיח" חישב ומצא, לפני כשנה וחצי, שכ-70 מתוך 450 השחקנים בליגה מוטרדים במהלך העונה. מדובר ב-15% משחקני הליגה, ובממוצע בלמעלה מ-2 שחקנים בכל מועדון. אולי קצת יותר באוקלהומה וקצת פחות בספרס, אבל התופעה נפוצה בכל רחבי הליגה.

כך למשל נראה אדם ברגע שחלון הטריידים הסתיים מבלי שהוטרד

כמו בדראפט גם בפרי אייג'נסי קיימים היבטים נוספים שמשפיעים על הדינמיקה, ובהם:

תנאי הסחר

קבוצות במצב של "לנצח עכשיו" נמצאות, קרוב לוודאי, תחת לחץ גבוה יותר לבצע עסקאות. דוגמאות לכך כיום הינן מילוואקי שנראה שזקוקה ללכת עד הסוף על מנת להשאיר את יאניס, ואולי גם פיניקס של בוקר.

דוגמא למי שיודע לנצל מצבים כאלה הוא פרסטי מאוקלהומה, ששדד את הקליפרס בטרייד עבור פול ג'ורג', ולאחר מכן את יוסטון בטרייד עבור ראסל ווסטברוק. אבל גם לקבוצות "הלחוצות", על פי רוב, יש מספר אפשרויות להתחזק, ולכן ה"פרמיה" שישלמו על מצבן בדרך כלל תהיה מוגבלת.

חשיפת העדפות  

בדראפט מצאנו שיש בהחלט תמריץ להימנע מחשיפת העדפות. בפרי אייג'נסי המצב אינו הפוך, אבל הוא בהחלט שונה מהותית, מאחר וברור שמדובר בשחקנים ספציפיים עבור שחקנים ספציפיים אחרים, ולכן אין שום אפשרות שלא לנקוב בשמות ספציפיים ממועדונים ספציפיים.

עם זאת, לדעתי יש ערך בלהצניע את ההעדפות הקשורות לשחקנים נוספים העוברים בטרייד. כך למשל בטרייד של קוואי/דרוזן, ברור שזהותם של שני השחקנים המרכזיים הייתה במוקד השיחה מהרגע הראשון, אבל אני לא יודע אם טורונטו לא העדיפו את פאטי מילס כ"תוספת" במקום דני גרין, או האם הספרס העדיפו את פולטל על ואן וליט, סיאקאם או דילון רייט.

חשיפת המועמדים העדיפים על המועדון עלולה להשפיע לרעה על תנאי העסקה – כך למשל לו הספרס היו מבטאים העדפה ברורה לסיאקאם, למשל, על פני פולטל, אזי טורונטו יכלה לנצל זאת ולדרוש מהספרס לוותר על בחירת הסיבוב הראשון שקיבלו. גם בטריידים יש קלפים שעדיף לשמור קרוב לחזה.

לחץ זמן ותקשורת

אם בדראפט ההחלטות צריכות להתקבל תוך חמש דקות ולנוכח תקשורת מוגבלת עם מועדונים אחרים, בפרי אייג'נסי יש יותר זמן, הרבה יותר זמן.

דרישת הטרייד של קוואי מהספרס פורסמה ב-15 ביוני 2018, כך שלמועדונים היו שבועיים ימים לבדוק את המצב אצל הספרס עוד לפני פתיחת הפרי אייג'נסי, והטרייד בוצע בסופו של דבר רק ב-18 ביולי, כלומר כמעט שבועיים אחרי תום המורטוריום. הספרס, כמו הספרס, כנראה באמת לקחו את הזמן כדי לבדוק את כל האפשרויות, הן להשארת קוואי, והן להטרדתו, לפני שקיבלו את ההחלטה.

ועם זאת, החשש מאיבוד הזדמנויות טובות בהחלט דוחף להחלטה מהירה. יזכור כל ג'י.אם בליגה, בזמן שהוא "משחק קשה להשגה", או סתם בודק אפשרויות נוספות למיקסום נכסיו, שסם פרסטי ודני איינג' כבר חורשים מזימות ברקע, ויש בהחלט סיכוי שהטרייד שלו "ירד מהשולחן" תוך זמן קצר ביותר.

נחישות ורגישות

השחקנים מודעים לחלוטין לאפשרות שיוטרדו, ולעתים אף לכך שהמועדון מחפש טריידים עבורם באופן ספציפי. מצד אחד, רובם חוזרים השכם וערב על כך שהם מבינים את טיבו של העסק שבו הם עובדים, ולכן "לא לוקחים את זה באופן אישי". מצד שני, גם השחקנים הם בני אדם, והתחושה הזו בוודאי לא מחזקת את הזיקה שלהם למועדון, לצוות האימון או לשאר הרוסטר.

אם בסופו של דבר הטרייד הושלם בהצלחה, המועדון צריך לעסוק בקליטתם של השחקנים שהוטרדו אליו, בעיקר לנוכח האפשרות שלא רצו בכך. כך למשל דרוזן, נסיך טורונטו, מלך הבידודים, והמגן הלא-כל-כך מסור, מצא את עצמו כך לפתע בסאן אנטוניו הנשענת מסורתית על משחק קבוצתי, מסירות והגנה איתנה. לא פשוט. איך מתמודדים עם זה? פופ אמר שכאשר התקשר לדרוזן אחרי הטרייד הסביר לו שהספרס הטרידו עבורו. גם אם אישית אני יכול להצטער על כך, אני חושב שזה היה נכון, וגם היה הדבר הנכון להגיד – להדגיש לשחקנים שהגיעו שהם נבחרו מבין מספר אופציות.

אם בסופו של דבר הטרייד נפל, השחקנים שלא הוטרדו נשארים בקבוצה, לעתים כשהם יודעים שהיו מועמדים לטרייד. זו לא סיטואציה קלה לאף אחד מהצדדים, והיא יכולה לפגוע בתוצאות העונה הבאה.

דוגמא לכך הייתה המאמץ של הלייקרס להטריד עבור אנטוני דייויס בחורף 2019. הטרייד לא הושלם, אבל חבורת הצעירים של הלייקרס ידעה היטב שהם על זמן שאול. כיצד הושפעה מכך העונה של הלייקרס? קשה לי להעריך, הן מכיוון שלברון נפצע, והן מכיוון שבכל מקרה היה לצעירים אינטרס לשחק כמיטב יכולתם. כיצד הושפעה העונה של הפליקנס מהשארת אנתוני דייויס ה"מיובש" לחצי עונה נוספת בשורות הקבוצה? אמנם הפליקנס לא התמודדו על הפלייאוף, אבל גם כאן אני מניח שזה לא תרם לקבוצה. לכן, אני חושב שכל ג'י.אם שוחר הצלחה צריך לחשוב איך עושים זאת כך שהנזק הפוטנציאלי יהיה מינימאלי.

דוגמא לכך, שוב מבית מדרשם של פופ ואר.סי, הייתה כאשר לפני כשנתיים/שלוש נפוצו שמועות שהספרס מחפשים קונה לאולדריג', אולדריג' התעצבן ובעצמו ביקש טרייד. פופ, כמו פופ, הזמין אותו לארוחה, וכטוב ליבם ביין הסביר לו שאם יכול היה לקבל עבורו בטרייד את דוראנט, אזי היה לוקח את אולדריג' בעצמו לשדה התעופה ומוודא שאולדריג' עולה על המטוס… אבל היות שזה לא המצב הוא, פופ, רוצה שאולדריג' ישאר… קצת הומור לא מזיק אף פעם, ובמקרה הזה אולדריג' והספרס האריכו את החוזה, ולמיטב הבנתי שני הצדדים השאירו את הפרשה מאחוריהם.

בהקשר הזה חשוב גם לדעת עם מי אתה עושה עסקים – אני מניח שיש מנהלים שיותר מקפידים על חשאיות וכאלה שפחות, ואני מניח שגם למערכת היחסים האישית בין המנהלים יש משקל בסיטואציות כאלה. פאט ריילי, למשל, סיפר בגילוי לב שכאשר הוא שוקל עסקאות עם בוסטון, עדיין קשה לו לסמוך על דני איינג' – "מורשת" היריבות המיתולוגית בין הלייקרס של ריילי לסלטיקס של איינג'… – ושהוא כל פעם צריך להזכיר לעצמו שבכל זאת עברו מאז אי אילו שנים… אז אני מניח שיש מנהלים שהקולגות שלהם יותר סומכים עליהם (ג'רי ווסט?), ויש כאלה שפחות.

שילוב נכסי דראפט ונכסי פרי אייג'נסי בטרייד

הפרק הקודם כלל עסקאות בהן מעורבים נכסי דראפט בלבד. בין אם מדובר בבחירה עבור בחירה או בשחקן נבחר עבור שחקן נבחר אחר, כל הנכסים המעורבים היו מוגבלים לדראפט ולא הושפעו מהדינמיקות של הפרי אייג'נסי. גם ההפך כמובן נכון, כשעסקאות פרי אייג'נסי יכולות לכלול שחקנים פעילים בלבד.

הנקודה האחת שבה הצירים השונים הללו – הפרי אייג'נסי והדראפט  – מתלכדים באופן ברור היא האפשרות לסחור בבחירות דראפט, לשנה הקרובה ולאלו שאחריה, ולשלם עליהן, כבר בפרי אייג'נסי הנוכחי, במטבע קשה של שחקנים מהרוסטר. נקודה זו הופכת את העסקאות למורכבות יותר, קושרת באופן ישיר את ההחלטות בדראפט להחלטות בפרי אייג'נסי, ומחדדת את סוגיית התזמון שלהם זה ביחס לזה.

עסקת קולבר/סאריץ+ג'ונסון

נסתכל לדוגמא על טרייד מקיץ 2019 במסגרתו נשלח דריו סאריץ' ממיניסוטה לפיניקס, עם הבחירה ה-11 של מיניסוטה בה נבחר קמרון ג'ונסון, עבור הבחירה ה-6 של פיניקס בה נבחר ג'ארט קולבר.

הדראפט התקיים ב-20 ביוני 2019, אך מאחר וסאריץ' היה שחקן פעיל לא ניתן היה להעבירו למועדון אחר עד תחילת הפרי אייג'נסי, ולכן הטרייד הושלם רשמית רק ב-6 ביולי 2019, ושני הרוקיז חתמו על חוזה רוקי בקבוצתם הסופית.

הטרייד הזה פחות "מפורסם" מהטרייד של דונצ'יץ'/יאנג, ואני, לפחות, לא יודע אלו שחקנים עניינו את פיניקס ומיניסוטה בדראפט הזה, ומה היו השיקולים שלהן, אבל השאלות בנוגע ל"מה היה אילו?" זהות בבסיסן למקרה של דונצ'יץ'/יאנג.

מה היה קורה אילו קולבר היה נבחר בבחירות 1 עד 5 ופיניקס לא יכלה לבחור בו? האם מיניסוטה התחייבה מראש לפיניקס לקחת את קמרון ג'ונסון בבחירה ה-11 גם אם קולבר לא יהיה על הלוח בבחירה של ה-6 ופיניקס תבחר את בארט או האנטר? מה היה קורה אילו קמרון ג'ונסון היה נבחר על ידי אטלנטה בבחירה ה-10 ולא נשאר זמין בבחירה ה-11? האם גם במצב כזה פיניקס היו שולחים את קולבר עבור סאריץ' ו,נניח, קם רדיש?

כמו בדוגמא של דונצ'יץ' ויאנג, קשה לי להאמין שניתן להתחייב לביצוע הטרייד לפני הדראפט, באופן המשקף החלפת בחירות לא רשמית. אני מעריך שמדובר בשיחות מוקדמות בין המועדונים על האפשרות להחלפת בחירות, שמתחילה להתממש כשהשחקן הנחשק, או אחד ממספר שחקנים נחשקים, אכן זמין בבחירה ה-6 של פיניקס, ומסתיימת מספר דקות לאחר מכן כשמיניסוטה בוחרת, במקום ה-11, את השחקן הזמין הנחשק ביותר על ידי פיניקס.

עם זאת, מאחר ומדובר על בחירות נמוכות יותר ולכן מספר האפשרויות גבוה יותר, נראה שחוסר הוודאות גבוה יותר – כך למשל הסיכוי לכך שבבחירה ה-11 לא יישאר אף שחקן שפיניקס מעוניינת בו, גבוה יותר מאשר הסיכוי לכך שלא יישאר שחקן שמעניין את אטלנטה בבחירה ה-5. אז מה בעצם קרה שם?

אני מעריך שמיניסוטה הסכימה להתחייב לטרייד מרגע שקולבר נותר על הלוח, ואני מניח שפיניקס לקחה את הסיכון שהפייבוריט שלה לא יישאר על הלוח בבחירה ה-11, אבל שיהיו מספיק שחקנים אחרים שאם מוסיפים אותם לסאריץ' "שווים" את החלפת הבחירות הזו. כלומר פיניקס לא חששה "להיתקע" עם קולבר, ידעה שתקבל את סאריץ', ונותרה רק עם סימן שאלה בנוגע לשחקן בבחירה ה-11.

מצד אחד אמנם קמרון ג'ונסון היה זה שנבחר לבסוף, אבל יתכן שדווקא האצ'ימורה היה זה שפיניקס קיוותה לבחור בו, אך מאחר ונבחר קודם לכן, במקום ה-9, העלתה חרס בידה. מצד שני, צריך לזכור שאם ההבדל בין האצ'ימורה לקולבר או לג'ונסון היה נראה לפיניקס קריטי כל כך, היא כמובן יכלה לשמור על הבחירה ה-6, לוותר על סאריץ', ולבחור את האצ'ימורה/אחר בעצמה.

אם אני חייב להמר, אטען שכל מועדון מגיע לדראפט עם "עץ החלטות" מגוון המבוסס על שיחותיו עם מועדונים אחרים. אם להשתמש בדוגמא של פיניקס ב-2019, אני מניח שהיה כתוב משהו כמו:

A. שחקנים שנבחר ונשאיר אצלנו:

א. זאיון

ב. מוראנט

ג. וכן הלאה…

B. אפשרויות להחלפת הבחירה ה-6 שלנו עבור שחקנים פעילים:

א. מיניסוטה מעוניינת, עבור סאריץ' והבחירה ה-11

ב. נניח – מיאמי מעוניינת, עבור רובינסון/דריק ג'ונס, נניח, והבחירה ה-13.

ג. וכן הלאה….

אני מניח שהשחקנים שנתפסו על ידי פיניקס ככאלה המצדיקים את השארת הבחירה ה-6 אצלה, דוגמת זאיון ומוראנט, כבר לא היו על הלוח בזמן הבחירה. על כן, פיניקס "עברה" לאופציה B, ובמסגרתה העדיפה את העסקה עם מיניסוטה על אופציות אחרות, ככל שהיו כאלה, בין אם מכיוון שהעדיפה את הבחירה ה-11 על, נניח, הבחירה ה-13, כמו בדוגמא לעיל, ובין אם מכיוון שהשחקן שהוצע להם, סאריץ', נתפס כעדיף על שחקנים אחרים שהוצעו להם כמו, נניח, רובינסון/דריק ג'ונס בדוגמא לעיל.

הטרייד הזה מצביע יפה, לדעתי, על המתח המובנה בדראפט בין העמדה של השחקן לבין מידת הכישרון שלו. נניח לרגע שפיניקס אכן שיוועה לפורוורדים, אך קיבלה בחירה גבוהה בדראפט שבו מרבית השחקנים "באזור הבחירה שלה" הינם גארדים. אם פיניקס תבחר בפורוורד היא למעשה "תוותר" על כשרון, ואם תבחר גארד היא "תוותר" על ההתאמה לרוסטר. מצב של "לוז-לוז".

נכון, אפשר היה בהחלט לשער שפיניקס תישאר במצב הזה, אבל ג'יימס ג'ונס שבר מסורת ארוכה ומפוארת ועשה דווקא את הדבר הנכון – למרות שקולבר "יושב על העמדה" של בוקר, ג'ונס בחר בו, העביר אותו למיניסוטה, שפורוורדים דווקא היו לה אבל גארדים לא, וקיבל בתמורה שני פורוורדים, שהצטרפו למייקל ברידג'ס ולקלי אוברה, והחליפו בסגל את טי.ג'יי וורן, ריאן אנדרסון, טרבור אריזה, דראגן בנדר וג'וש ג'קסון שעזבו. נראה שהיה מדובר בעסקה מוצלחת לשני הצדדים.

סיכום פרק ב' – עסקאות פרי אייג'נסי

לסיכום הפרק של עסקאות הפרי אייג'נסי, נאמר שהן מושפעות מרמת המורכבות הגבוהה של השוק; מלוח הזמנים המוסדר; מפערי העוצמה בין השחקנים השונים; מהקונבנציה, האמינה בסך הכל, של עמידה בהסכמים שלא נחתמו עד תום המורטוריום; ומנחישות, אך גם רגישות, בכל הקשור להטרדת שחקנים.

נוכחנו לדעת שעסקאות המשלבות נכסי פרי אייג'נסי ונכסי דראפט מושפעות מההיבטים של שניהם – מחד אני מניח שמיניסוטה שמרה לעצמה את זהות השחקן המועדף עליה בבחירה ה-6, מאידך סביר להניח שדיברה עם פיניקס על סאריץ', ואולי עם קבוצות אחרות, עוד לפני הדראפט.

בפרק הבא ננסה להבין איך התזמון הנוכחי, דראפט לפני פרי אייג'נסי, משפיע על קבלת ההחלטות שלנו הן בדראפט והן בפרי אייג'נסי. נשאל האם וכיצד גורמים שונים בליגה מושפעים מכך. נהרהר האם המצב ההפוך, שבו הפרי אייג'נסי היה מתקיים לפני הדראפט, היה יכול להיות עדיף, ונתהה אם אולי יש איזה מנגנון ביניים שיאפשר תזמון אופטימלי של שני הערוצים הללו.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. נפלא מיקי. פשוט נפלא. המוח הזקן שלי כבר לא מסוגל לעקוב אחרי כל הפרטים, אבל בלי להיכנס לעומק הדברים, ברור לי לחלוטין שזה פוסט חשוב ביותר.

  2. המורטריום נועד עקרונית להיות תקופת המשא ומתן בין השחקנים החופשים לקבוצות ולכן הוא פרוש על כמה ימים כדי שיהיה זמן לדבר. אבל בפועל זה ממש חסר משמעות כי כולם מדברים קודם לכן הוא הפך לממש מיותר. ממילא כל העניין הזה שההסכמה לא מחייבת הופכת את זה ליותר מגוחך. צריך לבטל אותו לגמרי. החתימה הממשית על החוזים היא לרוב לפי צרכי הקבוצות (מבחינת המצב מול תקרת השכר) ולפעמים קורית הרבה יותר מאוחר.
    כמו כן למיטב ידיעתי אפשר לחתום על הצעות לשחקנים מוגבלים ולחתום על חוזי רוקי (לא הבנתי את הקשר להארכות חוזי רוקי כאן) מתחילת המורטריום כך שהמדרג שאתה יוצר כאן הוא מדומה לטעמי. ברור שהראשונים להגיע להסכמים הם הדגים השמנים. ורק אחר כך מתייחסים לשאר. כמעט אף אחד לא מחתים על חוזי מינימום בשלב הזה אלא על חוזי רוקי שממילא יש להם מדרג קבוע והשווי שלהם בקאפהולד זהה.

    1. בנוגע למורטוריום – השאלה אם הוא לא עוזר לטפל בכל מיני "שרשראות תלות", כלומר נניח שאני טורונטו בקיץ 2019, ורציתי להחתים את קוואי, עד שאני לא יודע סופית שאין קוואי, קשה לי לקבל החלטות בנוגע לשחקנים אחרים. האם אין לדעתך יתרון במובן זה שברגע שאני יודע סופית שאין קוואי, יש לי כמה ימים בהם אני יכול להריץ את "תוכנית אין קוואי" שלי? נשמע לי מועיל גם למועדונים וגם לשחקנים.
      .
      אינפוט חשוב בנוגע לחתימה הממשית שמתרחשת מאוחר יותר, ת'נקס.
      .
      בנוגע למדרג – אני הצגתי את מה שקראתי אצל לארי קון ואחרים.
      .
      בנוגע לחוזי הרוקי – השאלה האם זה מתייחס רק לחוזה של רוקי "אמיתי", כלומר מישהו שזה עתה נבחר בדראפט או גם להארכה של שנים בתוך ה3-4 שנים של חוזה הרוקי הקיים. אאל"ט בשנה שעברה הספרס האריכו/מימשו את ההארכה של וויט וווקר בשנה נוספת. הנחתי שזה "נחשב כחוזה רוקי", ולכן אפשר לעשות זאת עוד בתקופת המורטוריום. אני טועה?

      1. אני לא חושב שהמורטוריום משנה לשרשראות האלה כי במילא מודיעים על הסיכומים כך שאתה יודע מי פנוי ומי לא.
        לגבי המדרג – לארי קון הוא מן הסתם גם התנך שלי אז תן הפניה לסעיף המתאים.
        מה שאתה מדבר עליו הוא אופציות קבוצה ולא הארכת חוזה שהיא יצור שונה לחלוטין.

        1. בנוגע למורטוריום – סבבה.
          בנוגע למדרג – אני לא מוצא את הלינק שעליו התבססתי, שציין את היום השני. בדקתי עכשיו בCBA (עמוד 304), ובאמת כתוב שRFA יכול כבר ביום הראשון, אז או שהלינק שאני לא מוצא טעה, או שהוא דיבר על קונבנציה, בכל מקרה, אני מסכים שהמדרג לא קריטי.
          בנוגע לרוקיז – סבבה, הבנתי.

          1. רק אדגיש (למרות שזה לא קריטי) שההחלטה על אופציות רוקי כאלו לא יכולה להתבצע בזמן המורטוריום רק לאחר סיומו.

  3. לגבי עסקת סאריץ',קאלבר,ג'ונסון – אתה מסתבך יותר מדי. קאלבר היה פנוי הסאנס הסכימו לטרייד ושתי הקבוצות בוחרות אחת עבור השנייה גם אם השחקן שהקבוצה השנייה רצתה לא נמצא על הלוח. במקרה הזה ג'ונסון היה צפוי לרדת עוד איזה 10 בחירות מאוחר יותר אז גם לא היה חשש.
    גם לא הבנתי את מה שאמרת על זה שאי אפשר היה לעשות את טרייד כי סאריץ' שחקן פעיל. הסיבה לדחיית הטרייד קשורה למיטב זכרוני לרצון של הסאנס לפנות מקום מתחת לתקרה כדי להביא את רוביו (ראה גם טמטום עסקת וורן). בכל מקרה אני ממש לא רואה איך זה מתקשר למה שאמרת אתמול על הערך הפיננסי של בחירות הדראפט .

    1. לגבי עסקת סאריץ',קאלבר,ג'ונסון – אני מקבל את הדינמיקה שאתה מציג, בנוגע לכך שהעסקה "יצאה לדרך" ברגע שקולבר היה פנוי, וכללה חוסר וודאות בנוגע לבחירה ה-11, וכך גם כתבתי, אבל אלא אם תגיד לי שיצאה התבטאות מפורשת בנושא, אני לא בטוח שאנחנו "יודעים" שאכן כך היה, ובכל מקרה, השאלה איזה הסתעפויות יכולות להיות נראתה לי מעניינת לבחינה.
      .
      בנוגע למועד הטרייד – להבנתי, מכיוון שסאריץ' היה שחקן פעיל, אי אפשר היה להשלים את האינטראקציה לפני תום המורטוריום. לכן, השחקנים הוטרדו, והעסקה הושלמה, רק אחרי המורטוריום. יכול להיות שהיו גם סיבות אחרות, אני באמת לא יודע.
      .
      בנוגע לערך הפיננסי של בחירות הדראפט – לא נעים לי שוב לדחות אותך… ;-), ולהגיד שאני נכנס לזה רק בפרק הבא… אז בכל זאת – ברגע שסאריץ' מעורב, הטרייד מתקיים, רשמית, אחרי הדראפט. ברגע שהטרייד מתקיים אחרי הדראפט, השכר של שני הרוקיז נכלל בעסקה – 5.8 לקולבר, 4 לג'ונסון, ו-3.4 לסאריץ', סך הכל 5.8 עוברים למיניסוטה, ו-7.4 עוברים לפיניקס. אני לא מומחה לתקרות שכר ועניינים, אבל זו עסקה פיננסית לכל דבר ועניין, ואני מניח שיש לה השלכות כאלה ואחרות. לעומת זאת, אם היינו מגדירים שבחירות הדראפט שוות אפס, כמו לפני הדראפט, העסקה הייתה שונה מהותית. זה כמובן לא יקרה, אבל ההפך כן יכול לקרות בתנאים מסוימים (אזהרת ספוילר!), למשל אם אני מאפשר טריידים של שחקנים פעילים גם לפני הדראפט. במצב כזה, שתי הבחירות יהיו שוות אפס, ומיני רק צריכה למצוא משהו לשלוח עבור ה-3.4 של סאריץ'. אני שוב לא יודע מה ההשלכות של עסקה כזו, אז אני לא יודע "להוכיח" שיש לה השלכות שונות מאלו של העסקה ב"מחירים של אחרי הדראפט", אבל אני חושב שהגיוני להניח שההשלכות שונות בשני הוריאנטים האלה, ואני לא מוצא הצדקה לכך.

      1. תראה אנחנו לא יודעים אבל ככה העסקאות האלה עובדות בדרך כלל (או במילים אחרות אי אפשר להתנות את העסקה הזה שהשחקן שאני רוצה ישאר פנוי).
        אני אחזור על זה שוב – מבחינת ערך בחירת הדראפט בטרייד אין שום הבדל בין לפני ואחרי הדראפט. השחקן שווה בדיוק אפס דולרים עד שהוא חותם על החוזה (ואז צריך לחכות קצת עד שאפשר להעביר אותו).
        השיקולים של תקרת השכר משפיעים על היכולת להעביר שחקנים אחרים (להלן במקרה הזה הסאנס היו צריכים ליצור קאפספייס כדי שהעסקה תוכל לקרות).

        1. אני מבין למה אתה מתכוון באי אפשר להתנות את העסקה בשחקן שאתה רוצה שיישאר פנוי. אני חושב שיש כאן דילמה בין שני וריאנטים – האחד, להסכים לעסקה, לקחת את השחקן הנחשק, בהנחה שלפחות אחד מהשחקנים שאתה מעוניין בהם יהיו על הלוח, והשני, לקחת שחקן שאתה מעריך שנחשק באופן כללי, לחכות לתוצאות הסופיות של הדראפט ואז להעביר אותו טו דה הייסט בידר (בדומה לוריאנט ג' בפוסט הקודם).
          .
          בנוגע לערך בחירת הדראפט – אז אתה פוסל את הלינק מרדיט שמצאתי בפוסט הקודם? אין לי בעיה עם זה, להפך, אני בעד לבטל את זה אם זה קיים, אבל אני לא משוכנע שזה אכן לא קיים. ניקח לדוגמא את המקרה של סאריץ' – אם אכן שתי הבחירות שוות אפס, יוצא שסאריץ' מוטרד לפיניקס "בחינם". האם אין עם זה בעיה? הרי רק אתמול אמרנו שאי אפשר שקבוצה לא תקבל משהו בחזרה בטרייד, לא? לדעתי זה לא ברור, ובכל מקרה בפוסט הבא אציין טרייד עוד יותר לא ברור, אז יש למה לחכות 😉

          1. מה שנאמר בלינק שהבאת נכון אבל הפרשנות שלך מוטעה.
            המשמעות של בחירת דראפט אחרי פתיחת עונה היא לצורכי חישוב המקום שיש לקבוצה מתחת לתקרה לא לצורכי חישוב משכורת יוצאת/נכנסת בטרייד.
            בנוגע למה ניתן לקבל בטרייד – אז בחירת דראפט (אפילו עתידית ) נחשבת כתמורה ולכן זה לא סאריץ' תמורת כלום.
            כאמור במקרה כזה הסרנס היו צריכים לחכות שיתפנה מקום מתחת לתקרה שלהם כדי לקלוט את החוזה של סאריץ'.

            1. בנוגע למועד – פתיחת העונה היא לא התאריך הרלבנטי. התאריכים הרלבנטיים הם לפני ואחרי הטרייד. אתה טוען שבשניהם השווי הוא אפס?
              .
              בנוגע לתמורה בטרייד – אתה טוען שאפשר להעביר בחירת דראפט, בעלת שווי אפס, עבור שחקן פעיל שמקבל משכורת? אם כן
              Too what extent?
              ניתן דוגמא קיצונית – מחר פילי ומורי מציעים ליוסטון 4 בחירות עתידיות עבור הארדן – זה עובר? אני מניח שלא. אז מה כן עובר ומה לא?

            2. פתיחת עונה זה לא פתיחת המשחקים – הכוונה ל 1 ליולי והיא לגמרי התאריך הרלבנטי. הערך של רוקי בטרייד לפני חתימה על חוזה הוא אפס.
              כן אפשר להציע 4 בחירות. עתידיות עבור הארדן. כל עוד לקבוצה המקבלת יש מקום מתחת לתקרה להכיל את החוזה של הארדן. השוואת שכר צריכה לקרות במקרה והקבוצה מעל התקרה (הרפרנס לחישוב הוא אחרי הטרייד)

            3. בנוגע לבחירות עבור שחקן פעיל, כל עוד הקבוצה מתחת לתקרה, סבבה, תודה.
              .
              בנוגע להתייחסות לפתיחת העונה גם סבבה.
              .
              בנוגע לערך הבחירות, חשבתי על זה שוב ואני חושש שאני לא מבין:
              .
              הבחור מרדיט אמנם מתייחס לקבוצה שעוברת את תקרת השכר, אבל הוא מדבר על שווי הבחירה בטרייד. להבנתי הוא אומר שאם מעבירים את הבחירה לפני הטרייד אזי שוויה אפס, ובגלל ענייני תקרת המס, הקבוצה חייבת לאזן משכורות. לעומת זאת, אם מעבירים את הבחירה אחרי הטרייד, אזי שוויה מטפס לשווי האמיתי, כלומר שווי השנה הראשונה של חוזה הרוקי בהתאם לבחירה. הוא גם כותב מפורשות שזו "סיבה" לחכות לאחרי הדראפט, ולכן יש הבדל בין הטרדת בחירה לפני הדראפט לבין הטרדת בחירה אחרי הדראפט.
              אפשר לומר שהוא טועה, וראיתי שקון לא מסכים איתו, וקובע בסעיף 89 שהערך שווה אפס גם לפני וגם אחרי הטרייד, אבל אני לא חושב שהוא מתייחס רק לתקרת שכר ולא לשווי הטרייד.

              While there are cap holds for picks for the purposes of calculating the team payroll, picks as part of a trade don’t count for any salary.

              For example, team A trades #1 overall pick to team B for a player with a $10M salary. If team A is over the cap, they cannot acquire more than 125% of the outgoing salary + $100,000. Since the value of a draft pick in this situation is $0, team A can’t make this trade without adding salary. They would need to add about ~$8M to make it work.

              If team A instead waits to draft a player with the #1 pick and then immediately trades the pick to team B, the situation changes. Even though the drafted player has not officially signed a contract, the NBA uses a pre-determined value for the newly drafted player in the trade reflecting what they would likely receive.
              .
              למה זה מעסיק אותי? כי אם זה נכון, זה אומר שמשיקולים פיננסיים קבוצות עשויות להעדיף להעביר שחקנים אחרי הדראפט, מאשר בחירות לפני הדראפט, בעוד שהשיקול המקצועי, לדעתי אמור להיות הפוך – שכל אחד יקבל את הבחירות שלו בשלב מוקדם ככל האפשר ויעשה מה שנכון בעיניו.
              .
              בכל מקרה, אין לי בעיה להניח שקון צודק, זה רק מפשט את המצב.
              .

            4. תראה – או שהוא טועה או שהוא מתכוון לשווי שלו ביחס לתקרה ולא לצורך הטרייד.
              בכל מקרה לבחירת דראפט לא חתומה יש קאפהולד אבל לא ערך בטרייד.

  4. כל הכבוד על ההשקעה.
    המורטוריום נועד כדי שלליגה יהיה זמן לחשב את תקרת השכר ואת כל מה שנגזר מזה.
    רק אחרי שכל הנתונים האלו ידועים, גם הקבוצות וגם השחקנים יכולים לדעת מה בעצם האפשרויות והמגבלות שלהם.
    אתה לא יכול להחתים שחקן על mle כשלא הקבוצה ולא השחקן יודעים באיזה סכום מדובר.
    אני מניח שהפעם, בגלל שמדובר בתקרה ״מלאכותית״ שהיא יותר תוצאה של משא ומתן מאשר של חישובים מעשיים – אין מניעה שהמורטוריום יהיה קצר מאד או אפילו לא קיים…

      1. סורי, תקופה קצת עמוסה מבחינה אישית, אבל הנה אני כאן, וגם לא שכחתי את ההבטחה שלי – למרות שניסיתי וראיתי שאני מסתבך קצת – גם עם הצגת הדברים מבחינה גרפית. אתה תוכל לערוך כזה דבר בקטנה ?

        1. עד כמה שאני זוכר הליגה מדווחת את הרוקי סקייל וגובה תקרת השכר המדויק (שתלוי בחישובי השנה הקודמת ) לפני פתיחת העונה – דהיינו לםני הפרי אייג'נסי והמורטוריום.

      1. זו הכותרת של ההסבר. לא ממש התעמקתי למה זה חייב לקרות בנקודת זמן הזו – כספים שנכנסים מכל מיני מקומות ? אין לי מושג.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט