שתי הדחות כואבות וכמה מסקנות/ שחר צ'קוטאי

שתי הדחות כואבות וכמה מסקנות/ שחר צ'קוטאי

שתי סדרות כבר מאחורינו, אחת נגמרה בסוויפ כואב והשניה בסוויפ ג'נטלמני עם תצוגת ענק של טייטום. בסיבוב הבא יפגשו המנצחות אחת את השניה בקרב ענקיות בדרך לגמר המזרח. לפני שיעלה הפריוויו על הסדרה הבאה ארצה לעסוק דווקא בסדרות שנגמרו ולעמוד על נקודות שיכולות להשפיע הלאה לאורך הדרך.

ברוקלין נטס – בוסטון סלטיקס: 1-4

ברוקלין:

  • מראש הסדרה לא הייתה מאוזנת – בראון בחוץ, קמבה נראה כמו הצל של עצמו וסמארט לא הצדיק את שמו. בכל זאת ברוקלין לא הסתכלה אחורה ודרסה את הסלטיקס כמו קיירי שדורך על הלפירקנס.
  • הנטס קלעה לערב בממוצע 123.4 נק', כאשר השילוש הקדוש, הזקן, הנחש והמוסלמי קולעים 85.2 מהם.
  • המרכיב העיקרי של ההתקפה אצל החבורה של נאש הוא אילתורים. כמו שאמרו אי אז בתוכנית בובה של לילה, תן ולך – תן את הכדור ולך לעזאזל. זהו המהלך הכי אפקטיבי שלהם וגם אם הם מסתבכים אז מוסרים ואז שוב מאלתרים, הפעם מישהו אחר שיקלע בקלות.
  • אמנם יש לקבוצה את שלושת שחקני האיסו הטובים בליגה וחלקם אפילו בכל הזמנים אבל חוסר גיוון בהתקפה במיוחד נגד הבאקס יהיה בעוכריהם. היו לא מעט פעמים שראיתי את המשחקים של ברוקלין ואמרתי שאם היריבה היא לא בוסטון (שהייתה נוראית בהגנה) הנטס היו מתקשים יותר ומפסידים עוד משחק ואפילו שניים.
ייתכן שזו תמונה של ‏‏אדם אחד‏ ו‏טקסט שאומר '‏‎[BREAKING] Celtics logo will be out indefinitely after sustaining a black eye from some heavy stomping by a random player. Sources tell ESPN. FB.COM/NBAMEMES‎‏'‏‏

בוסטון:

  • כן, כן, הפציעות גרמו לעונה הזאת ולסדרה הזאת וכו'. שורה תחתונה, כל העונה הסלטיקס נראים רע. כן הייתה להם תקופה טובה אבל היא חלפה מהר והגיעו הפציעות. אם היא רוצה להישאר רלוונטית גם לעונות הבאות היא חייבת לחשוב איך היא משאירה את צמד החמד בראון את טייטום ובונה סביבם שלד מספיק חזק שירוץ איתם לאליפות.
  • טייטום היה אדיר בסדרה עם 30.6 נק', 5.8 ריב' ו-4.6 אס'. אחריו, בפער של 13 נק', מרכוס סמארט שחזר ממש רגע לפני הפלייאוף. פורנייה וקמבה שמקבלים משכורות עתק קלעו ביחד 28 נק'. הפער בין השחקן הכי טוב של הקבוצה לשאר הסגל הוא גדול מדי וככה אי אפשר לחלום.
  • נקודה חיובית – אמנם קצת ולזמן קצר רוברט ווילאמס הראה לנו איזה שחקן הוא יכול להיות. המשחק ההוא של 8 החסימות היה אחד המשחקים הטובים בקריירה הקצרה שלו. הוא רק צריך להישאר בריא ולהתבגר מנטלית.

מילווקי באקס – מיאמי היט: 0:4

מילווקי:

  • במהלך המשחק הראשון בסדרה, היה נראה שהבאקס מפחדים מנטלית ממיאמי, שלא יעלו הזכרונות של העונה שעברה בבועה. ואז הגיע מידלטון במיסמאצ' שהוא כל כך נהנה ממנו בסדרה ותפר חצי מרחק כל הדרך לניצחון. הסל הזה שיחרר את הפחדים של האיילים שרמסו את מיאמי כל הדרך לסיבוב השני.
  • מילווקי הרשימה מאוד בסדרה הזאת, היא סתמה את מיאמי מכל הטווחים, היא שיחקה על היתרונות שלה. יאניס לא היה האחראי הבלעדי וחשוב יותר – לא התחילו ממנו מהלכים. הוא היה השחקן שמסיים בטבעת או זה שעשה תנועה לעבר הסל.
  • עיקר ניהול המשחק היה על הולידיי שעשה את תפקידו ביתר שאת וחילק כ-10 אס' למשחק כולל משחק של 15 אס'. גם יאניס ומידלטון ידעו לפנות לאיש החם באותו רגע וגם יאניס חווה משחק של 15 אס'. היכולת של 3 שחקנים שונים באותה קבוצה לנהל משחק נותן להם יתרון משמעותי על האחרות.
  • הגנה – הבאקס סתמו את הצבע ולא נתנו לבאם או לבאטלר להיכנס פנימה. לא רק שם האיילים עשו עבודה נהדרת אלא גם על הזריקות לשלוש שם ההיט התקשו מאוד ולא פגעו. הרעיון של קואץ' באד לשים את יאניס על באטלר יצא מוצלח במיוחד. הוא לא פגע ולא הכניס אחרים לזון. הולידיי חנק את הגארדים של מיאמי שהתקשו לקלוע נגדו. מידלטון בכנפיים זה סכנה של ממש.
  • הגיוון של מילווקי בסגל הוא אדיר: הם יכולים לעלות חמישיית שלשות מכובדת שכוללת את פורטיס (מוביל את הליגה באחוזים ל-3), פורבס, הולידיי, מידלטון ואפילו קונינגטון או לופז. הם יכולים לעלות עם חמישיית הגנה מפלצתית שתעשה צרות לכל דורש כאשר יאניס, טאקר, מידלטון והולידיי בכנפיים וכאשר מצליחים לעבור אותם נתקעים בברוק לופז שיקשה באזור הצבע.
    מילווקי של העונה הנוכחית אינה מילווקי של עונות קודמות, הם בנויים אחרת, החלקים שם נראים מתאימים וכאשר כל אחד יודע את מקומו הוא יכול לתרום יותר בקלות. העומס מתחלק יפה בין כל חלקי הקבוצה.
ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏שריר הזרוע‏‏ ו‏טקסט שאומר '‏‎now: Giannis against the Heat last year vs. FB.COM/NBAMEMES EXITS‎‏'‏‏

מיאמי:

  • אם נגיד את האמת – אני לא חושב שהעונה הזאת מייצגת באמת ובתמים את היכולות של מיאמי. זאת הייתה עונה נוראית מבחינתם, אם בגלל פציעות מרובות של מרבית השחקנים, אם זה בגלל לו"ז לא פשוט בכלל ואם בגלל חוסר המנוחה מעונה שעברה.
    התבוסה בסדרה לא נבעה מעליונות מטורפת של הבאקס ובגלל שהם 8 רמות מעל אלא בגלל שמיאמי בעונה רעה.
    איפה האמת? אני מניח שאיפשהו באמצע. נקווה שנראה את הסדרה הזאת שוב בעונה הבאה ונוכל לדעת.
  • מיאמי הייתה בעניינים במהלך משחק מס' 1 הרבה בזכות השלשות של רובינסון ויכולת טובה של דראגיץ' אבל באם ובאטלר לא היו שם כל כך. ההפסד במשחק הראשון שבר אותם מנטלית וריסק את הביטחון שהיה להם בעונה שעברה. רובינסון לא פגע בהמשך הסדרה, הירו המשיך להיות חלש, נאן ודראגיץ' עוד הצליחו לעשות דברים אך ללא שני הכוכבים המרכזיים לא באמת היה למיאמי סיכוי.
  • בעונה הבאה מיאמי תנסה להביא חיזוקים בעמדות החסרות. אולי אף להחתים כוכב (אהמ אהמ קאווי) ולבנות את הבסיס לשחזור הריצה של העונה שעברה.
  • עד אז היא סוף סוף מקבלת את המנוחה שהיא כל כך רצתה מאז הבועה.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. שחר אלוני

    2 יונ 2021 12:33:29

    תודה שחר
    מסכים עם רוב הנקודות.
    הבאקס באמת היו בקושי מנטאלי במשחק הראשון, וברגע שהתגברו עליו, זה עבר להיות על כדורסל נטו, ובזה יש להם יתרון של כישרון ועומק בסגל.
    בוסטון לפחות הרוויחו קפיצה העונה של טייטום ובראון, ויצטרכו למצוא 2-3 שחקנים מתאימים סביבם כדי לעבות את הסגל

  2. עמיחי קטן

    2 יונ 2021 12:56:21

    תודה שחר.
    אני לא כל כך מסכים לגבי ברוקלין, כי ממה שאני ראיתי הנעת הכדור שלהם עבדה טוב. זה מעוגן גם בסטטיסטיקות הקלאסיות שהעמידו אותם על 24 אסיסטים ו-57.1% אסיסטים (מקום 5 בפלייאוף ב-2 הקטגוריות) עם יחס אסיסטים-איבודים של 2.11 (מקום 3), גם בסטטיסטיקות המתקדמות (לא כולל המשחק של הבוקר שעוד לא חושב שם) – 272.3 מסירות למשחק (מקום 5) ו-4 "הוקי אסיסט" למשחק (מקום ראשון), ובעיקר ממראה העיניים.
    זה נכון שברוקלין היא הקבוצה שמבודדת הכי הרבה, ובפער די משמעותי, אבל רוב הבידודים מגיעים אחרי הנעת כדור או תנועה ללא כדור שהופכת את הבידוד לקל יותר. התקפית ברוקלין יכולים להיות מרוצים.

    1. צ'יקו

      2 יונ 2021 13:10:58

      יש מדד מסירות לפני זריקה לסל?
      .
      ראיתי כ-3 משחקים של הנטס ומסירות זה לא הצד החזק שלהם, אין שם תנועה. ממה שראיתי האס' שלהם נובעים בעיקר ממסירה וזריקה בלי תחכום.

      1. עמיחי קטן

        2 יונ 2021 13:22:42

        אני לא מכיר מדד ספציפי כזה, אבל ברוקלין מוסרים יותר מרוב הקבוצות האחרות ומהלכי הבידוד שלהם (הכי הרבה בפער די משמעותי) לא מגיעים על חשבון המשחק הקבוצתי, אלא על חשבון מהלכי פיק-אנד-רול, אותם הנטס עושים הכי מעט.
        יש אפילו כמה קווי דמיון לגולדן סטייט הגדולה בצד ההתקפי – קבוצה שמוסרת הרבה ומניעה כדור והבידודים שלה מגיעים על חשבון הפיק-אנד-רול, אבל את זה צריך להראות בצורה יותר מסודרת.

  3. etayle

    2 יונ 2021 13:10:25

    תודה רבה. בנוגע לברוקלין זה איירבול מפואר. התפקיד של ההתקפה זה לקלוע, 123 למשחק בפליאוף לפי דעתי זה דיי טוב. בנוסף השלישה מציגה גם יעילות נהדרת.
    רק לסבר את האוזן, דוראנט עם 32 נקודות בסדרה, עם 54.6 אחוז מהשדה, 50 אחוז משלוש ו91 אחוז מהקו.
    הארדן עם 27 55 47 91
    קיירי עם 25 49 38 92.
    למעט קיירי שיחסית "חלש" ,דוראנט והארדן עם מספרים פסיכיים.

    טייטום לדוגמא עם 30 נקודות 42 אחוז מ2 ו39 אחוז משלוש…

    אבל בוסטון האלה(וגם בסגל מלא) לא אתגר מי יודע מה לנטס. מילווקי זה כבר סיפור אחר.

    1. צ'יקו

      2 יונ 2021 13:17:41

      כתבתי את זה, 123 נק' זה מצוין. הכי הרבה בפלייאוף.
      הביקורת שלי לא על יכולת הקליעה שלהם, אלא על החד-גוניות שלהם ובכך להסתבך עם הבאקס בגלל זה

    2. גיא רוזן

      2 יונ 2021 13:21:56

      למספרים חסר קונטקסט.
      .
      טייטום השיג את הנק' שלו כאשר רוב הזמן הוא האיום היחיד על הפרקט.
      אי אפשר לכתוב את אותו הדבר על שחקני הנטס (כן אפשר להזכיר שבראון, אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, לא השתתף בסדרה).

  4. asaf

    2 יונ 2021 14:04:19

    תודה צ'יקו על הניתוח. שתי סדרות שמודה שאישית פחות עקבתי אחריהן. בקצת שראיתי מתחבר לתגובה של גיא על ההבדל בין טייטום לכוכבי הנטס. מה שכן כח האש של הנטס מטורף לגמרי, בעיניי שוב מהמעט שראיתי החוליה החשובה והמחברת במשולש היא המזוקן..

  5. Jonathan

    2 יונ 2021 15:40:15

    תודה צ'יקו על הניתוח.
    *
    מברוקלין גם ראיתי משהו אחר. זה נראה מאוד פשוט לתת את הכדור לאחד מה-3 אבל בהחלט יש תנועה מסביב ובהרבה התקפות זה נראה שהם יודעים לאן כל אחד הולך כדי למסור לו.
    *
    משהו שאמרת לגבי יאניס זה שינוי ממש לטובה מהשנה שעברה. בשנה שעברה יאניס היה מנסה ליצור כמעט הכל לעצמו. המון ISO וחדירות מהאמצע שהסתמכו על הזרוע ספייס ג'אם שלו. לראות אותו כפינישר זה שיפור.
    *
    שיחקת כבר קצת ב2K21? התעסקתי איתו קצת ויש לי מסקנות…

    1. צ'יקו

      2 יונ 2021 15:43:57

      יאניס בהחלט התקדם, הוא גם לא ראש בקיר וגם לא חמום מוח שזה התקדמות אדירה לשחקן שהוא היה אי שם לפני כמה שנים. אני חושב שאת הקרדיט לזה ניתן וצריך לתת למאמן שעשה עבודה מדהימה בסדרה.
      .
      בטח. שיחקתי המון.

      1. Jonathan

        2 יונ 2021 15:51:09

        להמון אין לי זמן לצערי.
        ניסיתי לשחק קצת עם הקבוצות בעיקר עם ג"ס (מן הסתם) וברוקלין (כי רציתי לנצח). איכשהו התחושה היא שעם השחקנים הטובים קל לעשות דברים אבל קשה לעשות תרגילי התקפה שמסתיימת בסל של מישהו שאינו כוכב. מרגיש כאילו המשחק של הקבוצות יותר זורם עם שב"ר מאשר עם טנ"ש.
        או שזה רק אני?

  10. pini

    2 יונ 2021 18:10:21

    תודה שחר.
    נקודות מרתקות.
    בוסטון הגיעה שבורה לסדרה וכשאתה לא קולע, אתה סופג בצד השני.
    נוטה להסכים עם החד-גוניות בהתקפה של הנטס. ההתקפה שלהם די פשוטה, אבל יעילה; אנחנו נניע את הכדור, עד שנמצא את השחקן המוכשר שישיג את הנקודות. אין תרגילים יותר מידי וגם לא נראה שהם יצרו התאמות לסדרה, אבל אולי הם פשוט לא היו צריכים.
    ראיתי שאיתי מאוד נהנה מהכישרון (העצום) של דוראנט, והוא ואחרים ציינו שהוא השחקן הטוב בעולם. אז ככה… העדפת שחקן, היא דבר אחד, במכלול, יש שחקנים שלפי דעתי, ישפיעו הרבה יותר על המשחק מדוראנט ונטייתו המרגיזה לפאסיביות לעיתים קרובות. גם בעניין הבלטת הכישרון של הזקן, הנחש והצ'יף (קרדיט לשחר), זה יכול גם להיתפש בפן שלילי יותר. הווריורס בשיאם, ניהלו מערכת התקפית והגנתית כמעט מושלמת, שגרמה להכל להיראות קל, כמובן שלכישרון ההתקפי של סטף, דוראנט וקליי, היה משמעות בעניין. כרגע, הנטס (אפשר להאשים את זה שכאן מדובר בשלושה שחקני iso) נראית מבוססת מאוד על הארדן בהתחלה, ומשם שיתפתח איך שיתפתח, קצת כמו יוסטון, עם יותר כישרון והרבה פחות הקרבה.
    יש לציין, שרואים שהארדן רוצה, יותר מאי פעם.

    1. חגי "התותח" ניסני

      2 יונ 2021 18:35:08

      דווקא לפלייאוף כדורסל איזו הרבה יותר יעיל לדעתי כפי הגרסה שלו בנטס. הגנה טובה יכולה ללמוד את ספר התרגילים של היריבה כמו שיוסטון עשתה לווריורס ב2018, וגם קצת אוק' עשו לווריורס ב2016 (בתוספת הפציעה של סטף באותו הפלייאוף) בידוד עם רמת הביצוע של הנטס משאיר את היריבה די קלולס. האחוז האפקטיבי של הנטס באיזו הוא 57% זה אמנם לא הכי גבוה אבל הם עושים את זה בכמעט 25% מההתקפות שלהם. הבאה אחריהם מבחינת התדירות היא בוסטון שעשתה את זה בכ14% מסך ההתקפות. תחשוב מה זה. התקפה במשחק עומד (כלומר לא במעבר) שקולעת בכזו יעילות (מן הסתם ירדו ביעילות מול מילווקי ועדיין הם יהיו סופר יעילים שם באפון יחסי) זה נשק בלתי עציר

  11. Pistons

    2 יונ 2021 19:04:13

    "המוסלמי"
    lol

    אני חושב שהתן ולך מקורו בארץ נהדרת. אמרו בזמנו על בניון:
    אנחנו משחקים תן ולך
    תן את הכדור לבניון ולך לעזעאל

  12. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    2 יונ 2021 21:59:34

    פוסט ממש ממש מצוין, קודם כל ברעיון של לנתח סדרה שהסתיימה, פעם ראשונה שאני קורא אצלנו ניתוח מהזווית הזו, ומיד אחר כך גם בביצוע המשובח – תודה רבה צ'יקו.
    .
    מסכים לגמרי בנוגע למיאמי, ההנהלה של בוסטון, מתברר, מסכימה גם בנוגע לבוסטון. וברוקלין נגד מילוואקי יכולה להיות סדרה לפנתיאון – קבוצות מעולות, סגנונות מנוגדים, מגוון קופים על הכתפיים. ללקק את האצבעות.

  13. ירון, החלום

    3 יונ 2021 15:00:35

    בס"ד
    שלום עליכם
    תודה רבה.
    מקוה שמי ווקי לא יתפרקו מול הנטס.
    ההתקפה של הנטס זו לא בוסטון של השנה.
    חוץ מטייטום, אף אחד בבוסטון לא היה אפילו אופציה התקפית רביעית בנטס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט