בתור אוהד ספורט, אני מכור. אני מת לראות את הספורטאים שאני אוהב עושים הכול כדי להצליח (מה שקשה לומר על ההנהלה הנוכחית של הספרס). העסקה מאד פשוטה: כדורגל, טניס, כדורסל, שחייה או ריצת מרתון. הספורטאי עושה הכול על המגרש ואני אוהד אותו (רואה אותו, מדבר עליו בארוחת שבת או בפינת הקפה, קונה את המרצ'נדייס, משלם את חבילת השידור או כותב פוסט).
בשום מקום, אבל בשום מקום, זה לא אומר שזכותי להיכנס לו לתחתונים.
פורנו של מוות
הפוסט הזה ישב אצלי בראש כבר כמה ימים (מיד אסביר מדוע), אבל המקרה של כריסטיאן אריקסן, זה כבר הסנאף ששבר את גב הפורנו.
באיזה עולם מעוות אנחנו חיים שתחנות שידור מרגישות צורך לשדר לנו את "הסנאף" הזה במסווה של "זכות הציבור לדעת"?
בולשיט, אתם רוצים רייטינג כי מוות בשידור חי זה הכי פאקינג רייטינג שאתם יכולים לגרד, כדי להוסיף עוד דולר למשכורת שלכם.
קחו רעיון לסטארט-אפ, לכו לצלם בשידור חי עבודה של פועלים ליד מסור חשמלי (ואל תשכחו להבהיל אותם מדי פעם), אולי תעוף איזו אצבע או יד. אחלה רייטינג בהתחייבות.
חוסר שיקול הדעת הפושע והקיצוני במקרה של אריקסן (נא להשתדל בפעם הבאה על שם פחות גנרי לדני בבקשה), מעיד על אובדן עשתונות מוחלט בתחום סיקור הספורט. כיבוי אורות טוטאלי של כל מה שהגון, נכון, צודק וראוי בסיקור התקשורתי של ספורט, אבל הוא מעיד על חולי הרבה יותר עמוק. על תהליך שנמשך כמה וכמה שנים, ועל זה אני רוצה להאיר בעזרתה המבורכת של הגברת אוסקה.
"אני חולם על נעמי"
נעמי אוסקה, הטניסאית מס' 2 בעולם (הייתה, כבר לא), הופרשה מהרולן גארוס בגלל…(תחזיקו חזק), חוסר הנכונות שלה להשתתף במסיבות עיתונאים בסוף המשחק. היא טענה שהשאלות שהיא נשאלת פוגעות במצבה הנפשי, וביקשה שלא לקיים אותן.
זה היה כבר יותר מדי למארגני הטורניר. זה שאת מה שהיה לה לומר היא אמרה בצורה יפה מאד ומשכנעת על המגרש, וזה לא היה מספיק. היא עשתה טעות גסה בכך שהודתה שיש לה מצב נפשי, ושכל הטררם הזבלי של שאלות העיתונאים פוגע בו. אני, שהייתי טניסאי חובב קטן מאד, יודע בדיוק על מה היא מדברת.
טניס הוא מקצוע בודד, בו אתה משחק מול 2 יריבים: מול היריב שלך ובעיקר מול עצמך. עד כמה שאתה שונא אותו ורוצה לנצח אותו, אתה בעיקר שונא את עצמך: למה עליתי לרשת? למה לא עליתי לרשת? למה תקעתי את הסרב בראש של השופט? ולמה הרגתי את הציפור בוולי? רמות התיעוב העצמי שאני חשתי בטניס לא התקרבו אצלי לשום ספורט אחר (טוב, אולי היום, כשאני עושה הליכה בגינה הציבורית בעיר מגוריי על מדרכות מכוסות חרא). לתקוע לי גם מיקרופון לגרון ולשאול למה הייתי כזה גרוע היום, היה בטח מוציא אצלי את גרסת ה"חמוד" האדום מ"הכל בראש".
אבל לא כולם ישראלים צברים חינניים, חוצפנים, כנים וישירים כמוני. אני מתאר לעצמי שיש תרבויות (כמו יפן לדוגמא), שבהן אתה מתפוצץ בפנים כמו כור גרעיני בפוקשימה, ועל זה כנראה מדברת נעמי שהיא לא רוצה לפגוע במצבה הנפשי. בחייאת ראבאק, היא מבקשת יפה, כמה Ass-hole אפשר להיות כדי להעיף אותה על זה מגרנד סלאם?
השיעבוד למולך הטלוויזיוני
פעם, כשהיה רק ספורט, ספורטאים דיברו בדרך כלל על המגרש. ביל ראסל לקח 11 אליפויות בלי אף ציוץ בטוויטר. פלה שם 1000 חתיכות ברשת מבלי שהיה צריך למכור את אמא שלו בראיון קורע לב. אמנם וולט צ'מברלין השתולל פעם אחת עם המדיה כשהצטלם עם השלט 100 לאחר איזה משחק (לא מצליח להבין מה כבר עשה, היה שם 30,000), אבל אפילו קווין גארנט דיבר על המגרש (חרא של טראש טוק, אבל דיבר).
היום לא רק שיחייבו אותך להופיע למסיבת עיתונאים עגמומית עם מסך חסויות בשנקל מאחורה, הם גם יבואו אליך בהפסקת הרבע כדי לראיין אותך. פופ כבר דיבר על זה, עד כמה העסק דפוק, מה הוא יכול לומר בראיון חפוז כזה (בשניות היקרות הללו הוא יכל לשחוט את טוני פארקר בצרחות), אז הנה כמה דוגמאות:
כשאין לך תוכן, אתה מתעסק ב"מסביב"
כולם יודעים שה-WWE הוא הצגה. כולם יודעים שכל הקרבות מתוסרטים, שכל המנצחים נקבעים מראש. זה לא ספורט, זה מופע. זו הסיבה שכל ה"מסביב" כזה מפותח. כל מתאבק שעולה לבמה עולה עם מיקרופון, כי טקסט הוא חלק בלתי נפרד מהעלילה. הבעיה מתחילה כשענפי ספורט נוספים עוברים תהליך "רסטלמניה":
לא משנה כמה אמביד קלע, משנה מה הוא צייץ.
זה לא חשוב מי ייקח טבעת, העיקר שראסל ירגיש שהוא אלוף.
לברון לא פוגע? אבל איזו חליפה יפה הוא מרביץ לקראת הבכורה של ספייס ג'אם 2.
אם היה הולך לחדר הכושר במקום לנסות להיות וואנבי ראפר, לשאקיל היו עכשיו 10 טבעות.
ולמה בכלל להטריח ולראות משחק שלם, אם ההיילייטס הרבה יותר שווים.
"אני זקן מדי לחרא הזה"
אז למזלנו, כריסטיאן אריקסן שרד את האירוע ונשאר בחיים, אבל אם לרגע אתם חושבים שמישהו יעשה חושבים לגבי הסיקור העיתונאי העודף, המיותר והמחליא הזה, אתם אנשים מאד תמימים. להבדיל 1000 אלפי הבדלות אני תמיד נזכר במסיבת העיתונאים של טימי בסוף משחק 7 מול ההיט ב-2013, עובר את הויה דולורוזה הזאת שוב, "משחק 7 תמיד ירדוף אותי", אמר מי שהמאזן בסדרות גמר שלו עמד אז על: 4-1.
לי, כאוהד, החוויה של מסיבת העיתונאים הזאת הייתה קשה לצפייה בדיוק כמו הזריקה של אלן. אבל מה אני מבין. אני סתם בומר זקן שלא מבין איך העולם שלנו בנוי היום.
אנשים היום עושים סקס, מולידים, גוססים ומתים מול המצלמה, אז מה זה קצת סנאף שהילדים שלנו מקבלים מכל שיטוט מזדמן ברשת.
לקינוח, קצת נוסטלגיה מפסטיבל הזמר היפני 1970 (המקריפ עם הזקן זה המלחין דויד קריבושי):
ירון, החלום
15 יונ 2021 08:03:25בס"ד
תודה רבה. צודק.
ולא רק בספורט, הנוער חי ברשתות החברתיות לא פחות מהעולם הפיזי
אופיר נ.
15 יונ 2021 08:49:47טור מצויין.
אתה צודק ב-100%.
העדפת הנראות על פני התוכן, היא מאפיין עצוב של הדור הנוכחי.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
15 יונ 2021 09:14:24מסכים, וזה רלבנטי לא רק לספורט. לא יודע מה הפתרון.
פיני
15 יונ 2021 09:20:03כל מילה. פשוט עגום
jefffoster10
15 יונ 2021 09:24:55מדויק ביותר, אני עצמי לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.
אתמול במסגרת הלימודים הגיעה להרצאה אילנה דיין. אין ספק- היא טובה במה שהיא עושה, היא מקצועית בלספר סיפור ולהחזיק קהל, באמת להחזיק קבוצה גדולה של סטודנטים בשעה מאוחרת קשובים קרוב לשעתיים זה לא קל. היא אמרה שמטרת העיתונות שהיא עושה היא כל הזמן מעין "לעמוד על המשמר" או במילים שלה "להחזיק את האש דולקת, שהסיר כל הזמן יבעבע", תמיד "לתחזק" נושאים מסוימים חמים ובוערים כדי שיהיה מקום לסיפור הבא להטות מסופר. בתחומים העיתונאיים שהיא עוסקת בהם, התחקירים שלה, אני מסכים עם הגישה הזו כי השמירה על הסיר מבעבע מתדלקת באמת את החשיפה הבאה ודוחפת אנשים לדבר.
בתקשורת הספורט בעיני, לקחו את הדבר הזה משהו כמו מיליון צעדים מעבר, האש מתחת לסיר גבוהה אבל הסיר עצמו ריק, אין מה לחמם. ובאמת, כשמסתכלים על הסקופים, הידיעות והסיקור השוטף, עולה בך תחושה של "עם מה אני פאקינג מתעסק", זה אוויר חם ולא יותר, איפה התוכן בכל הידיעות האלה? הסיקור הספורטיבי היה חלוץ בתחום האוויר החם, והיום כל התקשורת נוהה אחרי הדבר הזה. וכשמתעסקים בכל לופט גישעפט כזה, סף הריגוש של הצופה עולה בגלל שמנסים לגרות אותו כל הזמן ומגיעים לבמאי שעושה קלוז אפ על אריקסן חסר ההכרה. זה מחליא ואני מסכים עם כל מילה שכתבת, ובעיני הפתרון לזה הוא לנסות להפריד בין התוכן הקיים לכל האוויר החם שאופף אותו- לראות את המשחק אבל בלי טוויטר פתוח ליד, לנסות להתעלם מכל הרעש המקושקש הזה, סוג מסוים של חרם צרכני על ידיעות ממין זה.
זה היה טור ממש מדויק שאני שמח שכתבת, רק שלצערי אני לא רואה את זה משתנה כל עוד הכסף ממשיך לזרום מניפוח זמן האוויר. מקווה שבחלקת האלוהים הקטנה שלנו, הספורט, נדע לעשות את ההפרדה בין התוכן הקיים לבין כל השיט שמסביב, ואיפה שיש רק שיט (ערוץ הספורט למשל, שהפך כבר ממזמן לערוץ דיבורי הספורט), פשוט להדיר רגלינו משם.
תודה על הטור.
עמיחי קטן
15 יונ 2021 09:37:17פוסט חשוב, תודה.
יש גופים בעולם שמשתעבדים לכסף ועושים הכל בשבילו. מומלץ להימנע.
golan
15 יונ 2021 11:41:53כל כך צודק בכל מילה.
סיכמת את זה נהדר.
טים דאנקן באמת ענק, אני זוכר את מסיבת העיתונאים הזאת … מזל ששנה אחרי בא התיקון הגדול ושם ראינו את אחת הקבוצות הטובות ביותר מאז ומעולם.
לצערי לא נראה שיש פיתרון, כסף קובע, ואם הבמאי יחשוב שזה יביא לו כסף – הוא ישדר הכל.
הציפור הנדירה
15 יונ 2021 12:01:22הלחץ של המעריצים והכניסה היתרה לפרטיות היא לא רק אצל ספורטאים אלא גם אצל ידוענים מהעולם התרבות כמו במוסיקה ובמשחק.
המוסיקאי נתי רביץ בגלל זה עזב לכמה שנים לחו"ל כדי להירגע מכל הלחץ הזה והכניסה היתרה לפרטיות שבגללה למשל לא יכול היה ללכת לחנות. מאז חזר לארץ וגם חזר בתשובה (מה שהביא אותו לכך היא לידת בנו ומחשבה על כך שהמורכבות גוף האדם על כל מערכותיו ותאיו ואבריומיכול היה להיווצר רק בידי בורא עולם ולא מאליו).
לגבי אריקסון, לא קשור למוות או לו, אלא לכל הדרמטיות של ההתמוטטות כשהתקשורת קיימת על הדרמטיות. ובצדק מדברים הרבה על מקרה קשה כזה. מה רצית שמתייחסות בנונשלנטיות למקרה הזה כאילו לא קרה משהו רציני. כדורים דברים מאוד דרמטיים וחמורים, אך טבעי שהן יהפכו לשיחת היום ויגיעו לכותרות הראשיות בתקשורת. כך שאני לחלוטין לא שותף לביקורת של הכותב במקרה הזה.
הציפור הנדירה
15 יונ 2021 12:02:04*לא קשור למוות או לא.
הציפור הנדירה
15 יונ 2021 12:41:02*…"ואבריו יכול…"
הציפור הנדירה
15 יונ 2021 12:41:38*קורים דברים מאוד דרמטיים.
טריי זריקה מחשידה
15 יונ 2021 12:01:23הNBA זה עסק, שואו ביזנס שאמור להרוויח דולרים. המשחק לא באמת מעניין את הבעלים או ראשי הליגה. הם רוצים כמה שיותר מותג, כמה שיותר ידברו על הליגה לכן יש את כל הטוויטרים האלה, זה מכניס דולרים.
זה בדיוק קרוב לWWE גם פה יש תסריטים והשופטים עובדים למענו. יש גיבורים מועדפים וגיבורים נבלים ואם מישהו מפריע לגיבורים יורידו אותו מהר (כן דילון ברוקס ומתיס טייבול תשדלו להפריע פחות).
צריך למקסם סטט וככל שקבוצות יקלעו יותר הממוצעים של כולם יעלו ואז המיתוג יהיה עם טלק באוויר ווי אר אול וויטנס.
יצר המציצנות תמיד היה קיים באדם ותמיד יהיה לזה ביקוש לא סתם רשתות החדשות רוקדות על דם וכל הTMZ למיניהם עושים מיליונים. יש ביקוש ממלאים אותו פשוט.
שחקן התמוטט מה רצית שיעשו שלא ידברו על זה? אתה חי במציאות שאתה יודע עם כמה נשים הארדן בילה אתמול אז זה?
asaf
15 יונ 2021 12:50:06תודה רבה. מתחבר ומזדהה מאוד עם הטקסט. שימון יצר המציצנות היה ויהיה קיים. העולם הוירטואלי והרשתות החברתיות רק העצימו אותו. אגב המחיר שמשלמים על זה לעתים כבד. (ראה בני נוער שבטוחים שמה שקורה בפורנו אלו החיים האמיתיים) השאלה שבעיניי צריכה לעלות היא באם בכל סיטואציה צריך לאפשר את יצר המציצנות או שיש מקום שלפחות תקשורת המיינסטרים יכולה לוותר עליו.
אור
15 יונ 2021 13:16:40תמיד חשבתי שמדהים כמות האנשים שמתפרנסים מלדבר על ספורט אמריקאי, כמות אתרי האינטרנט, יוטיוב, פודקאסטים, טוויטר וכו'. ב-NBA ובעיקר ב-NFL יש איזה חמישה "עיתונאים" על כל שחקן
חגי "התותח" ניסני
15 יונ 2021 13:53:54מסכים באופן חלקי מאוד. השחקנים בעצמם לא פעם ולא שלוש צמאים לחשיפה ומשתמשים בה כדי להתעשר (פרסומות גופיות נעליים וכו) היברים המבינים כאן ידעו יותר ממני אבל אני לא בטוח שביל ראסל יכול היה לפרוש לפנסיה אחרי הקריירה המפוארת שלו מה שכן יכול לעשות שחקן ששרד בליגה 4 שנים על חוזה מינימום. כן יש לזה מחיר. אני לא מכיר את המקרה של נעמי, אבל יכול להיות שזה קצת יותר מורכב? שהדרך שבה היא סירבה הייתה יותר מתנגחת ופחות תמימה? (שואל ברצינות). שחקנים שלא דורשים את אור הזרקורים הזרקורים גם לא ירדפו אחריהם (אלא אם כן מדובר בכישרון נדיר) אף אחד לא מחייב שחקן לפתוח חשבון טוויטר וכו'.
ולצד זאת זה שמנסים לצלם אירוע מוות זה בהחלט שפל
הציפור הנדירה
16 יונ 2021 09:54:01זה שפל אם נכנסים לפרטיות של המשפחה. אך עצם הפרסום הדרמטי של האירוע עם הצילום הוא לא שפל אלא טבעי.
מה אתה מצפה שהתקשורת תתעלם ממראה כה חמור ודרמטי של שחקן שמטמוטט באמצע משחק, או תדווח בצורה לקונית? אם הייתה עושה כן הייתה מועלת בתפקידה.
אך טבעי שבמקרה הכה קשה ידווח בכותרות הראשיות ובהרחבה ובדרמטיות רבה. א"א בוודאי לא להתעלם ממקרה כזה וגם לא לדווח הלקוחות ובאדישות.
הציפור הנדירה
16 יונ 2021 09:55:02*שהמקרה הכה קשה
מנחם לס
15 יונ 2021 16:42:10זה העולם החדש בו אנו חיים~
יצרן טיטולים מדופלם
15 יונ 2021 18:14:00אוהד ס"א,תודה וצודק
נקודת מבט מעניינת
התמונה שווה הכל חחחחחחחחחח
אוהד ס"א
15 יונ 2021 23:44:18התמונה לא שלי, אלא של העורכים (מיקי?, מישהו?)
בהתחלה כעסתי עליה. יותר מדי explicit ביחס לטקסט ה"מעודן". אבל אחר כך הבנתי שהיא בדיוק עושה ת'עבודה. לדפוק לנו פטיש 5 קילו על הראש.
וניל טרופי
15 יונ 2021 18:49:30לא מסכים אתך, אם לא הייתה תקשורת לא היית יודע מה קורה במשחק עצמו אלא רק שומע דיווחים אחרי המשחק כמו אז בשנותיה של המאה הקודמת. תשאל את השחקנים אם הם מעדיפים ספורט נטו ומעט כסף או שואו ומיליונים, נראה מה יענו לך. בסופו של דבר ספורט זה רק ספורט ולא משהו שיציל את האנושות מאבדון אלא רק לחם ושעשועים לא מדע או רפואה אלא מקצוע פשוט לאנשים שברוב במקרים האחרים היו מנקי חלונות שואבי מיים או חיילים בצבא כלשהו. בלי לזלזל באנשים המוכשרים האלה בלי המערכת שנבתה מסביבם בעשורים האחרונים הם כלום ושום דבר, והמערכת גם כן צריכה להתפרנס.
אוהד ס"א
15 יונ 2021 23:51:49תגובה מצוינת שגורמת לי לחשוב.
אתה ואחרים צודקים לגמרי לגבי לחם ושעשועים. לפני 2000 שנה הרומאים שחטו אחד את השני בקולוסיאום ומנופפים עם המעיים של היריב, אז התקדמנו יפה לצפייה בהחיאה של דני חביב.
זה השאוביז. רוצים כסף? רוצים גדילה בהכנסות? בעלייה בערך השוק?
תרימו את הסף.
אתם רואים את זה יפה מאד בליגה שהופכת לרכה, בלי הגנות. עם TD לכל מצורע וזב חוטם. עם 50 נקודות פק"ל לכוכבים.
ועם כל ההו הה מסביב. כל החבילה. קומפלט, כולל האישה הדוגמנית, הקארדישיאנס, מועדוני החשפנות. הכל.
מי שלא אוהב את זה, שילך לגדל תירס.
וניל טרופי
16 יונ 2021 00:50:20נגעת בנקודת חשובות, אנחנו מכורים וכמו כל סם אחר בשלב כלשהו צריך להרים את הכמות, כשאין ליגה אז אנחנו ברגעים שכל מכור מכיר צורכים כל דבר שרק מזכיר לנו את הסם שלנו גם אם זה באיכות נמוכה(כן כדורגל מהליגה הישראלית אני מדבר עלך). לא מכיר שום אדם שלא מכור למשהו אולי איזה נזיר בהימאליה, וטוב נעשה להודות בהתמכרות ולהכיר בה, להבין אותה ולקבל אותה או לחתוך בבת אחת. דרך אגב אפשר לשלב בין גידול תירס וצפייה בשעות של ספורט, הכל במידה.
ארז
16 יונ 2021 09:25:39אני ממש לא מסכים עם הרעיון. עם כל הכבוד לנעמי אוסאקה, אם באמת חשוב לה הפרטיות והזכות לא לעמוד מול מצלמות, אין בעיה, שתלך ותמצא עבודה אחרת. אני לא נאלץ לעמוד מול מצלמות או עיתונאים כל יום. מצד שני אני לא שווה 25 מליון דולר. עם כל הכבוד וההערכה ליכולת שלה, היא מקבלת מליונים בשביל לחבוט בכדור לא כתרומה ליכולת שלה אלא בגלל שאנשים צופים בספורט. אישית לא מעניין אותי מה היא, או דג׳וקוביץ׳, או נדאל חושבים על העולם, החיים, המשחק והתחרות. אבל זה שם המשחק. כשביל ראסל (שאגב נתן ריאיונות רבים אחרי המשחק, גם לטלוויזיה) שיחק, אולי הוא לא היה 24/7 בעין המצלמה, אבל הוא גם הרוויח גרושים במושגים של היום, גם אחרי חישובי אינפלציה. היום כל רוקי חותם על חוזה לעונה יותר גבוה ממה שראסל עשה. נחזור לאוסאקה, היא נהנית היום מתנאים שטניסאים וטניסאיות היו הורגים בשביל לקבל. פעם היית צריך להיות קונורס או מקנרו בשביל לקבל חשיפה בתקשורת שהובילה לחוזים שמנים, שלא לדבר על טניסאיות שהיו אזרחים סוג ד׳ ורק באמת הגדולות שבהן כמו בילי ג׳ין קינג, נברטילובה או גראף היו זוכות לאיזושהי הצצה של המדיה. היום כל אחד ואחת מקבלים חשיפה, חסויות, והתנאים שבהם הם מתאמנים ומתלבשים ומשחקים ונוסעים הם של אצולת הון בזכות החשיפה הזו, ולזה יש מחיר. המחיר הוא לעמוד מול מצלמות עם הלוגו של הספונסר וללהג קלישאות מול השאלות של העיתונאים כדי להצדיק את הסכומים ששופכים עליך. ובלי התמיכה הזו היא לא היתה מגיעה לשום מקום ויהא הכשרון שלה אשר יהא. אני לא רואה את אוסאקה מוותרת על התמיכה של נייקי או על התנאים שהיא מקבלת חינם אין כסף בזכות הפנים היפות שלה. ושוב, היא רוצה לשחק את המשחק של ״מנטלית יש לי בעיה שלא מאפשרת לי לדבר מול מצלמות״? שתמצא סיפור אחר. אם היתה לה בעיה מנטלית לתפקד מול קהל היא לא היתה מקום 2 בעולם בטניס. אין דבר כזה שחקן טניס עם בעיה מנטלית מהסוג שהיא טוענת, זה כמו שרץ מרתון יטען שהוא לא מסוגל לשמור על ריכוז מעבר לשעה ריצה.
ואני גם לא מבין את גישת הלהכות על החטא שעולה פה מהתגובות. זה לא מציצנות. גם שספורטאי היה מוכר בקושי בעיר בה שיחק פלוס הפרברים היה צמא לקבל מידע על כל דבר שהוא עושה. זה טבעי. כל קיומם של האנשים האלה הוא כדמויות מדיה. הם משחקות ומתחרות לעיני קהל. זה הסיבה למקום בו הם נמצאים. בהודו שחקן קריקט מרוויח מליונים, באמריקה הוא לא רואה סנט. למה? כי את הקהל בארה״ב זה לא מעניין, ואותו דבר שחקן בייסבול בהודו. כואב להם החשיפה? שילכו ויבדקו כמה הרוויחו שחקנים לפני 20 ו40 שנה ויחזרו אלי. שחקנים אז היו הורגים בשביל החשיפה שהם מקבלים כי חשיפה זה ספונסרים, זה תמיכה, זה פרסים, זה דירוג, זה הרבה כסף שפעם לא היה מגיע לספורטאים לא פחות מוכשרים מאוסאקה. שתיקח מליון מה25 שיש לה ותעשה סדנה לעמידה מול עיתונאים עם תרגול מנטלי ונשימות מבחינתי ושתפסיק לבכות. שתסתכל מה מרוויחים האנשים שמהכסף שלהם נייקי והWTA משלמים לה ומה הם צריכים לעשות בשביל זה.